תזכורת: הצגה קוטבית ומשפט דה-מואבר
מספר מרוכב שונה מאפס אפשר לתאר גם בעזרת שני נתונים אחרים: כמה הוא רחוק מהראשית, ובאיזו זווית הוא נמצא.
במדויק: ההצגה הקוטבית של היא , כאשר (מספר חיובי), ו- הוא ארגומנט של : זווית שבה מסובבים את החלק החיובי של הציר הממשי סביב הראשית (נגד כיוון השעון כש-) כך שהקרן עוברת דרך הנקודה . לכל יש אינסוף ארגומנטים, וההפרש בין כל שניים מהם הוא כפולה שלמה של . בדרך כלל בוחרים את הארגומנט שמקיים . למספר אין הצגה קוטבית.
משפט דה-מואבר: לכל טבעי, .
בכל הנושא הזה נעבוד במישור גאוס: הציר האופקי הוא הציר הממשי, והאנכי הוא הציר המדומה. המספר הוא הנקודה . למשל : ו-, ולכן .
משפט דה-מואבר אומר שבהעלאה בחזקה הערך המוחלט עולה בחזקה , והזווית מוכפלת ב-. ממנו נקבל את השורשים מסדר .
תזכורת: ערך מוחלט ומרחק במישור גאוס
הערך המוחלט של מספר מרוכב הוא אורך: המרחק של הנקודה מהראשית. מכאן מגיע הכלי העיקרי של המקומות הגאומטריים.
במדויק: עבור , הוא המרחק של הנקודה מהראשית, ו- הוא המרחק בין הנקודות ו- במישור גאוס. בנוסף , ו- ( הוא המספר הצמוד ל-).
למה הוא מרחק: אם ו-, אז , וזו בדיוק נוסחת המרחק בין הנקודות ו-. למשל המרחק בין ל- הוא .
1. שורשים מסדר n של מספר מרוכב
שורש מסדר של מספר מרוכב
למספר מרוכב שונה מאפס יש שני שורשים ריבועיים. למשל ל- יש את ואת . אפשר לשאול את אותה שאלה על חזקות אחרות: איזה מספר בחזקת 3 נותן ? איזה מספר בחזקת 4 נותן ? מספר כזה נקרא שורש מסדר .
במדויק: יהיו מספר טבעי ו- מספר מרוכב. מספר מרוכב הוא שורש מסדר של אם . אם , יש ל- בדיוק שורשים שונים מסדר . אם , יש שורש אחד בלבד: .
למה דווקא שורשים? נכתוב ונחפש . לפי משפט דה-מואבר . כדי ש- צריך , כלומר , וצריך ש- תהיה שווה ל- עד כדי כפולה של : . לכן . עבור מתקבלות נקודות שונות, ומ- הן חוזרות על עצמן.
באיור: שלושת השורשים מסדר 3 של . כולם על המעגל שמרכזו בראשית ורדיוסו , והם קודקודי משולש שווה צלעות.
פתרונות המשוואה
עבור ו- טבעי, הפתרונות הם:
•בנוסחה (כמו בנוסחאון) מתאים ל-. במעלות: הארגומנטים הם .
- ו- הם המודול והארגומנט של (בהצגה הקוטבית סימנו אותם ו-).
•לכל השורשים אותו ערך מוחלט: .
•ההפרש בין הארגומנטים של שני שורשים עוקבים הוא .
פתרון המשוואה
כשנתונה משוואה מהצורה עם , או משוואה שאפשר להביא לצורה הזאת (כמו ):
1. מבודדים את באגף אחד.
2. כותבים את בהצגה קוטבית: , ו- הארגומנט של , (לפי הרביע שבו נמצא).
3. מחשבים את הערך המוחלט של השורשים: .
4. מחשבים את הארגומנטים עבור .
5. אם צריך, עוברים להצגה אלגברית .
הייצוג הגרפי של פתרונות
עבור :
•אם , הפתרונות הם קודקודי מצולע משוכלל בעל צלעות, החסום במעגל שמרכזו בראשית ורדיוסו .
•אם , שני הפתרונות הם קצות קוטר של המעגל הזה: .
הערך המוחלט של השורשים הוא : מספר ממשי חיובי אחד, בלי . השורשים השונים נבדלים רק בארגומנט.
לוקחים בדיוק ערכים של , מ- עד . הערך נותן שוב את , כי הזווית גדלה ב-.
