דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הסתברות: מושגי יסוד וחוקי ההסתברות

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהסתברות: מושגי יסוד וחוקי ההסתברות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

ניסוי אקראי

כשמטילים קובייה, אי אפשר לדעת מראש איזה מספר יתקבל. אבל כן יודעים מה יכול להתקבל: 1,2,3,4,51,2,3,4,5 או 66. במצבים כאלה של אי-ודאות עוסקת ההסתברות.

במדויק: ניסוי אקראי הוא פעולה שאפשר לחזור עליה באותם תנאים, שכל התוצאות האפשריות שלה ידועות מראש, ושאי אפשר לדעת מראש איזו מהן תתקבל בביצוע מסוים.

דוגמאות לניסויים אקראיים: הטלת מטבע, הטלת קובייה, הוצאת כדור מכד בלי להסתכל, בחירה מקרית של תלמיד מהכיתה.

לא ניסוי אקראי: חישוב 2+32+3. התוצאה ידועה מראש.

תזכורת: קבוצות וסימנים

בהסתברות מתארים תוצאות בעזרת קבוצות. למשל, "מספר זוגי בהטלת קובייה" הוא הקבוצה {2,4,6}\{2,4,6\}.

במדויק: קבוצה היא אוסף של איברים שכל אחד מהם מופיע בה פעם אחת, והסדר לא משנה. הסימנים שנשתמש בהם:

סימןאיך קוראיםמשמעות
x∈Ax\in Axx שייך ל-AAxx הוא איבר של AA
A⊆BA\subseteq BAA מוכלת ב-BBכל איבר של AA הוא גם איבר של BB
∅\emptysetהקבוצה הריקהקבוצה שאין בה אף איבר
∣A∣\vert A\vertמספר האיברים ב-AAלמשל ∣{2,4,6}∣=3\vert\{2,4,6\}\vert=3

לפי ההגדרה, כל קבוצה מוכלת בעצמה (A⊆AA\subseteq A), והקבוצה הריקה מוכלת בכל קבוצה (∅⊆A\emptyset\subseteq A).

1. מרחב מדגם, מאורע פשוט ומאורע מורכב

מרחב מדגם ומאורע

לפני שמחשבים הסתברות, כותבים את כל מה שיכול לקרות בניסוי. ברשימה הזאת בוחרים את התוצאות שמעניינות אותנו.

במדויק: מרחב המדגם Ω\Omega הוא הקבוצה של כל התוצאות האפשריות של הניסוי, כך שבכל ביצוע של הניסוי מתקבלת בדיוק תוצאה אחת מתוכה. מאורע הוא כל תת-קבוצה של Ω\Omega. אומרים שהמאורע AA התרחש אם התוצאה שהתקבלה שייכת ל-AA.

- מאורע פשוט: מאורע שיש בו בדיוק תוצאה אחת.

- מאורע מורכב: מאורע שיש בו יותר מתוצאה אחת.

המאורע הריק ∅\emptyset (בלי אף תוצאה) אינו פשוט ואינו מורכב.

בהטלת קובייה: Ω={1,2,3,4,5,6}\Omega=\{1,2,3,4,5,6\}.

- "התקבל 55" הוא המאורע הפשוט {5}\{5\}.

- "התקבל מספר זוגי" הוא המאורע המורכב {2,4,6}\{2,4,6\}. הוא מתרחש אם התקבל 22, 44 או 66.

בפרק הזה מרחב המדגם תמיד סופי, חוץ ממקרה אחד: בחירת נקודה אקראית בצורה (הסתברות כיחס שטחים).

דרך הפתרון

כתיבת מרחב מדגם ומאורע

כשנתון ניסוי ומאורע במילים:

1. כותבים את מרחב המדגם: כל התוצאות האפשריות, כל אחת פעם אחת.

2. עוברים על התוצאות ובודקים כל אחת: האם היא מקיימת את התנאי של המאורע?

