תזכורת: מספר מרוכב ומישור גאוס
כבר הכרנו מספרים מרוכבים כמו או , וציירנו אותם כנקודות במישור.
במדויק: מספר מרוכב הוא מספר מהצורה , כאשר ו- מספרים ממשיים ו-. הוא החלק הממשי ו- הוא החלק המדומה. במישור גאוס מתאימים למספר את הנקודה : ציר ה- הוא הציר הממשי, וציר ה- הוא הציר המדומה.
את אפשר לראות גם כווקטור מראשית הצירים אל הנקודה . בנושא הזה נתאר את אותה נקודה בדרך אחרת: לפי המרחק שלה מהראשית ולפי הכיוון שלה.
תזכורת: ערך מוחלט ומספר צמוד
לכל מספר מרוכב יש "אורך" - המרחק שלו מהראשית - ויש לו "תמונת ראי" מעבר לציר הממשי.
במדויק: עבור : הערך המוחלט הוא , והוא המרחק של הנקודה מראשית הצירים. המספר הצמוד הוא , והנקודה שלו היא שיקוף של בציר הממשי. מתקיים ו-.
למשל ל-: , ו-. ל- ול- אותו מרחק מהראשית.
תזכורת: סינוס וקוסינוס במעגל היחידה
בהצגה הקוטבית נשתמש בסינוס ובקוסינוס של זוויות מכל גודל, גם גדולות מ- וגם שליליות. לכן נזכיר איך הם מוגדרים במעגל היחידה.
במדויק: מסובבים את החלק החיובי של ציר ה- סביב הראשית בזווית (נגד כיוון השעון כש-, עם כיוון השעון כש-). הקרן שמתקבלת חותכת את מעגל היחידה (מרכז בראשית, רדיוס ) בנקודה .
הוספה של לזווית מחזירה לאותה קרן, ולכן ו-. עוד שתי זהויות שנשתמש בהן: , . את הזוויות אפשר למדוד במעלות או ברדיאנים (). בסיכום הזה נכתוב מעלות.
1. הצגה קוטבית: מודול וארגומנט
מודול וארגומנט
יש שתי דרכים לתאר איפה נמצאת נקודה במישור גאוס. אפשר לומר " צעדים ימינה ו- צעדים למעלה" - זו ההצגה האלגברית . ואפשר לומר "מרחק מהראשית, בכיוון של זווית " - זו ההצגה הקוטבית.
במדויק: יהי מספר מרוכב. המודול של הוא , המרחק של הנקודה מהראשית, ותמיד . ארגומנט של הוא כל זווית שבה מסובבים את החלק החיובי של הציר הממשי סביב הראשית (נגד כיוון השעון כש-, עם כיוון השעון כש-) כך שהקרן עוברת דרך הנקודה . ההצגה , עם , נקראת ההצגה הקוטבית של . לכל יש אינסוף ארגומנטים, וההפרש בין כל שניים מהם הוא כפולה שלמה של . למספר יש ואין ארגומנט.
למשל המספר נמצא במרחק מהראשית, בכיוון של . לכן . גם וגם הם ארגומנטים שלו, כי הם נבדלים מ- בכפולה של .
ההצגה נקראת קוטבית כי הנקודה מתוארת לפי "קוטב" (הראשית) וכיוון ממנו. היא מתאימה במיוחד לכפל ולחזקות.
הקשר בין שתי ההצגות
אם , אז:
- ו-
-
•כש-:
שוויון בהצגה קוטבית
עבור :
אם ורק אם וגם עבור שלם.
מתי ביטוי הוא הצגה קוטבית
צריך שלושה דברים: מקדם חיובי לפני הסוגריים, סימן פלוס בין שני האיברים, ואותה זווית ב- (בלי ) וב- (עם ).
תיקון לצורה קוטבית
•מקדם שלילי:
•מינוס באמצע:
•סינוס וקוסינוס בסדר הפוך:
בדרך כלל כותבים ארגומנט אחד בתחום , אלא אם השאלה מבקשת תחום אחר. מוסיפים או מחסירים עד שמגיעים לתחום.
גם מספר ממשי שלילי אפשר להציג בהצגה קוטבית: . המודול הוא , לא .
דוגמה - מקדם שלילי ומינוס באמצע הסוגריים
כתבו כל מספר בהצגה קוטבית, עם ארגומנט בתחום :
א.
ב.
1. א: המקדם שלילי, ולכן זו לא הצגה קוטבית. נכניס את המינוס לסוגריים: .
2. לפי ו-: ו-. לכן .
3. בדיקה: הנקודה נמצאת ברביע השלישי, ו- אכן ברביע השלישי.
