דילוג לתוכן המרכזי

סיכום אינטגרלים של פונקציות טריגונומטריות

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת באינטגרלים של פונקציות טריגונומטריות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה קדומה ואינטגרל מסוים

בחשבון האינטגרלי למדנו ללכת אחורה מהנגזרת: מחפשים פונקציה שהנגזרת שלה נתונה. למשל x2x^2 היא פונקציה קדומה של 2x2x, כי (x2)′=2x(x^2)'=2x.

במדויק: FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע אם לכל xx בקטע מתקיים F′(x)=f(x)F'(x)=f(x). כל הפונקציות הקדומות של ff באותו קטע הן F(x)+CF(x)+C, כאשר CC מספר קבוע כלשהו, ורושמים ∫f(x) dx=F(x)+C\int f(x)\,dx=F(x)+C. אם ff רציפה בקטע [a,b][a,b] ו-FF פונקציה קדומה שלה בקטע הזה, אז ∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a).

בדיקה של כל תשובה: גוזרים את הפונקציה הקדומה שקיבלנו, וצריך לקבל בחזרה את הפונקציה שבתוך האינטגרל. בנושא הזה נעשה בדיוק את זה עם sin⁡x\sin x, cos⁡x\cos x ו-tan⁡x\tan x: כל נגזרת שאנחנו מכירים נותנת אינטגרל.

תזכורת: הנגזרות של sin⁡x\sin x, cos⁡x\cos x ו-tan⁡x\tan x

את הנגזרות של הפונקציות הטריגונומטריות מצאנו כשהזווית נמדדת ברדיאנים. רק ברדיאנים הן יוצאות פשוטות כל כך.

במדויק: כאשר xx נמדד ברדיאנים: (sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x ו-(cos⁡x)′=−sin⁡x(\cos x)'=-\sin x לכל xx, ו-(tan⁡x)′=1cos⁡2x(\tan x)'=\frac{1}{\cos^2x} לכל xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0. בהרכבה עם ביטוי לינארי ax+bax+b: (sin⁡(ax+b))′=acos⁡(ax+b)(\sin(ax+b))'=a\cos(ax+b) ו-(cos⁡(ax+b))′=−asin⁡(ax+b)(\cos(ax+b))'=-a\sin(ax+b).

בגרף רואים את הקשר: איפה ש-sin⁡x\sin x עולה, cos⁡x\cos x חיובית. בנקודת המקסימום של sin⁡x\sin x, ב-x=π2x=\frac{\pi}{2}, הנגזרת cos⁡x\cos x מתאפסת.

-2246(π/2,1)(π/2,0)

1. אינטגרלים מיידיים של sin ו-cos

הפונקציות הקדומות של cos⁡x\cos x, sin⁡x\sin x ו-1cos⁡2x\frac{1}{\cos^2x}

כל נגזרת שאנחנו מכירים אפשר לקרוא גם הפוך. כיוון ש-(sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x, הפונקציה sin⁡x\sin x היא פונקציה קדומה של cos⁡x\cos x. כיוון ש-(cos⁡x)′=−sin⁡x(\cos x)'=-\sin x, הפונקציה −cos⁡x-\cos x היא פונקציה קדומה של sin⁡x\sin x.

במדויק: (xx ברדיאנים, CC מספר קבוע כלשהו.) הפונקציות הקדומות של cos⁡x\cos x הן בדיוק sin⁡x+C\sin x+C, והפונקציות הקדומות של sin⁡x\sin x הן בדיוק −cos⁡x+C-\cos x+C. הפונקציות האלה מוגדרות לכל xx. הפונקציה 1cos⁡2x\frac{1}{\cos^2x} מוגדרת רק כאשר cos⁡x≠0\cos x\ne0, ובכל קטע שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0 הפונקציות הקדומות שלה הן בדיוק tan⁡x+C\tan x+C.