3. המאורע הוא קבוצת התוצאות שמקיימות את התנאי.

4. סופרים: תוצאה אחת - מאורע פשוט. יותר מתוצאה אחת - מאורע מורכב.

מילים שמגדירות מאורע

מילההמשמעות בהטלת קובייה
"גדול מ-44"{5,6}\{5,6\} (44 לא כלול)
"לפחות 44"{4,5,6}\{4,5,6\} (44 כלול)
"קטן מ-33"{1,2}\{1,2\} (33 לא כלול)
"לכל היותר 33"{1,2,3}\{1,2,3\} (33 כלול)
"11 או 66"{1,6}\{1,6\}
שים לב

"לפחות" ו"לכל היותר" כוללים את המספר עצמו. "גדול מ-" ו"קטן מ-" לא כוללים אותו.

דוגמה - מאורעות בהגרלת מספר מ-1 עד 20

מגרילים מספר שלם מ-11 עד 2020.

א. כתבו את מרחב המדגם. כמה תוצאות יש בו?

ב. כתבו כקבוצה את המאורעות: AA - "המספר מתחלק ב-66", BB - "המספר הוא לפחות 1919", CC - "הריבוע של המספר הוא 1616".

ג. אילו מהמאורעות פשוטים ואילו מורכבים?

פתרון

1. מרחב המדגם: Ω={1,2,3,…,20}\Omega=\{1,2,3,\dots,20\}. יש בו 2020 תוצאות.

2. AA: המספרים מ-11 עד 2020 שמתחלקים ב-66: A={6,12,18}A=\{6,12,18\}.

3. BB: "לפחות 1919" כולל את 1919: B={19,20}B=\{19,20\}.

4. CC: x2=16x^2=16 נותן x=4x=4 או x=−4x=-4, אבל −4-4 לא במרחב המדגם. לכן C={4}C=\{4\}.

5. CC מכיל תוצאה אחת, ולכן הוא מאורע פשוט. ב-AA וב-BB יש יותר מתוצאה אחת, ולכן הם מאורעות מורכבים.

תשובה

א. Ω={1,…,20}\Omega=\{1,\dots,20\}, 2020 תוצאות. ב. A={6,12,18}A=\{6,12,18\}, B={19,20}B=\{19,20\}, C={4}C=\{4\}. ג. CC פשוט, AA ו-BB מורכבים.

שאלות פתוחות על מרחב מדגם, מאורע פשוט ומאורע מורכב

2. מאורע ודאי, מאורע בלתי אפשרי, מאורעות זרים ומשלימים

מאורע ודאי ומאורע בלתי אפשרי

יש מאורעות שקורים תמיד, כמו "התקבל מספר קטן מ-77" בהטלת קובייה, ויש מאורעות שלא קורים אף פעם, כמו "התקבל 88".

במדויק: מאורע ודאי הוא המאורע Ω\Omega: הוא מכיל את כל התוצאות האפשריות, ולכן מתרחש בכל ביצוע של הניסוי. מאורע בלתי אפשרי הוא המאורע הריק ∅\emptyset: אין בו אף תוצאה, ולכן הוא לא מתרחש אף פעם.

מאורעות זרים ומאורעות משלימים

בהטלת קובייה, "התקבל 11" ו"התקבל 66" לא יכולים לקרות יחד. "התקבל מספר זוגי" ו"התקבל מספר אי-זוגי" גם לא יכולים לקרות יחד, ובנוסף אחד מהם קורה תמיד.

במדויק:

- מאורעות זרים: AA ו-BB זרים אם אין להם אף תוצאה משותפת (A∩B=∅A\cap B=\emptyset). לכן הם לא יכולים להתרחש יחד.

- המאורע המשלים ל-AA, A‾\overline{A}, הוא קבוצת כל התוצאות של Ω\Omega שאינן ב-AA. בכל ביצוע של הניסוי מתרחש בדיוק אחד מהמאורעות AA ו-A‾\overline{A}.

