דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נפחי גופים

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנפחי גופים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: בסיס וגובה במנסרה ובפירמידה

כדי לחשב נפח של גוף צריך לדעת שני דברים: מה הבסיס שלו ומה הגובה שלו. נזכיר אותם.

במדויק:

- במנסרה יש שני בסיסים: שני מצולעים חופפים שנמצאים במישורים מקבילים. גובה המנסרה הוא קטע שמאונך למישורי שני הבסיסים, וקצה אחד שלו בכל אחד מהמישורים.

- בפירמידה יש בסיס אחד, מצולע. גובה הפירמידה הוא קטע שיוצא מקודקוד הראש, מאונך למישור הבסיס, והקצה השני שלו במישור הבסיס.

•את אורך הגובה מסמנים hh. רגל הגובה נמצאת במישור הבסיס, אבל לא בהכרח בתוך הבסיס עצמו.

במנסרה ישרה המקצוע הצדדי הוא גובה. במנסרה שאינה ישרה המקצוע הצדדי נוטה הצידה, והגובה קצר ממנו: במנסרה ABCA′B′C′ABCA'B'C' הגובה הוא A′HA'H, ולא המקצוע AA′AA'. בפירמידה שאינה ישרה רגל הגובה יכולה ליפול גם מחוץ לבסיס, כמו הנקודה HH בפירמידה SABCDSABCD.

hABCA'B'C'H
hABCDSH

מהו נפח

נפח מודד כמה מקום גוף תופס במרחב. כמו ששטח מודדים בריבועים שצלעם 11, נפח מודדים בקוביות שהמקצוע שלהן 11.

במדויק: הנפח של גוף הוא מספר חיובי שמודד את גודל החלק של המרחב שהגוף תופס. יחידת הנפח היא הנפח של קובייה שאורך המקצוע שלה הוא יחידת אורך אחת. לשני גופים חופפים יש אותו נפח, וכשמחלקים גוף לחלקים, הנפח שלו שווה לסכום הנפחים של החלקים. כשהאורכים נמדדים בס"מ, הנפח נמדד בסמ"ק.

התיבה שבאיור, שמידותיה 33, 22 ו-22, בנויה מ-1212 קוביות שהמקצוע של כל אחת 11. בכל שכבה יש 3⋅2=63\cdot2=6 קוביות, ויש 22 שכבות. לכן הנפח שלה 3⋅2⋅2=123\cdot2\cdot2=12. מכאן בא הרעיון של כל הנושא: שטח הבסיס כפול הגובה.

322ABCDA'B'C'D'

1. נפח מנסרה

נפח מנסרה

דמיינו מנסרה כערימה של שכבות דקות מאוד, שכל אחת מהן בצורת הבסיס. כל שכבה תורמת את שטח הבסיס, והשכבות ממלאות את כל הגובה. לכן הנפח הוא שטח הבסיס כפול הגובה.

במדויק: הנפח של מנסרה, ישרה או לא ישרה, שווה למכפלה של שטח הבסיס שלה SS באורך הגובה שלה hh: V=S⋅hV=S\cdot h. כאן hh הוא אורך של קטע שמאונך למישורי שני הבסיסים, ולא האורך של המקצוע הצדדי (אלא אם המנסרה ישרה).

למנסרה הישרה ABCA′B′C′ABCA'B'C' ולמנסרה הנוטה PQRP′Q′R′PQRP'Q'R' יש בסיסים חופפים ואותו גובה h=4h=4. לכן יש להן אותו נפח, אף שהמקצוע הצדדי PP′PP' ארוך מ-44. השכבות של המנסרה הנוטה פשוט מוזזות הצידה, כמו ערימה של דפים שנדחפה.

h=4ABCA'B'C'
h=4PQRP'Q'R'H

נפח מנסרה

V=S⋅hV=S\cdot h

- SS: שטח הבסיס.

- hh: אורך הגובה, כלומר אורך של קטע שמאונך למישורי שני הבסיסים.

מנסרה ישרה, תיבה וקובייה

•במנסרה ישרה המקצוע הצדדי מאונך למישורי הבסיסים, ולכן המקצוע הצדדי הוא הגובה.

