דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גופים במרחב

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגופים במרחב: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

גוף במרחב: פאות, מקצועות וקודקודים

קובייה, קופסת נעליים ופירמידה הן גופים במרחב. הדפנות השטוחות שלהן הן מצולעים: ריבועים, מלבנים, משולשים.

במדויק: בגופים שנלמד בנושא הזה (מנסרה ופירמידה) הגוף תחום על ידי מצולעים. כל מצולע כזה נקרא פאה. צלע של פאה נקראת מקצוע של הגוף, וכל מקצוע משותף לשתי פאות בדיוק. קודקוד של פאה נקרא קודקוד של הגוף.

בגוף שבאיור יש 5 פאות: שני משולשים (ABCABC ו-A′B′C′A'B'C') ושלושה מלבנים. יש לו 9 מקצועות ו-6 קודקודים. המקצוע ABAB משותף לפאות ABCABC ו-ABB′A′ABB'A'. הקודקוד AA נמצא על שלוש פאות: ABCABC, ABB′A′ABB'A' ו-ACC′A′ACC'A'. בסרטוט של גוף, מקצוע שמוסתר מאחורי הגוף מסורטט בקו מקווקו.

ABCA'B'C'

תזכורת: ישר מאונך למישור

עמוד שעומד זקוף על רצפה יוצר זווית ישרה עם כל קו על הרצפה שיוצא מהבסיס שלו. כך נראה ישר מאונך למישור.

במדויק: ישר מאונך למישור אם הוא חותך את המישור, והוא מאונך לכל ישר במישור שעובר דרך נקודת החיתוך. התנאי המספיק: אם ישר חותך מישור ומאונך לשני ישרים נחתכים במישור שעוברים דרך נקודת החיתוך, הוא מאונך למישור.

בנושא הזה נשתמש בזה כל הזמן: אם AA′AA' מאונך למישור ABCDABCD, אז AA′AA' מאונך ל-ABAB, ל-ADAD וגם ל-ACAC. לכן כל משולש כמו A′ACA'AC הוא ישר זווית ב-AA, ואפשר להשתמש בו במשפט פיתגורס. כדי להראות ש-AA′AA' מאונך למישור, מספיק להראות שהוא מאונך ל-ABAB ול-ADAD.

ABCDA'

1. מנסרה: בסיס, פאה, מקצוע, אלכסון וגובה

מהי מנסרה

קחו מצולע, למשל משולש, והזיזו אותו במרחב בקו ישר, בכיוון שאינו מקביל למישור שלו. המצולע בהתחלה, המצולע בסוף ההזזה והדפנות שביניהם יוצרים מנסרה.

במדויק: מנסרה היא גוף שתחום על ידי שני מצולעים A1A2…AnA_1A_2\dots A_n ו-A1′A2′…An′A_1'A_2'\dots A_n' הנמצאים בשני מישורים מקבילים שונים, כך שהקטעים A1A1′, A2A2′, …, AnAn′A_1A_1',\ A_2A_2',\ \dots,\ A_nA_n' מקבילים זה לזה ושווים זה לזה, ועל ידי המקביליות A1A2A2′A1′A_1A_2A_2'A_1', A2A3A3′A2′A_2A_3A_3'A_2', ..., AnA1A1′An′A_nA_1A_1'A_n'. המנסרה לאו דווקא ישרה: המקצועות AiAi′A_iA_i' יכולים לנטות הצידה.

באיור מנסרה מרובעת ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שבסיסה טרפז, והיא לא ישרה. הקטע A′HA'H מאונך למישור הבסיס: זה גובה המנסרה. הקטע AC′AC' הוא אלכסון של המנסרה: AA ו-C′C' אינם על אף פאה משותפת.

ABCDA'B'C'D'H

המונחים במנסרה

מונחמה זה
בסיסיםשני המצולעים A1…AnA_1\dots A_n ו-A1′…An′A_1'\dots A_n'. הם חופפים ונמצאים במישורים מקבילים
פאות צדדיותהמקביליות שבין הבסיסים, כמו A1A2A2′A1′A_1A_2A_2'A_1'
מקצועות צדדייםA1A1′,…,AnAn′A_1A_1',\dots,A_nA_n': מקבילים ושווים זה לזה
מקצועות הבסיסהצלעות של שני הבסיסים
אלכסון של המנסרהקטע שמחבר שני קודקודים שאינם על אותה פאה
גובהקטע שמאונך למישורי שני הבסיסים, וקצה אחד שלו בכל אחד מהמישורים. כל הגבהים שווים באורכם

מספר הפאות, המקצועות והקודקודים

במנסרה שהבסיס שלה מצולע בעל nn צלעות:

•קודקודים: 2n2n.