בדיאגרמת ון מסמנים את מרחב המדגם במלבן ואת המאורעות בעיגולים. במאורעות זרים העיגולים לא נחתכים: אין אזור משותף. המשלים של AA הוא כל המלבן שמחוץ לעיגול AA.

ABΩ
AĀΩ

זרים ומשלימים: מה מקיימים

סוגתנאי
AA ו-BB זריםA∩B=∅A\cap B=\emptyset
AA ו-A‾\overline{A} משלימיםA∩A‾=∅A\cap\overline{A}=\emptyset וגם A∪A‾=ΩA\cup\overline{A}=\Omega
המשלים של המשליםA‾‾=A\overline{\overline{A}}=A
המשלים של Ω\OmegaΩ‾=∅\overline{\Omega}=\emptyset, וגם ∅‾=Ω\overline{\emptyset}=\Omega
שים לב

מאורעות משלימים הם תמיד זרים, אבל מאורעות זרים לא תמיד משלימים. בקובייה {1}\{1\} ו-{6}\{6\} זרים, אבל אינם משלימים: אם התקבל 33, אף אחד מהם לא התרחש.

דוגמה - זיהוי זוגות זרים ומשלימים בקובייה

מטילים קובייה. נתונים המאורעות: AA - "מספר זוגי", BB - "מספר אי-זוגי", CC - "מספר גדול מ-44", DD - "מספר קטן מ-22".

א. אילו זוגות של מאורעות הם זרים?

ב. אילו זוגות הם משלימים?

ג. מהו המאורע "מספר גדול מ-66"?

פתרון

1. כותבים כל מאורע כקבוצה: A={2,4,6}A=\{2,4,6\}, B={1,3,5}B=\{1,3,5\}, C={5,6}C=\{5,6\}, D={1}D=\{1\}.

2. בודקים כל זוג: האם יש תוצאה משותפת?

- A,BA,B: אין. A,CA,C: 66 משותף. A,DA,D: אין.

- B,CB,C: 55 משותף. B,DB,D: 11 משותף. C,DC,D: אין.

3. זרים: A,BA,B וגם A,DA,D וגם C,DC,D.

4. משלימים: מבין הזוגות הזרים בודקים מי מכסה את כל Ω\Omega. A∪B={1,…,6}=ΩA\cup B=\{1,\dots,6\}=\Omega. אבל A∪D={1,2,4,6}A\cup D=\{1,2,4,6\} ו-C∪D={1,5,6}C\cup D=\{1,5,6\} לא. לכן רק AA ו-BB משלימים.

5. אין בקובייה מספר גדול מ-66, ולכן זה המאורע ∅\emptyset.

תשובה

א. A,BA,B; A,DA,D; C,DC,D. ב. רק AA ו-BB. ג. מאורע בלתי אפשרי (∅\emptyset).

שאלות פתוחות על מאורע ודאי, מאורע בלתי אפשרי, מאורעות זרים ומשלימים

3. איחוד וחיתוך מאורעות ודיאגרמת ון

איחוד וחיתוך של מאורעות

משני מאורעות אפשר לבנות מאורעות חדשים. "קיבלתי מספר זוגי או מספר גדול מ-33", "קיבלתי מספר זוגי וגם גדול מ-33".

במדויק:

- האיחוד A∪BA\cup B הוא קבוצת כל התוצאות ששייכות ל-AA או ל-BB או לשניהם. הוא מתרחש כשמתרחש לפחות אחד מהמאורעות.

- החיתוך A∩BA\cap B הוא קבוצת התוצאות ששייכות גם ל-AA וגם ל-BB. הוא מתרחש כששני המאורעות מתרחשים יחד.

