דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חישובי שטחים בעזרת אינטגרל

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחישובי שטחים בעזרת אינטגרל: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה קדומה ואינטגרל מסוים

בנושא "פונקציית ההצטברות ומושג האינטגרל" ראינו שפונקציית ההצטברות של ff היא פונקציה קדומה שלה. לכן את ההצטברות בקטע מחשבים בעזרת פונקציה קדומה כלשהי: F(x)=x2F(x)=x^2 היא קדומה של f(x)=2xf(x)=2x, כי F′(x)=2xF'(x)=2x.

במדויק: אם ff רציפה בכל הקטע a≤x≤ba\le x\le b, האינטגרל המסוים ∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx הוא ההצטברות של ff מ-aa עד bb, והוא שווה ל-F(b)−F(a)F(b)-F(a), כאשר FF היא פונקציה קדומה כלשהי של ff בקטע. הקבוע CC מצטמצם בחיסור, ולכן לא כותבים אותו.

רישום מקובל: ∫132x dx=[x2]13=9−1=8\int_1^3 2x\,dx=\left[x^2\right]_1^3=9-1=8. קודם מציבים את הגבול העליון, ואז מחסירים את ההצבה של הגבול התחתון.

בנושא הזה מחשבים אינטגרלים של פולינומים, של 1xn\frac{1}{x^n} (כאשר n≠1n\ne1), של 12x\frac{1}{2\sqrt{x}}, של פונקציה מורכבת שהפנימית שלה לינארית (למשל ∫dxx+1=2x+1+C\int\frac{dx}{\sqrt{x+1}}=2\sqrt{x+1}+C), ושל מכפלת פונקציה בנגזרת הפנימית כשיש הנחיה.

השטח המוגבל על ידי גרפים וישרים

בשאלות שטח כתוב למשל: "חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=1x=1 ו-x=3x=3". הקווים האלה סוגרים יחד צורה אחת, ואת השטח שלה מחשבים.

במדויק: השטח המוגבל על ידי כמה קווים (גרפים, צירים, ישרים) הוא השטח של התחום הסגור שהשפה שלו בנויה מקטעים של הקווים האלה. שטח הוא תמיד מספר חיובי, גם כשהתחום כולו מתחת לציר ה-xx.

בסרטוט: השטח המוגבל על ידי גרף f(x)=4−x2f(x)=4-x^2 וציר ה-xx. כאן לא נתונים ישרים אנכיים: הגרף והציר לבדם סוגרים תחום, בין נקודות החיתוך (−2,0)(-2,0) ו-(2,0)(2,0).

-3-2-1123-3-2-112345(-2,0)(2,0)(0,4)

1. שטח בין גרף לציר x כשהפונקציה חיובית

השטח מתחת לגרף של פונקציה חיובית

כשהגרף של ff נמצא מעל ציר ה-xx, בין הגרף לציר נוצר תחום. ההצטברות של ff בקטע, כלומר האינטגרל המסוים, נותנת בדיוק את השטח שלו.

במדויק: אם a<ba<b, ff רציפה בכל הקטע a≤x≤ba\le x\le b ו-f(x)≥0f(x)\ge0 בכל הקטע, אז השטח המוגבל על ידי גרף ff, ציר ה-xx והישרים x=ax=a ו-x=bx=b שווה ל-∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx.

בדיקה עם צורה מוכרת: מתחת לגרף f(x)=x+1f(x)=x+1 בקטע 0≤x≤20\le x\le2 יש טרפז עם בסיסים 11 ו-33 וגובה 22. השטח שלו (1+3)⋅22=4\frac{(1+3)\cdot2}{2}=4, וגם ∫02(x+1) dx=[x22+x]02=4\int_0^2(x+1)\,dx=\left[\frac{x^2}{2}+x\right]_0^2=4.

-11231234(0,1)(2,3)

שטח מעל ציר ה-xx

אם ff רציפה ו-f(x)≥0f(x)\ge0 בכל הקטע a≤x≤ba\le x\le b, אז S=∫abf(x) dxS=\int_a^b f(x)\,dx.

דרך הפתרון

חישוב השטח בין גרף חיובי לציר ה-xx

כשמבקשים את השטח המוגבל על ידי גרף ff וציר ה-xx (ואולי גם ישרים אנכיים):

1. מוצאים את גבולות האינטגרל: הישרים הנתונים x=ax=a ו-x=bx=b (ציר ה-yy הוא הישר x=0x=0). אם אין ישרים, הגבולות הם נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx: פותרים f(x)=0f(x)=0.

2. בודקים ש-ff מוגדרת ורציפה בכל הקטע, ושהיא חיובית בו (מציבים נקודה, או נעזרים בסקיצה).

3. מוצאים פונקציה קדומה FF ומחשבים F(b)−F(a)F(b)-F(a).

שים לב

בפונקציה רציונלית בודקים שאין אסימפטוטה אנכית בתוך הקטע, ובפונקציית שורש בודקים שכל הקטע בתחום ההגדרה. אחרת אין שם תחום סגור לחשב.

