דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הקו הישר

מתמטיקה כיתה י"ב 3 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהקו הישר: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: נקודה במערכת צירים

במערכת צירים כל נקודה מתוארת בזוג מספרים, למשל A(3,2)A(3,2). המספר הראשון הוא שיעור ה-xx של הנקודה, והשני הוא שיעור ה-yy שלה.

במדויק: לנקודה (x,y)(x,y), xx הוא המספר על ציר ה-xx שמגיעים אליו כשהולכים מהנקודה במקביל לציר ה-yy, ו-yy הוא המספר על ציר ה-yy שמגיעים אליו כשהולכים מהנקודה במקביל לציר ה-xx. לכל נקודה במישור יש זוג שיעורים אחד בלבד.

•נקודה על ציר ה-xx: y=0y=0, למשל (4,0)(4,0).

•נקודה על ציר ה-yy: x=0x=0, למשל (0,−3)(0,-3).

•ראשית הצירים: (0,0)(0,0).

בגרף מסומנות הנקודות A(3,2)A(3,2) ו-B(−2,−1)B(-2,-1), וגם (4,0)(4,0) על ציר ה-xx ו-(0,−3)(0,-3) על ציר ה-yy.

-4-2246-4-224A(3,2)B(-2,-1)(4,0)(0,-3)

ישר ומשוואת הישר

בגאומטריה אנליטית מתארים ישר בעזרת משוואה עם xx ו-yy, למשל y=2x−1y=2x-1. כך אפשר לבדוק בחישוב, בלי סרטוט, אם נקודה נמצאת על הישר.

במדויק: משוואת ישר היא משוואה שהשיעורים של כל נקודה על הישר מקיימים אותה, והשיעורים של כל נקודה אחרת לא מקיימים אותה. כלומר, הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) נמצאת על הישר אם ורק אם הצבת x=x0x=x_0 ו-y=y0y=y_0 במשוואה נותנת שוויון נכון.

הנקודה (2,3)(2,3) נמצאת על הישר y=2x−1y=2x-1, כי 2⋅2−1=32\cdot2-1=3. גם (0,−1)(0,-1) על הישר, כי 2⋅0−1=−12\cdot0-1=-1. הנקודה (1,3)(1,3) לא על הישר, כי 2⋅1−1=12\cdot1-1=1 ולא 33.

-3-2-112345-2-1123456(2,3)(0,-1)

1. שיפוע ישר העובר דרך שתי נקודות ומשמעותו כקצב שינוי

שיפוע של ישר

כשהולכים לאורך ישר, yy משתנה בקצב קבוע: בכל פעם ש-xx גדל ב-11, yy משתנה באותו מספר. המספר הזה נקרא השיפוע של הישר, ומסמנים אותו באות mm.

במדויק: השיפוע של ישר שאינו מאונך לציר ה-xx הוא היחס בין השינוי בערכי yy לשינוי בערכי xx בין שתי נקודות שונות כלשהן על הישר: m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. היחס הזה יוצא אותו מספר לכל שתי נקודות שבוחרים על הישר. לישר המאונך לציר ה-xx אין שיפוע, כי בו x2−x1=0x_2-x_1=0.

בגרף הישר עובר בנקודות A(1,1)A(1,1) ו-B(4,7)B(4,7). השינוי ב-xx (הקטע המקווקו האופקי) הוא 4−1=34-1=3, והשינוי ב-yy (הקטע המקווקו האנכי) הוא 7−1=67-1=6. השיפוע הוא m=63=2m=\frac{6}{3}=2: בכל פעם ש-xx גדל ב-11, yy גדל ב-22.

-22468-22468A(1,1)B(4,7)

שיפוע ישר העובר דרך שתי נקודות

השיפוע של ישר העובר דרך הנקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2), כאשר x1≠x2x_1\ne x_2:

m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}

מה הסימן של השיפוע אומר

השיפועהישר
m>0m>0עולה: כש-xx גדל, yy גדל
m<0m<0יורד: כש-xx גדל, yy קטן
m=0m=0מקביל לציר ה-xx: yy לא משתנה
אין שיפועמקביל לציר ה-yy

השיפוע כקצב שינוי

כשהישר מתאר מצב מהחיים (כמות, מחיר או מרחק שמשתנים עם הזמן), השיפוע הוא קצב השינוי: בכמה משתנה yy כש-xx גדל ביחידה אחת.

