דילוג לתוכן המרכזי

סיכום וקטורים בהצגה אלגברית

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בוקטורים בהצגה אלגברית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: וקטור בגישה גאומטרית

בנושאים הקודמים עבדנו עם וקטורים כחצים: בלי מספרים, רק עם צורות וגופים. נזכיר את המושגים שנשתמש בהם גם עכשיו.

במדויק: וקטור הוא גודל שנקבע על ידי אורך וכיוון (יוצא מן הכלל הוא וקטור האפס 0‾\underline{0}: האורך שלו 00 ואין לו כיוון). וקטור מסמנים AB→\overrightarrow{AB} או באות עם קו מתחתיה, u‾\underline{u}. שני וקטורים שווים אם יש להם אותו אורך ואותו כיוון. עבור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}, הווקטור v‾\underline{v} קולינארי ל-u‾\underline{u} אם ורק אם יש מספר tt כך ש-v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u}.

בנושא הזה נוסיף לווקטורים מערכת צירים. כל וקטור יקבל שלושה מספרים, וכל החישובים (חיבור, אורך, זווית) ייעשו עם המספרים האלה. המושגים עצמם לא משתנים: וקטורים שווים נשארים שווים, וקולינאריים נשארים קולינאריים.

תזכורת: הזווית בין וקטורים והמכפלה הסקלרית

כשמשרטטים שני וקטורים מאותה נקודה, נוצרת ביניהם זווית. בעזרתה הגדרנו את המכפלה הסקלרית.

במדויק: הזווית בין שני וקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} (שאינם וקטור האפס) היא הזווית θ\theta שנוצרת כשמשרטטים אותם מאותה נקודה, ו-0∘≤θ≤180∘0^\circ\le\theta\le180^\circ. המכפלה הסקלרית היא המספר u‾⋅v‾=∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅cos⁡θ\underline{u}\cdot\underline{v}=|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|\cdot\cos\theta. בפרט u‾⋅u‾=∣u‾∣2\underline{u}\cdot\underline{u}=|\underline{u}|^2.

המכפלה הסקלרית היא מספר, לא וקטור. בנושא הזה נלמד לחשב אותה ישירות מהמספרים של הווקטורים, ומשם נמצא זוויות, אורכים ושטחים.

uvθABC

1. מערכת צירים במרחב ושיעורי נקודה

מערכת צירים במרחב ושיעורי נקודה

במישור מספיקים שני מספרים כדי לתאר נקודה: (x,y)(x,y). במרחב יש עוד כיוון, למעלה ולמטה, ולכן צריך ציר שלישי ומספר שלישי.

במדויק: מערכת צירים במרחב בנויה משלושה צירי מספרים, ציר xx, ציר yy וציר zz, שכל שניים מהם מאונכים זה לזה, והם נחתכים בנקודה אחת OO, ראשית הצירים. בכל הצירים אותה יחידת אורך, ו-OO היא הנקודה 00 בכל ציר. שיעורי הנקודה PP הם השלשה הסדורה (a,b,c)(a,b,c) שעבורה: יוצאים מ-OO, זזים aa יחידות בכיוון ציר xx, אחר כך bb יחידות בכיוון ציר yy, ואחר כך cc יחידות בכיוון ציר zz, ומגיעים ל-PP. מספר שלילי פירושו תזוזה בכיוון ההפוך לציר. כותבים P(a,b,c)P(a,b,c). לכל נקודה יש שלשה אחת בדיוק, ולכל שלשה יש נקודה אחת בדיוק.

בשרטוט הנקודה P(2,3,4)P(2,3,4). מ-OO זזים 22 בכיוון ציר xx, אחר כך 33 בכיוון ציר yy, ומגיעים לנקודה (2,3,0)(2,3,0) שבמישור xyxy. משם עולים 44 בכיוון ציר zz, ומגיעים ל-PP. בשרטוט מסמנים את ציר xx באלכסון, "יוצא אלינו", את ציר yy ימינה ואת ציר zz למעלה.

כל שני צירים קובעים מישור: המישור xyxy עובר דרך ציר xx וציר yy, וכך גם המישור xzxz והמישור yzyz. הם נקראים מישורי הצירים.

OxyzP(2,3,4)(2,3,0)(2,0,0)(0,3,0)

נקודות במישורי הצירים ועל הצירים

איפה הנקודההתנאי על השיעוריםדוגמה
במישור xyxyz=0z=0(3,−1,0)(3,-1,0)
במישור xzxzy=0y=0(2,0,5)(2,0,5)
במישור yzyzx=0x=0(0,4,1)(0,4,1)
על ציר xxy=0y=0 וגם z=0z=0(7,0,0)(7,0,0)
על ציר yyx=0x=0 וגם z=0z=0(0,−2,0)(0,-2,0)
על ציר zzx=0x=0 וגם y=0y=0(0,0,6)(0,0,6)
בראשית הציריםכל השיעורים 00(0,0,0)(0,0,0)

על החלק החיובי של ציר

נקודה על החלק החיובי של ציר xx היא מהצורה (a,0,0)(a,0,0) עם a>0a>0, ומרחקה מראשית הצירים הוא aa. כך גם בצירים האחרים: (0,b,0)(0,b,0) עם b>0b>0, ו-(0,0,c)(0,0,c) עם c>0c>0.

דרך הפתרון

שיעורי הקודקודים של תיבה במערכת צירים

כשקודקוד אחד של תיבה נמצא בראשית הצירים, ושלושת המקצועות שיוצאים ממנו נמצאים על החלקים החיוביים של הצירים:

1. הקודקוד שבראשית: (0,0,0)(0,0,0).

2. שלושת הקודקודים שעל הצירים: אורך המקצוע הוא השיעור שעל הציר, ושאר השיעורים 00. למשל (a,0,0)(a,0,0), (0,b,0)(0,b,0), (0,0,c)(0,0,c).

3. כל קודקוד אחר: מגיעים אליו מהראשית לאורך מקצועות, וכל מקצוע מוסיף את אורכו לשיעור של הציר שהוא מקביל לו. למשל הקודקוד הנגדי לראשית הוא (a,b,c)(a,b,c).

4. בדיקה: בבסיס שבמישור xyxy לכל הקודקודים z=0z=0.

שים לב

הסדר בשלשה קובע: קודם xx, אחר כך yy, ואחר כך zz. הנקודות (2,3,0)(2,3,0) ו-(3,2,0)(3,2,0) הן שתי נקודות שונות.

שים לב

נקודה שבמישור xyxy לא חייבת להיות על ציר: ב-(3,−1,0)(3,-1,0) רק z=0z=0. כדי להיות על ציר xx צריך שני אפסים: y=0y=0 וגם z=0z=0.

