דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מישור גאוס וערך מוחלט

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת במישור גאוס וערך מוחלט: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: מספר מרוכב

מספרים כמו 3+2i3+2i, −1−4i-1-4i או 5i5i נקראים מספרים מרוכבים. המספר ii מקיים i2=−1i^2=-1.

במדויק: מספר מרוכב הוא מספר מהצורה z=a+biz=a+bi, כאשר aa ו-bb מספרים ממשיים. aa נקרא החלק הממשי של zz, ו-bb (המקדם של ii, בלי ii) נקרא החלק המדומה של zz.

•כש-b=0b=0, z=az=a הוא מספר ממשי.

•כש-a=0a=0 ו-b≠0b\ne0, z=biz=bi נקרא מספר מדומה טהור.

- 0=0+0i0=0+0i הוא מספר ממשי, ואינו מדומה טהור.

תזכורת: המספר הצמוד

לכל מספר מרוכב יש "בן זוג" שנבדל ממנו רק בסימן של החלק המדומה.

במדויק: המספר הצמוד ל-z=a+biz=a+bi (aa, bb ממשיים) הוא zˉ=a−bi\bar z=a-bi. למשל: 3+2i‾=3−2i\overline{3+2i}=3-2i, −5i‾=5i\overline{-5i}=5i, 7‾=7\overline{7}=7. zˉ=z\bar z=z בדיוק כאשר zz ממשי.

תזכורת: חיבור וחיסור וקטורים

בנושא הזה נצייר מספרים מרוכבים כחצים, ולכן נשתמש שוב בחיבור וחיסור של וקטורים.

במדויק: בהצגה אלגברית מחברים ומחסרים רכיב רכיב: (x1,y1)±(x2,y2)=(x1±x2, y1±y2)(x_1,y_1)\pm(x_2,y_2)=(x_1\pm x_2,\ y_1\pm y_2). ההפרש u‾−v‾\underline{u}-\underline{v} הוא הווקטור שמוסיפים ל-v‾\underline{v} כדי לקבל u‾\underline{u}. כש-u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} אינם מקבילים ומתחילים באותה נקודה, הסכום u‾+v‾\underline{u}+\underline{v} הוא האלכסון היוצא מהנקודה המשותפת במקבילית שנבנית עליהם (כלל המקבילית), וההפרש u‾−v‾\underline{u}-\underline{v} הוא הווקטור מהקצה של v‾\underline{v} אל הקצה של u‾\underline{u}.

1. הצגה גרפית במישור גאוס

מישור גאוס

מספר ממשי מסמנים כנקודה על ציר המספרים. למספר מרוכב a+bia+bi יש שני מספרים ממשיים, aa ו-bb, ולכן הוא צריך מישור שלם: מסמנים אותו כנקודה (a,b)(a,b).

במדויק: מישור גאוס הוא מישור עם מערכת צירים, שבו כל מספר מרוכב z=a+biz=a+bi (aa, bb ממשיים) מיוצג על ידי הנקודה (a,b)(a,b). הציר האופקי נקרא הציר הממשי והציר האנכי נקרא הציר המדומה. לכל מספר מרוכב מתאימה נקודה אחת בדיוק, ולכל נקודה במישור מתאים מספר מרוכב אחד בדיוק.

המספר z=a+biz=a+bi מיוצג גם על ידי וקטור: החץ מראשית הצירים (0,0)(0,0) אל הנקודה (a,b)(a,b). שתי הצורות שימושיות: נקודה כשמדברים על מקום ומרחק, וקטור כשמחברים ומחסרים.

בסרטוט: המספרים 3+2i3+2i, −2+i-2+i, −1−3i-1-3i, 2−2i2-2i, המספר הממשי 44 (על הציר הממשי) והמספר המדומה הטהור 2i2i (על הציר המדומה). ל-3+2i3+2i מסורטט גם הווקטור שמייצג אותו.

במישור גאוס רואים גם את הקשר בין zz, הצמוד zˉ\bar z והנגדי −z-z: אלה שיקופים של אותה נקודה. בסרטוט השיקופים: z=3+2iz=3+2i, zˉ=3−2i\bar z=3-2i, −z=−3−2i-z=-3-2i ו-−zˉ=−3+2i-\bar z=-3+2i.