- m>0m>0: בכל יחידה של xx, הערך של yy גדל ב-mm.

- m<0m<0: בכל יחידה של xx, הערך של yy קטן ב-−m-m (המספר בלי הסימן).

היחידות של השיפוע הן יחידות של yy ליחידה של xx, למשל ליטרים לשעה או שקלים לקילוגרם.

שים לב

מחסרים באותו סדר במונה ובמכנה: אם במונה y2−y1y_2-y_1, אז במכנה x2−x1x_2-x_1 ולא x1−x2x_1-x_2. איזו נקודה נקראת ראשונה לא משנה את התוצאה.

שים לב

אם x1=x2x_1=x_2, המכנה הוא 00. לישר אין שיפוע, והוא מקביל לציר ה-yy.

דוגמה - מיכל מים שמתרוקן בקצב קבוע

כמות המים במיכל יורדת בקצב קבוע. הגרף מתאר את כמות המים yy (בליטרים) כעבור xx שעות מתחילת המדידה. כעבור 22 שעות היו במיכל 340340 ליטרים, וכעבור 66 שעות היו בו 220220 ליטרים.

‫שעות‬‫ליטרים‬2468101214100200300400(2,340)(6,220)

א. מצאו את שיפוע הישר.

ב. מה המשמעות של השיפוע בהקשר של השאלה?

ג. כמה ליטרים היו במיכל בתחילת המדידה?

פתרון

1. נתון: שתי נקודות על הישר, (2,340)(2,340) ו-(6,220)(6,220). המטרה: השיפוע, המשמעות שלו, וכמות המים כש-x=0x=0.

2. א: מציבים בנוסחת השיפוע: m=220−3406−2=−1204=−30m=\frac{220-340}{6-2}=\frac{-120}{4}=-30.

3. ב: השיפוע שלילי, ולכן הכמות יורדת. קצב השינוי הוא −30-30 ליטרים לשעה: בכל שעה יוצאים מהמיכל 3030 ליטרים.

4. ג: מתחילת המדידה (x=0x=0) עד x=2x=2 עברו 22 שעות, ובהן יצאו 2⋅30=602\cdot30=60 ליטרים. לכן בהתחלה היו 340+60=400340+60=400 ליטרים.

5. בדיקה: מ-x=0x=0 עד x=6x=6 יצאו 6⋅30=1806\cdot30=180 ליטרים, ו-400−180=220400-180=220, כמו בנתון.

תשובה

א. m=−30m=-30. ב. כמות המים במיכל קטנה ב-3030 ליטרים בכל שעה. ג. 400400 ליטרים.

שאלות פתוחות על שיפוע ישר העובר דרך שתי נקודות ומשמעותו כקצב שינוי

2. ישרים המקבילים לצירים: y=b ו-x=a

ישרים המקבילים לצירים

יש ישרים שבכל הנקודות שלהם שיעור ה-yy זהה, למשל (−3,2)(-3,2), (0,2)(0,2) ו-(5,2)(5,2). ישר כזה מקביל לציר ה-xx. ויש ישרים שבכל הנקודות שלהם שיעור ה-xx זהה. ישר כזה מקביל לציר ה-yy.

במדויק: הישר y=by=b הוא קבוצת כל הנקודות שבהן y=by=b (xx יכול להיות כל מספר). הוא מקביל לציר ה-xx ומאונך לציר ה-yy, ושיפועו 00. הישר x=ax=a הוא קבוצת כל הנקודות שבהן x=ax=a (yy יכול להיות כל מספר). הוא מקביל לציר ה-yy ומאונך לציר ה-xx, ואין לו שיפוע. ציר ה-xx עצמו הוא הישר y=0y=0, וציר ה-yy הוא הישר x=0x=0.

בגרף: הישר y=2y=2 (הקו הרציף) והישר x=−3x=-3 (הקו המקווקו). הם נפגשים בנקודה (−3,2)(-3,2).

-6-4-224-4-224(-3,2)

ישר דרך שתי נקודות שונות עם שיעור משותף

מה משותף לשתי הנקודותדוגמהמשוואת הישר
אותו שיעור yy(1,4)(1,4) ו-(6,4)(6,4)y=4y=4
אותו שיעור xx(2,−1)(2,-1) ו-(2,5)(2,5)x=2x=2

חיתוך של x=ax=a עם y=by=b

הישרים x=ax=a ו-y=by=b מאונכים זה לזה, והם נחתכים בנקודה (a,b)(a,b).