דוגמה - שיעורי הקודקודים של תיבה שקודקודה בראשית

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' הקודקוד AA נמצא בראשית הצירים. הקודקודים BB, DD ו-A′A' נמצאים על החלקים החיוביים של ציר xx, ציר yy וציר zz בהתאמה.

נתון: AB=4AB=4, AD=3AD=3, ונפח התיבה הוא 6060.

א. מצאו את אורך המקצוע AA′AA'.

ב. מצאו את שיעורי כל קודקודי התיבה.

ג. אילו קודקודים נמצאים במישור yzyz?

ABCDA'B'C'D'xyz
פתרון

1. נתון: תיבה, AA בראשית, AB=4AB=4, AD=3AD=3, הנפח 6060. המטרה: שיעורי הקודקודים, ואילו מהם במישור yzyz.

2. א: נפח תיבה הוא מכפלת שלושת המקצועות: 4⋅3⋅AA′=604\cdot3\cdot AA'=60, ולכן AA′=5AA'=5.

3. ב: A(0,0,0)A(0,0,0). שלושת הקודקודים שעל הצירים: B(4,0,0)B(4,0,0), D(0,3,0)D(0,3,0), A′(0,0,5)A'(0,0,5).

4. CC: מ-AA הולכים 44 בכיוון ציר xx (עד BB) ו-33 בכיוון ציר yy, ולכן C(4,3,0)C(4,3,0).

5. הקודקודים העליונים נמצאים 55 יחידות מעל הקודקודים התחתונים, ולכן מוסיפים 55 לשיעור zz: B′(4,0,5)B'(4,0,5), C′(4,3,5)C'(4,3,5), D′(0,3,5)D'(0,3,5).

6. ג: במישור yzyz מתקיים x=0x=0. לפי השיעורים: AA, DD, A′A', D′D'.

תשובה

א. AA′=5AA'=5. ב. A(0,0,0)A(0,0,0), B(4,0,0)B(4,0,0), C(4,3,0)C(4,3,0), D(0,3,0)D(0,3,0), A′(0,0,5)A'(0,0,5), B′(4,0,5)B'(4,0,5), C′(4,3,5)C'(4,3,5), D′(0,3,5)D'(0,3,5). ג. AA, DD, A′A', D′D'.

שאלות פתוחות על מערכת צירים במרחב ושיעורי נקודה

2. הצגה אלגברית של וקטור ווקטורי היחידה

וקטורי היחידה והצגה אלגברית של וקטור

בכל ציר יש וקטור קטן, באורך 11, שמצביע בכיוון החיובי של הציר. מכל וקטור במרחב אפשר להגיע בעזרת שלושת הווקטורים הקטנים האלה, ושלושת המקדמים הם ההצגה האלגברית של הווקטור.

במדויק: וקטורי היחידה של הצירים הם i‾\underline{i}, j‾\underline{j} ו-k‾\underline{k}: אורך כל אחד מהם 11, והכיוון שלהם הוא הכיוון החיובי של ציר xx, ציר yy וציר zz בהתאמה. כל וקטור u‾\underline{u} במרחב אפשר לכתוב בדרך אחת בלבד כצירוף לינארי u‾=ai‾+bj‾+ck‾\underline{u}=a\underline{i}+b\underline{j}+c\underline{k}, כאשר aa, bb, cc מספרים ממשיים. השלשה הסדורה (a,b,c)(a,b,c) היא ההצגה האלגברית של u‾\underline{u}, וכותבים u‾=(a,b,c)\underline{u}=(a,b,c).

למה יש דרך אחת בלבד? שלושת וקטורי היחידה לא נמצאים באותו מישור, ולכן כל וקטור במרחב הוא צירוף לינארי יחיד שלהם (זה הכלל מהנושא "צירוף לינארי של וקטורים").

בשרטוט u‾=OP→\underline{u}=\overrightarrow{OP} עם P(2,3,4)P(2,3,4). כדי להגיע מ-OO ל-PP הולכים פעמיים i‾\underline{i}, שלוש פעמים j‾\underline{j} וארבע פעמים k‾\underline{k}, ולכן u‾=2i‾+3j‾+4k‾=(2,3,4)\underline{u}=2\underline{i}+3\underline{j}+4\underline{k}=(2,3,4).

uijkxyzP(2,3,4)O

וקטורי היחידה ווקטור האפס

- i‾=(1,0,0)\underline{i}=(1,0,0), j‾=(0,1,0)\underline{j}=(0,1,0), k‾=(0,0,1)\underline{k}=(0,0,1).

- 0‾=(0,0,0)\underline{0}=(0,0,0).

- (a,b,c)=ai‾+bj‾+ck‾(a,b,c)=a\underline{i}+b\underline{j}+c\underline{k}. למשל (3,0,−2)=3i‾−2k‾(3,0,-2)=3\underline{i}-2\underline{k}.

וקטור בין שתי נקודות

•עבור נקודה P(a,b,c)P(a,b,c): OP→=(a,b,c)\overrightarrow{OP}=(a,b,c). לווקטור מהראשית יש אותם מספרים כמו לנקודה.

•עבור A(x1,y1,z1)A(x_1,y_1,z_1) ו-B(x2,y2,z2)B(x_2,y_2,z_2): AB→=(x2−x1, y2−y1, z2−z1)\overrightarrow{AB}=(x_2-x_1,\ y_2-y_1,\ z_2-z_1). כלומר הסוף פחות ההתחלה.

•ובכיוון ההפוך: אם ידועים AA ו-AB→=(p,q,r)\overrightarrow{AB}=(p,q,r), אז B(x1+p, y1+q, z1+r)B(x_1+p,\ y_1+q,\ z_1+r).

שים לב

מחסרים את נקודת ההתחלה מנקודת הסיום. אם מחסרים הפוך, מקבלים את BA→=−AB→\overrightarrow{BA}=-\overrightarrow{AB}: כל השיעורים מחליפים סימן.

שים לב

A(2,1,3)A(2,1,3) היא נקודה, ו-u‾=(2,1,3)\underline{u}=(2,1,3) הוא וקטור. לווקטור אין מקום קבוע: כל חץ שמתחיל בנקודה כלשהי ומגיע 22 ב-xx, 11 ב-yy ו-33 ב-zz הוא אותו וקטור.

דוגמה - וקטור בין שתי נקודות, ונקודת סיום לפי וקטור

נתונות הנקודות A(2,−1,3)A(2,-1,3) ו-B(5,1,−1)B(5,1,-1).

א. מצאו את ההצגה האלגברית של AB→\overrightarrow{AB} ושל BA→\overrightarrow{BA}, וכתבו את AB→\overrightarrow{AB} באמצעות i‾\underline{i}, j‾\underline{j}, k‾\underline{k}.