•תיבה שמידותיה aa, bb, cc: V=a⋅b⋅cV=a\cdot b\cdot c.

•קובייה שאורך המקצוע שלה aa: V=a3V=a^3.

שטח הבסיס לפי סוג המצולע

בסיסשטח
משולשa⋅ha2\frac{a\cdot h_a}{2}, או 12b⋅c⋅sin⁡α\frac12 b\cdot c\cdot\sin\alpha (α\alpha הזווית שבין bb ל-cc)
מלבןa⋅ba\cdot b
ריבועa2a^2
מקביליתa⋅haa\cdot h_a, או a⋅b⋅sin⁡αa\cdot b\cdot\sin\alpha (α\alpha זווית בין שתי צלעות סמוכות)
טרפז(a+b)⋅h2\frac{(a+b)\cdot h}{2} (aa, bb הבסיסים)
דרך הפתרון

חישוב נפח של מנסרה

כשנתונה מנסרה ורוצים לחשב את הנפח שלה:

1. מזהים את הבסיס ומחשבים את השטח שלו SS לפי סוג המצולע.

2. מוצאים את אורך הגובה hh. במנסרה ישרה זה המקצוע הצדדי. אחרת מחפשים משולש ישר זווית שהגובה הוא אחד הניצבים שלו, ומחשבים במשפט פיתגורס או בטריגונומטריה.

3. מציבים: V=S⋅hV=S\cdot h.

שים לב

במנסרה שאינה ישרה המקצוע הצדדי אינו הגובה. מי שמציב אותו במקום hh מקבל נפח גדול מדי.

שים לב

כשהנפח ושטח הבסיס ידועים, מוצאים את הגובה: h=VSh=\frac{V}{S}. למשל בתיבה שהבסיס שלה ריבוע שצלעו 22 והנפח שלה 1616, המקצוע הצדדי הוא 164=4\frac{16}{4}=4.

דוגמה - תיבה: הגובה מזווית בין אלכסון התיבה לאלכסון הבסיס

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' הבסיס ABCDABCD הוא מלבן. אורך האלכסון של המלבן ABCDABCD הוא 88, והזווית החדה בין האלכסונים של המלבן היא 60∘60^\circ. הזווית בין אלכסון התיבה BD′BD' לאלכסון הבסיס BDBD היא 45∘45^\circ.

א. הסבירו מדוע המשולש BDD′BDD' ישר זווית, וחשבו את אורך המקצוע הצדדי של התיבה.

ב. חשבו את נפח התיבה.

פתרון

1. נתון: תיבה, BD=8BD=8, הזווית החדה בין האלכסונים של הבסיס 60∘60^\circ, ∠D′BD=45∘\angle D'BD=45^\circ. המטרה: המקצוע הצדדי DD′DD' ונפח התיבה.

2. תיבה היא מנסרה ישרה, ולכן DD′DD' מאונך למישור הבסיס, ובפרט ל-BDBD. לכן המשולש BDD′BDD' ישר זווית ב-DD.

3. במשולש BDD′BDD': DD′=BD⋅tan⁡45∘=8⋅1=8DD'=BD\cdot\tan45^\circ=8\cdot1=8.

4. שטח הבסיס: האלכסונים של מלבן שווים וחוצים זה את זה, ולכן מנקודת המפגש OO שלהם לכל קודקוד יש 44. נניח ש-∠BOC=60∘\angle BOC=60^\circ (אם הזווית החדה היא ∠AOB\angle AOB, מחליפים בין ABAB ל-BCBC, והשטח לא משתנה). המשולש BOCBOC שווה שוקיים עם זווית ראש 60∘60^\circ, ולכן הוא שווה צלעות: BC=4BC=4.

5. במשולש BCDBCD (ישר זווית ב-CC): CD=82−42=48=43CD=\sqrt{8^2-4^2}=\sqrt{48}=4\sqrt3. לכן S=BC⋅CD=4⋅43=163S=BC\cdot CD=4\cdot4\sqrt3=16\sqrt3.