‫ממשי‬‫מדומה‬-33-4-2243+2i-2+i-1-3i42i2-2i
‫ממשי‬‫מדומה‬-4-224-4-3-2-11234z=3+2iz̄=3-2i-z=-3-2i-z̄=-3+2i

איפה נמצא z=a+biz=a+bi במישור גאוס

המספרהנקודה במישור גאוס
ממשי (b=0b=0)על הציר הממשי
מדומה טהור (a=0a=0, b≠0b\ne0)על הציר המדומה, לא בראשית
z=0z=0ראשית הצירים
a>0a>0, b>0b>0רביע I
a<0a<0, b>0b>0רביע II
a<0a<0, b<0b<0רביע III
a>0a>0, b<0b<0רביע IV

zˉ\bar z, −z-z ו-−zˉ-\bar z במישור גאוס

עבור z=a+biz=a+bi:

המספרהנקודההקשר לנקודה (a,b)(a,b)
zˉ=a−bi\bar z=a-bi(a,−b)(a,-b)שיקוף ביחס לציר הממשי
−z=−a−bi-z=-a-bi(−a,−b)(-a,-b)שיקוף ביחס לראשית הצירים
−zˉ=−a+bi-\bar z=-a+bi(−a,b)(-a,b)שיקוף ביחס לציר המדומה
דרך הפתרון

סימון מספר מרוכב במישור גאוס

כשנתון מספר מרוכב שאינו כתוב בצורה a+bia+bi (למשל מכפלה או מנה):

1. מביאים אותו לצורה a+bia+bi, עם aa ו-bb ממשיים.

2. מסמנים את הנקודה (a,b)(a,b): aa על הציר הממשי, bb על הציר המדומה.

3. כשצריך רק לקבוע רביע או ציר, מספיק לבדוק את הסימנים של aa ושל bb.

שים לב

הנקודה היא (a,b)(a,b) ולא (a,bi)(a,bi): על הציר המדומה מסמנים את המקדם bb. למשל −3i-3i מיוצג על ידי (0,−3)(0,-3).

דוגמה א - מביאים לצורה a+bi ומסמנים את הצמוד והנגדי

נתון z=(2+i)(1−2i)z=(2+i)(1-2i).

א. כתבו את zz בצורה a+bia+bi.

ב. סמנו במישור גאוס את zz, zˉ\bar z ו-−z-z, וקבעו באיזה רביע נמצא כל אחד מהם.

פתרון

1. פותחים סוגריים: (2+i)(1−2i)=2−4i+i−2i2(2+i)(1-2i)=2-4i+i-2i^2.

2. מציבים i2=−1i^2=-1: 2−3i+2=4−3i2-3i+2=4-3i. לכן z=4−3iz=4-3i, והנקודה (4,−3)(4,-3).

3. zˉ=4+3i\bar z=4+3i: הנקודה (4,3)(4,3), שיקוף של zz ביחס לציר הממשי.

4. −z=−4+3i-z=-4+3i: הנקודה (−4,3)(-4,3), שיקוף של zz ביחס לראשית.

5. רביעים לפי הסימנים: zz (a>0a>0, b<0b<0) ברביע IV, zˉ\bar z (a>0a>0, b>0b>0) ברביע I, −z-z (a<0a<0, b>0b>0) ברביע II.

‫ממשי‬‫מדומה‬-4-224-4-224z=4-3iz̄=4+3i-z=-4+3i
תשובה

א. z=4−3iz=4-3i. ב. zz ברביע IV, zˉ=4+3i\bar z=4+3i ברביע I, −z=−4+3i-z=-4+3i ברביע II.

דוגמה ב - פרמטר שקובע אם הנקודה על אחד הצירים

נתון z=(m−2)+(m2−1)iz=(m-2)+(m^2-1)i, כאשר mm פרמטר ממשי.

א. עבור אילו ערכי mm הנקודה שמייצגת את zz נמצאת על הציר הממשי?

ב. עבור אילו ערכי mm היא נמצאת על הציר המדומה?

פתרון

נתון: החלק הממשי m−2m-2, החלק המדומה m2−1m^2-1 (שניהם ממשיים כי mm ממשי). המטרה: תנאי על כל חלק.

