זהות טריגונומטרית ומשוואה טריגונומטרית
שוויון כמו נכון לכל , בלי לפתור כלום. שוויון כמו נכון רק לחלק מערכי , ואותם מוצאים בפתרון. לשוויון מהסוג הראשון קוראים זהות, ולשוויון מהסוג השני משוואה.
במדויק: זהות טריגונומטרית היא שוויון בין שני ביטויים טריגונומטריים שמתקיים לכל ערך של המשתנים שבו שני האגפים מוגדרים. משוואה היא שוויון שמחפשים את הערכים שמקיימים אותו. מספיק ערך אחד שבו שני האגפים מוגדרים ושונים זה מזה כדי להראות ששוויון אינו זהות.
דוגמה: אינו זהות. ב- האגף השמאלי שווה , והאגף הימני שווה . לעומת זאת, היא זהות: היא נכונה לכל שבו , כלומר בכל מקום ש- מוגדר.
בנושא הזה לומדים זהויות חדשות: סינוס וקוסינוס של סכום ושל הפרש, הזווית הכפולה, וסכום והפרש של סינוסים ושל קוסינוסים. משתמשים בהן כדי לחשב ערכים, להוכיח זהויות ולפשט פונקציות לפני חקירה.
תזכורת: סינוס וקוסינוס על מעגל היחידה והזהויות היסודיות
ב-י' הגדרנו את ו- בעזרת מעגל היחידה, ומההגדרה הסקנו כמה זהויות יסודיות. כל הזהויות החדשות נשענות עליהן.
במדויק: לכל מספר ממשי מתאימים נקודה על מעגל היחידה (רדיוס , מרכז בראשית): מסובבים את הנקודה בזווית רדיאנים סביב הראשית, נגד כיוון השעון כש- ועם כיוון השעון כש-. אז הוא שיעור ה- של , ו- הוא שיעור ה- של .
הזהויות היסודיות (לכל ממשי):
-
- , כאשר
- ,
- ,
- ,
הנקודה נמצאת על מעגל שהרדיוס שלו , ולכן לפי משפט פיתגורס . באיור , ו-.
1. sin(α±β)
סינוס של סכום ושל הפרש זוויות
כמה זה ? זה . אבל . כלומר הסינוס של סכום אינו סכום הסינוסים. יש נוסחה אחרת, והיא משתמשת גם בסינוסים וגם בקוסינוסים של שתי הזוויות.
במדויק: לכל שני מספרים ממשיים ו- מתקיים , וגם .
הוכחה גאומטרית (כאשר ו- זוויות חדות): במשולש מורידים גובה לצלע . הגובה מחלק את זווית לזווית (ליד הצלע ) ולזווית (ליד הצלע ).
•שטח המשולש כולו: .
•שטח : . שטח : .
•במשולשים ישרי הזווית: .
מציבים בשטח של ו- בשטח של , ומשווים לשטח הכולל: . מחלקים ב- ומקבלים את הזהות.
את הזהות של ההפרש מקבלים מזהות הסכום: מציבים במקום , ומשתמשים ב- וב-. הזהויות נכונות לכל ו- ממשיים, לא רק לזוויות חדות.
סינוס של סכום ושל הפרש
הסימן בין שני המחוברים באגף הימני זהה לסימן שבתוך הסוגריים.
חישוב ערך מדויק של סינוס בעזרת סכום או הפרש
כשמבקשים ערך מדויק של סינוס של זווית שאינה מיוחדת (למשל , , ):
1. כותבים את הזווית כסכום או כהפרש של שתי זוויות מיוחדות (, , , וכו').
2. מציבים בזהות המתאימה את הערכים המדויקים של הסינוס והקוסינוס של כל זווית.
3. מכפילים ומכנסים לשבר אחד.
. סינוס הוא לא כפל במספר, ואי אפשר "לפתוח סוגריים".
בזהות הסדר חשוב: .
דוגמה - ערך מדויק של כסינוס של סכום
חשבו בלי מחשבון את הערך המדויק של .
1. כותבים את כסכום של זוויות מיוחדות: .
2. לפי זהות הסכום: .
3. מציבים: .
4. בדיקה: , וזה אכן קרוב ל-.