•מקצועות: 3n3n (nn בכל בסיס ועוד nn מקצועות צדדיים).

•פאות: n+2n+2 (nn פאות צדדיות ועוד שני בסיסים).

שם המנסרה: כותבים קודם בסיס אחד ואחריו את הבסיס השני באותו סדר, למשל ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D'. אז AA′AA', BB′BB', CC′CC', DD′DD' הם המקצועות הצדדיים.

דרך הפתרון

מקצוע, אלכסון של פאה או אלכסון של המנסרה

כשנתון קטע בין שני קודקודים של המנסרה:

1. בודקים אם יש פאה ששני הקודקודים נמצאים עליה.

2. אם יש, והם שכנים בפאה: זה מקצוע. אם הם לא שכנים: זה אלכסון של הפאה.

3. אם אין פאה כזאת: זה אלכסון של המנסרה.

דרך הפתרון

גובה של מנסרה שאינה ישרה

כשנתון ש-A′HA'H מאונך למישור הבסיס (HH במישור הבסיס):

1. A′HA'H מאונך לכל ישר במישור הבסיס שעובר דרך HH, ובפרט ל-AHAH. לכן המשולש A′HAA'HA ישר זווית ב-HH.

2. משפט פיתגורס: A′H2=AA′2−AH2A'H^2=AA'^2-AH^2.

שים לב

במנסרה שאינה ישרה המקצוע הצדדי אינו גובה. הוא היתר במשולש A′HAA'HA, ולכן הוא ארוך מהגובה. הנקודה HH יכולה להיות גם מחוץ לבסיס.

שים לב

במנסרה משולשת אין אלכסונים של המנסרה: כל שני קודקודים נמצאים על פאה משותפת.

דוגמה - זיהוי קטעים במנסרה וחישוב הגובה

נתונה מנסרה מרובעת ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שאינה ישרה.

א. כמה קודקודים, מקצועות ופאות יש למנסרה?

ב. קבעו לגבי כל קטע אם הוא מקצוע, אלכסון של פאה או אלכסון של המנסרה: BB′BB', ACAC, A′BA'B, AC′AC'.

ג. הנקודה HH נמצאת במישור הבסיס ABCDABCD, ו-A′HA'H מאונך למישור הבסיס. נתון: AA′=10AA'=10, AH=6AH=6. חשבו את גובה המנסרה.

פתרון

1. נתון: מנסרה שבסיסה מרובע (n=4n=4), A′HA'H מאונך למישור הבסיס, AA′=10AA'=10, AH=6AH=6. המטרה: מספרי הקודקודים, המקצועות והפאות, סוגי הקטעים והגובה.

2. סעיף א: קודקודים 2⋅4=82\cdot4=8, מקצועות 3⋅4=123\cdot4=12, פאות 4+2=64+2=6.

3. סעיף ב: BB′BB' מחבר קודקודים שכנים בפאה ABB′A′ABB'A': מקצוע צדדי. ACAC מחבר קודקודים לא שכנים בבסיס ABCDABCD: אלכסון של הבסיס. A′BA'B מחבר קודקודים לא שכנים בפאה ABB′A′ABB'A': אלכסון של פאה צדדית. ל-AA ול-C′C' אין פאה משותפת (AA על ABCDABCD, ABB′A′ABB'A', ADD′A′ADD'A', ו-C′C' על A′B′C′D′A'B'C'D', BCC′B′BCC'B', CDD′C′CDD'C'): אלכסון של המנסרה.

4. סעיף ג: A′HA'H מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא הגובה, והוא מאונך ל-AHAH. המשולש A′HAA'HA ישר זווית ב-HH.

5. פיתגורס: A′H=102−62=64=8A'H=\sqrt{10^2-6^2}=\sqrt{64}=8.

