תזכורת: מספר מרוכב
מספרים כמו , או נקראים מספרים מרוכבים. המספר מקיים .
במדויק: מספר מרוכב הוא מספר מהצורה , כאשר ו- מספרים ממשיים. נקרא החלק הממשי של , ו- (המקדם של , בלי ) נקרא החלק המדומה של .
•כש-, הוא מספר ממשי.
•כש- ו-, נקרא מספר מדומה טהור.
- הוא מספר ממשי, ואינו מדומה טהור.
תזכורת: המספר הצמוד
לכל מספר מרוכב יש "בן זוג" שנבדל ממנו רק בסימן של החלק המדומה.
במדויק: המספר הצמוד ל- (, ממשיים) הוא . למשל: , , . בדיוק כאשר ממשי.
תזכורת: חיבור וחיסור וקטורים
בנושא הזה נצייר מספרים מרוכבים כחצים, ולכן נשתמש שוב בחיבור וחיסור של וקטורים.
במדויק: בהצגה אלגברית מחברים ומחסרים רכיב רכיב: . ההפרש הוא הווקטור שמוסיפים ל- כדי לקבל . כש- ו- אינם מקבילים ומתחילים באותה נקודה, הסכום הוא האלכסון היוצא מהנקודה המשותפת במקבילית שנבנית עליהם (כלל המקבילית), וההפרש הוא הווקטור מהקצה של אל הקצה של .
1. הצגה גרפית במישור גאוס
מישור גאוס
מספר ממשי מסמנים כנקודה על ציר המספרים. למספר מרוכב יש שני מספרים ממשיים, ו-, ולכן הוא צריך מישור שלם: מסמנים אותו כנקודה .
במדויק: מישור גאוס הוא מישור עם מערכת צירים, שבו כל מספר מרוכב (, ממשיים) מיוצג על ידי הנקודה . הציר האופקי נקרא הציר הממשי והציר האנכי נקרא הציר המדומה. לכל מספר מרוכב מתאימה נקודה אחת בדיוק, ולכל נקודה במישור מתאים מספר מרוכב אחד בדיוק.
המספר מיוצג גם על ידי וקטור: החץ מראשית הצירים אל הנקודה . שתי הצורות שימושיות: נקודה כשמדברים על מקום ומרחק, וקטור כשמחברים ומחסרים.
בסרטוט: המספרים , , , , המספר הממשי (על הציר הממשי) והמספר המדומה הטהור (על הציר המדומה). ל- מסורטט גם הווקטור שמייצג אותו.
במישור גאוס רואים גם את הקשר בין , הצמוד והנגדי : אלה שיקופים של אותה נקודה. בסרטוט השיקופים: , , ו-.
איפה נמצא במישור גאוס
, ו- במישור גאוס
עבור :
סימון מספר מרוכב במישור גאוס
כשנתון מספר מרוכב שאינו כתוב בצורה (למשל מכפלה או מנה):
1. מביאים אותו לצורה , עם ו- ממשיים.
2. מסמנים את הנקודה : על הציר הממשי, על הציר המדומה.
3. כשצריך רק לקבוע רביע או ציר, מספיק לבדוק את הסימנים של ושל .
הנקודה היא ולא : על הציר המדומה מסמנים את המקדם . למשל מיוצג על ידי .
דוגמה א - מביאים לצורה a+bi ומסמנים את הצמוד והנגדי
נתון .
א. כתבו את בצורה .
ב. סמנו במישור גאוס את , ו-, וקבעו באיזה רביע נמצא כל אחד מהם.
1. פותחים סוגריים: .
2. מציבים : . לכן , והנקודה .
3. : הנקודה , שיקוף של ביחס לציר הממשי.
4. : הנקודה , שיקוף של ביחס לראשית.
5. רביעים לפי הסימנים: (, ) ברביע IV, (, ) ברביע I, (, ) ברביע II.
א. . ב. ברביע IV, ברביע I, ברביע II.
דוגמה ב - פרמטר שקובע אם הנקודה על אחד הצירים
נתון , כאשר פרמטר ממשי.
א. עבור אילו ערכי הנקודה שמייצגת את נמצאת על הציר הממשי?
ב. עבור אילו ערכי היא נמצאת על הציר המדומה?
נתון: החלק הממשי , החלק המדומה (שניהם ממשיים כי ממשי). המטרה: תנאי על כל חלק.
1. על הציר הממשי החלק המדומה : , ולכן או .