6. הנפח: V=S⋅h=163⋅8=1283≈221.7V=S\cdot h=16\sqrt3\cdot8=128\sqrt3\approx221.7.

845°ABCDA'B'C'D'
תשובה

א. DD′⊥BDDD'\perp BD כי התיבה ישרה; DD′=8DD'=8. ב. V=1283≈221.7V=128\sqrt3\approx221.7

שאלות פתוחות על נפח מנסרה

2. נפח פירמידה

נפח פירמידה

אם ממלאים פירמידה במים ושופכים אותם לתוך מנסרה עם אותו בסיס ואותו גובה, צריך בדיוק שלוש פירמידות מלאות כדי למלא את המנסרה.

במדויק: הנפח של פירמידה, ישרה או לא ישרה, שווה לשליש מהמכפלה של שטח הבסיס שלה SS באורך הגובה שלה hh: V=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3}. כאן hh הוא אורך הקטע שיוצא מקודקוד הראש ומאונך למישור הבסיס.

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שבאיור, קודקוד הראש SS של הפירמידה SABCDSABCD נמצא על הפאה העליונה A′B′C′D′A'B'C'D'. לפירמידה ולתיבה יש אותו בסיס ABCDABCD ואותו גובה, ולכן הנפח של הפירמידה הוא שליש מהנפח של התיבה. זה נכון בכל מקום של SS על הפאה העליונה, כי הגובה לא משתנה.

ABCDA'B'C'D'S

נפח פירמידה

V=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3}

- SS: שטח הבסיס.

- hh: אורך הגובה, כלומר אורך הקטע מקודקוד הראש שמאונך למישור הבסיס.

פירמידה ומנסרה עם אותו בסיס ואותו גובה

אם לפירמידה ולמנסרה יש בסיסים חופפים וגבהים שווים, הנפח של הפירמידה הוא 13\frac13 מהנפח של המנסרה.

הגובה של פירמידה ישרה

בפירמידה ישרה הגובה פוגש את מישור הבסיס בנקודה OO, מרכז המעגל החוסם את הבסיס. אם RR הרדיוס של המעגל החוסם ו-SASA מקצוע צדדי, אז h=SO=SA2−R2h=SO=\sqrt{SA^2-R^2}.

בסיסאיפה OORR
מלבן או ריבועמפגש האלכסוניםחצי אלכסון
משולשמרכז המעגל החוסםממשפט הסינוסים: R=a2sin⁡αR=\frac{a}{2\sin\alpha}
דרך הפתרון

חישוב נפח של פירמידה

כשנתונה פירמידה ורוצים לחשב את הנפח שלה:

1. מחשבים את שטח הבסיס SS.

2. מוצאים את אורך הגובה hh: בפירמידה ישרה דרך מרכז המעגל החוסם. בפירמידה שאינה ישרה: מקצוע שמאונך לבסיס, שיעורים של שני קצוות הגובה, או הוכחה בעזרת מכפלה סקלרית.

3. מציבים: V=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3}.

שים לב

לא לשכוח לחלק ב-33. בלי החלוקה מקבלים את הנפח של מנסרה עם אותו בסיס ואותו גובה.

שים לב

פירמידה שכל הקודקודים שלה הם קודקודים של תיבה, כמו ABDD′ABDD' בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D': הבסיס ABDABD הוא חצי מבסיס התיבה, והגובה DD′DD' הוא הגובה של התיבה.

דוגמה א - פירמידה ישרה: הגובה מתוך המקצוע הצדדי

הבסיס של הפירמידה הישרה SABCDSABCD הוא המלבן ABCDABCD, שבו AB=8AB=8 ו-BC=6BC=6. אורך כל מקצוע צדדי של הפירמידה הוא 1313. חשבו את נפח הפירמידה.

פתרון

1. נתון: פירמידה ישרה, הבסיס מלבן 8×68\times6, SA=SB=SC=SD=13SA=SB=SC=SD=13. המטרה: הנפח.

2. הפירמידה ישרה, ולכן הגובה SOSO פוגש את הבסיס במרכז המעגל החוסם את המלבן, כלומר במפגש האלכסונים OO.