שים לב

שורש כפול, כמו x=3x=3 ב-x(x−3)2x(x-3)^2, הוא נקודה שבה הגרף רק נוגע בציר ה-xx. הפונקציה לא מחליפה שם סימן, ולכן לא מפצלים בו את החישוב. ב-x(x−3)2x(x-3)^2 הוא גבול של התחום.

שים לב

שטח יוצא תמיד חיובי. אם יצא אפס או מספר שלילי, הגרף לא כולו מעל ציר ה-xx בקטע, או שהגבולות הוצבו הפוך.

דוגמה א - הגבולות נתונים: ישרים אנכיים

נתונה הפונקציה f(x)=1x+1f(x)=\frac{1}{\sqrt{x+1}}. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי הצירים ועל ידי הישר x=3x=3.

פתרון

1. נתון: התחום בין הישרים x=0x=0 (ציר ה-yy) ו-x=3x=3, מתחת לגרף ומעל ציר ה-xx. המטרה: השטח שלו.

2. תחום ההגדרה: x>−1x>-1, ולכן כל הקטע 0≤x≤30\le x\le3 בתחום. שורש ריבועי חיובי, ולכן f(x)>0f(x)>0 בכל הקטע.

3. קדומה: 12x\frac{1}{2\sqrt{x}} היא הנגזרת של x\sqrt{x}, והפנימית x+1x+1 לינארית, ולכן ∫1x+1 dx=2x+1+C\int\frac{1}{\sqrt{x+1}}\,dx=2\sqrt{x+1}+C.

4. S=[2x+1]03=2⋅2−2⋅1=2S=\left[2\sqrt{x+1}\right]_0^3=2\cdot2-2\cdot1=2.

-11234123(0,1)(3,1/2)
תשובה

S=2S=2

דוגמה ב - הגבולות הם נקודות החיתוך עם ציר ה-xx

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה f(x)=x(x−3)2f(x)=x(x-3)^2 ועל ידי ציר ה-xx.

פתרון

1. אין ישרים נתונים, ולכן הגבולות הם נקודות החיתוך עם ציר ה-xx: x(x−3)2=0x(x-3)^2=0, כלומר x=0x=0 או x=3x=3.

2. סימן: (x−3)2≥0(x-3)^2\ge0, ובקטע 0<x<30<x<3 גם x>0x>0. לכן f(x)>0f(x)>0 בין הגבולות (למשל f(1)=4f(1)=4).

3. פותחים סוגריים: f(x)=x3−6x2+9xf(x)=x^3-6x^2+9x. קדומה: F(x)=x44−2x3+9x22F(x)=\frac{x^4}{4}-2x^3+\frac{9x^2}{2}.

4. S=F(3)−F(0)=814−54+812=274S=F(3)-F(0)=\frac{81}{4}-54+\frac{81}{2}=\frac{27}{4}.

1234-3-2-112345(0,0)(3,0)(1,4)
תשובה

S=274=634S=\frac{27}{4}=6\frac34

שאלות פתוחות על שטח בין גרף לציר x כשהפונקציה חיובית

2. שטח כשהפונקציה שלילית או מחליפה סימן

האינטגרל כשהגרף מתחת לציר ה-xx

כשהגרף של ff מתחת לציר ה-xx, הערכים של ff שליליים, ולכן מצטבר גודל שלילי: האינטגרל יוצא שלילי. השטח עצמו חיובי, ולכן לוקחים את הנגדי של האינטגרל.

במדויק: אם a<ba<b ו-ff רציפה בכל הקטע a≤x≤ba\le x\le b, אז ∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx שווה לסכום השטחים שבקטע מעל ציר ה-xx פחות סכום השטחים שבקטע מתחת לציר ה-xx.

דוגמה: f(x)=1−xf(x)=1-x בקטע 0≤x≤30\le x\le3. מעל הציר יש משולש בשטח 12\frac12 (בין 00 ל-11), ומתחת לציר משולש בשטח 22 (בין 11 ל-33). האינטגרל על כל הקטע: ∫03(1−x) dx=−32=12−2\int_0^3(1-x)\,dx=-\frac32=\frac12-2. זה לא השטח. השטח הוא 12+2=52\frac12+2=\frac52.

-11234-3-2-112(1,0)(0,1)(3,-2)

שטח בין הגרף לציר ה-xx לפי הסימן של ff

ff רציפה בקטע a≤x≤ba\le x\le b:

הסימן של ff בקטעהשטח
f(x)≥0f(x)\ge0S=∫abf(x) dxS=\int_a^b f(x)\,dx
f(x)≤0f(x)\le0S=−∫abf(x) dxS=-\int_a^b f(x)\,dx
מחליפה סימןמפצלים בנקודות החיתוך עם ציר ה-xx, מחשבים כל חלק לפי הסימן שלו, ומחברים
דרך הפתרון

שטח כשהפונקציה מחליפה סימן

כשמבקשים שטח בין גרף ff לציר ה-xx בקטע a≤x≤ba\le x\le b, או את השטח הכולל שהגרף והציר סוגרים:

1. פותרים f(x)=0f(x)=0. בקטע נתון משאירים רק את הפתרונות שבתוכו. בלי קטע נתון, הפתרון הקטן והגדול הם הגבולות.

