דילוג לתוכן המרכזי

סיכום שורשים ומקומות גאומטריים במישור גאוס

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בשורשים ומקומות גאומטריים במישור גאוס: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הצגה קוטבית ומשפט דה-מואבר

מספר מרוכב z=a+biz=a+bi שונה מאפס אפשר לתאר גם בעזרת שני נתונים אחרים: כמה הוא רחוק מהראשית, ובאיזו זווית הוא נמצא.

במדויק: ההצגה הקוטבית של z≠0z\ne0 היא z=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=r(\cos\theta+i\sin\theta), כאשר r=∣z∣=a2+b2r=|z|=\sqrt{a^2+b^2} (מספר חיובי), ו-θ\theta הוא ארגומנט של zz: זווית שבה מסובבים את החלק החיובי של הציר הממשי סביב הראשית (נגד כיוון השעון כש-θ>0\theta>0) כך שהקרן עוברת דרך הנקודה zz. לכל z≠0z\ne0 יש אינסוף ארגומנטים, וההפרש בין כל שניים מהם הוא כפולה שלמה של 360∘360^\circ. בדרך כלל בוחרים את הארגומנט שמקיים 0∘≤θ<360∘0^\circ\le\theta<360^\circ. למספר 00 אין הצגה קוטבית.

משפט דה-מואבר: לכל nn טבעי, [r(cos⁡θ+isin⁡θ)]n=rn(cos⁡nθ+isin⁡nθ)[r(\cos\theta+i\sin\theta)]^n=r^n(\cos n\theta+i\sin n\theta).

בכל הנושא הזה נעבוד במישור גאוס: הציר האופקי הוא הציר הממשי, והאנכי הוא הציר המדומה. המספר z=a+biz=a+bi הוא הנקודה (a,b)(a,b). למשל z=1+3 iz=1+\sqrt3\,i: r=1+3=2r=\sqrt{1+3}=2 ו-θ=60∘\theta=60^\circ, ולכן z=2(cos⁡60∘+isin⁡60∘)z=2(\cos60^\circ+i\sin60^\circ).

משפט דה-מואבר אומר שבהעלאה בחזקה nn הערך המוחלט עולה בחזקה nn, והזווית מוכפלת ב-nn. ממנו נקבל את השורשים מסדר nn.

‫ממשי‬‫מדומה‬-1.0-0.50.51.01.52.02.53.0-1.0-0.50.51.01.52.02.53.01+√3i

תזכורת: ערך מוחלט ומרחק במישור גאוס

הערך המוחלט של מספר מרוכב הוא אורך: המרחק של הנקודה מהראשית. מכאן מגיע הכלי העיקרי של המקומות הגאומטריים.

במדויק: עבור z=a+biz=a+bi, ∣z∣=a2+b2|z|=\sqrt{a^2+b^2} הוא המרחק של הנקודה zz מהראשית, ו-∣z1−z2∣|z_1-z_2| הוא המרחק בין הנקודות z1z_1 ו-z2z_2 במישור גאוס. בנוסף ∣z1z2∣=∣z1∣⋅∣z2∣|z_1z_2|=|z_1|\cdot|z_2|, ו-∣zˉ∣=∣z∣|\bar z|=|z| (zˉ\bar z הוא המספר הצמוד ל-zz).

למה ∣z1−z2∣|z_1-z_2| הוא מרחק: אם z1=x1+y1iz_1=x_1+y_1i ו-z2=x2+y2iz_2=x_2+y_2i, אז ∣z1−z2∣=(x1−x2)2+(y1−y2)2|z_1-z_2|=\sqrt{(x_1-x_2)^2+(y_1-y_2)^2}, וזו בדיוק נוסחת המרחק בין הנקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2). למשל המרחק בין 4+3i4+3i ל-1−i1-i הוא ∣3+4i∣=5|3+4i|=5.

‫ממשי‬‫מדומה‬-1123456-2-112345z₁=4+3iz₂=1−i

1. שורשים מסדר n של מספר מרוכב

שורש מסדר nn של מספר מרוכב

למספר מרוכב שונה מאפס יש שני שורשים ריבועיים. למשל ל-−4-4 יש את 2i2i ואת −2i-2i. אפשר לשאול את אותה שאלה על חזקות אחרות: איזה מספר בחזקת 3 נותן 8i8i? איזה מספר בחזקת 4 נותן −16-16? מספר כזה נקרא שורש מסדר nn.