2. cos(α±β)
קוסינוס של סכום ושל הפרש זוויות
גם לקוסינוס של סכום יש נוסחה משלו, ושוב הוא אינו סכום הקוסינוסים: , ואילו .
במדויק: לכל שני מספרים ממשיים ו- מתקיים , וגם .
איך מקבלים את זה מזהות הסינוס: משתמשים ב-:
את זהות ההפרש מקבלים כשמציבים במקום . כך מזהות אחת שהוכחנו נובעות שלוש הזהויות האחרות של סכום והפרש.
קוסינוס של סכום ושל הפרש
כאן הסימן מתהפך: בסכום יש מינוס, ובהפרש יש פלוס.
סינוס או קוסינוס של סכום כשנתונים ערכים ורביעים
כשנתון ערך של פונקציה טריגונומטרית אחת של ושל , וגם באיזה רביע כל זווית:
1. מוצאים את הפונקציה החסרה של כל זווית מ-.
2. קובעים את הסימן שלה לפי הרביע של הזווית.
3. מציבים בזהות של הסכום או של ההפרש.
בלבול נפוץ: בזהויות של הסימן נשמר, ובזהויות של הוא מתהפך.
בלי הרביע אי אפשר לקבוע את הסימן של השורש. מ- לבד מקבלים .
דוגמה - זוויות ברביע השני וברביע השלישי: קביעת סימנים
נתון: , , ו-, .
חשבו את .
1. נתון ו- עם הרביעים. המטרה: , ולכן חסרים ו-.
2. . ברביע השני הקוסינוס שלילי, ולכן .
3. . ברביע השלישי הסינוס שלילי, ולכן .
4. מציבים: .
3. הזווית הכפולה: sin2α
הזווית הכפולה:
כשבזהות הסכום שתי הזוויות שוות, , מקבלים את הסינוס של הזווית הכפולה . זה מקרה פרטי שימושי מאוד, ויש לו נוסחה קצרה.
במדויק: לכל מספר ממשי מתקיים . הזהות מתקבלת מ- כאשר .
.
בגרף רואים ש- ו- הן פונקציות שונות: ל- משרעת ומחזור , ול- משרעת ומחזור . ב-, למשל, ואילו .
סינוס של זווית כפולה
ובכיוון ההפוך: .
"כפולה" היא ביחס לזווית שבצד השני. למשל , וגם .
. ה- שבתוך הסינוס מכפיל את הזווית, לא את התוצאה.
דוגמה - כשהזווית ברביע השלישי
נתון: ו-. חשבו את .
1. מחשבים , ולכן צריך את .
2. . ברביע השלישי הקוסינוס שלילי: .
3. מציבים: .
4. בדיקת סימן: , שם הסינוס חיובי. מתאים.
4. הזווית הכפולה: cos2α בשלוש צורותיה
הזווית הכפולה:
גם בזהות אפשר להציב , ומקבלים את . הפעם יש לנוסחה שלוש צורות, ובוחרים את הצורה שמתאימה לנתונים.
במדויק: לכל מספר ממשי מתקיים .
הצורה הראשונה מתקבלת מ-. את שתי האחרות מקבלים כשמציבים בה , או .
מהצורות האלה אפשר לבודד ריבוע: . בגרף רואים את המשמעות: היא פונקציה קוסינוס עם מחזור , משרעת , שנעה סביב הישר , בין ל-.
קוסינוס של זווית כפולה
ביטוי ריבוע בעזרת הזווית הכפולה
כך הופכים ריבוע של סינוס או של קוסינוס לביטוי בלי ריבוע, עם זווית כפולה.
בצורות ו- הסימן של או של לא משנה, כי הם בריבוע. לכן לא צריך לדעת את הרביע.
דוגמה - בחירת הצורה לפי הנתון, ובידוד ריבוע
א. נתון . חשבו את .
ב. כתבו את כביטוי בלי ריבוע.
1. א: נתון רק , ולכן בוחרים .
2. מציבים: . אין צורך ברביע, כי מופיע בריבוע.
3. ב: לפי עם , הזווית הכפולה היא .
4. לכן .
א. . ב. .