דיאגרמת ון מראה את זה בציור: המלבן הוא Ω\Omega והעיגולים הם AA ו-BB. האזור הצבוע בכל איור הוא המאורע שבכותרת שלו: A∪BA\cup B, A∩BA\cap B, A∩B‾A\cap\overline{B} ו-A∪B‾\overline{A\cup B}.

‫A או B‬AB
‫A וגם B‬AB
‫רק A‬AB
‫אף אחד מהם‬AB

מילים ואזורים בדיאגרמת ון

במיליםבסימנים
AA או BB (לפחות אחד מהם)A∪BA\cup B
AA וגם BB (שניהם)A∩BA\cap B
לא AAA‾\overline{A}
רק AA (AA ולא BB)A∩B‾A\cap\overline{B}
אף אחד מהםA∪B‾\overline{A\cup B}
שים לב

"או" בהסתברות כולל גם את המקרה ששניהם התרחשו. תוצאה שנמצאת גם ב-AA וגם ב-BB נכתבת באיחוד פעם אחת בלבד.

דוגמה - בניית מאורעות מ"זוגי" ומ"גדול מ-3"

מטילים קובייה. AA - "מספר זוגי", BB - "מספר גדול מ-33". כתבו כקבוצה ותארו במילים את המאורעות A∪BA\cup B, A∩BA\cap B, A‾\overline{A}, A∩B‾A\cap\overline{B} ו-A∪B‾\overline{A\cup B}.

פתרון

1. כותבים את המאורעות: Ω={1,…,6}\Omega=\{1,\dots,6\}, A={2,4,6}A=\{2,4,6\}, B={4,5,6}B=\{4,5,6\}.

2. A∪BA\cup B: כל מה שנמצא באחד מהם לפחות, כל תוצאה פעם אחת: {2,4,5,6}\{2,4,5,6\}.

3. A∩BA\cap B: מה שנמצא בשניהם: {4,6}\{4,6\}, "מספר זוגי גדול מ-33".

4. A‾\overline{A}: מה שב-Ω\Omega ולא ב-AA: {1,3,5}\{1,3,5\}, "מספר אי-זוגי".

5. A∩B‾A\cap\overline{B}: זוגי ולא גדול מ-33: {2}\{2\}.

6. A∪B‾\overline{A\cup B}: מה שב-Ω\Omega ולא ב-A∪BA\cup B: {1,3}\{1,3\}, "אי-זוגי ולכל היותר 33".

תשובה

A∪B={2,4,5,6}A\cup B=\{2,4,5,6\}, A∩B={4,6}A\cap B=\{4,6\}, A‾={1,3,5}\overline{A}=\{1,3,5\}, A∩B‾={2}A\cap\overline{B}=\{2\}, A∪B‾={1,3}\overline{A\cup B}=\{1,3\}

שאלות פתוחות על איחוד וחיתוך מאורעות ודיאגרמת ון

4. הסתברות במרחב שווה-הסתברות

מרחב שווה-הסתברות

בקובייה הוגנת לכל פאה יש אותו סיכוי. כשכל התוצאות שוות בסיכוי שלהן, ההסתברות היא פשוט עניין של ספירה.

במדויק: מרחב שווה-הסתברות הוא מרחב מדגם סופי שבו לכל התוצאות יש אותה הסתברות. אם יש בו NN תוצאות, ההסתברות של כל תוצאה היא 1N\frac{1}{N}, וההסתברות של מאורע AA היא מספר התוצאות ב-AA חלקי NN.

בהטלת שתי קוביות הוגנות מרחב המדגם הוא 3636 הזוגות (תוצאת הקובייה הראשונה, תוצאת הקובייה השנייה), וכל זוג מקבל הסתברות 136\frac{1}{36}. בטבלה: השורה היא הקובייה הראשונה, העמודה היא הקובייה השנייה, ובתא סכום שתי התוצאות.

123456
1234567
2345678
3456789
45678910
567891011
6789101112

הסכום 77 מופיע ב-66 תאים, והסכום 22 רק בתא אחד. לכן הסכומים עצמם לא שווי הסתברות.

