דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מספרים מרוכבים: הצגה אלגברית ופעולות

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת במספרים מרוכבים: הצגה אלגברית ופעולות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: קבוצות המספרים

עד עכשיו עבדנו עם המספרים הממשיים: כל מספר שיש לו נקודה על ציר המספרים. כל קבוצה מוכרת נמצאת בתוך הבאה אחריה: הטבעיים, השלמים, הרציונליים והממשיים.

במדויק: הטבעיים מוכלים בשלמים, השלמים ברציונליים והרציונליים בממשיים. כל הרחבה מוסיפה פתרונות למשוואות שלא היה להן פתרון בקבוצה המצומצמת יותר. למשל ל-x+5=2x+5=2 אין פתרון טבעי, ול-2x=12x=1 אין פתרון שלם. במספרים הממשיים הריבוע של כל מספר אינו שלילי: x2≥0x^2\ge0 לכל xx ממשי. לכן למשוואה x2=−1x^2=-1 אין פתרון ממשי.

הצעד הבא הוא להרחיב את עולם המספרים פעם נוספת, כך שגם ל-x2=−1x^2=-1 יהיה פתרון. כך נוצרים המספרים המרוכבים. במאה ה-16 מתמטיקאים השתמשו בשורשים של מספרים שליליים כדי לפתור משוואות, אבל לא ראו בהם מספרים, ולכן קראו להם "מדומים". רק במאה ה-19 הם התקבלו כמספרים לכל דבר.

מספר מרוכב

מוסיפים לממשיים מספר חדש, ii, שהריבוע שלו הוא −1-1. מצרפים אותו למספרים הממשיים בחיבור ובכפל, ומקבלים מספרים כמו 3+2i3+2i, −5i-5i ו-12−i\frac12-i.

במדויק: מספר מרוכב הוא מספר מהצורה z=a+biz=a+bi, כאשר aa ו-bb מספרים ממשיים, ו-ii הוא מספר שמקיים i2=−1i^2=-1. המספר aa נקרא החלק הממשי של zz, והמספר bb נקרא החלק המדומה של zz. החלק המדומה הוא המספר הממשי bb, לא bibi.

מספרהחלק הממשיהחלק המדומה
3+2i3+2i3322
4−i4-i44−1-1
−5i-5i00−5-5
777700

כל מספר ממשי aa הוא גם מספר מרוכב: a=a+0ia=a+0i. לכן קבוצת המספרים המרוכבים מכילה את כל הממשיים, וכל מה שידענו על חשבון בממשיים נשאר נכון. ההבדל הגדול: במספרים המרוכבים אין יחס סדר. אין משמעות לשאלה אם 2+i2+i גדול מ-1+3i1+3i.

1. המספר i וההצגה האלגברית a+bi

המספר ii וההצגה האלגברית

למשוואה x2=−1x^2=-1 אין פתרון ממשי. לכן "ממציאים" לה פתרון: מספר חדש שנקרא ii. בעזרתו אפשר לכתוב גם פתרונות של x2=−9x^2=-9: x=3ix=3i או x=−3ix=-3i, כי (3i)2=9i2=−9(3i)^2=9i^2=-9.

במדויק: ii הוא מספר שמקיים i2=−1i^2=-1. ההצגה האלגברית של מספר מרוכב היא הכתיבה שלו בצורה a+bia+bi, כאשר aa ו-bb ממשיים. לכל מספר מרוכב יש הצגה אלגברית אחת בלבד. כש-b=0b=0 המספר ממשי.

גם −i-i מקיים (−i)2=i2=−1(-i)^2=i^2=-1. כלומר למשוואה x2=−1x^2=-1 יש שני פתרונות: ii ו-−i-i. כך גם לכל c>0c>0: הפתרונות של x2=−cx^2=-c הם x=c ix=\sqrt c\,i ו-x=−c ix=-\sqrt c\,i.

ביטוי כמו 2−3i+5+i⋅i2-3i+5+i\cdot i מביאים להצגה אלגברית כך: מחליפים i⋅i=i2i\cdot i=i^2 ב-−1-1, ומכנסים בנפרד את המספרים הממשיים ואת המספרים שמוכפלים ב-ii: 2+5−1+(−3)i=6−3i2+5-1+(-3)i=6-3i.