במדויק: יהיו n≥2n\ge2 מספר טבעי ו-ww מספר מרוכב. מספר מרוכב zz הוא שורש מסדר nn של ww אם zn=wz^n=w. אם w≠0w\ne0, יש ל-ww בדיוק nn שורשים שונים מסדר nn. אם w=0w=0, יש שורש אחד בלבד: z=0z=0.

למה דווקא nn שורשים? נכתוב w=R(cos⁡φ+isin⁡φ)w=R(\cos\varphi+i\sin\varphi) ונחפש z=r(cos⁡θ+isin⁡θ)z=r(\cos\theta+i\sin\theta). לפי משפט דה-מואבר zn=rn(cos⁡nθ+isin⁡nθ)z^n=r^n(\cos n\theta+i\sin n\theta). כדי ש-zn=wz^n=w צריך rn=Rr^n=R, כלומר r=Rnr=\sqrt[n]{R}, וצריך ש-nθn\theta תהיה שווה ל-φ\varphi עד כדי כפולה של 360∘360^\circ: nθ=φ+360∘kn\theta=\varphi+360^\circ k. לכן θ=φ+360∘kn\theta=\frac{\varphi+360^\circ k}{n}. עבור k=0,1,…,n−1k=0,1,\dots,n-1 מתקבלות nn נקודות שונות, ומ-k=nk=n הן חוזרות על עצמן.

באיור: שלושת השורשים מסדר 3 של 8i8i. כולם על המעגל שמרכזו בראשית ורדיוסו 83=2\sqrt[3]{8}=2, והם קודקודי משולש שווה צלעות.

‫ממשי‬‫מדומה‬-33-33√3+i−√3+i−2i

פתרונות המשוואה zn=R(cos⁡φ+isin⁡φ)z^n=R(\cos\varphi+i\sin\varphi)

עבור R>0R>0 ו-n≥2n\ge2 טבעי, הפתרונות הם:

zk=Rn(cos⁡φ+2πkn+isin⁡φ+2πkn),k=0,1,2,…,n−1z_k=\sqrt[n]{R}\left(\cos\frac{\varphi+2\pi k}{n}+i\sin\frac{\varphi+2\pi k}{n}\right),\quad k=0,1,2,\dots,n-1

•בנוסחה (כמו בנוסחאון) 2π2\pi מתאים ל-360∘360^\circ. במעלות: הארגומנטים הם φ+360∘kn\frac{\varphi+360^\circ k}{n}.

- RR ו-φ\varphi הם המודול והארגומנט של ww (בהצגה הקוטבית סימנו אותם rr ו-θ\theta).

•לכל השורשים אותו ערך מוחלט: ∣zk∣=Rn|z_k|=\sqrt[n]{R}.

•ההפרש בין הארגומנטים של שני שורשים עוקבים הוא 360∘n\frac{360^\circ}{n}.

דרך הפתרון

פתרון המשוואה zn=wz^n=w

כשנתונה משוואה מהצורה zn=wz^n=w עם w≠0w\ne0, או משוואה שאפשר להביא לצורה הזאת (כמו z4+16=0z^4+16=0):

1. מבודדים את znz^n באגף אחד.

2. כותבים את ww בהצגה קוטבית: R=∣w∣R=|w|, ו-φ\varphi הארגומנט של ww, 0∘≤φ<360∘0^\circ\le\varphi<360^\circ (לפי הרביע שבו ww נמצא).

3. מחשבים את הערך המוחלט של השורשים: Rn\sqrt[n]{R}.

4. מחשבים את הארגומנטים φ+360∘kn\frac{\varphi+360^\circ k}{n} עבור k=0,1,…,n−1k=0,1,\dots,n-1.

5. אם צריך, עוברים להצגה אלגברית a+bia+bi.

הייצוג הגרפי של פתרונות zn=wz^n=w

עבור w≠0w\ne0:

•אם n≥3n\ge3, הפתרונות הם קודקודי מצולע משוכלל בעל nn צלעות, החסום במעגל שמרכזו בראשית ורדיוסו ∣w∣n\sqrt[n]{|w|}.

•אם n=2n=2, שני הפתרונות הם קצות קוטר של המעגל הזה: z1=−z0z_1=-z_0.

שים לב

הערך המוחלט של השורשים הוא Rn\sqrt[n]{R}: מספר ממשי חיובי אחד, בלי ±\pm. השורשים השונים נבדלים רק בארגומנט.

שים לב

לוקחים בדיוק nn ערכים של kk, מ-00 עד n−1n-1. הערך k=nk=n נותן שוב את z0z_0, כי הזווית גדלה ב-360∘360^\circ.

שים לב

בדיקה: מעלים שורש אחד בחזקת nn (לפי דה-מואבר או בכפל ישיר) וצריך לקבל את ww.

