דילוג לתוכן המרכזי

סיכום זהויות טריגונומטריות

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בזהויות טריגונומטריות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

זהות טריגונומטרית ומשוואה טריגונומטרית

שוויון כמו sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1 נכון לכל xx, בלי לפתור כלום. שוויון כמו sin⁡x=12\sin x=\frac12 נכון רק לחלק מערכי xx, ואותם מוצאים בפתרון. לשוויון מהסוג הראשון קוראים זהות, ולשוויון מהסוג השני משוואה.

במדויק: זהות טריגונומטרית היא שוויון בין שני ביטויים טריגונומטריים שמתקיים לכל ערך של המשתנים שבו שני האגפים מוגדרים. משוואה היא שוויון שמחפשים את הערכים שמקיימים אותו. מספיק ערך אחד שבו שני האגפים מוגדרים ושונים זה מזה כדי להראות ששוויון אינו זהות.

דוגמה: sin⁡2x=2sin⁡x\sin2x=2\sin x אינו זהות. ב-x=π2x=\frac{\pi}{2} האגף השמאלי שווה sin⁡π=0\sin\pi=0, והאגף הימני שווה 22. לעומת זאת, tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x} היא זהות: היא נכונה לכל xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0, כלומר בכל מקום ש-tan⁡x\tan x מוגדר.

בנושא הזה לומדים זהויות חדשות: סינוס וקוסינוס של סכום ושל הפרש, הזווית הכפולה, וסכום והפרש של סינוסים ושל קוסינוסים. משתמשים בהן כדי לחשב ערכים, להוכיח זהויות ולפשט פונקציות לפני חקירה.

תזכורת: סינוס וקוסינוס על מעגל היחידה והזהויות היסודיות

ב-י' הגדרנו את sin⁡α\sin\alpha ו-cos⁡α\cos\alpha בעזרת מעגל היחידה, ומההגדרה הסקנו כמה זהויות יסודיות. כל הזהויות החדשות נשענות עליהן.

במדויק: לכל מספר ממשי α\alpha מתאימים נקודה PP על מעגל היחידה (רדיוס 11, מרכז בראשית): מסובבים את הנקודה (1,0)(1,0) בזווית α\alpha רדיאנים סביב הראשית, נגד כיוון השעון כש-α>0\alpha>0 ועם כיוון השעון כש-α<0\alpha<0. אז cos⁡α\cos\alpha הוא שיעור ה-xx של PP, ו-sin⁡α\sin\alpha הוא שיעור ה-yy של PP.

הזהויות היסודיות (לכל α\alpha ממשי):

- sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1

- tan⁡α=sin⁡αcos⁡α\tan\alpha=\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha}, כאשר cos⁡α≠0\cos\alpha\ne0

- sin⁡(−α)=−sin⁡α\sin(-\alpha)=-\sin\alpha, cos⁡(−α)=cos⁡α\cos(-\alpha)=\cos\alpha

- sin⁡(π−α)=sin⁡α\sin(\pi-\alpha)=\sin\alpha, cos⁡(π−α)=−cos⁡α\cos(\pi-\alpha)=-\cos\alpha

- sin⁡(π2−α)=cos⁡α\sin(\frac{\pi}{2}-\alpha)=\cos\alpha, cos⁡(π2−α)=sin⁡α\cos(\frac{\pi}{2}-\alpha)=\sin\alpha

הנקודה PP נמצאת על מעגל שהרדיוס שלו 11, ולכן לפי משפט פיתגורס cos⁡2α+sin⁡2α=1\cos^2\alpha+\sin^2\alpha=1. באיור α=50∘\alpha=50^\circ, ו-P≈(0.643,0.766)P\approx(0.643,0.766).

P(cosα,sinα)O(1,0)

1. sin(α±β)

סינוס של סכום ושל הפרש זוויות

כמה זה sin⁡(30∘+60∘)\sin(30^\circ+60^\circ)? זה sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1. אבל sin⁡30∘+sin⁡60∘=12+32≈1.37\sin30^\circ+\sin60^\circ=\frac12+\frac{\sqrt3}{2}\approx1.37. כלומר הסינוס של סכום אינו סכום הסינוסים. יש נוסחה אחרת, והיא משתמשת גם בסינוסים וגם בקוסינוסים של שתי הזוויות.

במדויק: לכל שני מספרים ממשיים α\alpha ו-β\beta מתקיים sin⁡(α+β)=sin⁡αcos⁡β+cos⁡αsin⁡β\sin(\alpha+\beta)=\sin\alpha\cos\beta+\cos\alpha\sin\beta, וגם sin⁡(α−β)=sin⁡αcos⁡β−cos⁡αsin⁡β\sin(\alpha-\beta)=\sin\alpha\cos\beta-\cos\alpha\sin\beta.

הוכחה גאומטרית (כאשר α\alpha ו-β\beta זוויות חדות): במשולש ABCABC מורידים גובה CD=hCD=h לצלע ABAB. הגובה מחלק את זווית CC לזווית α\alpha (ליד הצלע CA=bCA=b) ולזווית β\beta (ליד הצלע CB=aCB=a).

•שטח המשולש כולו: 12absin⁡(α+β)\frac12ab\sin(\alpha+\beta).