שים לב

אל תתבלבלו: y=3y=3 הוא ישר אופקי (מקביל לציר ה-xx), אף על פי שכתוב בו yy. הישר x=3x=3 הוא ישר אנכי (מקביל לציר ה-yy).

דוגמה - קווי הצלעות של מלבן שצלעותיו מקבילות לצירים

הצלעות של המלבן ABCDABCD מקבילות לצירים. הקדקודים A(−2,1)A(-2,1) ו-C(4,5)C(4,5) הם קדקודים נגדיים, והצלע ABAB מקבילה לציר ה-xx.

א. מצאו את המשוואות של הישרים שעליהם מונחות ארבע הצלעות.

ב. מצאו את השיעורים של BB ושל DD.

פתרון

1. נתון: A(−2,1)A(-2,1), C(4,5)C(4,5), הצלעות מקבילות לצירים, ו-ABAB מקבילה לציר ה-xx. המטרה: משוואות הצלעות והקדקודים BB ו-DD.

2. ABAB מקבילה לציר ה-xx ועוברת ב-AA, ולכן בכל הנקודות שלה y=1y=1. המשוואה: y=1y=1.

3. BCBC מאונכת ל-ABAB, ולכן מקבילה לציר ה-yy. היא עוברת ב-CC, ולכן x=4x=4.

4. CDCD מקבילה ל-ABAB ועוברת ב-CC: y=5y=5. DADA מקבילה ל-BCBC ועוברת ב-AA: x=−2x=-2.

5. BB הוא החיתוך של y=1y=1 עם x=4x=4, ולכן B(4,1)B(4,1). DD הוא החיתוך של y=5y=5 עם x=−2x=-2, ולכן D(−2,5)D(-2,5).

-4-2246246ABCD
תשובה

א. ABAB: y=1y=1, BCBC: x=4x=4, CDCD: y=5y=5, DADA: x=−2x=-2. ב. B(4,1)B(4,1), D(−2,5)D(-2,5).

שאלות פתוחות על ישרים המקבילים לצירים: y=b ו-x=a

3. משוואה מפורשת ומשוואה כללית (סתומה) של ישר

משוואה מפורשת ומשוואה כללית

את אותו ישר אפשר לכתוב בכמה צורות. למשל y=2x−4y=2x-4 ו-2x−y−4=02x-y-4=0 הן משוואות של אותו ישר: מכל אחת מהן מקבלים את השנייה בהעברת אגפים.

במדויק: משוואה מפורשת של ישר היא משוואה מהצורה y=mx+by=mx+b, ובה yy לבדו באגף אחד. mm הוא השיפוע, ו-bb הוא שיעור ה-yy של הנקודה שבה הישר חותך את ציר ה-yy, (0,b)(0,b). משוואה כללית (משוואה סתומה) היא משוואה מהצורה Ax+By+C=0Ax+By+C=0, כאשר AA ו-BB אינם שניהם 00. לכל ישר יש משוואה כללית. לכל ישר שאינו מקביל לציר ה-yy יש משוואה מפורשת אחת בלבד. לישר x=ax=a אין משוואה מפורשת, כי אין לו שיפוע.

למה bb הוא החיתוך עם ציר ה-yy: על ציר ה-yy, x=0x=0, ולכן y=m⋅0+b=by=m\cdot0+b=b.

בגרף: הישר y=2x−4y=2x-4, שמשוואתו הכללית 2x−y−4=02x-y-4=0. הוא חותך את ציר ה-yy ב-(0,−4)(0,-4), ושיפועו 22. גם הנקודה (3,2)(3,2) על הישר: 2⋅3−4=22\cdot3-4=2.

למשוואה הכללית יש הרבה צורות: אם כופלים אותה במספר שונה מאפס, מקבלים משוואה של אותו ישר. למשל 4x−2y−8=04x-2y-8=0 היא שוב אותו ישר.

-4-2246-6-4-2246(0,-4)(3,2)

השיפוע ונקודת החיתוך עם ציר ה-yy מתוך y=mx+by=mx+b

במשוואה y=mx+by=mx+b השיפוע הוא mm (המקדם של xx), והישר חותך את ציר ה-yy בנקודה (0,b)(0,b).

