ניסוי אקראי
כשמטילים קובייה, אי אפשר לדעת מראש איזה מספר יתקבל. אבל כן יודעים מה יכול להתקבל: או . במצבים כאלה של אי-ודאות עוסקת ההסתברות.
במדויק: ניסוי אקראי הוא פעולה שאפשר לחזור עליה באותם תנאים, שכל התוצאות האפשריות שלה ידועות מראש, ושאי אפשר לדעת מראש איזו מהן תתקבל בביצוע מסוים.
דוגמאות לניסויים אקראיים: הטלת מטבע, הטלת קובייה, הוצאת כדור מכד בלי להסתכל, בחירה מקרית של תלמיד מהכיתה.
לא ניסוי אקראי: חישוב . התוצאה ידועה מראש.
תזכורת: קבוצות וסימנים
בהסתברות מתארים תוצאות בעזרת קבוצות. למשל, "מספר זוגי בהטלת קובייה" הוא הקבוצה .
במדויק: קבוצה היא אוסף של איברים שכל אחד מהם מופיע בה פעם אחת, והסדר לא משנה. הסימנים שנשתמש בהם:
לפי ההגדרה, כל קבוצה מוכלת בעצמה (), והקבוצה הריקה מוכלת בכל קבוצה ().
1. מרחב מדגם, מאורע פשוט ומאורע מורכב
מרחב מדגם ומאורע
לפני שמחשבים הסתברות, כותבים את כל מה שיכול לקרות בניסוי. ברשימה הזאת בוחרים את התוצאות שמעניינות אותנו.
במדויק: מרחב המדגם הוא הקבוצה של כל התוצאות האפשריות של הניסוי, כך שבכל ביצוע של הניסוי מתקבלת בדיוק תוצאה אחת מתוכה. מאורע הוא כל תת-קבוצה של . אומרים שהמאורע התרחש אם התוצאה שהתקבלה שייכת ל-.
- מאורע פשוט: מאורע שיש בו בדיוק תוצאה אחת.
- מאורע מורכב: מאורע שיש בו יותר מתוצאה אחת.
המאורע הריק (בלי אף תוצאה) אינו פשוט ואינו מורכב.
בהטלת קובייה: .
- "התקבל " הוא המאורע הפשוט .
- "התקבל מספר זוגי" הוא המאורע המורכב . הוא מתרחש אם התקבל , או .
בפרק הזה מרחב המדגם תמיד סופי, חוץ ממקרה אחד: בחירת נקודה אקראית בצורה (הסתברות כיחס שטחים).
כתיבת מרחב מדגם ומאורע
כשנתון ניסוי ומאורע במילים:
1. כותבים את מרחב המדגם: כל התוצאות האפשריות, כל אחת פעם אחת.
2. עוברים על התוצאות ובודקים כל אחת: האם היא מקיימת את התנאי של המאורע?
3. המאורע הוא קבוצת התוצאות שמקיימות את התנאי.
4. סופרים: תוצאה אחת - מאורע פשוט. יותר מתוצאה אחת - מאורע מורכב.
מילים שמגדירות מאורע
"לפחות" ו"לכל היותר" כוללים את המספר עצמו. "גדול מ-" ו"קטן מ-" לא כוללים אותו.
דוגמה - מאורעות בהגרלת מספר מ-1 עד 20
מגרילים מספר שלם מ- עד .
א. כתבו את מרחב המדגם. כמה תוצאות יש בו?
ב. כתבו כקבוצה את המאורעות: - "המספר מתחלק ב-", - "המספר הוא לפחות ", - "הריבוע של המספר הוא ".
ג. אילו מהמאורעות פשוטים ואילו מורכבים?
1. מרחב המדגם: . יש בו תוצאות.
2. : המספרים מ- עד שמתחלקים ב-: .
3. : "לפחות " כולל את : .
4. : נותן או , אבל לא במרחב המדגם. לכן .
5. מכיל תוצאה אחת, ולכן הוא מאורע פשוט. ב- וב- יש יותר מתוצאה אחת, ולכן הם מאורעות מורכבים.
א. , תוצאות. ב. , , . ג. פשוט, ו- מורכבים.
2. מאורע ודאי, מאורע בלתי אפשרי, מאורעות זרים ומשלימים
מאורע ודאי ומאורע בלתי אפשרי
יש מאורעות שקורים תמיד, כמו "התקבל מספר קטן מ-" בהטלת קובייה, ויש מאורעות שלא קורים אף פעם, כמו "התקבל ".
במדויק: מאורע ודאי הוא המאורע : הוא מכיל את כל התוצאות האפשריות, ולכן מתרחש בכל ביצוע של הניסוי. מאורע בלתי אפשרי הוא המאורע הריק : אין בו אף תוצאה, ולכן הוא לא מתרחש אף פעם.