•שטח ACDACD: 12bhsin⁡α\frac12bh\sin\alpha. שטח BCDBCD: 12ahsin⁡β\frac12ah\sin\beta.

•במשולשים ישרי הזווית: h=bcos⁡α=acos⁡βh=b\cos\alpha=a\cos\beta.

מציבים h=acos⁡βh=a\cos\beta בשטח של ACDACD ו-h=bcos⁡αh=b\cos\alpha בשטח של BCDBCD, ומשווים לשטח הכולל: 12absin⁡(α+β)=12absin⁡αcos⁡β+12abcos⁡αsin⁡β\frac12ab\sin(\alpha+\beta)=\frac12ab\sin\alpha\cos\beta+\frac12ab\cos\alpha\sin\beta. מחלקים ב-12ab\frac12ab ומקבלים את הזהות.

את הזהות של ההפרש מקבלים מזהות הסכום: מציבים −β-\beta במקום β\beta, ומשתמשים ב-cos⁡(−β)=cos⁡β\cos(-\beta)=\cos\beta וב-sin⁡(−β)=−sin⁡β\sin(-\beta)=-\sin\beta. הזהויות נכונות לכל α\alpha ו-β\beta ממשיים, לא רק לזוויות חדות.

hαβbaCABD

סינוס של סכום ושל הפרש

sin⁡(α+β)=sin⁡αcos⁡β+cos⁡αsin⁡β\sin(\alpha+\beta)=\sin\alpha\cos\beta+\cos\alpha\sin\beta
sin⁡(α−β)=sin⁡αcos⁡β−cos⁡αsin⁡β\sin(\alpha-\beta)=\sin\alpha\cos\beta-\cos\alpha\sin\beta

הסימן בין שני המחוברים באגף הימני זהה לסימן שבתוך הסוגריים.

דרך הפתרון

חישוב ערך מדויק של סינוס בעזרת סכום או הפרש

כשמבקשים ערך מדויק של סינוס של זווית שאינה מיוחדת (למשל 15∘15^\circ, 75∘75^\circ, 105∘105^\circ):

1. כותבים את הזווית כסכום או כהפרש של שתי זוויות מיוחדות (30∘30^\circ, 45∘45^\circ, 60∘60^\circ, 90∘90^\circ וכו').

2. מציבים בזהות המתאימה את הערכים המדויקים של הסינוס והקוסינוס של כל זווית.

3. מכפילים ומכנסים לשבר אחד.

שים לב

sin⁡(α+β)≠sin⁡α+sin⁡β\sin(\alpha+\beta)\ne\sin\alpha+\sin\beta. סינוס הוא לא כפל במספר, ואי אפשר "לפתוח סוגריים".

שים לב

בזהות sin⁡(α−β)\sin(\alpha-\beta) הסדר חשוב: sin⁡(β−α)=−sin⁡(α−β)\sin(\beta-\alpha)=-\sin(\alpha-\beta).

דוגמה - ערך מדויק של sin⁡75∘\sin75^\circ כסינוס של סכום

חשבו בלי מחשבון את הערך המדויק של sin⁡75∘\sin75^\circ.

פתרון

1. כותבים את 75∘75^\circ כסכום של זוויות מיוחדות: 75∘=45∘+30∘75^\circ=45^\circ+30^\circ.

2. לפי זהות הסכום: sin⁡75∘=sin⁡45∘cos⁡30∘+cos⁡45∘sin⁡30∘\sin75^\circ=\sin45^\circ\cos30^\circ+\cos45^\circ\sin30^\circ.

3. מציבים: 22⋅32+22⋅12=64+24\frac{\sqrt2}{2}\cdot\frac{\sqrt3}{2}+\frac{\sqrt2}{2}\cdot\frac12=\frac{\sqrt6}{4}+\frac{\sqrt2}{4}.

4. בדיקה: 6+24≈0.966\frac{\sqrt6+\sqrt2}{4}\approx0.966, וזה אכן קרוב ל-sin⁡75∘\sin75^\circ.

תשובה

sin⁡75∘=6+24\sin75^\circ=\frac{\sqrt6+\sqrt2}{4}

שאלות פתוחות על sin(α±β)

2. cos(α±β)

קוסינוס של סכום ושל הפרש זוויות

גם לקוסינוס של סכום יש נוסחה משלו, ושוב הוא אינו סכום הקוסינוסים: cos⁡(60∘+30∘)=cos⁡90∘=0\cos(60^\circ+30^\circ)=\cos90^\circ=0, ואילו cos⁡60∘+cos⁡30∘>0\cos60^\circ+\cos30^\circ>0.

במדויק: לכל שני מספרים ממשיים α\alpha ו-β\beta מתקיים cos⁡(α+β)=cos⁡αcos⁡β−sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha+\beta)=\cos\alpha\cos\beta-\sin\alpha\sin\beta, וגם cos⁡(α−β)=cos⁡αcos⁡β+sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha-\beta)=\cos\alpha\cos\beta+\sin\alpha\sin\beta.

