תזכורת: קבוצות המספרים
עד עכשיו עבדנו עם המספרים הממשיים: כל מספר שיש לו נקודה על ציר המספרים. כל קבוצה מוכרת נמצאת בתוך הבאה אחריה: הטבעיים, השלמים, הרציונליים והממשיים.
במדויק: הטבעיים מוכלים בשלמים, השלמים ברציונליים והרציונליים בממשיים. כל הרחבה מוסיפה פתרונות למשוואות שלא היה להן פתרון בקבוצה המצומצמת יותר. למשל ל- אין פתרון טבעי, ול- אין פתרון שלם. במספרים הממשיים הריבוע של כל מספר אינו שלילי: לכל ממשי. לכן למשוואה אין פתרון ממשי.
הצעד הבא הוא להרחיב את עולם המספרים פעם נוספת, כך שגם ל- יהיה פתרון. כך נוצרים המספרים המרוכבים. במאה ה-16 מתמטיקאים השתמשו בשורשים של מספרים שליליים כדי לפתור משוואות, אבל לא ראו בהם מספרים, ולכן קראו להם "מדומים". רק במאה ה-19 הם התקבלו כמספרים לכל דבר.
מספר מרוכב
מוסיפים לממשיים מספר חדש, , שהריבוע שלו הוא . מצרפים אותו למספרים הממשיים בחיבור ובכפל, ומקבלים מספרים כמו , ו-.
במדויק: מספר מרוכב הוא מספר מהצורה , כאשר ו- מספרים ממשיים, ו- הוא מספר שמקיים . המספר נקרא החלק הממשי של , והמספר נקרא החלק המדומה של . החלק המדומה הוא המספר הממשי , לא .
כל מספר ממשי הוא גם מספר מרוכב: . לכן קבוצת המספרים המרוכבים מכילה את כל הממשיים, וכל מה שידענו על חשבון בממשיים נשאר נכון. ההבדל הגדול: במספרים המרוכבים אין יחס סדר. אין משמעות לשאלה אם גדול מ-.
1. המספר i וההצגה האלגברית a+bi
המספר וההצגה האלגברית
למשוואה אין פתרון ממשי. לכן "ממציאים" לה פתרון: מספר חדש שנקרא . בעזרתו אפשר לכתוב גם פתרונות של : או , כי .
במדויק: הוא מספר שמקיים . ההצגה האלגברית של מספר מרוכב היא הכתיבה שלו בצורה , כאשר ו- ממשיים. לכל מספר מרוכב יש הצגה אלגברית אחת בלבד. כש- המספר ממשי.
גם מקיים . כלומר למשוואה יש שני פתרונות: ו-. כך גם לכל : הפתרונות של הם ו-.
ביטוי כמו מביאים להצגה אלגברית כך: מחליפים ב-, ומכנסים בנפרד את המספרים הממשיים ואת המספרים שמוכפלים ב-: .
חזקות של
החזקות של חוזרות במחזור של :
לכן לכל טבעי, תלוי רק בשארית של בחלוקה ב-:
הבאת ביטוי להצגה אלגברית
כשנתון ביטוי עם שצריך לכתוב בצורה :
1. מחשבים כל חזקה של לפי השארית בחלוקה ב-.
2. מחליפים כל ב-.
3. מכנסים את כל המספרים הממשיים יחד: זה .
4. מכנסים את כל המקדמים של יחד: זה .
במספרים המרוכבים אין יחס סדר. לא כותבים או . אפשר להשוות בגודל רק מספרים ממשיים.
, ולא . טעות נפוצה: . הנכון: .
דוגמה - חזקות גבוהות של בביטוי אחד
כתבו בהצגה אלגברית את המספר , ורשמו את החלק הממשי ואת החלק המדומה שלו.
1. , השארית , ולכן .
2. , השארית , ולכן .
3. מציבים: .
4. מכנסים את המספרים הממשיים: . המקדם של הוא .
. החלק הממשי , החלק המדומה .