2. הפתרונות מחלקים את הקטע לחלקים. בכל חלק מציבים נקודה וקובעים אם ff חיובית או שלילית.

3. מחשבים אינטגרל נפרד לכל חלק. לחלק שבו ff שלילית לוקחים את הנגדי (הערך המוחלט).

4. מחברים את השטחים.

שים לב

כשהפונקציה מחליפה סימן, ∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx על כל הקטע אינו השטח: החלקים שמתחת לציר מתקזזים עם החלקים שמעליו.

שים לב

סקיצה קטנה של הגרף לפני החישוב מראה מיד אילו חלקים מתחת לציר. בפולינום מפורק לגורמים, הסימן מתחלף רק בשורש שהחזקה שלו אי-זוגית.

דוגמה - שני תחומים: אחד מעל הציר ואחד מתחתיו

נתונה הפונקציה f(x)=x3−x2−2xf(x)=x^3-x^2-2x.

א. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה-xx.

ב. חשבו את סכום השטחים המוגבלים על ידי גרף הפונקציה ועל ידי ציר ה-xx.

פתרון

1. נתון: f(x)=x3−x2−2xf(x)=x^3-x^2-2x. המטרה: נקודות החיתוך, ואחר כך סכום השטחים של כל התחומים שהגרף והציר סוגרים.

2. סעיף א: x(x2−x−2)=x(x−2)(x+1)=0x(x^2-x-2)=x(x-2)(x+1)=0, ולכן x=−1x=-1, x=0x=0, x=2x=2.

3. סימן: f(−0.5)=0.625>0f(-0.5)=0.625>0, ולכן בין −1-1 ל-00 הגרף מעל הציר. f(1)=−2<0f(1)=-2<0, ולכן בין 00 ל-22 הגרף מתחת לציר.

4. קדומה: F(x)=x44−x33−x2F(x)=\frac{x^4}{4}-\frac{x^3}{3}-x^2. מתקיים F(−1)=−512F(-1)=-\frac{5}{12}, F(0)=0F(0)=0, F(2)=−83F(2)=-\frac83.

5. חלק ראשון: ∫−10f(x) dx=0−(−512)=512\int_{-1}^0 f(x)\,dx=0-\left(-\frac{5}{12}\right)=\frac{5}{12}.

6. חלק שני: ∫02f(x) dx=−83\int_0^2 f(x)\,dx=-\frac83. השטח 83\frac83.

7. סך הכול: S=512+83=3712S=\frac{5}{12}+\frac83=\frac{37}{12}.

-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.5-2-1123(-1,0)(0,0)(2,0)
תשובה

א. (−1,0)(-1,0), (0,0)(0,0), (2,0)(2,0). ב. S=3712=3112S=\frac{37}{12}=3\frac{1}{12}.

שאלות פתוחות על שטח כשהפונקציה שלילית או מחליפה סימן

3. שטח בין שני גרפים

גרף עליון וגרף תחתון

כששני גרפים נחתכים, ביניהם נוצר תחום סגור. מלמעלה הוא חסום בגרף אחד ומלמטה בגרף השני.

במדויק: בקטע שבו f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x) לכל xx, הגרף של ff הוא הגרף העליון והגרף של gg הוא הגרף התחתון. נקודות החיתוך של שני הגרפים הן הפתרונות של המשוואה f(x)=g(x)f(x)=g(x), ובדרך כלל הן גבולות התחום.

השטח בין שני גרפים תלוי רק בהפרש f(x)−g(x)f(x)-g(x), ולא במקום של הגרפים ביחס לציר ה-xx. למשל בין f(x)=x+1f(x)=x+1 ל-g(x)=x2−1g(x)=x^2-1 ההפרש הוא −x2+x+2-x^2+x+2, והשטח ∫−12(−x2+x+2) dx=92\int_{-1}^{2}(-x^2+x+2)\,dx=\frac92, אף שחלק מהתחום מתחת לציר.

-2-1123-112345(-1,0)(2,3)

שטח בין שני גרפים

אם ff ו-gg רציפות ו-f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x) בכל הקטע a≤x≤ba\le x\le b, השטח המוגבל על ידי שני הגרפים והישרים x=ax=a ו-x=bx=b הוא S=∫ab(f(x)−g(x))dxS=\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx (העליון פחות התחתון). הכלל נכון גם כשחלק מהתחום, או כולו, מתחת לציר ה-xx.

דרך הפתרון

חישוב שטח בין שני גרפים

כשמבקשים את השטח המוגבל על ידי הגרפים של ff ו-gg:

1. פותרים f(x)=g(x)f(x)=g(x) ומקבלים את נקודות החיתוך. הן הגבולות (אלא אם נתונים ישרים אחרים).

2. בכל קטע בין שתי נקודות חיתוך סמוכות מציבים נקודה וקובעים איזה גרף עליון.

3. בכל קטע מחשבים את האינטגרל של הפרש הפונקציות: העליונה פחות התחתונה.