איך מקבלים את זה מזהות הסינוס: משתמשים ב-cos⁡θ=sin⁡(π2−θ)\cos\theta=\sin(\frac{\pi}{2}-\theta):

cos⁡(α+β)=sin⁡((π2−α)−β)=sin⁡(π2−α)cos⁡β−cos⁡(π2−α)sin⁡β=cos⁡αcos⁡β−sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha+\beta)=\sin\left((\tfrac{\pi}{2}-\alpha)-\beta\right)=\sin(\tfrac{\pi}{2}-\alpha)\cos\beta-\cos(\tfrac{\pi}{2}-\alpha)\sin\beta=\cos\alpha\cos\beta-\sin\alpha\sin\beta

את זהות ההפרש מקבלים כשמציבים −β-\beta במקום β\beta. כך מזהות אחת שהוכחנו נובעות שלוש הזהויות האחרות של סכום והפרש.

קוסינוס של סכום ושל הפרש

cos⁡(α+β)=cos⁡αcos⁡β−sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha+\beta)=\cos\alpha\cos\beta-\sin\alpha\sin\beta
cos⁡(α−β)=cos⁡αcos⁡β+sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha-\beta)=\cos\alpha\cos\beta+\sin\alpha\sin\beta

כאן הסימן מתהפך: בסכום יש מינוס, ובהפרש יש פלוס.

דרך הפתרון

סינוס או קוסינוס של סכום כשנתונים ערכים ורביעים

כשנתון ערך של פונקציה טריגונומטרית אחת של α\alpha ושל β\beta, וגם באיזה רביע כל זווית:

1. מוצאים את הפונקציה החסרה של כל זווית מ-sin⁡2θ+cos⁡2θ=1\sin^2\theta+\cos^2\theta=1.

2. קובעים את הסימן שלה לפי הרביע של הזווית.

3. מציבים בזהות של הסכום או של ההפרש.

שים לב

בלבול נפוץ: בזהויות של sin⁡\sin הסימן נשמר, ובזהויות של cos⁡\cos הוא מתהפך.

שים לב

בלי הרביע אי אפשר לקבוע את הסימן של השורש. מ-sin⁡α=35\sin\alpha=\frac35 לבד מקבלים cos⁡α=±45\cos\alpha=\pm\frac45.

דוגמה - זוויות ברביע השני וברביע השלישי: קביעת סימנים

נתון: sin⁡α=35\sin\alpha=\frac35, π2<α<π\frac{\pi}{2}<\alpha<\pi, ו-cos⁡β=−513\cos\beta=-\frac{5}{13}, π<β<3π2\pi<\beta<\frac{3\pi}{2}.

חשבו את cos⁡(α+β)\cos(\alpha+\beta).

פתרון

1. נתון sin⁡α\sin\alpha ו-cos⁡β\cos\beta עם הרביעים. המטרה: cos⁡(α+β)=cos⁡αcos⁡β−sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha+\beta)=\cos\alpha\cos\beta-\sin\alpha\sin\beta, ולכן חסרים cos⁡α\cos\alpha ו-sin⁡β\sin\beta.

2. cos⁡2α=1−925=1625\cos^2\alpha=1-\frac{9}{25}=\frac{16}{25}. ברביע השני הקוסינוס שלילי, ולכן cos⁡α=−45\cos\alpha=-\frac45.

3. sin⁡2β=1−25169=144169\sin^2\beta=1-\frac{25}{169}=\frac{144}{169}. ברביע השלישי הסינוס שלילי, ולכן sin⁡β=−1213\sin\beta=-\frac{12}{13}.

4. מציבים: cos⁡(α+β)=(−45)(−513)−35⋅(−1213)=2065+3665=5665\cos(\alpha+\beta)=(-\frac45)(-\frac{5}{13})-\frac35\cdot(-\frac{12}{13})=\frac{20}{65}+\frac{36}{65}=\frac{56}{65}.

תשובה

cos⁡(α+β)=5665\cos(\alpha+\beta)=\frac{56}{65}

שאלות פתוחות על cos(α±β)

3. הזווית הכפולה: sin2α

הזווית הכפולה: sin⁡2α\sin2\alpha

כשבזהות הסכום שתי הזוויות שוות, β=α\beta=\alpha, מקבלים את הסינוס של הזווית הכפולה 2α2\alpha. זה מקרה פרטי שימושי מאוד, ויש לו נוסחה קצרה.

במדויק: לכל מספר ממשי α\alpha מתקיים sin⁡2α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=2\sin\alpha\cos\alpha. הזהות מתקבלת מ-sin⁡(α+β)\sin(\alpha+\beta) כאשר β=α\beta=\alpha.

sin⁡2α=sin⁡(α+α)=sin⁡αcos⁡α+cos⁡αsin⁡α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=\sin(\alpha+\alpha)=\sin\alpha\cos\alpha+\cos\alpha\sin\alpha=2\sin\alpha\cos\alpha.

בגרף רואים ש-sin⁡2x\sin2x ו-2sin⁡x2\sin x הן פונקציות שונות: ל-sin⁡2x\sin2x משרעת 11 ומחזור π\pi, ול-2sin⁡x2\sin x משרעת 22 ומחזור 2π2\pi. ב-x=π2x=\frac{\pi}{2}, למשל, sin⁡2x=0\sin2x=0 ואילו 2sin⁡x=22\sin x=2.

0246-2-112(π/2,2)(π/2,0)

סינוס של זווית כפולה

sin⁡2α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=2\sin\alpha\cos\alpha

ובכיוון ההפוך: sin⁡αcos⁡α=12sin⁡2α\sin\alpha\cos\alpha=\frac12\sin2\alpha.