המשוואהmmחיתוך עם ציר ה-yy
y=−3x+5y=-3x+5−3-3(0,5)(0,5)
y=4−xy=4-x−1-1(0,4)(0,4)
y=7xy=7x77(0,0)(0,0)
y=6y=600(0,6)(0,6)
דרך הפתרון

מעבר ממשוואה כללית למשוואה מפורשת

כשנתונה משוואה כללית Ax+By+C=0Ax+By+C=0, ו-B≠0B\ne0:

1. משאירים באגף אחד את האיבר עם yy, ומעבירים את כל השאר לאגף השני (עם סימן הפוך): By=−Ax−CBy=-Ax-C.

2. מחלקים כל איבר ב-BB: y=−ABx−CBy=-\frac{A}{B}x-\frac{C}{B}.

3. קוראים מהמשוואה את mm ואת bb.

אם B=0B=0, המשוואה היא Ax+C=0Ax+C=0, כלומר x=−CAx=-\frac{C}{A}: ישר המקביל לציר ה-yy.

דרך הפתרון

מעבר ממשוואה מפורשת למשוואה כללית

כשנתונה משוואה מפורשת y=mx+by=mx+b:

1. מעבירים את כל האיברים לאגף אחד, כך שבאגף השני יישאר 00: mx−y+b=0mx-y+b=0.

2. אם יש שברים, כופלים את כל המשוואה במכנה המשותף, כדי לקבל מקדמים שלמים.

שים לב

כשמחלקים ב-BB, מחלקים גם את האיבר החופשי. מ-2y=6x−82y=6x-8 מקבלים y=3x−4y=3x-4, ולא y=3x−8y=3x-8.

שים לב

את השיפוע לא קוראים ישר מהמשוואה הכללית. ב-2x−y−4=02x-y-4=0 השיפוע הוא 22, אבל ב-2x+4y−4=02x+4y-4=0 הוא −12-\frac12. קודם מבודדים את yy.

דוגמה - מעבר בין שתי הצורות של משוואת ישר

א. נתון הישר 3x+2y−8=03x+2y-8=0. כתבו את משוואתו בצורה מפורשת, ומצאו את שיפועו ואת נקודת החיתוך שלו עם ציר ה-yy.

ב. כתבו את משוואת הישר y=23x−1y=\frac23x-1 בצורה כללית, עם מקדמים שלמים.

פתרון

1. א: משאירים את 2y2y באגף אחד ומעבירים את השאר: 2y=−3x+82y=-3x+8.

2. מחלקים כל איבר ב-22: y=−32x+4y=-\frac32x+4.

3. השיפוע הוא m=−32m=-\frac32, והחיתוך עם ציר ה-yy הוא (0,4)(0,4).

4. ב: מעבירים הכול לאגף אחד: 23x−y−1=0\frac23x-y-1=0.

5. כופלים את כל המשוואה ב-33: 2x−3y−3=02x-3y-3=0.

תשובה

א. y=−32x+4y=-\frac32x+4, m=−32m=-\frac32, החיתוך עם ציר ה-yy: (0,4)(0,4). ב. 2x−3y−3=02x-3y-3=0.

שאלות פתוחות על משוואה מפורשת ומשוואה כללית (סתומה) של ישר

4. התאמה בין משוואת ישר לגרף שלו

מהמשוואה לגרף ומהגרף למשוואה

כשנתונים כמה ישרים בסרטוט וכמה משוואות, אפשר לדעת איזו משוואה שייכת לאיזה ישר בלי לסרטט אף אחד מהם: מספיק להסתכל על השיפוע ועל נקודת החיתוך עם ציר ה-yy.

במדויק: הגרף של y=mx+by=mx+b הוא ישר שעובר בנקודה (0,b)(0,b) ושיפועו mm. מהמשוואה יודעים איפה הישר חותך את ציר ה-yy: מעל הראשית אם b>0b>0, מתחתיה אם b<0b<0, ובראשית אם b=0b=0. יודעים גם אם הישר עולה (m>0m>0), יורד (m<0m<0) או מקביל לציר ה-xx (m=0m=0). ככל שהמספר mm בלי הסימן שלו גדול יותר, הישר תלול יותר.

בגרף שני ישרים שעוברים באותה נקודה (0,1)(0,1): הישר y=3x+1y=3x+1 (הקו הרציף) והישר y=12x+1y=\frac12x+1 (הקו המקווקו). לשניהם b=1b=1, ושניהם עולים, אבל y=3x+1y=3x+1 תלול יותר, כי 3>123>\frac12.