4. אם יש יותר משתי נקודות חיתוך, הגרפים מתחלפים. מחברים את השטחים של כל הקטעים.

שים לב

בשטח בין שני גרפים לא צריך לבדוק את הסימן של ff ושל gg, רק מי מהם עליון.

שים לב

מומלץ לחסר קודם ולפשט את f(x)−g(x)f(x)-g(x), ורק אז למצוא קדומה. כך יש פחות איברים ופחות טעויות.

דוגמה א - גרף עליון אחד בכל התחום

חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרפים של הפונקציות f(x)=−x2+6xf(x)=-x^2+6x ו-g(x)=x2−2xg(x)=x^2-2x.

פתרון

1. נקודות החיתוך: −x2+6x=x2−2x-x^2+6x=x^2-2x, כלומר 2x2−8x=2x(x−4)=02x^2-8x=2x(x-4)=0, ולכן x=0x=0 או x=4x=4.

2. מי עליון: ב-x=1x=1, f(1)=5f(1)=5 ו-g(1)=−1g(1)=-1. לכן ff עליון בכל הקטע.

3. ההפרש: f(x)−g(x)=−2x2+8xf(x)-g(x)=-2x^2+8x.

4. S=∫04(−2x2+8x) dx=[−2x33+4x2]04=−1283+64=643S=\int_0^4(-2x^2+8x)\,dx=\left[-\frac{2x^3}{3}+4x^2\right]_0^4=-\frac{128}{3}+64=\frac{64}{3}.

-112345-224681012(0,0)(4,8)
תשובה

S=643=2113S=\frac{64}{3}=21\frac13

דוגמה ב - הגרפים מתחלפים: שלוש נקודות חיתוך

חשבו את סכום השטחים המוגבלים על ידי הגרפים של הפונקציות f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x ו-g(x)=xg(x)=x.

פתרון

1. נקודות החיתוך: x3−3x=xx^3-3x=x, כלומר x3−4x=x(x−2)(x+2)=0x^3-4x=x(x-2)(x+2)=0, ולכן x=−2x=-2, x=0x=0, x=2x=2. יש שני תחומים.

2. בקטע −2≤x≤0-2\le x\le0: ב-x=−1x=-1, f(−1)=2f(-1)=2 ו-g(−1)=−1g(-1)=-1. לכן ff עליון, וההפרש f(x)−g(x)=x3−4xf(x)-g(x)=x^3-4x.

3. S1=∫−20(x3−4x) dx=[x44−2x2]−20=0−(4−8)=4S_1=\int_{-2}^0(x^3-4x)\,dx=\left[\frac{x^4}{4}-2x^2\right]_{-2}^0=0-(4-8)=4.

4. בקטע 0≤x≤20\le x\le2: ב-x=1x=1, f(1)=−2f(1)=-2 ו-g(1)=1g(1)=1. לכן gg עליון, וההפרש g(x)−f(x)=4x−x3g(x)-f(x)=4x-x^3.

5. S2=∫02(4x−x3) dx=[2x2−x44]02=8−4=4S_2=\int_0^2(4x-x^3)\,dx=\left[2x^2-\frac{x^4}{4}\right]_0^2=8-4=4.

6. סך הכול S=4+4=8S=4+4=8. (שתי הפונקציות אי-זוגיות, ולכן שני התחומים סימטריים ביחס לראשית ושווים בשטח.)

-2-112-4-224(-2,-2)(2,2)
תשובה

S=8S=8

שאלות פתוחות על שטח בין שני גרפים

4. שטחים מורכבים ושטחים המוגבלים בישרים

שטח מורכב

יש תחומים שהקו העליון שלהם (או התחתון) מתחלף באמצע הדרך. למשל, בהתחלה התחום חסום מלמעלה בישר, ומנקודת החיתוך והלאה בגרף. תחום כזה מחשבים בחלקים.

במדויק: שטח מורכב הוא שטח של תחום שאין לו לאורך כל הקטע קו עליון אחד וקו תחתון אחד. מחלקים אותו בישרים אנכיים, בנקודות שבהן אחד הקווים מתחלף, לחלקים שבכל אחד מהם יש קו עליון אחד וקו תחתון אחד. השטח הוא סכום השטחים של החלקים.

בסרטוט: התחום המוגבל על ידי הגרף של y=8x2y=\frac{8}{x^2}, הישר y=xy=x, ציר ה-xx והישר x=4x=4. הקו התחתון הוא תמיד ציר ה-xx, אבל הקו העליון מתחלף בנקודת החיתוך (2,2)(2,2): עד אליה הישר y=xy=x, ואחריה הגרף של 8x2\frac{8}{x^2}.

12345123456(2,2)(4,1/2)
דרך הפתרון

חישוב שטח מורכב

כשהתחום חסום ביותר משני קווים:

1. מסרטטים סקיצה ומסמנים את התחום.

2. מוצאים את כל נקודות החיתוך בין הקווים שחוסמים אותו. ישר אופקי y=cy=c הוא הפונקציה g(x)=cg(x)=c, וציר ה-xx הוא y=0y=0.