שים לב

"כפולה" היא ביחס לזווית שבצד השני. למשל sin⁡6x=2sin⁡3xcos⁡3x\sin6x=2\sin3x\cos3x, וגם sin⁡α=2sin⁡α2cos⁡α2\sin\alpha=2\sin\frac{\alpha}{2}\cos\frac{\alpha}{2}.

שים לב

sin⁡2α≠2sin⁡α\sin2\alpha\ne2\sin\alpha. ה-22 שבתוך הסינוס מכפיל את הזווית, לא את התוצאה.

דוגמה - sin⁡2α\sin2\alpha כשהזווית ברביע השלישי

נתון: sin⁡α=−513\sin\alpha=-\frac{5}{13} ו-π<α<3π2\pi<\alpha<\frac{3\pi}{2}. חשבו את sin⁡2α\sin2\alpha.

פתרון

1. מחשבים sin⁡2α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=2\sin\alpha\cos\alpha, ולכן צריך את cos⁡α\cos\alpha.

2. cos⁡2α=1−25169=144169\cos^2\alpha=1-\frac{25}{169}=\frac{144}{169}. ברביע השלישי הקוסינוס שלילי: cos⁡α=−1213\cos\alpha=-\frac{12}{13}.

3. מציבים: sin⁡2α=2⋅(−513)⋅(−1213)=120169\sin2\alpha=2\cdot(-\frac{5}{13})\cdot(-\frac{12}{13})=\frac{120}{169}.

4. בדיקת סימן: 2π<2α<3π2\pi<2\alpha<3\pi, שם הסינוס חיובי. מתאים.

תשובה

sin⁡2α=120169\sin2\alpha=\frac{120}{169}

שאלות פתוחות על הזווית הכפולה: sin2α

4. הזווית הכפולה: cos2α בשלוש צורותיה

הזווית הכפולה: cos⁡2α\cos2\alpha

גם בזהות cos⁡(α+β)\cos(\alpha+\beta) אפשר להציב β=α\beta=\alpha, ומקבלים את cos⁡2α\cos2\alpha. הפעם יש לנוסחה שלוש צורות, ובוחרים את הצורה שמתאימה לנתונים.

במדויק: לכל מספר ממשי α\alpha מתקיים cos⁡2α=cos⁡2α−sin⁡2α=2cos⁡2α−1=1−2sin⁡2α\cos2\alpha=\cos^2\alpha-\sin^2\alpha=2\cos^2\alpha-1=1-2\sin^2\alpha.

הצורה הראשונה מתקבלת מ-cos⁡(α+α)=cos⁡αcos⁡α−sin⁡αsin⁡α\cos(\alpha+\alpha)=\cos\alpha\cos\alpha-\sin\alpha\sin\alpha. את שתי האחרות מקבלים כשמציבים בה sin⁡2α=1−cos⁡2α\sin^2\alpha=1-\cos^2\alpha, או cos⁡2α=1−sin⁡2α\cos^2\alpha=1-\sin^2\alpha.

מהצורות האלה אפשר לבודד ריבוע: cos⁡2x=1+cos⁡2x2\cos^2x=\frac{1+\cos2x}{2}. בגרף רואים את המשמעות: y=cos⁡2xy=\cos^2x היא פונקציה קוסינוס עם מחזור π\pi, משרעת 12\frac12, שנעה סביב הישר y=12y=\frac12, בין 00 ל-11.

0246-0.50.51.01.5(0,1)(π/2,0)(π,1)

קוסינוס של זווית כפולה

cos⁡2α=cos⁡2α−sin⁡2α=2cos⁡2α−1=1−2sin⁡2α\cos2\alpha=\cos^2\alpha-\sin^2\alpha=2\cos^2\alpha-1=1-2\sin^2\alpha
מה נתוןהצורה הנוחה
cos⁡α\cos\alpha בלבד2cos⁡2α−12\cos^2\alpha-1
sin⁡α\sin\alpha בלבד1−2sin⁡2α1-2\sin^2\alpha
שניהם, או פירוק לגורמיםcos⁡2α−sin⁡2α=(cos⁡α−sin⁡α)(cos⁡α+sin⁡α)\cos^2\alpha-\sin^2\alpha=(\cos\alpha-\sin\alpha)(\cos\alpha+\sin\alpha)

ביטוי ריבוע בעזרת הזווית הכפולה

cos⁡2α=1+cos⁡2α2sin⁡2α=1−cos⁡2α2\cos^2\alpha=\frac{1+\cos2\alpha}{2}\qquad\sin^2\alpha=\frac{1-\cos2\alpha}{2}

כך הופכים ריבוע של סינוס או של קוסינוס לביטוי בלי ריבוע, עם זווית כפולה.

שים לב

בצורות 2cos⁡2α−12\cos^2\alpha-1 ו-1−2sin⁡2α1-2\sin^2\alpha הסימן של cos⁡α\cos\alpha או של sin⁡α\sin\alpha לא משנה, כי הם בריבוע. לכן לא צריך לדעת את הרביע.

דוגמה - בחירת הצורה לפי הנתון, ובידוד ריבוע

א. נתון sin⁡α=14\sin\alpha=\frac14. חשבו את cos⁡2α\cos2\alpha.

ב. כתבו את cos⁡2(3x)\cos^2(3x) כביטוי בלי ריבוע.