חזקות של ii

החזקות של ii חוזרות במחזור של 44:

i1=i,i2=−1,i3=−i,i4=1i^1=i,\quad i^2=-1,\quad i^3=-i,\quad i^4=1

לכן לכל nn טבעי, ini^n תלוי רק בשארית של nn בחלוקה ב-44:

השארית של nn בחלוקה ב-44ini^n
0011
11ii
22−1-1
33−i-i
דרך הפתרון

הבאת ביטוי להצגה אלגברית

כשנתון ביטוי עם ii שצריך לכתוב בצורה a+bia+bi:

1. מחשבים כל חזקה של ii לפי השארית בחלוקה ב-44.

2. מחליפים כל i2i^2 ב-−1-1.

3. מכנסים את כל המספרים הממשיים יחד: זה aa.

4. מכנסים את כל המקדמים של ii יחד: זה bb.

שים לב

במספרים המרוכבים אין יחס סדר. לא כותבים 3i>i3i>i או 2+i<52+i<5. אפשר להשוות בגודל רק מספרים ממשיים.

שים לב

i2=−1i^2=-1, ולא 11. טעות נפוצה: (2i)2=4(2i)^2=4. הנכון: (2i)2=4i2=−4(2i)^2=4i^2=-4.

דוגמה - חזקות גבוהות של ii בביטוי אחד

כתבו בהצגה אלגברית a+bia+bi את המספר z=i30+3i17−2z=i^{30}+3i^{17}-2, ורשמו את החלק הממשי ואת החלק המדומה שלו.

פתרון

1. 30=4⋅7+230=4\cdot7+2, השארית 22, ולכן i30=i2=−1i^{30}=i^2=-1.

2. 17=4⋅4+117=4\cdot4+1, השארית 11, ולכן i17=ii^{17}=i.

3. מציבים: z=−1+3i−2z=-1+3i-2.

4. מכנסים את המספרים הממשיים: −1−2=−3-1-2=-3. המקדם של ii הוא 33.

תשובה

z=−3+3iz=-3+3i. החלק הממשי −3-3, החלק המדומה 33.

שאלות פתוחות על המספר i וההצגה האלגברית a+bi

2. שוויון מספרים מרוכבים

שוויון מספרים מרוכבים

מתי a+bia+bi ו-c+dic+di הם אותו מספר? בדיוק כשהם נראים אותו דבר: אותו חלק ממשי ואותו חלק מדומה. למשל 3+2i≠3−2i3+2i\ne3-2i, כי החלקים המדומים שונים.

במדויק: שני מספרים מרוכבים a+bia+bi ו-c+dic+di, כאשר a,b,c,da,b,c,d ממשיים, שווים אם ורק אם a=ca=c וגם b=db=d. בפרט, a+bi=0a+bi=0 אם ורק אם a=0a=0 וגם b=0b=0.

משוואה אחת בין מספרים מרוכבים שקולה לכן לשתי משוואות בין מספרים ממשיים: אחת לחלקים הממשיים ואחת לחלקים המדומים. זה מה שמאפשר למצוא שני נעלמים ממשיים ממשוואה מרוכבת אחת.

שוויון מספרים מרוכבים

עבור a,b,c,da,b,c,d ממשיים:

a+bi=c+di  ⟺  a=c, b=da+bi=c+di \iff a=c,\ b=d

כלומר משווים את החלקים הממשיים, ומשווים את החלקים המדומים.

דרך הפתרון

מציאת נעלמים ממשיים ממשוואה מרוכבת

כשנתונה משוואה בין מספרים מרוכבים, והנעלמים xx, yy ממשיים:

1. מביאים כל אגף להצגה אלגברית: (חלק ממשי)++(חלק מדומה)⋅i\cdot i.

2. משווים את החלקים הממשיים של שני האגפים: משוואה ראשונה.

3. משווים את החלקים המדומים: משוואה שנייה.

4. פותרים את מערכת המשוואות.

5. בודקים שהפתרונות ממשיים, ומציבים בחזרה.

שים לב

משווים חלקים רק כשהנעלמים ממשיים. ב-(2x−y)+(x+3y)i(2x-y)+(x+3y)i החלק הממשי הוא 2x−y2x-y רק אם xx ו-yy ממשיים.