הסתברות במרחב שווה-הסתברות

כשכל התוצאות שוות הסתברות:

P(A)=∣A∣∣Ω∣P(A)=\frac{|A|}{|\Omega|}

∣A∣|A| - מספר התוצאות ב-AA (התוצאות ה"רצויות"), ∣Ω∣|\Omega| - מספר כל התוצאות.

כללי ההסתברות

לכל מאורע AA:

- 0≤P(A)≤10\le P(A)\le1

- P(Ω)=1P(\Omega)=1 (מאורע ודאי)

- P(∅)=0P(\emptyset)=0 (מאורע בלתי אפשרי)

•אם A⊆BA\subseteq B, אז P(A)≤P(B)P(A)\le P(B)

שים לב

לפני שסופרים, בודקים שהתוצאות באמת שוות הסתברות. בשתי קוביות לא כותבים Ω={2,…,12}\Omega=\{2,\dots,12\} ולא מחשבים שההסתברות לסכום 88 היא 111\frac{1}{11}. סופרים זוגות מתוך 3636.

שים לב

בדיקה עצמית: הסתברות שיצאה שלילית או גדולה מ-11 היא בוודאות טעות בחישוב.

דוגמה - סכום 8 בהטלת שתי קוביות

מטילים שתי קוביות הוגנות. מהי ההסתברות שסכום התוצאות יהיה 88?

פתרון

1. מרחב המדגם: כל הזוגות (קובייה ראשונה, קובייה שנייה). יש 6⋅6=366\cdot6=36 זוגות, וכולם שווי הסתברות.

2. מוצאים את הזוגות שסכומם 88: (2,6),(3,5),(4,4),(5,3),(6,2)(2,6),(3,5),(4,4),(5,3),(6,2). אלה 55 זוגות. (2,6)(2,6) ו-(6,2)(6,2) הם שתי תוצאות שונות.

3. מציבים בנוסחה: P=536P=\frac{5}{36}.

תשובה

536\frac{5}{36}

שאלות פתוחות על הסתברות במרחב שווה-הסתברות

5. הסתברות כיחס שטחים

הסתברות כיחס שטחים

זורקים חץ על לוח בלי לכוון. לאזור גדול יותר יש יותר סיכוי להיפגע, ולכן ההסתברות לפגוע באזור תלויה בשטח שלו.

במדויק: בוחרים נקודה באקראי מתוך צורה Ω\Omega שיש לה שטח, בהתפלגות אחידה: לכל שני חלקים של Ω\Omega שיש להם אותו שטח יש אותה הסתברות. אז ההסתברות שהנקודה תיפול בחלק AA של Ω\Omega היא השטח של AA חלקי השטח של Ω\Omega.

למשל, לוח ריבועי שצלעו 1010 ובמרכזו עיגול שרדיוסו 33. ההסתברות שחץ שפוגע בלוח באקראי יפגע בעיגול היא π⋅32102=9π100≈0.28\frac{\pi\cdot3^2}{10^2}=\frac{9\pi}{100}\approx0.28. כאן אי אפשר לספור תוצאות: יש אינסוף נקודות, ולכן משווים שטחים.

310O

ההסתברות כיחס שטחים

כשנקודה נבחרת באקראי בהתפלגות אחידה מתוך Ω\Omega:

P(A)=SASΩP(A)=\frac{S_A}{S_\Omega}

SAS_A - שטח האזור הרצוי, SΩS_\Omega - שטח כל הצורה.

דרך הפתרון

חישוב הסתברות כיחס שטחים

כשנקודה נבחרת באקראי בתוך צורה:

1. מחשבים את השטח של כל הצורה SΩS_\Omega.

2. משרטטים את האזור שבו הנקודה מקיימת את התנאי, ומחשבים את השטח שלו SAS_A. כשנוח יותר, מחשבים את שטח האזור שלא מקיים את התנאי ומחסירים מ-SΩS_\Omega.

