דילוג לתוכן המרכזי

סיכום המעגל

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהמעגל: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

המעגל כמקום גאומטרי

מעגל מכירים מגאומטריה: כל הנקודות שלו נמצאות באותו מרחק מהמרכז. בגאומטריה אנליטית מתרגמים את המשפט הזה למשוואה, בעזרת נוסחת המרחק בין שתי נקודות.

במדויק: המעגל שמרכזו MM ורדיוסו RR, כאשר R>0R>0, הוא קבוצת כל הנקודות במישור שהמרחק שלהן מ-MM שווה ל-RR. נקודה שמרחקה מ-MM קטן מ-RR נמצאת בתוך המעגל, ונקודה שמרחקה גדול מ-RR נמצאת מחוץ למעגל.

תזכורת: המרחק בין A(x1,y1)A(x_1,y_1) ל-B(x2,y2)B(x_2,y_2) הוא AB=(x2−x1)2+(y2−y1)2AB=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

המרכז אינו נקודה של המעגל, והנקודות שבתוך העיגול גם אינן נקודות של המעגל: המעגל הוא רק הקו.

באיור: המעגל שמרכזו M(1,1)M(1,1) ורדיוסו 55. הנקודה P(4,5)P(4,5) עליו, כי MP=32+42=5MP=\sqrt{3^2+4^2}=5.

-6-4-22468-6-4-22468M(1,1)P(4,5)

תזכורת: המעגל הקנוני

המעגל הפשוט ביותר הוא מעגל שמרכזו בראשית הצירים. את המשוואה שלו למדנו בכיתה י'.

במדויק: מעגל שמרכזו בראשית הצירים נקרא מעגל קנוני. המשוואה של המעגל הקנוני שרדיוסו RR (R>0R>0) היא x2+y2=R2x^2+y^2=R^2: נקודה (x,y)(x,y) נמצאת על המעגל אם ורק אם היא מקיימת את המשוואה.

המשוואה באה ישר מנוסחת המרחק: המרחק של (x,y)(x,y) מ-(0,0)(0,0) הוא x2+y2\sqrt{x^2+y^2}. הדרישה x2+y2=R\sqrt{x^2+y^2}=R שקולה ל-x2+y2=R2x^2+y^2=R^2, כי שני האגפים חיוביים.

באיור: x2+y2=16x^2+y^2=16. הוא חותך את הצירים ב-(±4,0)(\pm4,0) וב-(0,±4)(0,\pm4).

-6-4-2246-6-4-2246x²+y²=16(4,0)(0,4)(-4,0)(0,-4)

1. משוואת המעגל הכללית והשלמה לריבוע

משוואת מעגל שמרכזו (a,b)(a,b)

מעגל שמרכזו לא בראשית הוא בעצם מעגל קנוני שהזזנו: מזיזים את המרכז מ-(0,0)(0,0) אל (a,b)(a,b), והרדיוס נשאר אותו רדיוס.

במדויק: הנקודה (x,y)(x,y) נמצאת על המעגל שמרכזו (a,b)(a,b) ורדיוסו R>0R>0 אם ורק אם (x−a)2+(y−b)2=R2(x-a)^2+(y-b)^2=R^2. כשפותחים את הסוגריים מקבלים משוואה מהצורה x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0, עם C=−2aC=-2a, D=−2bD=-2b, E=a2+b2−R2E=a^2+b^2-R^2. זו המשוואה הכללית של המעגל.

הזזה של aa יחידות ימינה ו-bb יחידות למעלה מחליפה במשוואה את xx ב-x−ax-a ואת yy ב-y−by-b.

באיור: המעגל הקנוני x2+y2=4x^2+y^2=4 והמעגל (x−3)2+(y−2)2=4(x-3)^2+(y-2)^2=4, שמתקבל ממנו בהזזה של 33 ימינה ו-22 למעלה. בצורה הכללית: x2+y2−6x−4y+9=0x^2+y^2-6x-4y+9=0.

-2246-224(0,0)(3,2)

משוואת המעגל

המעגל שמרכזו (a,b)(a,b) ורדיוסו RR:

(x−a)2+(y−b)2=R2(x-a)^2+(y-b)^2=R^2

אחרי פתיחת סוגריים: x2+y2−2ax−2by+a2+b2−R2=0x^2+y^2-2ax-2by+a^2+b^2-R^2=0.

דרך הפתרון

מציאת המרכז והרדיוס בהשלמה לריבוע

כשנתונה משוואה x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0:

1. מקבצים יחד את האיברים של xx ויחד את האיברים של yy, ומעבירים את EE לאגף ימין.

2. משלימים לריבוע: x2+Cx=(x+C2)2−C24x^2+Cx=\left(x+\frac{C}{2}\right)^2-\frac{C^2}{4}, וכך גם עבור yy.

3. מעבירים את המספרים שנוספו לאגף ימין ומגיעים לצורה (x−a)2+(y−b)2=k(x-a)^2+(y-b)^2=k.

4. אם k>0k>0: המרכז (a,b)(a,b) והרדיוס R=kR=\sqrt{k}. אם k≤0k\le0, המשוואה אינה מייצגת מעגל.

