דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מצב הדדי בין ישרים וזיהוי צורות

מתמטיקה כיתה י"ב 3 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת במצב הדדי בין ישרים וזיהוי צורות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: שיפוע של ישר

השיפוע של ישר אומר בכמה משתנה yy כשמתקדמים על הישר יחידה אחת ימינה. שיפוע חיובי: הישר עולה. שיפוע שלילי: הישר יורד. שיפוע 00: הישר אופקי.

במדויק: השיפוע mm של ישר העובר דרך הנקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2), כאשר x1≠x2x_1\ne x_2, הוא m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. לכל שתי נקודות שונות על אותו ישר מתקבל אותו שיפוע. לישר המקביל לציר ה-yy (משוואה מהצורה x=ax=a) אין שיפוע, כי בכל הנקודות שלו x1=x2x_1=x_2 ואי אפשר לחלק באפס. לישר המקביל לציר ה-xx (משוואה מהצורה y=by=b) השיפוע הוא 00.

בכל הנושא הזה נשווה בין שיפועים של ישרים, ולכן קודם כול צריך לדעת למצוא שיפוע. בסרטוט: הישר שעובר דרך (1,1)(1,1) ו-(4,3)(4,3). מ-x=1x=1 ל-x=4x=4 מתקדמים 33 יחידות ימינה, ו-yy עולה 22 יחידות (הקווים המקווקווים). לכן m=3−14−1=23m=\frac{3-1}{4-1}=\frac23.

-11234567-112345(1,1)(4,3)

תזכורת: משוואה מפורשת ומשוואה כללית של ישר

את אותו ישר אפשר לכתוב בשתי צורות. למשל y=2x−3y=2x-3 ו-2x−y−3=02x-y-3=0 הן משוואות של אותו ישר.

במדויק: משוואה מפורשת של ישר היא משוואה מהצורה y=mx+by=mx+b: mm הוא השיפוע, ו-bb הוא שיעור ה-yy של נקודת החיתוך עם ציר ה-yy. משוואה כללית (סתומה) היא משוואה מהצורה Ax+By+C=0Ax+By+C=0, כאשר AA ו-BB אינם שניהם אפס. אם B≠0B\ne0, מבודדים את yy ומקבלים משוואה מפורשת. אם B=0B=0, המשוואה היא x=−CAx=-\frac{C}{A}: ישר המקביל לציר ה-yy, שאין לו משוואה מפורשת ואין לו שיפוע.

כדי לדעת מה השיפוע של ישר שנתון במשוואה כללית, מעבירים אגפים ומבודדים את yy. למשל ב-6x+3y−9=06x+3y-9=0: 3y=−6x+93y=-6x+9, ולכן y=−2x+3y=-2x+3. השיפוע הוא −2-2.

1. ישרים מקבילים, מתלכדים ונחתכים לפי השיפועים

המצב ההדדי של שני ישרים

כשמסרטטים שני ישרים באותה מערכת צירים, יש רק שלוש אפשרויות: הם נפגשים בנקודה אחת, הם לא נפגשים אף פעם, או שזה בעצם אותו ישר. זה המצב ההדדי של שני הישרים.

במדויק: לכל שני ישרים במערכת צירים מתקיים בדיוק אחד מהמצבים:

- נחתכים: יש להם בדיוק נקודה משותפת אחת (נקודת החיתוך).

- מקבילים: הם ישרים שונים שאין להם אף נקודה משותפת.

- מתלכדים: זה אותו ישר. כל נקודה של ישר אחד נמצאת גם על הישר השני.

בגרף I: הישרים y=12x+2y=\frac12x+2 ו-y=12x−1y=\frac12x-1 (המקווקו). לשניהם אותו שיפוע 12\frac12, ולכן הם הולכים באותו כיוון ולא נפגשים: הם מקבילים. בגרף II: הישרים y=12x+2y=\frac12x+2 ו-y=−x+5y=-x+5 (המקווקו). השיפועים שונים, ולכן הם נחתכים, בנקודה (2,3)(2,3). ישרים מתלכדים נראים בסרטוט כקו אחד.

גרף I
-5-4-3-2-112345-4-3-2-112345
גרף II
-5-4-3-2-112345-1123456

המצב ההדדי לפי השיפועים

עבור שני ישרים y=m1x+b1y=m_1x+b_1 ו-y=m2x+b2y=m_2x+b_2:

מצבתנאי
נחתכיםm1≠m2m_1\ne m_2
מקביליםm1=m2m_1=m_2 ו-b1≠b2b_1\ne b_2
מתלכדיםm1=m2m_1=m_2 ו-b1=b2b_1=b_2

ישרים המקבילים לציר ה-yy

•שני ישרים x=ax=a ו-x=cx=c: אם a≠ca\ne c הם מקבילים, ואם a=ca=c הם מתלכדים.