3. מחלקים: P(A)=SASΩP(A)=\frac{S_A}{S_\Omega}.

שים לב

את שני השטחים מחשבים באותן יחידות. התוצאה היא מספר בין 00 ל-11, בלי יחידות.

דוגמה - נקודה במלבן מתחת לישר x+y=4

בוחרים באקראי נקודה (x,y)(x,y) בתוך המלבן 0≤x≤60\le x\le6, 0≤y≤40\le y\le4. מהי ההסתברות שיתקיים x+y≤4x+y\le4?

פתרון

1. נתון: הנקודה נבחרת באקראי במלבן. המטרה: ההסתברות שהיא באזור x+y≤4x+y\le4.

2. שטח המלבן: SΩ=6⋅4=24S_\Omega=6\cdot4=24.

3. האזור x+y≤4x+y\le4 בתוך המלבן הוא המשולש שקודקודיו (0,0)(0,0), (4,0)(4,0) ו-(0,4)(0,4). הישר x+y=4x+y=4 חותך את הצירים ב-(4,0)(4,0) וב-(0,4)(0,4), ושתי הנקודות על שפת המלבן.

-11234567-112345(0,4)(4,0)

4. שטח המשולש: SA=4⋅42=8S_A=\frac{4\cdot4}{2}=8.

5. ההסתברות: P=824=13P=\frac{8}{24}=\frac13.

תשובה

13\frac13

שאלות פתוחות על הסתברות כיחס שטחים

6. הסתברות כשכיחות יחסית וחוק המספרים הגדולים

שכיחות יחסית

לסיכה שנופלת על השולחן אין פאות שוות, ולכן אי אפשר לחשב בספירה את ההסתברות שהיא תיפול על הראש. מה עושים? מטילים אותה הרבה פעמים ובודקים.

במדויק: חוזרים על ניסוי nn פעמים באותם תנאים. אם המאורע AA התרחש kk פעמים, השכיחות היחסית של AA היא kn\frac{k}{n}. השכיחות היחסית יכולה להשתנות מסדרת ניסויים אחת לאחרת, ולכן היא הערכה להסתברות ולא ההסתברות עצמה.

חוק המספרים הגדולים (באופן אינטואיטיבי): ככל שחוזרים על הניסוי יותר פעמים, השכיחות היחסית של AA צפויה להיות קרובה יותר ל-P(A)P(A).

בסימולציה של הטלות קובייה הוגנת נבדקה השכיחות היחסית של התוצאה 66. אחרי מעט הטלות היא רחוקה מ-16≈0.167\frac16\approx0.167, ואחרי 50005000 הטלות היא כמעט שווה לה.

‫שכיחות יחסית של ⁦6⁩‬00.050.10.150.20.250.10.080.10.140.160.17105010050010005000‫מספר הטלות‬‫שכיחות יחסית‬

הערכת הסתברות בעזרת שכיחות יחסית

אחרי nn חזרות שבהן AA התרחש kk פעמים:

P(A)≈knP(A)\approx\frac{k}{n}

ההערכה טובה יותר ככל ש-nn גדול יותר.

חיזוי מספר ההופעות

אם P(A)=pP(A)=p וחוזרים על הניסוי nn פעמים, צפוי ש-AA יתרחש בערך n⋅pn\cdot p פעמים.

שים לב

במעט ניסויים השכיחות היחסית יכולה להיות רחוקה מאוד מההסתברות. אם בעשר הטלות מטבע הוגן התקבל "עץ" 77 פעמים, אין בזה סתירה לכך שההסתברות ל"עץ" היא 12\frac12.

דוגמה - הערכת הסתברות לסיכה שנופלת על הראש

הטילו סיכה 200200 פעמים. היא נפלה על הראש 124124 פעמים.

א. הַעריכו את ההסתברות שהסיכה תיפול על הראש.