10ABCDA'B'C'D'H6
תשובה

א. 8 קודקודים, 12 מקצועות, 6 פאות. ב. BB′BB' מקצוע, ACAC ו-A′BA'B אלכסונים של פאות, AC′AC' אלכסון של המנסרה. ג. הגובה 88.

שאלות פתוחות על מנסרה: בסיס, פאה, מקצוע, אלכסון וגובה

2. מקבילון, תיבה וקובייה

מקבילון, תיבה וקובייה

כשהבסיס של מנסרה הוא מקבילית, כל הפאות שלה הן מקביליות. וכשכל הפאות הן מלבנים, מקבלים קופסה רגילה: תיבה.

במדויק: מקבילון הוא מנסרה שהבסיס שלה מקבילית. תיבה היא מקבילון שכל שש הפאות שלו מלבנים. קובייה היא תיבה שכל המקצועות שלה שווים זה לזה, ולכן כל שש הפאות שלה ריבועים.

במקבילון שש פאות, וכולן מקביליות: שני בסיסים וארבע פאות צדדיות. כל שתי פאות נגדיות חופפות ונמצאות במישורים מקבילים, ולכן אפשר לבחור כל זוג של פאות נגדיות בתור בסיסים. בתיבה, המקצוע הצדדי מאונך למישור הבסיס, והאלכסון BD′BD' הוא יתר במשולש ישר הזווית BDD′BDD'.

ABCDA'B'C'D'
abcABCDA'B'C'D'

תכונות המקבילון

•כל שש הפאות מקביליות.

•כל שתי פאות נגדיות חופפות ונמצאות במישורים מקבילים.

- 12 המקצועות מתחלקים לשלוש קבוצות של 4 מקצועות מקבילים ושווים זה לזה. במקבילון ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D': ABAB, DCDC, A′B′A'B', D′C′D'C' הם קבוצה אחת.

אלכסון התיבה ואלכסון הקובייה

בתיבה שאורכי המקצועות שלה aa, bb, cc, אורך כל אחד מארבעת האלכסונים של התיבה הוא d=a2+b2+c2d=\sqrt{a^2+b^2+c^2}.

בקובייה שאורך המקצוע שלה aa: אלכסון הקובייה a3a\sqrt3, ואלכסון של פאה a2a\sqrt2.

דרך הפתרון

חישוב אלכסון התיבה בשני שלבים

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D', כדי לחשב את האלכסון BD′BD':

1. אלכסון הבסיס: המשולש BADBAD ישר זווית ב-AA, ולכן BD2=AB2+AD2BD^2=AB^2+AD^2.

2. DD′DD' מאונך ל-DADA ול-DCDC (הפאות מלבנים), ולכן לפי התנאי המספיק הוא מאונך למישור הבסיס, ובפרט ל-BDBD. המשולש BDD′BDD' ישר זווית ב-DD.

3. BD′2=BD2+DD′2BD'^2=BD^2+DD'^2.

שים לב

כל תיבה היא מקבילון, אבל לא כל מקבילון הוא תיבה: הפאות של מקבילון יכולות להיות מקביליות שאינן מלבנים.

שים לב

אלכסון של התיבה (BD′BD') שונה מאלכסון של פאה (BDBD או BC′BC'). הזווית הישרה במשולש BDD′BDD' היא ליד DD, לא ליד BB.

דוגמה - אלכסון התיבה נתון: מוצאים את המקצוע הצדדי

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' נתון: AB=4AB=4, BC=3BC=3, ואורך אלכסון התיבה BD′=13BD'=13.

א. הסבירו מדוע המשולש BDD′BDD' ישר זווית.

ב. חשבו את אורך המקצוע הצדדי DD′DD'.

ג. חשבו את אורך אלכסון הפאה BC′BC'.

פתרון

1. נתון: תיבה, AB=4AB=4, BC=3BC=3, BD′=13BD'=13. המטרה: להסביר את הזווית הישרה, ולמצוא את DD′DD' ואת BC′BC'.

2. סעיף א: בתיבה כל הפאות מלבנים, ולכן DD′DD' מאונך ל-DADA ול-DCDC. אלה שני ישרים נחתכים במישור הבסיס, ולכן DD′DD' מאונך למישור הבסיס, ובפרט ל-BDBD. לכן ∠BDD′=90∘\angle BDD'=90^\circ.

