תזכורת: פונקציה קדומה ואינטגרל מסוים
בחשבון האינטגרלי למדנו ללכת אחורה מהנגזרת: מחפשים פונקציה שהנגזרת שלה נתונה. למשל היא פונקציה קדומה של , כי .
במדויק: היא פונקציה קדומה של בקטע אם לכל בקטע מתקיים . כל הפונקציות הקדומות של באותו קטע הן , כאשר מספר קבוע כלשהו, ורושמים . אם רציפה בקטע ו- פונקציה קדומה שלה בקטע הזה, אז .
בדיקה של כל תשובה: גוזרים את הפונקציה הקדומה שקיבלנו, וצריך לקבל בחזרה את הפונקציה שבתוך האינטגרל. בנושא הזה נעשה בדיוק את זה עם , ו-: כל נגזרת שאנחנו מכירים נותנת אינטגרל.
תזכורת: הנגזרות של , ו-
את הנגזרות של הפונקציות הטריגונומטריות מצאנו כשהזווית נמדדת ברדיאנים. רק ברדיאנים הן יוצאות פשוטות כל כך.
במדויק: כאשר נמדד ברדיאנים: ו- לכל , ו- לכל שבו . בהרכבה עם ביטוי לינארי : ו-.
בגרף רואים את הקשר: איפה ש- עולה, חיובית. בנקודת המקסימום של , ב-, הנגזרת מתאפסת.
1. אינטגרלים מיידיים של sin ו-cos
הפונקציות הקדומות של , ו-
כל נגזרת שאנחנו מכירים אפשר לקרוא גם הפוך. כיוון ש-, הפונקציה היא פונקציה קדומה של . כיוון ש-, הפונקציה היא פונקציה קדומה של .
במדויק: ( ברדיאנים, מספר קבוע כלשהו.) הפונקציות הקדומות של הן בדיוק , והפונקציות הקדומות של הן בדיוק . הפונקציות האלה מוגדרות לכל . הפונקציה מוגדרת רק כאשר , ובכל קטע שבו הפונקציות הקדומות שלה הן בדיוק .
בגרף: חיובית בקטע , ולכן בקטע הזה הקדומה עולה. ב- הפונקציה מתאפסת, ו- מגיעה למקסימום.
אינטגרלים מיידיים
-
-
- (בקטע שבו )
מספר כפול פונקציה, סכום והפרש
- ( מספר קבוע).
•אינטגרל של סכום או הפרש הוא הסכום או ההפרש של האינטגרלים.
כך משלבים את האינטגרלים הטריגונומטריים עם אינטגרלים של פולינומים. למשל .
אינטגרל מסוים של פונקציה טריגונומטרית
כשנתון ו- בנויה מ-, ופולינום:
1. מוצאים פונקציה קדומה (בלי ).
2. מציבים את הגבולות, שנתונים ברדיאנים: .
3. משתמשים בערכים הידועים: , , , , , וכן הלאה.
הסימן: , עם מינוס. בדיקה מהירה: .
הגבולות של אינטגרל מסוים הם ברדיאנים: ולא . נוסחאות האינטגרלים נכונות רק כש- ברדיאנים.
דוגמה - סכום של סינוס, קוסינוס ופולינום
א. מצאו את .
ב. חשבו את .
1. א: קדומה לכל איבר בנפרד: , , .
2. ב: הפונקציה הקדומה .
3. .
4. .
5. .
א. . ב. .
2. אינטגרל של sin(ax+b) ו-cos(ax+b)
אינטגרל כשבתוך או יש ביטוי לינארי
כשגוזרים יוצא כופל : . לכן כשהולכים אחורה, מחלקים ב-.
במדויק: אם , הפונקציות הקדומות של הן בדיוק , והפונקציות הקדומות של הן בדיוק . בכל קטע שבו , הפונקציות הקדומות של הן בדיוק . (כש- הפונקציה היא מספר קבוע.)
בדיקה בגזירה: .
בגרף: הפונקציה והקדומה שלה . ל- אותו מחזור , אבל הערך הגדול ביותר שלה הוא רק .
אינטגרל של , ו-
כאשר :
-
-
-
זה מקרה פרטי של הכלל הכללי: אם קדומה של , אז .
הוא המקדם של , כולל הסימן. ב- המקדם , ולכן .
הכלל מתאים רק כשהביטוי שבתוך או הוא לינארי, . בדיקה: גוזרים את התשובה, וצריך לקבל את הפונקציה שבאינטגרל, כולל המקדם.
דוגמה - ביטוי לינארי בתוך הסינוס והקוסינוס
א. מצאו את .
ב. חשבו את .
1. א: הביטוי הפנימי , ולכן . לפי הכלל: .
2. בדיקה: .
3. ב: , ולכן הקדומה של היא .
4. .
א. . ב. .
3. אינטגרלים בעזרת זהויות
אינטגרל אחרי שימוש בזהות
לביטויים כמו , או אין אינטגרל מיידי ברשימה. אבל זהות טריגונומטרית הופכת אותם לסכום של איברים שאנחנו כבר יודעים לבצע עליהם אינטגרל, כמו או מספר קבוע.
