דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הצגה קוטבית ומשפט דה-מואבר

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהצגה קוטבית ומשפט דה-מואבר: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: מספר מרוכב ומישור גאוס

כבר הכרנו מספרים מרוכבים כמו 3+2i3+2i או −1−4i-1-4i, וציירנו אותם כנקודות במישור.

במדויק: מספר מרוכב הוא מספר מהצורה z=a+biz=a+bi, כאשר aa ו-bb מספרים ממשיים ו-i2=−1i^2=-1. aa הוא החלק הממשי ו-bb הוא החלק המדומה. במישור גאוס מתאימים למספר z=a+biz=a+bi את הנקודה (a,b)(a,b): ציר ה-xx הוא הציר הממשי, וציר ה-yy הוא הציר המדומה.

את z=a+biz=a+bi אפשר לראות גם כווקטור מראשית הצירים אל הנקודה (a,b)(a,b). בנושא הזה נתאר את אותה נקודה בדרך אחרת: לפי המרחק שלה מהראשית ולפי הכיוון שלה.

‫ממשי‬‫מדומה‬-112345-11234z=3+2ia=3b=2

תזכורת: ערך מוחלט ומספר צמוד

לכל מספר מרוכב יש "אורך" - המרחק שלו מהראשית - ויש לו "תמונת ראי" מעבר לציר הממשי.

במדויק: עבור z=a+biz=a+bi: הערך המוחלט הוא ∣z∣=a2+b2|z|=\sqrt{a^2+b^2}, והוא המרחק של הנקודה zz מראשית הצירים. המספר הצמוד הוא zˉ=a−bi\bar z=a-bi, והנקודה שלו היא שיקוף של zz בציר הממשי. מתקיים z⋅zˉ=∣z∣2z\cdot\bar z=|z|^2 ו-∣zˉ∣=∣z∣|\bar z|=|z|.

למשל ל-z=3+2iz=3+2i: ∣z∣=9+4=13|z|=\sqrt{9+4}=\sqrt{13}, ו-zˉ=3−2i\bar z=3-2i. ל-zz ול-zˉ\bar z אותו מרחק מהראשית.

‫ממשי‬‫מדומה‬-112345-3-2-1123z=3+2iz̄=3-2i

תזכורת: סינוס וקוסינוס במעגל היחידה

בהצגה הקוטבית נשתמש בסינוס ובקוסינוס של זוויות מכל גודל, גם גדולות מ-90°90° וגם שליליות. לכן נזכיר איך הם מוגדרים במעגל היחידה.

במדויק: מסובבים את החלק החיובי של ציר ה-xx סביב הראשית בזווית θ\theta (נגד כיוון השעון כש-θ>0\theta>0, עם כיוון השעון כש-θ<0\theta<0). הקרן שמתקבלת חותכת את מעגל היחידה (מרכז בראשית, רדיוס 11) בנקודה (cos⁡θ,sin⁡θ)(\cos\theta,\sin\theta).

רביעcos⁡θ\cos\thetasin⁡θ\sin\theta
ראשון (0°<θ<90°0°<\theta<90°)++++
שני (90°<θ<180°90°<\theta<180°)−-++
שלישי (180°<θ<270°180°<\theta<270°)−-−-
רביעי (270°<θ<360°270°<\theta<360°)++−-

הוספה של 360°360° לזווית מחזירה לאותה קרן, ולכן cos⁡(θ+360°)=cos⁡θ\cos(\theta+360°)=\cos\theta ו-sin⁡(θ+360°)=sin⁡θ\sin(\theta+360°)=\sin\theta. עוד שתי זהויות שנשתמש בהן: cos⁡(−θ)=cos⁡θ\cos(-\theta)=\cos\theta, sin⁡(−θ)=−sin⁡θ\sin(-\theta)=-\sin\theta. את הזוויות אפשר למדוד במעלות או ברדיאנים (360°=2π360°=2\pi). בסיכום הזה נכתוב מעלות.

-2.0-1.6-1.2-0.8-0.40.40.81.21.6-1.2-0.8-0.40.40.81.2(cos θ, sin θ)(1,0)

1. הצגה קוטבית: מודול וארגומנט

מודול וארגומנט

יש שתי דרכים לתאר איפה נמצאת נקודה במישור גאוס. אפשר לומר "aa צעדים ימינה ו-bb צעדים למעלה" - זו ההצגה האלגברית a+bia+bi. ואפשר לומר "מרחק rr מהראשית, בכיוון של זווית θ\theta" - זו ההצגה הקוטבית.