-4-224-4-2246

מה רואים בגרף ומה זה אומר על המשוואה

בגרףבמשוואה y=mx+by=mx+b
הישר עולהm>0m>0
הישר יורדm<0m<0
הישר מקביל לציר ה-xxm=0m=0, המשוואה y=by=b
הישר מקביל לציר ה-yyאין משוואה מפורשת, המשוואה x=ax=a
חותך את ציר ה-yy מעל הראשיתb>0b>0
חותך את ציר ה-yy מתחת לראשיתb<0b<0
עובר בראשית הציריםb=0b=0
דרך הפתרון

התאמת משוואות לישרים

כשנתונים ישרים בסרטוט ומשוואות, וצריך להתאים ביניהם:

1. כותבים כל משוואה בצורה מפורשת, ורושמים את mm ואת bb.

2. לכל ישר בסרטוט רושמים: עולה או יורד, ואיפה הוא חותך את ציר ה-yy.

3. מתאימים לפי הסימן של mm והסימן של bb.

4. אם נשארו שתי אפשרויות, משווים את התלילות, או מציבים במשוואה נקודה שרואים בסרטוט.

שים לב

משוואה כללית מעבירים קודם לצורה מפורשת. אחרת קל לטעות בסימן של השיפוע.

שים לב

בדיקה: נקודה שרואים בסרטוט על הישר צריכה לקיים את המשוואה שהתאמתם לו.

דוגמה - שני ישרים בסרטוט ושלוש משוואות

בסרטוט שני ישרים: ישר I (הקו הרציף) וישר II (הקו המקווקו).

נתונות שלוש משוואות:

(1) y=2x+3y=2x+3

(2) 2x+2y−6=02x+2y-6=0

(3) y=x−2y=x-2

לכל אחד מהישרים I ו-II מצאו את המשוואה המתאימה. נמקו.

פתרון

1. נתון: שני ישרים בסרטוט ושלוש משוואות. המטרה: להתאים משוואה לכל ישר.

2. כותבים את משוואה (2) בצורה מפורשת: 2y=−2x+62y=-2x+6, ולכן y=−x+3y=-x+3.

3. רושמים לכל משוואה: (1) m=2>0m=2>0, b=3>0b=3>0. (2) m=−1<0m=-1<0, b=3>0b=3>0. (3) m=1>0m=1>0, b=−2<0b=-2<0.

4. ישר I יורד, ולכן m<0m<0. רק במשוואה (2) השיפוע שלילי.

5. ישר II עולה, ולכן m>0m>0: משוואה (1) או (3). הוא חותך את ציר ה-yy מתחת לראשית, ולכן b<0b<0. זו משוואה (3).

6. למשוואה (1) אין ישר בסרטוט.

תשובה

ישר I: משוואה (2), 2x+2y−6=02x+2y-6=0. ישר II: משוואה (3), y=x−2y=x-2.

שאלות פתוחות על התאמה בין משוואת ישר לגרף שלו

5. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

ישר שנקבע לפי נקודה ושיפוע

אם יודעים נקודה אחת על הישר ואת השיפוע שלו, הישר כבר נקבע: יוצאים מהנקודה והולכים בקצב של השיפוע.

במדויק: דרך נקודה נתונה (x1,y1)(x_1,y_1) עובר ישר אחד בלבד ששיפועו mm. נקודה (x,y)(x,y) נמצאת על הישר הזה אם ורק אם y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1).

בגרף הישר עובר בנקודה (1,2)(1,2) ושיפועו 32\frac32. מהנקודה (1,2)(1,2) הולכים 22 יחידות בכיוון ציר ה-xx (הקטע המקווקו האופקי) ו-33 יחידות למעלה (הקטע המקווקו האנכי), ומגיעים לנקודה (3,5)(3,5), שגם היא על הישר. המשוואה: y−2=32(x−1)y-2=\frac32(x-1), כלומר y=32x+12y=\frac32x+\frac12.

-2246-2246(1,2)(3,5)

משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

משוואת הישר ששיפועו mm והוא עובר בנקודה (x1,y1)(x_1,y_1):

y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1)
דרך הפתרון

מציאת משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

כשנתונים השיפוע mm ונקודה (x1,y1)(x_1,y_1) על הישר:

1. מציבים בנוסחה y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1).

2. פותחים סוגריים ומבודדים את yy. מקבלים משוואה מפורשת.

3. אם מבקשים משוואה כללית, מעבירים את כל האיברים לאגף אחד.