שים לב

שימו לב לסימן: (x+4)2=(x−(−4))2(x+4)^2=(x-(-4))^2, ולכן שיעור ה-xx של המרכז הוא −4-4, לא 44. ובאגף ימין כתוב R2R^2, לא RR.

שים לב

אם המקדמים של x2x^2 ושל y2y^2 שווים זה לזה אבל אינם 11 (למשל 2x2+2y2+…2x^2+2y^2+\dots), קודם מחלקים את כל המשוואה במקדם הזה, ורק אחר כך משלימים לריבוע.

דוגמה - מקדם 2 לפני ההשלמה לריבוע

מצאו את המרכז ואת הרדיוס של המעגל 2x2+2y2+16x−4y−16=02x^2+2y^2+16x-4y-16=0.

פתרון

1. מחלקים ב-22: x2+y2+8x−2y−8=0x^2+y^2+8x-2y-8=0.

2. מקבצים: (x2+8x)+(y2−2y)=8(x^2+8x)+(y^2-2y)=8.

3. משלימים לריבוע: x2+8x=(x+4)2−16x^2+8x=(x+4)^2-16 ו-y2−2y=(y−1)2−1y^2-2y=(y-1)^2-1.

4. מציבים: (x+4)2−16+(y−1)2−1=8(x+4)^2-16+(y-1)^2-1=8, כלומר (x+4)2+(y−1)2=25(x+4)^2+(y-1)^2=25.

5. אגף ימין חיובי, ולכן זה מעגל: המרכז (−4,1)(-4,1), והרדיוס 25=5\sqrt{25}=5.

6. בדיקה: הנקודה (1,1)(1,1) מקיימת 2+2+16−4−16=02+2+16-4-16=0, והמרחק שלה מ-(−4,1)(-4,1) הוא 55.

-10-8-6-4-22-4-2246(-4,1)(1,1)
תשובה

המרכז (−4,1)(-4,1), הרדיוס 55.

שאלות פתוחות על משוואת המעגל הכללית והשלמה לריבוע

2. מרכז, רדיוס ותנאי הקיום של מעגל (פרמטרים)

מתי x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0 היא מעגל

כל מעגל אפשר לכתוב כ-x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0. אבל לא כל משוואה כזאת היא מעגל: אחרי ההשלמה לריבוע אגף ימין יכול לצאת אפס או שלילי.

במדויק: אחרי השלמה לריבוע המשוואה x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0 שקולה ל-(x+C2)2+(y+D2)2=k\left(x+\frac{C}{2}\right)^2+\left(y+\frac{D}{2}\right)^2=k, כאשר k=C24+D24−Ek=\frac{C^2}{4}+\frac{D^2}{4}-E. המשוואה מייצגת מעגל אם ורק אם k>0k>0. כש-k=0k=0 רק נקודה אחת מקיימת אותה (הנקודה (−C2,−D2)\left(-\frac{C}{2},-\frac{D}{2}\right)), וכש-k<0k<0 אף נקודה לא מקיימת אותה.

אגף שמאל הוא סכום של שני ריבועים, ולכן הוא אף פעם לא שלילי. הוא שווה 00 רק כששני הריבועים אפס, כלומר רק במרכז. לכן kk חייב להיות חיובי, כדי שיהיה בכלל רדיוס.

באיור: x2+y2−4x+2y−4=0x^2+y^2-4x+2y-4=0. כאן k=4+1+4=9>0k=4+1+4=9>0, ולכן זה מעגל שמרכזו (2,−1)(2,-1) ורדיוסו 33.

-2246-4-22(2,-1)

המרכז, הרדיוס ותנאי הקיום

עבור x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0, נסמן k=C24+D24−Ek=\frac{C^2}{4}+\frac{D^2}{4}-E:

המקרהמה המשוואה מייצגת
k>0k>0מעגל: המרכז (−C2,−D2)\left(-\frac{C}{2},-\frac{D}{2}\right), הרדיוס R=kR=\sqrt{k}
k=0k=0נקודה אחת: (−C2,−D2)\left(-\frac{C}{2},-\frac{D}{2}\right)
k<0k<0אף נקודה
דרך הפתרון

משוואת מעגל עם פרמטר

כשהמקדמים במשוואה תלויים בפרמטר (למשל kk או mm):

1. משלימים לריבוע כרגיל. הפרמטר נשאר במרכז ובאגף ימין.

2. דורשים שאגף ימין יהיה חיובי ופותרים את אי-השוויון. אלה הערכים שבהם המשוואה מייצגת מעגל.

3. אם נתון בשאלה תנאי נוסף (רדיוס נתון, מרכז על ישר נתון), מציבים אותו, פותרים, ובודקים שהפתרון מקיים את התנאי שבצעד 2.

שים לב

התנאי הוא k>0k>0, לא k≥0k\ge0: כש-k=0k=0 המשוואה מייצגת נקודה אחת, ולא מעגל.