ב. נתון AC→=(−1,4,2)\overrightarrow{AC}=(-1,4,2). מצאו את שיעורי הנקודה CC.

פתרון

1. א: הסוף פחות ההתחלה: AB→=(5−2, 1−(−1), −1−3)=(3,2,−4)\overrightarrow{AB}=(5-2,\ 1-(-1),\ -1-3)=(3,2,-4).

2. BA→=−AB→=(−3,−2,4)\overrightarrow{BA}=-\overrightarrow{AB}=(-3,-2,4).

3. לפי ההצגה האלגברית: AB→=3i‾+2j‾−4k‾\overrightarrow{AB}=3\underline{i}+2\underline{j}-4\underline{k}.

4. ב: מוסיפים לשיעורי AA את רכיבי AC→\overrightarrow{AC}: C(2+(−1), −1+4, 3+2)=C(1,3,5)C(2+(-1),\ -1+4,\ 3+2)=C(1,3,5).

5. בדיקה: AC→=(1−2, 3−(−1), 5−3)=(−1,4,2)\overrightarrow{AC}=(1-2,\ 3-(-1),\ 5-3)=(-1,4,2), כמו שנתון.

תשובה

א. AB→=(3,2,−4)=3i‾+2j‾−4k‾\overrightarrow{AB}=(3,2,-4)=3\underline{i}+2\underline{j}-4\underline{k}, BA→=(−3,−2,4)\overrightarrow{BA}=(-3,-2,4). ב. C(1,3,5)C(1,3,5).

שאלות פתוחות על הצגה אלגברית של וקטור ווקטורי היחידה

3. שוויון, חיבור וכפל בסקלר בהצגה אלגברית

פעולות בווקטורים בהצגה אלגברית

בהצגה אלגברית כל הפעולות נעשות "רכיב רכיב": מחברים את ה-xx עם ה-xx, את ה-yy עם ה-yy ואת ה-zz עם ה-zz.

במדויק: יהיו u‾=(a1,b1,c1)\underline{u}=(a_1,b_1,c_1), v‾=(a2,b2,c2)\underline{v}=(a_2,b_2,c_2), ויהי tt מספר ממשי.

- u‾=v‾\underline{u}=\underline{v} אם ורק אם a1=a2a_1=a_2 וגם b1=b2b_1=b_2 וגם c1=c2c_1=c_2.

- חיבור: u‾+v‾=(a1+a2, b1+b2, c1+c2)\underline{u}+\underline{v}=(a_1+a_2,\ b_1+b_2,\ c_1+c_2).

- כפל בסקלר: tu‾=(ta1, tb1, tc1)t\underline{u}=(ta_1,\ tb_1,\ tc_1).

- חיסור: u‾−v‾=u‾+(−1)v‾=(a1−a2, b1−b2, c1−c2)\underline{u}-\underline{v}=\underline{u}+(-1)\underline{v}=(a_1-a_2,\ b_1-b_2,\ c_1-c_2).

אלה אותן פעולות כמו בגישה הגאומטרית (כלל המשולש, כלל המקבילית, מתיחה), רק כתובות במספרים.

למה מחברים רכיב רכיב? כי u‾+v‾=(a1i‾+b1j‾+c1k‾)+(a2i‾+b2j‾+c2k‾)\underline{u}+\underline{v}=(a_1\underline{i}+b_1\underline{j}+c_1\underline{k})+(a_2\underline{i}+b_2\underline{j}+c_2\underline{k}), ולפי חוקי החילוף, הקיבוץ והפילוג אוספים את המקדמים של i‾\underline{i}, של j‾\underline{j} ושל k‾\underline{k}.

בשרטוט, במישור xyxy: u‾=(3,1,0)\underline{u}=(3,1,0), v‾=(1,2,0)\underline{v}=(1,2,0), והאלכסון של המקבילית הוא u‾+v‾=(4,3,0)\underline{u}+\underline{v}=(4,3,0).

uvu+vO(1,2,0)(4,3,0)(3,1,0)

שוויון, חיבור וכפל בסקלר

עבור u‾=(a1,b1,c1)\underline{u}=(a_1,b_1,c_1) ו-v‾=(a2,b2,c2)\underline{v}=(a_2,b_2,c_2):

- u‾=v‾  ⟺  a1=a2, b1=b2, c1=c2\underline{u}=\underline{v}\iff a_1=a_2,\ b_1=b_2,\ c_1=c_2.

- u‾±v‾=(a1±a2, b1±b2, c1±c2)\underline{u}\pm\underline{v}=(a_1\pm a_2,\ b_1\pm b_2,\ c_1\pm c_2).

- tu‾=(ta1, tb1, tc1)t\underline{u}=(ta_1,\ tb_1,\ tc_1).

שוויון של וקטורים נותן שלוש משוואות, אחת לכל רכיב.

דרך הפתרון

הקודקוד הרביעי של מקבילית

כשנתונים שלושה קודקודים של מקבילית ABCDABCD (בסדר הזה) ומחפשים את הרביעי:

1. כותבים שוויון וקטורים של צלעות נגדיות, באותו כיוון: AB→=DC→\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{DC} (או AD→=BC→\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{BC}).

2. מחשבים את הווקטור הידוע, ומציבים את השיעורים הלא ידועים של הקודקוד החסר.

3. משווים רכיב רכיב ופותרים שלוש משוואות פשוטות.

4. בדיקה: אמצע ACAC שווה לאמצע BDBD.

אמצע של קטע ונקודה על קטע

- MM אמצע הקטע ABAB: AM→=12AB→\overrightarrow{AM}=\frac12\overrightarrow{AB}, ולכן M(x1+x22, y1+y22, z1+z22)M\left(\frac{x_1+x_2}{2},\ \frac{y_1+y_2}{2},\ \frac{z_1+z_2}{2}\right).

•נקודה MM על הקטע ABAB שמקיימת AM→=tAB→\overrightarrow{AM}=t\overrightarrow{AB} (0≤t≤10\le t\le1): מחשבים את tAB→t\overrightarrow{AB} ומוסיפים אותו לשיעורי AA.

שים לב

במקבילית ABCDABCD שווים AB→\overrightarrow{AB} ו-DC→\overrightarrow{DC}, ולא AB→\overrightarrow{AB} ו-CD→\overrightarrow{CD}. שוויון עם הכיוון הלא נכון נותן נקודה אחרת, והמרובע לא יהיה מקבילית.

שים לב

בכפל בסקלר מכפילים כל רכיב: 3(2,−1,0)=(6,−3,0)3(2,-1,0)=(6,-3,0), ולא (6,−1,0)(6,-1,0).