•ישר x=ax=a וישר שיש לו שיפוע (כולל y=by=b): הם תמיד נחתכים, בנקודה ששיעור ה-xx שלה הוא aa.

דרך הפתרון

קביעת המצב ההדדי של שני ישרים

כשנתונות משוואות של שני ישרים (מפורשות או כלליות):

1. כל משוואה כללית מעבירים לצורה מפורשת: מבודדים את yy. אם אין בה yy, זה ישר מהצורה x=ax=a.

2. משווים את השיפועים: שיפועים שונים - הישרים נחתכים.

3. אם השיפועים שווים, משווים את bb (נקודת החיתוך עם ציר ה-yy): bb שונה - מקבילים, bb שווה - מתלכדים.

שים לב

משוואות שנראות שונות יכולות להיות של אותו ישר. 9x−3y−6=09x-3y-6=0 היא בעצם y=3x−2y=3x-2. לכן תמיד מבודדים את yy לפני שמשווים.

שים לב

לישרים מקבילים אין נקודת חיתוך. אם מנסים בכל זאת לפתור את מערכת המשוואות שלהם, מגיעים לשוויון שאינו נכון, כמו 2=−12=-1.

דוגמה - ישר אחד מול שלושה, חלקם במשוואה כללית

נתונים ארבעה ישרים:

I: y=3x−2y=3x-2

II: 6x−2y+4=06x-2y+4=0

III: 9x−3y−6=09x-3y-6=0

IV: x+y=2x+y=2

קבעו מה המצב ההדדי של ישר I עם כל אחד מהישרים II, III ו-IV. אם הישרים נחתכים, מצאו את נקודת החיתוך.

פתרון

1. מבודדים את yy בכל משוואה כללית:

•II: −2y=−6x−4-2y=-6x-4, ולכן y=3x+2y=3x+2.

•III: −3y=−9x+6-3y=-9x+6, ולכן y=3x−2y=3x-2.

•IV: y=−x+2y=-x+2.

2. I ו-II: השיפועים שווים (33), אבל bb שונה (−2-2 לעומת 22). הישרים מקבילים.

3. I ו-III: השיפועים שווים (33) וגם bb שווה (−2-2). הישרים מתלכדים.

4. I ו-IV: השיפועים שונים (33 לעומת −1-1). הישרים נחתכים.

5. נקודת החיתוך של I ו-IV: 3x−2=−x+23x-2=-x+2, כלומר 4x=44x=4 ו-x=1x=1. מציבים: y=3⋅1−2=1y=3\cdot1-2=1.

6. בדיקה ב-IV: 1+1=21+1=2. נכון.

תשובה

I ו-II מקבילים. I ו-III מתלכדים. I ו-IV נחתכים בנקודה (1,1)(1,1).

שאלות פתוחות על ישרים מקבילים, מתלכדים ונחתכים לפי השיפועים

2. משוואת ישר העובר בנקודה נתונה ומקביל לישר נתון

ישר דרך נקודה המקביל לישר נתון

לפעמים יודעים נקודה שהישר עובר דרכה, ויודעים שהוא מקביל לישר אחר. זה מספיק כדי למצוא את המשוואה שלו: לישרים מקבילים יש אותו שיפוע.

במדויק: דרך נקודה P(x1,y1)P(x_1,y_1) עובר ישר אחד בלבד שמקביל לישר נתון ℓ\ell (או מתלכד איתו). אם ל-ℓ\ell יש שיפוע mm, זה הישר דרך PP ששיפועו mm. אם ℓ\ell מקביל לציר ה-yy, זה הישר x=x1x=x_1. אם PP נמצאת על ℓ\ell, מקבלים את ℓ\ell עצמו.

בסרטוט: הישר הנתון y=12x−2y=\frac12x-2 והנקודה P(−2,3)P(-2,3). הישר המקווקו עובר דרך PP בשיפוע 12\frac12, כמו הישר הנתון. המשוואה שלו: y−3=12(x+2)y-3=\frac12(x+2), כלומר y=12x+4y=\frac12x+4.

-6-5-4-3-2-1123456-5-4-3-2-11234567P
דרך הפתרון

משוואת ישר דרך P(x1,y1)P(x_1,y_1) המקביל לישר נתון

כשנתונים ישר ונקודה P(x1,y1)P(x_1,y_1):

1. מוצאים את השיפוע mm של הישר הנתון. אם הוא במשוואה כללית, מבודדים את yy.

2. לישר המבוקש אותו שיפוע mm.

3. מציבים במשוואת ישר לפי שיפוע ונקודה: y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1), ומבודדים את yy.

מקביל לישר המקביל לאחד הצירים

•מקביל לישר y=by=b (מקביל לציר ה-xx) דרך P(x1,y1)P(x_1,y_1): הישר y=y1y=y_1.

•מקביל לישר x=ax=a (מקביל לציר ה-yy) דרך P(x1,y1)P(x_1,y_1): הישר x=x1x=x_1.