בדיקה: מעלים שורש אחד בחזקת (לפי דה-מואבר או בכפל ישיר) וצריך לקבל את .
דוגמה - ארבעה שורשים של מספר ברביע השני
פתרו את המשוואה . כתבו את הפתרונות בהצגה אלגברית.
מחשבים את ארבעת השורשים מסדר 4 של .
1. הערך המוחלט: .
2. הארגומנט: ו-. ברביע השני, ולכן .
3. הערך המוחלט של כל שורש: .
4. הארגומנטים: . עבור : .
5. מעבר להצגה אלגברית:
-
-
-
-
6. בדיקה: , ולכן .
ארבעת הפתרונות הם קודקודי ריבוע החסום במעגל שרדיוסו :
, , ,
2. שורשי היחידה כקודקודי מצולע משוכלל
שורשי היחידה מסדר
המקרה הפשוט ביותר של הוא . הפתרונות שלו נקראים שורשי היחידה. למשל, שורשי היחידה מסדר 4 הם , , ו-: כל אחד מהם בחזקת 4 שווה .
במדויק: יהי מספר טבעי. שורשי היחידה מסדר הם הפתרונות של המשוואה :
זה מקרה פרטי של הנוסחה לשורשים, עם ו-. לכן:
•כל השורשים על מעגל היחידה (מרכזו בראשית ורדיוסו ).
•אחד השורשים הוא תמיד .
•הזווית בין שני שורשים עוקבים היא .
באיור: שורשי היחידה מסדר 6 הם קודקודי משושה משוכלל.
שורשי היחידה כקודקודי מצולע משוכלל
עבור , שורשי היחידה מסדר הם קודקודי מצולע משוכלל בעל צלעות, החסום במעגל היחידה. אחד הקודקודים הוא .
אורך הצלע: (מיתר שהזווית המרכזית שלו ).
תכונות שורשי היחידה
נסמן , עם .
למה הסכום : לפי נוסחת הסכום של סדרה הנדסית, . מותר לחלק, כי כש-.
מכל פתרון אחד מקבלים את כולם: אם פתרון של , כל הפתרונות הם . כפל ב- הוא סיבוב ב- סביב הראשית.
דוגמה - שורשי היחידה מסדר 6 והמשושה המשוכלל
א. מצאו את שורשי היחידה מסדר 6 בהצגה אלגברית.
ב. הראו שסכומם .
ג. השורשים הם קודקודי מצולע. חשבו את היקפו.
1. לפי הנוסחה, , עבור .
2. בהצגה אלגברית: , , , , , .
3. סכום החלקים הממשיים: . סכום החלקים המדומים: . לכן הסכום .
4. השורשים הם קודקודי משושה משוכלל. אורך צלע: (ובנוסחה: ).
5. ההיקף: .
א. . ב. הסכום . ג. ההיקף .
3. מקומות גאומטריים: מעגל
מקום גאומטרי: מעגל
במישור גאוס הוא המרחק בין הנקודות ו-. לכן משוואה עם ערכים מוחלטים מתארת מקום גאומטרי: אוסף כל הנקודות שמקיימות תנאי על מרחקים. המשוואה אומרת: המרחק של מ- הוא . זה מעגל.
במדויק: יהיו מספר מרוכב ו- מספר ממשי. אוסף כל הנקודות במישור גאוס שמקיימות הוא המעגל שמרכזו הנקודה ורדיוסו . (אם המקום הוא הנקודה בלבד, ואם אין אף נקודה.)
הקשר לגאומטריה אנליטית: מציבים ו-. אז , ולכן שקול ל-, משוואת המעגל שמרכזו ורדיוסו .
באיור: המעגל . הנקודה עליו, כי .
מעגל במישור גאוס
, כאשר : מעגל שמרכזו ורדיוסו .
זיהוי מעגל ממשוואה
כשנתונה משוואה , כאשר ו- מרוכבים ו- ממשי:
1. מוציאים את מחוץ לערך המוחלט: .
2. מחלקים ב-: .
3. קוראים את המרכז ואת הרדיוס .
4. אם מבקשים משוואה בגאומטריה אנליטית: , כאשר .
שימו לב לסימן: , ולכן המרכז הוא , לא .
כשמופיע : , כי ערכו המוחלט של מספר שווה לערכו המוחלט של הצמוד לו. לכן הוא מעגל שמרכזו .