3. האלכסון: AC=82+62=10AC=\sqrt{8^2+6^2}=10, ולכן AO=5AO=5.

4. SOSO מאונך למישור הבסיס, ולכן המשולש SOASOA ישר זווית ב-OO: SO=132−52=12SO=\sqrt{13^2-5^2}=12.

5. שטח הבסיס: S=8⋅6=48S=8\cdot6=48.

6. הנפח: V=48⋅123=192V=\frac{48\cdot12}{3}=192.

8613ABCDSO
תשובה

V=192V=192

דוגמה ב - פירמידה בתוך תיבה: פי כמה גדול הנפח

נתונה תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D'. פי כמה גדול הנפח של התיבה מהנפח של הפירמידה ABDD′ABDD'?

פתרון

1. נתון: תיבה. המטרה: היחס בין הנפח של התיבה לנפח של הפירמידה ABDD′ABDD'. נסמן את שטח הבסיס של התיבה SS ואת הגובה שלה hh, ואז נפח התיבה S⋅hS\cdot h.

2. בוחרים לפירמידה את הבסיס ABDABD. האלכסון BDBD מחלק את המלבן ABCDABCD לשני משולשים חופפים, ולכן שטח ABDABD הוא S2\frac{S}{2}.

3. קודקוד הראש D′D'. המקצוע DD′DD' מאונך למישור ABCDABCD (התיבה ישרה), ו-DD במישור הזה. לכן DD′DD' הוא הגובה של הפירמידה, ואורכו hh.

4. נפח הפירמידה: 13⋅S2⋅h=S⋅h6\frac{1}{3}\cdot\frac{S}{2}\cdot h=\frac{S\cdot h}{6}.

5. היחס: S⋅hS⋅h6=6\frac{S\cdot h}{\frac{S\cdot h}{6}}=6. היחס לא תלוי במידות של התיבה.

ABCDA'B'C'D'
תשובה

פי 66

שאלות פתוחות על נפח פירמידה

3. זיהוי הגובה וחישובו בגוף שאינו ישר

הגובה בגוף שאינו ישר

בגוף ישר הגובה כמעט מוכן: במנסרה ישרה זה המקצוע הצדדי, ובפירמידה ישרה זה הקטע אל מרכז המעגל החוסם. בגוף שאינו ישר צריך לחפש קטע שמאונך למישור הבסיס. לפעמים הוא מקצוע של הגוף, ולפעמים כדאי לבחור פאה אחרת להיות הבסיס.

במדויק: בפירמידה שקודקוד הראש שלה SS והבסיס שלה במישור PP, הקטע SHSH הוא גובה אם HH נקודה במישור PP ו-SHSH מאונך למישור PP. בפירמידה משולשת כל אחת מארבע הפאות יכולה לשמש בסיס, והקודקוד שמולה הוא קודקוד הראש. בכל בחירה כזאת יוצא אותו נפח.

בפירמידה SABCDSABCD המקצוע SASA מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא הגובה. בפירמידה המשולשת DABCDABC המקצועות DADA, DBDB ו-DCDC מאונכים זה לזה. אם בוחרים את הפאה DABDAB להיות הבסיס, הגובה הוא DCDC: הוא מאונך ל-DADA ול-DBDB, שני ישרים נחתכים במישור DABDAB.

ABCDS
DABC

מקצוע שמאונך לבסיס

אם המקצוע הצדדי SASA של פירמידה מאונך למישור הבסיס, אז SASA הוא הגובה: h=SAh=SA. במנסרה, אם המקצוע הצדדי מאונך למישור הבסיס, המנסרה ישרה והמקצוע הוא הגובה.

פירמידה משולשת עם שלושה מקצועות מאונכים

בפירמידה המשולשת DABCDABC, אם המקצועות DADA, DBDB ו-DCDC מאונכים זה לזה, בוחרים את הפאה DABDAB להיות הבסיס ואת DCDC להיות הגובה:

V=13⋅DA⋅DB2⋅DCV=\frac13\cdot\frac{DA\cdot DB}{2}\cdot DC

הגובה לפי שיעורים

•אם נתונים השיעורים של שני הקצוות של הגובה, SS ו-HH, אורך הגובה הוא אורך הווקטור: h=∣HS→∣h=|\overrightarrow{HS}|.