שים לב

משווים את החלק המדומה bb, בלי ה-ii: מ-(x+3y)i=−i(x+3y)i=-i מקבלים x+3y=−1x+3y=-1.

דוגמה - שני נעלמים ממשיים ממשוואה מרוכבת אחת

מצאו מספרים ממשיים xx ו-yy שמקיימים (2x−y)+(x+3y)i=5−i(2x-y)+(x+3y)i=5-i.

פתרון

1. נתון: xx ו-yy ממשיים, ולכן 2x−y2x-y ו-x+3yx+3y ממשיים. המטרה: xx ו-yy.

2. משווים חלקים ממשיים: 2x−y=52x-y=5.

3. משווים חלקים מדומים: x+3y=−1x+3y=-1.

4. מ-2x−y=52x-y=5 מקבלים y=2x−5y=2x-5. מציבים ב-x+3y=−1x+3y=-1: x+3(2x−5)=−1x+3(2x-5)=-1, כלומר 7x=147x=14, ולכן x=2x=2 ו-y=−1y=-1.

5. בדיקה: 2⋅2−(−1)=52\cdot2-(-1)=5 ו-2+3⋅(−1)=−12+3\cdot(-1)=-1.

תשובה

x=2x=2, y=−1y=-1

שאלות פתוחות על שוויון מספרים מרוכבים

3. חיבור וחיסור

חיבור וחיסור מספרים מרוכבים

מחברים מספרים מרוכבים כמו שמחברים ביטויים אלגבריים: "איברים דומים" עם "איברים דומים". הממשי עם הממשי, ומה שמוכפל ב-ii עם מה שמוכפל ב-ii. למשל (3+2i)+(1−5i)=4−3i(3+2i)+(1-5i)=4-3i.

במדויק: עבור a,b,c,da,b,c,d ממשיים, הסכום של a+bia+bi ו-c+dic+di הוא המספר (a+c)+(b+d)i(a+c)+(b+d)i, וההפרש (a+bi)−(c+di)(a+bi)-(c+di) הוא המספר (a−c)+(b−d)i(a-c)+(b-d)i. ההפרש z1−z2z_1-z_2 הוא המספר ww היחיד שמקיים z2+w=z1z_2+w=z_1.

חיבור וחיסור

(a+bi)+(c+di)=(a+c)+(b+d)i(a+bi)+(c+di)=(a+c)+(b+d)i
(a+bi)−(c+di)=(a−c)+(b−d)i(a+bi)-(c+di)=(a-c)+(b-d)i

החיבור מקיים את חוק החילוף (z1+z2=z2+z1z_1+z_2=z_2+z_1) ואת חוק הקיבוץ ((z1+z2)+z3=z1+(z2+z3)(z_1+z_2)+z_3=z_1+(z_2+z_3)). המספר 00 לא משנה בחיבור, והמספר הנגדי ל-a+bia+bi הוא −a−bi-a-bi.

דרך הפתרון

משוואה מהצורה z+z1=z2z+z_1=z_2

כשנתונה משוואה שבה הנעלם zz מופיע רק בחיבור או בחיסור:

1. מעבירים אגפים כמו במספרים ממשיים: z=z2−z1z=z_2-z_1.

2. מחסרים חלק ממשי מחלק ממשי, וחלק מדומה מחלק מדומה.

שים לב

בחיסור מחסרים את שני החלקים: (3−2i)−(−1+5i)=3+1+(−2−5)i=4−7i(3-2i)-(-1+5i)=3+1+(-2-5)i=4-7i. הסוגריים חשובים.

שים לב

כפל של מספר מרוכב במספר ממשי kk מכפיל את שני החלקים: k(a+bi)=ka+kbik(a+bi)=ka+kbi.

דוגמה - סכום, הפרש ומשוואת חיבור

נתונים z1=3−2iz_1=3-2i ו-z2=−1+5iz_2=-1+5i.

א. חשבו את z1+z2z_1+z_2 ואת z1−z2z_1-z_2.

ב. מצאו את zz שמקיים z+z1=z2z+z_1=z_2.

פתרון

1. א: z1+z2=(3−1)+(−2+5)i=2+3iz_1+z_2=(3-1)+(-2+5)i=2+3i.