ב. הסיכה תוטל 10001000 פעמים נוספות. בערך כמה פעמים צפוי שהיא תיפול על הראש?

פתרון

1. נתון: n=200n=200 הטלות, k=124k=124 פעמים על הראש. המטרה: הערכה להסתברות, וחיזוי ל-10001000 הטלות.

2. השכיחות היחסית: 124200=0.62\frac{124}{200}=0.62. זו ההערכה להסתברות.

3. חיזוי: 1000⋅0.62=6201000\cdot0.62=620.

4. זה מספר משוער ולא מדויק: בפועל יכול להתקבל מספר קרוב ל-620620.

תשובה

א. P≈0.62P\approx0.62. ב. בערך 620620 פעמים.

שאלות פתוחות על הסתברות כשכיחות יחסית וחוק המספרים הגדולים

7. הסתברות של מאורע משלים

הסתברות של המאורע המשלים

לפעמים קשה לספור את מה שרוצים, אבל קל לספור את מה שלא רוצים. אם ההסתברות לגשם מחר היא 0.30.3, ההסתברות שלא ירד גשם היא 0.70.7.

במדויק: AA ו-A‾\overline{A} זרים, והאיחוד שלהם הוא Ω\Omega. לכן P(A)+P(A‾)=P(Ω)=1P(A)+P(\overline{A})=P(\Omega)=1, ומכאן ההסתברות של המשלים היא 11 פחות ההסתברות של המאורע.

מאורע משלים

P(A‾)=1−P(A)P(\overline{A})=1-P(A)
דרך הפתרון

הסתברות ל"לפחות אחד" בעזרת המשלים

כשמבקשים הסתברות ל"לפחות אחד" או למאורע עם הרבה תוצאות:

1. מנסחים את המשלים: המשלים של "לפחות אחד" הוא "אף אחד".

2. מחשבים את ההסתברות של המשלים.

3. מחסירים מ-11.

שים לב

המשלים של "לפחות 33" הוא "קטן מ-33" (ולא "לכל היותר 33"). המשלים של "לכל היותר 33" הוא "גדול מ-33".

דוגמה - לפחות פעם אחת 6 בשתי קוביות

מטילים שתי קוביות הוגנות. מהי ההסתברות שתתקבל התוצאה 66 לפחות באחת מהן?

פתרון

1. מרחב המדגם: 3636 זוגות שווי הסתברות.

2. המשלים של "לפחות באחת הקוביות 66" הוא "אין 66 באף קובייה".

3. סופרים את המשלים: בכל קובייה יש 55 תוצאות שאינן 66, ולכן 5⋅5=255\cdot5=25 זוגות. P(A‾)=2536P(\overline{A})=\frac{25}{36}.

4. מחסירים מ-11: P(A)=1−2536=1136P(A)=1-\frac{25}{36}=\frac{11}{36}.

5. בדיקה בספירה ישירה: 66 זוגות עם 66 בקובייה הראשונה, 66 עם 66 בשנייה, והזוג (6,6)(6,6) נספר פעמיים: 6+6−1=116+6-1=11.

תשובה

1136\frac{11}{36}

שאלות פתוחות על הסתברות של מאורע משלים

8. הסתברות של איחוד מאורעות

הסתברות של איחוד מאורעות

כדי לחשב את ההסתברות ש-AA או BB יתרחש, היינו רוצים לחבר P(A)+P(B)P(A)+P(B). אבל אם יש תוצאות משותפות, החיבור סופר אותן פעמיים.

במדויק: ההסתברות של האיחוד A∪BA\cup B היא ההסתברות שיתרחש לפחות אחד מהמאורעות AA ו-BB. היא שווה ל-P(A)+P(B)P(A)+P(B) פחות ההסתברות של החיתוך, שנספרה פעמיים. כש-AA ו-BB זרים, החיתוך ריק, ואין מה להחסיר.

