דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נקודות, ישרים ומרחקים

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנקודות, ישרים ומרחקים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משוואת ישר

כבר בכיתה י' ראינו שכל ישר במישור אפשר לתאר במשוואה. בנושא הזה נשתמש בעיקר בשתי צורות שלה.

- הצורה המפורשת: y=mx+by=mx+b. כאן mm הוא השיפוע ו-bb הוא נקודת החיתוך עם ציר ה-yy.

- הצורה הכללית: Ax+By+C=0Ax+By+C=0. למשל y=2x−1y=2x-1 אפשר לכתוב כך: 2x−y−1=02x-y-1=0.

במדויק: ישר במישור הוא קבוצת כל הנקודות (x,y)(x,y) שמקיימות משוואה Ax+By+C=0Ax+By+C=0, כאשר AA ו-BB לא שניהם אפס. אם B≠0B\ne0, אפשר לבודד את yy ולקבל y=mx+by=mx+b עם m=−ABm=-\frac{A}{B}. אם B=0B=0, הישר הוא x=kx=k: ישר מקביל לציר ה-yy, ואין לו שיפוע.

ישר מקביל לציר ה-xx, כמו y=3y=3, הוא ישר עם שיפוע 00. ישר מקביל לציר ה-yy, כמו x=−2x=-2, אי אפשר לכתוב בצורה y=mx+by=mx+b, ולכן הצורה הכללית נוחה יותר: היא מתאימה לכל ישר.

-4-224-6-4-2246

תזכורת: מרחק, אמצע קטע, מקבילות וניצבות

מכיתה י' אנחנו מכירים כמה כלים על נקודות וישרים. כאן נשתמש בהם כל הזמן.

במדויק: עבור A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2):

•המרחק ביניהן: AB=(x2−x1)2+(y2−y1)2AB=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

•אמצע הקטע ABAB: M(x1+x22,y1+y22)M\left(\frac{x_1+x_2}{2},\frac{y_1+y_2}{2}\right).

•שיפוע הישר ABAB (כאשר x1≠x2x_1\ne x_2): m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}.

•שני ישרים עם שיפועים m1m_1, m2m_2 מקבילים או מתלכדים אם ורק אם m1=m2m_1=m_2, ומאונכים זה לזה אם ורק אם m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1. ישר מקביל לציר ה-xx מאונך לישר מקביל לציר ה-yy. שני ישרים מקבילים לציר ה-yy (x=k1x=k_1, x=k2x=k_2) מקבילים או מתלכדים.

באיור: A(1,1)A(1,1), B(5,4)B(5,4). המרחק AB=42+32=5AB=\sqrt{4^2+3^2}=5, והאמצע M(3,2.5)M(3,2.5).

-11234567-1123456A(1,1)B(5,4)M(3,2.5)

מרחק בין צורות גאומטריות

מה המרחק בין נקודה לישר? יש על הישר אינסוף נקודות, ולכל אחת מהן מרחק אחר מהנקודה. בוחרים את המרחק הקטן מכולם.

במדויק: המרחק בין שתי צורות גאומטריות (נקודה, ישר, קטע וכו') הוא המרחק הקטן ביותר בין נקודה של הצורה האחת לנקודה של הצורה האחרת. אם לשתי הצורות יש נקודה משותפת, המרחק ביניהן הוא 00.

באיור: הנקודה P(4,−2)P(4,-2) והישר x−2y+2=0x-2y+2=0. מכל נקודות הישר, הקרובה ביותר ל-PP היא H(2,2)H(2,2): הקטע PHPH מאונך לישר. כל נקודה אחרת על הישר, למשל Q(6,4)Q(6,4), רחוקה יותר: PH=20PH=\sqrt{20}, ואילו PQ=40PQ=\sqrt{40}. לכן המרחק בין PP לישר הוא PH=20=25PH=\sqrt{20}=2\sqrt5.

