תזכורת: וקטור בגישה גאומטרית
בנושאים הקודמים עבדנו עם וקטורים כחצים: בלי מספרים, רק עם צורות וגופים. נזכיר את המושגים שנשתמש בהם גם עכשיו.
במדויק: וקטור הוא גודל שנקבע על ידי אורך וכיוון (יוצא מן הכלל הוא וקטור האפס : האורך שלו ואין לו כיוון). וקטור מסמנים או באות עם קו מתחתיה, . שני וקטורים שווים אם יש להם אותו אורך ואותו כיוון. עבור , הווקטור קולינארי ל- אם ורק אם יש מספר כך ש-.
בנושא הזה נוסיף לווקטורים מערכת צירים. כל וקטור יקבל שלושה מספרים, וכל החישובים (חיבור, אורך, זווית) ייעשו עם המספרים האלה. המושגים עצמם לא משתנים: וקטורים שווים נשארים שווים, וקולינאריים נשארים קולינאריים.
תזכורת: הזווית בין וקטורים והמכפלה הסקלרית
כשמשרטטים שני וקטורים מאותה נקודה, נוצרת ביניהם זווית. בעזרתה הגדרנו את המכפלה הסקלרית.
במדויק: הזווית בין שני וקטורים ו- (שאינם וקטור האפס) היא הזווית שנוצרת כשמשרטטים אותם מאותה נקודה, ו-. המכפלה הסקלרית היא המספר . בפרט .
המכפלה הסקלרית היא מספר, לא וקטור. בנושא הזה נלמד לחשב אותה ישירות מהמספרים של הווקטורים, ומשם נמצא זוויות, אורכים ושטחים.
1. מערכת צירים במרחב ושיעורי נקודה
מערכת צירים במרחב ושיעורי נקודה
במישור מספיקים שני מספרים כדי לתאר נקודה: . במרחב יש עוד כיוון, למעלה ולמטה, ולכן צריך ציר שלישי ומספר שלישי.
במדויק: מערכת צירים במרחב בנויה משלושה צירי מספרים, ציר , ציר וציר , שכל שניים מהם מאונכים זה לזה, והם נחתכים בנקודה אחת , ראשית הצירים. בכל הצירים אותה יחידת אורך, ו- היא הנקודה בכל ציר. שיעורי הנקודה הם השלשה הסדורה שעבורה: יוצאים מ-, זזים יחידות בכיוון ציר , אחר כך יחידות בכיוון ציר , ואחר כך יחידות בכיוון ציר , ומגיעים ל-. מספר שלילי פירושו תזוזה בכיוון ההפוך לציר. כותבים . לכל נקודה יש שלשה אחת בדיוק, ולכל שלשה יש נקודה אחת בדיוק.
בשרטוט הנקודה . מ- זזים בכיוון ציר , אחר כך בכיוון ציר , ומגיעים לנקודה שבמישור . משם עולים בכיוון ציר , ומגיעים ל-. בשרטוט מסמנים את ציר באלכסון, "יוצא אלינו", את ציר ימינה ואת ציר למעלה.
כל שני צירים קובעים מישור: המישור עובר דרך ציר וציר , וכך גם המישור והמישור . הם נקראים מישורי הצירים.
נקודות במישורי הצירים ועל הצירים
על החלק החיובי של ציר
נקודה על החלק החיובי של ציר היא מהצורה עם , ומרחקה מראשית הצירים הוא . כך גם בצירים האחרים: עם , ו- עם .
שיעורי הקודקודים של תיבה במערכת צירים
כשקודקוד אחד של תיבה נמצא בראשית הצירים, ושלושת המקצועות שיוצאים ממנו נמצאים על החלקים החיוביים של הצירים:
1. הקודקוד שבראשית: .
2. שלושת הקודקודים שעל הצירים: אורך המקצוע הוא השיעור שעל הציר, ושאר השיעורים . למשל , , .
3. כל קודקוד אחר: מגיעים אליו מהראשית לאורך מקצועות, וכל מקצוע מוסיף את אורכו לשיעור של הציר שהוא מקביל לו. למשל הקודקוד הנגדי לראשית הוא .