במדויק: יהי z≠0z\ne0 מספר מרוכב. המודול של zz הוא r=∣z∣r=|z|, המרחק של הנקודה zz מהראשית, ותמיד r>0r>0. ארגומנט של zz הוא כל זווית θ\theta שבה מסובבים את החלק החיובי של הציר הממשי סביב הראשית (נגד כיוון השעון כש-θ>0\theta>0, עם כיוון השעון כש-θ<0\theta<0) כך שהקרן עוברת דרך הנקודה zz. ההצגה z=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=r(\cos\theta+i\sin\theta), עם r>0r>0, נקראת ההצגה הקוטבית של zz. לכל z≠0z\ne0 יש אינסוף ארגומנטים, וההפרש בין כל שניים מהם הוא כפולה שלמה של 360°360°. למספר z=0z=0 יש r=0r=0 ואין ארגומנט.

למשל המספר z=1+3iz=1+\sqrt3i נמצא במרחק 22 מהראשית, בכיוון של 60°60°. לכן z=2(cos⁡60°+isin⁡60°)z=2(\cos60°+i\sin60°). גם 420°420° וגם −300°-300° הם ארגומנטים שלו, כי הם נבדלים מ-60°60° בכפולה של 360°360°.

ההצגה נקראת קוטבית כי הנקודה מתוארת לפי "קוטב" (הראשית) וכיוון ממנו. היא מתאימה במיוחד לכפל ולחזקות.

‫ממשי‬‫מדומה‬-112312z=1+√3i

הקשר בין שתי ההצגות

אם z=a+bi=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=a+bi=r(\cos\theta+i\sin\theta), אז:

- a=rcos⁡θa=r\cos\theta ו-b=rsin⁡θb=r\sin\theta

- r=∣z∣=a2+b2r=|z|=\sqrt{a^2+b^2}

•כש-a≠0a\ne0: tan⁡θ=ba\tan\theta=\frac{b}{a}

שוויון בהצגה קוטבית

עבור r1,r2>0r_1,r_2>0:

r1(cos⁡θ1+isin⁡θ1)=r2(cos⁡θ2+isin⁡θ2)r_1(\cos\theta_1+i\sin\theta_1)=r_2(\cos\theta_2+i\sin\theta_2) אם ורק אם r1=r2r_1=r_2 וגם θ1−θ2=360°⋅k\theta_1-\theta_2=360°\cdot k עבור kk שלם.

מתי ביטוי הוא הצגה קוטבית

צריך שלושה דברים: מקדם חיובי לפני הסוגריים, סימן פלוס בין שני האיברים, ואותה זווית ב-cos⁡\cos (בלי ii) וב-sin⁡\sin (עם ii).

הביטויהצגה קוטבית?
3(cos⁡40°+isin⁡40°)3(\cos40°+i\sin40°)כן: r=3r=3, θ=40°\theta=40°
−3(cos⁡40°+isin⁡40°)-3(\cos40°+i\sin40°)לא: המקדם שלילי. זה 3(cos⁡220°+isin⁡220°)3(\cos220°+i\sin220°)
3(cos⁡40°−isin⁡40°)3(\cos40°-i\sin40°)לא: יש מינוס. זה 3(cos⁡320°+isin⁡320°)3(\cos320°+i\sin320°)
3(sin⁡40°+icos⁡40°)3(\sin40°+i\cos40°)לא: הסדר הפוך. זה 3(cos⁡50°+isin⁡50°)3(\cos50°+i\sin50°)
3(cos⁡40°+isin⁡50°)3(\cos40°+i\sin50°)לא: הזוויות שונות

תיקון לצורה קוטבית

•מקדם שלילי: −r(cos⁡θ+isin⁡θ)=r[cos⁡(θ+180°)+isin⁡(θ+180°)]-r(\cos\theta+i\sin\theta)=r[\cos(\theta+180°)+i\sin(\theta+180°)]

•מינוס באמצע: r(cos⁡θ−isin⁡θ)=r[cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ)]r(\cos\theta-i\sin\theta)=r[\cos(-\theta)+i\sin(-\theta)]

•סינוס וקוסינוס בסדר הפוך: r(sin⁡θ+icos⁡θ)=r[cos⁡(90°−θ)+isin⁡(90°−θ)]r(\sin\theta+i\cos\theta)=r[\cos(90°-\theta)+i\sin(90°-\theta)]

שים לב

בדרך כלל כותבים ארגומנט אחד בתחום 0°≤θ<360°0°\le\theta<360°, אלא אם השאלה מבקשת תחום אחר. מוסיפים או מחסירים 360°360° עד שמגיעים לתחום.