-22468-4-2246P(4,-2)H(2,2)Q(6,4)

1. חלוקת קטע ביחס נתון

חלוקה פנימית של קטע ביחס נתון

אמצע קטע מחלק אותו לשני חלקים שווים. אבל אפשר לחלק קטע גם לחלקים לא שווים, למשל כך שחלק אחד גדול פי 2 מהחלק האחר.

במדויק: הנקודה CC מחלקת את הקטע ABAB (חלוקה פנימית) ביחס m:nm:n (כאשר m,n>0m,n>0) אם CC נמצאת על הקטע ABAB, בין AA ל-BB, ו-ACCB=mn\frac{AC}{CB}=\frac{m}{n}. הסדר חשוב: החלק הראשון ביחס נמדד מ-AA. כאשר m=nm=n, CC היא אמצע הקטע.

באיור הנקודה C(3,2)C(3,2) מחלקת את הקטע ABAB, מ-A(1,1)A(1,1) עד B(7,4)B(7,4), ביחס AC:CB=1:2AC:CB=1:2. החלק ACAC הוא שליש מהקטע כולו, ו-CBCB שני שלישים.

012345678012345A(1,1)B(7,4)C(3,2)

שיעורי הנקודה המחלקת

אם A(x1,y1)A(x_1,y_1), B(x2,y2)B(x_2,y_2), והנקודה CC מחלקת את הקטע ABAB חלוקה פנימית ביחס ACCB=k\frac{AC}{CB}=k (k>0k>0), אז:

C(x1+kx21+k, y1+ky21+k)C\left(\frac{x_1+kx_2}{1+k},\ \frac{y_1+ky_2}{1+k}\right)

וכשהיחס נתון בצורה AC:CB=m:nAC:CB=m:n:

C(nx1+mx2m+n, ny1+my2m+n)C\left(\frac{nx_1+mx_2}{m+n},\ \frac{ny_1+my_2}{m+n}\right)
שים לב

בצורה m:nm:n המספר nn (החלק הקרוב ל-BB) מוכפל בשיעורי AA, ו-mm מוכפל בשיעורי BB. בדיקה: הנקודה המחלקת קרובה יותר לקצה שהחלק שלו קטן יותר.

שים לב

עבור k=1k=1 (כלומר m=nm=n) הנוסחה נותנת בדיוק את אמצע הקטע.

דרך הפתרון

מציאת קצה הקטע

כשנתונים קצה אחד AA, הנקודה המחלקת CC והיחס AC:CBAC:CB, ומבקשים את הקצה BB:

1. מסמנים B(x,y)B(x,y).

2. כותבים את נוסחת הנקודה המחלקת עם xx ו-yy ומשווים לשיעורי CC.

3. פותרים משוואה אחת עבור xx ומשוואה אחת עבור yy.

4. בודקים: יחס המרחקים ACCB\frac{AC}{CB} צריך לצאת היחס הנתון.

דוגמה א - מציאת הנקודה המחלקת

נתונות הנקודות A(−2,1)A(-2,1) ו-B(7,7)B(7,7). הנקודה CC נמצאת על הקטע ABAB כך ש-AC:CB=2:1AC:CB=2:1. מצאו את שיעורי CC.

פתרון

1. כאן m=2m=2, n=1n=1. לפי הנוסחה: xC=1⋅(−2)+2⋅73=123=4x_C=\frac{1\cdot(-2)+2\cdot7}{3}=\frac{12}{3}=4.

2. yC=1⋅1+2⋅73=153=5y_C=\frac{1\cdot1+2\cdot7}{3}=\frac{15}{3}=5.

3. בדיקה: AC=62+42=52=213AC=\sqrt{6^2+4^2}=\sqrt{52}=2\sqrt{13} ו-CB=32+22=13CB=\sqrt{3^2+2^2}=\sqrt{13}. היחס הוא 2:12:1.

תשובה

C(4,5)C(4,5)

דוגמה ב - נתונה הנקודה המחלקת: מציאת הקצה

הנקודה C(4,3)C(4,3) מחלקת את הקטע ABAB חלוקה פנימית ביחס AC:CB=2:3AC:CB=2:3. נתון A(2,−1)A(2,-1). מצאו את שיעורי BB.

