תזכורת: הנגזרות של הפונקציות הטריגונומטריות
בנושא הזה נגזור הרבה פונקציות כמו או . לכן כדאי לזכור את הנגזרות הבסיסיות.
במדויק: כאשר נמדד ברדיאנים:
- לכל .
- לכל .
- לכל שבו .
•עם ארגומנט לינארי: ו-.
במעלות הנוסחאות האלה לא נכונות.
הקשר בין הגרפים: איפה ש- עולה, השיפוע שלו חיובי, ושם . בנקודות המקסימום של , כמו , השיפוע , ושם .
תזכורת: פונקציה מחזורית
הגרף של חוזר על עצמו כל . זה מה שמאפשר לחקור פונקציה טריגונומטרית רק בקטע אחד ולהסיק על כל השאר.
במדויק: מחזורית אם יש מספר כך שלכל בתחום ההגדרה גם ו- בתחום, ו-. המחזור של הוא ה- החיובי הקטן ביותר שמקיים זאת (כשיש כזה).
- ו-: מחזור .
- : מחזור .
אם מחזורית עם מחזור , מספיק לחקור אותה בקטע אחד באורך , למשל . נקודות הקיצון בשאר הישר מתקבלות בהוספת ( שלם). פונקציה כמו אינה מחזורית: יש בה מחובר שאינו מחזורי.
1. נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה בתחום נתון
נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה בתחום
בפונקציה טריגונומטרית יש בדרך כלל אינסוף נקודות קיצון, ולכן בשאלות נותנים תחום, למשל . בתוך התחום מחפשים איפה הגרף עולה, איפה הוא יורד, ואיפה הוא מגיע לשיא או לשפל. גם קצות התחום יכולים להיות נקודות קיצון.
במדויק: הנקודה , כאשר בתחום, היא נקודת מקסימום של אם יש קטע פתוח סביב כך שלכל בקטע הזה שנמצא בתחום מתקיים . נקודת מינימום: אותו דבר עם . בקצה של תחום סגור בודקים רק את הצד שבתוך התחום.
עולה בקטע אם לכל בקטע , ויורדת אם לכל בקטע .
בגרף של בתחום יש שלוש נקודות קיצון: היא מינימום בקצה (כש- קרוב ל- הגרף עולה), מקסימום, ו- מינימום בקצה.
בגרף של הנגזרת מתאפסת ב- וב-, אבל היא אף פעם לא שלילית: הפונקציה עולה כל הזמן, ואין לה נקודת קיצון פנימית.
עלייה, ירידה וסימן הנגזרת
•אם לכל בתוך קטע, עולה בקטע.
•אם לכל בתוך קטע, יורדת בקטע.
•נקודה פנימית שבה והסימן של מתחלף היא נקודת קיצון: מ- ל- מקסימום, מ- ל- מינימום.
נקודת קיצון בקצה התחום
נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה בתחום נתון
כשנתונה פונקציה טריגונומטרית בתחום :
1. גוזרים ומפשטים. מוציאים גורם משותף, ומשתמשים בזהויות כמו כדי לקבל ביטוי בפונקציה אחת.
2. פותרים : מוצאים את הפתרון הכללי, מציבים ושומרים רק פתרונות בתחום.
3. מסדרים על ציר: קצות התחום, הפתרונות, ונקודות שבהן לא מוגדרת.
4. בכל קטע מציבים מספר אחד ב- ורושמים את הסימן.
5. קובעים עלייה וירידה, ואת סוג כל נקודה, כולל הקצוות.
6. מציבים ב- (לא ב-) כדי למצוא את שיעורי ה-.
לא מבטיח קיצון. ב- הנגזרת מתאפסת ב-, אבל לא מחליפה סימן, והפונקציה עולה.
גורם כמו או אינו שלילי: הוא לא מחליף סימן גם כשהוא מתאפס. מסמנים אותו בטבלה כגורם שתמיד .
לא שוכחים פתרונות: ל- בתחום יש שני פתרונות, ו-.
דוגמה - נקודה שבה בלי קיצון, וקיצון בקצוות
נתונה הפונקציה בתחום .
א. מצאו את נקודות הקיצון של וקבעו את סוגן.
ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה.
1. גוזרים: .
2. מציבים : .
3. : נותן או ; נותן .
4. הגורם תמיד , ולכן הסימן של הוא הסימן של . בדיקה: , , , .
5. ב- הנגזרת מתאפסת אבל לא מחליפה סימן: אין שם קיצון.
6. ערכי : , , , .
א. מינימום: ו-. מקסימום: ו-. ב. עולה: ו-. יורדת: .
2. חקירה מלאה וסקיצה בתחום
חקירה מלאה וסקיצה בתחום
בחקירה מלאה אוספים את כל המידע על הפונקציה, ובסוף משרטטים סקיצה שמתאימה לכולו. בפונקציה טריגונומטרית החקירה נעשית בתחום נתון, למשל או .
במדויק: חקירה מלאה של בתחום נתון כוללת: תחום ההגדרה בתוך התחום הנתון, נקודות החיתוך עם הצירים, אסימפטוטות אנכיות, נקודות הקיצון (כולל בקצוות), תחומי העלייה והירידה, וסקיצה. אם השאלה מבקשת, גם זוגיות, תחומי קעירות ונקודות פיתול.
דוגמה לתחום הגדרה שנקבע במכנה: לא מוגדרת כש-, כלומר ב- וב-, ושם יש לה אסימפטוטות אנכיות. בתחום הגרף בנוי משלושה חלקים.
תחום ההגדרה בפונקציה טריגונומטרית
בכל מקרה פותרים את התנאי ושומרים רק את מה שבתחום הנתון.
אסימפטוטה אנכית
הישר הוא אסימפטוטה אנכית של כאשר וגם . ההתנהגות משני הצדדים נקבעת לפי סימן המונה וסימן המכנה ליד .
חקירה מלאה של פונקציה טריגונומטרית בתחום נתון
כשמבקשים לחקור בתחום :
1. תחום ההגדרה: פותרים את התנאים (מכנה, שורש) בתוך התחום.
2. חיתוך עם הצירים: אם בתחום; פותרים בתחום.
3. אסימפטוטות אנכיות: בנקודות שבהן המכנה מתאפס והמונה לא. בודקים את הסימן משני הצדדים.
4. גוזרים, פותרים , ובונים טבלת סימנים עם הקצוות ועם נקודות אי-ההגדרה.
5. רושמים נקודות קיצון (כולל בקצוות) ותחומי עלייה וירידה.
6. משרטטים סקיצה: קודם נקודות ואסימפטוטות, אחר כך הקווים לפי הטבלה.
מחזוריות וסימטריה בסקיצה
•אם מחזורית עם מחזור , הגרף בכל קטע באורך זהה. מסקיצה ב- מקבלים את הגרף בכמה מחזורים שלמים.
•אם אי-זוגית, הגרף ב- מתקבל מהגרף ב- בסיבוב חצי סיבוב סביב . אם זוגית, בשיקוף בציר ה-.
קעירות ונקודות פיתול (כשמבקשים)
- בקטע: קעורה כלפי מעלה. : קעורה כלפי מטה.
•נקודת פיתול: נקודה בתחום ההגדרה שבה משנה סוג קעירות. מחפשים אותה בין הנקודות שבהן , ובודקים שהסימן של מתחלף.
אם בכל התחום, אין נקודות קיצון פנימיות, ואם התחום סגור, הקיצון רק בקצוות.
נקודה שבה המונה והמכנה מתאפסים יחד אינה אסימפטוטה אוטומטית: מצמצמים או בודקים את הגבול.
דוגמה - מנה עם שתי אסימפטוטות ונגזרת בלי אפסים
נתונה הפונקציה בתחום .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטות האנכיות.
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ג. הראו ש- ומצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון.
ד. שרטטו סקיצה.
1. תחום: , כלומר . בתחום הנתון ו-.
2. בשתי הנקודות המונה , ולכן ו- אסימפטוטות אנכיות.
3. ליד המונה חיובי. כש-: , המכנה שלילי, ולכן . כש-: המכנה חיובי, ולכן . ליד המונה שלילי. כש-: המכנה חיובי, . כש-: המכנה שלילי, .
4. חיתוך: . כש-: , כולן בתחום.