מאורעות זרים ומאורעות משלימים
בהטלת קובייה, "התקבל " ו"התקבל " לא יכולים לקרות יחד. "התקבל מספר זוגי" ו"התקבל מספר אי-זוגי" גם לא יכולים לקרות יחד, ובנוסף אחד מהם קורה תמיד.
במדויק:
- מאורעות זרים: ו- זרים אם אין להם אף תוצאה משותפת (). לכן הם לא יכולים להתרחש יחד.
- המאורע המשלים ל-, , הוא קבוצת כל התוצאות של שאינן ב-. בכל ביצוע של הניסוי מתרחש בדיוק אחד מהמאורעות ו-.
בדיאגרמת ון מסמנים את מרחב המדגם במלבן ואת המאורעות בעיגולים. במאורעות זרים העיגולים לא נחתכים: אין אזור משותף. המשלים של הוא כל המלבן שמחוץ לעיגול .
זרים ומשלימים: מה מקיימים
מאורעות משלימים הם תמיד זרים, אבל מאורעות זרים לא תמיד משלימים. בקובייה ו- זרים, אבל אינם משלימים: אם התקבל , אף אחד מהם לא התרחש.
דוגמה - זיהוי זוגות זרים ומשלימים בקובייה
מטילים קובייה. נתונים המאורעות: - "מספר זוגי", - "מספר אי-זוגי", - "מספר גדול מ-", - "מספר קטן מ-".
א. אילו זוגות של מאורעות הם זרים?
ב. אילו זוגות הם משלימים?
ג. מהו המאורע "מספר גדול מ-"?
1. כותבים כל מאורע כקבוצה: , , , .
2. בודקים כל זוג: האם יש תוצאה משותפת?
- : אין. : משותף. : אין.
- : משותף. : משותף. : אין.
3. זרים: וגם וגם .
4. משלימים: מבין הזוגות הזרים בודקים מי מכסה את כל . . אבל ו- לא. לכן רק ו- משלימים.
5. אין בקובייה מספר גדול מ-, ולכן זה המאורע .
א. ; ; . ב. רק ו-. ג. מאורע בלתי אפשרי ().
3. איחוד וחיתוך מאורעות ודיאגרמת ון
איחוד וחיתוך של מאורעות
משני מאורעות אפשר לבנות מאורעות חדשים. "קיבלתי מספר זוגי או מספר גדול מ-", "קיבלתי מספר זוגי וגם גדול מ-".
במדויק:
- האיחוד הוא קבוצת כל התוצאות ששייכות ל- או ל- או לשניהם. הוא מתרחש כשמתרחש לפחות אחד מהמאורעות.
- החיתוך הוא קבוצת התוצאות ששייכות גם ל- וגם ל-. הוא מתרחש כששני המאורעות מתרחשים יחד.
דיאגרמת ון מראה את זה בציור: המלבן הוא והעיגולים הם ו-. האזור הצבוע בכל איור הוא המאורע שבכותרת שלו: , , ו-.
מילים ואזורים בדיאגרמת ון
"או" בהסתברות כולל גם את המקרה ששניהם התרחשו. תוצאה שנמצאת גם ב- וגם ב- נכתבת באיחוד פעם אחת בלבד.
דוגמה - בניית מאורעות מ"זוגי" ומ"גדול מ-3"
מטילים קובייה. - "מספר זוגי", - "מספר גדול מ-". כתבו כקבוצה ותארו במילים את המאורעות , , , ו-.
1. כותבים את המאורעות: , , .
2. : כל מה שנמצא באחד מהם לפחות, כל תוצאה פעם אחת: .
3. : מה שנמצא בשניהם: , "מספר זוגי גדול מ-".
4. : מה שב- ולא ב-: , "מספר אי-זוגי".
5. : זוגי ולא גדול מ-: .
6. : מה שב- ולא ב-: , "אי-זוגי ולכל היותר ".
, , , ,
4. הסתברות במרחב שווה-הסתברות
מרחב שווה-הסתברות
בקובייה הוגנת לכל פאה יש אותו סיכוי. כשכל התוצאות שוות בסיכוי שלהן, ההסתברות היא פשוט עניין של ספירה.
במדויק: מרחב שווה-הסתברות הוא מרחב מדגם סופי שבו לכל התוצאות יש אותה הסתברות. אם יש בו תוצאות, ההסתברות של כל תוצאה היא , וההסתברות של מאורע היא מספר התוצאות ב- חלקי .
בהטלת שתי קוביות הוגנות מרחב המדגם הוא הזוגות (תוצאת הקובייה הראשונה, תוצאת הקובייה השנייה), וכל זוג מקבל הסתברות . בטבלה: השורה היא הקובייה הראשונה, העמודה היא הקובייה השנייה, ובתא סכום שתי התוצאות.