3. אלכסון הבסיס: AD=BC=3AD=BC=3, ובמשולש BADBAD: BD=42+32=5BD=\sqrt{4^2+3^2}=5.

4. סעיף ב: במשולש BDD′BDD': DD′=132−52=144=12DD'=\sqrt{13^2-5^2}=\sqrt{144}=12.

5. סעיף ג: הפאה BCC′B′BCC'B' היא מלבן, CC′=DD′=12CC'=DD'=12. לכן BC′=32+122=153=317BC'=\sqrt{3^2+12^2}=\sqrt{153}=3\sqrt{17}.

4ABCDA'B'C'D'BC=3
תשובה

ב. DD′=12DD'=12. ג. BC′=317≈12.37BC'=3\sqrt{17}\approx12.37.

שאלות פתוחות על מקבילון, תיבה וקובייה

3. מנסרה ישרה

מהי מנסרה ישרה

יש מנסרות שהמקצועות הצדדיים שלהן נוטים הצידה, ויש מנסרות שהמקצועות הצדדיים שלהן עומדים זקופים על הבסיס. האחרונות נקראות מנסרות ישרות.

במדויק: מנסרה ישרה היא מנסרה שהמקצועות הצדדיים שלה מאונכים למישורי הבסיסים. הבסיס יכול להיות כל מצולע. מקרים פרטיים: תיבה (מנסרה ישרה שהבסיס שלה מלבן) וקובייה.

במנסרה ישרה כל מקצוע צדדי הוא גם גובה, ולכן אורך המקצוע הצדדי הוא הגובה hh. כל הפאות הצדדיות הן מלבנים. באיור מנסרה ישרה שהבסיס שלה משולש שווה צלעות.

hABCA'B'C'

תכונות המנסרה הישרה

•כל מקצוע צדדי הוא גובה של המנסרה: h=AA′h=AA'.

•כל הפאות הצדדיות הן מלבנים.

•מקצוע צדדי מאונך לכל ישר בבסיס שעובר דרך הקצה שלו. לכן משולש כמו A′ABA'AB או A′ACA'AC ישר זווית ב-AA.

איך מראים שמנסרה ישרה

אם המקצוע הצדדי AA′AA' מאונך לשני מקצועות בסיס שיוצאים מ-AA (למשל ABAB ו-ACAC), אז לפי התנאי המספיק AA′AA' מאונך למישור הבסיס. כל המקצועות הצדדיים מקבילים ל-AA′AA', ולכן כולם מאונכים לבסיס, והמנסרה ישרה.

שים לב

"ישרה" מתארת את המקצועות הצדדיים, לא את הבסיס. מנסרה ישרה יכולה להיות עם בסיס משולש, טרפז, מקבילית או כל מצולע אחר.

שים לב

רק במנסרה ישרה אפשר להחליף את הגובה באורך המקצוע הצדדי. במנסרה שאינה ישרה הגובה קצר מהמקצוע הצדדי.

דוגמה - מקצוע צדדי כגובה: אורכים ושטח משולש

במנסרה ישרה ABCA′B′C′ABCA'B'C' הבסיסים הם משולשים שווי צלעות שאורך צלעם 3. אורך המקצוע הצדדי הוא 4.

א. חשבו את האורכים של A′BA'B ושל A′CA'C.

ב. חשבו את שטח המשולש BA′CBA'C.

פתרון

1. נתון: מנסרה ישרה, AB=BC=CA=3AB=BC=CA=3, AA′=4AA'=4. המטרה: A′BA'B, A′CA'C ושטח המשולש BA′CBA'C.

2. סעיף א: המנסרה ישרה, ולכן AA′AA' מאונך למישור הבסיס, ובפרט ל-ABAB ול-ACAC. המשולשים A′ABA'AB ו-A′ACA'AC ישרי זווית ב-AA.

3. A′B=42+32=5A'B=\sqrt{4^2+3^2}=5, ובאותו אופן A′C=5A'C=5.

4. סעיף ב: המשולש BA′CBA'C שווה שוקיים (A′B=A′C=5A'B=A'C=5), והבסיס שלו BC=3BC=3. נסמן ב-MM את אמצע BCBC. במשולש שווה שוקיים התיכון לבסיס הוא גם גובה.