5. נגזרת של מנה: .
6. , ולכן המונה . המכנה ריבוע חיובי. לכן בכל תחום ההגדרה: יורדת בכל אחד משלושת הקטעים, ואין קיצון פנימי.
7. קצוות: יורדת בקטע שמתחיל ב-, ולכן מקסימום. יורדת בקטע שמסתיים ב-, ולכן מינימום.
א. ; אלה האסימפטוטות. ב. , , . ג. יורדת ב-, ב- וב-; מקסימום , מינימום .
3. בעיות קיצון עם פונקציות טריגונומטריות בגרפים
בעיות קיצון עם גרפים
בבעיה כזאת יש נקודה שזזה על גרף, והיא קובעת גודל כלשהו: אורך קטע, שטח של משולש או של מלבן. מבטאים את הגודל כפונקציה של שיעור ה- של הנקודה, ומחפשים מתי הוא הכי גדול או הכי קטן.
במדויק: המקסימום של גודל בתחום הוא ערך , עם ב-, כך ש- לכל ב-. המינימום: לכל ב-. בתחום פתוח יכול להיות שאין כזה.
דוגמה טיפוסית: ישר אנכי חותך את בנקודה ואת בנקודה . אורך הקטע משתנה עם , ושואלים לאיזה הוא מקסימלי.
בעיית קיצון עם גרפים, בעזרת נגזרת
כשגודל תלוי בנקודה שנעה על גרף:
1. מסמנים את שיעור ה- של הנקודה ב-, ואת הנקודה כ-.
2. מבטאים את הגודל כפונקציה . אורך קטע אנכי בין שני גרפים: .
3. קובעים את התחום של לפי השאלה.
4. גוזרים, פותרים בתחום, ובודקים בטבלת סימנים שזה מקסימום או מינימום.
5. בתחום סגור משווים גם לערכים בקצוות.
6. עונים על מה שנשאל: הערך, או השיעורים של הנקודה.
ערך קיצון בלי נגזרת
לכל ולכל :
וכך גם עם . הערך מתקבל רק אם יש בתחום שבו (כש-) או (כש-).
לכן כשאפשר להביא את הגודל בעזרת זהויות לצורה , קוראים את הקיצון ישירות.
באורך קטע אנכי בודקים איזה גרף גבוה יותר בכל התחום. ב-: , ולכן אין צורך בערך מוחלט.
התשובה היא ערך של , לא של . וגם: שמצאנו חייב להיות בתחום של השאלה.
דוגמה א - אורך קטע אנכי: מקסימום בעזרת נגזרת
נתונות הפונקציות ו- בתחום . הישר חותך את גרף בנקודה ואת גרף בנקודה . מצאו את שעבורו אורך הקטע מקסימלי, ואת האורך הזה.
1. נתון: , , . המטרה: מקסימום של .
2. בתחום, ולכן .
3. . משווים לאפס: , כלומר , ומפרקים: .
4. נותן (קצה). נותן .
5. סימן: ו-. לכן ב- יש מקסימום.
6. . בקצוות .
,
דוגמה ב - אורך קטע אנכי: מקסימום בלי נגזרת, בעזרת זהות
נתונות הפונקציות ו- בתחום , שבו . הישר חותך את הגרפים בנקודות ו-. מצאו בלי שימוש בנגזרת את האורך המקסימלי של .
1. נתון: , . המטרה: הערך הגדול ביותר.
2. לפי נוסחת ההפרש: .
3. לכן , כאשר ו-.
4. , ובתחום יש , כלומר . שם .
האורך המקסימלי , כאשר .
4. בעיות קיצון טריגונומטריות בגאומטריה במישור
זווית כמשתנה בבעיית קיצון גאומטרית
בהרבה בעיות גאומטריות נוח לבחור זווית כמשתנה. הצלעות מתבטאות בעזרת ו- של הזווית, והגודל (שטח, היקף) נעשה פונקציה טריגונומטרית.
במדויק: בוחרים זווית שקובעת את הצורה כולה, מבטאים בעזרתה את הגודל , ותחום המשתנה הוא כל הזוויות שעבורן הצורה קיימת ואינה מתנוונת (בדרך כלל קטע פתוח, כמו או ). הזווית נמדדת ברדיאנים.
