תזכורת: משוואת ישר
כבר בכיתה י' ראינו שכל ישר במישור אפשר לתאר במשוואה. בנושא הזה נשתמש בעיקר בשתי צורות שלה.
- הצורה המפורשת: . כאן הוא השיפוע ו- הוא נקודת החיתוך עם ציר ה-.
- הצורה הכללית: . למשל אפשר לכתוב כך: .
במדויק: ישר במישור הוא קבוצת כל הנקודות שמקיימות משוואה , כאשר ו- לא שניהם אפס. אם , אפשר לבודד את ולקבל עם . אם , הישר הוא : ישר מקביל לציר ה-, ואין לו שיפוע.
ישר מקביל לציר ה-, כמו , הוא ישר עם שיפוע . ישר מקביל לציר ה-, כמו , אי אפשר לכתוב בצורה , ולכן הצורה הכללית נוחה יותר: היא מתאימה לכל ישר.
תזכורת: מרחק, אמצע קטע, מקבילות וניצבות
מכיתה י' אנחנו מכירים כמה כלים על נקודות וישרים. כאן נשתמש בהם כל הזמן.
במדויק: עבור ו-:
•המרחק ביניהן: .
•אמצע הקטע : .
•שיפוע הישר (כאשר ): .
•שני ישרים עם שיפועים , מקבילים או מתלכדים אם ורק אם , ומאונכים זה לזה אם ורק אם . ישר מקביל לציר ה- מאונך לישר מקביל לציר ה-. שני ישרים מקבילים לציר ה- (, ) מקבילים או מתלכדים.
באיור: , . המרחק , והאמצע .
מרחק בין צורות גאומטריות
מה המרחק בין נקודה לישר? יש על הישר אינסוף נקודות, ולכל אחת מהן מרחק אחר מהנקודה. בוחרים את המרחק הקטן מכולם.
במדויק: המרחק בין שתי צורות גאומטריות (נקודה, ישר, קטע וכו') הוא המרחק הקטן ביותר בין נקודה של הצורה האחת לנקודה של הצורה האחרת. אם לשתי הצורות יש נקודה משותפת, המרחק ביניהן הוא .
באיור: הנקודה והישר . מכל נקודות הישר, הקרובה ביותר ל- היא : הקטע מאונך לישר. כל נקודה אחרת על הישר, למשל , רחוקה יותר: , ואילו . לכן המרחק בין לישר הוא .
1. חלוקת קטע ביחס נתון
חלוקה פנימית של קטע ביחס נתון
אמצע קטע מחלק אותו לשני חלקים שווים. אבל אפשר לחלק קטע גם לחלקים לא שווים, למשל כך שחלק אחד גדול פי 2 מהחלק האחר.
במדויק: הנקודה מחלקת את הקטע (חלוקה פנימית) ביחס (כאשר ) אם נמצאת על הקטע , בין ל-, ו-. הסדר חשוב: החלק הראשון ביחס נמדד מ-. כאשר , היא אמצע הקטע.
באיור הנקודה מחלקת את הקטע , מ- עד , ביחס . החלק הוא שליש מהקטע כולו, ו- שני שלישים.
שיעורי הנקודה המחלקת
אם , , והנקודה מחלקת את הקטע חלוקה פנימית ביחס (), אז:
וכשהיחס נתון בצורה :
בצורה המספר (החלק הקרוב ל-) מוכפל בשיעורי , ו- מוכפל בשיעורי . בדיקה: הנקודה המחלקת קרובה יותר לקצה שהחלק שלו קטן יותר.
עבור (כלומר ) הנוסחה נותנת בדיוק את אמצע הקטע.
מציאת קצה הקטע
כשנתונים קצה אחד , הנקודה המחלקת והיחס , ומבקשים את הקצה :
1. מסמנים .
2. כותבים את נוסחת הנקודה המחלקת עם ו- ומשווים לשיעורי .
3. פותרים משוואה אחת עבור ומשוואה אחת עבור .
4. בודקים: יחס המרחקים צריך לצאת היחס הנתון.
דוגמה א - מציאת הנקודה המחלקת
נתונות הנקודות ו-. הנקודה נמצאת על הקטע כך ש-. מצאו את שיעורי .