5. A′M=52−1.52=22.75=912A'M=\sqrt{5^2-1.5^2}=\sqrt{22.75}=\frac{\sqrt{91}}{2}.

6. השטח: 12⋅3⋅912=3914\frac12\cdot3\cdot\frac{\sqrt{91}}{2}=\frac{3\sqrt{91}}{4}.

3ABCA'B'C'M4
תשובה

א. A′B=A′C=5A'B=A'C=5. ב. 3914≈7.15\frac{3\sqrt{91}}{4}\approx7.15

שאלות פתוחות על מנסרה ישרה

4. פירמידה: קודקוד הראש, בסיס, פאות, מקצועות וגובה

מהי פירמידה

בפירמידה יש מצולע אחד למטה, ונקודה אחת מעליו שכל הקודקודים של המצולע מחוברים אליה.

במדויק: פירמידה היא גוף שתחום על ידי מצולע A1A2…AnA_1A_2\dots A_n (הבסיס) ועל ידי המשולשים SA1A2SA_1A_2, SA2A3SA_2A_3, ..., SAnA1SA_nA_1, כאשר SS היא נקודה שאינה במישור הבסיס. הנקודה SS נקראת קודקוד הראש. הפירמידה לאו דווקא ישרה: SS יכול להיות בכל מקום שאינו במישור הבסיס.

באיור פירמידה SABCDSABCD שבסיסה מלבן. הקטע SHSH מאונך למישור הבסיס: זה הגובה. כאן HH נמצאת מחוץ לבסיס, וזה מותר. פירמידה שהבסיס שלה משולש נקראת פירמידה משולשת, ופירמידה שהבסיס שלה מרובע נקראת פירמידה מרובעת.

ABCDSH

המונחים בפירמידה

מונחמה זה
קודקוד הראשהנקודה SS
בסיסהמצולע A1…AnA_1\dots A_n
פאות צדדיותהמשולשים SA1A2,…,SAnA1SA_1A_2,\dots,SA_nA_1
מקצועות צדדייםSA1,…,SAnSA_1,\dots,SA_n
מקצועות הבסיסהצלעות של הבסיס
גובהקטע מ-SS שמאונך למישור הבסיס, והקצה השני שלו במישור הבסיס

בפירמידה שהבסיס שלה בעל nn צלעות יש n+1n+1 קודקודים, 2n2n מקצועות ו-n+1n+1 פאות.

מקצוע צדדי שמאונך לבסיס

אם המקצוע הצדדי SASA מאונך למישור הבסיס, אז SASA הוא הגובה של הפירמידה. SASA מאונך לכל ישר בבסיס שעובר דרך AA, ולכן כל משולש SAXSAX, כאשר XX נקודה בבסיס, ישר זווית ב-AA.

דרך הפתרון

חישוב מקצועות וגובה בעזרת פיתגורס

כשהגובה SHSH ידוע או מזוהה (HH במישור הבסיס):

1. לכל קודקוד בסיס XX, המשולש SHXSHX ישר זווית ב-HH.

2. מחשבים את HXHX בתוך מישור הבסיס (משפט פיתגורס, אלכסון של ריבוע או מלבן וכו').

3. SX2=SH2+HX2SX^2=SH^2+HX^2.

שים לב

בדרך כלל קודקוד הראש נכתב ראשון (SABCDSABCD), אבל לא תמיד. בפירמידה ABCDEABCDE שבסיסה ABCDABCD, קודקוד הראש הוא EE. בודקים לפי הנתונים מהו הבסיס.

שים לב

בפירמידה משולשת כל ארבע הפאות הן משולשים, ולכן כל פאה יכולה לשמש בסיס. אז קודקוד הראש הוא הקודקוד שאינו על הפאה הזאת.

דוגמה - מקצוע צדדי שמאונך לבסיס הוא הגובה

בפירמידה SABCDSABCD הבסיס ABCDABCD הוא ריבוע שאורך צלעו 6. המקצוע SASA מאונך למישור הבסיס, ו-SA=8SA=8.

א. מהו גובה הפירמידה?

ב. חשבו את האורכים של המקצועות SBSB, SDSD ו-SCSC.

ג. אילו פאות צדדיות הן משולשים ישרי זווית ב-AA?

פתרון

1. נתון: הבסיס ריבוע, AB=6AB=6, SASA מאונך למישור הבסיס, SA=8SA=8. המטרה: הגובה, שלושת המקצועות והפאות ישרות הזווית ב-AA.