שים לב

גם מספר ממשי שלילי אפשר להציג בהצגה קוטבית: −5=5(cos⁡180°+isin⁡180°)-5=5(\cos180°+i\sin180°). המודול הוא 55, לא −5-5.

דוגמה - מקדם שלילי ומינוס באמצע הסוגריים

כתבו כל מספר בהצגה קוטבית, עם ארגומנט בתחום 0°≤θ<360°0°\le\theta<360°:

א. z1=−4(cos⁡30°+isin⁡30°)z_1=-4(\cos30°+i\sin30°)

ב. z2=2(cos⁡70°−isin⁡70°)z_2=2(\cos70°-i\sin70°)

פתרון

1. א: המקדם −4-4 שלילי, ולכן זו לא הצגה קוטבית. נכניס את המינוס לסוגריים: z1=4(−cos⁡30°−isin⁡30°)z_1=4(-\cos30°-i\sin30°).

2. לפי cos⁡(θ+180°)=−cos⁡θ\cos(\theta+180°)=-\cos\theta ו-sin⁡(θ+180°)=−sin⁡θ\sin(\theta+180°)=-\sin\theta: −cos⁡30°=cos⁡210°-\cos30°=\cos210° ו-−sin⁡30°=sin⁡210°-\sin30°=\sin210°. לכן z1=4(cos⁡210°+isin⁡210°)z_1=4(\cos210°+i\sin210°).

3. בדיקה: הנקודה −4(cos⁡30°+isin⁡30°)=−23−2i-4(\cos30°+i\sin30°)=-2\sqrt3-2i נמצאת ברביע השלישי, ו-210°210° אכן ברביע השלישי.

4. ב: יש מינוס בין האיברים. לפי cos⁡(−θ)=cos⁡θ\cos(-\theta)=\cos\theta ו-sin⁡(−θ)=−sin⁡θ\sin(-\theta)=-\sin\theta: z2=2[cos⁡(−70°)+isin⁡(−70°)]z_2=2[\cos(-70°)+i\sin(-70°)].

5. מוסיפים 360°360° כדי להגיע לתחום: −70°+360°=290°-70°+360°=290°. לכן z2=2(cos⁡290°+isin⁡290°)z_2=2(\cos290°+i\sin290°).

תשובה

א. z1=4(cos⁡210°+isin⁡210°)z_1=4(\cos210°+i\sin210°): r=4r=4, θ=210°\theta=210°. ב. z2=2(cos⁡290°+isin⁡290°)z_2=2(\cos290°+i\sin290°): r=2r=2, θ=290°\theta=290°.

שאלות פתוחות על הצגה קוטבית: מודול וארגומנט

2. מעבר בין הצגה אלגברית לקוטבית

מעבר בין ההצגות

אותו מספר מרוכב אפשר לכתוב בשתי צורות. לחיבור ולחיסור נוחה ההצגה האלגברית, ולכפל ולחזקות נוחה ההצגה הקוטבית. לכן צריך לדעת לעבור ביניהן בשני הכיוונים.

במדויק: מעבר מהצגה אלגברית להצגה קוטבית של z=a+bi≠0z=a+bi\ne0 פירושו למצוא r>0r>0 וזווית θ\theta שמקיימים את שני התנאים rcos⁡θ=ar\cos\theta=a ו-rsin⁡θ=br\sin\theta=b. המעבר ההפוך הוא חישוב של a=rcos⁡θa=r\cos\theta ו-b=rsin⁡θb=r\sin\theta.

למה לא מספיק tan⁡θ=ba\tan\theta=\frac{b}{a}? כי לשתי נקודות נגדיות יש אותו tan⁡\tan. למספר z=−2+23iz=-2+2\sqrt3i: tan⁡θ=−3\tan\theta=-\sqrt3, והמחשבון נותן −60°-60°. אבל −60°-60° הוא הכיוון של הנקודה הנגדית 2−23i2-2\sqrt3i, ברביע הרביעי. zz עצמו ברביע השני (a<0a<0, b>0b>0), ולכן θ=120°\theta=120° ו-z=4(cos⁡120°+isin⁡120°)z=4(\cos120°+i\sin120°).

‫ממשי‬‫מדומה‬-5-4-3-2-112345-4-3-2-11234z=-2+2√3i2-2√3i
דרך הפתרון

מהצגה אלגברית להצגה קוטבית

כשנתון z=a+bi≠0z=a+bi\ne0:

1. מחשבים r=a2+b2r=\sqrt{a^2+b^2}.

2. קובעים את מיקום הנקודה לפי הסימנים של aa ושל bb.