4. בדיקה: מציבים את הנקודה הנתונה במשוואה שקיבלתם.

שים לב

שיעור שלילי של הנקודה הופך את הסימן בסוגריים. עבור הנקודה (−2,5)(-2,5) כותבים y−5=m(x+2)y-5=m(x+2), ולא y−5=m(x−2)y-5=m(x-2).

שים לב

אם m=0m=0, הנוסחה נותנת y=y1y=y_1: ישר המקביל לציר ה-xx.

דוגמה - שיפוע שהוא שבר ונקודה עם שיעור שלילי

מצאו את משוואת הישר שעובר בנקודה A(−2,5)A(-2,5) ושיפועו −32-\frac32. כתבו אותה בצורה מפורשת ובצורה כללית.

פתרון

1. מציבים בנוסחה: y−5=−32(x−(−2))=−32(x+2)y-5=-\frac32(x-(-2))=-\frac32(x+2).

2. פותחים סוגריים: y−5=−32x−3y-5=-\frac32x-3.

3. מבודדים את yy: y=−32x+2y=-\frac32x+2.

4. צורה כללית: כופלים ב-22 ומקבלים 2y=−3x+42y=-3x+4. מעבירים הכול לאגף אחד: 3x+2y−4=03x+2y-4=0.

5. בדיקה: −32⋅(−2)+2=3+2=5-\frac32\cdot(-2)+2=3+2=5. הנקודה AA על הישר.

תשובה

מפורשת: y=−32x+2y=-\frac32x+2. כללית: 3x+2y−4=03x+2y-4=0.

שאלות פתוחות על משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

6. משוואת ישר לפי שתי נקודות

ישר שנקבע לפי שתי נקודות

דרך שתי נקודות אפשר להעביר בסרגל קו ישר אחד בלבד. לכן שתי נקודות מספיקות כדי למצוא את משוואת הישר.

במדויק: דרך כל שתי נקודות שונות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2) עובר ישר אחד בלבד. אם x1≠x2x_1\ne x_2, השיפוע שלו הוא m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}, ואת המשוואה מוצאים מהשיפוע ומאחת הנקודות. אם x1=x2x_1=x_2, זה הישר x=x1x=x_1, המקביל לציר ה-yy.

בגרף הישר שעובר בנקודות P(−3,1)P(-3,1) ו-Q(3,−3)Q(3,-3). השיפוע שלו m=−3−13−(−3)=−46=−23m=\frac{-3-1}{3-(-3)}=\frac{-4}{6}=-\frac23, ומשוואתו y=−23x−1y=-\frac23x-1.

-4-224-4-224P(-3,1)Q(3,-3)
דרך הפתרון

משוואת ישר לפי שתי נקודות

כשנתונות שתי נקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2) על הישר:

1. בודקים: אם x1=x2x_1=x_2, הישר הוא x=x1x=x_1, ועוצרים.

2. מחשבים את השיפוע m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. (אם y1=y2y_1=y_2, יוצא m=0m=0, והישר הוא y=y1y=y_1.)

3. מציבים את mm ואת אחת הנקודות ב-y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1), ומבודדים את yy.

4. בדיקה: מציבים במשוואה את הנקודה השנייה.

שים לב

את הבדיקה עושים עם הנקודה שלא הצבתם בנוסחה. הנקודה שהצבתם תתאים תמיד, גם אם טעיתם בשיפוע.

דוגמה א - שתי נקודות עם שיעורי xx שונים

מצאו את משוואת הישר שעובר בנקודות A(−1,−4)A(-1,-4) ו-B(3,4)B(3,4).

פתרון

1. שיעורי ה-xx שונים (−1-1 ו-33), ולכן יש לישר שיפוע.

2. השיפוע: m=4−(−4)3−(−1)=84=2m=\frac{4-(-4)}{3-(-1)}=\frac{8}{4}=2.

3. מציבים את m=2m=2 ואת A(−1,−4)A(-1,-4): y−(−4)=2(x−(−1))y-(-4)=2(x-(-1)), כלומר y+4=2(x+1)y+4=2(x+1).

4. פותחים סוגריים ומבודדים: y+4=2x+2y+4=2x+2, ולכן y=2x−2y=2x-2.

5. בדיקה עם B(3,4)B(3,4): 2⋅3−2=42\cdot3-2=4. מתאים.

