דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חקירה וקיצון של פונקציות טריגונומטריות

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחקירה וקיצון של פונקציות טריגונומטריות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הנגזרות של הפונקציות הטריגונומטריות

בנושא הזה נגזור הרבה פונקציות כמו 2sin⁡x+sin⁡2x2\sin x+\sin2x או sin⁡x1−2cos⁡x\frac{\sin x}{1-2\cos x}. לכן כדאי לזכור את הנגזרות הבסיסיות.

במדויק: כאשר xx נמדד ברדיאנים:

- (sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x לכל xx.

- (cos⁡x)′=−sin⁡x(\cos x)'=-\sin x לכל xx.

- (tan⁡x)′=1cos⁡2x(\tan x)'=\frac{1}{\cos^2x} לכל xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0.

•עם ארגומנט לינארי: (sin⁡(ax+b))′=acos⁡(ax+b)(\sin(ax+b))'=a\cos(ax+b) ו-(cos⁡(ax+b))′=−asin⁡(ax+b)(\cos(ax+b))'=-a\sin(ax+b).

במעלות הנוסחאות האלה לא נכונות.

הקשר בין הגרפים: איפה ש-sin⁡x\sin x עולה, השיפוע שלו חיובי, ושם cos⁡x>0\cos x>0. בנקודות המקסימום של sin⁡x\sin x, כמו (π2,1)(\frac{\pi}{2},1), השיפוע 00, ושם cos⁡x=0\cos x=0.

-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5(π/2,1)(-3π/2,1)(0,0)

תזכורת: פונקציה מחזורית

הגרף של sin⁡x\sin x חוזר על עצמו כל 2π2\pi. זה מה שמאפשר לחקור פונקציה טריגונומטרית רק בקטע אחד ולהסיק על כל השאר.

במדויק: ff מחזורית אם יש מספר T>0T>0 כך שלכל xx בתחום ההגדרה גם x+Tx+T ו-x−Tx-T בתחום, ו-f(x+T)=f(x)f(x+T)=f(x). המחזור של ff הוא ה-TT החיובי הקטן ביותר שמקיים זאת (כשיש כזה).

- sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x: מחזור 2π2\pi.

- tan⁡x\tan x: מחזור π\pi.

אם ff מחזורית עם מחזור TT, מספיק לחקור אותה בקטע אחד באורך TT, למשל 0≤x≤2π0\le x\le 2\pi. נקודות הקיצון בשאר הישר מתקבלות בהוספת kTkT (kk שלם). פונקציה כמו x−sin⁡xx-\sin x אינה מחזורית: יש בה מחובר xx שאינו מחזורי.

1. נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה בתחום נתון

נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה בתחום

בפונקציה טריגונומטרית יש בדרך כלל אינסוף נקודות קיצון, ולכן בשאלות נותנים תחום, למשל 0≤x≤2π0\le x\le2\pi. בתוך התחום מחפשים איפה הגרף עולה, איפה הוא יורד, ואיפה הוא מגיע לשיא או לשפל. גם קצות התחום יכולים להיות נקודות קיצון.

במדויק: הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)), כאשר x0x_0 בתחום, היא נקודת מקסימום של ff אם יש קטע פתוח סביב x0x_0 כך שלכל xx בקטע הזה שנמצא בתחום מתקיים f(x)≤f(x0)f(x)\le f(x_0). נקודת מינימום: אותו דבר עם f(x)≥f(x0)f(x)\ge f(x_0). בקצה של תחום סגור בודקים רק את הצד שבתוך התחום.

ff עולה בקטע אם לכל x1<x2x_1<x_2 בקטע f(x1)<f(x2)f(x_1)<f(x_2), ויורדת אם לכל x1<x2x_1<x_2 בקטע f(x1)>f(x2)f(x_1)>f(x_2).

בגרף של sin⁡x\sin x בתחום 0≤x≤3π20\le x\le\frac{3\pi}{2} יש שלוש נקודות קיצון: (0,0)(0,0) היא מינימום בקצה (כש-x>0x>0 קרוב ל-00 הגרף עולה), (π2,1)(\frac{\pi}{2},1) מקסימום, ו-(3π2,−1)(\frac{3\pi}{2},-1) מינימום בקצה.

בגרף של x−sin⁡xx-\sin x הנגזרת 1−cos⁡x1-\cos x מתאפסת ב-x=0x=0 וב-x=2πx=2\pi, אבל היא אף פעם לא שלילית: הפונקציה עולה כל הזמן, ואין לה נקודת קיצון פנימית.

12345-1.5-1.0-0.50.51.01.5(0,0)(π/2,1)(3π/2,-1)
1234567-11234567(0,0)(π,π)(2π,2π)

עלייה, ירידה וסימן הנגזרת

•אם f′(x)>0f'(x)>0 לכל xx בתוך קטע, ff עולה בקטע.

•אם f′(x)<0f'(x)<0 לכל xx בתוך קטע, ff יורדת בקטע.

•נקודה פנימית x0x_0 שבה f′(x0)=0f'(x_0)=0 והסימן של f′f' מתחלף היא נקודת קיצון: מ-++ ל-−- מקסימום, מ-−- ל-++ מינימום.