2. סעיף א: SASA מאונך למישור הבסיס ויוצא מ-SS, ולכן SASA הוא הגובה: 88.

3. סעיף ב: SASA מאונך ל-ABAB, ל-ADAD ול-ACAC (ישרים בבסיס דרך AA). SB=82+62=10SB=\sqrt{8^2+6^2}=10, ובאותו אופן SD=10SD=10.

4. אלכסון הריבוע: AC=62AC=6\sqrt2. במשולש SACSAC: SC=82+(62)2=136=234SC=\sqrt{8^2+(6\sqrt2)^2}=\sqrt{136}=2\sqrt{34}.

5. סעיף ג: הפאות שמכילות את SASA הן SABSAB ו-SADSAD. בשתיהן הזווית ב-AA ישרה.

68ABCDS
תשובה

א. SA=8SA=8. ב. SB=SD=10SB=SD=10, SC=234≈11.66SC=2\sqrt{34}\approx11.66. ג. SABSAB ו-SADSAD.

שאלות פתוחות על פירמידה: קודקוד הראש, בסיס, פאות, מקצועות וגובה

5. פירמידה ישרה ותכונת הגובה

מהי פירמידה ישרה

בפירמידות של מצרים קודקוד הראש נמצא בדיוק מעל מרכז הבסיס, וכל המקצועות הצדדיים שווים. פירמידה כזאת נקראת פירמידה ישרה.

במדויק: פירמידה ישרה היא פירמידה שכל המקצועות הצדדיים שלה שווים זה לזה. הבסיס לא חייב להיות מצולע משוכלל: הוא יכול להיות, למשל, מלבן.

למה הגובה נופל דווקא על מרכז המעגל החוסם: נסמן ב-OO את קצה הגובה SOSO במישור הבסיס. המשולשים SOASOA, SOBSOB, ... ישרי זווית ב-OO, ויש להם ניצב משותף SOSO. היתרים שלהם הם המקצועות הצדדיים, והם שווים. לפי משפט פיתגורס OA=OB=…OA=OB=\dots, כלומר OO במרחק שווה מכל קודקודי הבסיס.

ABCDSO

תכונת הגובה בפירמידה ישרה

•בפירמידה ישרה, הגובה פוגש את מישור הבסיס במרכז המעגל החוסם את הבסיס.

•ולהפך: אם הגובה פוגש את מישור הבסיס במרכז המעגל החוסם את הבסיס, הפירמידה ישרה.

•לכן הבסיס של פירמידה ישרה הוא מצולע שאפשר לחסום במעגל. אם RR רדיוס המעגל החוסם ו-hh הגובה, כל מקצוע צדדי שווה h2+R2\sqrt{h^2+R^2}.

איפה נמצא מרכז המעגל החוסם את הבסיס

הבסיסמרכז המעגל החוסםRR
ריבוע או מלבןמפגש האלכסוניםחצי אלכסון
משולש ישר זוויתאמצע היתרחצי יתר
משולש שווה צלעות שצלעו aaמפגש התיכוניםa3\frac{a}{\sqrt3}
משולש כלשהומפגש האנכים האמצעייםממשפט הסינוסים: asin⁡α=2R\frac{a}{\sin\alpha}=2R
דרך הפתרון

חישובים בפירמידה ישרה

כשנתונה פירמידה ישרה עם גובה SOSO:

1. מזהים את OO: מרכז המעגל החוסם את הבסיס (לפי סוג הבסיס).

2. מחשבים את R=OAR=OA.

3. SOSO מאונך למישור הבסיס, ולכן המשולש SOASOA ישר זווית ב-OO: SA2=SO2+OA2SA^2=SO^2+OA^2.

שים לב

מקבילית שאינה מלבן אי אפשר לחסום במעגל, ולכן היא לא יכולה להיות בסיס של פירמידה ישרה.

שים לב

בפירמידה ישרה כל הפאות הצדדיות הן משולשים שווי שוקיים. הן חופפות רק כשכל צלעות הבסיס שוות. בבסיס מלבן שאינו ריבוע יש שני זוגות של פאות חופפות.