שים לב

בדיקה: מציבים את PP במשוואה שקיבלתם, ומוודאים שהשיפוע שווה לשיפוע הנתון.

דוגמה - מקביל לישר שנתון במשוואה כללית

מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודה P(2,−3)P(2,-3) ומקביל לישר 4x−2y+5=04x-2y+5=0. היכן הישר שמצאתם חותך את ציר ה-yy?

פתרון

1. השיפוע של הישר הנתון: −2y=−4x−5-2y=-4x-5, ולכן y=2x+2.5y=2x+2.5. השיפוע m=2m=2.

2. לישר המבוקש אותו שיפוע: m=2m=2.

3. מציבים את PP: y−(−3)=2(x−2)y-(-3)=2(x-2), כלומר y+3=2x−4y+3=2x-4, ולכן y=2x−7y=2x-7.

4. בדיקה: 2⋅2−7=−32\cdot2-7=-3. הנקודה PP על הישר.

5. חיתוך עם ציר ה-yy: מציבים x=0x=0 ומקבלים y=−7y=-7.

תשובה

y=2x−7y=2x-7. הישר חותך את ציר ה-yy בנקודה (0,−7)(0,-7).

שאלות פתוחות על משוואת ישר העובר בנקודה נתונה ומקביל לישר נתון

3. ישרים מאונכים: מכפלת השיפועים היא −1

ישרים מאונכים

שני ישרים מאונכים נחתכים בזווית ישרה, כמו הקווים של משבצת במחברת. יש קשר פשוט בין השיפועים שלהם: המכפלה שלהם היא −1-1.

במדויק: שני ישרים הם מאונכים (ניצבים) זה לזה אם הם נחתכים בזווית של 90∘90^\circ. שני ישרים שיש לשניהם שיפוע, m1m_1 ו-m2m_2, מאונכים זה לזה אם ורק אם m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1. ישר המקביל לציר ה-xx וישר המקביל לציר ה-yy מאונכים זה לזה תמיד. לזוג כזה הכלל של המכפלה לא חל, כי לישר x=ax=a אין שיפוע.

בסרטוט: הישרים y=2x−1y=2x-1 ו-y=−12x+4y=-\frac12x+4 (המקווקו). 2⋅(−12)=−12\cdot(-\frac12)=-1, ולכן הם מאונכים. הם נחתכים בנקודה (2,3)(2,3), והריבוע הקטן מסמן את הזווית הישרה. ישר אחד עולה בתלילות, והשני יורד במתינות.

-2-11234567-2-1123456

ישרים מאונכים

הישרים y=m1x+b1y=m_1x+b_1 ו-y=m2x+b2y=m_2x+b_2 מאונכים זה לזה אם ורק אם m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1.

לכן אם m1≠0m_1\ne0, השיפוע של ישר המאונך לו הוא m2=−1m1m_2=-\frac{1}{m_1}: הופכים את השבר ומחליפים את הסימן.

שיפוע הישרשיפוע ישר מאונך
22−12-\frac12
23\frac23−32-\frac32
−14-\frac1444
00אין שיפוע: ישר מהצורה x=ax=a
דרך הפתרון

בדיקה אם שני ישרים מאונכים

כשנתונות משוואות של שני ישרים (מפורשות או כלליות):

1. מוצאים את השיפוע של כל ישר (במשוואה כללית מבודדים את yy).

2. מכפילים את שני השיפועים.

3. המכפלה −1-1: הישרים מאונכים. כל מכפלה אחרת: לא מאונכים.

4. אם לאחד הישרים אין שיפוע (x=ax=a): הישרים מאונכים רק אם הישר השני הוא מהצורה y=by=b.

שים לב

טעות נפוצה: רק להחליף סימן (−m1-m_1) או רק להפוך (1m1\frac{1}{m_1}). צריך את שניהם. הישרים y=2xy=2x ו-y=−2xy=-2x לא מאונכים: 2⋅(−2)=−42\cdot(-2)=-4.

דוגמה - זוג מאונך וזוג עם שיפועים נגדיים

קבעו בכל סעיף אם הישרים מאונכים זה לזה.

א. 2x−3y+6=02x-3y+6=0 ו-3x+2y=43x+2y=4

ב. y=3x+1y=3x+1 ו-y=−3x+5y=-3x+5

פתרון

1. א: מבודדים את yy. −3y=−2x−6-3y=-2x-6, ולכן y=23x+2y=\frac23x+2, והשיפוע 23\frac23. 2y=−3x+42y=-3x+4, ולכן y=−32x+2y=-\frac32x+2, והשיפוע −32-\frac32.

2. מכפלת השיפועים בסעיף א: 23⋅(−32)=−1\frac23\cdot(-\frac32)=-1. הישרים מאונכים.