נקודת קיצון בקצה התחום a≤x≤ba\le x\le b

קצהff עולה ליד הקצהff יורדת ליד הקצה
x=ax=aמינימוםמקסימום
x=bx=bמקסימוםמינימום
דרך הפתרון

נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה בתחום נתון

כשנתונה פונקציה טריגונומטרית ff בתחום a≤x≤ba\le x\le b:

1. גוזרים ומפשטים. מוציאים גורם משותף, ומשתמשים בזהויות כמו cos⁡2x=2cos⁡2x−1\cos2x=2\cos^2x-1 כדי לקבל ביטוי בפונקציה אחת.

2. פותרים f′(x)=0f'(x)=0: מוצאים את הפתרון הכללי, מציבים k=0,±1,±2,…k=0,\pm1,\pm2,\dots ושומרים רק פתרונות בתחום.

3. מסדרים על ציר: קצות התחום, הפתרונות, ונקודות שבהן ff לא מוגדרת.

4. בכל קטע מציבים מספר אחד ב-f′(x)f'(x) ורושמים את הסימן.

5. קובעים עלייה וירידה, ואת סוג כל נקודה, כולל הקצוות.

6. מציבים ב-ff (לא ב-f′f') כדי למצוא את שיעורי ה-yy.

שים לב

f′(x0)=0f'(x_0)=0 לא מבטיח קיצון. ב-f(x)=x−sin⁡xf(x)=x-\sin x הנגזרת 1−cos⁡x≥01-\cos x\ge0 מתאפסת ב-x=0x=0, אבל לא מחליפה סימן, והפונקציה עולה.

שים לב

גורם כמו cos⁡x+1\cos x+1 או sin⁡2x\sin^2x אינו שלילי: הוא לא מחליף סימן גם כשהוא מתאפס. מסמנים אותו בטבלה כגורם שתמיד ≥0\ge0.

שים לב

לא שוכחים פתרונות: ל-cos⁡x=12\cos x=\frac12 בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi יש שני פתרונות, π3\frac{\pi}{3} ו-5π3\frac{5\pi}{3}.

דוגמה - נקודה שבה f′=0f'=0 בלי קיצון, וקיצון בקצוות

נתונה הפונקציה f(x)=2sin⁡x+sin⁡2xf(x)=2\sin x+\sin2x בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

א. מצאו את נקודות הקיצון של ff וקבעו את סוגן.

ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה.

פתרון

1. גוזרים: f′(x)=2cos⁡x+2cos⁡2xf'(x)=2\cos x+2\cos2x.

2. מציבים cos⁡2x=2cos⁡2x−1\cos2x=2\cos^2x-1: f′(x)=2(2cos⁡2x+cos⁡x−1)=2(2cos⁡x−1)(cos⁡x+1)f'(x)=2(2\cos^2x+\cos x-1)=2(2\cos x-1)(\cos x+1).

3. f′(x)=0f'(x)=0: cos⁡x=12\cos x=\frac12 נותן x=π3x=\frac{\pi}{3} או x=5π3x=\frac{5\pi}{3}; cos⁡x=−1\cos x=-1 נותן x=πx=\pi.

4. הגורם cos⁡x+1\cos x+1 תמיד ≥0\ge0, ולכן הסימן של f′f' הוא הסימן של 2cos⁡x−12\cos x-1. בדיקה: f′(0)=4>0f'(0)=4>0, f′(2)≈−2.14<0f'(2)\approx-2.14<0, f′(4)≈−1.60<0f'(4)\approx-1.60<0, f′(5.5)≈1.43>0f'(5.5)\approx1.43>0.

xx000<x<π30<x<\frac{\pi}{3}π3\frac{\pi}{3}π3<x<π\frac{\pi}{3}<x<\piπ\piπ<x<5π3\pi<x<\frac{5\pi}{3}5π3\frac{5\pi}{3}5π3<x<2π\frac{5\pi}{3}<x<2\pi2π2\pi
f′(x)f'(x)++++00−-00−-00++++
f(x)f(x)מינימום↗\nearrowמקסימום↘\searrowאין קיצון↘\searrowמינימום↗\nearrowמקסימום

5. ב-x=πx=\pi הנגזרת מתאפסת אבל לא מחליפה סימן: אין שם קיצון.

6. ערכי yy: f(0)=0f(0)=0, f(π3)=2⋅32+32=332f(\frac{\pi}{3})=2\cdot\frac{\sqrt3}{2}+\frac{\sqrt3}{2}=\frac{3\sqrt3}{2}, f(5π3)=−332f(\frac{5\pi}{3})=-\frac{3\sqrt3}{2}, f(2π)=0f(2\pi)=0.

1234567-3-2-1123(0,0)(π/3,3√3/2)(π,0)(5π/3,-3√3/2)(2π,0)
תשובה

א. מינימום: (0,0)(0,0) ו-(5π3,−332)(\frac{5\pi}{3},-\frac{3\sqrt3}{2}). מקסימום: (π3,332)(\frac{\pi}{3},\frac{3\sqrt3}{2}) ו-(2π,0)(2\pi,0). ב. עולה: 0<x<π30<x<\frac{\pi}{3} ו-5π3<x<2π\frac{5\pi}{3}<x<2\pi. יורדת: π3<x<5π3\frac{\pi}{3}<x<\frac{5\pi}{3}.

שאלות פתוחות על נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה בתחום נתון

2. חקירה מלאה וסקיצה בתחום

חקירה מלאה וסקיצה בתחום

בחקירה מלאה אוספים את כל המידע על הפונקציה, ובסוף משרטטים סקיצה שמתאימה לכולו. בפונקציה טריגונומטרית החקירה נעשית בתחום נתון, למשל 0≤x≤2π0\le x\le2\pi או −π≤x≤π-\pi\le x\le\pi.