פתרון

1. נתון: A(2,−1)A(2,-1), C(4,3)C(4,3), AC:CB=2:3AC:CB=2:3. המטרה: BB.

2. מסמנים B(x,y)B(x,y). כאן m=2m=2, n=3n=3, ולכן xC=3⋅2+2x5x_C=\frac{3\cdot2+2x}{5} ו-yC=3⋅(−1)+2y5y_C=\frac{3\cdot(-1)+2y}{5}.

3. משווים: 6+2x5=4\frac{6+2x}{5}=4, כלומר 2x=142x=14 ו-x=7x=7.

4. −3+2y5=3\frac{-3+2y}{5}=3, כלומר 2y=182y=18 ו-y=9y=9.

5. בדיקה: AC=22+42=20=25AC=\sqrt{2^2+4^2}=\sqrt{20}=2\sqrt5 ו-CB=32+62=45=35CB=\sqrt{3^2+6^2}=\sqrt{45}=3\sqrt5. היחס הוא 2:32:3.

תשובה

B(7,9)B(7,9)

שאלות פתוחות על חלוקת קטע ביחס נתון

2. מרחק נקודה מישר

מרחק של נקודה מישר

אם עומדים ליד כביש ישר והולכים אליו בדרך הקצרה ביותר, הולכים בניצב לכביש. כך גם בגאומטריה: הדרך הקצרה ביותר מנקודה לישר היא האנך.

במדויק: המרחק של נקודה PP מישר ℓ\ell הוא המרחק הקטן ביותר בין PP לנקודה של ℓ\ell. אם PP לא על ℓ\ell, זה האורך של הקטע PHPH, כאשר HH היא הנקודה על ℓ\ell שבה PH⊥ℓPH\perp\ell (עקב האנך). אם PP על ℓ\ell, המרחק הוא 00.

באיור: המרחק של P(2,5)P(2,5) מהישר 4x+3y−3=04x+3y-3=0 הוא PH=4PH=4. האנך פוגש את הישר ב-H(−1.2,2.6)H(-1.2,2.6).

-4-224-4-2246P(2,5)H(-1.2,2.6)

מרחק של נקודה מישר

המרחק dd של הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) מהישר Ax+By+C=0Ax+By+C=0:

d=∣Ax0+By0+C∣A2+B2d=\frac{|Ax_0+By_0+C|}{\sqrt{A^2+B^2}}
שים לב

את הנוסחה מפעילים רק כשהישר בצורה הכללית Ax+By+C=0Ax+By+C=0, כלומר אגף ימין 00. את y=2x−3y=2x-3 קודם כותבים כ-2x−y−3=02x-y-3=0.

שים לב

אל תשכחו את הערך המוחלט: מרחק אף פעם לא שלילי. ישר מקביל לציר, כמו x=kx=k, מתאים לנוסחה עם A=1A=1, B=0B=0, ונותן d=∣x0−k∣d=|x_0-k|.

דרך הפתרון

נקודות במרחק נתון מישר

כשמחפשים נקודות שנמצאות על ישר או ציר נתון ובמרחק נתון dd מישר אחר:

1. כותבים את הנקודה המבוקשת עם נעלם אחד (למשל (t,0)(t,0) על ציר ה-xx).

2. מציבים בנוסחת המרחק ומשווים ל-dd.

3. פותרים את המשוואה עם הערך המוחלט: הביטוי שבתוכו שווה dA2+B2d\sqrt{A^2+B^2} או −dA2+B2-d\sqrt{A^2+B^2}. בדרך כלל מתקבלות שתי נקודות.

דוגמה א - מרחק כגובה לחישוב שטח משולש

נתון משולש שקודקודיו A(0,1)A(0,1), B(4,4)B(4,4), C(5,−2)C(5,-2). מצאו את אורך הגובה מ-CC לצלע ABAB ואת שטח המשולש.

