תזכורת: בסיס וגובה במנסרה ובפירמידה
כדי לחשב נפח של גוף צריך לדעת שני דברים: מה הבסיס שלו ומה הגובה שלו. נזכיר אותם.
במדויק:
- במנסרה יש שני בסיסים: שני מצולעים חופפים שנמצאים במישורים מקבילים. גובה המנסרה הוא קטע שמאונך למישורי שני הבסיסים, וקצה אחד שלו בכל אחד מהמישורים.
- בפירמידה יש בסיס אחד, מצולע. גובה הפירמידה הוא קטע שיוצא מקודקוד הראש, מאונך למישור הבסיס, והקצה השני שלו במישור הבסיס.
•את אורך הגובה מסמנים . רגל הגובה נמצאת במישור הבסיס, אבל לא בהכרח בתוך הבסיס עצמו.
במנסרה ישרה המקצוע הצדדי הוא גובה. במנסרה שאינה ישרה המקצוע הצדדי נוטה הצידה, והגובה קצר ממנו: במנסרה הגובה הוא , ולא המקצוע . בפירמידה שאינה ישרה רגל הגובה יכולה ליפול גם מחוץ לבסיס, כמו הנקודה בפירמידה .
מהו נפח
נפח מודד כמה מקום גוף תופס במרחב. כמו ששטח מודדים בריבועים שצלעם , נפח מודדים בקוביות שהמקצוע שלהן .
במדויק: הנפח של גוף הוא מספר חיובי שמודד את גודל החלק של המרחב שהגוף תופס. יחידת הנפח היא הנפח של קובייה שאורך המקצוע שלה הוא יחידת אורך אחת. לשני גופים חופפים יש אותו נפח, וכשמחלקים גוף לחלקים, הנפח שלו שווה לסכום הנפחים של החלקים. כשהאורכים נמדדים בס"מ, הנפח נמדד בסמ"ק.
התיבה שבאיור, שמידותיה , ו-, בנויה מ- קוביות שהמקצוע של כל אחת . בכל שכבה יש קוביות, ויש שכבות. לכן הנפח שלה . מכאן בא הרעיון של כל הנושא: שטח הבסיס כפול הגובה.
1. נפח מנסרה
נפח מנסרה
דמיינו מנסרה כערימה של שכבות דקות מאוד, שכל אחת מהן בצורת הבסיס. כל שכבה תורמת את שטח הבסיס, והשכבות ממלאות את כל הגובה. לכן הנפח הוא שטח הבסיס כפול הגובה.
במדויק: הנפח של מנסרה, ישרה או לא ישרה, שווה למכפלה של שטח הבסיס שלה באורך הגובה שלה : . כאן הוא אורך של קטע שמאונך למישורי שני הבסיסים, ולא האורך של המקצוע הצדדי (אלא אם המנסרה ישרה).
למנסרה הישרה ולמנסרה הנוטה יש בסיסים חופפים ואותו גובה . לכן יש להן אותו נפח, אף שהמקצוע הצדדי ארוך מ-. השכבות של המנסרה הנוטה פשוט מוזזות הצידה, כמו ערימה של דפים שנדחפה.
נפח מנסרה
- : שטח הבסיס.
- : אורך הגובה, כלומר אורך של קטע שמאונך למישורי שני הבסיסים.
מנסרה ישרה, תיבה וקובייה
•במנסרה ישרה המקצוע הצדדי מאונך למישורי הבסיסים, ולכן המקצוע הצדדי הוא הגובה.
•תיבה שמידותיה , , : .
•קובייה שאורך המקצוע שלה : .
שטח הבסיס לפי סוג המצולע
חישוב נפח של מנסרה
כשנתונה מנסרה ורוצים לחשב את הנפח שלה:
1. מזהים את הבסיס ומחשבים את השטח שלו לפי סוג המצולע.
2. מוצאים את אורך הגובה . במנסרה ישרה זה המקצוע הצדדי. אחרת מחפשים משולש ישר זווית שהגובה הוא אחד הניצבים שלו, ומחשבים במשפט פיתגורס או בטריגונומטריה.
3. מציבים: .
במנסרה שאינה ישרה המקצוע הצדדי אינו הגובה. מי שמציב אותו במקום מקבל נפח גדול מדי.
כשהנפח ושטח הבסיס ידועים, מוצאים את הגובה: . למשל בתיבה שהבסיס שלה ריבוע שצלעו והנפח שלה , המקצוע הצדדי הוא .