דוגמה - הקודקוד הרביעי ומפגש האלכסונים במקבילית

נתונים שלושה קודקודים של המקבילית ABCDABCD: A(1,2,0)A(1,2,0), B(4,0,1)B(4,0,1), C(5,3,4)C(5,3,4).

א. מצאו את שיעורי הקודקוד DD.

ב. מצאו את שיעורי הנקודה MM, מפגש האלכסונים.

ג. הראו כי AB→+AD→=AC→\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{AC}.

פתרון

1. נתון: ABCDABCD מקבילית, שלושה קודקודים. המטרה: DD, מפגש האלכסונים, ובדיקת כלל המקבילית.

2. א: במקבילית AB→=DC→\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{DC}. מחשבים: AB→=(4−1, 0−2, 1−0)=(3,−2,1)\overrightarrow{AB}=(4-1,\ 0-2,\ 1-0)=(3,-2,1).

3. נסמן D(x,y,z)D(x,y,z). אז DC→=(5−x, 3−y, 4−z)\overrightarrow{DC}=(5-x,\ 3-y,\ 4-z).

4. משווים רכיב רכיב: 5−x=35-x=3, 3−y=−23-y=-2, 4−z=14-z=1, ולכן x=2x=2, y=5y=5, z=3z=3, כלומר D(2,5,3)D(2,5,3).

5. ב: במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן MM אמצע ACAC: M(1+52, 2+32, 0+42)=M(3,2.5,2)M\left(\frac{1+5}{2},\ \frac{2+3}{2},\ \frac{0+4}{2}\right)=M(3,2.5,2).

6. בדיקה: אמצע BDBD הוא (4+22, 0+52, 1+32)=(3,2.5,2)\left(\frac{4+2}{2},\ \frac{0+5}{2},\ \frac{1+3}{2}\right)=(3,2.5,2), אותה נקודה.

7. ג: AD→=(2−1, 5−2, 3−0)=(1,3,3)\overrightarrow{AD}=(2-1,\ 5-2,\ 3-0)=(1,3,3). מחברים רכיב רכיב: AB→+AD→=(3+1, −2+3, 1+3)=(4,1,4)\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{AD}=(3+1,\ -2+3,\ 1+3)=(4,1,4).

8. AC→=(5−1, 3−2, 4−0)=(4,1,4)\overrightarrow{AC}=(5-1,\ 3-2,\ 4-0)=(4,1,4), ולכן השוויון מתקיים.

תשובה

א. D(2,5,3)D(2,5,3). ב. M(3,2.5,2)M(3,2.5,2). ג. שני האגפים שווים ל-(4,1,4)(4,1,4).

שאלות פתוחות על שוויון, חיבור וכפל בסקלר בהצגה אלגברית

4. וקטורים קולינאריים בהצגה אלגברית

וקטורים קולינאריים בהצגה אלגברית

וקטורים קולינאריים הם "אותו וקטור, מתוח או הפוך". במספרים זה אומר: כל הרכיבים של אחד הם הרכיבים של השני, כפול אותו מספר.

במדויק: יהי u‾=(a1,b1,c1)≠0‾\underline{u}=(a_1,b_1,c_1)\ne\underline{0}. הווקטור v‾=(a2,b2,c2)\underline{v}=(a_2,b_2,c_2) קולינארי ל-u‾\underline{u} אם ורק אם יש מספר tt אחד שעבורו a2=ta1a_2=ta_1, b2=tb1b_2=tb_1 וגם c2=tc1c_2=tc_1, כלומר v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u}. בפרט וקטור האפס (t=0t=0) קולינארי לכל וקטור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}.

בשרטוט u‾=(1,2,2)\underline{u}=(1,2,2), 2u‾=(2,4,4)2\underline{u}=(2,4,4) ו-−u‾=(−1,−2,−2)-\underline{u}=(-1,-2,-2). שלושתם על ישרים מקבילים: 2u‾2\underline{u} באותו כיוון וארוך פי 22, ו-−u‾-\underline{u} בכיוון ההפוך.

u2u-uABCDEF

בדיקת קולינאריות לפי הרכיבים

עבור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}: v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u} אם ורק אם היחס בין כל רכיב של v‾\underline{v} לרכיב המתאים של u‾\underline{u} הוא אותו tt.

•רכיב 00 ב-u‾\underline{u}: גם הרכיב המתאים ב-v‾\underline{v} חייב להיות 00.

- t>0t>0: אותו כיוון. t<0t<0: כיוון הפוך. ∣v‾∣=∣t∣⋅∣u‾∣|\underline{v}|=|t|\cdot|\underline{u}|.

דרך הפתרון

שלוש נקודות על ישר אחד, וצלעות מקבילות

האם AA, BB, CC על ישר אחד:

1. מחשבים AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC} (שניהם יוצאים מ-AA).

2. בודקים אם AC→=tAB→\overrightarrow{AC}=t\overrightarrow{AB}. אם כן, הנקודות על ישר אחד. אם אין tt כזה, הן לא על ישר אחד, ולכן הן קובעות מישור.

האם AB∥DCAB\parallel DC:

1. מחשבים AB→\overrightarrow{AB} ו-DC→\overrightarrow{DC}.

2. בודקים אם DC→=tAB→\overrightarrow{DC}=t\overrightarrow{AB}.

3. בודקים ש-CC לא על הישר ABAB (לפי הבדיקה של שלוש נקודות על ישר אחד). אז AB∥DCAB\parallel DC, והיחס בין האורכים הוא ∣t∣|t|.

שים לב

tt צריך להיות אותו מספר בכל שלושת הרכיבים. ב-(2,4,5)(2,4,5) מול (1,2,2)(1,2,2) היחסים הם 22, 22 ו-2.52.5, ולכן הווקטורים אינם קולינאריים.

שים לב

לא מחלקים באפס. אם u‾=(2,0,1)\underline{u}=(2,0,1) ו-v‾=(6,0,3)\underline{v}=(6,0,3), מוצאים את tt מהרכיבים שאינם אפס (t=3t=3), ובודקים שברכיב yy יש 00 בשניהם.

דוגמה - מרובע עם זוג צלעות מקבילות: טרפז

נתונים הקודקודים של המרובע ABCDABCD: A(1,0,2)A(1,0,2), B(3,1,0)B(3,1,0), C(4,5,−1)C(4,5,-1), D(0,3,3)D(0,3,3).

א. הראו כי הנקודות AA, BB, CC אינן על ישר אחד.

ב. הראו כי AB∥DCAB\parallel DC, ומצאו פי כמה DCDC ארוך מ-ABAB.

ג. הראו כי ADAD אינו מקביל ל-BCBC. מהו סוג המרובע?