1. כאן , . לפי הנוסחה: .
2. .
3. בדיקה: ו-. היחס הוא .
דוגמה ב - נתונה הנקודה המחלקת: מציאת הקצה
הנקודה מחלקת את הקטע חלוקה פנימית ביחס . נתון . מצאו את שיעורי .
1. נתון: , , . המטרה: .
2. מסמנים . כאן , , ולכן ו-.
3. משווים: , כלומר ו-.
4. , כלומר ו-.
5. בדיקה: ו-. היחס הוא .
2. מרחק נקודה מישר
מרחק של נקודה מישר
אם עומדים ליד כביש ישר והולכים אליו בדרך הקצרה ביותר, הולכים בניצב לכביש. כך גם בגאומטריה: הדרך הקצרה ביותר מנקודה לישר היא האנך.
במדויק: המרחק של נקודה מישר הוא המרחק הקטן ביותר בין לנקודה של . אם לא על , זה האורך של הקטע , כאשר היא הנקודה על שבה (עקב האנך). אם על , המרחק הוא .
באיור: המרחק של מהישר הוא . האנך פוגש את הישר ב-.
מרחק של נקודה מישר
המרחק של הנקודה מהישר :
את הנוסחה מפעילים רק כשהישר בצורה הכללית , כלומר אגף ימין . את קודם כותבים כ-.
אל תשכחו את הערך המוחלט: מרחק אף פעם לא שלילי. ישר מקביל לציר, כמו , מתאים לנוסחה עם , , ונותן .
נקודות במרחק נתון מישר
כשמחפשים נקודות שנמצאות על ישר או ציר נתון ובמרחק נתון מישר אחר:
1. כותבים את הנקודה המבוקשת עם נעלם אחד (למשל על ציר ה-).
2. מציבים בנוסחת המרחק ומשווים ל-.
3. פותרים את המשוואה עם הערך המוחלט: הביטוי שבתוכו שווה או . בדרך כלל מתקבלות שתי נקודות.
דוגמה א - מרחק כגובה לחישוב שטח משולש
נתון משולש שקודקודיו , , . מצאו את אורך הגובה מ- לצלע ואת שטח המשולש.
1. נתון: שלושת הקודקודים. המטרה: הגובה לצלע ושטח המשולש.
2. משוואת : השיפוע , ולכן . בצורה הכללית: .
3. הגובה מ- הוא המרחק של מהישר : .
4. אורך הבסיס: .
5. שטח המשולש: .
הגובה , השטח .
דוגמה ב - נקודות על ציר במרחק נתון: ערך מוחלט
מצאו את הנקודות על ציר ה- שהמרחק שלהן מהישר הוא .
1. נקודה על ציר ה-: .
2. המרחק שלה מהישר: .
3. משווים ל-: .
4. נותן . נותן .
ו-
3. מרחק בין ישרים מקבילים
מרחק בין ישרים מקבילים
שני ישרים מקבילים הם כמו שתי מסילות של רכבת: המרחק ביניהם זהה בכל מקום.
במדויק: המרחק בין שני ישרים הוא המרחק הקטן ביותר בין נקודה של ישר אחד לנקודה של הישר האחר. בשני ישרים מקבילים (שונים), זה המרחק של נקודה כלשהי על ישר אחד מהישר האחר: הוא אותו מרחק לכל נקודה. לישרים נחתכים ולישרים מתלכדים יש נקודה משותפת, ולכן המרחק ביניהם .
באיור: הישרים ו-. האנך המשותף מ- פוגש את הישר האחר ב-, ואורכו . זה המרחק בין הישרים.
מרחק בין ישרים מקבילים
המרחק בין הישרים המקבילים ו-:
הנוסחה נכונה רק כשבשתי המשוואות אותם ו-. את ו- קודם מביאים לאותם מקדמים: ו-.
מרחק בין מקבילים בעזרת נקודה על אחד הישרים
כשהישרים מקבילים אבל לא נוח להשוות מקדמים:
1. בוחרים נקודה נוחה על אחד הישרים (למשל מציבים ).