במדויק: חקירה מלאה של ff בתחום נתון כוללת: תחום ההגדרה בתוך התחום הנתון, נקודות החיתוך עם הצירים, אסימפטוטות אנכיות, נקודות הקיצון (כולל בקצוות), תחומי העלייה והירידה, וסקיצה. אם השאלה מבקשת, גם זוגיות, תחומי קעירות ונקודות פיתול.

דוגמה לתחום הגדרה שנקבע במכנה: f(x)=1cos⁡xf(x)=\frac{1}{\cos x} לא מוגדרת כש-cos⁡x=0\cos x=0, כלומר ב-x=π2x=\frac{\pi}{2} וב-x=3π2x=\frac{3\pi}{2}, ושם יש לה אסימפטוטות אנכיות. בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi הגרף בנוי משלושה חלקים.

246-4-224(0,1)(π,-1)(2π,1)

תחום ההגדרה בפונקציה טריגונומטרית

מה יש בפונקציהתנאי
מכנה q(x)q(x)q(x)≠0q(x)\ne0
g(x)\sqrt{g(x)}g(x)≥0g(x)\ge0
tan⁡x\tan xcos⁡x≠0\cos x\ne0

בכל מקרה פותרים את התנאי ושומרים רק את מה שבתחום הנתון.

אסימפטוטה אנכית

הישר x=ax=a הוא אסימפטוטה אנכית של f(x)=p(x)q(x)f(x)=\frac{p(x)}{q(x)} כאשר q(a)=0q(a)=0 וגם p(a)≠0p(a)\ne0. ההתנהגות משני הצדדים נקבעת לפי סימן המונה וסימן המכנה ליד aa.

דרך הפתרון

חקירה מלאה של פונקציה טריגונומטרית בתחום נתון

כשמבקשים לחקור ff בתחום a≤x≤ba\le x\le b:

1. תחום ההגדרה: פותרים את התנאים (מכנה, שורש) בתוך התחום.

2. חיתוך עם הצירים: (0,f(0))(0,f(0)) אם 00 בתחום; פותרים f(x)=0f(x)=0 בתחום.

3. אסימפטוטות אנכיות: בנקודות שבהן המכנה מתאפס והמונה לא. בודקים את הסימן משני הצדדים.

4. גוזרים, פותרים f′(x)=0f'(x)=0, ובונים טבלת סימנים עם הקצוות ועם נקודות אי-ההגדרה.

5. רושמים נקודות קיצון (כולל בקצוות) ותחומי עלייה וירידה.

6. משרטטים סקיצה: קודם נקודות ואסימפטוטות, אחר כך הקווים לפי הטבלה.

מחזוריות וסימטריה בסקיצה

•אם ff מחזורית עם מחזור TT, הגרף בכל קטע באורך TT זהה. מסקיצה ב-0≤x≤2π0\le x\le2\pi מקבלים את הגרף בכמה מחזורים שלמים.

•אם ff אי-זוגית, הגרף ב-−b≤x≤0-b\le x\le0 מתקבל מהגרף ב-0≤x≤b0\le x\le b בסיבוב חצי סיבוב סביב (0,0)(0,0). אם ff זוגית, בשיקוף בציר ה-yy.

קעירות ונקודות פיתול (כשמבקשים)

- f′′(x)>0f''(x)>0 בקטע: ff קעורה כלפי מעלה. f′′(x)<0f''(x)<0: קעורה כלפי מטה.

•נקודת פיתול: נקודה בתחום ההגדרה שבה ff משנה סוג קעירות. מחפשים אותה בין הנקודות שבהן f′′(x)=0f''(x)=0, ובודקים שהסימן של f′′f'' מתחלף.

שים לב

אם f′(x)≠0f'(x)\ne0 בכל התחום, אין נקודות קיצון פנימיות, ואם התחום סגור, הקיצון רק בקצוות.

שים לב

נקודה שבה המונה והמכנה מתאפסים יחד אינה אסימפטוטה אוטומטית: מצמצמים או בודקים את הגבול.

דוגמה - מנה עם שתי אסימפטוטות ונגזרת בלי אפסים

נתונה הפונקציה f(x)=sin⁡x1−2cos⁡xf(x)=\frac{\sin x}{1-2\cos x} בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטות האנכיות.

ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.

ג. הראו ש-f′(x)=cos⁡x−2(1−2cos⁡x)2f'(x)=\frac{\cos x-2}{(1-2\cos x)^2} ומצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון.

ד. שרטטו סקיצה.

פתרון

1. תחום: 1−2cos⁡x≠01-2\cos x\ne0, כלומר cos⁡x≠12\cos x\ne\frac12. בתחום הנתון x≠π3x\ne\frac{\pi}{3} ו-x≠5π3x\ne\frac{5\pi}{3}.

2. בשתי הנקודות המונה sin⁡x=±32≠0\sin x=\pm\frac{\sqrt3}{2}\ne0, ולכן x=π3x=\frac{\pi}{3} ו-x=5π3x=\frac{5\pi}{3} אסימפטוטות אנכיות.

3. ליד x=π3x=\frac{\pi}{3} המונה חיובי. כש-x<π3x<\frac{\pi}{3}: cos⁡x>12\cos x>\frac12, המכנה שלילי, ולכן f→−∞f\to-\infty. כש-x>π3x>\frac{\pi}{3}: המכנה חיובי, ולכן f→∞f\to\infty. ליד x=5π3x=\frac{5\pi}{3} המונה שלילי. כש-x<5π3x<\frac{5\pi}{3}: המכנה חיובי, f→−∞f\to-\infty. כש-x>5π3x>\frac{5\pi}{3}: המכנה שלילי, f→∞f\to\infty.