בגרף: cos⁡x\cos x חיובית בקטע −π2<x<π2-\frac{\pi}{2}<x<\frac{\pi}{2}, ולכן בקטע הזה הקדומה sin⁡x\sin x עולה. ב-x=π2x=\frac{\pi}{2} הפונקציה cos⁡x\cos x מתאפסת, ו-sin⁡x\sin x מגיעה למקסימום.

-2246(0,1)(0,0)(π/2,1)

אינטגרלים מיידיים

- ∫cos⁡x dx=sin⁡x+C\int\cos x\,dx=\sin x+C

- ∫sin⁡x dx=−cos⁡x+C\int\sin x\,dx=-\cos x+C

- ∫1cos⁡2x dx=tan⁡x+C\int\frac{1}{\cos^2x}\,dx=\tan x+C (בקטע שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0)

מספר כפול פונקציה, סכום והפרש

- ∫k⋅f(x) dx=k∫f(x) dx\int k\cdot f(x)\,dx=k\int f(x)\,dx (kk מספר קבוע).

•אינטגרל של סכום או הפרש הוא הסכום או ההפרש של האינטגרלים.

כך משלבים את האינטגרלים הטריגונומטריים עם אינטגרלים של פולינומים. למשל ∫(3cos⁡x+2x) dx=3sin⁡x+x2+C\int(3\cos x+2x)\,dx=3\sin x+x^2+C.

דרך הפתרון

אינטגרל מסוים של פונקציה טריגונומטרית

כשנתון ∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx ו-ff בנויה מ-sin⁡x\sin x, cos⁡x\cos x ופולינום:

1. מוצאים פונקציה קדומה FF (בלי CC).

2. מציבים את הגבולות, שנתונים ברדיאנים: F(b)−F(a)F(b)-F(a).

3. משתמשים בערכים הידועים: sin⁡0=0\sin0=0, cos⁡0=1\cos0=1, sin⁡π6=12\sin\frac{\pi}{6}=\frac12, cos⁡π3=12\cos\frac{\pi}{3}=\frac12, sin⁡π2=1\sin\frac{\pi}{2}=1, cos⁡π=−1\cos\pi=-1 וכן הלאה.

שים לב

הסימן: ∫sin⁡x dx=−cos⁡x+C\int\sin x\,dx=-\cos x+C, עם מינוס. בדיקה מהירה: (−cos⁡x)′=sin⁡x(-\cos x)'=\sin x.

שים לב

הגבולות של אינטגרל מסוים הם ברדיאנים: ∫0π\int_0^{\pi} ולא ∫0180\int_0^{180}. נוסחאות האינטגרלים נכונות רק כש-xx ברדיאנים.

דוגמה - סכום של סינוס, קוסינוס ופולינום

א. מצאו את ∫(4cos⁡x−3sin⁡x+2x) dx\int(4\cos x-3\sin x+2x)\,dx.

ב. חשבו את ∫0π3(4cos⁡x−3sin⁡x) dx\int_0^{\frac{\pi}{3}}(4\cos x-3\sin x)\,dx.

פתרון

1. א: קדומה לכל איבר בנפרד: 4cos⁡x→4sin⁡x4\cos x\to4\sin x, −3sin⁡x→−3⋅(−cos⁡x)=3cos⁡x-3\sin x\to-3\cdot(-\cos x)=3\cos x, 2x→x22x\to x^2.

2. ב: הפונקציה הקדומה F(x)=4sin⁡x+3cos⁡xF(x)=4\sin x+3\cos x.

3. F(π3)=4⋅32+3⋅12=23+32F(\frac{\pi}{3})=4\cdot\frac{\sqrt3}{2}+3\cdot\frac12=2\sqrt3+\frac32.

4. F(0)=4⋅0+3⋅1=3F(0)=4\cdot0+3\cdot1=3.

5. F(π3)−F(0)=23+32−3=23−32≈1.96F(\frac{\pi}{3})-F(0)=2\sqrt3+\frac32-3=2\sqrt3-\frac32\approx1.96.

תשובה

א. 4sin⁡x+3cos⁡x+x2+C4\sin x+3\cos x+x^2+C. ב. 23−322\sqrt3-\frac32.