שים לב

במשוואה x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0 המקדמים של x2x^2 ושל y2y^2 שווים (11). אם המקדמים של x2x^2 ושל y2y^2 שונים זה מזה, המשוואה אינה מייצגת מעגל, גם אם יש בה x2x^2 ו-y2y^2.

דוגמה - פרמטר שקובע אם המשוואה מייצגת מעגל

נתונה המשוואה x2+y2+2kx−6y+5k+15=0x^2+y^2+2kx-6y+5k+15=0, כאשר kk פרמטר.

א. לאילו ערכים של kk המשוואה מייצגת מעגל?

ב. לאילו ערכים של kk רדיוס המעגל הוא 8\sqrt8? מצאו את המרכז בכל מקרה.

ג. מה המשוואה מייצגת כאשר k=−1k=-1?

פתרון

1. נתון: משוואה עם פרמטר kk. המטרה: לבדוק מתי אגף ימין שאחרי ההשלמה לריבוע חיובי.

2. משלימים לריבוע: x2+2kx=(x+k)2−k2x^2+2kx=(x+k)^2-k^2 ו-y2−6y=(y−3)2−9y^2-6y=(y-3)^2-9.

3. מציבים ומסדרים: (x+k)2+(y−3)2=k2+9−5k−15=k2−5k−6(x+k)^2+(y-3)^2=k^2+9-5k-15=k^2-5k-6.

4. א: דורשים k2−5k−6>0k^2-5k-6>0, כלומר (k−6)(k+1)>0(k-6)(k+1)>0. הפתרון: k<−1k<-1 או k>6k>6.

5. ב: R2=8R^2=8, ולכן k2−5k−6=8k^2-5k-6=8, כלומר k2−5k−14=0k^2-5k-14=0, (k−7)(k+2)=0(k-7)(k+2)=0. מקבלים k=7k=7 או k=−2k=-2. שני הערכים מקיימים את תנאי סעיף א.

6. המרכז הוא (−k,3)(-k,3): עבור k=7k=7 המרכז (−7,3)(-7,3), ועבור k=−2k=-2 המרכז (2,3)(2,3).

7. ג: עבור k=−1k=-1 אגף ימין הוא 1+5−6=01+5-6=0. המשוואה היא (x−1)2+(y−3)2=0(x-1)^2+(y-3)^2=0, ורק הנקודה (1,3)(1,3) מקיימת אותה.

-10-8-6-4-2246246k=7k=-2(-7,3)(2,3)(1,3)
תשובה

א. k<−1k<-1 או k>6k>6. ב. k=7k=7 (מרכז (−7,3)(-7,3)) או k=−2k=-2 (מרכז (2,3)(2,3)). ג. הנקודה (1,3)(1,3) בלבד.

שאלות פתוחות על מרכז, רדיוס ותנאי הקיום של מעגל (פרמטרים)

3. משיק למעגל בנקודה שעליו

משיק למעגל

ישר שרק "נוגע" במעגל, בלי לחתוך אותו, נקרא משיק. מגאומטריה אנחנו יודעים עליו דבר חשוב: הוא מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה.

במדויק: משיק למעגל הוא ישר שיש לו נקודה משותפת אחת בלבד עם המעגל. הנקודה הזאת נקראת נקודת ההשקה. בכל נקודה של המעגל יש משיק אחד בדיוק: הישר שעובר בה ומאונך לרדיוס שמגיע אליה.

באיור: המעגל x2+y2=25x^2+y^2=25 והנקודה A(3,4)A(3,4) שעליו. שיפוע הרדיוס OAOA הוא 43\frac43, ולכן שיפוע המשיק −34-\frac34. המשיק: 3x+4y=253x+4y=25.

-6-4-22468-6-4-22468OA(3,4)

המשיק מאונך לרדיוס

המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה. לכן, אם MM המרכז ו-AA נקודת ההשקה, ושיפוע MAMA הוא m≠0m\ne0, שיפוע המשיק הוא −1m-\frac{1}{m}.

הרדיוס MAMAהמשיק ב-A(x0,y0)A(x_0,y_0)
שיפוע m≠0m\ne0שיפוע −1m-\frac1m
אופקי (m=0m=0)אנכי: x=x0x=x_0
אנכי (אין שיפוע)אופקי: y=y0y=y_0

משוואת המשיק בנקודה שעל המעגל

המשיק למעגל (x−a)2+(y−b)2=R2(x-a)^2+(y-b)^2=R^2 בנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) שעל המעגל:

(x0−a)(x−a)+(y0−b)(y−b)=R2(x_0-a)(x-a)+(y_0-b)(y-b)=R^2

הנוסחה נותנת גם משיק אנכי או אופקי, בלי טיפול מיוחד.

דרך הפתרון

משוואת המשיק בעזרת שיפוע הרדיוס

כשנתון מעגל ונקודה A(x0,y0)A(x_0,y_0) עליו:

1. מוצאים את המרכז M(a,b)M(a,b) (אם צריך, בהשלמה לריבוע).

2. בודקים ש-AA מקיימת את משוואת המעגל.