•אם הבסיס נמצא במישור xyxy וקודקוד הראש הוא S(a,b,c)S(a,b,c), רגל הגובה היא H(a,b,0)H(a,b,0), ולכן h=∣c∣h=|c|.

איך מראים שמקצוע מאונך לבסיס

מספיק להראות שהמקצוע מאונך לשני ישרים נחתכים שנמצאים במישור הבסיס ועוברים דרך הקצה שלו. למשל בפירמידה SABCDSABCD: אם SA⊥ABSA\perp AB וגם SA⊥ADSA\perp AD, אז SASA מאונך למישור ABCDABCD.

דרך הפתרון

חישוב אורך הגובה במשולש ישר זווית

כשידוע שהקטע SHSH מאונך למישור הבסיס, אבל האורך שלו לא נתון:

1. בוחרים נקודה XX במישור הבסיס, שעבורה ידוע SXSX או זווית במשולש SHXSHX.

2. המשולש SHXSHX ישר זווית ב-HH, כי SHSH מאונך לכל ישר במישור הבסיס שעובר דרך HH.

3. מחשבים את HXHX בתוך מישור הבסיס.

4. משפט פיתגורס: SH=SX2−HX2SH=\sqrt{SX^2-HX^2}. או טריגונומטריה במשולש: SH=HX⋅tan⁡∠SXHSH=HX\cdot\tan\angle SXH.

שים לב

כש-SASA מאונך לבסיס, המשולשים SABSAB, SACSAC ו-SADSAD ישרי זווית ב-AA. המקצועות SBSB, SCSC ו-SDSD אינם גבהים.

שים לב

רגל הגובה לא חייבת להיות בתוך הבסיס. גם כשהיא מחוצה לו, V=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3} בפירמידה ו-V=S⋅hV=S\cdot h במנסרה.

דוגמה א - מקצוע צדדי שמאונך לבסיס הוא הגובה

בפירמידה SABCDSABCD הבסיס ABCDABCD הוא מלבן, AB=9AB=9 ו-BC=12BC=12. המקצוע SASA מאונך למישור הבסיס, ו-SC=17SC=17. חשבו את נפח הפירמידה.

פתרון

1. נתון: בסיס מלבן 9×129\times12, SASA מאונך למישור הבסיס, SC=17SC=17. המטרה: הנפח.

2. SASA מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא הגובה, וגם SA⊥ACSA\perp AC. המשולש SACSAC ישר זווית ב-AA.

3. האלכסון של המלבן: AC=92+122=15AC=\sqrt{9^2+12^2}=15.

4. הגובה: SA=172−152=8SA=\sqrt{17^2-15^2}=8.

5. שטח הבסיס: S=9⋅12=108S=9\cdot12=108.

6. הנפח: V=108⋅83=288V=\frac{108\cdot8}{3}=288.

912ABCDS
תשובה

V=288V=288

דוגמה ב - שלושה מקצועות מאונכים: בוחרים פאה צדדית כבסיס

בפירמידה המשולשת ABCDABCD המקצועות DADA, DBDB ו-DCDC מאונכים זה לזה. נתון: DA=3DA=3, DB=4DB=4, DC=6DC=6. חשבו את נפח הפירמידה.

פתרון

1. נתון: DADA, DBDB, DCDC מאונכים זה לזה, DA=3DA=3, DB=4DB=4, DC=6DC=6. המטרה: הנפח.

2. לא נוח לחשב עם הבסיס ABCABC, כי לא ידוע איפה רגל הגובה אליו. בוחרים כבסיס את הפאה DABDAB.

3. DC⊥DADC\perp DA ו-DC⊥DBDC\perp DB, ו-DADA, DBDB שני ישרים נחתכים במישור DABDAB. לכן DCDC מאונך למישור DABDAB, והוא הגובה: h=6h=6.