1. על הציר הממשי החלק המדומה 00: m2−1=0m^2-1=0, ולכן m=1m=1 או m=−1m=-1.

2. בדיקה: m=1m=1 נותן z=−1z=-1, ו-m=−1m=-1 נותן z=−3z=-3. שניהם ממשיים.

3. על הציר המדומה החלק הממשי 00: m−2=0m-2=0, ולכן m=2m=2.

4. בדיקה: m=2m=2 נותן z=3iz=3i, הנקודה (0,3)(0,3).

תשובה

א. m=1m=1 או m=−1m=-1. ב. m=2m=2.

שאלות פתוחות על הצגה גרפית במישור גאוס

2. הפירוש הגאומטרי של חיבור וחיסור

חיבור וחיסור כחיבור וחיסור וקטורים

כשמחברים מספרים מרוכבים, מחברים חלק ממשי עם חלק ממשי וחלק מדומה עם חלק מדומה. זה בדיוק מה שעושים בחיבור וקטורים רכיב רכיב. לכן במישור גאוס חיבור וחיסור של מספרים מרוכבים הם חיבור וחיסור של וקטורים.

במדויק: אם u‾\underline{u} הוא הווקטור מראשית הצירים אל הנקודה של z1z_1, ו-v‾\underline{v} הוא הווקטור מראשית הצירים אל הנקודה של z2z_2, אז z1+z2z_1+z_2 מיוצג על ידי הווקטור u‾+v‾\underline{u}+\underline{v}, ו-z1−z2z_1-z_2 מיוצג על ידי הווקטור u‾−v‾\underline{u}-\underline{v}.

עם z1=3+iz_1=3+i ו-z2=1+2iz_2=1+2i: z1+z2=4+3iz_1+z_2=4+3i הוא האלכסון של המקבילית שנבנית על שני הווקטורים, מהראשית.

ההפרש z1−z2=2−iz_1-z_2=2-i הוא הווקטור מהנקודה של z2z_2 אל הנקודה של z1z_1. אם מזיזים אותו כך שיתחיל בראשית, הוא מגיע לנקודה (2,−1)(2,-1).

‫ממשי‬‫מדומה‬-112345-2-11234z₁z₂z₁+z₂
‫ממשי‬‫מדומה‬-112345-2-11234z₁z₂z₁-z₂

חיבור במישור גאוס: כלל המקבילית

כשהנקודות OO (הראשית), z1z_1 ו-z2z_2 אינן על ישר אחד, הנקודה של z1+z2z_1+z_2 היא הקודקוד הרביעי של המקבילית שקודקודיה OO, z1z_1, z1+z2z_1+z_2, z2z_2 (בסדר הזה), ו-z1+z2z_1+z_2 הוא האלכסון שיוצא מ-OO.

כשהן על ישר אחד, z1+z2z_1+z_2 נמצא על אותו ישר, כמו בחיבור וקטורים מקבילים.

חיסור: וקטור בין שתי נקודות

אם הנקודה AA מייצגת את zAz_A והנקודה BB מייצגת את zBz_B, הווקטור AB→\overrightarrow{AB} מייצג את המספר zB−zAz_B-z_A ("הסוף פחות ההתחלה").

•במקבילית שעל z1z_1 ו-z2z_2: z1+z2z_1+z_2 הוא האלכסון מ-OO, ו-z1−z2z_1-z_2 הוא האלכסון השני, מהקודקוד z2z_2 אל הקודקוד z1z_1.

אמצע קטע

אמצע הקטע שבין הנקודות של z1z_1 ושל z2z_2 מיוצג על ידי z1+z22\frac{z_1+z_2}{2}.

דרך הפתרון

הקודקוד הרביעי של מקבילית

כשנתונים שלושה קודקודים AA, BB, CC של מקבילית ABCDABCD (בסדר הזה), ומחפשים את DD:

1. במקבילית AD→=BC→\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{BC}, ולכן zD−zA=zC−zBz_D-z_A=z_C-z_B.

2. מכאן zD=zA+zC−zBz_D=z_A+z_C-z_B: שני הקודקודים השכנים ל-DD פחות הקודקוד שמולו.