שאלות פתוחות על אינטגרלים מיידיים של sin ו-cos

2. אינטגרל של sin(ax+b) ו-cos(ax+b)

אינטגרל כשבתוך sin⁡\sin או cos⁡\cos יש ביטוי לינארי

כשגוזרים sin⁡(ax+b)\sin(ax+b) יוצא כופל aa: (sin⁡(ax+b))′=acos⁡(ax+b)(\sin(ax+b))'=a\cos(ax+b). לכן כשהולכים אחורה, מחלקים ב-aa.

במדויק: אם a≠0a\ne0, הפונקציות הקדומות של cos⁡(ax+b)\cos(ax+b) הן בדיוק 1asin⁡(ax+b)+C\frac{1}{a}\sin(ax+b)+C, והפונקציות הקדומות של sin⁡(ax+b)\sin(ax+b) הן בדיוק −1acos⁡(ax+b)+C-\frac{1}{a}\cos(ax+b)+C. בכל קטע שבו cos⁡(ax+b)≠0\cos(ax+b)\ne0, הפונקציות הקדומות של 1cos⁡2(ax+b)\frac{1}{\cos^2(ax+b)} הן בדיוק 1atan⁡(ax+b)+C\frac{1}{a}\tan(ax+b)+C. (כש-a=0a=0 הפונקציה היא מספר קבוע.)

בדיקה בגזירה: (12sin⁡2x)′=12⋅2cos⁡2x=cos⁡2x\left(\frac12\sin2x\right)'=\frac12\cdot2\cos2x=\cos2x.

בגרף: הפונקציה f(x)=cos⁡2xf(x)=\cos2x והקדומה שלה F(x)=12sin⁡2xF(x)=\frac12\sin2x. ל-FF אותו מחזור π\pi, אבל הערך הגדול ביותר שלה הוא רק 12\frac12.

-11234-11(0,1)(π/4,1/2)

אינטגרל של sin⁡(ax+b)\sin(ax+b), cos⁡(ax+b)\cos(ax+b) ו-1cos⁡2(ax+b)\frac{1}{\cos^2(ax+b)}

כאשר a≠0a\ne0:

- ∫cos⁡(ax+b) dx=1asin⁡(ax+b)+C\int\cos(ax+b)\,dx=\frac{1}{a}\sin(ax+b)+C

- ∫sin⁡(ax+b) dx=−1acos⁡(ax+b)+C\int\sin(ax+b)\,dx=-\frac{1}{a}\cos(ax+b)+C

- ∫1cos⁡2(ax+b) dx=1atan⁡(ax+b)+C\int\frac{1}{\cos^2(ax+b)}\,dx=\frac{1}{a}\tan(ax+b)+C

זה מקרה פרטי של הכלל הכללי: אם FF קדומה של ff, אז ∫f(ax+b) dx=1aF(ax+b)+C\int f(ax+b)\,dx=\frac{1}{a}F(ax+b)+C.

שים לב

aa הוא המקדם של xx, כולל הסימן. ב-cos⁡(π−2x)\cos(\pi-2x) המקדם a=−2a=-2, ולכן ∫cos⁡(π−2x) dx=−12sin⁡(π−2x)+C\int\cos(\pi-2x)\,dx=-\frac12\sin(\pi-2x)+C.

שים לב

הכלל מתאים רק כשהביטוי שבתוך sin⁡\sin או cos⁡\cos הוא לינארי, ax+bax+b. בדיקה: גוזרים את התשובה, וצריך לקבל את הפונקציה שבאינטגרל, כולל המקדם.

דוגמה - ביטוי לינארי בתוך הסינוס והקוסינוס

א. מצאו את ∫sin⁡(2x−π3)dx\int\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)dx.

ב. חשבו את ∫0π66cos⁡3x dx\int_0^{\frac{\pi}{6}}6\cos3x\,dx.