4. המשולש DABDAB ישר זווית ב-DD: S=3⋅42=6S=\frac{3\cdot4}{2}=6.

5. הנפח: V=6⋅63=12V=\frac{6\cdot6}{3}=12.

36DABC
תשובה

V=12V=12

שאלות פתוחות על זיהוי הגובה וחישובו בגוף שאינו ישר

4. נפח בעזרת וקטורים: הוכחה שוקטור הוא גובה

וקטור שהוא גובה

לפעמים אף מקצוע של הגוף אינו מאונך לבסיס, אבל בשאלה נתון קטע מקודקוד של הגוף אל נקודה במישור הבסיס. כדי להשתמש בקטע הזה כגובה, צריך להוכיח שהוא מאונך למישור הבסיס. את זה עושים עם מכפלה סקלרית.

במדויק: וקטור שונה מווקטור האפס מאונך למישור אם הוא מאונך לכל וקטור שונה מווקטור האפס שהנקודות שלו (ההתחלה והסוף) נמצאות במישור. כש-SS קודקוד הראש של פירמידה (או קודקוד של הבסיס העליון של מנסרה) ו-HH נקודה במישור הבסיס, הקטע SHSH הוא גובה אם ורק אם SH→\overrightarrow{SH} מאונך למישור הבסיס. אז h=∣SH→∣h=|\overrightarrow{SH}|.

במקבילון ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שבאיור המקצוע AA′AA' נוטה, ולכן הוא לא הגובה. הנקודה EE נמצאת על האלכסון ACAC, כלומר במישור הבסיס. אם מראים ש-A′E→\overrightarrow{A'E} מאונך ל-AB→\overrightarrow{AB} ול-AD→\overrightarrow{AD}, מקבלים ש-A′EA'E הוא הגובה של המקבילון.

ABCDA'B'C'D'E

ניצבות של שני וקטורים

שני וקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}, ששונים מווקטור האפס, מאונכים זה לזה אם ורק אם u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0.

התנאי המספיק: וקטור מאונך למישור

אם n‾⋅a‾=0\underline{n}\cdot\underline{a}=0 וגם n‾⋅b‾=0\underline{n}\cdot\underline{b}=0, כאשר a‾\underline{a} ו-b‾\underline{b} שני וקטורים לא קולינאריים שמגדירים את המישור, אז n‾\underline{n} מאונך למישור.

אורך הגובה ושטח הבסיס בעזרת וקטורים

•אורך: ∣u‾∣=u‾⋅u‾|\underline{u}|=\sqrt{\underline{u}\cdot\underline{u}}. בהצגה אלגברית: ∣(x,y,z)∣=x2+y2+z2|(x,y,z)|=\sqrt{x^2+y^2+z^2}.

•הזווית α\alpha בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v}: cos⁡α=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\alpha=\frac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}.

•שטח מקבילית שהצלעות שלה u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}: ∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅sin⁡α|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|\cdot\sin\alpha. שטח המשולש שהם קובעים: חצי מזה.

דרך הפתרון

הוכחה שווקטור הוא גובה, וחישוב הנפח

כשנתונים קודקוד SS של הגוף ונקודה HH במישור הבסיס:

1. מבטאים את SH→\overrightarrow{SH}: באמצעות וקטורים נתונים, או לפי שיעורים.

2. בוחרים שני וקטורים לא קולינאריים במישור הבסיס, למשל AB→\overrightarrow{AB} ו-AD→\overrightarrow{AD}.

3. מראים ש-SH→⋅AB→=0\overrightarrow{SH}\cdot\overrightarrow{AB}=0 וגם SH→⋅AD→=0\overrightarrow{SH}\cdot\overrightarrow{AD}=0. לכן SHSH מאונך למישור הבסיס, והוא הגובה.

4. מחשבים את h=∣SH→∣h=|\overrightarrow{SH}|.

5. מחשבים את שטח הבסיס ומציבים בנוסחת הנפח.

שים לב

צריך שני וקטורים לא קולינאריים. במקבילית ABCDABCD הווקטורים AB→\overrightarrow{AB} ו-DC→\overrightarrow{DC} קולינאריים, ולכן ניצבות לשניהם לא מספיקה.