דוגמה א - בסיס מלבן: הגובה במפגש האלכסונים

בפירמידה ישרה SABCDSABCD הבסיס ABCDABCD הוא מלבן, AB=8AB=8, BC=6BC=6. SOSO הוא גובה הפירמידה, ו-SO=12SO=12.

א. היכן נמצאת הנקודה OO? נמקו.

ב. חשבו את אורך המקצוע הצדדי.

פתרון

1. נתון: פירמידה ישרה, הבסיס מלבן 8×68\times6, SO=12SO=12. המטרה: מיקום OO ואורך המקצוע הצדדי.

2. סעיף א: בפירמידה ישרה הגובה פוגש את הבסיס במרכז המעגל החוסם אותו. במלבן זה מפגש האלכסונים. לכן OO היא נקודת המפגש של ACAC ו-BDBD.

3. סעיף ב: AC=82+62=10AC=\sqrt{8^2+6^2}=10, ולכן OA=5OA=5.

4. SOSO מאונך למישור הבסיס, ולכן המשולש SOASOA ישר זווית ב-OO: SA=122+52=13SA=\sqrt{12^2+5^2}=13. כל המקצועות הצדדיים שווים ל-13.

86ABCDSO
תשובה

א. OO היא מפגש האלכסונים של המלבן. ב. 1313.

דוגמה ב - בסיס משולש שווה צלעות: רדיוס ממשפט הסינוסים

בפירמידה ישרה SABCSABC הבסיס ABCABC הוא משולש שווה צלעות שאורך צלעו 636\sqrt3. אורך המקצוע הצדדי הוא 10. חשבו את גובה הפירמידה.

פתרון

1. נתון: פירמידה ישרה, AB=BC=CA=63AB=BC=CA=6\sqrt3, SA=SB=SC=10SA=SB=SC=10. המטרה: הגובה SOSO.

2. OO הוא מרכז המעגל החוסם את המשולש ABCABC, ו-OA=ROA=R.

3. משפט הסינוסים במשולש ABCABC: 63sin⁡60∘=2R\frac{6\sqrt3}{\sin60^\circ}=2R, כלומר 6332=12=2R\frac{6\sqrt3}{\frac{\sqrt3}{2}}=12=2R, ולכן R=6R=6.

4. המשולש SOASOA ישר זווית ב-OO: SO=102−62=8SO=\sqrt{10^2-6^2}=8.

10ABCSO
תשובה

88

שאלות פתוחות על פירמידה ישרה ותכונת הגובה

6. שטח מעטפת ושטח פנים של מנסרה ופירמידה

שטח מעטפת ושטח פנים

כדי לצבוע קופסה מכל הצדדים צריך לדעת את השטח של כל הדפנות שלה יחד. לפעמים צובעים רק את הדפנות הצדדיות, בלי הבסיסים.

במדויק: שטח המעטפת MM של מנסרה או של פירמידה הוא סכום השטחים של כל הפאות הצדדיות. שטח הפנים FF הוא סכום השטחים של כל הפאות: שטח המעטפת ועוד השטחים של הבסיסים (שני בסיסים במנסרה, בסיס אחד בפירמידה).

בפירמידה ישרה כל פאה צדדית היא משולש שווה שוקיים, ולכן הגובה שלה מ-SS פוגש את צלע הבסיס באמצע שלה. באיור SKSK הוא הגובה של הפאה SABSAB, ו-SLSL הוא הגובה של הפאה SBCSBC. אלה לא הגובה של הפירמידה SOSO.

86ABCDSOKL

שטח פנים של מנסרה ושל פירמידה

MM – סכום השטחים של הפאות הצדדיות, SS – שטח הבסיס (בנוסחה SS אינו קודקוד הראש).

•מנסרה: F=M+2SF=M+2S.

•פירמידה: F=M+SF=M+S.

שטח המעטפת של מנסרה ישרה

במנסרה ישרה כל פאה צדדית היא מלבן, וגובה המלבן הוא hh. לכן M=P⋅hM=P\cdot h, כאשר PP היקף הבסיס ו-hh הגובה (אורך המקצוע הצדדי).

שטח פאה צדדית בפירמידה ישרה

בפירמידה ישרה SABCDSABCD עם גובה SOSO, נסמן ב-KK את אמצע ABAB:

- SKSK מאונך ל-ABAB (תיכון לבסיס במשולש שווה שוקיים), ושטח הפאה 12⋅AB⋅SK\frac12\cdot AB\cdot SK.