3. מחשבים את שיפוע הרדיוס: m=y0−bx0−am=\frac{y_0-b}{x_0-a} (אם x0=ax_0=a המשיק הוא y=y0y=y_0; אם y0=by_0=b המשיק הוא x=x0x=x_0).

4. שיפוע המשיק −1m-\frac1m, ומשוואת המשיק: y−y0=−1m(x−x0)y-y_0=-\frac1m(x-x_0).

שים לב

הנוסחה ודרך הפתרון מתאימות רק לנקודה שעל המעגל. לכן קודם מציבים את הנקודה במשוואת המעגל ובודקים.

שים לב

הזזה: אם מזיזים את המעגל ואת נקודת ההשקה 22 יחידות למעלה, גם המשיק זז 22 יחידות למעלה. למשל המשיק ל-x2+y2=25x^2+y^2=25 ב-(3,4)(3,4) הוא 3x+4y=253x+4y=25, ולכן המשיק ל-x2+(y−2)2=25x^2+(y-2)^2=25 ב-(3,6)(3,6) הוא 3x+4(y−2)=253x+4(y-2)=25.

דוגמה - משיק למעגל שנתון בצורה הכללית

נתון המעגל x2+y2−4x+6y−12=0x^2+y^2-4x+6y-12=0 והנקודה A(5,1)A(5,1).

א. הראו ש-AA נמצאת על המעגל.

ב. מצאו את משוואת המשיק למעגל בנקודה AA.

פתרון

1. נתון: מעגל בצורה הכללית ונקודה A(5,1)A(5,1). המטרה: משוואת המשיק ב-AA.

2. השלמה לריבוע: (x−2)2−4+(y+3)2−9=12(x-2)^2-4+(y+3)^2-9=12, כלומר (x−2)2+(y+3)2=25(x-2)^2+(y+3)^2=25. המרכז M(2,−3)M(2,-3), הרדיוס 55.

3. א: מציבים את AA: (5−2)2+(1+3)2=9+16=25(5-2)^2+(1+3)^2=9+16=25. לכן AA על המעגל.

4. ב: שיפוע הרדיוס MAMA: 1−(−3)5−2=43\frac{1-(-3)}{5-2}=\frac43. המשיק מאונך לרדיוס, ולכן השיפוע שלו −34-\frac34.

5. משוואת המשיק: y−1=−34(x−5)y-1=-\frac34(x-5), כלומר 3x+4y=193x+4y=19.

6. בדיקה בנוסחה: (5−2)(x−2)+(1+3)(y+3)=25(5-2)(x-2)+(1+3)(y+3)=25 נותן 3x−6+4y+12=253x-6+4y+12=25, כלומר 3x+4y=193x+4y=19.

-4-2246810-8-6-4-2246M(2,-3)A(5,1)
תשובה

א. (5−2)2+(1+3)2=25(5-2)^2+(1+3)^2=25. ב. 3x+4y=193x+4y=19.

שאלות פתוחות על משיק למעגל בנקודה שעליו

4. מצב הדדי בין ישר ומעגל

שלושה מצבים של ישר ומעגל

ישר ומעגל יכולים להיפגש בשתי נקודות, בנקודה אחת, או לא להיפגש בכלל. זה המצב ההדדי ביניהם.

במדויק: לפי מספר הנקודות המשותפות לישר ולמעגל:

- שתי נקודות: הישר חותך את המעגל.

- נקודה אחת: הישר משיק למעגל.

- אף נקודה: הישר אינו חותך את המעגל.

יותר משתי נקודות משותפות אין אף פעם.

באיור: המעגל x2+y2=25x^2+y^2=25 ושלושה ישרים אופקיים. y=3y=3 חותך אותו ב-(±4,3)(\pm4,3); y=5y=5 משיק לו ב-(0,5)(0,5); y=7y=7 אינו חותך אותו.

-6-4-2246-6-4-22468(-4,3)(4,3)(0,5)

המצב ההדדי לפי המרחק של המרכז מהישר

RR רדיוס המעגל, ו-dd המרחק של המרכז (a,b)(a,b) מהישר Ax+By+C=0Ax+By+C=0:

d=∣Aa+Bb+C∣A2+B2d=\frac{|Aa+Bb+C|}{\sqrt{A^2+B^2}}
השוואההמצב ההדדי
d<Rd<Rהישר חותך את המעגל
d=Rd=Rהישר משיק למעגל
d>Rd>Rהישר אינו חותך את המעגל

המצב ההדדי לפי מערכת המשוואות

מציבים את משוואת הישר במשוואת המעגל ומקבלים משוואה ריבועית במשתנה אחד. Δ\Delta היא הדיסקרימיננטה שלה:

הדיסקרימיננטהמספר הנקודות המשותפותהמצב ההדדי
Δ>0\Delta>02חותך
Δ=0\Delta=01משיק
Δ<0\Delta<00אינו חותך
דרך הפתרון

נקודות החיתוך של ישר ומעגל

כשנתונים מעגל וישר ומבקשים את הנקודות המשותפות:

1. מבודדים משתנה אחד ממשוואת הישר (למשל y=mx+ny=mx+n; בישר x=kx=k מציבים ישר x=kx=k).