פתרון

1. נתון: ארבעה קודקודים. המטרה: לבדוק קולינאריות של זוגות וקטורים, ולקבוע את סוג המרובע.

2. א: AB→=(2,1,−2)\overrightarrow{AB}=(2,1,-2), AC→=(3,5,−3)\overrightarrow{AC}=(3,5,-3). היחסים: 32\frac32 ברכיב xx, 51=5\frac51=5 ברכיב yy. הם שונים, ולכן אין tt, והנקודות לא על ישר אחד.

3. ב: DC→=(4−0, 5−3, −1−3)=(4,2,−4)\overrightarrow{DC}=(4-0,\ 5-3,\ -1-3)=(4,2,-4). בכל רכיב היחס ל-AB→\overrightarrow{AB} הוא 22: DC→=2AB→\overrightarrow{DC}=2\overrightarrow{AB}.

4. לפי סעיף א, CC לא על הישר ABAB, ולכן AB∥DCAB\parallel DC (ישרים מקבילים שונים), ו-DC=2ABDC=2AB.

5. ג: AD→=(−1,3,1)\overrightarrow{AD}=(-1,3,1), BC→=(1,4,−1)\overrightarrow{BC}=(1,4,-1). היחסים: −1-1 ברכיב xx, 43\frac43 ברכיב yy. אין tt, ולכן ADAD אינו מקביל ל-BCBC.

6. במרובע יש בדיוק זוג אחד של צלעות מקבילות, ולכן הוא טרפז.

תשובה

א. אין tt שעבורו AC→=tAB→\overrightarrow{AC}=t\overrightarrow{AB}. ב. DC→=2AB→\overrightarrow{DC}=2\overrightarrow{AB}, כלומר DCDC ארוך פי 22. ג. ABCDABCD טרפז (AB∥DCAB\parallel DC).

שאלות פתוחות על וקטורים קולינאריים בהצגה אלגברית

5. אורך וקטור בהצגה אלגברית

אורך וקטור ומרחק בין נקודות

כמו במישור, גם במרחב את האורך מחשבים לפי משפט פיתגורס. ההבדל היחיד: יש שלושה רכיבים, ולכן מתחת לשורש יש שלושה ריבועים.

במדויק: אורך הווקטור u‾=(a,b,c)\underline{u}=(a,b,c) הוא ∣u‾∣=a2+b2+c2|\underline{u}|=\sqrt{a^2+b^2+c^2}. המרחק בין הנקודות AA ו-BB הוא אורך הקטע ABAB, כלומר ∣AB→∣|\overrightarrow{AB}|.

למה הנוסחה נכונה? בשרטוט u‾=OP→\underline{u}=\overrightarrow{OP} עם P(2,3,6)P(2,3,6), ו-Q(2,3,0)Q(2,3,0) היא הנקודה שמתחת ל-PP במישור xyxy.

•במישור xyxy: OQ2=22+32=13OQ^2=2^2+3^2=13.

- QPQP מאונך למישור xyxy, ולכן המשולש OQPOQP ישר זווית ב-QQ: OP2=OQ2+QP2=13+36=49OP^2=OQ^2+QP^2=13+36=49.

•לכן ∣u‾∣=49=7=22+32+62|\underline{u}|=\sqrt{49}=7=\sqrt{2^2+3^2+6^2}.

uOxyzP(2,3,6)Q(2,3,0)

אורך וקטור ומרחק בין שתי נקודות

- ∣u‾∣=a2+b2+c2|\underline{u}|=\sqrt{a^2+b^2+c^2} עבור u‾=(a,b,c)\underline{u}=(a,b,c).

- AB=∣AB→∣=(x2−x1)2+(y2−y1)2+(z2−z1)2AB=|\overrightarrow{AB}|=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2+(z_2-z_1)^2}.

- ∣tu‾∣=∣t∣⋅∣u‾∣|t\underline{u}|=|t|\cdot|\underline{u}|, ו-∣u‾∣2=u‾⋅u‾|\underline{u}|^2=\underline{u}\cdot\underline{u}.

דרך הפתרון

הוכחה שפירמידה ישרה

כשנתונים שיעורי הקודקודים של פירמידה, ומבקשים להוכיח שהיא ישרה:

1. כותבים את המקצועות הצדדיים: מקודקוד הראש לכל קודקוד בבסיס.

2. מחשבים את האורך של כל אחד מהם לפי נוסחת המרחק.

3. אם כל המקצועות הצדדיים שווים, הפירמידה ישרה (זו ההגדרה של פירמידה ישרה).

שים לב

מעלים בריבוע גם רכיב שלילי: (−3)2=9(-3)^2=9. אורך של וקטור שאינו וקטור האפס הוא תמיד מספר חיובי.

שים לב

a2+b2+c2\sqrt{a^2+b^2+c^2} אינו a+b+ca+b+c. למשל ∣(1,2,2)∣=1+4+4=3|(1,2,2)|=\sqrt{1+4+4}=3, ולא 55.

דוגמה - מקצועות צדדיים שווים בפירמידה משולשת

בפירמידה SABCSABC נתונים הקודקודים A(3,0,0)A(3,0,0), B(0,3,0)B(0,3,0), C(−3,0,0)C(-3,0,0), S(0,0,4)S(0,0,4).

א. הוכיחו כי הפירמידה ישרה.

ב. חשבו את אורכי צלעות הבסיס ABCABC. מהו סוג המשולש ABCABC לפי הצלעות שלו?

פתרון

1. נתון: שיעורי ארבעת הקודקודים. המטרה: להראות שהמקצועות הצדדיים שווים, ולחשב את צלעות הבסיס.

2. א: SA→=(3,0,−4)\overrightarrow{SA}=(3,0,-4), ולכן SA=9+0+16=5SA=\sqrt{9+0+16}=5.

3. SB→=(0,3,−4)\overrightarrow{SB}=(0,3,-4), ולכן SB=0+9+16=5SB=\sqrt{0+9+16}=5.

4. SC→=(−3,0,−4)\overrightarrow{SC}=(-3,0,-4), ולכן SC=9+0+16=5SC=\sqrt{9+0+16}=5.

5. SA=SB=SCSA=SB=SC, ולכן הפירמידה ישרה.

6. ב: AB→=(−3,3,0)\overrightarrow{AB}=(-3,3,0), ולכן AB=9+9=18=32AB=\sqrt{9+9}=\sqrt{18}=3\sqrt2. BC→=(−3,−3,0)\overrightarrow{BC}=(-3,-3,0), ולכן BC=32BC=3\sqrt2. AC→=(−6,0,0)\overrightarrow{AC}=(-6,0,0), ולכן AC=6AC=6.