פתרון

1. א: נתון רק sin⁡α\sin\alpha, ולכן בוחרים cos⁡2α=1−2sin⁡2α\cos2\alpha=1-2\sin^2\alpha.

2. מציבים: 1−2⋅116=1−18=781-2\cdot\frac{1}{16}=1-\frac18=\frac78. אין צורך ברביע, כי sin⁡α\sin\alpha מופיע בריבוע.

3. ב: לפי cos⁡2θ=1+cos⁡2θ2\cos^2\theta=\frac{1+\cos2\theta}{2} עם θ=3x\theta=3x, הזווית הכפולה היא 6x6x.

4. לכן cos⁡2(3x)=1+cos⁡6x2=12+12cos⁡6x\cos^2(3x)=\frac{1+\cos6x}{2}=\frac12+\frac12\cos6x.

תשובה

א. cos⁡2α=78\cos2\alpha=\frac78. ב. cos⁡2(3x)=12+12cos⁡6x\cos^2(3x)=\frac12+\frac12\cos6x.

שאלות פתוחות על הזווית הכפולה: cos2α בשלוש צורותיה

5. סכום והפרש של סינוסים

סכום והפרש של סינוסים

לפעמים נוח יותר לעבוד עם מכפלה מאשר עם סכום. למשל, מכפלה שווה לאפס כשאחד הגורמים שווה לאפס. לכן יש זהויות שהופכות סכום או הפרש של שני סינוסים למכפלה.

במדויק: לכל שני מספרים ממשיים α\alpha ו-β\beta מתקיים sin⁡α+sin⁡β=2sin⁡α+β2cos⁡α−β2\sin\alpha+\sin\beta=2\sin\frac{\alpha+\beta}{2}\cos\frac{\alpha-\beta}{2}, וגם sin⁡α−sin⁡β=2sin⁡α−β2cos⁡α+β2\sin\alpha-\sin\beta=2\sin\frac{\alpha-\beta}{2}\cos\frac{\alpha+\beta}{2}.

מאיפה זה בא: מחברים את הזהויות sin⁡(x+y)=sin⁡xcos⁡y+cos⁡xsin⁡y\sin(x+y)=\sin x\cos y+\cos x\sin y ו-sin⁡(x−y)=sin⁡xcos⁡y−cos⁡xsin⁡y\sin(x-y)=\sin x\cos y-\cos x\sin y, ומקבלים sin⁡(x+y)+sin⁡(x−y)=2sin⁡xcos⁡y\sin(x+y)+\sin(x-y)=2\sin x\cos y. עכשיו מסמנים α=x+y\alpha=x+y ו-β=x−y\beta=x-y, כלומר x=α+β2x=\frac{\alpha+\beta}{2} ו-y=α−β2y=\frac{\alpha-\beta}{2}. כשמחסרים את הזהויות במקום לחבר, מקבלים את זהות ההפרש.

בגרף: sin⁡5x+sin⁡3x=2sin⁡4xcos⁡x\sin5x+\sin3x=2\sin4x\cos x. הגרף של הסכום נע בין הגרפים של y=2cos⁡xy=2\cos x ו-y=−2cos⁡xy=-2\cos x.

0123456-2-112

סכום והפרש של סינוסים

sin⁡α+sin⁡β=2sin⁡α+β2cos⁡α−β2\sin\alpha+\sin\beta=2\sin\frac{\alpha+\beta}{2}\cos\frac{\alpha-\beta}{2}
sin⁡α−sin⁡β=2sin⁡α−β2cos⁡α+β2\sin\alpha-\sin\beta=2\sin\frac{\alpha-\beta}{2}\cos\frac{\alpha+\beta}{2}

בשתי הזהויות מופיעים חצי הסכום α+β2\frac{\alpha+\beta}{2} וחצי ההפרש α−β2\frac{\alpha-\beta}{2}. בסכום הסינוס הוא של חצי הסכום, ובהפרש הסינוס הוא של חצי ההפרש.

דרך הפתרון

הפיכת סכום או הפרש של סינוסים למכפלה

כשנתון sin⁡α±sin⁡β\sin\alpha\pm\sin\beta:

1. מחשבים את חצי הסכום α+β2\frac{\alpha+\beta}{2} ואת חצי ההפרש α−β2\frac{\alpha-\beta}{2}.

2. בוחרים את הזהות לפי הסימן (++ או −-) ומציבים.

3. אם יוצאות זוויות מיוחדות, מציבים את הערכים המדויקים.

שים לב

בהפרש הסדר חשוב: α\alpha הוא הזווית של הסינוס שממנו מחסרים. אם מחליפים את הסדר, חצי ההפרש משנה סימן, ואיתו התוצאה.

דוגמה - הפרש סינוסים שנותן זוויות מיוחדות

חשבו בלי מחשבון את הערך המדויק של sin⁡75∘−sin⁡15∘\sin75^\circ-\sin15^\circ.

פתרון

1. α=75∘\alpha=75^\circ, β=15∘\beta=15^\circ. חצי ההפרש: 75∘−15∘2=30∘\frac{75^\circ-15^\circ}{2}=30^\circ. חצי הסכום: 75∘+15∘2=45∘\frac{75^\circ+15^\circ}{2}=45^\circ.