תשובה

y=2x−2y=2x-2 (בצורה כללית: 2x−y−2=02x-y-2=0)

דוגמה ב - שתי נקודות עם אותו שיעור xx

מצאו את משוואת הישר שעובר בנקודות A(2,−3)A(2,-3) ו-B(2,6)B(2,6).

פתרון

1. לשתי הנקודות אותו שיעור xx: x1=x2=2x_1=x_2=2.

2. בנוסחת השיפוע המכנה הוא 2−2=02-2=0, ולכן לישר אין שיפוע. הוא מקביל לציר ה-yy.

3. בכל הנקודות של הישר x=2x=2.

תשובה

x=2x=2

שאלות פתוחות על משוואת ישר לפי שתי נקודות

7. נקודות החיתוך של ישר עם הצירים ושטח המשולש שהישר יוצר עם הצירים

נקודות החיתוך של ישר עם הצירים

רוב הישרים חוצים את שני הצירים. בנקודה שבה הישר פוגש את ציר ה-xx מתקיים y=0y=0, ובנקודה שבה הוא פוגש את ציר ה-yy מתקיים x=0x=0.

במדויק: נקודת החיתוך של ישר עם ציר ה-xx היא נקודה של הישר שבה y=0y=0, והיא נראית כך: (x,0)(x,0). נקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא נקודה של הישר שבה x=0x=0: (0,y)(0,y). ישר המקביל לציר ה-xx, שאינו ציר ה-xx עצמו, לא חותך את ציר ה-xx. ישר המקביל לציר ה-yy, שאינו ציר ה-yy עצמו, לא חותך את ציר ה-yy.

כשישר חותך את שני הצירים בשתי נקודות שונות, הוא יוצר עם הצירים משולש ישר זווית. הקדקודים שלו הם שתי נקודות החיתוך וראשית הצירים, והזווית הישרה היא בראשית. הניצבים מונחים על הצירים.

בגרף: הישר y=−12x+3y=-\frac12x+3 חותך את הצירים ב-(6,0)(6,0) וב-(0,3)(0,3), והמשולש שהוא יוצר עם הצירים מוצלל.

-22468-224(6,0)(0,3)
דרך הפתרון

מציאת נקודות החיתוך עם הצירים

כשנתונה משוואת ישר (מפורשת או כללית):

1. ציר ה-yy: מציבים x=0x=0 ומוצאים את yy. הנקודה היא (0,y)(0,y).

2. ציר ה-xx: מציבים y=0y=0 ופותרים את המשוואה. הנקודה היא (x,0)(x,0).

דרך הפתרון

שטח המשולש שהישר יוצר עם הצירים

כשהישר חותך את ציר ה-xx ב-(p,0)(p,0) ואת ציר ה-yy ב-(0,q)(0,q), ושתי הנקודות שונות מהראשית:

1. אורך הניצב על ציר ה-xx הוא המרחק מהראשית ל-(p,0)(p,0): המספר pp בלי הסימן שלו.

2. אורך הניצב על ציר ה-yy הוא המספר qq בלי הסימן שלו.

3. השטח הוא מחצית מכפלת אורכי הניצבים.

שים לב

ישר שעובר בראשית הצירים לא יוצר משולש עם הצירים. גם ישר המקביל לאחד הצירים לא יוצר משולש כזה.

שים לב

אורך הוא אף פעם לא מספר שלילי. אם נקודת החיתוך היא (0,−2)(0,-2), אורך הניצב הוא 22.

דוגמה - ישר בצורה כללית שחותך את ציר ה-yy מתחת לראשית

נתון הישר 2x−5y−10=02x-5y-10=0.

א. מצאו את נקודות החיתוך של הישר עם הצירים.

ב. חשבו את שטח המשולש שהישר יוצר עם הצירים.

פתרון

1. א, ציר ה-yy: מציבים x=0x=0: −5y−10=0-5y-10=0, ולכן y=−2y=-2. הנקודה (0,−2)(0,-2).

2. ציר ה-xx: מציבים y=0y=0: 2x−10=02x-10=0, ולכן x=5x=5. הנקודה (5,0)(5,0).

3. ב: המשולש הוא ישר זווית, והזווית הישרה בראשית. אורך הניצב על ציר ה-xx הוא 55, ואורך הניצב על ציר ה-yy הוא 22 (ולא −2-2).

4. השטח: 5⋅22=5\frac{5\cdot2}{2}=5.

בסרטוט: הישר, שתי נקודות החיתוך שלו עם הצירים, (5,0)(5,0) ו-(0,−2)(0,-2), והמשולש המוצלל.