2. א: z1−z2=(3−(−1))+(−2−5)i=4−7iz_1-z_2=(3-(-1))+(-2-5)i=4-7i.

3. ב: מעבירים אגף: z=z2−z1=(−1−3)+(5−(−2))i=−4+7iz=z_2-z_1=(-1-3)+(5-(-2))i=-4+7i.

4. בדיקה: (−4+7i)+(3−2i)=−1+5i=z2(-4+7i)+(3-2i)=-1+5i=z_2.

תשובה

א. z1+z2=2+3iz_1+z_2=2+3i, z1−z2=4−7iz_1-z_2=4-7i. ב. z=−4+7iz=-4+7i.

שאלות פתוחות על חיבור וחיסור

4. כפל

כפל מספרים מרוכבים

כופלים מספרים מרוכבים כמו שכופלים סוגריים: כל איבר בכל איבר. ההבדל היחיד: בכל מקום שמופיע i2i^2 כותבים −1-1. למשל (1+i)(1+i)=1+i+i+i2=1+2i−1=2i(1+i)(1+i)=1+i+i+i^2=1+2i-1=2i.

במדויק: עבור a,b,c,da,b,c,d ממשיים, המכפלה של a+bia+bi ו-c+dic+di היא המספר (ac−bd)+(ad+bc)i(ac-bd)+(ad+bc)i. זה בדיוק מה שמתקבל מפתיחת הסוגריים לפי חוק הפילוג והצבת i2=−1i^2=-1.

מאיפה מגיע ac−bdac-bd: (a+bi)(c+di)=ac+adi+bci+bd i2(a+bi)(c+di)=ac+adi+bci+bd\,i^2. האיבר האחרון הוא bd⋅(−1)=−bdbd\cdot(-1)=-bd, והוא מצטרף לחלק הממשי.

כפל

(a+bi)(c+di)=(ac−bd)+(ad+bc)i(a+bi)(c+di)=(ac-bd)+(ad+bc)i

הכפל מקיים את חוק החילוף, את חוק הקיבוץ ואת חוק הפילוג: z1(z2+z3)=z1z2+z1z3z_1(z_2+z_3)=z_1z_2+z_1z_3. לכן גם נוסחאות הכפל המקוצר נכונות:

- (a+bi)2=a2−b2+2abi(a+bi)^2=a^2-b^2+2abi

- (a+bi)(a−bi)=a2+b2(a+bi)(a-bi)=a^2+b^2

דרך הפתרון

חישוב חזקה של מספר מרוכב

כשצריך לחשב חזקה כמו (a+bi)n(a+bi)^n:

1. מחשבים את הריבוע (a+bi)2=a2−b2+2abi(a+bi)^2=a^2-b^2+2abi.

2. אם הריבוע יצא מספר ממשי או מספר מהצורה bibi (למשל (1+i)2=2i(1+i)^2=2i), משתמשים בחוקי החזקות: (1+i)4=((1+i)2)2(1+i)^4=\big((1+i)^2\big)^2.

3. אחרת כופלים שוב ושוב, ובכל שלב מביאים להצגה אלגברית.

שים לב

הסימן של bdbd הוא הטעות הנפוצה: (2+3i)(4−i)(2+3i)(4-i) נותן −3i2=+3-3i^2=+3, כלומר החלק הממשי 8+3=118+3=11, לא 8−38-3.

שים לב

מכפלה מהצורה (a+bi)(a−bi)(a+bi)(a-bi) היא תמיד מספר ממשי: (3−i)(3+i)=9+1=10(3-i)(3+i)=9+1=10.

דוגמה - מכפלה של שני מספרים וחזקה רביעית

חשבו והביאו להצגה אלגברית:

א. (2+3i)(4−i)(2+3i)(4-i)

ב. (1+i)4(1+i)^4

פתרון

1. א: פותחים סוגריים: 8−2i+12i−3i28-2i+12i-3i^2.

2. א: −3i2=3-3i^2=3, ולכן 8+3+(−2+12)i=11+10i8+3+(-2+12)i=11+10i.

3. ב: מחשבים ריבוע: (1+i)2=1+2i+i2=2i(1+i)^2=1+2i+i^2=2i.