5. סכום והפרש של סינוסים
סכום והפרש של סינוסים
לפעמים נוח יותר לעבוד עם מכפלה מאשר עם סכום. למשל, מכפלה שווה לאפס כשאחד הגורמים שווה לאפס. לכן יש זהויות שהופכות סכום או הפרש של שני סינוסים למכפלה.
במדויק: לכל שני מספרים ממשיים ו- מתקיים , וגם .
מאיפה זה בא: מחברים את הזהויות ו-, ומקבלים . עכשיו מסמנים ו-, כלומר ו-. כשמחסרים את הזהויות במקום לחבר, מקבלים את זהות ההפרש.
בגרף: . הגרף של הסכום נע בין הגרפים של ו-.
סכום והפרש של סינוסים
בשתי הזהויות מופיעים חצי הסכום וחצי ההפרש . בסכום הסינוס הוא של חצי הסכום, ובהפרש הסינוס הוא של חצי ההפרש.
הפיכת סכום או הפרש של סינוסים למכפלה
כשנתון :
1. מחשבים את חצי הסכום ואת חצי ההפרש .
2. בוחרים את הזהות לפי הסימן ( או ) ומציבים.
3. אם יוצאות זוויות מיוחדות, מציבים את הערכים המדויקים.
בהפרש הסדר חשוב: הוא הזווית של הסינוס שממנו מחסרים. אם מחליפים את הסדר, חצי ההפרש משנה סימן, ואיתו התוצאה.
דוגמה - הפרש סינוסים שנותן זוויות מיוחדות
חשבו בלי מחשבון את הערך המדויק של .
1. , . חצי ההפרש: . חצי הסכום: .
2. לפי זהות ההפרש: .
3. מציבים: .
4. בדיקה: .
6. סכום והפרש של קוסינוסים
סכום והפרש של קוסינוסים
כמו בסינוסים, גם סכום או הפרש של שני קוסינוסים אפשר לכתוב כמכפלה. בהפרש של קוסינוסים יש סימן מינוס שקל לשכוח.
במדויק: לכל שני מספרים ממשיים ו- מתקיים , וגם .
מאיפה זה בא: , ו-. מציבים ו-, ואז ו-.
בדיקה מהירה של המינוס: , והזהות נותנת .
סכום והפרש של קוסינוסים
סכום קוסינוסים נותן מכפלה של שני קוסינוסים. הפרש קוסינוסים נותן מינוס פעמיים מכפלה של שני סינוסים.
כשחצי ההפרש יוצא שלילי, אפשר להיפטר מהמינוס: ו-.
דוגמה - הפרש קוסינוסים עם חצי הפרש שלילי
כתבו את הביטוי כמכפלה.
1. , . חצי הסכום: . חצי ההפרש: .
2. לפי זהות ההפרש: .
3. , ולכן .
4. בדיקה ב-: , ו-. מתאים.
7. הוכחת זהויות
מה זה להוכיח זהות
כשמבקשים להוכיח זהות, לא פותרים משוואה. צריך להראות ששני האגפים שווים תמיד, ולא רק בכמה ערכים שבדקנו.
במדויק: להוכיח זהות פירושו להראות, בעזרת זהויות ידועות ופעולות אלגבריות, שהאגף השמאלי שווה לאגף הימני לכל ערך של המשתנה שבו שני האגפים מוגדרים. כדי להפריך שוויון, כלומר להראות שהוא אינו זהות, מספיק למצוא ערך אחד שבו שני האגפים מוגדרים ושונים.
בדיקה במספרים יכולה רק להפריך. למשל נכון ב- (שני האגפים ), ובכל זאת אינו זהות: ב- האגף השמאלי , והימני .
כשבאחד האגפים יש מכנה, צריך לציין מתי הוא שונה מאפס. הזהות נכונה רק בערכים האלה.
הוכחת זהות טריגונומטרית
כשנתון שוויון וצריך להוכיח שהוא זהות:
1. רושמים את התנאים: לאילו ערכים שני האגפים מוגדרים (מכנה , כשיש ).
2. בוחרים את האגף המסובך יותר, ובו מחליפים ביטויים לפי זהויות ידועות: זווית כפולה, סכום והפרש, .