7. AB=BC≠ACAB=BC\ne AC, ולכן המשולש ABCABC שווה שוקיים.

תשובה

א. SA=SB=SC=5SA=SB=SC=5, ולכן הפירמידה ישרה. ב. AB=BC=32AB=BC=3\sqrt2, AC=6AC=6: משולש שווה שוקיים.

שאלות פתוחות על אורך וקטור בהצגה אלגברית

6. מכפלה סקלרית בהצגה אלגברית וחישוב זוויות

המכפלה הסקלרית בהצגה אלגברית

בגישה הגאומטרית חישבנו מכפלה סקלרית מהאורכים ומהזווית. בהצגה אלגברית יש דרך הרבה יותר קצרה: מכפילים רכיב ברכיב ומחברים.

במדויק: עבור u‾=(a1,b1,c1)\underline{u}=(a_1,b_1,c_1) ו-v‾=(a2,b2,c2)\underline{v}=(a_2,b_2,c_2) המכפלה הסקלרית היא המספר u‾⋅v‾=a1a2+b1b2+c1c2\underline{u}\cdot\underline{v}=a_1a_2+b_1b_2+c_1c_2. זה אותו מספר כמו ∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅cos⁡θ|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|\cdot\cos\theta, כאשר θ\theta היא הזווית בין הווקטורים. לכן, כשהווקטורים אינם וקטור האפס, אפשר למצוא מהמספרים את הזווית.

למה מכפילים רכיב ברכיב? כותבים u‾=a1i‾+b1j‾+c1k‾\underline{u}=a_1\underline{i}+b_1\underline{j}+c_1\underline{k} ו-v‾=a2i‾+b2j‾+c2k‾\underline{v}=a_2\underline{i}+b_2\underline{j}+c_2\underline{k} ופותחים סוגריים לפי חוק הפילוג. וקטורי היחידה מאונכים זה לזה, ולכן i‾⋅j‾=i‾⋅k‾=j‾⋅k‾=0\underline{i}\cdot\underline{j}=\underline{i}\cdot\underline{k}=\underline{j}\cdot\underline{k}=0, ואורכם 11, ולכן i‾⋅i‾=j‾⋅j‾=k‾⋅k‾=1\underline{i}\cdot\underline{i}=\underline{j}\cdot\underline{j}=\underline{k}\cdot\underline{k}=1. נשארים רק a1a2a_1a_2, b1b2b_1b_2 ו-c1c2c_1c_2.

חישוב המכפלה הסקלרית

u‾⋅v‾=a1a2+b1b2+c1c2\underline{u}\cdot\underline{v}=a_1a_2+b_1b_2+c_1c_2

למשל (2,1,2)⋅(−4,0,3)=−8+0+6=−2(2,1,2)\cdot(-4,0,3)=-8+0+6=-2.

הזווית בין שני וקטורים

עבור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}, v‾≠0‾\underline{v}\ne\underline{0}:

cos⁡θ=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\theta=\frac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}
הסימן של u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v}הזווית θ\theta
חיוביחדה
אפסישרה
שליליקהה
דרך הפתרון

זווית במשולש או במרובע לפי שיעורי הקודקודים

כשמחפשים את הזווית ∠BAC\angle BAC:

1. כותבים את שני הווקטורים שיוצאים מקודקוד הזווית: AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC}.

2. מחשבים AB→⋅AC→\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}, ∣AB→∣|\overrightarrow{AB}| ו-∣AC→∣|\overrightarrow{AC}|.

3. מציבים בנוסחת cos⁡θ\cos\theta.

4. מוצאים את θ\theta במחשבון. אם cos⁡θ<0\cos\theta<0, הזווית קהה.

שים לב

ל-∠ABC\angle ABC לוקחים את BA→\overrightarrow{BA} ו-BC→\overrightarrow{BC}, שניהם מ-BB. עם AB→\overrightarrow{AB} ו-BC→\overrightarrow{BC} מתקבלת הזווית 180∘−∠ABC180^\circ-\angle ABC.

שים לב

המכפלה הסקלרית היא מספר, לא וקטור. לא כותבים (2,1,2)⋅(−4,0,3)=(−8,0,6)(2,1,2)\cdot(-4,0,3)=(-8,0,6).

דוגמה - זווית קהה במשולש לפי שיעורי הקודקודים

נתונים הקודקודים של המשולש ABCABC: A(1,2,0)A(1,2,0), B(3,3,2)B(3,3,2), C(−3,2,3)C(-3,2,3).

א. חשבו את גודל הזווית BACBAC.

ב. חשבו את גודל הזווית ABCABC.

ג. מהו סוג המשולש לפי הזוויות שלו?

פתרון

1. א: הווקטורים שיוצאים מ-AA: AB→=(2,1,2)\overrightarrow{AB}=(2,1,2), AC→=(−4,0,3)\overrightarrow{AC}=(-4,0,3).

2. AB→⋅AC→=2⋅(−4)+1⋅0+2⋅3=−2\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}=2\cdot(-4)+1\cdot0+2\cdot3=-2. ∣AB→∣=4+1+4=3|\overrightarrow{AB}|=\sqrt{4+1+4}=3, ∣AC→∣=16+0+9=5|\overrightarrow{AC}|=\sqrt{16+0+9}=5.

3. cos⁡∠BAC=−23⋅5=−215\cos\angle BAC=\frac{-2}{3\cdot5}=-\frac{2}{15}, ולכן ∠BAC≈97.66∘\angle BAC\approx97.66^\circ. המכפלה שלילית, ולכן הזווית קהה.

4. ב: הווקטורים שיוצאים מ-BB: BA→=(−2,−1,−2)\overrightarrow{BA}=(-2,-1,-2), BC→=(−6,−1,1)\overrightarrow{BC}=(-6,-1,1).

5. BA→⋅BC→=12+1−2=11\overrightarrow{BA}\cdot\overrightarrow{BC}=12+1-2=11. ∣BA→∣=3|\overrightarrow{BA}|=3, ∣BC→∣=36+1+1=38|\overrightarrow{BC}|=\sqrt{36+1+1}=\sqrt{38}.

6. cos⁡∠ABC=11338≈0.595\cos\angle ABC=\frac{11}{3\sqrt{38}}\approx0.595, ולכן ∠ABC≈53.50∘\angle ABC\approx53.50^\circ.

7. ג: יש במשולש זווית קהה, ולכן הוא משולש קהה זווית. (הזווית השלישית: ∠ACB≈180∘−97.66∘−53.50∘=28.84∘\angle ACB\approx180^\circ-97.66^\circ-53.50^\circ=28.84^\circ.)

תשובה

א. ∠BAC≈97.66∘\angle BAC\approx97.66^\circ. ב. ∠ABC≈53.50∘\angle ABC\approx53.50^\circ. ג. משולש קהה זווית.