2. מציבים במשוואת המעגל ומסדרים למשוואה ריבועית.

3. פותרים. לכל פתרון מוצאים את המשתנה השני ממשוואת הישר.

דרך הפתרון

ישר עם פרמטר: השוואת המרחק לרדיוס

כשמשוואת הישר תלויה בפרמטר ושואלים מתי הוא חותך, משיק או אינו חותך:

1. מוצאים את המרכז (a,b)(a,b) ואת הרדיוס RR.

2. כותבים את הישר בצורה Ax+By+C=0Ax+By+C=0 ומחשבים את dd לפי הנוסחה.

3. פותרים d=Rd=R (משיק), d<Rd<R (חותך) ו-d>Rd>R (אינו חותך).

שים לב

את המשתנה השני מוצאים ממשוואת הישר, לא ממשוואת המעגל: מהמעגל יוצאים שני ערכים, ורק אחד מהם על הישר.

שים לב

ישר אנכי x=kx=k: d=∣a−k∣d=|a-k|. ישר אופקי y=ky=k: d=∣b−k∣d=|b-k|.

דוגמה א - נקודות החיתוך בדרך ההצבה

נתונים המעגל (x−1)2+(y+2)2=10(x-1)^2+(y+2)^2=10 והישר x−y−1=0x-y-1=0.

מצאו את הנקודות המשותפות לישר ולמעגל.

פתרון

1. מבודדים את yy ממשוואת הישר: y=x−1y=x-1.

2. מציבים במשוואת המעגל: (x−1)2+(x−1+2)2=10(x-1)^2+(x-1+2)^2=10, כלומר (x−1)2+(x+1)2=10(x-1)^2+(x+1)^2=10.

3. פותחים סוגריים: 2x2+2=102x^2+2=10, ולכן x2=4x^2=4 ו-x=2x=2 או x=−2x=-2.

4. ממשוואת הישר: עבור x=2x=2, y=1y=1; עבור x=−2x=-2, y=−3y=-3.

5. בדיקה: (2−1)2+(1+2)2=10(2-1)^2+(1+2)^2=10 ו-(−2−1)2+(−3+2)2=10(-2-1)^2+(-3+2)^2=10.

6. יש שתי נקודות משותפות, ולכן הישר חותך את המעגל.

-4-2246-6-4-22(1,-2)(2,1)(-2,-3)
תשובה

(2,1)(2,1) ו-(−2,−3)(-2,-3). הישר חותך את המעגל.

דוגמה ב - פרמטר בישר: השוואת המרחק לרדיוס

נתונים המעגל x2+y2−6x−2y+5=0x^2+y^2-6x-2y+5=0 והישרים y=2x+ny=2x+n, כאשר nn פרמטר.

מצאו לאילו ערכים של nn הישר משיק למעגל, לאילו הוא חותך אותו, ולאילו אינו חותך אותו.

פתרון

1. נתון: מעגל וישר עם פרמטר nn. המטרה: להשוות את המרחק של המרכז מהישר לרדיוס.

2. השלמה לריבוע: (x−3)2+(y−1)2=5(x-3)^2+(y-1)^2=5. המרכז (3,1)(3,1), הרדיוס 5\sqrt5.

3. הישר בצורה 2x−y+n=02x-y+n=0. המרחק של המרכז: d=∣2⋅3−1+n∣22+12=∣n+5∣5d=\frac{|2\cdot3-1+n|}{\sqrt{2^2+1^2}}=\frac{|n+5|}{\sqrt5}.

4. משיק: ∣n+5∣5=5\frac{|n+5|}{\sqrt5}=\sqrt5, כלומר ∣n+5∣=5|n+5|=5, ולכן n=0n=0 או n=−10n=-10.

5. חותך: ∣n+5∣<5|n+5|<5, כלומר −10<n<0-10<n<0. אינו חותך: ∣n+5∣>5|n+5|>5, כלומר n<−10n<-10 או n>0n>0.

6. בדיקה ל-n=0n=0: ההצבה של y=2xy=2x נותנת 5x2−10x+5=05x^2-10x+5=0, כלומר (x−1)2=0(x-1)^2=0: נקודה אחת, (1,2)(1,2).

-11234567-3-2-112345(3,1)(1,2)(5,0)
תשובה

משיק: n=0n=0 או n=−10n=-10. חותך: −10<n<0-10<n<0. אינו חותך: n<−10n<-10 או n>0n>0.

שאלות פתוחות על מצב הדדי בין ישר ומעגל

5. מצב הדדי בין שני מעגלים

המצב ההדדי בין שני מעגלים

גם שני מעגלים יכולים להיפגש בשתי נקודות, בנקודה אחת או בכלל לא. את המצב קובעים בלי לפתור כלום: משווים את המרחק בין המרכזים לסכום הרדיוסים ולהפרש שלהם.