דוגמה - מעגל כשלפני יש מקדם מרוכב
נתון המקום הגאומטרי .
א. מצאו את המרכז ואת הרדיוס.
ב. כתבו את משוואת המעגל בגאומטריה אנליטית.
ג. האם הנקודה נמצאת על המקום הגאומטרי?
1. מוציאים את מחוץ לסוגריים: , ולכן .
2. , ולכן המשוואה היא : מעגל שמרכזו ורדיוסו .
3. בגאומטריה אנליטית המרכז הוא , והמשוואה .
4. בודקים את : . הנקודה על המעגל.
5. בדיקה במשוואה המקורית: , ו-.
א. מרכז , רדיוס . ב. . ג. כן.
4. מקומות גאומטריים: אנך אמצעי ומעגל אפולוניוס
אנך אמצעי ומעגל אפולוניוס
מה קורה כשמשווים מרחקים משתי נקודות? הנקודות שמרחקן מ- שווה למרחקן מ- יוצרות את האנך האמצעי לקטע. ואם מרחק אחד גדול פי מהשני, מתקבל מעגל שנקרא מעגל אפולוניוס.
במדויק: יהיו שני מספרים מרוכבים ו- מספר ממשי.
•אוסף הנקודות שמקיימות הוא האנך האמצעי לקטע שקצותיו ו-.
•אם , אוסף הנקודות שמקיימות הוא מעגל, מעגל אפולוניוס. מרכזו על הישר שעובר דרך ו-, אבל לא באמצע הקטע.
בשני המקרים אפשר לעבור לגאומטריה אנליטית: מציבים ומעלים את שני האגפים בריבוע. באנך האמצעי האיברים ו- מצטמצמים, ונשאר ישר. במעגל אפולוניוס הם לא מצטמצמים (המקדם שלהם ), ומתקבל מעגל.
באיור: ו-. האנך האמצעי הוא הציר המדומה. מעגל אפולוניוס הוא המעגל , והוא מקיף את .
אנך אמצעי ומעגל אפולוניוס במישור גאוס
משוואת האנך האמצעי
כשנתונה משוואה עם :
1. מציבים וכותבים כל ערך מוחלט כשורש של סכום ריבועים.
2. מעלים את שני האגפים בריבוע. ו- מצטמצמים.
3. מסדרים למשוואת ישר.
4. בדיקה: אמצע הקטע מקיים את משוואת הישר, והישר ניצב לקטע .
מרכז ורדיוס של מעגל אפולוניוס
כשנתונה משוואה עם , :
1. מציבים וכותבים כל ערך מוחלט כשורש של סכום ריבועים.
2. מעלים את שני האגפים בריבוע (שניהם אי-שליליים, ולכן זה שקול).
3. מעבירים הכול לאגף אחד ומחלקים במקדם של .
4. משלימים לריבוע: . המרכז והרדיוס .
מעגל אפולוניוס מקיף את הנקודה שהמרחק ממנה קטן יותר: כש- הוא מקיף את , וכש- הוא מקיף את .
אם יש מקדם לפני , קודם מוציאים אותו. למשל הוא , כלומר , ולכן . כש- אין מעגל אלא אנך אמצעי.
דוגמה א - שוויון מרחקים משתי נקודות: אנך אמצעי
מצאו את משוואת המקום הגאומטרי ותארו אותו.
1. כותבים בצורה : ו-. המקום הוא האנך האמצעי לקטע שקצותיו ו-.
2. מציבים ומעלים בריבוע: .
3. פותחים סוגריים. ו- מצטמצמים: .
4. מסדרים: , כלומר , או .
5. בדיקה: אמצע הקטע , ו-. שיפוע הקטע , ומכפלת השיפועים : הישר ניצב לקטע.
האנך האמצעי לקטע שבין ל-: .
דוגמה ב - מרחק אחד כפול מהשני: מעגל אפולוניוס
מצאו את המרכז ואת הרדיוס של המקום הגאומטרי .
1. זו משוואה מהצורה עם , , , ולכן זה מעגל אפולוניוס.
2. מציבים ומעלים בריבוע: .
3. פותחים: , ולכן .
4. מחלקים ב-: .
5. משלימים לריבוע: .
6. המרכז , כלומר , והרדיוס .
7. בדיקה: המרכז על הישר שעובר דרך ו-: . ו-, ולכן המעגל מקיף את : המרחק מהמרכז ל- הוא .