3. ב: השיפועים 33 ו-−3-3. המכפלה 3⋅(−3)=−9≠−13\cdot(-3)=-9\ne-1. הישרים לא מאונכים (הם גם לא מקבילים, כי השיפועים שונים: הם נחתכים בזווית שאינה ישרה).

תשובה

א. מאונכים. ב. לא מאונכים.

שאלות פתוחות על ישרים מאונכים: מכפלת השיפועים היא −1

4. משוואת ישר המאונך לישר נתון, כולל גובה במשולש

ישר מאונך דרך נקודה, וגובה במשולש

מנקודה אפשר "להוריד" ישר שפוגש ישר נתון בזווית ישרה. כך מוצאים, למשל, את הגובה במשולש: הוא יוצא מקדקוד ומאונך לצלע שמולו.

במדויק: דרך נקודה PP עובר ישר אחד בלבד שמאונך לישר נתון ℓ\ell. הגובה מהקדקוד CC במשולש ABCABC הוא הקטע CDCD, כאשר DD היא הנקודה על הישר שעליו מונחת הצלע ABAB, ו-CDCD מאונך לישר הזה. אורך הגובה הוא אורך הקטע CDCD.

בסרטוט: המשולש ABCABC עם A(1,0)A(1,0), B(10,3)B(10,3), C(2,7)C(2,7). הצלע ABAB מונחת על הישר y=13x−13y=\frac13x-\frac13. הגובה CDCD (המקווקו) מאונך ל-ABAB ופוגש אותה בנקודה D(4,1)D(4,1). בעזרת אורך הגובה מחשבים את שטח המשולש: S=AB⋅CD2S=\frac{AB\cdot CD}{2}.

-112345678910111213-112345678ABCD
דרך הפתרון

משוואת ישר דרך P(x1,y1)P(x_1,y_1) המאונך לישר נתון

כשנתונים ישר ונקודה P(x1,y1)P(x_1,y_1):

1. מוצאים את השיפוע mm של הישר הנתון.

2. אם m≠0m\ne0: השיפוע של הישר המבוקש הוא −1m-\frac1m.

3. מציבים ב-y−y1=−1m(x−x1)y-y_1=-\frac1m(x-x_1) ומבודדים את yy.

אם הישר הנתון הוא y=by=b, הישר המבוקש הוא x=x1x=x_1. אם הישר הנתון הוא x=ax=a, הישר המבוקש הוא y=y1y=y_1.

דרך הפתרון

גובה במשולש ABCABC מהקדקוד CC

כשנתונים קדקודי המשולש (או משוואות הצלעות שלו):

1. מוצאים את השיפוע של הצלע ABAB, ואת המשוואה שלה.

2. משוואת הגובה: הישר דרך CC המאונך ל-ABAB (לפי דרך הפתרון לישר מאונך).

3. הנקודה DD, שבה הגובה פוגש את ABAB: פותרים את מערכת המשוואות של הגובה ושל ABAB.

4. אורך הגובה: המרחק בין CC ל-DD, d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

5. אם צריך שטח: S=AB⋅CD2S=\frac{AB\cdot CD}{2}.

שים לב

הגובה עובר דרך הקדקוד ומאונך לצלע שמול הקדקוד. הגובה מ-CC לא עובר דרך אמצע ABAB, חוץ מהמקרה שבו CA=CBCA=CB.

דוגמה - גובה מקדקוד, נקודת המפגש ושטח המשולש

קדקודי המשולש ABCABC הם A(1,0)A(1,0), B(10,3)B(10,3), C(2,7)C(2,7). CDCD הוא הגובה לצלע ABAB.

א. מצאו את משוואת הישר ABAB.

ב. מצאו את משוואת הגובה CDCD.

ג. מצאו את שיעורי הנקודה DD.

ד. חשבו את שטח המשולש ABCABC.

פתרון

1. נתון: שלושת הקדקודים, ו-CDCD מאונך ל-ABAB. המטרה: משוואות ABAB ו-CDCD, הנקודה DD ושטח המשולש.

2. שיפוע ABAB: m=3−010−1=39=13m=\frac{3-0}{10-1}=\frac39=\frac13. משוואה: y−0=13(x−1)y-0=\frac13(x-1), כלומר y=13x−13y=\frac13x-\frac13.

3. שיפוע הגובה: −11/3=−3-\frac{1}{1/3}=-3. דרך C(2,7)C(2,7): y−7=−3(x−2)y-7=-3(x-2), כלומר y=−3x+13y=-3x+13.

4. DD היא נקודת החיתוך: 13x−13=−3x+13\frac13x-\frac13=-3x+13. כופלים ב-33: x−1=−9x+39x-1=-9x+39, ולכן 10x=4010x=40 ו-x=4x=4. מציבים: y=−3⋅4+13=1y=-3\cdot4+13=1. D(4,1)D(4,1).