פתרון

1. נתון: שלושת הקודקודים. המטרה: הגובה לצלע ABAB ושטח המשולש.

2. משוואת ABAB: השיפוע 4−14−0=34\frac{4-1}{4-0}=\frac34, ולכן y=34x+1y=\frac34x+1. בצורה הכללית: 3x−4y+4=03x-4y+4=0.

3. הגובה מ-CC הוא המרחק של CC מהישר ABAB: d=∣3⋅5−4⋅(−2)+4∣32+42=275d=\frac{|3\cdot5-4\cdot(-2)+4|}{\sqrt{3^2+4^2}}=\frac{27}{5}.

4. אורך הבסיס: AB=42+32=5AB=\sqrt{4^2+3^2}=5.

5. שטח המשולש: S=AB⋅d2=5⋅2752=272S=\frac{AB\cdot d}{2}=\frac{5\cdot\frac{27}{5}}{2}=\frac{27}{2}.

-1123456-3-2-112345A(0,1)B(4,4)C(5,-2)
תשובה

הגובה 275=5.4\frac{27}{5}=5.4, השטח 272=13.5\frac{27}{2}=13.5.

דוגמה ב - נקודות על ציר במרחק נתון: ערך מוחלט

מצאו את הנקודות על ציר ה-xx שהמרחק שלהן מהישר 4x−3y+2=04x-3y+2=0 הוא 22.

פתרון

1. נקודה על ציר ה-xx: (t,0)(t,0).

2. המרחק שלה מהישר: ∣4t−3⋅0+2∣42+32=∣4t+2∣5\frac{|4t-3\cdot0+2|}{\sqrt{4^2+3^2}}=\frac{|4t+2|}{5}.

3. משווים ל-22: ∣4t+2∣=10|4t+2|=10.

4. 4t+2=104t+2=10 נותן t=2t=2. 4t+2=−104t+2=-10 נותן t=−3t=-3.

תשובה

(2,0)(2,0) ו-(−3,0)(-3,0)

שאלות פתוחות על מרחק נקודה מישר

3. מרחק בין ישרים מקבילים

מרחק בין ישרים מקבילים

שני ישרים מקבילים הם כמו שתי מסילות של רכבת: המרחק ביניהם זהה בכל מקום.

במדויק: המרחק בין שני ישרים הוא המרחק הקטן ביותר בין נקודה של ישר אחד לנקודה של הישר האחר. בשני ישרים מקבילים (שונים), זה המרחק של נקודה כלשהי על ישר אחד מהישר האחר: הוא אותו מרחק לכל נקודה. לישרים נחתכים ולישרים מתלכדים יש נקודה משותפת, ולכן המרחק ביניהם 00.

באיור: הישרים x−2y+6=0x-2y+6=0 ו-x−2y−4=0x-2y-4=0. האנך המשותף מ-(0,3)(0,3) פוגש את הישר האחר ב-(2,−1)(2,-1), ואורכו 22+42=25\sqrt{2^2+4^2}=2\sqrt5. זה המרחק בין הישרים.

-4-2246-4-2246(0,3)(2,-1)

מרחק בין ישרים מקבילים

המרחק dd בין הישרים המקבילים Ax+By+C1=0Ax+By+C_1=0 ו-Ax+By+C2=0Ax+By+C_2=0:

d=∣C1−C2∣A2+B2d=\frac{|C_1-C_2|}{\sqrt{A^2+B^2}}
שים לב

הנוסחה נכונה רק כשבשתי המשוואות אותם AA ו-BB. את x+2y+3=0x+2y+3=0 ו-2x+4y−1=02x+4y-1=0 קודם מביאים לאותם מקדמים: 2x+4y+6=02x+4y+6=0 ו-2x+4y−1=02x+4y-1=0.

דרך הפתרון

מרחק בין מקבילים בעזרת נקודה על אחד הישרים

כשהישרים מקבילים אבל לא נוח להשוות מקדמים:

1. בוחרים נקודה נוחה על אחד הישרים (למשל מציבים x=0x=0).