4. בדיקה: בבסיס שבמישור לכל הקודקודים .
הסדר בשלשה קובע: קודם , אחר כך , ואחר כך . הנקודות ו- הן שתי נקודות שונות.
נקודה שבמישור לא חייבת להיות על ציר: ב- רק . כדי להיות על ציר צריך שני אפסים: וגם .
דוגמה - שיעורי הקודקודים של תיבה שקודקודה בראשית
בתיבה הקודקוד נמצא בראשית הצירים. הקודקודים , ו- נמצאים על החלקים החיוביים של ציר , ציר וציר בהתאמה.
נתון: , , ונפח התיבה הוא .
א. מצאו את אורך המקצוע .
ב. מצאו את שיעורי כל קודקודי התיבה.
ג. אילו קודקודים נמצאים במישור ?
1. נתון: תיבה, בראשית, , , הנפח . המטרה: שיעורי הקודקודים, ואילו מהם במישור .
2. א: נפח תיבה הוא מכפלת שלושת המקצועות: , ולכן .
3. ב: . שלושת הקודקודים שעל הצירים: , , .
4. : מ- הולכים בכיוון ציר (עד ) ו- בכיוון ציר , ולכן .
5. הקודקודים העליונים נמצאים יחידות מעל הקודקודים התחתונים, ולכן מוסיפים לשיעור : , , .
6. ג: במישור מתקיים . לפי השיעורים: , , , .
א. . ב. , , , , , , , . ג. , , , .
2. הצגה אלגברית של וקטור ווקטורי היחידה
וקטורי היחידה והצגה אלגברית של וקטור
בכל ציר יש וקטור קטן, באורך , שמצביע בכיוון החיובי של הציר. מכל וקטור במרחב אפשר להגיע בעזרת שלושת הווקטורים הקטנים האלה, ושלושת המקדמים הם ההצגה האלגברית של הווקטור.
במדויק: וקטורי היחידה של הצירים הם , ו-: אורך כל אחד מהם , והכיוון שלהם הוא הכיוון החיובי של ציר , ציר וציר בהתאמה. כל וקטור במרחב אפשר לכתוב בדרך אחת בלבד כצירוף לינארי , כאשר , , מספרים ממשיים. השלשה הסדורה היא ההצגה האלגברית של , וכותבים .
למה יש דרך אחת בלבד? שלושת וקטורי היחידה לא נמצאים באותו מישור, ולכן כל וקטור במרחב הוא צירוף לינארי יחיד שלהם (זה הכלל מהנושא "צירוף לינארי של וקטורים").
בשרטוט עם . כדי להגיע מ- ל- הולכים פעמיים , שלוש פעמים וארבע פעמים , ולכן .
וקטורי היחידה ווקטור האפס
- , , .
- .
- . למשל .
וקטור בין שתי נקודות
•עבור נקודה : . לווקטור מהראשית יש אותם מספרים כמו לנקודה.
•עבור ו-: . כלומר הסוף פחות ההתחלה.
•ובכיוון ההפוך: אם ידועים ו-, אז .
מחסרים את נקודת ההתחלה מנקודת הסיום. אם מחסרים הפוך, מקבלים את : כל השיעורים מחליפים סימן.
היא נקודה, ו- הוא וקטור. לווקטור אין מקום קבוע: כל חץ שמתחיל בנקודה כלשהי ומגיע ב-, ב- ו- ב- הוא אותו וקטור.
דוגמה - וקטור בין שתי נקודות, ונקודת סיום לפי וקטור
נתונות הנקודות ו-.
א. מצאו את ההצגה האלגברית של ושל , וכתבו את באמצעות , , .
ב. נתון . מצאו את שיעורי הנקודה .
1. א: הסוף פחות ההתחלה: .
2. .
3. לפי ההצגה האלגברית: .
4. ב: מוסיפים לשיעורי את רכיבי : .
5. בדיקה: , כמו שנתון.