הסכום מופיע ב- תאים, והסכום רק בתא אחד. לכן הסכומים עצמם לא שווי הסתברות.
הסתברות במרחב שווה-הסתברות
כשכל התוצאות שוות הסתברות:
- מספר התוצאות ב- (התוצאות ה"רצויות"), - מספר כל התוצאות.
כללי ההסתברות
לכל מאורע :
-
- (מאורע ודאי)
- (מאורע בלתי אפשרי)
•אם , אז
לפני שסופרים, בודקים שהתוצאות באמת שוות הסתברות. בשתי קוביות לא כותבים ולא מחשבים שההסתברות לסכום היא . סופרים זוגות מתוך .
בדיקה עצמית: הסתברות שיצאה שלילית או גדולה מ- היא בוודאות טעות בחישוב.
דוגמה - סכום 8 בהטלת שתי קוביות
מטילים שתי קוביות הוגנות. מהי ההסתברות שסכום התוצאות יהיה ?
1. מרחב המדגם: כל הזוגות (קובייה ראשונה, קובייה שנייה). יש זוגות, וכולם שווי הסתברות.
2. מוצאים את הזוגות שסכומם : . אלה זוגות. ו- הם שתי תוצאות שונות.
3. מציבים בנוסחה: .
5. הסתברות כיחס שטחים
הסתברות כיחס שטחים
זורקים חץ על לוח בלי לכוון. לאזור גדול יותר יש יותר סיכוי להיפגע, ולכן ההסתברות לפגוע באזור תלויה בשטח שלו.
במדויק: בוחרים נקודה באקראי מתוך צורה שיש לה שטח, בהתפלגות אחידה: לכל שני חלקים של שיש להם אותו שטח יש אותה הסתברות. אז ההסתברות שהנקודה תיפול בחלק של היא השטח של חלקי השטח של .
למשל, לוח ריבועי שצלעו ובמרכזו עיגול שרדיוסו . ההסתברות שחץ שפוגע בלוח באקראי יפגע בעיגול היא . כאן אי אפשר לספור תוצאות: יש אינסוף נקודות, ולכן משווים שטחים.
ההסתברות כיחס שטחים
כשנקודה נבחרת באקראי בהתפלגות אחידה מתוך :
- שטח האזור הרצוי, - שטח כל הצורה.
חישוב הסתברות כיחס שטחים
כשנקודה נבחרת באקראי בתוך צורה:
1. מחשבים את השטח של כל הצורה .
2. משרטטים את האזור שבו הנקודה מקיימת את התנאי, ומחשבים את השטח שלו . כשנוח יותר, מחשבים את שטח האזור שלא מקיים את התנאי ומחסירים מ-.
3. מחלקים: .
את שני השטחים מחשבים באותן יחידות. התוצאה היא מספר בין ל-, בלי יחידות.
דוגמה - נקודה במלבן מתחת לישר x+y=4
בוחרים באקראי נקודה בתוך המלבן , . מהי ההסתברות שיתקיים ?
1. נתון: הנקודה נבחרת באקראי במלבן. המטרה: ההסתברות שהיא באזור .
2. שטח המלבן: .
3. האזור בתוך המלבן הוא המשולש שקודקודיו , ו-. הישר חותך את הצירים ב- וב-, ושתי הנקודות על שפת המלבן.
4. שטח המשולש: .
5. ההסתברות: .
6. הסתברות כשכיחות יחסית וחוק המספרים הגדולים
שכיחות יחסית
לסיכה שנופלת על השולחן אין פאות שוות, ולכן אי אפשר לחשב בספירה את ההסתברות שהיא תיפול על הראש. מה עושים? מטילים אותה הרבה פעמים ובודקים.
במדויק: חוזרים על ניסוי פעמים באותם תנאים. אם המאורע התרחש פעמים, השכיחות היחסית של היא . השכיחות היחסית יכולה להשתנות מסדרת ניסויים אחת לאחרת, ולכן היא הערכה להסתברות ולא ההסתברות עצמה.
חוק המספרים הגדולים (באופן אינטואיטיבי): ככל שחוזרים על הניסוי יותר פעמים, השכיחות היחסית של צפויה להיות קרובה יותר ל-.
בסימולציה של הטלות קובייה הוגנת נבדקה השכיחות היחסית של התוצאה . אחרי מעט הטלות היא רחוקה מ-, ואחרי הטלות היא כמעט שווה לה.
הערכת הסתברות בעזרת שכיחות יחסית
אחרי חזרות שבהן התרחש פעמים:
ההערכה טובה יותר ככל ש- גדול יותר.
חיזוי מספר ההופעות
אם וחוזרים על הניסוי פעמים, צפוי ש- יתרחש בערך פעמים.