2. מחשבים את המרחק שלה מהישר האחר בנוסחת המרחק של נקודה מישר.

דוגמה א - השוואת מקדמים לפני הנוסחה

מצאו את המרחק בין הישרים y=2x+3y=2x+3 ו-4x−2y+9=04x-2y+9=0.

פתרון

1. הישר y=2x+3y=2x+3 בצורה הכללית: 2x−y+3=02x-y+3=0. השיפוע של שני הישרים 22, ולכן הם מקבילים (וה-CC שונה, אז הם לא מתלכדים).

2. מכפילים ב-22 כדי לקבל אותם AA, BB: 4x−2y+6=04x-2y+6=0.

3. לפי הנוסחה: d=∣6−9∣42+(−2)2=320=325=3510d=\frac{|6-9|}{\sqrt{4^2+(-2)^2}}=\frac{3}{\sqrt{20}}=\frac{3}{2\sqrt5}=\frac{3\sqrt5}{10}.

תשובה

d=3510≈0.67d=\frac{3\sqrt5}{10}\approx0.67

דוגמה ב - מציאת ישרים מקבילים במרחק נתון

מצאו את משוואות הישרים שמקבילים לישר 3x+4y−2=03x+4y-2=0 ונמצאים במרחק 33 ממנו.

פתרון

1. ישר מקביל לישר הנתון: 3x+4y+C=03x+4y+C=0, עם אותם AA, BB.

2. לפי הנוסחה: ∣C−(−2)∣32+42=3\frac{|C-(-2)|}{\sqrt{3^2+4^2}}=3, כלומר ∣C+2∣=15|C+2|=15.

3. C+2=15C+2=15 נותן C=13C=13. C+2=−15C+2=-15 נותן C=−17C=-17.

4. יש שני ישרים כאלה, אחד מכל צד של הישר הנתון.

תשובה

3x+4y+13=03x+4y+13=0 ו-3x+4y−17=03x+4y-17=0

שאלות פתוחות על מרחק בין ישרים מקבילים

4. מצבים הדדיים בין ישרים: נחתכים, מתלכדים ומקבילים

שלושה מצבים של שני ישרים

כשמסרטטים שני ישרים במישור, יש רק שלוש אפשרויות: הם נפגשים בנקודה אחת, הם לא נפגשים בכלל, או שהם בעצם אותו ישר.

במדויק: לשני ישרים במישור יש בדיוק אחד משלושת המצבים:

- ישרים נחתכים: יש להם נקודה משותפת אחת בדיוק.

- ישרים מקבילים: אין להם אף נקודה משותפת.

- ישרים מתלכדים: כל נקודה של אחד היא גם נקודה של האחר. זה אותו ישר, גם אם המשוואות נראות שונות.

ישרים מאונכים הם מקרה פרטי של ישרים נחתכים.

באיור עם נקודת החיתוך y=x+1y=x+1 ו-y=−0.5x+4y=-0.5x+4 נחתכים ב-(2,3)(2,3). באיור בלי נקודת חיתוך y=x+1y=x+1 ו-y=x−2y=x-2 מקבילים: אותו שיפוע, ואין נקודה משותפת. הישרים x−2y+2=0x-2y+2=0 ו-2x−4y+4=02x-4y+4=0 מתלכדים: המשוואה השנייה היא הראשונה כפול 22.

-3-2-112345-2246(2,3)
-3-2-112345-4-2246

המצב ההדדי לפי השיפועים

עבור y=m1x+b1y=m_1x+b_1 ו-y=m2x+b2y=m_2x+b_2:

מצבתנאי
נחתכיםm1≠m2m_1\ne m_2
מקביליםm1=m2m_1=m_2 וגם b1≠b2b_1\ne b_2
מתלכדיםm1=m2m_1=m_2 וגם b1=b2b_1=b_2

ישרים מקבילים לציר ה-yy: x=k1x=k_1 ו-x=k2x=k_2 מקבילים כש-k1≠k2k_1\ne k_2 ומתלכדים כש-k1=k2k_1=k_2. ישר x=kx=k וישר y=mx+by=mx+b תמיד נחתכים.