•את SKSK מחשבים במשולש ישר הזווית SOKSOK: SK2=SO2+OK2SK^2=SO^2+OK^2. אפשר גם במשולש SKASKA: SK2=SA2−AK2SK^2=SA^2-AK^2.

דרך הפתרון

חישוב שטח מעטפת ושטח פנים

1. מזהים את הצורה של כל פאה צדדית (מלבן, מקבילית, משולש) ומחשבים את השטח שלה.

2. MM: מחברים את שטחי כל הפאות הצדדיות.

3. מחשבים את שטח הבסיס SS.

4. מנסרה: F=M+2SF=M+2S. פירמידה: F=M+SF=M+S.

שים לב

טעות נפוצה: לשכוח את הבסיס השני במנסרה, או להוסיף שני בסיסים בפירמידה. במנסרה יש שני בסיסים, בפירמידה אחד.

שים לב

בפירמידה ישרה שבסיסה מלבן שאינו ריבוע יש שני סוגים של פאות צדדיות, ולכל סוג גובה אחר. מחשבים את שניהם.

דוגמה א - מנסרה ישרה: היקף הבסיס כפול הגובה

הבסיס של מנסרה ישרה ABCA′B′C′ABCA'B'C' הוא משולש ישר זווית (∠BAC=90∘\angle BAC=90^\circ) שאורכי הניצבים שלו AB=8AB=8 ו-AC=6AC=6. אורך המקצוע הצדדי הוא 5. חשבו את שטח המעטפת ואת שטח הפנים של המנסרה.

פתרון

1. נתון: מנסרה ישרה, AB=8AB=8, AC=6AC=6, ∠BAC=90∘\angle BAC=90^\circ, AA′=5AA'=5. המטרה: MM ו-FF.

2. היתר: BC=82+62=10BC=\sqrt{8^2+6^2}=10. היקף הבסיס: P=8+6+10=24P=8+6+10=24.

3. המנסרה ישרה, ולכן הפאות הצדדיות מלבנים שגובהם 5: M=P⋅h=24⋅5=120M=P\cdot h=24\cdot5=120.

4. שטח הבסיס: S=12⋅8⋅6=24S=\frac12\cdot8\cdot6=24.

5. F=M+2S=120+48=168F=M+2S=120+48=168.

865ABCA'B'C'
תשובה

M=120M=120, F=168F=168

דוגמה ב - פירמידה ישרה: גובה לכל סוג של פאה

בפירמידה ישרה SABCDSABCD הבסיס הוא מלבן, AB=8AB=8, BC=6BC=6, וגובה הפירמידה SO=4SO=4. חשבו את שטח המעטפת ואת שטח הפנים של הפירמידה.

פתרון

1. נתון: פירמידה ישרה, הבסיס מלבן 8×68\times6, SO=4SO=4. המטרה: MM ו-FF.

2. OO הוא מפגש האלכסונים של המלבן. נסמן ב-KK את אמצע ABAB וב-LL את אמצע BCBC. אז OK=BC2=3OK=\frac{BC}{2}=3 ו-OL=AB2=4OL=\frac{AB}{2}=4.

3. הפאה SABSAB: SK=42+32=5SK=\sqrt{4^2+3^2}=5, ושטחה 12⋅8⋅5=20\frac12\cdot8\cdot5=20. גם לפאה SCDSCD שטח 2020.

4. הפאה SBCSBC: SL=42+42=42SL=\sqrt{4^2+4^2}=4\sqrt2, ושטחה 12⋅6⋅42=122\frac12\cdot6\cdot4\sqrt2=12\sqrt2. גם לפאה SDASDA שטח 12212\sqrt2.

5. M=2⋅20+2⋅122=40+242≈73.94M=2\cdot20+2\cdot12\sqrt2=40+24\sqrt2\approx73.94.

6. שטח הבסיס 8⋅6=488\cdot6=48, ולכן F=M+48=88+242≈121.94F=M+48=88+24\sqrt2\approx121.94.

תשובה

M=40+242≈73.94M=40+24\sqrt2\approx73.94, F=88+242≈121.94F=88+24\sqrt2\approx121.94

שאלות פתוחות על שטח מעטפת ושטח פנים של מנסרה ופירמידה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.