2. בדיקה: נותן , ו- נותן . שניהם ממשיים.
3. על הציר המדומה החלק הממשי : , ולכן .
4. בדיקה: נותן , הנקודה .
א. או . ב. .
2. הפירוש הגאומטרי של חיבור וחיסור
חיבור וחיסור כחיבור וחיסור וקטורים
כשמחברים מספרים מרוכבים, מחברים חלק ממשי עם חלק ממשי וחלק מדומה עם חלק מדומה. זה בדיוק מה שעושים בחיבור וקטורים רכיב רכיב. לכן במישור גאוס חיבור וחיסור של מספרים מרוכבים הם חיבור וחיסור של וקטורים.
במדויק: אם הוא הווקטור מראשית הצירים אל הנקודה של , ו- הוא הווקטור מראשית הצירים אל הנקודה של , אז מיוצג על ידי הווקטור , ו- מיוצג על ידי הווקטור .
עם ו-: הוא האלכסון של המקבילית שנבנית על שני הווקטורים, מהראשית.
ההפרש הוא הווקטור מהנקודה של אל הנקודה של . אם מזיזים אותו כך שיתחיל בראשית, הוא מגיע לנקודה .
חיבור במישור גאוס: כלל המקבילית
כשהנקודות (הראשית), ו- אינן על ישר אחד, הנקודה של היא הקודקוד הרביעי של המקבילית שקודקודיה , , , (בסדר הזה), ו- הוא האלכסון שיוצא מ-.
כשהן על ישר אחד, נמצא על אותו ישר, כמו בחיבור וקטורים מקבילים.
חיסור: וקטור בין שתי נקודות
אם הנקודה מייצגת את והנקודה מייצגת את , הווקטור מייצג את המספר ("הסוף פחות ההתחלה").
•במקבילית שעל ו-: הוא האלכסון מ-, ו- הוא האלכסון השני, מהקודקוד אל הקודקוד .
אמצע קטע
אמצע הקטע שבין הנקודות של ושל מיוצג על ידי .
הקודקוד הרביעי של מקבילית
כשנתונים שלושה קודקודים , , של מקבילית (בסדר הזה), ומחפשים את :
1. במקבילית , ולכן .
2. מכאן : שני הקודקודים השכנים ל- פחות הקודקוד שמולו.
3. בדיקה: אמצע האלכסון שווה לאמצע האלכסון : .
סדר האותיות קובע את המקבילית. ב- הקודקוד מול הוא , ולכן , ולא .
ו- הם וקטורים נגדיים: אותו אורך, כיוונים הפוכים. מקפידים על "הסוף פחות ההתחלה".
דוגמה - קודקוד רביעי ומרכז של מקבילית
במישור גאוס הנקודות , , מייצגות את המספרים , , .
א. מצאו את המספר שמייצג את הקודקוד של המקבילית .
ב. מצאו את המספר שמייצג את נקודת המפגש של אלכסוני המקבילית.
נתון: שלושה קודקודים של המקבילית . המטרה: ו-.
1. במקבילית , כלומר .
2. .
3. .
4. האלכסונים במקבילית חוצים זה את זה, ולכן הוא אמצע : .
5. בדיקה: אמצע הוא . מתאים.
א. . ב. .
3. ערך מוחלט של מספר מרוכב
הערך המוחלט של מספר מרוכב
אצל מספר ממשי, הערך המוחלט הוא המרחק שלו מ- על ציר המספרים. אצל מספר מרוכב עושים אותו דבר במישור גאוס: מודדים כמה רחוקה הנקודה שלו מראשית הצירים.
במדויק: הערך המוחלט של (, ממשיים) הוא . זה המרחק של הנקודה מראשית הצירים, וגם האורך של הווקטור שמייצג את . הוא תמיד מספר ממשי שאינו שלילי, ו- רק כאשר . כש- ממשי () מתקבל , הערך המוחלט הרגיל.
הנוסחה היא משפט פיתגורס: הנקודה , הראשית והנקודה יוצרות משולש ישר-זווית עם ניצבים ו-, והיתר הוא . למשל .
הערך המוחלט
עבור (, ממשיים): .
תכונות של הערך המוחלט
- : שלוש הנקודות במרחק שווה מהראשית (שיקופים).
- : , מספר ממשי.
- .
- , כאשר .
אי-שוויון המשולש
לכל שני מספרים מרוכבים , :
- .
- .