פתרון

1. א: הביטוי הפנימי 2x−π32x-\frac{\pi}{3}, ולכן a=2a=2. לפי הכלל: −12cos⁡(2x−π3)+C-\frac12\cos\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)+C.

2. בדיקה: (−12cos⁡(2x−π3))′=−12⋅(−2sin⁡(2x−π3))=sin⁡(2x−π3)\left(-\frac12\cos\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)\right)'=-\frac12\cdot\left(-2\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)\right)=\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right).

3. ב: a=3a=3, ולכן הקדומה של 6cos⁡3x6\cos3x היא F(x)=6⋅13sin⁡3x=2sin⁡3xF(x)=6\cdot\frac13\sin3x=2\sin3x.

4. F(π6)−F(0)=2sin⁡π2−2sin⁡0=2F(\frac{\pi}{6})-F(0)=2\sin\frac{\pi}{2}-2\sin0=2.

תשובה

א. −12cos⁡(2x−π3)+C-\frac12\cos\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)+C. ב. 22.

שאלות פתוחות על אינטגרל של sin(ax+b) ו-cos(ax+b)

3. אינטגרלים בעזרת זהויות

אינטגרל אחרי שימוש בזהות

לביטויים כמו sin⁡2x\sin^2x, sin⁡xcos⁡x\sin x\cos x או tan⁡2x\tan^2x אין אינטגרל מיידי ברשימה. אבל זהות טריגונומטרית הופכת אותם לסכום של איברים שאנחנו כבר יודעים לבצע עליהם אינטגרל, כמו cos⁡2x\cos2x או מספר קבוע.

במדויק: אם שני ביטויים שווים לכל xx בקטע (זהות), אז יש להם אותן פונקציות קדומות בקטע הזה. לכן מותר להחליף את הפונקציה שבתוך האינטגרל בביטוי ששווה לה לכל xx בקטע, ואחר כך לבצע אינטגרל על הביטוי החדש.

למשל sin⁡2x=1−cos⁡2x2=12−12cos⁡2x\sin^2x=\frac{1-\cos2x}{2}=\frac12-\frac12\cos2x. בגרף רואים את זה: sin⁡2x\sin^2x נעה סביב הישר y=12y=\frac12, בין 00 ל-11, במחזור π\pi - בדיוק כמו 12−12cos⁡2x\frac12-\frac12\cos2x.

-2246-0.4-0.20.20.40.60.81.01.21.4(0,0)(π/2,1)

זהויות שמשמשות לאינטגרל

הביטוי שבאינטגרלכותבים אותו כך
sin⁡2x\sin^2x12−12cos⁡2x\frac12-\frac12\cos2x
cos⁡2x\cos^2x12+12cos⁡2x\frac12+\frac12\cos2x
sin⁡xcos⁡x\sin x\cos x12sin⁡2x\frac12\sin2x
cos⁡2x−sin⁡2x\cos^2x-\sin^2xcos⁡2x\cos2x
sin⁡2x+cos⁡2x\sin^2x+\cos^2x11
tan⁡2x\tan^2x (כש-cos⁡x≠0\cos x\ne0)1cos⁡2x−1\frac{1}{\cos^2x}-1

אינטגרל של sin⁡2x\sin^2x ושל cos⁡2x\cos^2x

- ∫sin⁡2x dx=x2−sin⁡2x4+C\int\sin^2x\,dx=\frac{x}{2}-\frac{\sin2x}{4}+C

- ∫cos⁡2x dx=x2+sin⁡2x4+C\int\cos^2x\,dx=\frac{x}{2}+\frac{\sin2x}{4}+C

שתי התוצאות מתקבלות מהזהויות sin⁡2x=12−12cos⁡2x\sin^2x=\frac12-\frac12\cos2x ו-cos⁡2x=12+12cos⁡2x\cos^2x=\frac12+\frac12\cos2x.