במדויק: אם שני ביטויים שווים לכל בקטע (זהות), אז יש להם אותן פונקציות קדומות בקטע הזה. לכן מותר להחליף את הפונקציה שבתוך האינטגרל בביטוי ששווה לה לכל בקטע, ואחר כך לבצע אינטגרל על הביטוי החדש.
למשל . בגרף רואים את זה: נעה סביב הישר , בין ל-, במחזור - בדיוק כמו .
זהויות שמשמשות לאינטגרל
אינטגרל של ושל
-
-
שתי התוצאות מתקבלות מהזהויות ו-.
אינטגרל בעזרת זהות
כשבאינטגרל יש חזקה, מכפלה או ריבוע של סכום עם ו-:
1. פותחים סוגריים, אם יש.
2. מחליפים כל ביטוי לפי זהות, עד שכל איבר הוא מספר קבוע, פולינום, , או .
3. מוצאים קדומה לכל איבר בנפרד.
4. באינטגרל מסוים: מציבים את הגבולות.
אינו : הנגזרת של היא . לפני האינטגרל מורידים את החזקה בעזרת .
פירושו , ולא .
דוגמה - ריבוע של סכום: פתיחה וזהויות
חשבו את .
1. פותחים את הריבוע: .
2. זהויות: ו-. לכן הביטוי שווה .
3. קדומה: .
4. , ו-.
5. .
4. שטחים עם פונקציות טריגונומטריות
שטח מתחת לגרף טריגונומטרי
הגרפים של ו- עוברים שוב ושוב מעל ציר ה- ומתחתיו. לכן כשמחשבים שטח, צריך לדעת בכל קטע אם הגרף מעל הציר או מתחתיו.
במדויק: אם רציפה בקטע , השטח של התחום שבין הגרף של , ציר ה- והישרים ו- שווה לסכום השטחים של החלקים: בקטע שבו השטח הוא על הקטע, ובקטע שבו השטח הוא על הקטע. השטח אף פעם אינו שלילי, והאינטגרל שווה לשטח רק כש- בכל הקטע.
ב- בקטע : החלק שמעל הציר () והחלק שמתחתיו () שווים בגודלם, כל אחד . לכן , אבל השטח הכולל הוא .
שטח בין גרף לציר ה- ושטח בין שני גרפים
כשהסימן (או הגרף העליון) מתחלף בתוך הקטע, מחלקים בנקודות ההחלפה ומחברים את השטחים.
מחזוריות וסימטריה באינטגרל
•אם מחזור של , אז זהה לכל .
•על מחזור שלם של או של () האינטגרל שווה : החלק שמעל הציר והחלק שמתחתיו שווים בשטחם.
•תחומים שמתאימים זה לזה בסימטריה של הגרף (למשל סביב הישר בגרף של ) שווים בשטחם. מחשבים אחד ומכפילים.
חישוב שטח עם פונקציות טריגונומטריות
כשנתון תחום שחסום בגרף של פונקציה טריגונומטרית (וציר ה- או גרף נוסף) בקטע נתון:
1. פותרים (או ), ושומרים רק את הפתרונות שבקטע.
2. קובעים בכל קטע חלקי את הסימן של (או איזה גרף עליון), בהצבה של נקודה אחת.
3. מחשבים אינטגרל לכל קטע חלקי: או (או , כאשר הגרף העליון).
4. מחברים. אם יש סימטריה או מחזוריות, משתמשים בה כדי לחסוך חישוב.
, אבל השטח בין הגרף לציר בקטע הזה הוא . כשהגרף חוצה את הציר, אינטגרל אחד על כל הקטע לא נותן שטח.
למשוואה טריגונומטרית יש אינסוף פתרונות. רושמים את כל הפתרונות שנמצאים בקטע הנתון, ורק אותם.
דוגמה א - שטח בין הגרף לציר: הסימן מתחלף
נתונה הפונקציה . חשבו את השטח הכלוא בין הגרף של , ציר ה- והישרים ו-.
1. נתון: בקטע . המטרה: השטח בין הגרף לציר ה- בקטע.
2. נקודות האפס: , . בקטע : או .
3. סימנים: , , . הגרף מתחת לציר ב- וב-, ומעליו ביניהן.
4. קדומה: .
5. החלק שמעל הציר: .
6. החלק מתחת לציר: .
7. הגרף סימטרי סביב , כי . לכן החלק שווה לחלק .
8. סכום: .
דוגמה ב - שטח בין גרפי הסינוס והקוסינוס
נתונות הפונקציות ו- בתחום .
א. מצאו את נקודות החיתוך של הגרפים בתחום.
ב. חשבו את השטח הכלוא בין שני הגרפים בין שתי נקודות החיתוך.
1. נתון: , , . המטרה: נקודות החיתוך, והשטח ביניהן.
2. א: . ב- אין פתרון (אז ), ולכן מחלקים ב-: , .
3. בתחום: ו-. הנקודות: ו-.
4. ב: איזה גרף עליון? ב-: , . לכן בקטע הגרף של עליון.
5. השטח: .
6. .
א. , . ב. .