הסיבה הגאומטרית: כשהנקודות , , אינן על ישר אחד, , ו- הם אורכי הצלעות של משולש (חצי מהמקבילית שעל ו-), וצלע במשולש קטנה מסכום שתי האחרות. שוויון מתקבל רק כשהווקטורים באותו כיוון, או כשאחד מהם .
ערך מוחלט של מכפלה או מנה
כשנתון ביטוי שהוא מכפלה או מנה של מספרים מרוכבים:
1. מחשבים את הערך המוחלט של כל גורם בנפרד, לפי .
2. כופלים ומחלקים את התוצאות לפי ו-.
אפשר גם להביא את הביטוי לצורה ורק אז לחשב, אבל זה ארוך יותר.
את לא מכניסים לנוסחה: , ולא . וגם לא מחברים את החלקים: , ולא .
בין מספרים מרוכבים אין יחס סדר: לכתוב אין משמעות. מותר להשוות ערכים מוחלטים, כי הם מספרים ממשיים: .
דוגמה א - ערך מוחלט של מנה בלי לחשב אותה
חשבו את .
מחשבים לפי תכונות הערך המוחלט, בלי לפתוח סוגריים.
1. .
2. .
3. .
4. .
5. בדיקה: , ו-. מתאים.
דוגמה ב - משוואה שבה מופיעים גם וגם
מצאו את המספר המרוכב שמקיים .
נתון: משוואה עם ועם . המטרה: ו- ב-.
1. נסמן (, ממשיים). אז הוא מספר ממשי, והמשוואה: .
2. משווים חלקים מדומים: .
3. משווים חלקים ממשיים: , כלומר .
4. מעלים בריבוע (צריך ): , ולכן ו-. התנאי מתקיים.
5. בדיקה: , ו-. מתאים.
4. מרחק בין נקודות במישור גאוס
המרחק בין שתי נקודות במישור גאוס
הוא המרחק של מהראשית. כדי למדוד מרחק בין שתי נקודות כלשהן, מסתכלים על הווקטור שמחבר אותן: הוא מייצג את ההפרש, והאורך שלו הוא המרחק.
במדויק: המרחק בין הנקודה שמייצגת את לבין הנקודה שמייצגת את (, , , ממשיים) הוא . תמיד , והמרחק רק כאשר .
זו בדיוק נוסחת המרחק בין הנקודות ו- מהגאומטריה האנליטית. למשל בין ל-: , והמרחק .
המרחק בין נקודות
•המרחק בין הנקודות של ושל : .
- : המרחק של מ-.
- : המרחק של מ- (לא מ-).
אלכסוני מקבילית
במקבילית שנבנית על ו- האלכסונים הם ו-, והצלעות ו-. סכום ריבועי האלכסונים שווה לסכום ריבועי הצלעות:
למשל עם , : , ו-.
סוג המשולש לפי שלושה מספרים
כשנתונים שלושה מספרים , , שמייצגים את קודקודי המשולש :
1. מחשבים את ההפרשים , , .
2. מחשבים את הערך המוחלט של כל הפרש: אלה אורכי הצלעות , , .
3. שתי צלעות שוות: המשולש שווה-שוקיים.
4. ריבוע הצלע הארוכה שווה לסכום ריבועי השתיים האחרות: המשולש ישר-זווית (המשפט ההפוך לפיתגורס), והזווית הישרה מול הצלע הארוכה.
המרחק הוא , לא . ההפרש בין המרחקים מהראשית אינו המרחק בין הנקודות: , אבל המרחק הוא .
דוגמה א - אורכי צלעות וסוג המשולש
במישור גאוס הנקודות , , מייצגות את המספרים , , .
א. הראו שהמשולש ישר-זווית ושווה-שוקיים.
ב. חשבו את שטח המשולש.
נתון: שלושת הקודקודים. המטרה: אורכי הצלעות, ומהם סוג המשולש ושטחו.
1. .
2. .
3. .
4. , ולכן המשולש שווה-שוקיים.
5. , ולכן לפי המשפט ההפוך לפיתגורס הזווית ישרה.
6. השטח: הניצבים הם ו-, ולכן .
א. , , הזווית ישרה. ב. .
דוגמה ב - פרמטר לפי מרחק נתון
נתונים ו-, כאשר ממשי. מצאו את אם המרחק בין הנקודות שמייצגות את ואת הוא .
נתון: . המטרה: .
1. .
2. .
3. מעלים בריבוע: , ולכן .
4. או , כלומר או .
5. בדיקה: ו-. שני הפתרונות מתאימים.
או