4. ב: (1+i)4=(2i)2=4i2=−4(1+i)^4=(2i)^2=4i^2=-4.

תשובה

א. 11+10i11+10i. ב. −4-4.

שאלות פתוחות על כפל

5. המספר הצמוד וחילוק

המספר הצמוד

ל-3+4i3+4i יש "בן זוג": 3−4i3-4i. אותו חלק ממשי, והחלק המדומה עם סימן הפוך. בן הזוג הזה נקרא המספר הצמוד, והוא הכלי לחילוק.

במדויק: המספר הצמוד ל-z=a+biz=a+bi (aa, bb ממשיים) הוא zˉ=a−bi\bar z=a-bi. הצמוד של מספר ממשי (b=0b=0) הוא המספר עצמו.

למה הצמוד שימושי: הסכום והמכפלה של zz ו-zˉ\bar z הם מספרים ממשיים. למשל עבור z=3+4iz=3+4i: z+zˉ=6z+\bar z=6 ו-z⋅zˉ=9+16=25z\cdot\bar z=9+16=25. כך אפשר "להיפטר" מ-ii במכנה של שבר.

תכונות הצמוד

עבור z=a+biz=a+bi (aa, bb ממשיים) ולכל z1z_1, z2z_2:

- z+zˉ=2az+\bar z=2a: מספר ממשי.

- z−zˉ=2biz-\bar z=2bi.

- z⋅zˉ=a2+b2z\cdot\bar z=a^2+b^2: מספר ממשי שאינו שלילי, ושווה 00 רק כש-z=0z=0.

- zˉˉ=z\bar{\bar z}=z.

- z1±z2‾=zˉ1±zˉ2\overline{z_1\pm z_2}=\bar z_1\pm\bar z_2 ו-z1⋅z2‾=zˉ1⋅zˉ2\overline{z_1\cdot z_2}=\bar z_1\cdot\bar z_2.

- zz ממשי אם ורק אם zˉ=z\bar z=z.

חילוק מספרים מרוכבים

לחלק ב-z2z_2 פירושו למצוא את המספר שכאשר כופלים אותו ב-z2z_2 מקבלים z1z_1, בדיוק כמו בממשיים.

במדויק: עבור z2≠0z_2\ne0, המנה z1z2\frac{z_1}{z_2} היא המספר המרוכב ww היחיד שמקיים w⋅z2=z1w\cdot z_2=z_1. בחילוק ב-00 אין מנה.

דרך הפתרון

חילוק

כשנתונה מנה z1z2\frac{z_1}{z_2} עם z2=c+di≠0z_2=c+di\ne0:

1. כופלים את המונה ואת המכנה בצמוד של המכנה, c−dic-di.

2. המכנה נעשה ממשי: (c+di)(c−di)=c2+d2(c+di)(c-di)=c^2+d^2.

3. פותחים סוגריים במונה.

4. מחלקים כל חלק של המונה ב-c2+d2c^2+d^2, ומקבלים הצגה אלגברית.

נוסחת החילוק

עבור c+di≠0c+di\ne0:

a+bic+di=(a+bi)(c−di)c2+d2=ac+bdc2+d2+bc−adc2+d2 i\frac{a+bi}{c+di}=\frac{(a+bi)(c-di)}{c^2+d^2}=\frac{ac+bd}{c^2+d^2}+\frac{bc-ad}{c^2+d^2}\,i
דרך הפתרון

משוואה שמופיעים בה zz ו-zˉ\bar z

כשהנעלם zz מופיע במשוואה גם עם הצמוד שלו:

1. מציבים z=x+yiz=x+yi ו-zˉ=x−yi\bar z=x-yi, כאשר xx, yy ממשיים.

2. מביאים כל אגף להצגה אלגברית.

3. משווים חלקים ממשיים וחלקים מדומים.

4. פותרים את המערכת, ושומרים רק פתרונות שבהם xx ו-yy ממשיים.

שים לב

מכפילים בצמוד גם את המונה, לא רק את המכנה. אחרת השבר משתנה.

שים לב

הצמוד של −2+5i-2+5i הוא −2−5i-2-5i: הופכים רק את סימן החלק המדומה.