במעט ניסויים השכיחות היחסית יכולה להיות רחוקה מאוד מההסתברות. אם בעשר הטלות מטבע הוגן התקבל "עץ" פעמים, אין בזה סתירה לכך שההסתברות ל"עץ" היא .
דוגמה - הערכת הסתברות לסיכה שנופלת על הראש
הטילו סיכה פעמים. היא נפלה על הראש פעמים.
א. הַעריכו את ההסתברות שהסיכה תיפול על הראש.
ב. הסיכה תוטל פעמים נוספות. בערך כמה פעמים צפוי שהיא תיפול על הראש?
1. נתון: הטלות, פעמים על הראש. המטרה: הערכה להסתברות, וחיזוי ל- הטלות.
2. השכיחות היחסית: . זו ההערכה להסתברות.
3. חיזוי: .
4. זה מספר משוער ולא מדויק: בפועל יכול להתקבל מספר קרוב ל-.
א. . ב. בערך פעמים.
7. הסתברות של מאורע משלים
הסתברות של המאורע המשלים
לפעמים קשה לספור את מה שרוצים, אבל קל לספור את מה שלא רוצים. אם ההסתברות לגשם מחר היא , ההסתברות שלא ירד גשם היא .
במדויק: ו- זרים, והאיחוד שלהם הוא . לכן , ומכאן ההסתברות של המשלים היא פחות ההסתברות של המאורע.
מאורע משלים
הסתברות ל"לפחות אחד" בעזרת המשלים
כשמבקשים הסתברות ל"לפחות אחד" או למאורע עם הרבה תוצאות:
1. מנסחים את המשלים: המשלים של "לפחות אחד" הוא "אף אחד".
2. מחשבים את ההסתברות של המשלים.
3. מחסירים מ-.
המשלים של "לפחות " הוא "קטן מ-" (ולא "לכל היותר "). המשלים של "לכל היותר " הוא "גדול מ-".
דוגמה - לפחות פעם אחת 6 בשתי קוביות
מטילים שתי קוביות הוגנות. מהי ההסתברות שתתקבל התוצאה לפחות באחת מהן?
1. מרחב המדגם: זוגות שווי הסתברות.
2. המשלים של "לפחות באחת הקוביות " הוא "אין באף קובייה".
3. סופרים את המשלים: בכל קובייה יש תוצאות שאינן , ולכן זוגות. .
4. מחסירים מ-: .
5. בדיקה בספירה ישירה: זוגות עם בקובייה הראשונה, עם בשנייה, והזוג נספר פעמיים: .
8. הסתברות של איחוד מאורעות
הסתברות של איחוד מאורעות
כדי לחשב את ההסתברות ש- או יתרחש, היינו רוצים לחבר . אבל אם יש תוצאות משותפות, החיבור סופר אותן פעמיים.
במדויק: ההסתברות של האיחוד היא ההסתברות שיתרחש לפחות אחד מהמאורעות ו-. היא שווה ל- פחות ההסתברות של החיתוך, שנספרה פעמיים. כש- ו- זרים, החיתוך ריק, ואין מה להחסיר.
בדיאגרמת ון: העיגול והעיגול מכסים את האזור המשותף פעמיים. לכן מחסירים אותו פעם אחת.
איחוד של שני מאורעות
לכל שני מאורעות ו-:
איחוד של מאורעות זרים
•אם ו- זרים, ולכן .
•אם זרים זה לזה (כל שניים מהם זרים):
מהנוסחה אפשר למצוא גם את החיתוך: . אם , המאורעות בוודאות לא זרים.
דוגמה א - מאורעות לא זרים: מחסירים את החיתוך
בכיתה תלמידים. משחקים כדורגל, משחקים כדורסל, ו- משחקים בשני המשחקים. בוחרים תלמיד באקראי.
א. מהי ההסתברות שהוא משחק לפחות אחד מהמשחקים?
ב. מהי ההסתברות שהוא לא משחק אף אחד מהם?
1. נתון: . - כדורגל, . - כדורסל, . . המטרה: ו-.
2. ההסתברויות: , , .
3. המאורעות לא זרים (יש תלמידים בשניהם), ולכן משתמשים בנוסחה הכללית: .
4. "אף אחד" הוא המשלים של האיחוד: .
5. בדיאגרמת ון: רק כדורגל, רק כדורסל, בשניהם, באף אחד. .
א. . ב. .
דוגמה ב - מאורעות זרים: מחברים ישר
מטילים שתי קוביות הוגנות. מהי ההסתברות שהסכום יהיה או ?
1. - "סכום ", - "סכום ". הסכום לא יכול להיות גם וגם , ולכן ו- זרים.
2. : , כלומר .
3. : , כלומר .
4. מאורעות זרים: .