4. חיתוך: f(0)=0−1=0f(0)=\frac{0}{-1}=0. f(x)=0f(x)=0 כש-sin⁡x=0\sin x=0: x=0,π,2πx=0,\pi,2\pi, כולן בתחום.

5. נגזרת של מנה: f′(x)=cos⁡x(1−2cos⁡x)−sin⁡x⋅2sin⁡x(1−2cos⁡x)2=cos⁡x−2(cos⁡2x+sin⁡2x)(1−2cos⁡x)2=cos⁡x−2(1−2cos⁡x)2f'(x)=\frac{\cos x(1-2\cos x)-\sin x\cdot2\sin x}{(1-2\cos x)^2}=\frac{\cos x-2(\cos^2x+\sin^2x)}{(1-2\cos x)^2}=\frac{\cos x-2}{(1-2\cos x)^2}.

6. cos⁡x≤1\cos x\le1, ולכן המונה cos⁡x−2<0\cos x-2<0. המכנה ריבוע חיובי. לכן f′(x)<0f'(x)<0 בכל תחום ההגדרה: ff יורדת בכל אחד משלושת הקטעים, ואין קיצון פנימי.

7. קצוות: ff יורדת בקטע 0<x<π30<x<\frac{\pi}{3} שמתחיל ב-x=0x=0, ולכן (0,0)(0,0) מקסימום. ff יורדת בקטע 5π3<x<2π\frac{5\pi}{3}<x<2\pi שמסתיים ב-x=2πx=2\pi, ולכן (2π,0)(2\pi,0) מינימום.

1234567-6-4-2246(0,0)(π,0)(2π,0)
תשובה

א. x≠π3,5π3x\ne\frac{\pi}{3},\frac{5\pi}{3}; אלה האסימפטוטות. ב. (0,0)(0,0), (π,0)(\pi,0), (2π,0)(2\pi,0). ג. יורדת ב-0<x<π30<x<\frac{\pi}{3}, ב-π3<x<5π3\frac{\pi}{3}<x<\frac{5\pi}{3} וב-5π3<x<2π\frac{5\pi}{3}<x<2\pi; מקסימום (0,0)(0,0), מינימום (2π,0)(2\pi,0).

שאלות פתוחות על חקירה מלאה וסקיצה בתחום

3. בעיות קיצון עם פונקציות טריגונומטריות בגרפים

בעיות קיצון עם גרפים

בבעיה כזאת יש נקודה שזזה על גרף, והיא קובעת גודל כלשהו: אורך קטע, שטח של משולש או של מלבן. מבטאים את הגודל כפונקציה של שיעור ה-xx של הנקודה, ומחפשים מתי הוא הכי גדול או הכי קטן.

במדויק: המקסימום של גודל S(t)S(t) בתחום DD הוא ערך S(t0)S(t_0), עם t0t_0 ב-DD, כך ש-S(t)≤S(t0)S(t)\le S(t_0) לכל tt ב-DD. המינימום: S(t)≥S(t0)S(t)\ge S(t_0) לכל tt ב-DD. בתחום פתוח יכול להיות שאין כזה.

דוגמה טיפוסית: ישר אנכי x=tx=t חותך את y=2sin⁡xy=2\sin x בנקודה AA ואת y=sin⁡2xy=\sin2x בנקודה BB. אורך הקטע ABAB משתנה עם tt, ושואלים לאיזה tt הוא מקסימלי.

0.51.01.52.02.53.03.5-1.0-0.50.51.01.52.0AB
דרך הפתרון

בעיית קיצון עם גרפים, בעזרת נגזרת

כשגודל תלוי בנקודה שנעה על גרף:

1. מסמנים את שיעור ה-xx של הנקודה ב-tt, ואת הנקודה כ-(t,f(t))(t,f(t)).

2. מבטאים את הגודל כפונקציה S(t)S(t). אורך קטע אנכי בין שני גרפים: ∣f(t)−g(t)∣|f(t)-g(t)|.

3. קובעים את התחום של tt לפי השאלה.

4. גוזרים, פותרים S′(t)=0S'(t)=0 בתחום, ובודקים בטבלת סימנים שזה מקסימום או מינימום.

5. בתחום סגור משווים גם לערכים בקצוות.

6. עונים על מה שנשאל: הערך, או השיעורים של הנקודה.

ערך קיצון בלי נגזרת

לכל k≠0k\ne0 ולכל dd:

−∣k∣+d≤ksin⁡u+d≤∣k∣+d-|k|+d\le k\sin u+d\le|k|+d

וכך גם עם cos⁡u\cos u. הערך ∣k∣+d|k|+d מתקבל רק אם יש בתחום uu שבו sin⁡u=1\sin u=1 (כש-k>0k>0) או sin⁡u=−1\sin u=-1 (כש-k<0k<0).

לכן כשאפשר להביא את הגודל בעזרת זהויות לצורה ksin⁡u+dk\sin u+d, קוראים את הקיצון ישירות.

שים לב

באורך קטע אנכי בודקים איזה גרף גבוה יותר בכל התחום. ב-0≤t≤π0\le t\le\pi: 2sin⁡t−sin⁡2t=2sin⁡t(1−cos⁡t)≥02\sin t-\sin2t=2\sin t(1-\cos t)\ge0, ולכן אין צורך בערך מוחלט.