דוגמה א - חילוק: כפל בצמוד של המכנה

חשבו והביאו להצגה אלגברית: 3+4i1−2i\frac{3+4i}{1-2i}.

פתרון

1. הצמוד של המכנה הוא 1+2i1+2i. כופלים בו מונה ומכנה.

2. המכנה: (1−2i)(1+2i)=1+4=5(1-2i)(1+2i)=1+4=5.

3. המונה: (3+4i)(1+2i)=3+6i+4i+8i2=−5+10i(3+4i)(1+2i)=3+6i+4i+8i^2=-5+10i.

4. מחלקים: −5+10i5=−1+2i\frac{-5+10i}{5}=-1+2i.

5. בדיקה: (−1+2i)(1−2i)=−1+2i+2i−4i2=3+4i(-1+2i)(1-2i)=-1+2i+2i-4i^2=3+4i.

תשובה

−1+2i-1+2i

דוגמה ב - משוואה עם zz ועם zˉ\bar z

מצאו את כל המספרים המרוכבים zz שמקיימים z⋅zˉ+2z=7+4iz\cdot\bar z+2z=7+4i.

פתרון

1. מציבים z=x+yiz=x+yi, xx ו-yy ממשיים. אז z⋅zˉ=x2+y2z\cdot\bar z=x^2+y^2.

2. אגף שמאל: x2+y2+2x+2yix^2+y^2+2x+2yi.

3. משווים חלקים מדומים: 2y=42y=4, ולכן y=2y=2.

4. משווים חלקים ממשיים: x2+y2+2x=7x^2+y^2+2x=7, כלומר x2+4+2x=7x^2+4+2x=7, ו-x2+2x−3=0x^2+2x-3=0.

5. (x+3)(x−1)=0(x+3)(x-1)=0, ולכן x=1x=1 או x=−3x=-3. שני הפתרונות ממשיים.

6. בדיקה עבור z=−3+2iz=-3+2i: 9+4+(−6+4i)=7+4i9+4+(-6+4i)=7+4i.

תשובה

z=1+2iz=1+2i או z=−3+2iz=-3+2i

שאלות פתוחות על המספר הצמוד וחילוק

6. שורש ריבועי של מספר מרוכב

שורש ריבועי של מספר מרוכב

33 ו-−3-3 הם שורשים ריבועיים של 99, כי הריבוע של כל אחד מהם הוא 99. באותו אופן 2i2i ו-−2i-2i הם שורשים ריבועיים של −4-4. גם למספר כמו −5+12i-5+12i יש שורשים ריבועיים: 2+3i2+3i ו-−2−3i-2-3i.

במדויק: שורש ריבועי (שורש מסדר 2) של מספר מרוכב ww הוא כל מספר מרוכב zz שמקיים z2=wz^2=w. לכל w≠0w\ne0 יש בדיוק שני שורשים ריבועיים, והם נגדיים זה לזה (zz ו-−z-z). ל-w=0w=0 יש שורש ריבועי אחד בלבד: 00.

במספרים הממשיים, למספר שלילי אין שורש ריבועי. במספרים המרוכבים לכל מספר יש שורש ריבועי. למשל השורשים של −c-c (עבור c>0c>0) הם c i\sqrt c\,i ו-−c i-\sqrt c\,i. מכאן שכל משוואה ריבועית אפשר לפתור במספרים המרוכבים.

משוואות לשורש ריבועי

z=x+yiz=x+yi (xx, yy ממשיים) הוא שורש ריבועי של w=a+biw=a+bi אם ורק אם:

{x2−y2=a2xy=b\begin{cases}x^2-y^2=a\\ 2xy=b\end{cases}

כשהמספר ממשי (b=0b=0):

המספר w=aw=aהשורשים הריבועיים
a>0a>0±a\pm\sqrt a
a<0a<0±−a i\pm\sqrt{-a}\,i
a=0a=000
דרך הפתרון

מציאת השורשים הריבועיים של a+bia+bi

כשצריך למצוא את השורשים הריבועיים של w=a+biw=a+bi עם b≠0b\ne0:

1. מציבים z=x+yiz=x+yi (xx, yy ממשיים) ודורשים z2=wz^2=w: x2−y2+2xyi=a+bix^2-y^2+2xyi=a+bi.