מעגל שמרכזו ורדיוסו , כלומר .
5. בעיות גאומטריות משולבות וטרנספורמציות במישור
טרנספורמציות במישור גאוס
פעולה חשבונית על מעבירה את הנקודה למקום חדש. כך אפשר להזיז, לסובב, למתוח ולשקף צורה שלמה: מפעילים את אותה פעולה על כל הקודקודים. כך עובדות גם תוכנות גרפיקה ממוחשבת.
במדויק: טרנספורמציה של המישור היא כלל שמתאים לכל נקודה במישור גאוס נקודה אחת . בעזרת מספרים מרוכבים:
- הזזה בווקטור שמייצג המספר : .
- סיבוב סביב הראשית בזווית נגד כיוון השעון: .
- מתיחה או כיווץ מהראשית פי , כאשר ממשי: (מתיחה כש-, כיווץ כש-).
- שיקוף בציר הממשי: .
באיור: המשולש שקודקודיו , , , והמשולש שמתקבל כשכופלים כל קודקוד ב-: , , . כי , הכפל ב- הוא סיבוב ב- סביב הראשית. המשולש לא משנה צורה וגודל, רק מסתובב.
כפל במספר מרוכב: סיבוב ומתיחה
כפל ב- הוא סיבוב סביב הראשית בזווית ומתיחה (או כיווץ) פי .
סיבוב סביב נקודה
סיבוב בזווית נגד כיוון השעון סביב הנקודה :
כלומר: מזיזים כך ש- עובר לראשית (), מסובבים, ומזיזים חזרה ().
פתרון בעיה גאומטרית בעזרת מספרים מרוכבים
כשנתונה צורה גאומטרית (משולש, ריבוע, מצולע) ושואלים על נקודות, אורכים או זוויות:
1. ממקמים את הצורה במישור גאוס (נוח: קודקוד בראשית, צלע על הציר הממשי) וכותבים כל נקודה כמספר מרוכב.
2. מתרגמים את הנתונים: אורך הקטע בין ל- הוא , אמצע הקטע , וצלע שמתקבלת מסיבוב של צלע אחרת בזווית היא הכפל שלה ב-.
3. מחשבים.
4. מתרגמים את התוצאה חזרה לשפה הגאומטרית.
סכום מרחקים קבוע: אליפסה
יהיו ו- ממשי. המקום הגאומטרי :
•אם : אליפסה שמוקדיה ו-.
•אם : רק הקטע שבין ל-.
•אם : אין אף נקודה.
הפרש מרחקים קבוע נותן היפרבולה: עם היא היפרבולה שמוקדיה ו-. בלי הערך המוחלט החיצוני, הוא רק הענף הקרוב יותר ל-.
כפל ב- מסובב נגד כיוון השעון. אם הקודקודים מסודרים עם כיוון השעון, כופלים ב-.
דוגמה א - קודקודי ריבוע בעזרת סיבוב ב-
הוא ריבוע שקודקודיו מסודרים נגד כיוון השעון. הקודקודים ו- מיוצגים במישור גאוס על ידי המספרים ו-.
א. מצאו את המספרים שמייצגים את ואת .
ב. חשבו את שטח הריבוע.
נתון: , , ריבוע נגד כיוון השעון. המטרה: , ושטח הריבוע.
1. הצלע מיוצגת על ידי .
2. בריבוע נגד כיוון השעון, הצלע מתקבלת מ- בסיבוב ב- נגד כיוון השעון, כלומר בכפל ב-: .
3. .
4. גם שווה ל- (צלעות נגדיות בריבוע): .
5. בדיקה: , כלומר מקבילה ושווה ל-.
6. השטח: .
א. , . ב. השטח .
דוגמה ב - סכום מרחקים קבוע: זיהוי אליפסה
הראו שאוסף הנקודות במישור גאוס שמקיימות הוא אליפסה, ומצאו את משוואתה הקנונית.
נתון: סכום המרחקים של מהנקודות ו- הוא . המטרה: להראות שזו אליפסה ולמצוא את משוואתה.
1. הוא המרחק מהנקודה , ו- הוא המרחק מהנקודה .
2. המרחק בין שתי הנקודות הוא , וסכום המרחקים . לכן זו אליפסה שמוקדיה .
3. , ולכן . המוקדים על הציר הממשי, ו-.
4. .
5. המשוואה הקנונית: .
אליפסה שמוקדיה : .