3. בדיקה: אמצע האלכסון ACAC שווה לאמצע האלכסון BDBD: zA+zC2=zB+zD2\frac{z_A+z_C}{2}=\frac{z_B+z_D}{2}.

שים לב

סדר האותיות קובע את המקבילית. ב-ABCDABCD הקודקוד מול DD הוא BB, ולכן zD=zA+zC−zBz_D=z_A+z_C-z_B, ולא zA+zB−zCz_A+z_B-z_C.

שים לב

z1−z2z_1-z_2 ו-z2−z1z_2-z_1 הם וקטורים נגדיים: אותו אורך, כיוונים הפוכים. מקפידים על "הסוף פחות ההתחלה".

דוגמה - קודקוד רביעי ומרכז של מקבילית

במישור גאוס הנקודות AA, BB, CC מייצגות את המספרים zA=1+iz_A=1+i, zB=4+2iz_B=4+2i, zC=5+5iz_C=5+5i.

א. מצאו את המספר שמייצג את הקודקוד DD של המקבילית ABCDABCD.

ב. מצאו את המספר שמייצג את נקודת המפגש MM של אלכסוני המקבילית.

פתרון

נתון: שלושה קודקודים של המקבילית ABCDABCD. המטרה: zDz_D ו-zMz_M.

1. במקבילית AD→=BC→\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{BC}, כלומר zD−zA=zC−zBz_D-z_A=z_C-z_B.

2. zC−zB=(5+5i)−(4+2i)=1+3iz_C-z_B=(5+5i)-(4+2i)=1+3i.

3. zD=zA+(1+3i)=(1+i)+(1+3i)=2+4iz_D=z_A+(1+3i)=(1+i)+(1+3i)=2+4i.

4. האלכסונים במקבילית חוצים זה את זה, ולכן MM הוא אמצע ACAC: zM=(1+i)+(5+5i)2=6+6i2=3+3iz_M=\frac{(1+i)+(5+5i)}{2}=\frac{6+6i}{2}=3+3i.

5. בדיקה: אמצע BDBD הוא (4+2i)+(2+4i)2=3+3i\frac{(4+2i)+(2+4i)}{2}=3+3i. מתאים.

‫ממשי‬‫מדומה‬01234560123456ABCDM
תשובה

א. zD=2+4iz_D=2+4i. ב. zM=3+3iz_M=3+3i.

שאלות פתוחות על הפירוש הגאומטרי של חיבור וחיסור

3. ערך מוחלט של מספר מרוכב

הערך המוחלט של מספר מרוכב

אצל מספר ממשי, הערך המוחלט הוא המרחק שלו מ-00 על ציר המספרים. אצל מספר מרוכב עושים אותו דבר במישור גאוס: מודדים כמה רחוקה הנקודה שלו מראשית הצירים.

במדויק: הערך המוחלט של z=a+biz=a+bi (aa, bb ממשיים) הוא ∣z∣=a2+b2|z|=\sqrt{a^2+b^2}. זה המרחק של הנקודה (a,b)(a,b) מראשית הצירים, וגם האורך של הווקטור שמייצג את zz. ∣z∣|z| הוא תמיד מספר ממשי שאינו שלילי, ו-∣z∣=0|z|=0 רק כאשר z=0z=0. כש-zz ממשי (b=0b=0) מתקבל a2=∣a∣\sqrt{a^2}=|a|, הערך המוחלט הרגיל.

הנוסחה היא משפט פיתגורס: הנקודה (a,b)(a,b), הראשית והנקודה (a,0)(a,0) יוצרות משולש ישר-זווית עם ניצבים ∣a∣|a| ו-∣b∣|b|, והיתר הוא ∣z∣|z|. למשל ∣3+4i∣=9+16=5|3+4i|=\sqrt{9+16}=5.

‫ממשי‬‫מדומה‬-112345-112345z=3+4i

הערך המוחלט

עבור z=a+biz=a+bi (aa, bb ממשיים): ∣z∣=a2+b2|z|=\sqrt{a^2+b^2}.

תכונות של הערך המוחלט

- ∣z∣=∣zˉ∣=∣−z∣|z|=|\bar z|=|-z|: שלוש הנקודות במרחק שווה מהראשית (שיקופים).