דוגמה - תיבה: הגובה מזווית בין אלכסון התיבה לאלכסון הבסיס
בתיבה הבסיס הוא מלבן. אורך האלכסון של המלבן הוא , והזווית החדה בין האלכסונים של המלבן היא . הזווית בין אלכסון התיבה לאלכסון הבסיס היא .
א. הסבירו מדוע המשולש ישר זווית, וחשבו את אורך המקצוע הצדדי של התיבה.
ב. חשבו את נפח התיבה.
1. נתון: תיבה, , הזווית החדה בין האלכסונים של הבסיס , . המטרה: המקצוע הצדדי ונפח התיבה.
2. תיבה היא מנסרה ישרה, ולכן מאונך למישור הבסיס, ובפרט ל-. לכן המשולש ישר זווית ב-.
3. במשולש : .
4. שטח הבסיס: האלכסונים של מלבן שווים וחוצים זה את זה, ולכן מנקודת המפגש שלהם לכל קודקוד יש . נניח ש- (אם הזווית החדה היא , מחליפים בין ל-, והשטח לא משתנה). המשולש שווה שוקיים עם זווית ראש , ולכן הוא שווה צלעות: .
5. במשולש (ישר זווית ב-): . לכן .
6. הנפח: .
א. כי התיבה ישרה; . ב.
2. נפח פירמידה
נפח פירמידה
אם ממלאים פירמידה במים ושופכים אותם לתוך מנסרה עם אותו בסיס ואותו גובה, צריך בדיוק שלוש פירמידות מלאות כדי למלא את המנסרה.
במדויק: הנפח של פירמידה, ישרה או לא ישרה, שווה לשליש מהמכפלה של שטח הבסיס שלה באורך הגובה שלה : . כאן הוא אורך הקטע שיוצא מקודקוד הראש ומאונך למישור הבסיס.
בתיבה שבאיור, קודקוד הראש של הפירמידה נמצא על הפאה העליונה . לפירמידה ולתיבה יש אותו בסיס ואותו גובה, ולכן הנפח של הפירמידה הוא שליש מהנפח של התיבה. זה נכון בכל מקום של על הפאה העליונה, כי הגובה לא משתנה.
נפח פירמידה
- : שטח הבסיס.
- : אורך הגובה, כלומר אורך הקטע מקודקוד הראש שמאונך למישור הבסיס.
פירמידה ומנסרה עם אותו בסיס ואותו גובה
אם לפירמידה ולמנסרה יש בסיסים חופפים וגבהים שווים, הנפח של הפירמידה הוא מהנפח של המנסרה.
הגובה של פירמידה ישרה
בפירמידה ישרה הגובה פוגש את מישור הבסיס בנקודה , מרכז המעגל החוסם את הבסיס. אם הרדיוס של המעגל החוסם ו- מקצוע צדדי, אז .
חישוב נפח של פירמידה
כשנתונה פירמידה ורוצים לחשב את הנפח שלה:
1. מחשבים את שטח הבסיס .
2. מוצאים את אורך הגובה : בפירמידה ישרה דרך מרכז המעגל החוסם. בפירמידה שאינה ישרה: מקצוע שמאונך לבסיס, שיעורים של שני קצוות הגובה, או הוכחה בעזרת מכפלה סקלרית.
3. מציבים: .
לא לשכוח לחלק ב-. בלי החלוקה מקבלים את הנפח של מנסרה עם אותו בסיס ואותו גובה.
פירמידה שכל הקודקודים שלה הם קודקודים של תיבה, כמו בתיבה : הבסיס הוא חצי מבסיס התיבה, והגובה הוא הגובה של התיבה.
דוגמה א - פירמידה ישרה: הגובה מתוך המקצוע הצדדי
הבסיס של הפירמידה הישרה הוא המלבן , שבו ו-. אורך כל מקצוע צדדי של הפירמידה הוא . חשבו את נפח הפירמידה.
1. נתון: פירמידה ישרה, הבסיס מלבן , . המטרה: הנפח.
2. הפירמידה ישרה, ולכן הגובה פוגש את הבסיס במרכז המעגל החוסם את המלבן, כלומר במפגש האלכסונים .
3. האלכסון: , ולכן .
4. מאונך למישור הבסיס, ולכן המשולש ישר זווית ב-: .
5. שטח הבסיס: .
6. הנפח: .
דוגמה ב - פירמידה בתוך תיבה: פי כמה גדול הנפח
נתונה תיבה . פי כמה גדול הנפח של התיבה מהנפח של הפירמידה ?
1. נתון: תיבה. המטרה: היחס בין הנפח של התיבה לנפח של הפירמידה . נסמן את שטח הבסיס של התיבה ואת הגובה שלה , ואז נפח התיבה .