4. ב: יש מינוס בין האיברים. לפי ו-: .
5. מוסיפים כדי להגיע לתחום: . לכן .
א. : , . ב. : , .
2. מעבר בין הצגה אלגברית לקוטבית
מעבר בין ההצגות
אותו מספר מרוכב אפשר לכתוב בשתי צורות. לחיבור ולחיסור נוחה ההצגה האלגברית, ולכפל ולחזקות נוחה ההצגה הקוטבית. לכן צריך לדעת לעבור ביניהן בשני הכיוונים.
במדויק: מעבר מהצגה אלגברית להצגה קוטבית של פירושו למצוא וזווית שמקיימים את שני התנאים ו-. המעבר ההפוך הוא חישוב של ו-.
למה לא מספיק ? כי לשתי נקודות נגדיות יש אותו . למספר : , והמחשבון נותן . אבל הוא הכיוון של הנקודה הנגדית , ברביע הרביעי. עצמו ברביע השני (, ), ולכן ו-.
מהצגה אלגברית להצגה קוטבית
כשנתון :
1. מחשבים .
2. קובעים את מיקום הנקודה לפי הסימנים של ושל .
3. אם ו-: מוצאים זווית חדה שמקיימת .
4. בוחרים את לפי טבלת הרביעים (או לפי טבלת הצירים, כש- או ).
5. כותבים .
בחירת הארגומנט לפי הרביע
נקודה על אחד הצירים
למשל .
מהצגה קוטבית להצגה אלגברית
כשנתון :
1. מחשבים ו- (בזווית מיוחדת - ערך מדויק, אחרת - בקירוב).
2. מחשבים ו-.
3. כותבים .
בדיקה עצמית: הזווית שמצאתם חייבת להיות באותו רביע של הנקודה . אם לקחתם את התשובה של המחשבון ל- כשהנקודה ברביע השני או השלישי, טעיתם ב-.
כשהזווית אינה מיוחדת כותבים אותה בקירוב. למשל ל-: , , ולכן .
דוגמה א - מהצגה אלגברית לקוטבית ברביע השלישי
כתבו את המספר בהצגה קוטבית.
1. מחשבים את המודול: .
2. ו-, ולכן הנקודה ברביע השלישי.
3. זווית העזר: , ולכן .
4. ברביע השלישי .
5. בדיקה: ו-. מתאים.
דוגמה ב - מהצגה קוטבית לאלגברית
כתבו את המספר בהצגה אלגברית.
1. מחשבים את ערכי הפונקציות: , (רביע שני: קוסינוס שלילי, סינוס חיובי).
2. ו-.
3. בדיקה: .
3. כפל וחילוק בהצגה קוטבית
כפל בהצגה קוטבית
בהצגה האלגברית, כדי לכפול צריך לפתוח סוגריים. בהצגה הקוטבית הכפל הרבה יותר פשוט: מטפלים בנפרד במודולים ובזוויות.
במדויק: עבור ו-, כאשר : המודול של הוא , והזווית היא ארגומנט שלו. המודול של הוא , והזווית היא ארגומנט שלו.
למה זה נכון? פותחים סוגריים ומשתמשים בזהויות של סכום זוויות:
.
למשל ו-: .
מכפלה בהצגה קוטבית
כופלים את המודולים ומחברים את הזוויות.
מנה בהצגה קוטבית
כאשר :
מחלקים את המודולים ומחסירים את הזוויות.
המספר הצמוד וההופכי בהצגה קוטבית
עבור , :
- : אותו מודול, זווית נגדית.
-
לפני שמשתמשים בכללים, בודקים ששני המספרים באמת בהצגה קוטבית: מקדם חיובי, פלוס באמצע, אותה זווית. אחרת מתקנים קודם.
אם הזווית שמתקבלת גדולה מ- או שווה לה, או שלילית, מוסיפים או מחסירים . למשל .
דוגמה - מכפלה ומנה, ומעבר להצגה אלגברית
נתונים ו-.
א. כתבו את בהצגה קוטבית.
ב. כתבו את בהצגה קוטבית ובהצגה אלגברית.
1. א: כופלים את המודולים: . מחברים את הזוויות: .
2. לכן .
3. ב: מחלקים את המודולים: . מחסירים את הזוויות: .
4. מעבירים לתחום : . לכן .
5. הצגה אלגברית: , , ולכן .
א. . ב. .
4. המשמעות הגאומטרית של הכפל: סיבוב ומתיחה
כפל כסיבוב ומתיחה
כשכופלים מספר במספר קבוע , הנקודה זזה במישור גאוס. מכלל הכפל רואים בדיוק איך: הזווית גדלה, והמרחק מהראשית מוכפל.