א. , . ב. .
3. שוויון, חיבור וכפל בסקלר בהצגה אלגברית
פעולות בווקטורים בהצגה אלגברית
בהצגה אלגברית כל הפעולות נעשות "רכיב רכיב": מחברים את ה- עם ה-, את ה- עם ה- ואת ה- עם ה-.
במדויק: יהיו , , ויהי מספר ממשי.
- אם ורק אם וגם וגם .
- חיבור: .
- כפל בסקלר: .
- חיסור: .
אלה אותן פעולות כמו בגישה הגאומטרית (כלל המשולש, כלל המקבילית, מתיחה), רק כתובות במספרים.
למה מחברים רכיב רכיב? כי , ולפי חוקי החילוף, הקיבוץ והפילוג אוספים את המקדמים של , של ושל .
בשרטוט, במישור : , , והאלכסון של המקבילית הוא .
שוויון, חיבור וכפל בסקלר
עבור ו-:
- .
- .
- .
שוויון של וקטורים נותן שלוש משוואות, אחת לכל רכיב.
הקודקוד הרביעי של מקבילית
כשנתונים שלושה קודקודים של מקבילית (בסדר הזה) ומחפשים את הרביעי:
1. כותבים שוויון וקטורים של צלעות נגדיות, באותו כיוון: (או ).
2. מחשבים את הווקטור הידוע, ומציבים את השיעורים הלא ידועים של הקודקוד החסר.
3. משווים רכיב רכיב ופותרים שלוש משוואות פשוטות.
4. בדיקה: אמצע שווה לאמצע .
אמצע של קטע ונקודה על קטע
- אמצע הקטע : , ולכן .
•נקודה על הקטע שמקיימת (): מחשבים את ומוסיפים אותו לשיעורי .
במקבילית שווים ו-, ולא ו-. שוויון עם הכיוון הלא נכון נותן נקודה אחרת, והמרובע לא יהיה מקבילית.
בכפל בסקלר מכפילים כל רכיב: , ולא .
דוגמה - הקודקוד הרביעי ומפגש האלכסונים במקבילית
נתונים שלושה קודקודים של המקבילית : , , .
א. מצאו את שיעורי הקודקוד .
ב. מצאו את שיעורי הנקודה , מפגש האלכסונים.
ג. הראו כי .
1. נתון: מקבילית, שלושה קודקודים. המטרה: , מפגש האלכסונים, ובדיקת כלל המקבילית.
2. א: במקבילית . מחשבים: .
3. נסמן . אז .
4. משווים רכיב רכיב: , , , ולכן , , , כלומר .
5. ב: במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן אמצע : .
6. בדיקה: אמצע הוא , אותה נקודה.
7. ג: . מחברים רכיב רכיב: .
8. , ולכן השוויון מתקיים.
א. . ב. . ג. שני האגפים שווים ל-.
4. וקטורים קולינאריים בהצגה אלגברית
וקטורים קולינאריים בהצגה אלגברית
וקטורים קולינאריים הם "אותו וקטור, מתוח או הפוך". במספרים זה אומר: כל הרכיבים של אחד הם הרכיבים של השני, כפול אותו מספר.
במדויק: יהי . הווקטור קולינארי ל- אם ורק אם יש מספר אחד שעבורו , וגם , כלומר . בפרט וקטור האפס () קולינארי לכל וקטור .
בשרטוט , ו-. שלושתם על ישרים מקבילים: באותו כיוון וארוך פי , ו- בכיוון ההפוך.
בדיקת קולינאריות לפי הרכיבים
עבור : אם ורק אם היחס בין כל רכיב של לרכיב המתאים של הוא אותו .
•רכיב ב-: גם הרכיב המתאים ב- חייב להיות .
- : אותו כיוון. : כיוון הפוך. .
שלוש נקודות על ישר אחד, וצלעות מקבילות
האם , , על ישר אחד:
1. מחשבים ו- (שניהם יוצאים מ-).