2. מחשבים את המרחק שלה מהישר האחר בנוסחת המרחק של נקודה מישר.
דוגמה א - השוואת מקדמים לפני הנוסחה
מצאו את המרחק בין הישרים ו-.
1. הישר בצורה הכללית: . השיפוע של שני הישרים , ולכן הם מקבילים (וה- שונה, אז הם לא מתלכדים).
2. מכפילים ב- כדי לקבל אותם , : .
3. לפי הנוסחה: .
דוגמה ב - מציאת ישרים מקבילים במרחק נתון
מצאו את משוואות הישרים שמקבילים לישר ונמצאים במרחק ממנו.
1. ישר מקביל לישר הנתון: , עם אותם , .
2. לפי הנוסחה: , כלומר .
3. נותן . נותן .
4. יש שני ישרים כאלה, אחד מכל צד של הישר הנתון.
ו-
4. מצבים הדדיים בין ישרים: נחתכים, מתלכדים ומקבילים
שלושה מצבים של שני ישרים
כשמסרטטים שני ישרים במישור, יש רק שלוש אפשרויות: הם נפגשים בנקודה אחת, הם לא נפגשים בכלל, או שהם בעצם אותו ישר.
במדויק: לשני ישרים במישור יש בדיוק אחד משלושת המצבים:
- ישרים נחתכים: יש להם נקודה משותפת אחת בדיוק.
- ישרים מקבילים: אין להם אף נקודה משותפת.
- ישרים מתלכדים: כל נקודה של אחד היא גם נקודה של האחר. זה אותו ישר, גם אם המשוואות נראות שונות.
ישרים מאונכים הם מקרה פרטי של ישרים נחתכים.
באיור עם נקודת החיתוך ו- נחתכים ב-. באיור בלי נקודת חיתוך ו- מקבילים: אותו שיפוע, ואין נקודה משותפת. הישרים ו- מתלכדים: המשוואה השנייה היא הראשונה כפול .
המצב ההדדי לפי השיפועים
עבור ו-:
ישרים מקבילים לציר ה-: ו- מקבילים כש- ומתלכדים כש-. ישר וישר תמיד נחתכים.
המצב ההדדי לפי הצורה הכללית
עבור ו-:
- מתלכדים: המשוואה השנייה היא הראשונה כפול מספר , כלומר , , .
- מקבילים: ו-, אבל .
- נחתכים: אין מספר כזה ש- וגם .
הקשר למערכת משוואות
פתרון של מערכת שתי המשוואות של הישרים הוא נקודה משותפת שלהם:
שיפועים שווים עוד לא אומרים "מקבילים": צריך לבדוק גם את . אם גם הוא שווה, הישרים מתלכדים.
מצב הדדי של ישרים עם פרמטר
כשבמשוואות הישרים יש פרמטר ומבקשים לקבוע את המצב ההדדי לפי ערכו:
1. מוצאים את ערכי הפרמטר שעבורם ו- של הישרים פרופורציוניים (או שהשיפועים שווים).
2. מציבים כל ערך כזה בשתי המשוואות, ובודקים אם הן מתלכדות או רק מקבילות.
3. לכל ערך אחר של הפרמטר הישרים נחתכים.
דוגמה א - קביעת המצב ההדדי של זוגות ישרים
קבעו את המצב ההדדי של כל זוג ישרים. אם הם נחתכים, מצאו את נקודת החיתוך.
א. ו-
ב. ו-
ג. ו-
1. א: המשוואה השנייה היא הראשונה כפול (כולל האיבר החופשי: ). הישרים מתלכדים.
2. ב: מבודדים בישר השני: , כלומר . השיפועים שווים () אבל . הישרים מקבילים.
3. ג: הישר מקביל לציר ה-, והישר לא. לכן הם נחתכים. מציבים : .
א. מתלכדים. ב. מקבילים. ג. נחתכים ב-.
דוגמה ב - ישרים עם פרמטר: שלושת המצבים
נתונים הישרים ו-, כאשר פרמטר.
א. לאילו ערכי הישרים מתלכדים, לאילו הם מקבילים, ולאילו הם נחתכים?