שים לב

התשובה היא ערך של SS, לא של S′S'. וגם: tt שמצאנו חייב להיות בתחום של השאלה.

דוגמה א - אורך קטע אנכי: מקסימום בעזרת נגזרת

נתונות הפונקציות f(x)=2sin⁡xf(x)=2\sin x ו-g(x)=sin⁡2xg(x)=\sin2x בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi. הישר x=tx=t חותך את גרף ff בנקודה AA ואת גרף gg בנקודה BB. מצאו את tt שעבורו אורך הקטע ABAB מקסימלי, ואת האורך הזה.

פתרון

1. נתון: A(t,2sin⁡t)A(t,2\sin t), B(t,sin⁡2t)B(t,\sin2t), 0≤t≤π0\le t\le\pi. המטרה: מקסימום של ABAB.

2. 2sin⁡t−sin⁡2t=2sin⁡t(1−cos⁡t)≥02\sin t-\sin2t=2\sin t(1-\cos t)\ge0 בתחום, ולכן AB=d(t)=2sin⁡t−sin⁡2tAB=d(t)=2\sin t-\sin2t.

3. d′(t)=2cos⁡t−2cos⁡2td'(t)=2\cos t-2\cos2t. משווים לאפס: cos⁡2t=cos⁡t\cos2t=\cos t, כלומר 2cos⁡2t−cos⁡t−1=02\cos^2t-\cos t-1=0, ומפרקים: (2cos⁡t+1)(cos⁡t−1)=0(2\cos t+1)(\cos t-1)=0.

4. cos⁡t=1\cos t=1 נותן t=0t=0 (קצה). cos⁡t=−12\cos t=-\frac12 נותן t=2π3t=\frac{2\pi}{3}.

5. סימן: d′(1)≈1.91>0d'(1)\approx1.91>0 ו-d′(3)≈−3.90<0d'(3)\approx-3.90<0. לכן ב-t=2π3t=\frac{2\pi}{3} יש מקסימום.

6. d(2π3)=2⋅32−sin⁡4π3=3+32=332d(\frac{2\pi}{3})=2\cdot\frac{\sqrt3}{2}-\sin\frac{4\pi}{3}=\sqrt3+\frac{\sqrt3}{2}=\frac{3\sqrt3}{2}. בקצוות d(0)=d(π)=0d(0)=d(\pi)=0.

0.51.01.52.02.53.03.5-1.0-0.50.51.01.52.0(2π/3,√3)(2π/3,-√3/2)
תשובה

t=2π3t=\frac{2\pi}{3}, AB=332AB=\frac{3\sqrt3}{2}

דוגמה ב - אורך קטע אנכי: מקסימום בלי נגזרת, בעזרת זהות

נתונות הפונקציות f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x ו-g(x)=cos⁡xg(x)=\cos x בתחום π4≤x≤5π4\frac{\pi}{4}\le x\le\frac{5\pi}{4}, שבו f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x). הישר x=tx=t חותך את הגרפים בנקודות AA ו-BB. מצאו בלי שימוש בנגזרת את האורך המקסימלי של ABAB.

פתרון

1. נתון: AB=sin⁡t−cos⁡tAB=\sin t-\cos t, π4≤t≤5π4\frac{\pi}{4}\le t\le\frac{5\pi}{4}. המטרה: הערך הגדול ביותר.

2. לפי נוסחת ההפרש: 2sin⁡(t−π4)=2(sin⁡t⋅22−cos⁡t⋅22)=sin⁡t−cos⁡t\sqrt2\sin(t-\frac{\pi}{4})=\sqrt2(\sin t\cdot\frac{\sqrt2}{2}-\cos t\cdot\frac{\sqrt2}{2})=\sin t-\cos t.

3. לכן AB=2sin⁡uAB=\sqrt2\sin u, כאשר u=t−π4u=t-\frac{\pi}{4} ו-0≤u≤π0\le u\le\pi.

4. sin⁡u≤1\sin u\le1, ובתחום יש u=π2u=\frac{\pi}{2}, כלומר t=3π4t=\frac{3\pi}{4}. שם AB=2AB=\sqrt2.

תשובה

האורך המקסימלי 2\sqrt2, כאשר t=3π4t=\frac{3\pi}{4}.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון עם פונקציות טריגונומטריות בגרפים

4. בעיות קיצון טריגונומטריות בגאומטריה במישור

זווית כמשתנה בבעיית קיצון גאומטרית

בהרבה בעיות גאומטריות נוח לבחור זווית כמשתנה. הצלעות מתבטאות בעזרת sin⁡\sin ו-cos⁡\cos של הזווית, והגודל (שטח, היקף) נעשה פונקציה טריגונומטרית.

במדויק: בוחרים זווית α\alpha שקובעת את הצורה כולה, מבטאים בעזרתה את הגודל S(α)S(\alpha), ותחום המשתנה הוא כל הזוויות שעבורן הצורה קיימת ואינה מתנוונת (בדרך כלל קטע פתוח, כמו 0<α<π20<\alpha<\frac{\pi}{2} או 0<α<π0<\alpha<\pi). הזווית נמדדת ברדיאנים.

דוגמה פשוטה: במשולש שווה שוקיים עם שוקיים באורך aa וזווית ראש α\alpha, השטח הוא S=12a2sin⁡αS=\frac12a^2\sin\alpha. בתחום 0<α<π0<\alpha<\pi הערך הגדול ביותר של sin⁡α\sin\alpha הוא 11, ב-α=π2\alpha=\frac{\pi}{2}. לכן השטח מקסימלי כשזווית הראש ישרה, וזה בלי נגזרת.