2. בודקים אם . אם כן, הנקודות על ישר אחד. אם אין כזה, הן לא על ישר אחד, ולכן הן קובעות מישור.
האם :
1. מחשבים ו-.
2. בודקים אם .
3. בודקים ש- לא על הישר (לפי הבדיקה של שלוש נקודות על ישר אחד). אז , והיחס בין האורכים הוא .
צריך להיות אותו מספר בכל שלושת הרכיבים. ב- מול היחסים הם , ו-, ולכן הווקטורים אינם קולינאריים.
לא מחלקים באפס. אם ו-, מוצאים את מהרכיבים שאינם אפס (), ובודקים שברכיב יש בשניהם.
דוגמה - מרובע עם זוג צלעות מקבילות: טרפז
נתונים הקודקודים של המרובע : , , , .
א. הראו כי הנקודות , , אינן על ישר אחד.
ב. הראו כי , ומצאו פי כמה ארוך מ-.
ג. הראו כי אינו מקביל ל-. מהו סוג המרובע?
1. נתון: ארבעה קודקודים. המטרה: לבדוק קולינאריות של זוגות וקטורים, ולקבוע את סוג המרובע.
2. א: , . היחסים: ברכיב , ברכיב . הם שונים, ולכן אין , והנקודות לא על ישר אחד.
3. ב: . בכל רכיב היחס ל- הוא : .
4. לפי סעיף א, לא על הישר , ולכן (ישרים מקבילים שונים), ו-.
5. ג: , . היחסים: ברכיב , ברכיב . אין , ולכן אינו מקביל ל-.
6. במרובע יש בדיוק זוג אחד של צלעות מקבילות, ולכן הוא טרפז.
א. אין שעבורו . ב. , כלומר ארוך פי . ג. טרפז ().
5. אורך וקטור בהצגה אלגברית
אורך וקטור ומרחק בין נקודות
כמו במישור, גם במרחב את האורך מחשבים לפי משפט פיתגורס. ההבדל היחיד: יש שלושה רכיבים, ולכן מתחת לשורש יש שלושה ריבועים.
במדויק: אורך הווקטור הוא . המרחק בין הנקודות ו- הוא אורך הקטע , כלומר .
למה הנוסחה נכונה? בשרטוט עם , ו- היא הנקודה שמתחת ל- במישור .
•במישור : .
- מאונך למישור , ולכן המשולש ישר זווית ב-: .
•לכן .
אורך וקטור ומרחק בין שתי נקודות
- עבור .
- .
- , ו-.
הוכחה שפירמידה ישרה
כשנתונים שיעורי הקודקודים של פירמידה, ומבקשים להוכיח שהיא ישרה:
1. כותבים את המקצועות הצדדיים: מקודקוד הראש לכל קודקוד בבסיס.
2. מחשבים את האורך של כל אחד מהם לפי נוסחת המרחק.
3. אם כל המקצועות הצדדיים שווים, הפירמידה ישרה (זו ההגדרה של פירמידה ישרה).
מעלים בריבוע גם רכיב שלילי: . אורך של וקטור שאינו וקטור האפס הוא תמיד מספר חיובי.
אינו . למשל , ולא .
דוגמה - מקצועות צדדיים שווים בפירמידה משולשת
בפירמידה נתונים הקודקודים , , , .
א. הוכיחו כי הפירמידה ישרה.
ב. חשבו את אורכי צלעות הבסיס . מהו סוג המשולש לפי הצלעות שלו?
1. נתון: שיעורי ארבעת הקודקודים. המטרה: להראות שהמקצועות הצדדיים שווים, ולחשב את צלעות הבסיס.
2. א: , ולכן .
3. , ולכן .
4. , ולכן .
5. , ולכן הפירמידה ישרה.
6. ב: , ולכן . , ולכן . , ולכן .
7. , ולכן המשולש שווה שוקיים.
א. , ולכן הפירמידה ישרה. ב. , : משולש שווה שוקיים.