המצב ההדדי לפי הצורה הכללית

עבור A1x+B1y+C1=0A_1x+B_1y+C_1=0 ו-A2x+B2y+C2=0A_2x+B_2y+C_2=0:

- מתלכדים: המשוואה השנייה היא הראשונה כפול מספר t≠0t\ne0, כלומר A2=tA1A_2=tA_1, B2=tB1B_2=tB_1, C2=tC1C_2=tC_1.

- מקבילים: A2=tA1A_2=tA_1 ו-B2=tB1B_2=tB_1, אבל C2≠tC1C_2\ne tC_1.

- נחתכים: אין מספר tt כזה ש-A2=tA1A_2=tA_1 וגם B2=tB1B_2=tB_1.

הקשר למערכת משוואות

פתרון של מערכת שתי המשוואות של הישרים הוא נקודה משותפת שלהם:

מספר הפתרונות של המערכתמצב הישרים
פתרון אחדנחתכים, והפתרון הוא נקודת החיתוך
אין פתרוןמקבילים
אינסוף פתרונותמתלכדים
שים לב

שיפועים שווים עוד לא אומרים "מקבילים": צריך לבדוק גם את bb. אם גם הוא שווה, הישרים מתלכדים.

דרך הפתרון

מצב הדדי של ישרים עם פרמטר

כשבמשוואות הישרים יש פרמטר ומבקשים לקבוע את המצב ההדדי לפי ערכו:

1. מוצאים את ערכי הפרמטר שעבורם AA ו-BB של הישרים פרופורציוניים (או שהשיפועים שווים).

2. מציבים כל ערך כזה בשתי המשוואות, ובודקים אם הן מתלכדות או רק מקבילות.

3. לכל ערך אחר של הפרמטר הישרים נחתכים.

דוגמה א - קביעת המצב ההדדי של זוגות ישרים

קבעו את המצב ההדדי של כל זוג ישרים. אם הם נחתכים, מצאו את נקודת החיתוך.

א. 2x−3y+6=02x-3y+6=0 ו-4x−6y+12=04x-6y+12=0

ב. y=3x−1y=3x-1 ו-6x−2y+5=06x-2y+5=0

ג. x=4x=4 ו-y=2x−5y=2x-5

פתרון

1. א: המשוואה השנייה היא הראשונה כפול 22 (כולל האיבר החופשי: 6⋅2=126\cdot2=12). הישרים מתלכדים.

2. ב: מבודדים yy בישר השני: 2y=6x+52y=6x+5, כלומר y=3x+2.5y=3x+2.5. השיפועים שווים (33) אבל −1≠2.5-1\ne2.5. הישרים מקבילים.

3. ג: הישר x=4x=4 מקביל לציר ה-yy, והישר y=2x−5y=2x-5 לא. לכן הם נחתכים. מציבים x=4x=4: y=2⋅4−5=3y=2\cdot4-5=3.

תשובה

א. מתלכדים. ב. מקבילים. ג. נחתכים ב-(4,3)(4,3).

דוגמה ב - ישרים עם פרמטר: שלושת המצבים

נתונים הישרים x+ay=2x+ay=2 ו-ax+4y=4ax+4y=4, כאשר aa פרמטר.

א. לאילו ערכי aa הישרים מתלכדים, לאילו הם מקבילים, ולאילו הם נחתכים?

ב. עבור הערך של aa שבו הישרים מקבילים, מצאו את המרחק ביניהם.

פתרון

1. מחפשים tt שעבורו a=t⋅1a=t\cdot1 וגם 4=t⋅a4=t\cdot a. מהשוויון הראשון t=at=a, ואז a2=4a^2=4, ולכן a=2a=2 או a=−2a=-2.

2. a=2a=2: הישרים x+2y=2x+2y=2 ו-2x+4y=42x+4y=4. השנייה היא הראשונה כפול 22, ולכן הם מתלכדים.