תשובה

א. (5,0)(5,0) ו-(0,−2)(0,-2). ב. השטח הוא 55 יחידות שטח.

שאלות פתוחות על נקודות החיתוך של ישר עם הצירים ושטח המשולש שהישר יוצר עם הצירים

8. נקודת החיתוך של שני ישרים

נקודת החיתוך של שני ישרים

כששני ישרים נחתכים, יש להם נקודה משותפת אחת. הנקודה הזאת נמצאת על שני הישרים, ולכן היא מקיימת את שתי המשוואות.

במדויק: נקודת החיתוך של שני ישרים היא נקודה שנמצאת על שני הישרים, כלומר השיעורים שלה מקיימים את שתי המשוואות יחד. מוצאים אותה בפתרון מערכת של שתי המשוואות. לשני ישרים שונים יש לכל היותר נקודת חיתוך אחת.

בגרף: הישר y=2x−1y=2x-1 (הקו הרציף) והישר y=−x+5y=-x+5 (הקו המקווקו). הם נחתכים בנקודה (2,3)(2,3): 2⋅2−1=32\cdot2-1=3 וגם −2+5=3-2+5=3.

-2246-2246
דרך הפתרון

נקודת חיתוך כששתי המשוואות מפורשות

כשנתונים y=m1x+b1y=m_1x+b_1 ו-y=m2x+b2y=m_2x+b_2:

1. משווים את שני האגפים שבהם xx: m1x+b1=m2x+b2m_1x+b_1=m_2x+b_2.

2. פותרים את המשוואה ומקבלים את xx.

3. מציבים את xx באחת המשוואות ומקבלים את yy.

4. בדיקה: מציבים את הנקודה במשוואה השנייה.

דרך הפתרון

נקודת חיתוך כשהמשוואות כלליות (שיטת ההצבה)

כשנתונות שתי משוואות בצורה כללית:

1. מבודדים משתנה אחד מאחת המשוואות. נוח לבחור משתנה שהמקדם שלו 11 או −1-1.

2. מציבים את הביטוי במשוואה השנייה. מקבלים משוואה עם משתנה אחד, ופותרים אותה.

3. מציבים את התוצאה בביטוי ששלב 1 נתן, ומקבלים את המשתנה השני.

4. בדיקה: מציבים את הנקודה בשתי המשוואות.

שים לב

חיתוך עם ישר x=ax=a (או y=by=b) מוצאים מהר: מציבים x=ax=a (או y=by=b) במשוואה של הישר השני.

שים לב

אם במהלך הפתרון המשתנה נעלם ומתקבל שוויון לא נכון, כמו 3=53=5, אין לישרים נקודת חיתוך.

דוגמה א - שתי משוואות מפורשות: משווים את האגפים

מצאו את נקודת החיתוך של הישרים y=3x−4y=3x-4 ו-y=−2x+6y=-2x+6.

פתרון

1. משווים: 3x−4=−2x+63x-4=-2x+6.

2. פותרים: 5x=105x=10, ולכן x=2x=2.

3. מציבים ב-y=3x−4y=3x-4: y=3⋅2−4=2y=3\cdot2-4=2.

4. בדיקה ב-y=−2x+6y=-2x+6: −2⋅2+6=2-2\cdot2+6=2. מתאים.

תשובה

(2,2)(2,2)

דוגמה ב - שתי משוואות כלליות: מבודדים משתנה ומציבים

מצאו את נקודת החיתוך של הישרים 3x+2y−7=03x+2y-7=0 ו-x−4y+7=0x-4y+7=0.

פתרון

1. במשוואה השנייה המקדם של xx הוא 11, ולכן מבודדים ממנה את xx: x=4y−7x=4y-7.

2. מציבים במשוואה הראשונה: 3(4y−7)+2y−7=03(4y-7)+2y-7=0.

3. פותרים: 12y−21+2y−7=012y-21+2y-7=0, כלומר 14y=2814y=28, ולכן y=2y=2.

4. מציבים ב-x=4y−7x=4y-7: x=4⋅2−7=1x=4\cdot2-7=1.

5. בדיקה: 3⋅1+2⋅2−7=03\cdot1+2\cdot2-7=0 וגם 1−4⋅2+7=01-4\cdot2+7=0. מתאים.

תשובה

(1,2)(1,2)

שאלות פתוחות על נקודת החיתוך של שני ישרים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.