5. אורך הגובה: CD=(4−2)2+(1−7)2=40≈6.32CD=\sqrt{(4-2)^2+(1-7)^2}=\sqrt{40}\approx6.32.

6. אורך הצלע: AB=(10−1)2+(3−0)2=90≈9.49AB=\sqrt{(10-1)^2+(3-0)^2}=\sqrt{90}\approx9.49.

7. שטח: S=90⋅402=36002=602=30S=\frac{\sqrt{90}\cdot\sqrt{40}}{2}=\frac{\sqrt{3600}}{2}=\frac{60}{2}=30.

תשובה

א. y=13x−13y=\frac13x-\frac13. ב. y=−3x+13y=-3x+13. ג. D(4,1)D(4,1). ד. 3030 יחידות שטח.

שאלות פתוחות על משוואת ישר המאונך לישר נתון, כולל גובה במשולש

5. קדקודי משולש והיקפו ממשוואות צלעותיו

משולש שצלעותיו מונחות על שלושה ישרים

שלושה ישרים שנחתכים זה עם זה, כל זוג בנקודה אחרת, "סוגרים" ביניהם משולש. כל קדקוד של המשולש הוא המקום שבו שתי צלעות נפגשות.

במדויק: אם כל שניים מבין שלושה ישרים נחתכים, ושלושת הישרים לא עוברים כולם דרך אותה נקודה, הם יוצרים משולש. הקדקודים של המשולש הם שלוש נקודות החיתוך של זוגות הישרים. הקדקוד AA הוא נקודת החיתוך של הישרים שעליהם מונחות הצלעות ABAB ו-ACAC (שתי הצלעות שהאות AA מופיעה בשמן).

בסרטוט: הצלע ABAB מונחת על הישר y=−1y=-1, הצלע ACAC על הישר 4x−y+7=04x-y+7=0 והצלע BCBC על הישר 4x+7y=174x+7y=17. הישרים ממשיכים מעבר לקדקודים, והמשולש הוא החלק הסגור ביניהם.

-4-3-2-1123456789-3-2-112345ABC
דרך הפתרון

קדקודי המשולש והיקפו

כשנתונות משוואות שלוש הצלעות של המשולש (מפורשות או כלליות):

1. לכל קדקוד בוחרים את שתי הצלעות שנפגשות בו (למשל AA: הצלעות ABAB ו-ACAC).

2. פותרים את מערכת המשוואות של שני הישרים: השוואה (כששתי המשוואות מפורשות) או הצבה. הפתרון הוא הקדקוד.

3. אחרי שמצאו את שלושת הקדקודים, מחשבים את אורך כל צלע: d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

4. ההיקף הוא סכום שלוש הצלעות.

שים לב

צלע המקבילה לציר ה-xx או לציר ה-yy: האורך הוא פשוט ההפרש בין השיעורים שמשתנים. בין (−2,−1)(-2,-1) ל-(6,−1)(6,-1) האורך 6−(−2)=86-(-2)=8.

שים לב

בדיקה: כל קדקוד צריך לקיים את המשוואות של שתי הצלעות שעוברות בו.

דוגמה - צלע אחת אופקית ושתיים במשוואה כללית

הצלעות של המשולש ABCABC מונחות על הישרים:

ABAB: y=−1y=-1

ACAC: 4x−y+7=04x-y+7=0

BCBC: 4x+7y=174x+7y=17

א. מצאו את שיעורי הקדקודים AA, BB ו-CC.

ב. חשבו את היקף המשולש.

פתרון

1. נתון: משוואות שלוש הצלעות. המטרה: הקדקודים וההיקף.

2. AA (צלעות ABAB ו-ACAC): מציבים y=−1y=-1 ב-ACAC: 4x+1+7=04x+1+7=0, ולכן 4x=−84x=-8 ו-x=−2x=-2. A(−2,−1)A(-2,-1).

3. BB (צלעות ABAB ו-BCBC): מציבים y=−1y=-1 ב-BCBC: 4x−7=174x-7=17, ולכן 4x=244x=24 ו-x=6x=6. B(6,−1)B(6,-1).

4. CC (צלעות ACAC ו-BCBC): מ-ACAC: y=4x+7y=4x+7. מציבים ב-BCBC: 4x+7(4x+7)=174x+7(4x+7)=17, כלומר 32x+49=1732x+49=17, ולכן 32x=−3232x=-32 ו-x=−1x=-1. מציבים: y=4⋅(−1)+7=3y=4\cdot(-1)+7=3. C(−1,3)C(-1,3).

5. בדיקה: 4⋅(−1)−3+7=04\cdot(-1)-3+7=0 ו-4⋅(−1)+7⋅3=174\cdot(-1)+7\cdot3=17. נכון.