2. בוחרים לפירמידה את הבסיס . האלכסון מחלק את המלבן לשני משולשים חופפים, ולכן שטח הוא .
3. קודקוד הראש . המקצוע מאונך למישור (התיבה ישרה), ו- במישור הזה. לכן הוא הגובה של הפירמידה, ואורכו .
4. נפח הפירמידה: .
5. היחס: . היחס לא תלוי במידות של התיבה.
פי
3. זיהוי הגובה וחישובו בגוף שאינו ישר
הגובה בגוף שאינו ישר
בגוף ישר הגובה כמעט מוכן: במנסרה ישרה זה המקצוע הצדדי, ובפירמידה ישרה זה הקטע אל מרכז המעגל החוסם. בגוף שאינו ישר צריך לחפש קטע שמאונך למישור הבסיס. לפעמים הוא מקצוע של הגוף, ולפעמים כדאי לבחור פאה אחרת להיות הבסיס.
במדויק: בפירמידה שקודקוד הראש שלה והבסיס שלה במישור , הקטע הוא גובה אם נקודה במישור ו- מאונך למישור . בפירמידה משולשת כל אחת מארבע הפאות יכולה לשמש בסיס, והקודקוד שמולה הוא קודקוד הראש. בכל בחירה כזאת יוצא אותו נפח.
בפירמידה המקצוע מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא הגובה. בפירמידה המשולשת המקצועות , ו- מאונכים זה לזה. אם בוחרים את הפאה להיות הבסיס, הגובה הוא : הוא מאונך ל- ול-, שני ישרים נחתכים במישור .
מקצוע שמאונך לבסיס
אם המקצוע הצדדי של פירמידה מאונך למישור הבסיס, אז הוא הגובה: . במנסרה, אם המקצוע הצדדי מאונך למישור הבסיס, המנסרה ישרה והמקצוע הוא הגובה.
פירמידה משולשת עם שלושה מקצועות מאונכים
בפירמידה המשולשת , אם המקצועות , ו- מאונכים זה לזה, בוחרים את הפאה להיות הבסיס ואת להיות הגובה:
הגובה לפי שיעורים
•אם נתונים השיעורים של שני הקצוות של הגובה, ו-, אורך הגובה הוא אורך הווקטור: .
•אם הבסיס נמצא במישור וקודקוד הראש הוא , רגל הגובה היא , ולכן .
איך מראים שמקצוע מאונך לבסיס
מספיק להראות שהמקצוע מאונך לשני ישרים נחתכים שנמצאים במישור הבסיס ועוברים דרך הקצה שלו. למשל בפירמידה : אם וגם , אז מאונך למישור .
חישוב אורך הגובה במשולש ישר זווית
כשידוע שהקטע מאונך למישור הבסיס, אבל האורך שלו לא נתון:
1. בוחרים נקודה במישור הבסיס, שעבורה ידוע או זווית במשולש .
2. המשולש ישר זווית ב-, כי מאונך לכל ישר במישור הבסיס שעובר דרך .
3. מחשבים את בתוך מישור הבסיס.
4. משפט פיתגורס: . או טריגונומטריה במשולש: .
כש- מאונך לבסיס, המשולשים , ו- ישרי זווית ב-. המקצועות , ו- אינם גבהים.
רגל הגובה לא חייבת להיות בתוך הבסיס. גם כשהיא מחוצה לו, בפירמידה ו- במנסרה.
דוגמה א - מקצוע צדדי שמאונך לבסיס הוא הגובה
בפירמידה הבסיס הוא מלבן, ו-. המקצוע מאונך למישור הבסיס, ו-. חשבו את נפח הפירמידה.
1. נתון: בסיס מלבן , מאונך למישור הבסיס, . המטרה: הנפח.
2. מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא הגובה, וגם . המשולש ישר זווית ב-.
3. האלכסון של המלבן: .
4. הגובה: .
5. שטח הבסיס: .
6. הנפח: .
דוגמה ב - שלושה מקצועות מאונכים: בוחרים פאה צדדית כבסיס
בפירמידה המשולשת המקצועות , ו- מאונכים זה לזה. נתון: , , . חשבו את נפח הפירמידה.
1. נתון: , , מאונכים זה לזה, , , . המטרה: הנפח.
2. לא נוח לחשב עם הבסיס , כי לא ידוע איפה רגל הגובה אליו. בוחרים כבסיס את הפאה .
3. ו-, ו-, שני ישרים נחתכים במישור . לכן מאונך למישור , והוא הגובה: .