דוגמה - ארבעה שורשים של מספר ברביע השני

פתרו את המשוואה z4=−8+83 iz^4=-8+8\sqrt3\,i. כתבו את הפתרונות בהצגה אלגברית.

פתרון

מחשבים את ארבעת השורשים מסדר 4 של w=−8+83 iw=-8+8\sqrt3\,i.

1. הערך המוחלט: R=∣w∣=64+192=256=16R=|w|=\sqrt{64+192}=\sqrt{256}=16.

2. הארגומנט: cos⁡φ=−816=−12\cos\varphi=\frac{-8}{16}=-\frac12 ו-sin⁡φ=8316=32\sin\varphi=\frac{8\sqrt3}{16}=\frac{\sqrt3}{2}. ww ברביע השני, ולכן φ=120∘\varphi=120^\circ.

3. הערך המוחלט של כל שורש: 164=2\sqrt[4]{16}=2.

4. הארגומנטים: 120∘+360∘k4=30∘+90∘k\frac{120^\circ+360^\circ k}{4}=30^\circ+90^\circ k. עבור k=0,1,2,3k=0,1,2,3: 30∘, 120∘, 210∘, 300∘30^\circ,\ 120^\circ,\ 210^\circ,\ 300^\circ.

5. מעבר להצגה אלגברית:

- z0=2(cos⁡30∘+isin⁡30∘)=3+iz_0=2(\cos30^\circ+i\sin30^\circ)=\sqrt3+i

- z1=2(cos⁡120∘+isin⁡120∘)=−1+3 iz_1=2(\cos120^\circ+i\sin120^\circ)=-1+\sqrt3\,i

- z2=2(cos⁡210∘+isin⁡210∘)=−3−iz_2=2(\cos210^\circ+i\sin210^\circ)=-\sqrt3-i

- z3=2(cos⁡300∘+isin⁡300∘)=1−3 iz_3=2(\cos300^\circ+i\sin300^\circ)=1-\sqrt3\,i

6. בדיקה: z02=(3+i)2=2+23 iz_0^2=(\sqrt3+i)^2=2+2\sqrt3\,i, ולכן z04=(2+23 i)2=4−12+83 i=−8+83 iz_0^4=(2+2\sqrt3\,i)^2=4-12+8\sqrt3\,i=-8+8\sqrt3\,i.

ארבעת הפתרונות הם קודקודי ריבוע החסום במעגל שרדיוסו 22:

‫ממשי‬‫מדומה‬-33-33z₃z₀z₁z₂
תשובה

z=3+iz=\sqrt3+i, z=−1+3 iz=-1+\sqrt3\,i, z=−3−iz=-\sqrt3-i, z=1−3 iz=1-\sqrt3\,i

שאלות פתוחות על שורשים מסדר n של מספר מרוכב

2. שורשי היחידה כקודקודי מצולע משוכלל

שורשי היחידה מסדר nn

המקרה הפשוט ביותר של zn=wz^n=w הוא w=1w=1. הפתרונות שלו נקראים שורשי היחידה. למשל, שורשי היחידה מסדר 4 הם 11, ii, −1-1 ו-−i-i: כל אחד מהם בחזקת 4 שווה 11.

במדויק: יהי n≥2n\ge2 מספר טבעי. שורשי היחידה מסדר nn הם nn הפתרונות של המשוואה zn=1z^n=1:

zk=cos⁡360∘kn+isin⁡360∘kn,k=0,1,…,n−1z_k=\cos\frac{360^\circ k}{n}+i\sin\frac{360^\circ k}{n},\quad k=0,1,\dots,n-1

זה מקרה פרטי של הנוסחה לשורשים, עם R=1R=1 ו-φ=0\varphi=0. לכן:

•כל השורשים על מעגל היחידה (מרכזו בראשית ורדיוסו 11).

•אחד השורשים הוא תמיד z0=1z_0=1.

•הזווית בין שני שורשים עוקבים היא 360∘n\frac{360^\circ}{n}.

באיור: שורשי היחידה מסדר 6 הם קודקודי משושה משוכלל.

‫ממשי‬‫מדומה‬z₀=1z₁z₂z₃z₄z₅

שורשי היחידה כקודקודי מצולע משוכלל

עבור n≥3n\ge3, שורשי היחידה מסדר nn הם קודקודי מצולע משוכלל בעל nn צלעות, החסום במעגל היחידה. אחד הקודקודים הוא 11.