3. מחלקים בישרים אנכיים בכל נקודה שבה הקו העליון או התחתון מתחלף.

4. בכל חלק מחשבים את האינטגרל של הקו העליון פחות הקו התחתון, ומחברים.

5. דרך אחרת: מחשבים שטח גדול ופשוט ומחסירים ממנו את מה שלא שייך לתחום (למשל משולש או טרפז שמחשבים בנוסחה).

דרך הפתרון

תחום שמוגבל על ידי משיק

כשהתחום מוגבל על ידי גרף ff והמשיק לו בנקודה x=x0x=x_0:

1. מוצאים את משוואת המשיק: y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0).

2. מוצאים את נקודות החיתוך של המשיק עם שאר הקווים (למשל עם ציר ה-xx).

3. מחשבים את השטח בחלקים, או מחסירים: השטח מתחת לגרף פחות המשולש שמתחת למשיק.

שים לב

בנקודת ההשקה הגרף והמשיק נפגשים. בדרך כלל זו אחת מנקודות הגבול של התחום, ולא צריך לפתור משוואה כדי למצוא אותה.

שים לב

לפני שמחסירים משולש, בודקים בסקיצה שהמשולש כולו בתוך השטח הגדול.

דוגמה א - מפצלים בנקודה שבה הקו העליון מתחלף

חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרף של f(x)=8x2f(x)=\frac{8}{x^2}, על ידי הישר y=xy=x, על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישר x=4x=4.

פתרון

1. נתון: ארבעה קווים. המטרה: השטח של התחום שהם סוגרים.

2. חיתוך הגרף עם הישר: 8x2=x\frac{8}{x^2}=x, כלומר x3=8x^3=8, ולכן x=2x=2. הנקודה (2,2)(2,2).

3. התחום מתחיל ב-x=0x=0 (שם הישר y=xy=x פוגש את ציר ה-xx) ומסתיים ב-x=4x=4. הקו העליון: y=xy=x בקטע 0≤x≤20\le x\le2, והגרף של ff בקטע 2≤x≤42\le x\le4.

4. S1=∫02x dx=[x22]02=2S_1=\int_0^2x\,dx=\left[\frac{x^2}{2}\right]_0^2=2 (גם משולש: 2⋅22=2\frac{2\cdot2}{2}=2).

5. S2=∫248x2 dx=[−8x]24=−2+4=2S_2=\int_2^4\frac{8}{x^2}\,dx=\left[-\frac{8}{x}\right]_2^4=-2+4=2.

6. S=S1+S2=4S=S_1+S_2=4.

12345123456(0,0)(2,2)(4,1/2)
תשובה

S=4S=4

דוגמה ב - משיק: שטח מתחת לגרף פחות משולש

נתונה הפונקציה f(x)=x2f(x)=x^2.

א. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x=2x=2.

ב. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי המשיק ועל ידי ציר ה-xx.

פתרון

1. נתון: f(x)=x2f(x)=x^2 ונקודת ההשקה x=2x=2. המטרה: משוואת המשיק, ואחר כך השטח בין הגרף, המשיק וציר ה-xx.

2. סעיף א: f(2)=4f(2)=4 ו-f′(x)=2xf'(x)=2x, ולכן f′(2)=4f'(2)=4. המשיק: y−4=4(x−2)y-4=4(x-2), כלומר y=4x−4y=4x-4.

3. חיתוך המשיק עם ציר ה-xx: 4x−4=04x-4=0, ולכן x=1x=1. הגרף פוגש את ציר ה-xx ב-x=0x=0.

4. השטח מתחת לגרף בקטע 0≤x≤20\le x\le2: ∫02x2 dx=83\int_0^2x^2\,dx=\frac83.

5. מתחת למשיק בקטע 1≤x≤21\le x\le2 יש משולש עם בסיס 11 וגובה 44: שטחו 1⋅42=2\frac{1\cdot4}{2}=2. המשולש הזה לא שייך לתחום.

6. S=83−2=23S=\frac83-2=\frac23.

-0.50.51.01.52.02.53.0-2246(2,4)(1,0)(0,0)
תשובה

א. y=4x−4y=4x-4. ב. S=23S=\frac23.

שאלות פתוחות על שטחים מורכבים ושטחים המוגבלים בישרים

5. שטח עם פרמטר ושאלות הפוכות

שטח עם פרמטר ושאלה הפוכה

לפעמים בפונקציה או באחד הגבולות יש אות, למשל f(x)=k−x2f(x)=k-x^2 או הישר x=tx=t. אז גם השטח הוא ביטוי עם האות הזאת. בשאלה הפוכה השטח נתון, ומחפשים את הפרמטר.

במדויק: פרמטר הוא מספר קבוע שלא ידוע. בשאלה הפוכה נתון ערך השטח S0S_0, ומחפשים את כל ערכי הפרמטר שעבורם התחום קיים, כל תנאי השאלה מתקיימים, והשטח שלו שווה ל-S0S_0.