3. אם a≠0a\ne0 ו-b≠0b\ne0: מוצאים זווית חדה α\alpha שמקיימת tan⁡α=∣ba∣\tan\alpha=\left|\frac{b}{a}\right|.

4. בוחרים את θ\theta לפי טבלת הרביעים (או לפי טבלת הצירים, כש-a=0a=0 או b=0b=0).

5. כותבים z=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=r(\cos\theta+i\sin\theta).

בחירת הארגומנט לפי הרביע

רביעסימניםθ\theta
ראשוןa>0a>0, b>0b>0α\alpha
שניa<0a<0, b>0b>0180°−α180°-\alpha
שלישיa<0a<0, b<0b<0180°+α180°+\alpha
רביעיa>0a>0, b<0b<0360°−α360°-\alpha

נקודה על אחד הצירים

איפה הנקודהθ\theta
הציר הממשי, a>0a>0 (b=0b=0)0°0°
הציר המדומה, b>0b>0 (a=0a=0)90°90°
הציר הממשי, a<0a<0 (b=0b=0)180°180°
הציר המדומה, b<0b<0 (a=0a=0)270°270°

למשל −3i=3(cos⁡270°+isin⁡270°)-3i=3(\cos270°+i\sin270°).

דרך הפתרון

מהצגה קוטבית להצגה אלגברית

כשנתון z=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=r(\cos\theta+i\sin\theta):

1. מחשבים cos⁡θ\cos\theta ו-sin⁡θ\sin\theta (בזווית מיוחדת - ערך מדויק, אחרת - בקירוב).

2. מחשבים a=rcos⁡θa=r\cos\theta ו-b=rsin⁡θb=r\sin\theta.

3. כותבים z=a+biz=a+bi.

שים לב

בדיקה עצמית: הזווית שמצאתם חייבת להיות באותו רביע של הנקודה (a,b)(a,b). אם לקחתם את התשובה של המחשבון ל-tan⁡−1ba\tan^{-1}\frac{b}{a} כשהנקודה ברביע השני או השלישי, טעיתם ב-180°180°.

שים לב

כשהזווית אינה מיוחדת כותבים אותה בקירוב. למשל ל-3+4i3+4i: r=5r=5, tan⁡θ=43\tan\theta=\frac43, ולכן 3+4i≈5(cos⁡53.13°+isin⁡53.13°)3+4i\approx5(\cos53.13°+i\sin53.13°).

דוגמה א - מהצגה אלגברית לקוטבית ברביע השלישי

כתבו את המספר z=−3−iz=-\sqrt3-i בהצגה קוטבית.

פתרון

1. מחשבים את המודול: r=(−3)2+(−1)2=3+1=2r=\sqrt{(-\sqrt3)^2+(-1)^2}=\sqrt{3+1}=2.

2. a=−3<0a=-\sqrt3<0 ו-b=−1<0b=-1<0, ולכן הנקודה ברביע השלישי.

3. זווית העזר: tan⁡α=∣−1−3∣=13\tan\alpha=\left|\frac{-1}{-\sqrt3}\right|=\frac{1}{\sqrt3}, ולכן α=30°\alpha=30°.

4. ברביע השלישי θ=180°+α=210°\theta=180°+\alpha=210°.

5. בדיקה: 2cos⁡210°=2⋅(−32)=−32\cos210°=2\cdot\left(-\frac{\sqrt3}{2}\right)=-\sqrt3 ו-2sin⁡210°=2⋅(−12)=−12\sin210°=2\cdot\left(-\frac12\right)=-1. מתאים.

תשובה

z=2(cos⁡210°+isin⁡210°)z=2(\cos210°+i\sin210°)

דוגמה ב - מהצגה קוטבית לאלגברית

כתבו את המספר z=6(cos⁡135°+isin⁡135°)z=6(\cos135°+i\sin135°) בהצגה אלגברית.

פתרון

1. מחשבים את ערכי הפונקציות: cos⁡135°=−22\cos135°=-\frac{\sqrt2}{2}, sin⁡135°=22\sin135°=\frac{\sqrt2}{2} (רביע שני: קוסינוס שלילי, סינוס חיובי).

2. a=6⋅(−22)=−32a=6\cdot\left(-\frac{\sqrt2}{2}\right)=-3\sqrt2 ו-b=6⋅22=32b=6\cdot\frac{\sqrt2}{2}=3\sqrt2.

3. בדיקה: (−32)2+(32)2=36=6=r\sqrt{(-3\sqrt2)^2+(3\sqrt2)^2}=\sqrt{36}=6=r.