שים לב

צריך גם להראות ש-HH נמצאת במישור הבסיס, למשל כי היא על אלכסון של הבסיס. וקטור שמאונך לבסיס אבל לא מגיע אליו אינו גובה.

דוגמה א - גישה גאומטרית: מקבילון שהבסיס שלו מעוין

במקבילון ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' הבסיס ABCDABCD הוא מעוין שאורך הצלע שלו 33. נתון: ∠BAD=∠A′AB=∠A′AD=60∘\angle BAD=\angle A'AB=\angle A'AD=60^\circ, AA′=4AA'=4. נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v}, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline{w}. הנקודה EE נמצאת על האלכסון ACAC, ו-AE:EC=4:5AE:EC=4:5.

א. הראו ש-A′E→\overrightarrow{A'E} מאונך למישור הבסיס ABCDABCD.

ב. חשבו את נפח המקבילון.

פתרון

1. נתון: ∣u‾∣=∣v‾∣=3|\underline{u}|=|\underline{v}|=3, ∣w‾∣=4|\underline{w}|=4, כל הזוויות בין u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} הן 60∘60^\circ, AE:EC=4:5AE:EC=4:5. המטרה: להוכיח ש-A′EA'E גובה, ולחשב את הנפח.

2. המכפלות הסקלריות: u‾⋅u‾=v‾⋅v‾=9\underline{u}\cdot\underline{u}=\underline{v}\cdot\underline{v}=9, u‾⋅v‾=3⋅3⋅cos⁡60∘=4.5\underline{u}\cdot\underline{v}=3\cdot3\cdot\cos60^\circ=4.5, u‾⋅w‾=v‾⋅w‾=3⋅4⋅cos⁡60∘=6\underline{u}\cdot\underline{w}=\underline{v}\cdot\underline{w}=3\cdot4\cdot\cos60^\circ=6.

3. AC→=u‾+v‾\overrightarrow{AC}=\underline{u}+\underline{v}, ולכן AE→=49u‾+49v‾\overrightarrow{AE}=\frac49\underline{u}+\frac49\underline{v}, ו-A′E→=A′A→+AE→=49u‾+49v‾−w‾\overrightarrow{A'E}=\overrightarrow{A'A}+\overrightarrow{AE}=\frac49\underline{u}+\frac49\underline{v}-\underline{w}.

4. A′E→⋅u‾=49⋅9+49⋅4.5−6=4+2−6=0\overrightarrow{A'E}\cdot\underline{u}=\frac49\cdot9+\frac49\cdot4.5-6=4+2-6=0, וגם A′E→⋅v‾=49⋅4.5+49⋅9−6=0\overrightarrow{A'E}\cdot\underline{v}=\frac49\cdot4.5+\frac49\cdot9-6=0.

5. u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} לא קולינאריים ונמצאים במישור הבסיס, ולכן A′E→\overrightarrow{A'E} מאונך למישור הבסיס. EE על ACAC, כלומר במישור הבסיס, ולכן A′EA'E הוא הגובה.

6. אורך הגובה: ∣u‾+v‾∣2=9+2⋅4.5+9=27|\underline{u}+\underline{v}|^2=9+2\cdot4.5+9=27 ו-(u‾+v‾)⋅w‾=12(\underline{u}+\underline{v})\cdot\underline{w}=12. לכן ∣A′E→∣2=1681⋅27−2⋅49⋅12+16=163−323+16=323|\overrightarrow{A'E}|^2=\frac{16}{81}\cdot27-2\cdot\frac49\cdot12+16=\frac{16}{3}-\frac{32}{3}+16=\frac{32}{3}, ו-h=323=463≈3.27h=\sqrt{\frac{32}{3}}=\frac{4\sqrt6}{3}\approx3.27.

7. שטח הבסיס: S=3⋅3⋅sin⁡60∘=932S=3\cdot3\cdot\sin60^\circ=\frac{9\sqrt3}{2}.