- z⋅zˉ=∣z∣2z\cdot\bar z=|z|^2: (a+bi)(a−bi)=a2+b2(a+bi)(a-bi)=a^2+b^2, מספר ממשי.

- ∣z1⋅z2∣=∣z1∣⋅∣z2∣|z_1\cdot z_2|=|z_1|\cdot|z_2|.

- ∣z1z2∣=∣z1∣∣z2∣\left|\frac{z_1}{z_2}\right|=\frac{|z_1|}{|z_2|}, כאשר z2≠0z_2\ne0.

אי-שוויון המשולש

לכל שני מספרים מרוכבים z1z_1, z2z_2:

- ∣z1+z2∣≤∣z1∣+∣z2∣|z_1+z_2|\le|z_1|+|z_2|.

- ∣z1∣−∣z2∣≤∣z1+z2∣|z_1|-|z_2|\le|z_1+z_2|.

הסיבה הגאומטרית: כשהנקודות OO, z1z_1, z2z_2 אינן על ישר אחד, ∣z1∣|z_1|, ∣z2∣|z_2| ו-∣z1+z2∣|z_1+z_2| הם אורכי הצלעות של משולש (חצי מהמקבילית שעל z1z_1 ו-z2z_2), וצלע במשולש קטנה מסכום שתי האחרות. שוויון ∣z1+z2∣=∣z1∣+∣z2∣|z_1+z_2|=|z_1|+|z_2| מתקבל רק כשהווקטורים באותו כיוון, או כשאחד מהם 00.

דרך הפתרון

ערך מוחלט של מכפלה או מנה

כשנתון ביטוי שהוא מכפלה או מנה של מספרים מרוכבים:

1. מחשבים את הערך המוחלט של כל גורם בנפרד, לפי ∣a+bi∣=a2+b2|a+bi|=\sqrt{a^2+b^2}.

2. כופלים ומחלקים את התוצאות לפי ∣z1z2∣=∣z1∣∣z2∣|z_1z_2|=|z_1||z_2| ו-∣z1z2∣=∣z1∣∣z2∣\left|\frac{z_1}{z_2}\right|=\frac{|z_1|}{|z_2|}.

אפשר גם להביא את הביטוי לצורה a+bia+bi ורק אז לחשב, אבל זה ארוך יותר.

שים לב

את ii לא מכניסים לנוסחה: ∣3−4i∣=32+(−4)2=5|3-4i|=\sqrt{3^2+(-4)^2}=5, ולא 32+(−4i)2\sqrt{3^2+(-4i)^2}. וגם לא מחברים את החלקים: ∣3−4i∣=5|3-4i|=5, ולא 3+(−4)=−13+(-4)=-1.

שים לב

בין מספרים מרוכבים אין יחס סדר: לכתוב 2+i>1+3i2+i>1+3i אין משמעות. מותר להשוות ערכים מוחלטים, כי הם מספרים ממשיים: ∣2+i∣=5<∣1+3i∣=10|2+i|=\sqrt5<|1+3i|=\sqrt{10}.

דוגמה א - ערך מוחלט של מנה בלי לחשב אותה

חשבו את ∣(3−4i)(1+i)1−2i∣\left|\frac{(3-4i)(1+i)}{1-2i}\right|.

פתרון

מחשבים לפי תכונות הערך המוחלט, בלי לפתוח סוגריים.

1. ∣3−4i∣=9+16=5|3-4i|=\sqrt{9+16}=5.

2. ∣1+i∣=1+1=2|1+i|=\sqrt{1+1}=\sqrt2.

3. ∣1−2i∣=1+4=5|1-2i|=\sqrt{1+4}=\sqrt5.

4. ∣(3−4i)(1+i)1−2i∣=525=5⋅2=10\left|\frac{(3-4i)(1+i)}{1-2i}\right|=\frac{5\sqrt2}{\sqrt5}=\sqrt5\cdot\sqrt2=\sqrt{10}.

5. בדיקה: (3−4i)(1+i)1−2i=95+135i\frac{(3-4i)(1+i)}{1-2i}=\frac{9}{5}+\frac{13}{5}i, ו-81+16925=10\sqrt{\frac{81+169}{25}}=\sqrt{10}. מתאים.