אורך הצלע: ∣z1−z0∣=2sin⁡180∘n|z_1-z_0|=2\sin\frac{180^\circ}{n} (מיתר שהזווית המרכזית שלו 360∘n\frac{360^\circ}{n}).

תכונות שורשי היחידה

נסמן z1=cos⁡360∘n+isin⁡360∘nz_1=\cos\frac{360^\circ}{n}+i\sin\frac{360^\circ}{n}, עם n≥2n\ge2.

תכונהניסוח
סדרה הנדסיתzk=z1 kz_k=z_1^{\,k}, כלומר 1,z1,z12,…,z1n−11,z_1,z_1^2,\dots,z_1^{n-1} היא סדרה הנדסית שמנתה z1z_1
סכוםz0+z1+⋯+zn−1=0z_0+z_1+\dots+z_{n-1}=0
מכפלהz0⋅z1⋯zn−1=(−1)n−1z_0\cdot z_1\cdots z_{n-1}=(-1)^{n-1}
סכום הריבועיםz02+z12+⋯+zn−12=0z_0^2+z_1^2+\dots+z_{n-1}^2=0 עבור n≥3n\ge3 (עבור n=2n=2 הסכום 22)
שים לב

למה הסכום 00: לפי נוסחת הסכום של סדרה הנדסית, 1+z1+⋯+z1n−1=z1 n−1z1−1=1−1z1−1=01+z_1+\dots+z_1^{n-1}=\frac{z_1^{\,n}-1}{z_1-1}=\frac{1-1}{z_1-1}=0. מותר לחלק, כי z1≠1z_1\ne1 כש-n≥2n\ge2.

שים לב

מכל פתרון אחד מקבלים את כולם: אם z0z_0 פתרון של zn=wz^n=w, כל הפתרונות הם z0, z0z1, z0z12,…,z0z1n−1z_0,\ z_0z_1,\ z_0z_1^2,\dots,z_0z_1^{n-1}. כפל ב-z1z_1 הוא סיבוב ב-360∘n\frac{360^\circ}{n} סביב הראשית.

דוגמה - שורשי היחידה מסדר 6 והמשושה המשוכלל

א. מצאו את שורשי היחידה מסדר 6 בהצגה אלגברית.

ב. הראו שסכומם 00.

ג. השורשים הם קודקודי מצולע. חשבו את היקפו.

פתרון

1. לפי הנוסחה, zk=cos⁡360∘k6+isin⁡360∘k6=cos⁡(60∘k)+isin⁡(60∘k)z_k=\cos\frac{360^\circ k}{6}+i\sin\frac{360^\circ k}{6}=\cos(60^\circ k)+i\sin(60^\circ k), עבור k=0,1,…,5k=0,1,\dots,5.

2. בהצגה אלגברית: z0=1z_0=1, z1=12+32iz_1=\frac12+\frac{\sqrt3}{2}i, z2=−12+32iz_2=-\frac12+\frac{\sqrt3}{2}i, z3=−1z_3=-1, z4=−12−32iz_4=-\frac12-\frac{\sqrt3}{2}i, z5=12−32iz_5=\frac12-\frac{\sqrt3}{2}i.

3. סכום החלקים הממשיים: 1+12−12−1−12+12=01+\frac12-\frac12-1-\frac12+\frac12=0. סכום החלקים המדומים: 32+32−32−32=0\frac{\sqrt3}{2}+\frac{\sqrt3}{2}-\frac{\sqrt3}{2}-\frac{\sqrt3}{2}=0. לכן הסכום 00.

4. השורשים הם קודקודי משושה משוכלל. אורך צלע: ∣z1−z0∣=∣−12+32i∣=14+34=1|z_1-z_0|=\left|-\frac12+\frac{\sqrt3}{2}i\right|=\sqrt{\frac14+\frac34}=1 (ובנוסחה: 2sin⁡30∘=12\sin30^\circ=1).

5. ההיקף: 6⋅1=66\cdot1=6.

תשובה

א. 1, 12±32i, −12±32i, −11,\ \frac12\pm\frac{\sqrt3}{2}i,\ -\frac12\pm\frac{\sqrt3}{2}i,\ -1. ב. הסכום 00. ג. ההיקף 66.

שאלות פתוחות על שורשי היחידה כקודקודי מצולע משוכלל

3. מקומות גאומטריים: מעגל

מקום גאומטרי: מעגל

במישור גאוס ∣z−a∣|z-a| הוא המרחק בין הנקודות zz ו-aa. לכן משוואה עם ערכים מוחלטים מתארת מקום גאומטרי: אוסף כל הנקודות שמקיימות תנאי על מרחקים. המשוואה ∣z−a∣=R|z-a|=R אומרת: המרחק של zz מ-aa הוא RR. זה מעגל.