דוגמה פשוטה: במשולש שווה שוקיים עם שוקיים באורך וזווית ראש , השטח הוא . בתחום הערך הגדול ביותר של הוא , ב-. לכן השטח מקסימלי כשזווית הראש ישרה, וזה בלי נגזרת.
שטח משולש לפי שתי צלעות והזווית שביניהן
, כאשר היא הזווית שבין הצלעות ו-. כש- ו- קבועים, השטח מקסימלי כש-.
בעיית קיצון גאומטרית עם זווית
כשנתונה צורה שתלויה בזווית:
1. רושמים מה נתון ומה המטרה, ומשרטטים.
2. בוחרים זווית כמשתנה, וקובעים את התחום שלה.
3. מבטאים את הצלעות בעזרת ו-: במשולש ישר זווית, או במשפט הסינוסים ובמשפט הקוסינוסים.
4. בונים את הפונקציה ומפשטים בזהויות.
5. מוצאים קיצון: בגזירה ופתרון עם טבלת סימנים, או בלי נגזרת אם מהצורה .
6. מחשבים את ערך ועונים במה שנשאל.
בתחום פתוח אין קצוות להשוות אליהם. מוכיחים שזה מקסימום בטבלת סימנים, ובודקים שהערך גדול מהערכים שמתקרבים אליהם בקצוות.
גוזרים רק כשהזווית ברדיאנים. התשובה אפשר לתת גם במעלות: .
דוגמה - טרפז חסום בחצי עיגול: מקסימום של שטח
טרפז חסום בחצי עיגול שמרכזו ורדיוסו . הבסיס הוא קוטר חצי העיגול, והקדקודים ו- על הקשת. מסמנים (). מצאו את שעבורה שטח הטרפז מקסימלי, ואת השטח הזה.
1. נתון: , , . המטרה: מקסימום של שטח הטרפז.
2. מורידים גובה ל-. במשולש ישר הזווית : ו-. מהסימטריה .
3. שטח: .
4. נגזרת: .
5. בתחום , ולכן רק כש-, כלומר .
6. סימן: ל- מתקיים ו-; ל- מתקיים . לכן מקסימום.
7. (בקצוות השטח מתקרב ל- ול-).
, השטח המקסימלי .
5. מידול: תנועה מעגלית והרמונית
תנועה מעגלית ותנועה הרמונית
כיסא בגלגל ענק עולה ויורד, וחוזר לאותו גובה בכל סיבוב. גם משקולת על קפיץ עולה ויורדת שוב ושוב. את התנועות האלה מתארות פונקציות ו- של הזמן.
במדויק: נקודה שנעה במהירות קבועה על מעגל ברדיוס , שמרכזו בגובה , ומשלימה סיבוב בזמן : הגובה שלה הוא , כאשר נקבע לפי נקודת ההתחלה. תנועה הרמונית היא תנועה שבה המיקום הוא עם , : היא המשרעת (המרחק הגדול ביותר מנקודת שיווי המשקל), והמחזור .
הגובה של הכיסא הוא ההיטל של התנועה המעגלית על ציר אנכי. בתנועה הרמונית המשקולת נעה בין ל-, וחוזרת לאותו מקום כל יחידות זמן.
גובה בגלגל ענק
גובה המרכז, הרדיוס, זמן של סיבוב אחד. הגובה נע בין ל-.
תנועה הרמונית
מקיימת לכל . המחזור , והמיקום נע בין ל-.
מהירות
אם הוא הגובה בזמן , אז היא המהירות האנכית בזמן : בעלייה, בירידה. בגלגל ענק המהירות האנכית הגדולה ביותר היא בגובה המרכז בעלייה, והקטנה ביותר (ירידה הכי מהירה) בגובה המרכז בירידה. בנקודה הגבוהה ביותר ובנמוכה ביותר .
בניית מודל לתנועה מעגלית
כשמתוארת תנועה על מעגל או תנועה מחזורית:
1. מזהים את (גובה המרכז), (רדיוס או משרעת) ו- (זמן של מחזור).
2. לפי נקודת ההתחלה בוחרים את הצורה של .
3. בודקים: מציבים ו- ומשווים לתיאור.