2. משווים חלקים: x2−y2=ax^2-y^2=a ו-2xy=b2xy=b.

3. מ-2xy=b2xy=b מקבלים y=b2xy=\frac{b}{2x} (כאן x≠0x\ne0, כי b≠0b\ne0). מציבים ב-x2−y2=ax^2-y^2=a, כופלים ב-x2x^2, ומקבלים משוואה ריבועית ב-x2x^2.

4. שומרים רק x2>0x^2>0, כי xx ממשי. מקבלים שני ערכים של xx, ומכל אחד y=b2xy=\frac{b}{2x}.

5. בודקים: מעלים בריבוע את אחד השורשים.

שים לב

פתרון שבו x2x^2 שלילי נפסל: xx חייב להיות ממשי.

שים לב

מ-2xy=b2xy=b: כש-b>0b>0 ל-xx ול-yy אותו סימן, וכש-b<0b<0 סימנים הפוכים. זו בדיקה מהירה לתשובה.

דוגמה - שורשים ריבועיים של מספר שאינו ממשי

מצאו את השורשים הריבועיים של w=−5+12iw=-5+12i.

פתרון

1. מחפשים z=x+yiz=x+yi (xx, yy ממשיים) עם z2=−5+12iz^2=-5+12i: x2−y2+2xyi=−5+12ix^2-y^2+2xyi=-5+12i.

2. משווים חלקים: x2−y2=−5x^2-y^2=-5 ו-2xy=122xy=12, כלומר y=6xy=\frac6x.

3. מציבים: x2−36x2=−5x^2-\frac{36}{x^2}=-5. כופלים ב-x2x^2: x4+5x2−36=0x^4+5x^2-36=0.

4. (x2+9)(x2−4)=0(x^2+9)(x^2-4)=0. x2=−9x^2=-9 נפסל (xx ממשי), ולכן x2=4x^2=4, כלומר x=2x=2 או x=−2x=-2.

5. x=2x=2 נותן y=3y=3, ו-x=−2x=-2 נותן y=−3y=-3.

6. בדיקה: (2+3i)2=4+12i+9i2=−5+12i(2+3i)^2=4+12i+9i^2=-5+12i.

תשובה

2+3i2+3i ו-−2−3i-2-3i

שאלות פתוחות על שורש ריבועי של מספר מרוכב

7. משוואות ריבועיות עם פתרונות מרוכבים

משוואה ריבועית במספרים המרוכבים

ל-x2−4x+13=0x^2-4x+13=0 אין פתרון ממשי, כי הדיסקרימיננטה שלילית. במספרים המרוכבים יש לה פתרונות: 2+3i2+3i ו-2−3i2-3i. נוסחת השורשים ממשיכה לעבוד, ורק את השורש של הדיסקרימיננטה מחשבים כשורש ריבועי של מספר מרוכב.

במדויק: משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה az2+bz+c=0az^2+bz+c=0, כאשר aa, bb, cc מספרים מרוכבים (בפרט ממשיים) ו-a≠0a\ne0. פתרון שלה הוא כל מספר מרוכב zz שמקיים אותה. כאשר Δ=b2−4ac=0\Delta=b^2-4ac=0 יש לה פתרון אחד, ובכל מקרה אחר יש לה בדיוק שני פתרונות שונים.

פתרון משוואה ריבועית

עבור az2+bz+c=0az^2+bz+c=0, a≠0a\ne0, ו-Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac:

z1,2=−b±w2az_{1,2}=\frac{-b\pm w}{2a}

כאשר ww הוא אחד השורשים הריבועיים של Δ\Delta (השורש השני הוא −w-w, והוא נותן את אותם שני פתרונות).

כשהמקדמים aa, bb, cc ממשיים:

הדיסקרימיננטההפתרונות
Δ>0\Delta>0שני פתרונות ממשיים
Δ=0\Delta=0פתרון ממשי אחד: −b2a-\frac{b}{2a}
Δ<0\Delta<0שני פתרונות צמודים: −b±−Δ i2a\frac{-b\pm\sqrt{-\Delta}\,i}{2a}
דרך הפתרון

פתרון משוואה ריבועית עם מקדמים מרוכבים

כשנתונה az2+bz+c=0az^2+bz+c=0 שבה לפחות מקדם אחד אינו ממשי:

1. מחשבים Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac ומביאים להצגה אלגברית.