ב-f(x)=k−x2f(x)=k-x^2 עם k>0k>0 הגרף חותך את ציר ה-xx ב-x=±kx=\pm\sqrt{k}. ככל ש-kk גדל, הפרבולה עולה, הגבולות מתרחקים, והשטח גדל. בסרטוט: k=9k=9.

-4-3-2-11234-2246810(-3,0)(3,0)(0,9)
דרך הפתרון

פתרון שאלה הפוכה

כשנתון השטח ומחפשים פרמטר בפונקציה או בגבול:

1. רושמים את התנאים על הפרמטר (למשל k>0k>0, או t>1t>1), כך שהתחום קיים.

2. מוצאים את הגבולות בעזרת הפרמטר, וקובעים מי עליון ומי תחתון.

3. מחשבים את האינטגרל. התוצאה היא ביטוי עם הפרמטר.

4. משווים את הביטוי לשטח הנתון ופותרים.

5. משאירים רק פתרונות שמקיימים את התנאים מצעד 1.

שים לב

את הפרמטר מציבים בגבולות רק אחרי שמוצאים קדומה. הקדומה מחושבת לפי xx, והפרמטר מתנהג כמו מספר.

שים לב

פתרון שנפסל (למשל t<1t<1, או kk שלילי שבו אין תחום) כותבים במפורש שנפסל ולמה.

דוגמה א - הפרמטר בפונקציה

נתונה הפונקציה f(x)=k−x2f(x)=k-x^2, כאשר k>0k>0. השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה ועל ידי ציר ה-xx הוא 3636. מצאו את kk.

פתרון

1. נתון: k>0k>0, והשטח בין הגרף לציר ה-xx הוא 3636. המטרה: kk.

2. גבולות: k−x2=0k-x^2=0, ולכן x=±kx=\pm\sqrt{k}. בין הגבולות f(0)=k>0f(0)=k>0, כלומר הגרף מעל הציר.

3. S=∫−kk(k−x2) dx=[kx−x33]−kk=2(kk−kk3)=43kkS=\int_{-\sqrt{k}}^{\sqrt{k}}(k-x^2)\,dx=\left[kx-\frac{x^3}{3}\right]_{-\sqrt{k}}^{\sqrt{k}}=2\left(k\sqrt{k}-\frac{k\sqrt{k}}{3}\right)=\frac43k\sqrt{k}.

4. משווים: 43kk=36\frac43k\sqrt{k}=36, ולכן kk=27k\sqrt{k}=27, כלומר k32=27k^{\frac32}=27 ו-k=9k=9.

5. בדיקה: k=9>0k=9>0, והשטח 43⋅9⋅3=36\frac43\cdot9\cdot3=36.

תשובה

k=9k=9

דוגמה ב - הפרמטר בגבול: ישר אנכי לא ידוע

נתונה הפונקציה f(x)=4x2f(x)=\frac{4}{x^2}. הישר x=tx=t, כאשר t>1t>1, יחד עם גרף הפונקציה, ציר ה-xx והישר x=1x=1, מגבילים תחום ששטחו 33. מצאו את tt.

פתרון

1. נתון: t>1t>1, והשטח בין הגרף, ציר ה-xx והישרים x=1x=1 ו-x=tx=t הוא 33. המטרה: tt.

2. בקטע 1≤x≤t1\le x\le t הפונקציה מוגדרת (x≠0x\ne0) וחיובית.

3. S=∫1t4x2 dx=[−4x]1t=−4t+4S=\int_1^t\frac{4}{x^2}\,dx=\left[-\frac4x\right]_1^t=-\frac4t+4.

4. משווים: 4−4t=34-\frac4t=3, ולכן 4t=1\frac4t=1 ו-t=4t=4.

5. t=4>1t=4>1, ולכן הפתרון מתאים.

-112345123456(1,4)(4,1/4)
תשובה

t=4t=4

שאלות פתוחות על שטח עם פרמטר ושאלות הפוכות

6. בעיות קיצון המשלבות אינטגרלים

פונקציית שטח

כשאחד הגבולות של התחום זז, למשל ישר x=tx=t, השטח משתנה יחד איתו. כך מקבלים פונקציה חדשה: השטח כפונקציה של tt. אפשר לגזור אותה ולמצוא מתי השטח הכי גדול או הכי קטן, כמו בכל בעיית קיצון.

במדויק: פונקציית השטח S(t)S(t) מתאימה לכל ערך מותר של tt את השטח של התחום שנקבע על ידי tt. תחום ההגדרה שלה הוא כל ערכי tt שעבורם התחום קיים ותנאי השאלה מתקיימים. בעיית הקיצון היא למצוא את ה-tt בתחום הזה שבו S(t)S(t) מקבלת את הערך הגדול ביותר (או הקטן ביותר).

למשל השטח מתחת לגרף f(x)=x+1f(x)=x+1 בקטע 0≤x≤t0\le x\le t הוא S(t)=∫0t(x+1) dx=t22+tS(t)=\int_0^t(x+1)\,dx=\frac{t^2}{2}+t. מתקיים S′(t)=t+1=f(t)S'(t)=t+1=f(t): קצב השינוי של השטח הוא הפונקציה עצמה. בסרטוט: t=2t=2, S(2)=4S(2)=4.