ב. עבור הערך של שבו הישרים מקבילים, מצאו את המרחק ביניהם.
1. מחפשים שעבורו וגם . מהשוויון הראשון , ואז , ולכן או .
2. : הישרים ו-. השנייה היא הראשונה כפול , ולכן הם מתלכדים.
3. : הישרים ו-. מחלקים את השנייה ב-: . אותם מקדמים של ו- אבל אגף ימין שונה, ולכן הם מקבילים.
4. לכל הישרים נחתכים.
5. ב: בצורה הכללית: ו-. המרחק: .
א. מתלכדים עבור , מקבילים עבור , נחתכים עבור . ב. .
5. מקומות גאומטריים שהם קו ישר
מקום גאומטרי
לפעמים מחפשים את כל הנקודות שמקיימות תנאי מסוים, למשל "כל הנקודות שנמצאות במרחקים שווים מ- ומ-". אוסף כל הנקודות האלה נקרא מקום גאומטרי. בגאומטריה אנליטית מתארים אותו במשוואה.
במדויק: המקום הגאומטרי של תנאי הוא קבוצת כל הנקודות במישור שמקיימות את התנאי, ורק הן. לכן צריך להראות שני כיוונים: כל נקודה על הצורה מקיימת את התנאי, וכל נקודה שמקיימת את התנאי נמצאת על הצורה.
באיור: האנך האמצעי לקטע , כאשר ו-, הוא הישר . הוא עובר באמצע ומאונך ל-. כל נקודה עליו, למשל , נמצאת במרחקים שווים מ- ומ-: .
מציאת מקום גאומטרי
כשמבקשים את המקום הגאומטרי של הנקודות שמקיימות תנאי נתון:
1. מסמנים נקודה כללית של המקום.
2. כותבים את התנאי כמשוואה ב- וב- (בעזרת נוסחת מרחק בין נקודות, מרחק נקודה מישר, שיפוע וכו').
3. מפשטים רק בצעדים שקולים, ומגיעים למשוואה מוכרת.
4. מתארים את המשמעות הגאומטרית: איזה ישר (או ישרים) זה, ואיך הוא קשור לנתונים.
העלאה בריבוע של שוויון בין שני מרחקים היא צעד שקול, כי שני האגפים אינם שליליים. לכן שרשרת הצעדים מוכיחה את שני הכיוונים יחד.
מקומות גאומטריים שהם קו ישר
ערך מוחלט במשוואה של מקום גאומטרי נותן בדרך כלל שני ישרים. אל תשכחו את המקרה של הסימן השלילי.
בסוף מוסיפים במילים את המשמעות הגאומטרית, למשל: "זה האנך האמצעי לקטע ".
דוגמה א - מרחקים שווים משתי נקודות: אנך אמצעי
מצאו את המקום הגאומטרי של כל הנקודות שהמרחק שלהן מ- שווה למרחק שלהן מ-. תארו אותו.
1. נתון: , . המטרה: משוואת המקום ותיאורו.
2. נקודה כללית . התנאי: . שני האגפים אינם שליליים, ולכן זה שקול ל-:
3. פותחים סוגריים. ו- מצטמצמים: .
4. מסדרים: , ואחרי חילוק ב-: .
5. משמעות: זה ישר שעובר באמצע , הנקודה (), ושיפועו . שיפוע הוא , ו-. זה האנך האמצעי לקטע .
: האנך האמצעי לקטע .
דוגמה ב - קודקוד של משולש עם שטח נתון: ערך מוחלט
נתונות הנקודות ו-. מצאו את המקום הגאומטרי של כל הנקודות שעבורן שטח המשולש הוא .
1. נתון: , , שטח המשולש . המטרה: המקום הגאומטרי של .
2. הבסיס: . מהשטח: , ולכן הגובה מ- ל- הוא .
3. משוואת : השיפוע , ולכן , כלומר .
4. עבור : המרחק של מהישר שווה : , כלומר .
5. נותן . נותן .
6. משמעות: שני ישרים מקבילים לישר , אחד מכל צד שלו, כל אחד במרחק ממנו.
שני הישרים ו-, המקבילים ל-.