3. a=−2a=-2: הישרים x−2y=2x-2y=2 ו-−2x+4y=4-2x+4y=4. מחלקים את השנייה ב-−2-2: x−2y=−2x-2y=-2. אותם מקדמים של xx ו-yy אבל אגף ימין שונה, ולכן הם מקבילים.

4. לכל a≠±2a\ne\pm2 הישרים נחתכים.

5. ב: בצורה הכללית: x−2y−2=0x-2y-2=0 ו-x−2y+2=0x-2y+2=0. המרחק: d=∣−2−2∣12+(−2)2=45=455d=\frac{|-2-2|}{\sqrt{1^2+(-2)^2}}=\frac{4}{\sqrt5}=\frac{4\sqrt5}{5}.

תשובה

א. מתלכדים עבור a=2a=2, מקבילים עבור a=−2a=-2, נחתכים עבור a≠±2a\ne\pm2. ב. d=455d=\frac{4\sqrt5}{5}.

שאלות פתוחות על מצבים הדדיים בין ישרים: נחתכים, מתלכדים ומקבילים

5. מקומות גאומטריים שהם קו ישר

מקום גאומטרי

לפעמים מחפשים את כל הנקודות שמקיימות תנאי מסוים, למשל "כל הנקודות שנמצאות במרחקים שווים מ-AA ומ-BB". אוסף כל הנקודות האלה נקרא מקום גאומטרי. בגאומטריה אנליטית מתארים אותו במשוואה.

במדויק: המקום הגאומטרי של תנאי הוא קבוצת כל הנקודות במישור שמקיימות את התנאי, ורק הן. לכן צריך להראות שני כיוונים: כל נקודה על הצורה מקיימת את התנאי, וכל נקודה שמקיימת את התנאי נמצאת על הצורה.

באיור: האנך האמצעי לקטע ABAB, כאשר A(−2,1)A(-2,1) ו-B(2,3)B(2,3), הוא הישר y=−2x+2y=-2x+2. הוא עובר באמצע M(0,2)M(0,2) ומאונך ל-ABAB. כל נקודה עליו, למשל P(3,−4)P(3,-4), נמצאת במרחקים שווים מ-AA ומ-BB: PA=PB=50PA=PB=\sqrt{50}.

-4-2246-44A(-2,1)B(2,3)MP(3,-4)
דרך הפתרון

מציאת מקום גאומטרי

כשמבקשים את המקום הגאומטרי של הנקודות שמקיימות תנאי נתון:

1. מסמנים נקודה כללית P(x,y)P(x,y) של המקום.

2. כותבים את התנאי כמשוואה ב-xx וב-yy (בעזרת נוסחת מרחק בין נקודות, מרחק נקודה מישר, שיפוע וכו').

3. מפשטים רק בצעדים שקולים, ומגיעים למשוואה מוכרת.

4. מתארים את המשמעות הגאומטרית: איזה ישר (או ישרים) זה, ואיך הוא קשור לנתונים.

שים לב

העלאה בריבוע של שוויון בין שני מרחקים היא צעד שקול, כי שני האגפים אינם שליליים. לכן שרשרת הצעדים מוכיחה את שני הכיוונים יחד.

מקומות גאומטריים שהם קו ישר

התנאי על הנקודה PPהמקום הגאומטרי
מרחקים שווים משתי נקודות AA, BBהאנך האמצעי לקטע ABAB
מרחק d>0d>0 מישר Ax+By+C=0Ax+By+C=0שני ישרים מקבילים: Ax+By+C=±dA2+B2Ax+By+C=\pm d\sqrt{A^2+B^2}
מרחקים שווים משני ישרים מקבילים Ax+By+C1=0Ax+By+C_1=0, Ax+By+C2=0Ax+By+C_2=0הישר המקביל שבאמצע: Ax+By+C1+C22=0Ax+By+\frac{C_1+C_2}{2}=0
מרחקים שווים משני ישרים נחתכיםשני חוצי הזוויות שבין הישרים
קודקוד שלישי של משולש עם קודקודים נתונים AA, BB ושטח נתון SSשני ישרים מקבילים ל-ABAB, במרחק 2SAB\frac{2S}{AB} ממנו
שים לב

ערך מוחלט במשוואה של מקום גאומטרי נותן בדרך כלל שני ישרים. אל תשכחו את המקרה של הסימן השלילי.