-112312345(t,f(t))

הנגזרת של פונקציית ההצטברות

אם ff רציפה ו-S(t)=∫atf(x) dxS(t)=\int_a^t f(x)\,dx, אז S′(t)=f(t)S'(t)=f(t).

דרך הפתרון

בעיית קיצון עם שטח

כששטח של תחום תלוי במשתנה tt, ומבקשים את ה-tt שבו השטח מקסימלי או מינימלי:

1. רושמים את תחום ההגדרה של tt לפי השאלה.

2. מבטאים את השטח בעזרת אינטגרל, ומחשבים את S(t)S(t).

3. גוזרים ופותרים S′(t)=0S'(t)=0 בתחום ההגדרה.

4. קובעים את סוג הקיצון בטבלת סימנים של S′(t)S'(t). בתחום סגור משווים גם לערכי הקצוות.

5. עונים על מה ששאלו: את tt, ואם צריך גם את השטח המקסימלי או המינימלי.

שים לב

אם הקדומה ידועה, אפשר לגזור את S(t)S(t) בלי לחשב את האינטגרל עד הסוף: ל-S(t)=∫tt+cf(x) dx=F(t+c)−F(t)S(t)=\int_t^{t+c}f(x)\,dx=F(t+c)-F(t) מתקיים S′(t)=f(t+c)−f(t)S'(t)=f(t+c)-f(t).

שים לב

הנגזרת שגוזרים היא לפי tt, לא לפי xx. אחרי הצבת הגבולות כבר אין xx בביטוי של S(t)S(t).

דוגמה - רצועה ברוחב קבוע מתחת לפרבולה

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4x+5f(x)=x^2-4x+5. לכל tt, S(t)S(t) הוא השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=tx=t ו-x=t+2x=t+2.

א. הראו ש-f(x)>0f(x)>0 לכל xx.

ב. מצאו את tt שעבורו השטח S(t)S(t) מינימלי, ואת השטח המינימלי.

פתרון

1. נתון: רצועה ברוחב 22 בין x=tx=t ל-x=t+2x=t+2, מתחת לגרף. המטרה: ה-tt שבו השטח מינימלי, והשטח עצמו.

2. סעיף א: Δ=16−20=−4<0\Delta=16-20=-4<0 והמקדם של x2x^2 חיובי, ולכן f(x)>0f(x)>0 לכל xx. כך השטח הוא האינטגרל, לכל tt ממשי.

3. קדומה: F(x)=x33−2x2+5xF(x)=\frac{x^3}{3}-2x^2+5x. אחרי הצבה ופישוט: S(t)=F(t+2)−F(t)=2t2−4t+143S(t)=F(t+2)-F(t)=2t^2-4t+\frac{14}{3}.

4. S′(t)=4t−4=0S'(t)=4t-4=0, ולכן t=1t=1.

5. סימן: S′(t)<0S'(t)<0 כש-t<1t<1 ו-S′(t)>0S'(t)>0 כש-t>1t>1, ולכן t=1t=1 מינימום.

6. S(1)=2−4+143=83S(1)=2-4+\frac{14}{3}=\frac83. בדיקה: ∫13f(x) dx=F(3)−F(1)=6−103=83\int_1^3f(x)\,dx=F(3)-F(1)=6-\frac{10}{3}=\frac83.

-11234512345678(1,2)(3,2)(2,1)
תשובה

א. Δ<0\Delta<0 והפרבולה פתוחה כלפי מעלה. ב. t=1t=1, השטח המינימלי 83\frac83.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון המשלבות אינטגרלים

7. אינטגרל ושטח של פונקציה לאחר הזזה, מתיחה ושיקוף

טרנספורמציה ושטח

כשמזיזים גרף ימינה או משקפים אותו, הצורה שמתחתיו לא משתנה, ולכן גם השטח לא. כשמותחים את הגרף, השטח גדל או קטן פי אותו מספר. כך אפשר לחשב אינטגרל של f(x+2)f(x+2) או של 3f(x)3f(x) מתוך אינטגרל ידוע של ff, בלי לדעת מה ff.

במדויק: אם ff רציפה בקטע a≤x≤ba\le x\le b, הטרנספורמציות כאן הן f(x−p)f(x-p), f(x)+kf(x)+k, c⋅f(x)c\cdot f(x), f(mx)f(mx) (כאשר m>0m>0), −f(x)-f(x) ו-f(−x)f(-x). בהזזה אופקית הקטע a≤x≤ba\le x\le b עובר לקטע a+p≤x≤b+pa+p\le x\le b+p, ב-f(mx)f(mx) לקטע am≤x≤bm\frac am\le x\le\frac bm, ובשיקוף ביחס לציר ה-yy לקטע −b≤x≤−a-b\le x\le-a. בשאר הטרנספורמציות הקטע לא משתנה. האינטגרל של הפונקציה החדשה על הקטע החדש נקבע לפי הטבלה בכלל "אינטגרל אחרי טרנספורמציה".

f(x)=−x2+4xf(x)=-x^2+4x בקטע 0≤x≤40\le x\le4: השטח 323\frac{32}{3}. הזזה ב-33 ימינה נותנת את f(x−3)f(x-3) בקטע 3≤x≤73\le x\le7, עם אותו שטח 323\frac{32}{3}. כיווץ אופקי פי 22 נותן את f(2x)=−4x2+8xf(2x)=-4x^2+8x בקטע 0≤x≤20\le x\le2, והשטח קטן פי 22: 163\frac{16}{3}.