תשובה

z=−32+32iz=-3\sqrt2+3\sqrt2i

שאלות פתוחות על מעבר בין הצגה אלגברית לקוטבית

3. כפל וחילוק בהצגה קוטבית

כפל בהצגה קוטבית

בהצגה האלגברית, כדי לכפול צריך לפתוח סוגריים. בהצגה הקוטבית הכפל הרבה יותר פשוט: מטפלים בנפרד במודולים ובזוויות.

במדויק: עבור z1=r1(cos⁡θ1+isin⁡θ1)z_1=r_1(\cos\theta_1+i\sin\theta_1) ו-z2=r2(cos⁡θ2+isin⁡θ2)z_2=r_2(\cos\theta_2+i\sin\theta_2), כאשר r1,r2>0r_1,r_2>0: המודול של z1⋅z2z_1\cdot z_2 הוא r1⋅r2r_1\cdot r_2, והזווית θ1+θ2\theta_1+\theta_2 היא ארגומנט שלו. המודול של z1z2\frac{z_1}{z_2} הוא r1r2\frac{r_1}{r_2}, והזווית θ1−θ2\theta_1-\theta_2 היא ארגומנט שלו.

למה זה נכון? פותחים סוגריים ומשתמשים בזהויות של סכום זוויות:

(cos⁡θ1+isin⁡θ1)(cos⁡θ2+isin⁡θ2)=(cos⁡θ1cos⁡θ2−sin⁡θ1sin⁡θ2)+i(sin⁡θ1cos⁡θ2+cos⁡θ1sin⁡θ2)(\cos\theta_1+i\sin\theta_1)(\cos\theta_2+i\sin\theta_2)=(\cos\theta_1\cos\theta_2-\sin\theta_1\sin\theta_2)+i(\sin\theta_1\cos\theta_2+\cos\theta_1\sin\theta_2)

=cos⁡(θ1+θ2)+isin⁡(θ1+θ2)=\cos(\theta_1+\theta_2)+i\sin(\theta_1+\theta_2).

למשל z1=2(cos⁡30°+isin⁡30°)z_1=2(\cos30°+i\sin30°) ו-z2=1.5(cos⁡60°+isin⁡60°)z_2=1.5(\cos60°+i\sin60°): z1⋅z2=3(cos⁡90°+isin⁡90°)=3iz_1\cdot z_2=3(\cos90°+i\sin90°)=3i.

‫ממשי‬‫מדומה‬-112123z₁z₂z₁·z₂=3i

מכפלה בהצגה קוטבית

z1⋅z2=r1⋅r2[cos⁡(θ1+θ2)+isin⁡(θ1+θ2)]z_1\cdot z_2=r_1\cdot r_2[\cos(\theta_1+\theta_2)+i\sin(\theta_1+\theta_2)]

כופלים את המודולים ומחברים את הזוויות.

מנה בהצגה קוטבית

כאשר z2≠0z_2\ne0:

z1z2=r1r2[cos⁡(θ1−θ2)+isin⁡(θ1−θ2)]\frac{z_1}{z_2}=\frac{r_1}{r_2}[\cos(\theta_1-\theta_2)+i\sin(\theta_1-\theta_2)]

מחלקים את המודולים ומחסירים את הזוויות.

המספר הצמוד וההופכי בהצגה קוטבית

עבור z=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=r(\cos\theta+i\sin\theta), r>0r>0:

- zˉ=r[cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ)]\bar z=r[\cos(-\theta)+i\sin(-\theta)]: אותו מודול, זווית נגדית.

- 1z=1r[cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ)]\frac1z=\frac1r[\cos(-\theta)+i\sin(-\theta)]

שים לב

לפני שמשתמשים בכללים, בודקים ששני המספרים באמת בהצגה קוטבית: מקדם חיובי, פלוס באמצע, אותה זווית. אחרת מתקנים קודם.

שים לב

אם הזווית שמתקבלת גדולה מ-360°360° או שווה לה, או שלילית, מוסיפים או מחסירים 360°360°. למשל cos⁡(−60°)+isin⁡(−60°)=cos⁡300°+isin⁡300°\cos(-60°)+i\sin(-60°)=\cos300°+i\sin300°.

דוגמה - מכפלה ומנה, ומעבר להצגה אלגברית

נתונים z1=6(cos⁡100°+isin⁡100°)z_1=6(\cos100°+i\sin100°) ו-z2=3(cos⁡160°+isin⁡160°)z_2=3(\cos160°+i\sin160°).

א. כתבו את z1⋅z2z_1\cdot z_2 בהצגה קוטבית.