αaaABC

שטח משולש לפי שתי צלעות והזווית שביניהן

S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma, כאשר γ\gamma היא הזווית שבין הצלעות aa ו-bb. כש-aa ו-bb קבועים, השטח מקסימלי כש-γ=π2\gamma=\frac{\pi}{2}.

דרך הפתרון

בעיית קיצון גאומטרית עם זווית

כשנתונה צורה שתלויה בזווית:

1. רושמים מה נתון ומה המטרה, ומשרטטים.

2. בוחרים זווית α\alpha כמשתנה, וקובעים את התחום שלה.

3. מבטאים את הצלעות בעזרת sin⁡α\sin\alpha ו-cos⁡α\cos\alpha: במשולש ישר זווית, או במשפט הסינוסים ובמשפט הקוסינוסים.

4. בונים את הפונקציה S(α)S(\alpha) ומפשטים בזהויות.

5. מוצאים קיצון: בגזירה ופתרון S′(α)=0S'(\alpha)=0 עם טבלת סימנים, או בלי נגזרת אם SS מהצורה ksin⁡u+dk\sin u+d.

6. מחשבים את ערך SS ועונים במה שנשאל.

שים לב

בתחום פתוח אין קצוות להשוות אליהם. מוכיחים שזה מקסימום בטבלת סימנים, ובודקים שהערך גדול מהערכים שמתקרבים אליהם בקצוות.

שים לב

גוזרים רק כשהזווית ברדיאנים. התשובה אפשר לתת גם במעלות: π3=60∘\frac{\pi}{3}=60^\circ.

דוגמה - טרפז חסום בחצי עיגול: מקסימום של שטח

טרפז ABCDABCD חסום בחצי עיגול שמרכזו OO ורדיוסו 44. הבסיס ABAB הוא קוטר חצי העיגול, והקדקודים CC ו-DD על הקשת. מסמנים θ=∠COB\theta=\angle COB (0<θ<π20<\theta<\frac{\pi}{2}). מצאו את θ\theta שעבורה שטח הטרפז מקסימלי, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: AB=8AB=8, OC=4OC=4, 0<θ<π20<\theta<\frac{\pi}{2}. המטרה: מקסימום של שטח הטרפז.

2. מורידים גובה CECE ל-ABAB. במשולש ישר הזווית OECOEC: CE=4sin⁡θCE=4\sin\theta ו-OE=4cos⁡θOE=4\cos\theta. מהסימטריה DC=2⋅OE=8cos⁡θDC=2\cdot OE=8\cos\theta.

3. שטח: S(θ)=8+8cos⁡θ2⋅4sin⁡θ=16(1+cos⁡θ)sin⁡θS(\theta)=\frac{8+8\cos\theta}{2}\cdot4\sin\theta=16(1+\cos\theta)\sin\theta.

4. נגזרת: S′(θ)=16(cos⁡θ+cos⁡2θ−sin⁡2θ)=16(cos⁡θ+cos⁡2θ)=16(2cos⁡θ−1)(cos⁡θ+1)S'(\theta)=16(\cos\theta+\cos^2\theta-\sin^2\theta)=16(\cos\theta+\cos2\theta)=16(2\cos\theta-1)(\cos\theta+1).

5. בתחום cos⁡θ+1>0\cos\theta+1>0, ולכן S′=0S'=0 רק כש-cos⁡θ=12\cos\theta=\frac12, כלומר θ=π3\theta=\frac{\pi}{3}.

6. סימן: ל-θ<π3\theta<\frac{\pi}{3} מתקיים cos⁡θ>12\cos\theta>\frac12 ו-S′>0S'>0; ל-θ>π3\theta>\frac{\pi}{3} מתקיים S′<0S'<0. לכן מקסימום.

7. S(π3)=16⋅32⋅32=123≈20.78S(\frac{\pi}{3})=16\cdot\frac32\cdot\frac{\sqrt3}{2}=12\sqrt3\approx20.78 (בקצוות השטח מתקרב ל-00 ול-1616).

4θABCDOE
תשובה

θ=π3\theta=\frac{\pi}{3}, השטח המקסימלי 12312\sqrt3.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון טריגונומטריות בגאומטריה במישור

5. מידול: תנועה מעגלית והרמונית

תנועה מעגלית ותנועה הרמונית

כיסא בגלגל ענק עולה ויורד, וחוזר לאותו גובה בכל סיבוב. גם משקולת על קפיץ עולה ויורדת שוב ושוב. את התנועות האלה מתארות פונקציות sin⁡\sin ו-cos⁡\cos של הזמן.

במדויק: נקודה שנעה במהירות קבועה על מעגל ברדיוס RR, שמרכזו בגובה HH, ומשלימה סיבוב בזמן TT: הגובה שלה הוא h(t)=H+Rsin⁡(2πTt+φ)h(t)=H+R\sin(\frac{2\pi}{T}t+\varphi), כאשר φ\varphi נקבע לפי נקודת ההתחלה. תנועה הרמונית היא תנועה שבה המיקום הוא x(t)=Acos⁡(ωt+φ)x(t)=A\cos(\omega t+\varphi) עם A>0A>0, ω>0\omega>0: AA היא המשרעת (המרחק הגדול ביותר מנקודת שיווי המשקל), והמחזור T=2πωT=\frac{2\pi}{\omega}.