2. מוצאים שורש ריבועי ww של Δ\Delta (מ-x2−y2x^2-y^2 ו-2xy2xy).

3. מציבים בנוסחה z1,2=−b±w2az_{1,2}=\frac{-b\pm w}{2a}.

4. מביאים כל פתרון להצגה אלגברית, ובודקים בהצבה.

בניית משוואה ריבועית מהפתרונות

משוואה ריבועית שהפתרונות שלה z1z_1 ו-z2z_2 היא (z−z1)(z−z2)=0(z-z_1)(z-z_2)=0, או כל משוואה שמתקבלת ממנה בכפל במספר שונה מ-00. אם המקדמים ממשיים ו-z1z_1 אינו ממשי, הפתרון השני הוא בהכרח zˉ1\bar z_1. למשל אם 1+i1+i פתרון של z2+bz+c=0z^2+bz+c=0 עם bb, cc ממשיים:

(z−1−i)(z−1+i)=(z−1)2+1=z2−2z+2(z-1-i)(z-1+i)=(z-1)^2+1=z^2-2z+2
שים לב

הכלל על פתרונות צמודים נכון כשכל המקדמים ממשיים. כשיש מקדם שאינו ממשי, הפתרונות בדרך כלל אינם צמודים: ל-z2−4iz−4−2i=0z^2-4iz-4-2i=0 הפתרונות 1+3i1+3i ו-−1+i-1+i.

שים לב

אין צורך לבדוק את שני השורשים של Δ\Delta: הסימן ±\pm בנוסחה כבר מכסה את שניהם.

דוגמה א - מקדמים ממשיים ודיסקרימיננטה שלילית

פתרו את המשוואה z2−4z+13=0z^2-4z+13=0.

פתרון

1. המקדמים ממשיים: a=1a=1, b=−4b=-4, c=13c=13.

2. Δ=16−52=−36<0\Delta=16-52=-36<0, ולכן יש שני פתרונות צמודים.

3. −Δ=36=6\sqrt{-\Delta}=\sqrt{36}=6.

4. z1,2=4±6i2=2±3iz_{1,2}=\frac{4\pm6i}{2}=2\pm3i.

5. בדיקה: (2+3i)2−4(2+3i)+13=(−5+12i)−8−12i+13=0(2+3i)^2-4(2+3i)+13=(-5+12i)-8-12i+13=0.

תשובה

z=2+3iz=2+3i או z=2−3iz=2-3i

דוגמה ב - מקדמים מרוכבים: שורש ריבועי של Δ\Delta

פתרו את המשוואה z2−4iz−4−2i=0z^2-4iz-4-2i=0.

פתרון

1. המקדמים: a=1a=1, b=−4ib=-4i, c=−4−2ic=-4-2i.

2. Δ=(−4i)2−4(−4−2i)=−16+16+8i=8i\Delta=(-4i)^2-4(-4-2i)=-16+16+8i=8i.

3. שורש ריבועי של 8i8i: x2−y2=0x^2-y^2=0 ו-2xy=82xy=8. מ-x2−y2=0x^2-y^2=0 מקבלים y=±xy=\pm x, ומ-2xy=82xy=8 מקבלים xy=4>0xy=4>0, ולכן y=xy=x ו-x2=4x^2=4. ניקח w=2+2iw=2+2i.

4. z1,2=4i±(2+2i)2z_{1,2}=\frac{4i\pm(2+2i)}{2}: z1=2+6i2=1+3iz_1=\frac{2+6i}{2}=1+3i, z2=−2+2i2=−1+iz_2=\frac{-2+2i}{2}=-1+i.

5. בדיקה: (z−1−3i)(z+1−i)=z2−4iz−4−2i(z-1-3i)(z+1-i)=z^2-4iz-4-2i, כי z1+z2=4iz_1+z_2=4i ו-z1z2=(1+3i)(−1+i)=−4−2iz_1z_2=(1+3i)(-1+i)=-4-2i.

תשובה

z=1+3iz=1+3i או z=−1+iz=-1+i

שאלות פתוחות על משוואות ריבועיות עם פתרונות מרוכבים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.