תשובה

10\sqrt{10}

דוגמה ב - משוואה שבה מופיעים גם zz וגם ∣z∣|z|

מצאו את המספר המרוכב zz שמקיים z+∣z∣=2+8iz+|z|=2+8i.

פתרון

נתון: משוואה עם zz ועם ∣z∣|z|. המטרה: aa ו-bb ב-z=a+biz=a+bi.

1. נסמן z=a+biz=a+bi (aa, bb ממשיים). אז ∣z∣=a2+b2|z|=\sqrt{a^2+b^2} הוא מספר ממשי, והמשוואה: (a+a2+b2)+bi=2+8i\left(a+\sqrt{a^2+b^2}\right)+bi=2+8i.

2. משווים חלקים מדומים: b=8b=8.

3. משווים חלקים ממשיים: a+a2+64=2a+\sqrt{a^2+64}=2, כלומר a2+64=2−a\sqrt{a^2+64}=2-a.

4. מעלים בריבוע (צריך 2−a≥02-a\ge0): a2+64=4−4a+a2a^2+64=4-4a+a^2, ולכן 4a=−604a=-60 ו-a=−15a=-15. התנאי 2−(−15)=17≥02-(-15)=17\ge0 מתקיים.

5. בדיקה: ∣−15+8i∣=225+64=17|-15+8i|=\sqrt{225+64}=17, ו-(−15+8i)+17=2+8i(-15+8i)+17=2+8i. מתאים.

תשובה

z=−15+8iz=-15+8i

שאלות פתוחות על ערך מוחלט של מספר מרוכב

4. מרחק בין נקודות במישור גאוס

המרחק בין שתי נקודות במישור גאוס

∣z∣|z| הוא המרחק של zz מהראשית. כדי למדוד מרחק בין שתי נקודות כלשהן, מסתכלים על הווקטור שמחבר אותן: הוא מייצג את ההפרש, והאורך שלו הוא המרחק.

במדויק: המרחק בין הנקודה שמייצגת את z1=a1+b1iz_1=a_1+b_1i לבין הנקודה שמייצגת את z2=a2+b2iz_2=a_2+b_2i (a1a_1, b1b_1, a2a_2, b2b_2 ממשיים) הוא ∣z1−z2∣=(a1−a2)2+(b1−b2)2|z_1-z_2|=\sqrt{(a_1-a_2)^2+(b_1-b_2)^2}. תמיד ∣z1−z2∣=∣z2−z1∣|z_1-z_2|=|z_2-z_1|, והמרחק 00 רק כאשר z1=z2z_1=z_2.

זו בדיוק נוסחת המרחק בין הנקודות (a1,b1)(a_1,b_1) ו-(a2,b2)(a_2,b_2) מהגאומטריה האנליטית. למשל בין z1=1+3iz_1=1+3i ל-z2=4−iz_2=4-i: z1−z2=−3+4iz_1-z_2=-3+4i, והמרחק ∣−3+4i∣=5|-3+4i|=5.

‫ממשי‬‫מדומה‬-112345-2-11234z₁=1+3iz₂=4-i

המרחק בין נקודות

•המרחק בין הנקודות של z1z_1 ושל z2z_2: ∣z1−z2∣|z_1-z_2|.

- ∣z−w∣|z-w|: המרחק של zz מ-ww.

- ∣z+w∣=∣z−(−w)∣|z+w|=|z-(-w)|: המרחק של zz מ-−w-w (לא מ-ww).

אלכסוני מקבילית

במקבילית שנבנית על z1z_1 ו-z2z_2 האלכסונים הם ∣z1+z2∣|z_1+z_2| ו-∣z1−z2∣|z_1-z_2|, והצלעות ∣z1∣|z_1| ו-∣z2∣|z_2|. סכום ריבועי האלכסונים שווה לסכום ריבועי הצלעות:

∣z1+z2∣2+∣z1−z2∣2=2∣z1∣2+2∣z2∣2|z_1+z_2|^2+|z_1-z_2|^2=2|z_1|^2+2|z_2|^2

למשל עם z1=3+iz_1=3+i, z2=1+2iz_2=1+2i: ∣4+3i∣2+∣2−i∣2=25+5=30|4+3i|^2+|2-i|^2=25+5=30, ו-2⋅10+2⋅5=302\cdot10+2\cdot5=30.