2. שוויון מספרים מרוכבים
שוויון מספרים מרוכבים
מתי ו- הם אותו מספר? בדיוק כשהם נראים אותו דבר: אותו חלק ממשי ואותו חלק מדומה. למשל , כי החלקים המדומים שונים.
במדויק: שני מספרים מרוכבים ו-, כאשר ממשיים, שווים אם ורק אם וגם . בפרט, אם ורק אם וגם .
משוואה אחת בין מספרים מרוכבים שקולה לכן לשתי משוואות בין מספרים ממשיים: אחת לחלקים הממשיים ואחת לחלקים המדומים. זה מה שמאפשר למצוא שני נעלמים ממשיים ממשוואה מרוכבת אחת.
שוויון מספרים מרוכבים
עבור ממשיים:
כלומר משווים את החלקים הממשיים, ומשווים את החלקים המדומים.
מציאת נעלמים ממשיים ממשוואה מרוכבת
כשנתונה משוואה בין מספרים מרוכבים, והנעלמים , ממשיים:
1. מביאים כל אגף להצגה אלגברית: (חלק ממשי)(חלק מדומה).
2. משווים את החלקים הממשיים של שני האגפים: משוואה ראשונה.
3. משווים את החלקים המדומים: משוואה שנייה.
4. פותרים את מערכת המשוואות.
5. בודקים שהפתרונות ממשיים, ומציבים בחזרה.
משווים חלקים רק כשהנעלמים ממשיים. ב- החלק הממשי הוא רק אם ו- ממשיים.
משווים את החלק המדומה , בלי ה-: מ- מקבלים .
דוגמה - שני נעלמים ממשיים ממשוואה מרוכבת אחת
מצאו מספרים ממשיים ו- שמקיימים .
1. נתון: ו- ממשיים, ולכן ו- ממשיים. המטרה: ו-.
2. משווים חלקים ממשיים: .
3. משווים חלקים מדומים: .
4. מ- מקבלים . מציבים ב-: , כלומר , ולכן ו-.
5. בדיקה: ו-.
,
3. חיבור וחיסור
חיבור וחיסור מספרים מרוכבים
מחברים מספרים מרוכבים כמו שמחברים ביטויים אלגבריים: "איברים דומים" עם "איברים דומים". הממשי עם הממשי, ומה שמוכפל ב- עם מה שמוכפל ב-. למשל .
במדויק: עבור ממשיים, הסכום של ו- הוא המספר , וההפרש הוא המספר . ההפרש הוא המספר היחיד שמקיים .
חיבור וחיסור
החיבור מקיים את חוק החילוף () ואת חוק הקיבוץ (). המספר לא משנה בחיבור, והמספר הנגדי ל- הוא .
משוואה מהצורה
כשנתונה משוואה שבה הנעלם מופיע רק בחיבור או בחיסור:
1. מעבירים אגפים כמו במספרים ממשיים: .
2. מחסרים חלק ממשי מחלק ממשי, וחלק מדומה מחלק מדומה.
בחיסור מחסרים את שני החלקים: . הסוגריים חשובים.
כפל של מספר מרוכב במספר ממשי מכפיל את שני החלקים: .
דוגמה - סכום, הפרש ומשוואת חיבור
נתונים ו-.
א. חשבו את ואת .
ב. מצאו את שמקיים .
1. א: .
2. א: .
3. ב: מעבירים אגף: .
4. בדיקה: .
א. , . ב. .
4. כפל
כפל מספרים מרוכבים
כופלים מספרים מרוכבים כמו שכופלים סוגריים: כל איבר בכל איבר. ההבדל היחיד: בכל מקום שמופיע כותבים . למשל .
במדויק: עבור ממשיים, המכפלה של ו- היא המספר . זה בדיוק מה שמתקבל מפתיחת הסוגריים לפי חוק הפילוג והצבת .
מאיפה מגיע : . האיבר האחרון הוא , והוא מצטרף לחלק הממשי.
כפל
הכפל מקיים את חוק החילוף, את חוק הקיבוץ ואת חוק הפילוג: . לכן גם נוסחאות הכפל המקוצר נכונות:
-
-
חישוב חזקה של מספר מרוכב
כשצריך לחשב חזקה כמו :
1. מחשבים את הריבוע .