ב. כתבו את z1z2\frac{z_1}{z_2} בהצגה קוטבית ובהצגה אלגברית.

פתרון

1. א: כופלים את המודולים: 6⋅3=186\cdot3=18. מחברים את הזוויות: 100°+160°=260°100°+160°=260°.

2. לכן z1⋅z2=18(cos⁡260°+isin⁡260°)z_1\cdot z_2=18(\cos260°+i\sin260°).

3. ב: מחלקים את המודולים: 63=2\frac63=2. מחסירים את הזוויות: 100°−160°=−60°100°-160°=-60°.

4. מעבירים לתחום 0°≤θ<360°0°\le\theta<360°: −60°+360°=300°-60°+360°=300°. לכן z1z2=2(cos⁡300°+isin⁡300°)\frac{z_1}{z_2}=2(\cos300°+i\sin300°).

5. הצגה אלגברית: cos⁡300°=12\cos300°=\frac12, sin⁡300°=−32\sin300°=-\frac{\sqrt3}{2}, ולכן z1z2=2⋅12+2⋅(−32)i=1−3i\frac{z_1}{z_2}=2\cdot\frac12+2\cdot\left(-\frac{\sqrt3}{2}\right)i=1-\sqrt3i.

תשובה

א. z1⋅z2=18(cos⁡260°+isin⁡260°)z_1\cdot z_2=18(\cos260°+i\sin260°). ב. z1z2=2(cos⁡300°+isin⁡300°)=1−3i\frac{z_1}{z_2}=2(\cos300°+i\sin300°)=1-\sqrt3i.

שאלות פתוחות על כפל וחילוק בהצגה קוטבית

4. המשמעות הגאומטרית של הכפל: סיבוב ומתיחה

כפל כסיבוב ומתיחה

כשכופלים מספר zz במספר קבוע ww, הנקודה zz זזה במישור גאוס. מכלל הכפל רואים בדיוק איך: הזווית גדלה, והמרחק מהראשית מוכפל.

במדויק: יהי w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\sin\theta), r>0r>0. לכל zz, הנקודה z⋅wz\cdot w מתקבלת מהנקודה zz בסיבוב סביב הראשית בזווית θ\theta (נגד כיוון השעון כש-θ>0\theta>0, עם כיוון השעון כש-θ<0\theta<0), ובהכפלת המרחק מהראשית פי rr: מתיחה כש-r>1r>1, כיווץ כש-0<r<10<r<1, ורק סיבוב כש-r=1r=1. הראשית נשארת במקומה.

למשל 2i=2(cos⁡90°+isin⁡90°)2i=2(\cos90°+i\sin90°). כפל ב-2i2i מסובב כל נקודה ב-90°90° סביב הראשית ומרחיק אותה פי 22. ל-z=2+iz=2+i: 2i⋅z=−2+4i2i\cdot z=-2+4i. הקטעים מהראשית לשתי הנקודות מאונכים, והאורך גדל מ-5\sqrt5 ל-252\sqrt5.

‫ממשי‬‫מדומה‬-4-3-2-11234-112345z=2+i2i·z=-2+4i

כפל במספרים מיוחדים

כופלים ב-מה קורה לנקודה zz
iiסיבוב ב-90°90° נגד כיוון השעון
−1-1סיבוב ב-180°180° (סימטריה מרכזית ביחס לראשית)
−i-iסיבוב ב-90°90° עם כיוון השעון
kk ממשי, k>0k>0מתיחה או כיווץ פי kk, בלי סיבוב
cos⁡θ+isin⁡θ\cos\theta+i\sin\thetaסיבוב ב-θ\theta בלבד
r(cos⁡θ+isin⁡θ)r(\cos\theta+i\sin\theta)סיבוב ב-θ\theta ומתיחה או כיווץ פי rr

חילוק כסיבוב הפוך

חילוק ב-w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\sin\theta) מסובב את zz סביב הראשית בזווית −θ-\theta ומכפיל את המרחק מהראשית פי 1r\frac1r.

דרך הפתרון

סיבוב נקודה סביב הראשית

כשנתונה נקודה zz וצריך לסובב אותה סביב הראשית בזווית θ\theta (ואולי גם למתוח פי rr):

1. כותבים את מספר הסיבוב w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\sin\theta) (בסיבוב בלבד r=1r=1). בסיבוב עם כיוון השעון לוקחים זווית שלילית.

2. מעבירים את ww להצגה אלגברית.

3. מחשבים z⋅wz\cdot w (בהצגה אלגברית או בהצגה קוטבית).