הגובה של הכיסא הוא ההיטל של התנועה המעגלית על ציר אנכי. בתנועה הרמונית x(t)=3cos⁡2tx(t)=3\cos2t המשקולת נעה בין 33 ל-−3-3, וחוזרת לאותו מקום כל π\pi יחידות זמן.

קרקע
-6-4-2246246810‫כיסא‬‫נקודת ההתחלה‬
123456-4-3-2-11234(0,3)(π/2,-3)(π,3)

גובה בגלגל ענק

נקודת ההתחלהh(t)h(t)
הנקודה הנמוכה ביותרH−Rcos⁡2πtTH-R\cos\frac{2\pi t}{T}
הנקודה הגבוהה ביותרH+Rcos⁡2πtTH+R\cos\frac{2\pi t}{T}
בגובה המרכז, בעלייהH+Rsin⁡2πtTH+R\sin\frac{2\pi t}{T}

HH גובה המרכז, RR הרדיוס, TT זמן של סיבוב אחד. הגובה נע בין H−RH-R ל-H+RH+R.

תנועה הרמונית

x(t)=Acos⁡(ωt+φ)x(t)=A\cos(\omega t+\varphi) מקיימת x′′(t)=−ω2x(t)x''(t)=-\omega^2x(t) לכל tt. המחזור T=2πωT=\frac{2\pi}{\omega}, והמיקום נע בין −A-A ל-AA.

מהירות

אם h(t)h(t) הוא הגובה בזמן tt, אז h′(t)h'(t) היא המהירות האנכית בזמן tt: h′(t)>0h'(t)>0 בעלייה, h′(t)<0h'(t)<0 בירידה. בגלגל ענק המהירות האנכית הגדולה ביותר היא בגובה המרכז בעלייה, והקטנה ביותר (ירידה הכי מהירה) בגובה המרכז בירידה. בנקודה הגבוהה ביותר ובנמוכה ביותר h′(t)=0h'(t)=0.

דרך הפתרון

בניית מודל לתנועה מעגלית

כשמתוארת תנועה על מעגל או תנועה מחזורית:

1. מזהים את HH (גובה המרכז), RR (רדיוס או משרעת) ו-TT (זמן של מחזור).

2. לפי נקודת ההתחלה בוחרים את הצורה של h(t)h(t).

3. בודקים: מציבים t=0t=0 ו-t=T2t=\frac{T}{2} ומשווים לתיאור.

4. עונים: גובה בזמן נתון (הצבה), זמן לגובה נתון (משוואה טריגונומטרית בתחום של מחזור), מהירות (נגזרת).

שים לב

הזמן הוא המשתנה, אבל הארגומנט 2πtT\frac{2\pi t}{T} הוא ברדיאנים. במחשבון עובדים במצב רדיאנים.

שים לב

לגובה נתון בין H−RH-R ל-H+RH+R מגיעים פעמיים בכל סיבוב: פעם בעלייה ופעם בירידה.

דוגמה - גלגל ענק שמתחיל בנקודה הנמוכה ביותר

רדיוס גלגל ענק 2020 מ', ומרכזו בגובה 2222 מ' מעל הקרקע. הגלגל משלים סיבוב ב-88 דקות. בזמן t=0t=0 הכיסא בנקודה הנמוכה ביותר.

א. בטאו את גובה הכיסא h(t)h(t) כפונקציה של הזמן בדקות.

ב. מתי הכיסא מגיע לראשונה לגובה 3232 מ'?

ג. מתי במהלך הסיבוב הראשון הכיסא עולה במהירות הגדולה ביותר, ומה המהירות?

פתרון

1. נתון: H=22H=22, R=20R=20, T=8T=8, התחלה בנקודה הנמוכה. המטרה: h(t)h(t), זמן לגובה 3232, ומקסימום של מהירות העלייה.

2. א: h(t)=22−20cos⁡2πt8=22−20cos⁡πt4h(t)=22-20\cos\frac{2\pi t}{8}=22-20\cos\frac{\pi t}{4}. בדיקה: h(0)=2h(0)=2, h(4)=42h(4)=42.

3. ב: 22−20cos⁡πt4=3222-20\cos\frac{\pi t}{4}=32, ולכן cos⁡πt4=−12\cos\frac{\pi t}{4}=-\frac12. הפתרון הראשון החיובי: πt4=2π3\frac{\pi t}{4}=\frac{2\pi}{3}, כלומר t=83t=\frac83 דקות.

4. ג: המהירות האנכית v(t)=h′(t)=20⋅π4sin⁡πt4=5πsin⁡πt4v(t)=h'(t)=20\cdot\frac{\pi}{4}\sin\frac{\pi t}{4}=5\pi\sin\frac{\pi t}{4}.

5. ב-0≤t≤80\le t\le8 הערך הגדול ביותר של sin⁡πt4\sin\frac{\pi t}{4} הוא 11, כש-πt4=π2\frac{\pi t}{4}=\frac{\pi}{2}, כלומר t=2t=2. אז h(2)=22h(2)=22: גובה המרכז.

6. המהירות שם 5π≈15.75\pi\approx15.7 מ' לדקה.

th246810203040(0,2)(8/3,32)(4,42)(8,2)(2,22)
תשובה

א. h(t)=22−20cos⁡πt4h(t)=22-20\cos\frac{\pi t}{4}. ב. t=83t=\frac83 דקות. ג. ב-t=2t=2 דקות, 5π≈15.75\pi\approx15.7 מ' לדקה.