8. הנפח: V=932⋅463=618=182≈25.46V=\frac{9\sqrt3}{2}\cdot\frac{4\sqrt6}{3}=6\sqrt{18}=18\sqrt2\approx25.46.

תשובה

א. A′E→⋅u‾=A′E→⋅v‾=0\overrightarrow{A'E}\cdot\underline{u}=\overrightarrow{A'E}\cdot\underline{v}=0. ב. V=182≈25.46V=18\sqrt2\approx25.46

דוגמה ב - גישה אלגברית: פירמידה לפי השיעורים של הקודקודים

בפירמידה SABCDSABCD נתונים הקודקודים A(−2,1,3)A(-2,1,3), B(4,4,5)B(4,4,5), C(1,−2,7)C(1,-2,7), D(−5,−5,5)D(-5,-5,5), S(2,−6,−1)S(2,-6,-1).

א. הראו שהמרובע ABCDABCD הוא מקבילית.

ב. הנקודה KK מקיימת DK→=13DB→\overrightarrow{DK}=\frac13\overrightarrow{DB}. מצאו את השיעורים של KK, והראו ש-SKSK מאונך למישור הבסיס.

ג. חשבו את נפח הפירמידה.

פתרון

1. נתון: השיעורים של חמשת הקודקודים, DK→=13DB→\overrightarrow{DK}=\frac13\overrightarrow{DB}. המטרה: להראות ש-SKSK גובה, ולחשב את הנפח.

2. AB→=(6,3,2)\overrightarrow{AB}=(6,3,2) ו-DC→=(6,3,2)\overrightarrow{DC}=(6,3,2). הווקטורים שווים, ולכן ABCDABCD מקבילית.

3. DB→=(9,9,0)\overrightarrow{DB}=(9,9,0), ולכן K=D+13DB→=(−5,−5,5)+(3,3,0)=(−2,−2,5)K=D+\frac13\overrightarrow{DB}=(-5,-5,5)+(3,3,0)=(-2,-2,5). KK על האלכסון DBDB, ולכן במישור הבסיס.

4. SK→=(−4,4,6)\overrightarrow{SK}=(-4,4,6) ו-AD→=(−3,−6,2)\overrightarrow{AD}=(-3,-6,2).

5. SK→⋅AB→=−24+12+12=0\overrightarrow{SK}\cdot\overrightarrow{AB}=-24+12+12=0 ו-SK→⋅AD→=12−24+12=0\overrightarrow{SK}\cdot\overrightarrow{AD}=12-24+12=0. AB→\overrightarrow{AB} ו-AD→\overrightarrow{AD} לא קולינאריים, ולכן SKSK מאונך למישור הבסיס, והוא הגובה.

6. h=∣SK→∣=16+16+36=68=217h=|\overrightarrow{SK}|=\sqrt{16+16+36}=\sqrt{68}=2\sqrt{17}.

7. שטח הבסיס: ∣AB→∣=36+9+4=7|\overrightarrow{AB}|=\sqrt{36+9+4}=7, ∣AD→∣=9+36+4=7|\overrightarrow{AD}|=\sqrt{9+36+4}=7 ו-AB→⋅AD→=−18−18+4=−32\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AD}=-18-18+4=-32. לכן cos⁡α=−3249\cos\alpha=-\frac{32}{49} (α\alpha הזווית ∠BAD\angle BAD, והיא קהה), sin⁡α=1−10242401=137749=91749\sin\alpha=\sqrt{1-\frac{1024}{2401}}=\frac{\sqrt{1377}}{49}=\frac{9\sqrt{17}}{49}, ו-S=7⋅7⋅91749=917S=7\cdot7\cdot\frac{9\sqrt{17}}{49}=9\sqrt{17}.

8. הנפח: V=917⋅2173=6⋅17=102V=\frac{9\sqrt{17}\cdot2\sqrt{17}}{3}=6\cdot17=102.

תשובה

א. AB→=DC→\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{DC}. ב. K(−2,−2,5)K(-2,-2,5). ג. V=102V=102

שאלות פתוחות על נפח בעזרת וקטורים: הוכחה שוקטור הוא גובה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.