שאלות פתוחות על מכפלה סקלרית בהצגה אלגברית וחישוב זוויות

7. הוכחת ניצבות בין וקטורים ובין וקטור למישור

ניצבות בין וקטורים ובין וקטור למישור

כשהזווית בין שני וקטורים היא 90∘90^\circ, הקוסינוס שלה 00, ולכן גם המכפלה הסקלרית 00. זה נותן מבחן פשוט לניצבות: מחשבים מכפלה אחת ובודקים אם יצא אפס.

במדויק: שני וקטורים שאינם וקטור האפס מאונכים זה לזה אם הזווית ביניהם 90∘90^\circ. וקטור n‾≠0‾\underline{n}\ne\underline{0} מאונך למישור אם הוא מאונך לכל וקטור (שאינו וקטור האפס) שנמצא במישור.

כדי להראות שווקטור מאונך למישור, לא צריך לבדוק את כל הווקטורים במישור. מספיקים שני וקטורים לא קולינאריים שקובעים את המישור: אם n‾\underline{n} מאונך לשניהם, הוא מאונך לכל וקטור במישור.

nP1P2P3P4ABCE

התנאי לניצבות של שני וקטורים

עבור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}, v‾≠0‾\underline{v}\ne\underline{0}:

u‾⊥v‾\underline{u}\perp\underline{v} אם ורק אם u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0, כלומר a1a2+b1b2+c1c2=0a_1a_2+b_1b_2+c_1c_2=0.

התנאי המספיק לניצבות של וקטור למישור

אם n‾\underline{n} מאונך לשני וקטורים לא קולינאריים שנמצאים במישור, אז n‾\underline{n} מאונך למישור.

דרך הפתרון

הוכחה שמקצוע מאונך למישור הבסיס

כשרוצים להוכיח ש-AE→\overrightarrow{AE} מאונך למישור ABCABC:

1. כותבים שני וקטורים במישור שיוצאים מאותה נקודה, למשל AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC}.

2. בודקים שהם לא קולינאריים (אין tt שעבורו AC→=tAB→\overrightarrow{AC}=t\overrightarrow{AB}).

3. מחשבים AE→⋅AB→\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{AB} ו-AE→⋅AC→\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{AC}.

4. אם שתי המכפלות 00, לפי התנאי המספיק AE→\overrightarrow{AE} מאונך למישור ABCABC.

שים לב

וקטור שמאונך לווקטור אחד במישור לא בהכרח מאונך למישור. צריך שתי מכפלות שוות 00, עם שני וקטורים לא קולינאריים.

שים לב

כשמראים שזווית במרובע היא 90∘90^\circ, הווקטורים יוצאים מהקודקוד של הזווית. למשל ל-∠DAB\angle DAB: AB→⋅AD→=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AD}=0.

דוגמה א - מרובע שהוא מלבן: ניצבות של שתי צלעות

נתונים הקודקודים של המרובע ABCDABCD: A(2,1,0)A(2,1,0), B(4,3,1)B(4,3,1), C(6,0,3)C(6,0,3), D(4,−2,2)D(4,-2,2).

הוכיחו כי ABCDABCD מלבן.

פתרון

1. נתון: ארבעה קודקודים. המטרה: להראות שהמרובע מקבילית ושיש בו זווית ישרה.

2. AB→=(2,2,1)\overrightarrow{AB}=(2,2,1), DC→=(6−4, 0−(−2), 3−2)=(2,2,1)\overrightarrow{DC}=(6-4,\ 0-(-2),\ 3-2)=(2,2,1). הווקטורים שווים, ולכן ABCDABCD מקבילית.

3. AD→=(2,−3,2)\overrightarrow{AD}=(2,-3,2). מכפלה סקלרית: AB→⋅AD→=4−6+2=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AD}=4-6+2=0.

4. שני הווקטורים אינם וקטור האפס, ולכן AB⊥ADAB\perp AD, כלומר ∠DAB=90∘\angle DAB=90^\circ.

5. מקבילית שיש בה זווית ישרה היא מלבן.

תשובה

AB→=DC→\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{DC} ו-AB→⋅AD→=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AD}=0, ולכן ABCDABCD מלבן.

דוגמה ב - מקצוע שמאונך למישור הבסיס של פירמידה

בפירמידה ABCEABCE נתונים הקודקודים A(1,0,2)A(1,0,2), B(3,1,0)B(3,1,0), C(1,2,3)C(1,2,3), E(6,−2,6)E(6,-2,6).

הוכיחו כי המקצוע AEAE מאונך למישור הבסיס ABCABC.

ABCE
פתרון

1. נתון: שיעורי הקודקודים. המטרה: להראות ש-AE→\overrightarrow{AE} מאונך לשני וקטורים לא קולינאריים במישור ABCABC.

2. וקטורים במישור הבסיס: AB→=(2,1,−2)\overrightarrow{AB}=(2,1,-2), AC→=(0,2,1)\overrightarrow{AC}=(0,2,1).

3. הם לא קולינאריים: ברכיב xx של AC→\overrightarrow{AC} יש 00, וב-AB→\overrightarrow{AB} יש 22, ולכן היחס שם הוא t=0t=0; אבל ברכיב yy היחס הוא 22. אין tt אחד.

4. AE→=(5,−2,4)\overrightarrow{AE}=(5,-2,4).

5. AE→⋅AB→=10−2−8=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{AB}=10-2-8=0, ו-AE→⋅AC→=0−4+4=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{AC}=0-4+4=0.

6. AE→\overrightarrow{AE} מאונך לשני וקטורים לא קולינאריים במישור ABCABC, ולכן לפי התנאי המספיק AEAE מאונך למישור ABCABC.

תשובה

AE→⋅AB→=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{AB}=0 ו-AE→⋅AC→=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{AC}=0, ו-AB→\overrightarrow{AB}, AC→\overrightarrow{AC} לא קולינאריים, ולכן AEAE מאונך למישור ABCABC.

שאלות פתוחות על הוכחת ניצבות בין וקטורים ובין וקטור למישור

8. חישובי שטחים בהצגה אלגברית

שטחים בעזרת אורכים וזוויות

את נוסחאות השטח כבר מכירים מכיתות י' ו-י"א. מה שהווקטורים נותנים הוא את המספרים שנכנסים לנוסחאות: אורכי צלעות מנוסחת האורך, וזוויות מהמכפלה הסקלרית.