2. אם הריבוע יצא מספר ממשי או מספר מהצורה (למשל ), משתמשים בחוקי החזקות: .
3. אחרת כופלים שוב ושוב, ובכל שלב מביאים להצגה אלגברית.
הסימן של הוא הטעות הנפוצה: נותן , כלומר החלק הממשי , לא .
מכפלה מהצורה היא תמיד מספר ממשי: .
דוגמה - מכפלה של שני מספרים וחזקה רביעית
חשבו והביאו להצגה אלגברית:
א.
ב.
1. א: פותחים סוגריים: .
2. א: , ולכן .
3. ב: מחשבים ריבוע: .
4. ב: .
א. . ב. .
5. המספר הצמוד וחילוק
המספר הצמוד
ל- יש "בן זוג": . אותו חלק ממשי, והחלק המדומה עם סימן הפוך. בן הזוג הזה נקרא המספר הצמוד, והוא הכלי לחילוק.
במדויק: המספר הצמוד ל- (, ממשיים) הוא . הצמוד של מספר ממשי () הוא המספר עצמו.
למה הצמוד שימושי: הסכום והמכפלה של ו- הם מספרים ממשיים. למשל עבור : ו-. כך אפשר "להיפטר" מ- במכנה של שבר.
תכונות הצמוד
עבור (, ממשיים) ולכל , :
- : מספר ממשי.
- .
- : מספר ממשי שאינו שלילי, ושווה רק כש-.
- .
- ו-.
- ממשי אם ורק אם .
חילוק מספרים מרוכבים
לחלק ב- פירושו למצוא את המספר שכאשר כופלים אותו ב- מקבלים , בדיוק כמו בממשיים.
במדויק: עבור , המנה היא המספר המרוכב היחיד שמקיים . בחילוק ב- אין מנה.
חילוק
כשנתונה מנה עם :
1. כופלים את המונה ואת המכנה בצמוד של המכנה, .
2. המכנה נעשה ממשי: .
3. פותחים סוגריים במונה.
4. מחלקים כל חלק של המונה ב-, ומקבלים הצגה אלגברית.
נוסחת החילוק
עבור :
משוואה שמופיעים בה ו-
כשהנעלם מופיע במשוואה גם עם הצמוד שלו:
1. מציבים ו-, כאשר , ממשיים.
2. מביאים כל אגף להצגה אלגברית.
3. משווים חלקים ממשיים וחלקים מדומים.
4. פותרים את המערכת, ושומרים רק פתרונות שבהם ו- ממשיים.
מכפילים בצמוד גם את המונה, לא רק את המכנה. אחרת השבר משתנה.
הצמוד של הוא : הופכים רק את סימן החלק המדומה.
דוגמה א - חילוק: כפל בצמוד של המכנה
חשבו והביאו להצגה אלגברית: .
1. הצמוד של המכנה הוא . כופלים בו מונה ומכנה.
2. המכנה: .
3. המונה: .
4. מחלקים: .
5. בדיקה: .
דוגמה ב - משוואה עם ועם
מצאו את כל המספרים המרוכבים שמקיימים .
1. מציבים , ו- ממשיים. אז .
2. אגף שמאל: .
3. משווים חלקים מדומים: , ולכן .
4. משווים חלקים ממשיים: , כלומר , ו-.
5. , ולכן או . שני הפתרונות ממשיים.
6. בדיקה עבור : .
או
6. שורש ריבועי של מספר מרוכב
שורש ריבועי של מספר מרוכב
ו- הם שורשים ריבועיים של , כי הריבוע של כל אחד מהם הוא . באותו אופן ו- הם שורשים ריבועיים של . גם למספר כמו יש שורשים ריבועיים: ו-.
במדויק: שורש ריבועי (שורש מסדר 2) של מספר מרוכב הוא כל מספר מרוכב שמקיים . לכל יש בדיוק שני שורשים ריבועיים, והם נגדיים זה לזה ( ו-). ל- יש שורש ריבועי אחד בלבד: .