2468-2-112345(2,4)(5,4)
-112345-2-112345(2,4)(1,4)

אינטגרל אחרי טרנספורמציה

ff רציפה בקטע a≤x≤ba\le x\le b, ו-∫abf(x) dx=A\int_a^b f(x)\,dx=A:

הטרנספורמציההאינטגרל
הזזה אופקית f(x−p)f(x-p)∫a+pb+pf(x−p) dx=A\int_{a+p}^{b+p}f(x-p)\,dx=A
הזזה אנכית f(x)+kf(x)+k∫ab(f(x)+k)dx=A+k(b−a)\int_a^b\left(f(x)+k\right)dx=A+k(b-a)
מתיחה אנכית c⋅f(x)c\cdot f(x)∫abc⋅f(x) dx=c⋅A\int_a^b c\cdot f(x)\,dx=c\cdot A
מתיחה או כיווץ אופקיים f(mx)f(mx), m>0m>0∫ambmf(mx) dx=Am\int_{\frac am}^{\frac bm}f(mx)\,dx=\frac{A}{m}
שיקוף ביחס לציר xx: −f(x)-f(x)∫ab(−f(x))dx=−A\int_a^b\left(-f(x)\right)dx=-A
שיקוף ביחס לציר yy: f(−x)f(-x)∫−b−af(−x) dx=A\int_{-b}^{-a}f(-x)\,dx=A

סימטריה: פונקציה זוגית ואי-זוגית

ff רציפה בקטע −a≤x≤a-a\le x\le a:

- ff זוגית: ∫−aaf(x) dx=2∫0af(x) dx\int_{-a}^{a}f(x)\,dx=2\int_0^af(x)\,dx.

- ff אי-זוגית: ∫−aaf(x) dx=0\int_{-a}^{a}f(x)\,dx=0. השטח עצמו אינו 00: השטח בין הגרף לציר הוא פעמיים השטח בקטע 0≤x≤a0\le x\le a.

שים לב

בהזזה אופקית ובשיקוף ביחס לציר ה-yy הגבולות זזים עם הגרף. בהזזה אנכית ובמתיחה אנכית הגבולות נשארים, ומשתנה רק הערך.

שים לב

∫ab(f(x)+k)dx\int_a^b\left(f(x)+k\right)dx הוא שטח רק אם f(x)+k≥0f(x)+k\ge0 בכל הקטע. אם הגרף אחרי ההזזה חוצה את ציר ה-xx, האינטגרל אינו השטח.

דוגמה - מאינטגרל ידוע לאינטגרלים של פונקציות מוזזות

ff פונקציה רציפה וחיובית, ו-∫14f(x) dx=10\int_1^4 f(x)\,dx=10. חשבו:

א. ∫14(f(x)−2)dx\int_1^4\left(f(x)-2\right)dx

ב. ∫−12f(x+2) dx\int_{-1}^{2}f(x+2)\,dx

ג. ∫−4−1f(−x) dx\int_{-4}^{-1}f(-x)\,dx

ד. ∫122f(2x) dx\int_{\frac12}^{2}f(2x)\,dx

פתרון

1. נתון: ∫14f(x) dx=10\int_1^4 f(x)\,dx=10 (A=10A=10, a=1a=1, b=4b=4). המטרה: ארבעה אינטגרלים של פונקציות שמתקבלות מ-ff בטרנספורמציה.

2. סעיף א: הזזה אנכית ב-−2-2, אותם גבולות. 10+(−2)(4−1)=10−6=410+(-2)(4-1)=10-6=4.

3. סעיף ב: f(x+2)f(x+2) היא הזזה של ff ב-22 שמאלה. הקטע 1≤x≤41\le x\le4 עובר ל-−1≤x≤2-1\le x\le2, בדיוק הגבולות הנתונים. לכן האינטגרל 1010.

4. סעיף ג: f(−x)f(-x) היא שיקוף ביחס לציר ה-yy. הקטע 1≤x≤41\le x\le4 עובר ל-−4≤x≤−1-4\le x\le-1. לכן האינטגרל 1010.

5. סעיף ד: f(2x)f(2x) היא כיווץ אופקי פי 22. הקטע עובר ל-12≤x≤2\frac12\le x\le2, והאינטגרל 102=5\frac{10}{2}=5.

תשובה

א. 44. ב. 1010. ג. 1010. ד. 55.

שאלות פתוחות על אינטגרל ושטח של פונקציה לאחר הזזה, מתיחה ושיקוף

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.