במדויק: בכל משולש ABCABC השטח הוא S=12⋅AB⋅AC⋅sin⁡θS=\frac12\cdot AB\cdot AC\cdot\sin\theta, כאשר θ=∠BAC\theta=\angle BAC היא הזווית בין AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC}. בכל מקבילית ABCDABCD השטח הוא S=AB⋅AD⋅sin⁡θS=AB\cdot AD\cdot\sin\theta, כאשר θ=∠BAD\theta=\angle BAD. את האורכים מחשבים לפי ∣AB→∣|\overrightarrow{AB}|, ואת θ\theta לפי cos⁡θ\cos\theta.

כש-AB→⋅AC→=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}=0 הזווית ישרה ו-sin⁡θ=1\sin\theta=1, ואז השטח הוא פשוט חצי מכפלת הניצבים. כך גם במלבן ובטרפז ישר זווית: מוכיחים ניצבות במכפלה סקלרית, והשטח יוצא בלי טריגונומטריה.

θABC

שטח משולש ושטח מקבילית

•משולש: SABC=12⋅∣AB→∣⋅∣AC→∣⋅sin⁡∠BACS_{ABC}=\frac12\cdot|\overrightarrow{AB}|\cdot|\overrightarrow{AC}|\cdot\sin\angle BAC.

•מקבילית: SABCD=∣AB→∣⋅∣AD→∣⋅sin⁡∠BADS_{ABCD}=|\overrightarrow{AB}|\cdot|\overrightarrow{AD}|\cdot\sin\angle BAD.

•משולש ישר זווית (AB→⋅AC→=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}=0): S=12⋅AB⋅ACS=\frac12\cdot AB\cdot AC.

•טרפז (AB∥DCAB\parallel DC) שבו AD⊥ABAD\perp AB: S=AB+DC2⋅ADS=\frac{AB+DC}{2}\cdot AD, כי ADAD הוא הגובה.

דרך הפתרון

שטח משולש לפי שיעורי הקודקודים

כשנתונים שיעורי שלושת הקודקודים:

1. בוחרים קודקוד, למשל AA, וכותבים AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC}.

2. מחשבים ∣AB→∣|\overrightarrow{AB}|, ∣AC→∣|\overrightarrow{AC}| ו-AB→⋅AC→\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}.

3. מוצאים את cos⁡∠BAC\cos\angle BAC, ואת הזווית במחשבון.

4. מציבים בנוסחת השטח 12⋅AB⋅AC⋅sin⁡∠BAC\frac12\cdot AB\cdot AC\cdot\sin\angle BAC.

שים לב

הזווית בנוסחה היא הזווית שבין שתי הצלעות שבנוסחה. עם ABAB ו-ACAC לוקחים את ∠BAC\angle BAC, ולא זווית בקודקוד אחר.

שים לב

לפני שמחשבים שטח של טרפז או של מלבן, מוכיחים את התכונות: מקבילות בעזרת DC→=tAB→\overrightarrow{DC}=t\overrightarrow{AB}, וזווית ישרה בעזרת מכפלה סקלרית 00.

דוגמה א - שטח משולש: זווית מהמכפלה הסקלרית ואז סינוס

נתונים הקודקודים של המשולש ABCABC: A(1,0,2)A(1,0,2), B(3,1,4)B(3,1,4), C(5,−3,1)C(5,-3,1).

א. חשבו את גודל הזווית BACBAC.

ב. חשבו את שטח המשולש ABCABC.

פתרון

1. א: AB→=(2,1,2)\overrightarrow{AB}=(2,1,2), AC→=(4,−3,−1)\overrightarrow{AC}=(4,-3,-1).

2. ∣AB→∣=4+1+4=3|\overrightarrow{AB}|=\sqrt{4+1+4}=3, ∣AC→∣=16+9+1=26|\overrightarrow{AC}|=\sqrt{16+9+1}=\sqrt{26}.

3. AB→⋅AC→=8−3−2=3\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}=8-3-2=3.

4. cos⁡∠BAC=3326=126≈0.196\cos\angle BAC=\frac{3}{3\sqrt{26}}=\frac{1}{\sqrt{26}}\approx0.196, ולכן ∠BAC≈78.69∘\angle BAC\approx78.69^\circ.

5. ב: S=12⋅3⋅26⋅sin⁡78.69∘≈12⋅3⋅5.099⋅0.981≈7.5S=\frac12\cdot3\cdot\sqrt{26}\cdot\sin78.69^\circ\approx\frac12\cdot3\cdot5.099\cdot0.981\approx7.5.

תשובה

א. ∠BAC≈78.69∘\angle BAC\approx78.69^\circ. ב. SABC≈7.5S_{ABC}\approx7.5.

דוגמה ב - שטח טרפז ישר זווית בלי טריגונומטריה

נתונים הקודקודים של המרובע ABCDABCD: A(1,1,0)A(1,1,0), B(2,3,2)B(2,3,2), C(5,6,2)C(5,6,2), D(3,2,−2)D(3,2,-2).

א. הוכיחו כי המרובע הוא טרפז ישר זווית.

ב. חשבו את שטח הטרפז.

פתרון

1. נתון: ארבעה קודקודים. המטרה: להוכיח מקבילות וזווית ישרה, ואז לחשב שטח לפי נוסחת הטרפז.

2. א: AB→=(1,2,2)\overrightarrow{AB}=(1,2,2), DC→=(2,4,4)=2AB→\overrightarrow{DC}=(2,4,4)=2\overrightarrow{AB}.

3. CC לא על הישר ABAB: AC→=(4,5,2)\overrightarrow{AC}=(4,5,2), והיחסים ל-AB→\overrightarrow{AB} הם 44 ו-2.52.5, שונים. לכן AB∥DCAB\parallel DC.

4. AD→=(2,1,−2)\overrightarrow{AD}=(2,1,-2), BC→=(3,3,0)\overrightarrow{BC}=(3,3,0). ברכיב zz של BC→\overrightarrow{BC} יש 00, וב-AD→\overrightarrow{AD} יש −2-2, ולכן הם לא קולינאריים: ADAD אינו מקביל ל-BCBC, והמרובע טרפז.

5. AB→⋅AD→=2+2−4=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AD}=2+2-4=0, ולכן AD⊥ABAD\perp AB: הטרפז ישר זווית.

6. ב: AB=1+4+4=3AB=\sqrt{1+4+4}=3, DC=2⋅3=6DC=2\cdot3=6, AD=4+1+4=3AD=\sqrt{4+1+4}=3.

7. ADAD מאונך לבסיסים, ולכן הוא הגובה: S=3+62⋅3=13.5S=\frac{3+6}{2}\cdot3=13.5.

תשובה

א. DC→=2AB→\overrightarrow{DC}=2\overrightarrow{AB} ו-AB→⋅AD→=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AD}=0. ב. S=13.5S=13.5.

שאלות פתוחות על חישובי שטחים בהצגה אלגברית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.