במספרים הממשיים, למספר שלילי אין שורש ריבועי. במספרים המרוכבים לכל מספר יש שורש ריבועי. למשל השורשים של (עבור ) הם ו-. מכאן שכל משוואה ריבועית אפשר לפתור במספרים המרוכבים.
משוואות לשורש ריבועי
(, ממשיים) הוא שורש ריבועי של אם ורק אם:
כשהמספר ממשי ():
מציאת השורשים הריבועיים של
כשצריך למצוא את השורשים הריבועיים של עם :
1. מציבים (, ממשיים) ודורשים : .
2. משווים חלקים: ו-.
3. מ- מקבלים (כאן , כי ). מציבים ב-, כופלים ב-, ומקבלים משוואה ריבועית ב-.
4. שומרים רק , כי ממשי. מקבלים שני ערכים של , ומכל אחד .
5. בודקים: מעלים בריבוע את אחד השורשים.
פתרון שבו שלילי נפסל: חייב להיות ממשי.
מ-: כש- ל- ול- אותו סימן, וכש- סימנים הפוכים. זו בדיקה מהירה לתשובה.
דוגמה - שורשים ריבועיים של מספר שאינו ממשי
מצאו את השורשים הריבועיים של .
1. מחפשים (, ממשיים) עם : .
2. משווים חלקים: ו-, כלומר .
3. מציבים: . כופלים ב-: .
4. . נפסל ( ממשי), ולכן , כלומר או .
5. נותן , ו- נותן .
6. בדיקה: .
ו-
7. משוואות ריבועיות עם פתרונות מרוכבים
משוואה ריבועית במספרים המרוכבים
ל- אין פתרון ממשי, כי הדיסקרימיננטה שלילית. במספרים המרוכבים יש לה פתרונות: ו-. נוסחת השורשים ממשיכה לעבוד, ורק את השורש של הדיסקרימיננטה מחשבים כשורש ריבועי של מספר מרוכב.
במדויק: משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה , כאשר , , מספרים מרוכבים (בפרט ממשיים) ו-. פתרון שלה הוא כל מספר מרוכב שמקיים אותה. כאשר יש לה פתרון אחד, ובכל מקרה אחר יש לה בדיוק שני פתרונות שונים.
פתרון משוואה ריבועית
עבור , , ו-:
כאשר הוא אחד השורשים הריבועיים של (השורש השני הוא , והוא נותן את אותם שני פתרונות).
כשהמקדמים , , ממשיים:
פתרון משוואה ריבועית עם מקדמים מרוכבים
כשנתונה שבה לפחות מקדם אחד אינו ממשי:
1. מחשבים ומביאים להצגה אלגברית.
2. מוצאים שורש ריבועי של (מ- ו-).
3. מציבים בנוסחה .
4. מביאים כל פתרון להצגה אלגברית, ובודקים בהצבה.
בניית משוואה ריבועית מהפתרונות
משוואה ריבועית שהפתרונות שלה ו- היא , או כל משוואה שמתקבלת ממנה בכפל במספר שונה מ-. אם המקדמים ממשיים ו- אינו ממשי, הפתרון השני הוא בהכרח . למשל אם פתרון של עם , ממשיים:
הכלל על פתרונות צמודים נכון כשכל המקדמים ממשיים. כשיש מקדם שאינו ממשי, הפתרונות בדרך כלל אינם צמודים: ל- הפתרונות ו-.
אין צורך לבדוק את שני השורשים של : הסימן בנוסחה כבר מכסה את שניהם.
דוגמה א - מקדמים ממשיים ודיסקרימיננטה שלילית
פתרו את המשוואה .
1. המקדמים ממשיים: , , .
2. , ולכן יש שני פתרונות צמודים.
3. .
4. .
5. בדיקה: .
או
דוגמה ב - מקדמים מרוכבים: שורש ריבועי של
פתרו את המשוואה .
1. המקדמים: , , .
2. .
3. שורש ריבועי של : ו-. מ- מקבלים , ומ- מקבלים , ולכן ו-. ניקח .
4. : , .
5. בדיקה: , כי ו-.
או