6. אורכי הצלעות: AB=6−(−2)=8AB=6-(-2)=8. AC=(−1+2)2+(3+1)2=17≈4.12AC=\sqrt{(-1+2)^2+(3+1)^2}=\sqrt{17}\approx4.12. BC=(−1−6)2+(3+1)2=65≈8.06BC=\sqrt{(-1-6)^2+(3+1)^2}=\sqrt{65}\approx8.06.

7. ההיקף: 8+17+65≈20.198+\sqrt{17}+\sqrt{65}\approx20.19.

תשובה

א. A(−2,−1)A(-2,-1), B(6,−1)B(6,-1), C(−1,3)C(-1,3). ב. ההיקף 8+17+65≈20.198+\sqrt{17}+\sqrt{65}\approx20.19 יחידות.

שאלות פתוחות על קדקודי משולש והיקפו ממשוואות צלעותיו

6. זיהוי מרובע: מקבילית, טרפז או מרובע כללי

מקבילית, טרפז ומרובע כללי

במרובע יש שני זוגות של צלעות נגדיות. לפי כמה מהזוגות האלה מקבילים, יודעים איזה מרובע זה.

במדויק: במרובע ABCDABCD הצלעות הן ABAB, BCBC, CDCD, DADA (לפי סדר האותיות), והזוגות של צלעות נגדיות הם ABAB ו-CDCD, BCBC ו-DADA.

- מקבילית: מרובע ששני הזוגות של הצלעות הנגדיות בו מקבילים.

- טרפז: מרובע שיש בו זוג אחד בלבד של צלעות נגדיות מקבילות. הצלעות המקבילות נקראות בסיסים, והשתיים האחרות שוקיים.

- מרובע כללי: מרובע שאין בו אף זוג של צלעות נגדיות מקבילות.

בגרף I: טרפז. AB∥CDAB\parallel CD (שיפוע −12-\frac12 לשתיהן), אבל BCBC ו-DADA לא מקבילות. בגרף II: מקבילית. AB∥CDAB\parallel CD (שיפוע −15-\frac15) וגם BC∥DABC\parallel DA (שיפוע −5-5).

גרף I
-112345678910-2-11234567ABCD
גרף II
-5-4-3-2-1123456-11234567ABCD

סוג המרובע לפי הצלעות הנגדיות

מספר הזוגות של צלעות נגדיות מקבילותסוג המרובע
22מקבילית
11טרפז
00מרובע כללי

שתי צלעות מקבילות כשיש להן אותו שיפוע, או כששתיהן מקבילות לציר ה-yy (בלי שיפוע).

דרך הפתרון

זיהוי מרובע ממשוואות ארבע הצלעות

כשנתונות משוואות הצלעות ABAB, BCBC, CDCD, DADA:

1. מוצאים את השיפוע של כל צלע (משוואה כללית מעבירים לצורה מפורשת).

2. משווים את השיפועים של ABAB ושל CDCD.

3. משווים את השיפועים של BCBC ושל DADA.

4. סופרים כמה זוגות מקבילים, וקובעים את סוג המרובע לפי הטבלה.

דרך הפתרון

זיהוי מרובע מארבעת הקדקודים

כשנתונים הקדקודים AA, BB, CC, DD (לפי סדר ההקפה):

1. מחשבים את השיפוע של כל צלע לפי שני הקדקודים שלה: m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. אם לשני הקדקודים אותו שיעור xx, הצלע מקבילה לציר ה-yy ואין לה שיפוע.

2. משווים את ABAB עם CDCD, ואת BCBC עם DADA.

3. קובעים את סוג המרובע לפי מספר הזוגות המקבילים.

שים לב

משווים רק צלעות נגדיות. שתי צלעות סמוכות, כמו ABAB ו-BCBC, נפגשות בקדקוד, ולכן הן אף פעם לא מקבילות.

שים לב

דרך נוספת לזהות מקבילית: במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה. לכן אם לאלכסונים ACAC ו-BDBD יש אותה נקודת אמצע, המרובע הוא מקבילית.

דוגמה א - מרובע הנתון במשוואות הצלעות

הצלעות של המרובע ABCDABCD מונחות על הישרים:

ABAB: x+2y=5x+2y=5

BCBC: y=−5x+34y=-5x+34

CDCD: x+2y=14x+2y=14

DADA: y=4x−2y=4x-2

קבעו אם המרובע הוא מקבילית, טרפז או מרובע כללי. נמקו.

פתרון

1. נתון: משוואות ארבע הצלעות. המטרה: סוג המרובע.

2. מבודדים את yy: ABAB: 2y=−x+52y=-x+5, כלומר y=−12x+2.5y=-\frac12x+2.5. CDCD: 2y=−x+142y=-x+14, כלומר y=−12x+7y=-\frac12x+7.

3. השיפועים: ABAB: −12-\frac12. BCBC: −5-5. CDCD: −12-\frac12. DADA: 44.