דרך הפתרון

אינטגרל בעזרת זהות

כשבאינטגרל יש חזקה, מכפלה או ריבוע של סכום עם sin⁡\sin ו-cos⁡\cos:

1. פותחים סוגריים, אם יש.

2. מחליפים כל ביטוי לפי זהות, עד שכל איבר הוא מספר קבוע, פולינום, ksin⁡(ax+b)k\sin(ax+b), kcos⁡(ax+b)k\cos(ax+b) או kcos⁡2(ax+b)\frac{k}{\cos^2(ax+b)}.

3. מוצאים קדומה לכל איבר בנפרד.

4. באינטגרל מסוים: מציבים את הגבולות.

שים לב

∫sin⁡2x dx\int\sin^2x\,dx אינו sin⁡3x3+C\frac{\sin^3x}{3}+C: הנגזרת של sin⁡3x3\frac{\sin^3x}{3} היא sin⁡2xcos⁡x\sin^2x\cos x. לפני האינטגרל מורידים את החזקה בעזרת cos⁡2x\cos2x.

שים לב

sin⁡2x\sin^2x פירושו (sin⁡x)2(\sin x)^2, ולא sin⁡(x2)\sin(x^2).

דוגמה - ריבוע של סכום: פתיחה וזהויות

חשבו את ∫0π4(sin⁡x+cos⁡x)2 dx\int_0^{\frac{\pi}{4}}(\sin x+\cos x)^2\,dx.

פתרון

1. פותחים את הריבוע: (sin⁡x+cos⁡x)2=sin⁡2x+2sin⁡xcos⁡x+cos⁡2x(\sin x+\cos x)^2=\sin^2x+2\sin x\cos x+\cos^2x.

2. זהויות: sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1 ו-2sin⁡xcos⁡x=sin⁡2x2\sin x\cos x=\sin2x. לכן הביטוי שווה 1+sin⁡2x1+\sin2x.

3. קדומה: F(x)=x−12cos⁡2xF(x)=x-\frac12\cos2x.

4. F(π4)=π4−12cos⁡π2=π4F(\frac{\pi}{4})=\frac{\pi}{4}-\frac12\cos\frac{\pi}{2}=\frac{\pi}{4}, ו-F(0)=0−12cos⁡0=−12F(0)=0-\frac12\cos0=-\frac12.

5. F(π4)−F(0)=π4+12≈1.29F(\frac{\pi}{4})-F(0)=\frac{\pi}{4}+\frac12\approx1.29.

תשובה

π4+12\frac{\pi}{4}+\frac12

שאלות פתוחות על אינטגרלים בעזרת זהויות

4. שטחים עם פונקציות טריגונומטריות

שטח מתחת לגרף טריגונומטרי

הגרפים של sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x עוברים שוב ושוב מעל ציר ה-xx ומתחתיו. לכן כשמחשבים שטח, צריך לדעת בכל קטע אם הגרף מעל הציר או מתחתיו.

במדויק: אם ff רציפה בקטע [a,b][a,b], השטח של התחום שבין הגרף של ff, ציר ה-xx והישרים x=ax=a ו-x=bx=b שווה לסכום השטחים של החלקים: בקטע שבו f(x)≥0f(x)\ge0 השטח הוא ∫f(x) dx\int f(x)\,dx על הקטע, ובקטע שבו f(x)≤0f(x)\le0 השטח הוא −∫f(x) dx-\int f(x)\,dx על הקטע. השטח אף פעם אינו שלילי, והאינטגרל ∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx שווה לשטח רק כש-f(x)≥0f(x)\ge0 בכל הקטע.

ב-f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x בקטע [0,2π][0,2\pi]: החלק שמעל הציר (0≤x≤π0\le x\le\pi) והחלק שמתחתיו (π≤x≤2π\pi\le x\le2\pi) שווים בגודלם, כל אחד 22. לכן ∫02πsin⁡x dx=2−2=0\int_0^{2\pi}\sin x\,dx=2-2=0, אבל השטח הכולל הוא 2+2=42+2=4.