4. המשולש ישר זווית ב-: .
5. הנפח: .
4. נפח בעזרת וקטורים: הוכחה שוקטור הוא גובה
וקטור שהוא גובה
לפעמים אף מקצוע של הגוף אינו מאונך לבסיס, אבל בשאלה נתון קטע מקודקוד של הגוף אל נקודה במישור הבסיס. כדי להשתמש בקטע הזה כגובה, צריך להוכיח שהוא מאונך למישור הבסיס. את זה עושים עם מכפלה סקלרית.
במדויק: וקטור שונה מווקטור האפס מאונך למישור אם הוא מאונך לכל וקטור שונה מווקטור האפס שהנקודות שלו (ההתחלה והסוף) נמצאות במישור. כש- קודקוד הראש של פירמידה (או קודקוד של הבסיס העליון של מנסרה) ו- נקודה במישור הבסיס, הקטע הוא גובה אם ורק אם מאונך למישור הבסיס. אז .
במקבילון שבאיור המקצוע נוטה, ולכן הוא לא הגובה. הנקודה נמצאת על האלכסון , כלומר במישור הבסיס. אם מראים ש- מאונך ל- ול-, מקבלים ש- הוא הגובה של המקבילון.
ניצבות של שני וקטורים
שני וקטורים ו-, ששונים מווקטור האפס, מאונכים זה לזה אם ורק אם .
התנאי המספיק: וקטור מאונך למישור
אם וגם , כאשר ו- שני וקטורים לא קולינאריים שמגדירים את המישור, אז מאונך למישור.
אורך הגובה ושטח הבסיס בעזרת וקטורים
•אורך: . בהצגה אלגברית: .
•הזווית בין ל-: .
•שטח מקבילית שהצלעות שלה ו-: . שטח המשולש שהם קובעים: חצי מזה.
הוכחה שווקטור הוא גובה, וחישוב הנפח
כשנתונים קודקוד של הגוף ונקודה במישור הבסיס:
1. מבטאים את : באמצעות וקטורים נתונים, או לפי שיעורים.
2. בוחרים שני וקטורים לא קולינאריים במישור הבסיס, למשל ו-.
3. מראים ש- וגם . לכן מאונך למישור הבסיס, והוא הגובה.
4. מחשבים את .
5. מחשבים את שטח הבסיס ומציבים בנוסחת הנפח.
צריך שני וקטורים לא קולינאריים. במקבילית הווקטורים ו- קולינאריים, ולכן ניצבות לשניהם לא מספיקה.
צריך גם להראות ש- נמצאת במישור הבסיס, למשל כי היא על אלכסון של הבסיס. וקטור שמאונך לבסיס אבל לא מגיע אליו אינו גובה.
דוגמה א - גישה גאומטרית: מקבילון שהבסיס שלו מעוין
במקבילון הבסיס הוא מעוין שאורך הצלע שלו . נתון: , . נסמן , , . הנקודה נמצאת על האלכסון , ו-.
א. הראו ש- מאונך למישור הבסיס .
ב. חשבו את נפח המקבילון.
1. נתון: , , כל הזוויות בין , , הן , . המטרה: להוכיח ש- גובה, ולחשב את הנפח.
2. המכפלות הסקלריות: , , .
3. , ולכן , ו-.
4. , וגם .
5. ו- לא קולינאריים ונמצאים במישור הבסיס, ולכן מאונך למישור הבסיס. על , כלומר במישור הבסיס, ולכן הוא הגובה.
6. אורך הגובה: ו-. לכן , ו-.
7. שטח הבסיס: .
8. הנפח: .
א. . ב.
דוגמה ב - גישה אלגברית: פירמידה לפי השיעורים של הקודקודים
בפירמידה נתונים הקודקודים , , , , .
א. הראו שהמרובע הוא מקבילית.
ב. הנקודה מקיימת . מצאו את השיעורים של , והראו ש- מאונך למישור הבסיס.
ג. חשבו את נפח הפירמידה.
1. נתון: השיעורים של חמשת הקודקודים, . המטרה: להראות ש- גובה, ולחשב את הנפח.
2. ו-. הווקטורים שווים, ולכן מקבילית.
3. , ולכן . על האלכסון , ולכן במישור הבסיס.
4. ו-.
5. ו-. ו- לא קולינאריים, ולכן מאונך למישור הבסיס, והוא הגובה.
6. .
7. שטח הבסיס: , ו-. לכן ( הזווית , והיא קהה), , ו-.
8. הנפח: .
א. . ב. . ג.