שאלות פתוחות על מידול: תנועה מעגלית והרמונית

6. מידול: תופעות מחזוריות מנתונים

מודל מחזורי לנתונים

הרבה תופעות חוזרות על עצמן: גובה המים בנמל בגאות ובשפל, אורך היום במשך השנה, טמפרטורה במשך היממה. הנתונים לא יוצאים בדיוק פונקציה טריגונומטרית, אבל אפשר לתאר אותם בקירוב בפונקציה כזאת.

במדויק: מודל מחזורי לנתונים הוא פונקציה מהצורה f(t)=Acos⁡(b(t−c))+df(t)=A\cos(b(t-c))+d (או עם sin⁡\sin), עם A>0A>0 ו-b>0b>0, שהערכים שלה קרובים לערכים שנמדדו. dd הוא קו האמצע, AA המשרעת, T=2πbT=\frac{2\pi}{b} המחזור, ו-cc (במודל עם cos⁡\cos) הוא זמן שבו מתקבל מקסימום.

בגרף של f(t)=10+4sin⁡πt6f(t)=10+4\sin\frac{\pi t}{6}: קו האמצע y=10y=10, הגרף עולה עד 1414 ויורד עד 66, והמחזור 1212. המקסימום ב-t=3t=3, רבע מחזור אחרי שהגרף חוצה את קו האמצע בעלייה.

קו האמצע
t246810120246810121416‫מקסימום‬‫מינימום‬(0,10)

הפרמטרים מהמקסימום והמינימום

פרמטראיך מוצאים
קו האמצע ddM+m2\frac{M+m}{2}
משרעת AAM−m2\frac{M-m}{2}
bb2πT\frac{2\pi}{T}
cc במודל עם cos⁡\cosזמן של מקסימום
cc במודל עם sin⁡\sinזמן של חציית קו האמצע בעלייה

MM הערך הגדול ביותר, mm הקטן ביותר, TT המחזור. בין מקסימום למינימום הסמוך עובר חצי מחזור.

דרך הפתרון

בניית מודל מנתונים

כשנתונה טבלה או גרף של תופעה מחזורית:

1. מוצאים את הערך הגדול ביותר MM, הקטן ביותר mm, והזמנים שלהם.

2. המחזור: הזמן בין שני מקסימומים סמוכים (או פעמיים הזמן ממקסימום למינימום).

3. מחשבים dd, AA, bb ובוחרים cc.

4. בודקים את המודל בשתי נקודות נוספות מהנתונים.

5. משתמשים במודל: הצבה לחיזוי ערך, או משוואה למציאת זמן.

שים לב

המודל מתאר את הנתונים בקירוב, ולכן גם החיזוי ממנו הוא בקירוב.

שים לב

אם המינימום מגיע לפני המקסימום, אפשר להשתמש ב-−Acos⁡(b(t−c))+d-A\cos(b(t-c))+d, כאשר cc זמן של מינימום.

דוגמה - גאות ושפל: מודל מתוך מקסימום ומינימום

עומק המים בנמל נמדד בשעות שאחרי חצות:

tt (שעות)2255881111
עומק (מ')55331133

ב-t=2t=2 העומק הגדול ביותר, וב-t=8t=8 הקטן ביותר.

א. מצאו מודל מהצורה h(t)=Acos⁡(b(t−c))+dh(t)=A\cos(b(t-c))+d.

ב. מה העומק בחצות (t=0t=0) לפי המודל?

ג. מתי אחרי t=2t=2 העומק יורד לראשונה ל-22 מ'?

פתרון

1. נתון: M=5M=5 ב-t=2t=2, m=1m=1 ב-t=8t=8. המטרה: המודל, ושימוש בו.

2. d=5+12=3d=\frac{5+1}{2}=3, A=5−12=2A=\frac{5-1}{2}=2.

3. ממקסימום למינימום חצי מחזור: T2=6\frac{T}{2}=6, ולכן T=12T=12 ו-b=2π12=π6b=\frac{2\pi}{12}=\frac{\pi}{6}. c=2c=2 (זמן המקסימום).

4. h(t)=2cos⁡π(t−2)6+3h(t)=2\cos\frac{\pi(t-2)}{6}+3. בדיקה: h(5)=2cos⁡π2+3=3h(5)=2\cos\frac{\pi}{2}+3=3, h(11)=2cos⁡3π2+3=3h(11)=2\cos\frac{3\pi}{2}+3=3. מתאים לטבלה.

5. ב: h(0)=2cos⁡(−π3)+3=2⋅12+3=4h(0)=2\cos(-\frac{\pi}{3})+3=2\cdot\frac12+3=4.

6. ג: 2cos⁡π(t−2)6+3=22\cos\frac{\pi(t-2)}{6}+3=2, כלומר cos⁡π(t−2)6=−12\cos\frac{\pi(t-2)}{6}=-\frac12. אחרי t=2t=2 הפתרון הראשון: π(t−2)6=2π3\frac{\pi(t-2)}{6}=\frac{2\pi}{3}, ולכן t−2=4t-2=4 ו-t=6t=6.

th24681012140246(2,5)(5,3)(8,1)(11,3)(6,2)(0,4)
תשובה

א. h(t)=2cos⁡π(t−2)6+3h(t)=2\cos\frac{\pi(t-2)}{6}+3. ב. 44 מ'. ג. ב-t=6t=6, כלומר בשעה 6:00.

שאלות פתוחות על מידול: תופעות מחזוריות מנתונים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.