2. לפי זהות ההפרש: sin⁡75∘−sin⁡15∘=2sin⁡30∘cos⁡45∘\sin75^\circ-\sin15^\circ=2\sin30^\circ\cos45^\circ.

3. מציבים: 2⋅12⋅22=222\cdot\frac12\cdot\frac{\sqrt2}{2}=\frac{\sqrt2}{2}.

4. בדיקה: sin⁡75∘−sin⁡15∘≈0.966−0.259=0.707≈22\sin75^\circ-\sin15^\circ\approx0.966-0.259=0.707\approx\frac{\sqrt2}{2}.

תשובה

sin⁡75∘−sin⁡15∘=22\sin75^\circ-\sin15^\circ=\frac{\sqrt2}{2}

שאלות פתוחות על סכום והפרש של סינוסים

6. סכום והפרש של קוסינוסים

סכום והפרש של קוסינוסים

כמו בסינוסים, גם סכום או הפרש של שני קוסינוסים אפשר לכתוב כמכפלה. בהפרש של קוסינוסים יש סימן מינוס שקל לשכוח.

במדויק: לכל שני מספרים ממשיים α\alpha ו-β\beta מתקיים cos⁡α+cos⁡β=2cos⁡α+β2cos⁡α−β2\cos\alpha+\cos\beta=2\cos\frac{\alpha+\beta}{2}\cos\frac{\alpha-\beta}{2}, וגם cos⁡α−cos⁡β=−2sin⁡α+β2sin⁡α−β2\cos\alpha-\cos\beta=-2\sin\frac{\alpha+\beta}{2}\sin\frac{\alpha-\beta}{2}.

מאיפה זה בא: cos⁡(x+y)+cos⁡(x−y)=2cos⁡xcos⁡y\cos(x+y)+\cos(x-y)=2\cos x\cos y, ו-cos⁡(x+y)−cos⁡(x−y)=−2sin⁡xsin⁡y\cos(x+y)-\cos(x-y)=-2\sin x\sin y. מציבים x=α+β2x=\frac{\alpha+\beta}{2} ו-y=α−β2y=\frac{\alpha-\beta}{2}, ואז x+y=αx+y=\alpha ו-x−y=βx-y=\beta.

בדיקה מהירה של המינוס: cos⁡0−cos⁡π=1−(−1)=2\cos0-\cos\pi=1-(-1)=2, והזהות נותנת −2sin⁡π2sin⁡(−π2)=−2⋅1⋅(−1)=2-2\sin\frac{\pi}{2}\sin(-\frac{\pi}{2})=-2\cdot1\cdot(-1)=2.

סכום והפרש של קוסינוסים

cos⁡α+cos⁡β=2cos⁡α+β2cos⁡α−β2\cos\alpha+\cos\beta=2\cos\frac{\alpha+\beta}{2}\cos\frac{\alpha-\beta}{2}
cos⁡α−cos⁡β=−2sin⁡α+β2sin⁡α−β2\cos\alpha-\cos\beta=-2\sin\frac{\alpha+\beta}{2}\sin\frac{\alpha-\beta}{2}
שים לב

סכום קוסינוסים נותן מכפלה של שני קוסינוסים. הפרש קוסינוסים נותן מינוס פעמיים מכפלה של שני סינוסים.

שים לב

כשחצי ההפרש יוצא שלילי, אפשר להיפטר מהמינוס: sin⁡(−θ)=−sin⁡θ\sin(-\theta)=-\sin\theta ו-cos⁡(−θ)=cos⁡θ\cos(-\theta)=\cos\theta.

דוגמה - הפרש קוסינוסים עם חצי הפרש שלילי

כתבו את הביטוי cos⁡x−cos⁡5x\cos x-\cos5x כמכפלה.

פתרון

1. α=x\alpha=x, β=5x\beta=5x. חצי הסכום: x+5x2=3x\frac{x+5x}{2}=3x. חצי ההפרש: x−5x2=−2x\frac{x-5x}{2}=-2x.

2. לפי זהות ההפרש: cos⁡x−cos⁡5x=−2sin⁡3xsin⁡(−2x)\cos x-\cos5x=-2\sin3x\sin(-2x).

3. sin⁡(−2x)=−sin⁡2x\sin(-2x)=-\sin2x, ולכן −2sin⁡3x⋅(−sin⁡2x)=2sin⁡3xsin⁡2x-2\sin3x\cdot(-\sin2x)=2\sin3x\sin2x.

4. בדיקה ב-x=π6x=\frac{\pi}{6}: cos⁡π6−cos⁡5π6=32+32=3\cos\frac{\pi}{6}-\cos\frac{5\pi}{6}=\frac{\sqrt3}{2}+\frac{\sqrt3}{2}=\sqrt3, ו-2sin⁡π2sin⁡π3=2⋅1⋅32=32\sin\frac{\pi}{2}\sin\frac{\pi}{3}=2\cdot1\cdot\frac{\sqrt3}{2}=\sqrt3. מתאים.

תשובה

cos⁡x−cos⁡5x=2sin⁡3xsin⁡2x\cos x-\cos5x=2\sin3x\sin2x

שאלות פתוחות על סכום והפרש של קוסינוסים

7. הוכחת זהויות

מה זה להוכיח זהות

כשמבקשים להוכיח זהות, לא פותרים משוואה. צריך להראות ששני האגפים שווים תמיד, ולא רק בכמה ערכים שבדקנו.