4. עונים: גובה בזמן נתון (הצבה), זמן לגובה נתון (משוואה טריגונומטרית בתחום של מחזור), מהירות (נגזרת).
הזמן הוא המשתנה, אבל הארגומנט הוא ברדיאנים. במחשבון עובדים במצב רדיאנים.
לגובה נתון בין ל- מגיעים פעמיים בכל סיבוב: פעם בעלייה ופעם בירידה.
דוגמה - גלגל ענק שמתחיל בנקודה הנמוכה ביותר
רדיוס גלגל ענק מ', ומרכזו בגובה מ' מעל הקרקע. הגלגל משלים סיבוב ב- דקות. בזמן הכיסא בנקודה הנמוכה ביותר.
א. בטאו את גובה הכיסא כפונקציה של הזמן בדקות.
ב. מתי הכיסא מגיע לראשונה לגובה מ'?
ג. מתי במהלך הסיבוב הראשון הכיסא עולה במהירות הגדולה ביותר, ומה המהירות?
1. נתון: , , , התחלה בנקודה הנמוכה. המטרה: , זמן לגובה , ומקסימום של מהירות העלייה.
2. א: . בדיקה: , .
3. ב: , ולכן . הפתרון הראשון החיובי: , כלומר דקות.
4. ג: המהירות האנכית .
5. ב- הערך הגדול ביותר של הוא , כש-, כלומר . אז : גובה המרכז.
6. המהירות שם מ' לדקה.
א. . ב. דקות. ג. ב- דקות, מ' לדקה.
6. מידול: תופעות מחזוריות מנתונים
מודל מחזורי לנתונים
הרבה תופעות חוזרות על עצמן: גובה המים בנמל בגאות ובשפל, אורך היום במשך השנה, טמפרטורה במשך היממה. הנתונים לא יוצאים בדיוק פונקציה טריגונומטרית, אבל אפשר לתאר אותם בקירוב בפונקציה כזאת.
במדויק: מודל מחזורי לנתונים הוא פונקציה מהצורה (או עם ), עם ו-, שהערכים שלה קרובים לערכים שנמדדו. הוא קו האמצע, המשרעת, המחזור, ו- (במודל עם ) הוא זמן שבו מתקבל מקסימום.
בגרף של : קו האמצע , הגרף עולה עד ויורד עד , והמחזור . המקסימום ב-, רבע מחזור אחרי שהגרף חוצה את קו האמצע בעלייה.
הפרמטרים מהמקסימום והמינימום
הערך הגדול ביותר, הקטן ביותר, המחזור. בין מקסימום למינימום הסמוך עובר חצי מחזור.
בניית מודל מנתונים
כשנתונה טבלה או גרף של תופעה מחזורית:
1. מוצאים את הערך הגדול ביותר , הקטן ביותר , והזמנים שלהם.
2. המחזור: הזמן בין שני מקסימומים סמוכים (או פעמיים הזמן ממקסימום למינימום).
3. מחשבים , , ובוחרים .
4. בודקים את המודל בשתי נקודות נוספות מהנתונים.
5. משתמשים במודל: הצבה לחיזוי ערך, או משוואה למציאת זמן.
המודל מתאר את הנתונים בקירוב, ולכן גם החיזוי ממנו הוא בקירוב.
אם המינימום מגיע לפני המקסימום, אפשר להשתמש ב-, כאשר זמן של מינימום.
דוגמה - גאות ושפל: מודל מתוך מקסימום ומינימום
עומק המים בנמל נמדד בשעות שאחרי חצות:
ב- העומק הגדול ביותר, וב- הקטן ביותר.
א. מצאו מודל מהצורה .
ב. מה העומק בחצות () לפי המודל?
ג. מתי אחרי העומק יורד לראשונה ל- מ'?
1. נתון: ב-, ב-. המטרה: המודל, ושימוש בו.
2. , .
3. ממקסימום למינימום חצי מחזור: , ולכן ו-. (זמן המקסימום).
4. . בדיקה: , . מתאים לטבלה.
5. ב: .
6. ג: , כלומר . אחרי הפתרון הראשון: , ולכן ו-.
א. . ב. מ'. ג. ב-, כלומר בשעה 6:00.