שים לב

הסיבוב בכפל הוא תמיד סביב הראשית. כפל לא מזיז את הראשית: 0⋅w=00\cdot w=0.

שים לב

בדיקה עצמית: אחרי סיבוב בלבד (r=1r=1) המרחק מהראשית לא משתנה: ∣z⋅w∣=∣z∣|z\cdot w|=|z|.

דוגמה - קודקוד של משולש שווה צלעות

במישור גאוס הנקודה AA מייצגת את המספר 4+2i4+2i, ו-OO היא ראשית הצירים. המשולש OABOAB שווה צלעות, והקודקודים OO, AA, BB מסודרים נגד כיוון השעון. מצאו את המספר המרוכב שמייצג את BB.

פתרון

1. נתון: A=4+2iA=4+2i, המשולש OABOAB שווה צלעות, והסדר נגד כיוון השעון. המטרה: המספר של BB.

2. במשולש שווה צלעות OB=OAOB=OA ו-∠AOB=60°\angle AOB=60°. לכן BB מתקבל מ-AA בסיבוב סביב הראשית ב-60°60° נגד כיוון השעון, בלי מתיחה.

3. מספר הסיבוב: w=cos⁡60°+isin⁡60°=12+32iw=\cos60°+i\sin60°=\frac12+\frac{\sqrt3}{2}i.

4. מכפילים: (4+2i)(12+32i)=2+23i+i+3i2=(2−3)+(1+23)i(4+2i)\left(\frac12+\frac{\sqrt3}{2}i\right)=2+2\sqrt3i+i+\sqrt3i^2=(2-\sqrt3)+(1+2\sqrt3)i.

5. בדיקה: ∣B∣2=(2−3)2+(1+23)2=(7−43)+(13+43)=20=∣A∣2|B|^2=(2-\sqrt3)^2+(1+2\sqrt3)^2=(7-4\sqrt3)+(13+4\sqrt3)=20=|A|^2.

‫ממשי‬‫מדומה‬-11234512345OAB
תשובה

B=(2−3)+(1+23)iB=(2-\sqrt3)+(1+2\sqrt3)i

שאלות פתוחות על המשמעות הגאומטרית של הכפל: סיבוב ומתיחה

5. משפט דה-מואבר וחזקות

משפט דה-מואבר

חזקה היא כפל חוזר: zn=z⋅z⋯zz^n=z\cdot z\cdots z. בכל כפל בהצגה קוטבית המודולים נכפלים והזוויות מתחברות. לכן ב-znz^n המודול מועלה בחזקת nn, והזווית מוכפלת פי nn.

במדויק: (משפט דה-מואבר) לכל מספר טבעי nn, לכל r>0r>0 ולכל זווית θ\theta: [r(cos⁡θ+isin⁡θ)]n=rn(cos⁡nθ+isin⁡nθ)[r(\cos\theta+i\sin\theta)]^n=r^n(\cos n\theta+i\sin n\theta).

הוכחה באינדוקציה על nn:

1. עבור n=1n=1 שני האגפים שווים r(cos⁡θ+isin⁡θ)r(\cos\theta+i\sin\theta).

2. נניח שהטענה נכונה עבור n=kn=k: zk=rk(cos⁡kθ+isin⁡kθ)z^k=r^k(\cos k\theta+i\sin k\theta).

3. אז zk+1=zk⋅zz^{k+1}=z^k\cdot z. לפי כלל המכפלה: rk⋅r[cos⁡(kθ+θ)+isin⁡(kθ+θ)]=rk+1[cos⁡(k+1)θ+isin⁡(k+1)θ]r^k\cdot r[\cos(k\theta+\theta)+i\sin(k\theta+\theta)]=r^{k+1}[\cos(k+1)\theta+i\sin(k+1)\theta], וזו הטענה עבור n=k+1n=k+1.

במישור גאוס החזקות של z=1+i=2(cos⁡45°+isin⁡45°)z=1+i=\sqrt2(\cos45°+i\sin45°) מסתובבות כל פעם ב-45°45° ומתרחקות פי 2\sqrt2:

‫ממשי‬‫מדומה‬-5-4-3-2-112-1123z=1+iz²=2iz³=-2+2iz⁴=-4

משפט דה-מואבר

[r(cos⁡θ+isin⁡θ)]n=rn(cos⁡nθ+isin⁡nθ)[r(\cos\theta+i\sin\theta)]^n=r^n(\cos n\theta+i\sin n\theta), לכל nn טבעי.

מעלים את המודול בחזקה, וכופלים את הזווית ב-nn.