במדויק: להוכיח זהות פירושו להראות, בעזרת זהויות ידועות ופעולות אלגבריות, שהאגף השמאלי שווה לאגף הימני לכל ערך של המשתנה שבו שני האגפים מוגדרים. כדי להפריך שוויון, כלומר להראות שהוא אינו זהות, מספיק למצוא ערך אחד שבו שני האגפים מוגדרים ושונים.

בדיקה במספרים יכולה רק להפריך. למשל sin⁡3α=3sin⁡α\sin3\alpha=3\sin\alpha נכון ב-α=0\alpha=0 (שני האגפים 00), ובכל זאת אינו זהות: ב-α=π2\alpha=\frac{\pi}{2} האגף השמאלי sin⁡3π2=−1\sin\frac{3\pi}{2}=-1, והימני 33.

כשבאחד האגפים יש מכנה, צריך לציין מתי הוא שונה מאפס. הזהות נכונה רק בערכים האלה.

דרך הפתרון

הוכחת זהות טריגונומטרית

כשנתון שוויון וצריך להוכיח שהוא זהות:

1. רושמים את התנאים: לאילו ערכים שני האגפים מוגדרים (מכנה ≠0\ne0, cos⁡α≠0\cos\alpha\ne0 כשיש tan⁡α\tan\alpha).

2. בוחרים את האגף המסובך יותר, ובו מחליפים ביטויים לפי זהויות ידועות: זווית כפולה, סכום והפרש, sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1.

3. מפשטים (פירוק לגורמים, צמצום) עד שמגיעים לאגף השני.

4. אפשרות אחרת: מפשטים כל אגף בנפרד, עד ששניהם מגיעים לאותו ביטוי.

שים לב

לא מעבירים אגפים ולא מכפילים את שני האגפים, כאילו זו משוואה: כך מניחים מראש את מה שצריך להוכיח. עובדים על אגף אחד בכל פעם.

שים לב

רמז לבחירת זהות: אם באגף אחד יש 2α2\alpha ובשני רק α\alpha, מתחילים מזהויות הזווית הכפולה.

דוגמה א - הוכחה בעבודה על אגף אחד, עם תנאי מכנה

הוכיחו כי 1−cos⁡2αsin⁡2α=tan⁡α\frac{1-\cos2\alpha}{\sin2\alpha}=\tan\alpha לכל α\alpha שבו sin⁡2α≠0\sin2\alpha\ne0.

פתרון

1. נתון: sin⁡2α≠0\sin2\alpha\ne0, כלומר sin⁡α≠0\sin\alpha\ne0 וגם cos⁡α≠0\cos\alpha\ne0. בתנאים האלה שני האגפים מוגדרים. המטרה: להגיע מהאגף השמאלי ל-tan⁡α\tan\alpha.

2. במונה מחליפים cos⁡2α=1−2sin⁡2α\cos2\alpha=1-2\sin^2\alpha: 1−cos⁡2α=2sin⁡2α1-\cos2\alpha=2\sin^2\alpha.

3. במכנה מחליפים sin⁡2α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=2\sin\alpha\cos\alpha.

4. מצמצמים ב-2sin⁡α2\sin\alpha (מותר, כי sin⁡α≠0\sin\alpha\ne0): 2sin⁡2α2sin⁡αcos⁡α=sin⁡αcos⁡α=tan⁡α\frac{2\sin^2\alpha}{2\sin\alpha\cos\alpha}=\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha}=\tan\alpha.

תשובה

האגף השמאלי שווה ל-tan⁡α\tan\alpha לכל α\alpha שבו sin⁡2α≠0\sin2\alpha\ne0, ולכן זו זהות בתחום הזה.

דוגמה ב - הפרכת שוויון בעזרת ערך אחד

האם השוויון cos⁡2α=2cos⁡α−1\cos2\alpha=2\cos\alpha-1 הוא זהות? נמקו.

פתרון

1. כדי להפריך מספיק ערך אחד שבו האגפים שונים. מנסים זווית שבה קל לחשב.

2. ב-α=0\alpha=0: cos⁡0=1\cos0=1 ו-2⋅1−1=12\cdot1-1=1. שווים, אבל זה לא מוכיח כלום.

3. ב-α=π2\alpha=\frac{\pi}{2}: cos⁡π=−1\cos\pi=-1, ואילו 2cos⁡π2−1=−12\cos\frac{\pi}{2}-1=-1. גם כאן שווים.

4. ב-α=π\alpha=\pi: cos⁡2π=1\cos2\pi=1, ואילו 2cos⁡π−1=−32\cos\pi-1=-3. האגפים שונים.

5. הזהות הנכונה היא cos⁡2α=2cos⁡2α−1\cos2\alpha=2\cos^2\alpha-1 (עם ריבוע).

תשובה

לא. ב-α=π\alpha=\pi האגף השמאלי 11 והימני −3-3.

שאלות פתוחות על הוכחת זהויות

8. פישוט ביטויים טריגונומטריים

פישוט ביטוי טריגונומטרי

פונקציה כמו (sin⁡x+cos⁡x)2(\sin x+\cos x)^2 נראית מסובכת. אחרי פישוט בעזרת זהויות היא נעשית 1+sin⁡2x1+\sin2x, ועכשיו רואים מיד את המחזור ואת הטווח שלה.