במדויק: יהי , . לכל , הנקודה מתקבלת מהנקודה בסיבוב סביב הראשית בזווית (נגד כיוון השעון כש-, עם כיוון השעון כש-), ובהכפלת המרחק מהראשית פי : מתיחה כש-, כיווץ כש-, ורק סיבוב כש-. הראשית נשארת במקומה.
למשל . כפל ב- מסובב כל נקודה ב- סביב הראשית ומרחיק אותה פי . ל-: . הקטעים מהראשית לשתי הנקודות מאונכים, והאורך גדל מ- ל-.
כפל במספרים מיוחדים
חילוק כסיבוב הפוך
חילוק ב- מסובב את סביב הראשית בזווית ומכפיל את המרחק מהראשית פי .
סיבוב נקודה סביב הראשית
כשנתונה נקודה וצריך לסובב אותה סביב הראשית בזווית (ואולי גם למתוח פי ):
1. כותבים את מספר הסיבוב (בסיבוב בלבד ). בסיבוב עם כיוון השעון לוקחים זווית שלילית.
2. מעבירים את להצגה אלגברית.
3. מחשבים (בהצגה אלגברית או בהצגה קוטבית).
הסיבוב בכפל הוא תמיד סביב הראשית. כפל לא מזיז את הראשית: .
בדיקה עצמית: אחרי סיבוב בלבד () המרחק מהראשית לא משתנה: .
דוגמה - קודקוד של משולש שווה צלעות
במישור גאוס הנקודה מייצגת את המספר , ו- היא ראשית הצירים. המשולש שווה צלעות, והקודקודים , , מסודרים נגד כיוון השעון. מצאו את המספר המרוכב שמייצג את .
1. נתון: , המשולש שווה צלעות, והסדר נגד כיוון השעון. המטרה: המספר של .
2. במשולש שווה צלעות ו-. לכן מתקבל מ- בסיבוב סביב הראשית ב- נגד כיוון השעון, בלי מתיחה.
3. מספר הסיבוב: .
4. מכפילים: .
5. בדיקה: .
5. משפט דה-מואבר וחזקות
משפט דה-מואבר
חזקה היא כפל חוזר: . בכל כפל בהצגה קוטבית המודולים נכפלים והזוויות מתחברות. לכן ב- המודול מועלה בחזקת , והזווית מוכפלת פי .
במדויק: (משפט דה-מואבר) לכל מספר טבעי , לכל ולכל זווית : .
הוכחה באינדוקציה על :
1. עבור שני האגפים שווים .
2. נניח שהטענה נכונה עבור : .
3. אז . לפי כלל המכפלה: , וזו הטענה עבור .
במישור גאוס החזקות של מסתובבות כל פעם ב- ומתרחקות פי :
משפט דה-מואבר
, לכל טבעי.
מעלים את המודול בחזקה, וכופלים את הזווית ב-.
חזקה של מספר בהצגה אלגברית
כשנתון וצריך לחשב :
1. מעבירים את להצגה קוטבית: .
2. לפי משפט דה-מואבר: .
3. מוסיפים ל- או מחסירים ממנה כפולה של עד שמגיעים לתחום .
4. אם צריך, חוזרים להצגה אלגברית.
מתי ממשי ומתי מדומה טהור
עבור :
- ממשי כאשר , כלומר ( שלם).
- ממשי חיובי כאשר , וממשי שלילי כאשר .
- מדומה טהור (חלק ממשי ) כאשר , כלומר .
אינו . למשל , לא .
אם , כל החזקות של נמצאות על מעגל היחידה: .
דוגמה א - חזקה גבוהה בעזרת מעבר להצגה קוטבית
חשבו את וכתבו את התוצאה בהצגה אלגברית.
1. מעבירים להצגה קוטבית: . הנקודה ברביע הרביעי (, ), , ולכן ו-.
2. .
3. לפי משפט דה-מואבר: .
4. מצמצמים את הזווית: . לכן התוצאה .
5. הצגה אלגברית: .
דוגמה ב - מציאת שעבורו החזקה ממשית שלילית
נתון . מצאו את המספר הטבעי הקטן ביותר שעבורו הוא מספר ממשי שלילי, וחשבו את עבורו.
1. נתון: . המטרה: טבעי קטן ביותר שעבורו ממשי שלילי.
2. הצגה קוטבית: , רביע ראשון, , ולכן . כלומר .
3. לפי משפט דה-מואבר: .
4. ממשי שלילי כאשר הזווית על החלק השלילי של הציר הממשי: , כלומר .
5. המספר הטבעי הקטן ביותר הוא (עבור ).
6. .
,