במדויק: יהיו RR ו-rr הרדיוסים של שני המעגלים, R≥rR\ge r, ו-dd המרחק בין המרכזים. המעגלים נחתכים כשיש להם שתי נקודות משותפות, משיקים כשיש להם נקודה משותפת אחת בדיוק (משיקים מבחוץ כש-d=R+rd=R+r, ומבפנים כש-d=R−r>0d=R-r>0), ומתלכדים כש-d=0d=0 ו-R=rR=r.

באיור: המעגל x2+y2=9x^2+y^2=9 (רדיוס 33) ומעגל ברדיוס 22 שמרכזו על ציר ה-xx. כשהמרכז ב-(5,0)(5,0): d=5=3+2d=5=3+2, משיקים מבחוץ. ב-(4,0)(4,0): 1<4<51<4<5, נחתכים. ב-(1,0)(1,0): d=1=3−2d=1=3-2, משיקים מבפנים. בשני מקרי ההשקה נקודת ההשקה (3,0)(3,0), והיא על הישר שעובר דרך שני המרכזים.

-4-22468-4-3-2-11234(3,0)
-4-2246-4-3-2-11234(0,0)(4,0)
-4-3-2-11234-4-3-2-11234(3,0)

המצב ההדדי לפי המרחק בין המרכזים

R≥rR\ge r הרדיוסים, dd המרחק בין המרכזים:

השוואההמצב ההדדינקודות משותפות
d>R+rd>R+rכל מעגל מחוץ לשני0
d=R+rd=R+rמשיקים מבחוץ1
R−r<d<R+rR-r<d<R+rנחתכים2
d=R−rd=R-r, d>0d>0משיקים מבפנים1
d<R−rd<R-rהמעגל הקטן בתוך הגדול0
d=0d=0, R=rR=rמתלכדיםאינסוף

חיסור משוואות המעגלים

כותבים את שני המעגלים בצורה x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0 ומחסרים. האיברים x2x^2 ו-y2y^2 מתבטלים, ומתקבלת משוואה של ישר:

•מעגלים נחתכים: זה הישר שעליו המיתר המשותף.

•מעגלים משיקים: זה המשיק המשותף בנקודת ההשקה.

•למעגלים שמרכזיהם שונים ואין להם נקודה משותפת: גם לישר אין נקודה משותפת עם המעגלים.

•מעגלים בעלי מרכז משותף ורדיוסים שונים: החיסור נותן שוויון שאינו נכון (למשל 0=50=5), כי אין פתרון.

דרך הפתרון

נקודות החיתוך של שני מעגלים

כשנתונים שני מעגלים ומבקשים את הנקודות המשותפות:

1. פותחים סוגריים בשתי המשוואות עד הצורה x2+y2+Cx+Dy+E=0x^2+y^2+Cx+Dy+E=0.

2. מחסרים את המשוואות ומקבלים משוואה של ישר.

3. מבודדים משתנה מהישר ומציבים באחת ממשוואות המעגלים.

4. פותרים את המשוואה הריבועית, ולכל פתרון מוצאים את המשתנה השני מהישר.

שים לב

שאלה "כמה פתרונות יש למערכת של שתי משוואות מעגלים" היא שאלה על המצב ההדדי. אפשר לענות בלי לפתור: מחשבים dd ומשווים ל-R+rR+r ול-R−rR-r.

שים לב

השוואה ל-R−rR-r עושים עם הרדיוס הגדול פחות הקטן. כשאחד הרדיוסים הוא פרמטר, משתמשים ב-∣R−r∣|R-r| ובודקים את שתי האפשרויות.

דוגמה א - רדיוס עם פרמטר: מספר הנקודות המשותפות

נתונה מערכת המשוואות (x−1)2+(y+1)2=9(x-1)^2+(y+1)^2=9, (x−4)2+(y−3)2=m2(x-4)^2+(y-3)^2=m^2, כאשר m>0m>0.

מצאו לאילו ערכים של mm יש למערכת: א. פתרון יחיד. ב. שני פתרונות. ג. אף פתרון.

פתרון

1. נתון: שני מעגלים. הראשון: מרכז (1,−1)(1,-1), רדיוס 33. השני: מרכז (4,3)(4,3), רדיוס mm. המטרה: מספר הנקודות המשותפות, כלומר המצב ההדדי.

2. המרחק בין המרכזים: d=32+42=5d=\sqrt{3^2+4^2}=5.

3. א: פתרון יחיד כשהמעגלים משיקים. מבחוץ: 3+m=53+m=5, ולכן m=2m=2. מבפנים: ∣m−3∣=5|m-3|=5, ולכן m=8m=8 (m=−2m=-2 נפסל כי m>0m>0). כש-m=8m=8 המעגל הראשון בתוך השני ומשיק לו.

4. ב: שני פתרונות כש-∣m−3∣<5<m+3|m-3|<5<m+3. מ-5<m+35<m+3: m>2m>2. מ-∣m−3∣<5|m-3|<5: −2<m<8-2<m<8. ביחד: 2<m<82<m<8.

5. ג: בשאר הערכים: 0<m<20<m<2 (המעגלים זה מחוץ לזה) או m>8m>8 (המעגל הראשון בתוך השני).