4. ABAB ו-CDCD: אותו שיפוע −12-\frac12, ו-bb שונה (2.52.5 לעומת 77). הצלעות מקבילות.

5. BCBC ו-DADA: השיפועים −5-5 ו-44 שונים. הצלעות לא מקבילות.

6. יש זוג אחד בלבד של צלעות נגדיות מקבילות.

-112345678910-2-11234567ABCD
תשובה

טרפז: AB∥CDAB\parallel CD, ו-BCBC לא מקבילה ל-DADA.

דוגמה ב - מרובע הנתון בארבעת הקדקודים

קדקודי המרובע ABCDABCD הם A(−2,1)A(-2,1), B(3,0)B(3,0), C(2,5)C(2,5), D(−3,6)D(-3,6).

קבעו אם המרובע הוא מקבילית, טרפז או מרובע כללי. נמקו.

פתרון

1. נתון: ארבעת הקדקודים. המטרה: סוג המרובע.

2. שיפוע ABAB: 0−13−(−2)=−15\frac{0-1}{3-(-2)}=-\frac15. שיפוע CDCD: 6−5−3−2=1−5=−15\frac{6-5}{-3-2}=\frac{1}{-5}=-\frac15. לכן AB∥CDAB\parallel CD.

3. שיפוע BCBC: 5−02−3=−5\frac{5-0}{2-3}=-5. שיפוע DADA: 1−6−2−(−3)=−51=−5\frac{1-6}{-2-(-3)}=\frac{-5}{1}=-5. לכן BC∥DABC\parallel DA.

4. שני הזוגות של צלעות נגדיות מקבילים.

5. בדיקה בדרך האלכסונים: אמצע ACAC הוא (−2+22,1+52)=(0,3)(\frac{-2+2}{2},\frac{1+5}{2})=(0,3), ואמצע BDBD הוא (3−32,0+62)=(0,3)(\frac{3-3}{2},\frac{0+6}{2})=(0,3). אותה נקודה.

-5-4-3-2-1123456-11234567ABCD
תשובה

מקבילית: AB∥CDAB\parallel CD וגם BC∥DABC\parallel DA.

שאלות פתוחות על זיהוי מרובע: מקבילית, טרפז או מרובע כללי

7. זיהוי משולש ישר זווית ומרובעים מיוחדים בעזרת שיפועים

זווית ישרה בצורה: משולש ישר זווית ומרובעים מיוחדים

בעזרת השיפועים אפשר לגלות זווית ישרה בלי למדוד: שתי צלעות מאונכות כשמכפלת השיפועים שלהן היא −1-1. כך מזהים משולש ישר זווית, ומרובעים מיוחדים.

במדויק:

- משולש ישר זווית: משולש שאחת מזוויותיו היא 90∘90^\circ, כלומר שתיים מצלעותיו מאונכות זו לזו.

- מלבן: מקבילית שיש בה זווית ישרה (ואז כל הזוויות בה ישרות).

- מעוין: מרובע שכל צלעותיו שוות. כל מעוין הוא מקבילית, והאלכסונים שלו מאונכים זה לזה.

- ריבוע: מלבן שהוא גם מעוין.

- טרפז ישר זווית: טרפז שאחת השוקיים שלו מאונכת לבסיסים.

בגרף I: משולש ישר זווית. ABAB (שיפוע 33) מאונכת ל-BCBC (שיפוע −13-\frac13), כי 3⋅(−13)=−13\cdot(-\frac13)=-1. הזווית הישרה היא בקדקוד BB. בגרף II: מעוין. זו מקבילית (AB∥CDAB\parallel CD בשיפוע −3-3, BC∥DABC\parallel DA בשיפוע 33), והאלכסונים המקווקווים מאונכים: ACAC מקביל לציר ה-xx (y=2y=2), ו-BDBD מקביל לציר ה-yy (x=3x=3).

גרף I
-112345678910110123456ABC
גרף II
-1123456-2-1123456ABCD

מה בודקים בעזרת שיפועים

הצורהמה בודקים
משולש ישר זוויתשתיים מהצלעות מאונכות
מלבןמקבילית, ושתי צלעות סמוכות מאונכות
מעויןמקבילית, והאלכסונים מאונכים
ריבועמקבילית, שתי צלעות סמוכות מאונכות, וגם האלכסונים מאונכים
טרפז ישר זוויתטרפז, ושוק מאונכת לבסיסים

שתי צלעות מאונכות כשמכפלת השיפועים שלהן −1-1, או כשאחת מקבילה לציר ה-xx והשנייה לציר ה-yy.

דרך הפתרון

בדיקה אם משולש הוא ישר זווית

כשנתונים שלושת הקדקודים של משולש (או משוואות הצלעות):

1. מחשבים את השיפועים של שלוש הצלעות.

2. מכפילים כל זוג שיפועים (ABAB עם BCBC, BCBC עם ACAC, ABAB עם ACAC).