123456-11(π,0)(2π,0)

שטח בין גרף לציר ה-xx ושטח בין שני גרפים

המצב בקטע [a,b][a,b]השטח
f(x)≥0f(x)\ge0∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx
f(x)≤0f(x)\le0−∫abf(x) dx-\int_a^b f(x)\,dx
f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x)∫ab(f(x)−g(x))dx\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx

כשהסימן (או הגרף העליון) מתחלף בתוך הקטע, מחלקים בנקודות ההחלפה ומחברים את השטחים.

מחזוריות וסימטריה באינטגרל

•אם TT מחזור של ff, אז ∫aa+Tf(x) dx\int_a^{a+T}f(x)\,dx זהה לכל aa.

•על מחזור שלם 2π∣a∣\frac{2\pi}{|a|} של sin⁡(ax+b)\sin(ax+b) או של cos⁡(ax+b)\cos(ax+b) (a≠0a\ne0) האינטגרל שווה 00: החלק שמעל הציר והחלק שמתחתיו שווים בשטחם.

•תחומים שמתאימים זה לזה בסימטריה של הגרף (למשל סביב הישר x=π2x=\frac{\pi}{2} בגרף של sin⁡x\sin x) שווים בשטחם. מחשבים אחד ומכפילים.

דרך הפתרון

חישוב שטח עם פונקציות טריגונומטריות

כשנתון תחום שחסום בגרף של פונקציה טריגונומטרית (וציר ה-xx או גרף נוסף) בקטע נתון:

1. פותרים f(x)=0f(x)=0 (או f(x)=g(x)f(x)=g(x)), ושומרים רק את הפתרונות שבקטע.

2. קובעים בכל קטע חלקי את הסימן של ff (או איזה גרף עליון), בהצבה של נקודה אחת.

3. מחשבים אינטגרל לכל קטע חלקי: ∫f\int f או −∫f-\int f (או ∫(f−g)\int(f-g), כאשר ff הגרף העליון).

4. מחברים. אם יש סימטריה או מחזוריות, משתמשים בה כדי לחסוך חישוב.

שים לב

∫02πsin⁡x dx=0\int_0^{2\pi}\sin x\,dx=0, אבל השטח בין הגרף לציר בקטע הזה הוא 44. כשהגרף חוצה את הציר, אינטגרל אחד על כל הקטע לא נותן שטח.

שים לב

למשוואה טריגונומטרית יש אינסוף פתרונות. רושמים את כל הפתרונות שנמצאים בקטע הנתון, ורק אותם.

דוגמה א - שטח בין הגרף לציר: הסימן מתחלף

נתונה הפונקציה f(x)=2sin⁡x−1f(x)=2\sin x-1. חשבו את השטח הכלוא בין הגרף של ff, ציר ה-xx והישרים x=0x=0 ו-x=πx=\pi.

פתרון

1. נתון: f(x)=2sin⁡x−1f(x)=2\sin x-1 בקטע [0,π][0,\pi]. המטרה: השטח בין הגרף לציר ה-xx בקטע.

2. נקודות האפס: 2sin⁡x−1=02\sin x-1=0, sin⁡x=12\sin x=\frac12. בקטע [0,π][0,\pi]: x=π6x=\frac{\pi}{6} או x=5π6x=\frac{5\pi}{6}.

3. סימנים: f(0)=−1<0f(0)=-1<0, f(π2)=1>0f(\frac{\pi}{2})=1>0, f(π)=−1<0f(\pi)=-1<0. הגרף מתחת לציר ב-[0,π6][0,\frac{\pi}{6}] וב-[5π6,π][\frac{5\pi}{6},\pi], ומעליו ביניהן.

4. קדומה: F(x)=−2cos⁡x−xF(x)=-2\cos x-x.