-4-224681012-6-4-224681012m=8m=2(1,-1)(4,3)
תשובה

א. m=2m=2 או m=8m=8. ב. 2<m<82<m<8. ג. 0<m<20<m<2 או m>8m>8.

דוגמה ב - מעגלים נחתכים: חיסור המשוואות והמיתר המשותף

נתונים המעגלים x2+y2=10x^2+y^2=10 ו-(x−4)2+(y−2)2=10(x-4)^2+(y-2)^2=10.

א. מצאו את נקודות החיתוך של המעגלים.

ב. מצאו את אורך המיתר המשותף.

פתרון

1. פותחים סוגריים במשוואה השנייה: x2+y2−8x−4y+10=0x^2+y^2-8x-4y+10=0.

2. מחסרים ממנה את x2+y2−10=0x^2+y^2-10=0: −8x−4y+20=0-8x-4y+20=0, כלומר y=5−2xy=5-2x. זה הישר שעליו המיתר המשותף.

3. מציבים במעגל הראשון: x2+(5−2x)2=10x^2+(5-2x)^2=10, כלומר 5x2−20x+15=05x^2-20x+15=0, x2−4x+3=0x^2-4x+3=0. לכן x=1x=1 או x=3x=3.

4. מהישר: y=3y=3 או y=−1y=-1. נקודות החיתוך: (1,3)(1,3) ו-(3,−1)(3,-1).

5. בדיקה במעגל השני: (1−4)2+(3−2)2=10(1-4)^2+(3-2)^2=10 ו-(3−4)2+(−1−2)2=10(3-4)^2+(-1-2)^2=10.

6. ב: אורך המיתר: (3−1)2+(−1−3)2=20=25\sqrt{(3-1)^2+(-1-3)^2}=\sqrt{20}=2\sqrt5.

-4-22468-4-2246(0,0)(4,2)(1,3)(3,-1)
תשובה

א. (1,3)(1,3) ו-(3,−1)(3,-1). ב. 252\sqrt5.

שאלות פתוחות על מצב הדדי בין שני מעגלים

6. מקומות גאומטריים שהם מעגל

מקום גאומטרי שהוא מעגל

מקום גאומטרי הוא אוסף של כל הנקודות שמקיימות תנאי מסוים. יש תנאים שמובילים למעגל, גם כשהמילה "מרכז" לא מופיעה בהם בכלל.

במדויק: המקום הגאומטרי של הנקודות שמקיימות תנאי הוא קבוצת כל הנקודות במישור שמקיימות את התנאי, ורק הן. כדי למצוא אותו מסמנים נקודה כללית P(x,y)P(x,y), כותבים את התנאי כמשוואה ב-xx וב-yy, ומפשטים אותה בצעדים שקולים. אם מתקבלת משוואה של מעגל, המקום הגאומטרי הוא המעגל הזה (בלי נקודות שהתנאי פוסל, אם יש כאלה).

למה צעדים שקולים: צריך להראות שני כיוונים. כל נקודה שמקיימת את התנאי נמצאת על המעגל, וכל נקודה של המעגל מקיימת את התנאי. שרשרת של משוואות שקולות מוכיחה את שני הכיוונים יחד.

באיור: A(1,1)A(1,1), B(7,1)B(7,1). המקום הגאומטרי של הנקודות PP שבהן ∠APB=90∘\angle APB=90^\circ הוא המעגל שהקוטר שלו ABAB: המרכז (4,1)(4,1) והרדיוס 33, בלי AA ו-BB עצמן. למשל ב-P(4,4)P(4,4) הזווית ישרה.

012345678-3-2-112345ABP(4,4)
דרך הפתרון

מציאת מקום גאומטרי

כשמבקשים את המקום הגאומטרי של נקודות שמקיימות תנאי:

1. מסמנים נקודה כללית P(x,y)P(x,y) של המקום הגאומטרי.

2. מתרגמים את התנאי למשוואה ב-xx וב-yy (בעזרת נוסחת המרחק, שיפועים וכו').

3. מפשטים בצעדים שקולים. בהשלמה לריבוע מזהים מעגל: מרכז ורדיוס.

4. בודקים אם התנאי פוסל נקודות מסוימות של המעגל (למשל נקודה שבה הזווית לא מוגדרת).

5. כותבים את המשמעות הגאומטרית: איזה מעגל זה, מה המרכז ומה הרדיוס.

דרך הפתרון

נקודה שתלויה בנקודה שנעה על מעגל

כשנקודה QQ נעה על מעגל נתון, ו-PP נקבעת לפי QQ (אמצע קטע, חלוקת קטע ביחס):

1. מסמנים P(x,y)P(x,y).

2. מבטאים את השיעורים של QQ בעזרת xx ו-yy (למשל מנוסחת אמצע קטע).

3. מציבים את השיעורים של QQ במשוואת המעגל שעליו QQ נעה.

4. מפשטים ומזהים את המקום הגאומטרי של PP.