3. אם אחת המכפלות היא −1-1, המשולש ישר זווית. הזווית הישרה היא בקדקוד המשותף לשתי הצלעות האלה.

4. אם אף מכפלה אינה −1-1 (ואין צלע אופקית עם צלע אנכית), המשולש אינו ישר זווית.

דרך הפתרון

זיהוי מלבן, מעוין או ריבוע

כשנתונים ארבעת הקדקודים AA, BB, CC, DD (לפי סדר ההקפה):

1. מראים שהמרובע מקבילית: AB∥CDAB\parallel CD וגם BC∥DABC\parallel DA.

2. בודקים זווית ישרה: האם ABAB מאונכת ל-BCBC? אם כן, זה מלבן.

3. בודקים אלכסונים: מחשבים את השיפועים של ACAC ושל BDBD. האם הם מאונכים? אם כן, זה מעוין.

4. אם גם שלב 2 וגם שלב 3 מתקיימים, זה ריבוע.

שים לב

קודם מקבילית, ורק אחר כך זוויות ואלכסונים. גם במרובע שאינו מקבילית יכולים להיות אלכסונים מאונכים (למשל בדלתון), ואז הוא לא מעוין.

שים לב

משולש ישר זווית אפשר לבדוק גם במשפט פיתגורס, בעזרת אורכי הצלעות. בעזרת השיפועים לא צריך לחשב אורכים, ורואים מיד אילו שתי צלעות מאונכות.

דוגמה א - משולש: באיזה קדקוד הזווית הישרה

קדקודי המשולש ABCABC הם A(1,2)A(1,2), B(2,5)B(2,5), C(8,3)C(8,3).

הוכיחו שהמשולש ABCABC ישר זווית, וקבעו באיזה קדקוד נמצאת הזווית הישרה.

פתרון

1. נתון: שלושת הקדקודים. המטרה: להראות ששתי צלעות מאונכות ולמצוא את הקדקוד המשותף להן.

2. השיפועים: ABAB: 5−22−1=3\frac{5-2}{2-1}=3. BCBC: 3−58−2=−26=−13\frac{3-5}{8-2}=\frac{-2}{6}=-\frac13. ACAC: 3−28−1=17\frac{3-2}{8-1}=\frac17.

3. ABAB ו-BCBC: 3⋅(−13)=−13\cdot(-\frac13)=-1. הצלעות מאונכות.

4. שאר הזוגות: 3⋅17=373\cdot\frac17=\frac37 ו-−13⋅17=−121-\frac13\cdot\frac17=-\frac{1}{21}. אין זווית ישרה נוספת.

5. הקדקוד המשותף: ABAB ו-BCBC נפגשות בקדקוד BB, ולכן ∠ABC=90∘\angle ABC=90^\circ.

-112345678910110123456ABC
תשובה

המשולש ישר זווית, כי AB⊥BCAB\perp BC. הזווית הישרה היא בקדקוד BB.

דוגמה ב - מרובע: מקבילית עם אלכסונים מאונכים

קדקודי המרובע ABCDABCD הם A(0,−1)A(0,-1), B(5,0)B(5,0), C(6,5)C(6,5), D(1,4)D(1,4).

א. הראו שהמרובע ABCDABCD הוא מקבילית.

ב. האם המרובע הוא מלבן? האם הוא מעוין? נמקו.

פתרון

1. נתון: ארבעת הקדקודים. המטרה: להראות שזו מקבילית, ולבדוק זווית ישרה ואלכסונים מאונכים.

2. השיפועים: ABAB: 0+15−0=15\frac{0+1}{5-0}=\frac15. CDCD: 4−51−6=15\frac{4-5}{1-6}=\frac15. BCBC: 5−06−5=5\frac{5-0}{6-5}=5. DADA: −1−40−1=5\frac{-1-4}{0-1}=5.

3. AB∥CDAB\parallel CD וגם BC∥DABC\parallel DA, ולכן ABCDABCD מקבילית.

4. מלבן? ABAB ו-BCBC: 15⋅5=1≠−1\frac15\cdot5=1\ne-1. אין זווית ישרה, ולכן זה לא מלבן.

5. מעוין? שיפוע ACAC: 5+16−0=1\frac{5+1}{6-0}=1. שיפוע BDBD: 4−01−5=−1\frac{4-0}{1-5}=-1. המכפלה 1⋅(−1)=−11\cdot(-1)=-1: האלכסונים מאונכים, ולכן זה מעוין.

6. זה מעוין שאינו מלבן, ולכן גם לא ריבוע.

תשובה

א. AB∥CDAB\parallel CD ו-BC∥DABC\parallel DA. ב. לא מלבן (אין זווית ישרה). מעוין (מקבילית שהאלכסונים שלה מאונכים).

שאלות פתוחות על זיהוי משולש ישר זווית ומרובעים מיוחדים בעזרת שיפועים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.