שים לב

בסוף מוסיפים במילים את המשמעות הגאומטרית, למשל: "זה האנך האמצעי לקטע ABAB".

דוגמה א - מרחקים שווים משתי נקודות: אנך אמצעי

מצאו את המקום הגאומטרי של כל הנקודות שהמרחק שלהן מ-A(1,2)A(1,2) שווה למרחק שלהן מ-B(5,−4)B(5,-4). תארו אותו.

פתרון

1. נתון: A(1,2)A(1,2), B(5,−4)B(5,-4). המטרה: משוואת המקום ותיאורו.

2. נקודה כללית P(x,y)P(x,y). התנאי: PA=PBPA=PB. שני האגפים אינם שליליים, ולכן זה שקול ל-PA2=PB2PA^2=PB^2:

(x−1)2+(y−2)2=(x−5)2+(y+4)2(x-1)^2+(y-2)^2=(x-5)^2+(y+4)^2

3. פותחים סוגריים. x2x^2 ו-y2y^2 מצטמצמים: −2x+1−4y+4=−10x+25+8y+16-2x+1-4y+4=-10x+25+8y+16.

4. מסדרים: 8x−12y−36=08x-12y-36=0, ואחרי חילוק ב-44: 2x−3y−9=02x-3y-9=0.

5. משמעות: זה ישר שעובר באמצע ABAB, הנקודה (3,−1)(3,-1) (2⋅3−3⋅(−1)−9=02\cdot3-3\cdot(-1)-9=0), ושיפועו 23\frac23. שיפוע ABAB הוא −64=−32\frac{-6}{4}=-\frac32, ו-23⋅(−32)=−1\frac23\cdot(-\frac32)=-1. זה האנך האמצעי לקטע ABAB.

תשובה

2x−3y−9=02x-3y-9=0: האנך האמצעי לקטע ABAB.

דוגמה ב - קודקוד של משולש עם שטח נתון: ערך מוחלט

נתונות הנקודות A(1,1)A(1,1) ו-B(4,5)B(4,5). מצאו את המקום הגאומטרי של כל הנקודות CC שעבורן שטח המשולש ABCABC הוא 1010.

פתרון

1. נתון: A(1,1)A(1,1), B(4,5)B(4,5), שטח המשולש 1010. המטרה: המקום הגאומטרי של CC.

2. הבסיס: AB=32+42=5AB=\sqrt{3^2+4^2}=5. מהשטח: 5⋅h2=10\frac{5\cdot h}{2}=10, ולכן הגובה מ-CC ל-ABAB הוא h=4h=4.

3. משוואת ABAB: השיפוע 43\frac43, ולכן y−1=43(x−1)y-1=\frac43(x-1), כלומר 4x−3y−1=04x-3y-1=0.

4. עבור C(x,y)C(x,y): המרחק של CC מהישר ABAB שווה 44: ∣4x−3y−1∣5=4\frac{|4x-3y-1|}{5}=4, כלומר ∣4x−3y−1∣=20|4x-3y-1|=20.

5. 4x−3y−1=204x-3y-1=20 נותן 4x−3y−21=04x-3y-21=0. 4x−3y−1=−204x-3y-1=-20 נותן 4x−3y+19=04x-3y+19=0.

6. משמעות: שני ישרים מקבילים לישר ABAB, אחד מכל צד שלו, כל אחד במרחק 44 ממנו.

-6-4-22468-8-6-4-224681012AB
תשובה

שני הישרים 4x−3y−21=04x-3y-21=0 ו-4x−3y+19=04x-3y+19=0, המקבילים ל-ABAB.

שאלות פתוחות על מקומות גאומטריים שהם קו ישר

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.