6. מכפלה סקלרית בהצגה אלגברית וחישוב זוויות
המכפלה הסקלרית בהצגה אלגברית
בגישה הגאומטרית חישבנו מכפלה סקלרית מהאורכים ומהזווית. בהצגה אלגברית יש דרך הרבה יותר קצרה: מכפילים רכיב ברכיב ומחברים.
במדויק: עבור ו- המכפלה הסקלרית היא המספר . זה אותו מספר כמו , כאשר היא הזווית בין הווקטורים. לכן, כשהווקטורים אינם וקטור האפס, אפשר למצוא מהמספרים את הזווית.
למה מכפילים רכיב ברכיב? כותבים ו- ופותחים סוגריים לפי חוק הפילוג. וקטורי היחידה מאונכים זה לזה, ולכן , ואורכם , ולכן . נשארים רק , ו-.
חישוב המכפלה הסקלרית
למשל .
הזווית בין שני וקטורים
עבור , :
זווית במשולש או במרובע לפי שיעורי הקודקודים
כשמחפשים את הזווית :
1. כותבים את שני הווקטורים שיוצאים מקודקוד הזווית: ו-.
2. מחשבים , ו-.
3. מציבים בנוסחת .
4. מוצאים את במחשבון. אם , הזווית קהה.
ל- לוקחים את ו-, שניהם מ-. עם ו- מתקבלת הזווית .
המכפלה הסקלרית היא מספר, לא וקטור. לא כותבים .
דוגמה - זווית קהה במשולש לפי שיעורי הקודקודים
נתונים הקודקודים של המשולש : , , .
א. חשבו את גודל הזווית .
ב. חשבו את גודל הזווית .
ג. מהו סוג המשולש לפי הזוויות שלו?
1. א: הווקטורים שיוצאים מ-: , .
2. . , .
3. , ולכן . המכפלה שלילית, ולכן הזווית קהה.
4. ב: הווקטורים שיוצאים מ-: , .
5. . , .
6. , ולכן .
7. ג: יש במשולש זווית קהה, ולכן הוא משולש קהה זווית. (הזווית השלישית: .)
א. . ב. . ג. משולש קהה זווית.
7. הוכחת ניצבות בין וקטורים ובין וקטור למישור
ניצבות בין וקטורים ובין וקטור למישור
כשהזווית בין שני וקטורים היא , הקוסינוס שלה , ולכן גם המכפלה הסקלרית . זה נותן מבחן פשוט לניצבות: מחשבים מכפלה אחת ובודקים אם יצא אפס.
במדויק: שני וקטורים שאינם וקטור האפס מאונכים זה לזה אם הזווית ביניהם . וקטור מאונך למישור אם הוא מאונך לכל וקטור (שאינו וקטור האפס) שנמצא במישור.
כדי להראות שווקטור מאונך למישור, לא צריך לבדוק את כל הווקטורים במישור. מספיקים שני וקטורים לא קולינאריים שקובעים את המישור: אם מאונך לשניהם, הוא מאונך לכל וקטור במישור.
התנאי לניצבות של שני וקטורים
עבור , :
אם ורק אם , כלומר .
התנאי המספיק לניצבות של וקטור למישור
אם מאונך לשני וקטורים לא קולינאריים שנמצאים במישור, אז מאונך למישור.
הוכחה שמקצוע מאונך למישור הבסיס
כשרוצים להוכיח ש- מאונך למישור :
1. כותבים שני וקטורים במישור שיוצאים מאותה נקודה, למשל ו-.
2. בודקים שהם לא קולינאריים (אין שעבורו ).
3. מחשבים ו-.
4. אם שתי המכפלות , לפי התנאי המספיק מאונך למישור .
וקטור שמאונך לווקטור אחד במישור לא בהכרח מאונך למישור. צריך שתי מכפלות שוות , עם שני וקטורים לא קולינאריים.
כשמראים שזווית במרובע היא , הווקטורים יוצאים מהקודקוד של הזווית. למשל ל-: .
דוגמה א - מרובע שהוא מלבן: ניצבות של שתי צלעות
נתונים הקודקודים של המרובע : , , , .
הוכיחו כי מלבן.