בדיאגרמת ון: העיגול AA והעיגול BB מכסים את האזור המשותף פעמיים. לכן מחסירים אותו פעם אחת.

איחוד של שני מאורעות

לכל שני מאורעות AA ו-BB:

P(A∪B)=P(A)+P(B)−P(A∩B)P(A\cup B)=P(A)+P(B)-P(A\cap B)

איחוד של מאורעות זרים

•אם AA ו-BB זרים, P(A∩B)=0P(A\cap B)=0 ולכן P(A∪B)=P(A)+P(B)P(A\cup B)=P(A)+P(B).

•אם A1,A2,…,AnA_1,A_2,\dots,A_n זרים זה לזה (כל שניים מהם זרים):

P(A1∪A2∪⋯∪An)=P(A1)+P(A2)+⋯+P(An)P(A_1\cup A_2\cup\dots\cup A_n)=P(A_1)+P(A_2)+\dots+P(A_n)
שים לב

מהנוסחה אפשר למצוא גם את החיתוך: P(A∩B)=P(A)+P(B)−P(A∪B)P(A\cap B)=P(A)+P(B)-P(A\cup B). אם P(A)+P(B)>1P(A)+P(B)>1, המאורעות בוודאות לא זרים.

דוגמה א - מאורעות לא זרים: מחסירים את החיתוך

בכיתה 3030 תלמידים. 1818 משחקים כדורגל, 1212 משחקים כדורסל, ו-55 משחקים בשני המשחקים. בוחרים תלמיד באקראי.

א. מהי ההסתברות שהוא משחק לפחות אחד מהמשחקים?

ב. מהי ההסתברות שהוא לא משחק אף אחד מהם?

פתרון

1. נתון: ∣Ω∣=30|\Omega|=30. AA - כדורגל, ∣A∣=18|A|=18. BB - כדורסל, ∣B∣=12|B|=12. ∣A∩B∣=5|A\cap B|=5. המטרה: P(A∪B)P(A\cup B) ו-P(A∪B‾)P(\overline{A\cup B}).

2. ההסתברויות: P(A)=1830P(A)=\frac{18}{30}, P(B)=1230P(B)=\frac{12}{30}, P(A∩B)=530P(A\cap B)=\frac{5}{30}.

3. המאורעות לא זרים (יש 55 תלמידים בשניהם), ולכן משתמשים בנוסחה הכללית: P(A∪B)=18+12−530=2530=56P(A\cup B)=\frac{18+12-5}{30}=\frac{25}{30}=\frac56.

4. "אף אחד" הוא המשלים של האיחוד: 1−56=161-\frac56=\frac16.

5. בדיאגרמת ון: 1313 רק כדורגל, 77 רק כדורסל, 55 בשניהם, 55 באף אחד. 13+7+5+5=3013+7+5+5=30.

כדורגלכדורסל13575
תשובה

א. 56\frac56. ב. 16\frac16.

דוגמה ב - מאורעות זרים: מחברים ישר

מטילים שתי קוביות הוגנות. מהי ההסתברות שהסכום יהיה 77 או 1111?

פתרון

1. AA - "סכום 77", BB - "סכום 1111". הסכום לא יכול להיות גם 77 וגם 1111, ולכן AA ו-BB זרים.

2. AA: (1,6),(2,5),(3,4),(4,3),(5,2),(6,1)(1,6),(2,5),(3,4),(4,3),(5,2),(6,1), כלומר P(A)=636P(A)=\frac{6}{36}.

3. BB: (5,6),(6,5)(5,6),(6,5), כלומר P(B)=236P(B)=\frac{2}{36}.

4. מאורעות זרים: P(A∪B)=636+236=836=29P(A\cup B)=\frac{6}{36}+\frac{2}{36}=\frac{8}{36}=\frac29.

תשובה

29\frac29

שאלות פתוחות על הסתברות של איחוד מאורעות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.