5. החלק שמעל הציר: F(5π6)−F(π6)=(3−5π6)−(−3−π6)=23−2π3F(\frac{5\pi}{6})-F(\frac{\pi}{6})=\left(\sqrt3-\frac{5\pi}{6}\right)-\left(-\sqrt3-\frac{\pi}{6}\right)=2\sqrt3-\frac{2\pi}{3}.

6. החלק [0,π6][0,\frac{\pi}{6}] מתחת לציר: −(F(π6)−F(0))=−(−3−π6+2)=3+π6−2-\left(F(\frac{\pi}{6})-F(0)\right)=-\left(-\sqrt3-\frac{\pi}{6}+2\right)=\sqrt3+\frac{\pi}{6}-2.

7. הגרף סימטרי סביב x=π2x=\frac{\pi}{2}, כי sin⁡(π−x)=sin⁡x\sin(\pi-x)=\sin x. לכן החלק [5π6,π][\frac{5\pi}{6},\pi] שווה לחלק [0,π6][0,\frac{\pi}{6}].

8. סכום: (23−2π3)+2(3+π6−2)=43−π3−4≈1.88\left(2\sqrt3-\frac{2\pi}{3}\right)+2\left(\sqrt3+\frac{\pi}{6}-2\right)=4\sqrt3-\frac{\pi}{3}-4\approx1.88.

-0.50.51.01.52.02.53.03.5-1.5-1.0-0.50.51.01.5(π/6,0)(5π/6,0)
תשובה

43−π3−4≈1.884\sqrt3-\frac{\pi}{3}-4\approx1.88

דוגמה ב - שטח בין גרפי הסינוס והקוסינוס

נתונות הפונקציות f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x ו-g(x)=cos⁡xg(x)=\cos x בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

א. מצאו את נקודות החיתוך של הגרפים בתחום.

ב. חשבו את השטח הכלוא בין שני הגרפים בין שתי נקודות החיתוך.

פתרון

1. נתון: f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x, g(x)=cos⁡xg(x)=\cos x, 0≤x≤2π0\le x\le2\pi. המטרה: נקודות החיתוך, והשטח ביניהן.

2. א: sin⁡x=cos⁡x\sin x=\cos x. ב-cos⁡x=0\cos x=0 אין פתרון (אז sin⁡x=±1\sin x=\pm1), ולכן מחלקים ב-cos⁡x\cos x: tan⁡x=1\tan x=1, x=π4+kπx=\frac{\pi}{4}+k\pi.

3. בתחום: x=π4x=\frac{\pi}{4} ו-x=5π4x=\frac{5\pi}{4}. הנקודות: (π4,22)(\frac{\pi}{4},\frac{\sqrt2}{2}) ו-(5π4,−22)(\frac{5\pi}{4},-\frac{\sqrt2}{2}).

4. ב: איזה גרף עליון? ב-x=π2x=\frac{\pi}{2}: f=1f=1, g=0g=0. לכן בקטע [π4,5π4][\frac{\pi}{4},\frac{5\pi}{4}] הגרף של ff עליון.

5. השטח: ∫π45π4(sin⁡x−cos⁡x) dx=[−cos⁡x−sin⁡x]π45π4\int_{\frac{\pi}{4}}^{\frac{5\pi}{4}}(\sin x-\cos x)\,dx=\left[-\cos x-\sin x\right]_{\frac{\pi}{4}}^{\frac{5\pi}{4}}.

6. (22+22)−(−22−22)=2+2=22≈2.83\left(\frac{\sqrt2}{2}+\frac{\sqrt2}{2}\right)-\left(-\frac{\sqrt2}{2}-\frac{\sqrt2}{2}\right)=\sqrt2+\sqrt2=2\sqrt2\approx2.83.

0123456-11x=π/4x=5π/4
תשובה

א. (π4,22)(\frac{\pi}{4},\frac{\sqrt2}{2}), (5π4,−22)(\frac{5\pi}{4},-\frac{\sqrt2}{2}). ב. 222\sqrt2.

שאלות פתוחות על שטחים עם פונקציות טריגונומטריות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.