3. מפשטים (פירוק לגורמים, צמצום) עד שמגיעים לאגף השני.
4. אפשרות אחרת: מפשטים כל אגף בנפרד, עד ששניהם מגיעים לאותו ביטוי.
לא מעבירים אגפים ולא מכפילים את שני האגפים, כאילו זו משוואה: כך מניחים מראש את מה שצריך להוכיח. עובדים על אגף אחד בכל פעם.
רמז לבחירת זהות: אם באגף אחד יש ובשני רק , מתחילים מזהויות הזווית הכפולה.
דוגמה א - הוכחה בעבודה על אגף אחד, עם תנאי מכנה
הוכיחו כי לכל שבו .
1. נתון: , כלומר וגם . בתנאים האלה שני האגפים מוגדרים. המטרה: להגיע מהאגף השמאלי ל-.
2. במונה מחליפים : .
3. במכנה מחליפים .
4. מצמצמים ב- (מותר, כי ): .
האגף השמאלי שווה ל- לכל שבו , ולכן זו זהות בתחום הזה.
דוגמה ב - הפרכת שוויון בעזרת ערך אחד
האם השוויון הוא זהות? נמקו.
1. כדי להפריך מספיק ערך אחד שבו האגפים שונים. מנסים זווית שבה קל לחשב.
2. ב-: ו-. שווים, אבל זה לא מוכיח כלום.
3. ב-: , ואילו . גם כאן שווים.
4. ב-: , ואילו . האגפים שונים.
5. הזהות הנכונה היא (עם ריבוע).
לא. ב- האגף השמאלי והימני .
8. פישוט ביטויים טריגונומטריים
פישוט ביטוי טריגונומטרי
פונקציה כמו נראית מסובכת. אחרי פישוט בעזרת זהויות היא נעשית , ועכשיו רואים מיד את המחזור ואת הטווח שלה.
במדויק: לפשט ביטוי טריגונומטרי פירושו לכתוב ביטוי אחר, קצר או נוח יותר, שערכו שווה לערך הביטוי המקורי לכל בתחום ההגדרה של הביטוי המקורי. אם בדרך מצמצמים גורם, הביטוי המפושט שווה למקורי רק בתחום ההגדרה של המקורי.
המטרה העיקרית: לכתוב את הפונקציה בצורה שאפשר לחקור בקלות, בדרך כלל עם סינוס או קוסינוס אחד בלי חזקות, כמו . מהצורה הזאת קוראים את המחזור ואת הטווח .
דוגמה לצמצום: , אבל רק כאשר . בנקודות שבהן הביטוי המקורי לא מוגדר.
החלפות נפוצות בפישוט
פישוט פונקציה לצורך חקירה
כשנתונה פונקציה עם מכפלות או חזקות של ו-, ושואלים על המחזור או על הטווח שלה:
1. רושמים את תחום ההגדרה של הפונקציה המקורית.
2. פותחים סוגריים ומחליפים לפי הזהויות, עד שנשאר סינוס או קוסינוס אחד, למשל עם ו-.
3. מהצורה הפשוטה קוראים את המחזור ואת הטווח .
4. אם התחום המקורי אינו כל הממשיים, מוציאים מהגרף של הצורה הפשוטה את הנקודות שאינן בו, ובודקים אם בגלל זה ערכים יוצאים מהטווח. למשל רק כש-, ובנקודות האלה , ולכן הטווח הוא .
מחזור קטן ביותר אחרי פישוט יכול להיות קטן מהמחזור של כל מחובר בנפרד. למשל ל- המחזור הקטן ביותר הוא , אף ש- ו- הם בעלי מחזור .
דוגמה - ריבוע של סכום שמתפשט ל-
נתונה הפונקציה .
א. הראו כי .
ב. מצאו את המחזור הקטן ביותר של ואת הטווח שלה.
1. א: מוגדרת לכל . פותחים את הריבוע: .
2. ו-, ולכן .
3. ב: זו צורה עם , , . המחזור הקטן ביותר: .
4. , ולכן . המקסימום מתקבל למשל ב-, והמינימום ב-.
א. . ב. המחזור הקטן ביותר , הטווח .