תנאים מוכרים שמובילים למעגל

התנאי על הנקודה PP (A≠BA\ne B)המקום הגאומטרי
PM=RPM=R, כאשר MM נקודה ו-R>0R>0מעגל שמרכזו MM ורדיוסו RR
∠APB=90∘\angle APB=90^\circמעגל שהקוטר שלו ABAB, בלי AA ו-BB
PAPB=k\frac{PA}{PB}=k, k>0k>0, k≠1k\ne1מעגל (מעגל אפולוניוס)
PAPB=1\frac{PA}{PB}=1לא מעגל: האנך האמצעי של ABAB
שים לב

במקום הגאומטרי של ∠APB=90∘\angle APB=90^\circ מוציאים את AA ואת BB: בהן אין זווית בכלל. זה בא מהכלל שזווית היקפית שנשענת על קוטר היא זווית ישרה.

שים לב

שוויון מרחקים כמו PA=2PBPA=2PB מותר להעלות בריבוע: שני האגפים אינם שליליים, ולכן PA=2PBPA=2PB שקול ל-PA2=4PB2PA^2=4PB^2. כך נפטרים מהשורשים בלי לאבד ובלי להוסיף נקודות.

שים לב

בתשובה לא מסתפקים במשוואה. כותבים גם את המשמעות הגאומטרית: "מעגל שמרכזו ... ורדיוסו ...".

דוגמה א - יחס קבוע בין המרחקים משתי נקודות

נתונות הנקודות A(−3,0)A(-3,0) ו-B(3,0)B(3,0).

מצאו את המקום הגאומטרי של כל הנקודות PP שהמרחק שלהן מ-AA גדול פי 22 מהמרחק שלהן מ-BB, ותארו אותו.

פתרון

1. נתון: A(−3,0)A(-3,0), B(3,0)B(3,0). התנאי: PA=2PBPA=2PB. המטרה: משוואה שכל הנקודות P(x,y)P(x,y) האלה, ורק הן, מקיימות.

2. שני האגפים אינם שליליים, ולכן התנאי שקול ל-PA2=4PB2PA^2=4PB^2: (x+3)2+y2=4[(x−3)2+y2](x+3)^2+y^2=4\left[(x-3)^2+y^2\right].

3. פותחים: x2+6x+9+y2=4x2−24x+36+4y2x^2+6x+9+y^2=4x^2-24x+36+4y^2, ומסדרים: 3x2+3y2−30x+27=03x^2+3y^2-30x+27=0.

4. מחלקים ב-33: x2+y2−10x+9=0x^2+y^2-10x+9=0.

5. השלמה לריבוע: (x−5)2+y2=16(x-5)^2+y^2=16. זה מעגל שמרכזו (5,0)(5,0) ורדיוסו 44.

6. כל הצעדים שקולים, ולכן כל נקודה של המעגל מקיימת את התנאי. בדיקה: P(1,0)P(1,0): PA=4PA=4, PB=2PB=2. P(5,4)P(5,4): PA=80PA=\sqrt{80}, PB=20PB=\sqrt{20}, והיחס 22.

-4-2246810-4-224A(-3,0)B(3,0)(5,0)P(5,4)(1,0)
תשובה

(x−5)2+y2=16(x-5)^2+y^2=16: מעגל שמרכזו (5,0)(5,0) ורדיוסו 44.

דוגמה ב - אמצע קטע שקצהו נע על מעגל

הנקודה QQ נעה על המעגל x2+y2=16x^2+y^2=16. נתונה הנקודה A(6,0)A(6,0).

מצאו את המקום הגאומטרי של אמצעי הקטעים AQAQ, ותארו אותו.

פתרון

1. נתון: QQ על המעגל x2+y2=16x^2+y^2=16, A(6,0)A(6,0). המטרה: המקום הגאומטרי של PP, אמצע AQAQ.

2. מסמנים P(x,y)P(x,y). מנוסחת אמצע קטע: x=6+xQ2x=\frac{6+x_Q}{2} ו-y=0+yQ2y=\frac{0+y_Q}{2}, ולכן Q(2x−6, 2y)Q(2x-6,\ 2y).

3. QQ על המעגל, ולכן (2x−6)2+(2y)2=16(2x-6)^2+(2y)^2=16.

4. מחלקים ב-44: (x−3)2+y2=4(x-3)^2+y^2=4.

5. גם בכיוון ההפוך: לכל PP על המעגל הזה, הנקודה Q(2x−6,2y)Q(2x-6,2y) על המעגל הנתון ו-PP אמצע AQAQ. לכן זה המקום הגאומטרי כולו.

6. המשמעות: מעגל שמרכזו (3,0)(3,0), אמצע הקטע OAOA, ורדיוסו 22, חצי מהרדיוס של המעגל הנתון. בדיקה: Q(0,4)Q(0,4) נותנת P(3,2)P(3,2), ו-(3−3)2+22=4(3-3)^2+2^2=4.

-4-2246-4-224A(6,0)Q(0,4)P(3,2)(3,0)
תשובה

(x−3)2+y2=4(x-3)^2+y^2=4: מעגל שמרכזו (3,0)(3,0) ורדיוסו 22.

שאלות פתוחות על מקומות גאומטריים שהם מעגל

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.