1. נתון: ארבעה קודקודים. המטרה: להראות שהמרובע מקבילית ושיש בו זווית ישרה.
2. , . הווקטורים שווים, ולכן מקבילית.
3. . מכפלה סקלרית: .
4. שני הווקטורים אינם וקטור האפס, ולכן , כלומר .
5. מקבילית שיש בה זווית ישרה היא מלבן.
ו-, ולכן מלבן.
דוגמה ב - מקצוע שמאונך למישור הבסיס של פירמידה
בפירמידה נתונים הקודקודים , , , .
הוכיחו כי המקצוע מאונך למישור הבסיס .
1. נתון: שיעורי הקודקודים. המטרה: להראות ש- מאונך לשני וקטורים לא קולינאריים במישור .
2. וקטורים במישור הבסיס: , .
3. הם לא קולינאריים: ברכיב של יש , וב- יש , ולכן היחס שם הוא ; אבל ברכיב היחס הוא . אין אחד.
4. .
5. , ו-.
6. מאונך לשני וקטורים לא קולינאריים במישור , ולכן לפי התנאי המספיק מאונך למישור .
ו-, ו-, לא קולינאריים, ולכן מאונך למישור .
8. חישובי שטחים בהצגה אלגברית
שטחים בעזרת אורכים וזוויות
את נוסחאות השטח כבר מכירים מכיתות י' ו-י"א. מה שהווקטורים נותנים הוא את המספרים שנכנסים לנוסחאות: אורכי צלעות מנוסחת האורך, וזוויות מהמכפלה הסקלרית.
במדויק: בכל משולש השטח הוא , כאשר היא הזווית בין ו-. בכל מקבילית השטח הוא , כאשר . את האורכים מחשבים לפי , ואת לפי .
כש- הזווית ישרה ו-, ואז השטח הוא פשוט חצי מכפלת הניצבים. כך גם במלבן ובטרפז ישר זווית: מוכיחים ניצבות במכפלה סקלרית, והשטח יוצא בלי טריגונומטריה.
שטח משולש ושטח מקבילית
•משולש: .
•מקבילית: .
•משולש ישר זווית (): .
•טרפז () שבו : , כי הוא הגובה.
שטח משולש לפי שיעורי הקודקודים
כשנתונים שיעורי שלושת הקודקודים:
1. בוחרים קודקוד, למשל , וכותבים ו-.
2. מחשבים , ו-.
3. מוצאים את , ואת הזווית במחשבון.
4. מציבים בנוסחת השטח .
הזווית בנוסחה היא הזווית שבין שתי הצלעות שבנוסחה. עם ו- לוקחים את , ולא זווית בקודקוד אחר.
לפני שמחשבים שטח של טרפז או של מלבן, מוכיחים את התכונות: מקבילות בעזרת , וזווית ישרה בעזרת מכפלה סקלרית .
דוגמה א - שטח משולש: זווית מהמכפלה הסקלרית ואז סינוס
נתונים הקודקודים של המשולש : , , .
א. חשבו את גודל הזווית .
ב. חשבו את שטח המשולש .
1. א: , .
2. , .
3. .
4. , ולכן .
5. ב: .
א. . ב. .
דוגמה ב - שטח טרפז ישר זווית בלי טריגונומטריה
נתונים הקודקודים של המרובע : , , , .
א. הוכיחו כי המרובע הוא טרפז ישר זווית.
ב. חשבו את שטח הטרפז.
1. נתון: ארבעה קודקודים. המטרה: להוכיח מקבילות וזווית ישרה, ואז לחשב שטח לפי נוסחת הטרפז.
2. א: , .
3. לא על הישר : , והיחסים ל- הם ו-, שונים. לכן .
4. , . ברכיב של יש , וב- יש , ולכן הם לא קולינאריים: אינו מקביל ל-, והמרובע טרפז.
5. , ולכן : הטרפז ישר זווית.
6. ב: , , .
7. מאונך לבסיסים, ולכן הוא הגובה: .
א. ו-. ב. .