דרך הפתרון

חזקה של מספר בהצגה אלגברית

כשנתון z=a+biz=a+bi וצריך לחשב znz^n:

1. מעבירים את zz להצגה קוטבית: z=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=r(\cos\theta+i\sin\theta).

2. לפי משפט דה-מואבר: zn=rn(cos⁡nθ+isin⁡nθ)z^n=r^n(\cos n\theta+i\sin n\theta).

3. מוסיפים ל-nθn\theta או מחסירים ממנה כפולה של 360°360° עד שמגיעים לתחום 0°≤θ<360°0°\le\theta<360°.

4. אם צריך, חוזרים להצגה אלגברית.

מתי znz^n ממשי ומתי מדומה טהור

עבור z=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=r(\cos\theta+i\sin\theta):

- znz^n ממשי כאשר sin⁡nθ=0\sin n\theta=0, כלומר nθ=180°⋅kn\theta=180°\cdot k (kk שלם).

- znz^n ממשי חיובי כאשר nθ=360°⋅kn\theta=360°\cdot k, וממשי שלילי כאשר nθ=180°+360°⋅kn\theta=180°+360°\cdot k.

- znz^n מדומה טהור (חלק ממשי 00) כאשר cos⁡nθ=0\cos n\theta=0, כלומר nθ=90°+180°⋅kn\theta=90°+180°\cdot k.

שים לב

(a+bi)n(a+bi)^n אינו an+bnia^n+b^ni. למשל (1+i)2=2i(1+i)^2=2i, לא 1+i1+i.

שים לב

אם ∣z∣=1|z|=1, כל החזקות של zz נמצאות על מעגל היחידה: ∣zn∣=1n=1|z^n|=1^n=1.

דוגמה א - חזקה גבוהה בעזרת מעבר להצגה קוטבית

חשבו את (1−3i)7(1-\sqrt3i)^7 וכתבו את התוצאה בהצגה אלגברית.

פתרון

1. מעבירים להצגה קוטבית: r=1+3=2r=\sqrt{1+3}=2. הנקודה ברביע הרביעי (a>0a>0, b<0b<0), tan⁡α=3\tan\alpha=\sqrt3, ולכן α=60°\alpha=60° ו-θ=360°−60°=300°\theta=360°-60°=300°.

2. 1−3i=2(cos⁡300°+isin⁡300°)1-\sqrt3i=2(\cos300°+i\sin300°).

3. לפי משפט דה-מואבר: (1−3i)7=27(cos⁡2100°+isin⁡2100°)(1-\sqrt3i)^7=2^7(\cos2100°+i\sin2100°).

4. מצמצמים את הזווית: 2100°−5⋅360°=300°2100°-5\cdot360°=300°. לכן התוצאה 128(cos⁡300°+isin⁡300°)128(\cos300°+i\sin300°).

5. הצגה אלגברית: 128⋅12+128⋅(−32)i=64−643i128\cdot\frac12+128\cdot\left(-\frac{\sqrt3}{2}\right)i=64-64\sqrt3i.

תשובה

(1−3i)7=64−643i(1-\sqrt3i)^7=64-64\sqrt3i

דוגמה ב - מציאת nn שעבורו החזקה ממשית שלילית

נתון z=3+iz=\sqrt3+i. מצאו את המספר הטבעי הקטן ביותר nn שעבורו znz^n הוא מספר ממשי שלילי, וחשבו את znz^n עבורו.

פתרון

1. נתון: z=3+iz=\sqrt3+i. המטרה: nn טבעי קטן ביותר שעבורו znz^n ממשי שלילי.

2. הצגה קוטבית: r=3+1=2r=\sqrt{3+1}=2, רביע ראשון, tan⁡θ=13\tan\theta=\frac{1}{\sqrt3}, ולכן θ=30°\theta=30°. כלומר z=2(cos⁡30°+isin⁡30°)z=2(\cos30°+i\sin30°).

3. לפי משפט דה-מואבר: zn=2n(cos⁡30n°+isin⁡30n°)z^n=2^n(\cos30n°+i\sin30n°).

4. znz^n ממשי שלילי כאשר הזווית על החלק השלילי של הציר הממשי: 30n=180+360k30n=180+360k, כלומר n=6+12kn=6+12k.

5. המספר הטבעי הקטן ביותר הוא n=6n=6 (עבור k=0k=0).

6. z6=26(cos⁡180°+isin⁡180°)=64⋅(−1)=−64z^6=2^6(\cos180°+i\sin180°)=64\cdot(-1)=-64.

תשובה

n=6n=6, z6=−64z^6=-64

שאלות פתוחות על משפט דה-מואבר וחזקות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.