דרך הפתרון

סוג המשולש לפי שלושה מספרים

כשנתונים שלושה מספרים zAz_A, zBz_B, zCz_C שמייצגים את קודקודי המשולש ABCABC:

1. מחשבים את ההפרשים zB−zAz_B-z_A, zC−zBz_C-z_B, zC−zAz_C-z_A.

2. מחשבים את הערך המוחלט של כל הפרש: אלה אורכי הצלעות ABAB, BCBC, ACAC.

3. שתי צלעות שוות: המשולש שווה-שוקיים.

4. ריבוע הצלע הארוכה שווה לסכום ריבועי השתיים האחרות: המשולש ישר-זווית (המשפט ההפוך לפיתגורס), והזווית הישרה מול הצלע הארוכה.

שים לב

המרחק הוא ∣z1−z2∣|z_1-z_2|, לא ∣z1∣−∣z2∣|z_1|-|z_2|. ההפרש בין המרחקים מהראשית אינו המרחק בין הנקודות: ∣1+3i∣−∣4−i∣=10−17<0|1+3i|-|4-i|=\sqrt{10}-\sqrt{17}<0, אבל המרחק הוא 55.

דוגמה א - אורכי צלעות וסוג המשולש

במישור גאוס הנקודות AA, BB, CC מייצגות את המספרים zA=−1+iz_A=-1+i, zB=3+2iz_B=3+2i, zC=2+6iz_C=2+6i.

א. הראו שהמשולש ABCABC ישר-זווית ושווה-שוקיים.

ב. חשבו את שטח המשולש.

פתרון

נתון: שלושת הקודקודים. המטרה: אורכי הצלעות, ומהם סוג המשולש ושטחו.

1. AB=∣zB−zA∣=∣4+i∣=16+1=17AB=|z_B-z_A|=|4+i|=\sqrt{16+1}=\sqrt{17}.

2. BC=∣zC−zB∣=∣−1+4i∣=1+16=17BC=|z_C-z_B|=|-1+4i|=\sqrt{1+16}=\sqrt{17}.

3. AC=∣zC−zA∣=∣3+5i∣=9+25=34AC=|z_C-z_A|=|3+5i|=\sqrt{9+25}=\sqrt{34}.

4. AB=BCAB=BC, ולכן המשולש שווה-שוקיים.

5. AB2+BC2=17+17=34=AC2AB^2+BC^2=17+17=34=AC^2, ולכן לפי המשפט ההפוך לפיתגורס הזווית BB ישרה.

6. השטח: הניצבים הם ABAB ו-BCBC, ולכן S=17⋅172=172S=\frac{\sqrt{17}\cdot\sqrt{17}}{2}=\frac{17}{2}.

‫ממשי‬‫מדומה‬-2-1123401234567ABC
תשובה

א. AB=BC=17AB=BC=\sqrt{17}, AC=34AC=\sqrt{34}, הזווית BB ישרה. ב. S=172S=\frac{17}{2}.

דוגמה ב - פרמטר לפי מרחק נתון

נתונים z1=m+2iz_1=m+2i ו-z2=3−iz_2=3-i, כאשר mm ממשי. מצאו את mm אם המרחק בין הנקודות שמייצגות את z1z_1 ואת z2z_2 הוא 55.

פתרון

נתון: ∣z1−z2∣=5|z_1-z_2|=5. המטרה: mm.

1. z1−z2=(m−3)+3iz_1-z_2=(m-3)+3i.

2. ∣z1−z2∣=(m−3)2+9=5|z_1-z_2|=\sqrt{(m-3)^2+9}=5.

3. מעלים בריבוע: (m−3)2+9=25(m-3)^2+9=25, ולכן (m−3)2=16(m-3)^2=16.

4. m−3=4m-3=4 או m−3=−4m-3=-4, כלומר m=7m=7 או m=−1m=-1.

5. בדיקה: ∣4+3i∣=5|4+3i|=5 ו-∣−4+3i∣=5|-4+3i|=5. שני הפתרונות מתאימים.

תשובה

m=7m=7 או m=−1m=-1

שאלות פתוחות על מרחק בין נקודות במישור גאוס

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.