במדויק: לפשט ביטוי טריגונומטרי פירושו לכתוב ביטוי אחר, קצר או נוח יותר, שערכו שווה לערך הביטוי המקורי לכל xx בתחום ההגדרה של הביטוי המקורי. אם בדרך מצמצמים גורם, הביטוי המפושט שווה למקורי רק בתחום ההגדרה של המקורי.

המטרה העיקרית: לכתוב את הפונקציה בצורה שאפשר לחקור בקלות, בדרך כלל עם סינוס או קוסינוס אחד בלי חזקות, כמו Asin⁡(bx)+dA\sin(bx)+d. מהצורה הזאת קוראים את המחזור 2π∣b∣\frac{2\pi}{|b|} ואת הטווח [d−∣A∣,d+∣A∣][d-|A|,d+|A|].

דוגמה לצמצום: sin⁡2x2cos⁡x=sin⁡x\frac{\sin2x}{2\cos x}=\sin x, אבל רק כאשר cos⁡x≠0\cos x\ne0. בנקודות שבהן cos⁡x=0\cos x=0 הביטוי המקורי לא מוגדר.

החלפות נפוצות בפישוט

מה רואים בביטויבמה מחליפים
sin⁡xcos⁡x\sin x\cos x12sin⁡2x\frac12\sin2x
cos⁡2x−sin⁡2x\cos^2x-\sin^2xcos⁡2x\cos2x
sin⁡2x\sin^2x1−cos⁡2x2\frac{1-\cos2x}{2}
cos⁡2x\cos^2x1+cos⁡2x2\frac{1+\cos2x}{2}
sin⁡2x+cos⁡2x\sin^2x+\cos^2x11
sin⁡α±sin⁡β\sin\alpha\pm\sin\beta, cos⁡α±cos⁡β\cos\alpha\pm\cos\betaמכפלה לפי זהויות הסכום וההפרש
דרך הפתרון

פישוט פונקציה לצורך חקירה

כשנתונה פונקציה עם מכפלות או חזקות של sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x, ושואלים על המחזור או על הטווח שלה:

1. רושמים את תחום ההגדרה של הפונקציה המקורית.

2. פותחים סוגריים ומחליפים לפי הזהויות, עד שנשאר סינוס או קוסינוס אחד, למשל Asin⁡(bx)+dA\sin(bx)+d עם A≠0A\ne0 ו-b≠0b\ne0.

3. מהצורה הפשוטה קוראים את המחזור 2π∣b∣\frac{2\pi}{|b|} ואת הטווח d−∣A∣≤y≤d+∣A∣d-|A|\le y\le d+|A|.

4. אם התחום המקורי אינו כל הממשיים, מוציאים מהגרף של הצורה הפשוטה את הנקודות שאינן בו, ובודקים אם בגלל זה ערכים יוצאים מהטווח. למשל sin⁡2x2cos⁡x=sin⁡x\frac{\sin2x}{2\cos x}=\sin x רק כש-cos⁡x≠0\cos x\ne0, ובנקודות האלה sin⁡x=±1\sin x=\pm1, ולכן הטווח הוא −1<y<1-1<y<1.

שים לב

מחזור קטן ביותר אחרי פישוט יכול להיות קטן מהמחזור של כל מחובר בנפרד. למשל ל-sin⁡xcos⁡x=12sin⁡2x\sin x\cos x=\frac12\sin2x המחזור הקטן ביותר הוא π\pi, אף ש-sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x הם בעלי מחזור 2π2\pi.

דוגמה - ריבוע של סכום שמתפשט ל-1+sin⁡2x1+\sin2x

נתונה הפונקציה f(x)=(sin⁡x+cos⁡x)2f(x)=(\sin x+\cos x)^2.

א. הראו כי f(x)=1+sin⁡2xf(x)=1+\sin2x.

ב. מצאו את המחזור הקטן ביותר של ff ואת הטווח שלה.

פתרון

1. א: ff מוגדרת לכל xx. פותחים את הריבוע: sin⁡2x+2sin⁡xcos⁡x+cos⁡2x\sin^2x+2\sin x\cos x+\cos^2x.

2. sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1 ו-2sin⁡xcos⁡x=sin⁡2x2\sin x\cos x=\sin2x, ולכן f(x)=1+sin⁡2xf(x)=1+\sin2x.

3. ב: זו צורה Asin⁡(bx)+dA\sin(bx)+d עם A=1A=1, b=2b=2, d=1d=1. המחזור הקטן ביותר: 2π2=π\frac{2\pi}{2}=\pi.

4. −1≤sin⁡2x≤1-1\le\sin2x\le1, ולכן 0≤f(x)≤20\le f(x)\le2. המקסימום 22 מתקבל למשל ב-x=π4x=\frac{\pi}{4}, והמינימום 00 ב-x=−π4x=-\frac{\pi}{4}.

-2212(π/4,2)(-π/4,0)(0,1)
תשובה

א. f(x)=1+sin⁡2xf(x)=1+\sin2x. ב. המחזור הקטן ביותר π\pi, הטווח 0≤f(x)≤20\le f(x)\le2.

שאלות פתוחות על פישוט ביטויים טריגונומטריים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.