במדויק: יהיו aa מספר מרוכב ו-R>0R>0 מספר ממשי. אוסף כל הנקודות zz במישור גאוס שמקיימות ∣z−a∣=R|z-a|=R הוא המעגל שמרכזו הנקודה aa ורדיוסו RR. (אם R=0R=0 המקום הוא הנקודה aa בלבד, ואם R<0R<0 אין אף נקודה.)

הקשר לגאומטריה אנליטית: מציבים z=x+yiz=x+yi ו-a=p+qia=p+qi. אז ∣z−a∣=∣(x−p)+(y−q)i∣=(x−p)2+(y−q)2|z-a|=|(x-p)+(y-q)i|=\sqrt{(x-p)^2+(y-q)^2}, ולכן ∣z−a∣=R|z-a|=R שקול ל-(x−p)2+(y−q)2=R2(x-p)^2+(y-q)^2=R^2, משוואת המעגל שמרכזו (p,q)(p,q) ורדיוסו RR.

באיור: המעגל ∣z−(2+i)∣=3|z-(2+i)|=3. הנקודה z=5+iz=5+i עליו, כי ∣5+i−(2+i)∣=∣3∣=3|5+i-(2+i)|=|3|=3.

‫ממשי‬‫מדומה‬-2246-224a=2+i5+i

מעגל במישור גאוס

∣z−a∣=R|z-a|=R, כאשר R>0R>0: מעגל שמרכזו aa ורדיוסו RR.

דרך הפתרון

זיהוי מעגל ממשוואה ∣cz+d∣=R|cz+d|=R

כשנתונה משוואה ∣cz+d∣=R|cz+d|=R, כאשר c≠0c\ne0 ו-dd מרוכבים ו-R>0R>0 ממשי:

1. מוציאים את cc מחוץ לערך המוחלט: ∣cz+d∣=∣c∣⋅∣z+dc∣|cz+d|=|c|\cdot\left|z+\frac{d}{c}\right|.

2. מחלקים ב-∣c∣|c|: ∣z−(−dc)∣=R∣c∣\left|z-\left(-\frac{d}{c}\right)\right|=\frac{R}{|c|}.

3. קוראים את המרכז a=−dca=-\frac{d}{c} ואת הרדיוס R∣c∣\frac{R}{|c|}.

4. אם מבקשים משוואה בגאומטריה אנליטית: (x−p)2+(y−q)2=(R∣c∣)2(x-p)^2+(y-q)^2=\left(\frac{R}{|c|}\right)^2, כאשר a=p+qia=p+qi.

שים לב

שימו לב לסימן: ∣z+3−i∣=∣z−(−3+i)∣|z+3-i|=|z-(-3+i)|, ולכן המרכז הוא −3+i-3+i, לא 3−i3-i.

שים לב

כשמופיע zˉ\bar z: ∣zˉ−a∣=∣z−aˉ∣|\bar z-a|=|z-\bar a|, כי ערכו המוחלט של מספר שווה לערכו המוחלט של הצמוד לו. לכן ∣zˉ−a∣=R|\bar z-a|=R הוא מעגל שמרכזו aˉ\bar a.

דוגמה - מעגל כשלפני zz יש מקדם מרוכב

נתון המקום הגאומטרי ∣iz+2−4i∣=6|iz+2-4i|=6.

א. מצאו את המרכז ואת הרדיוס.

ב. כתבו את משוואת המעגל בגאומטריה אנליטית.

ג. האם הנקודה z=10+2iz=10+2i נמצאת על המקום הגאומטרי?

פתרון

1. מוציאים את ii מחוץ לסוגריים: 2−4ii=(2−4i)(−i)=−4−2i\frac{2-4i}{i}=(2-4i)(-i)=-4-2i, ולכן iz+2−4i=i(z−(4+2i))iz+2-4i=i\big(z-(4+2i)\big).

2. ∣i∣=1|i|=1, ולכן המשוואה היא ∣z−(4+2i)∣=6|z-(4+2i)|=6: מעגל שמרכזו 4+2i4+2i ורדיוסו 66.

3. בגאומטריה אנליטית המרכז הוא (4,2)(4,2), והמשוואה (x−4)2+(y−2)2=36(x-4)^2+(y-2)^2=36.

4. בודקים את z=10+2iz=10+2i: ∣10+2i−(4+2i)∣=∣6∣=6|10+2i-(4+2i)|=|6|=6. הנקודה על המעגל.

5. בדיקה במשוואה המקורית: i(10+2i)+2−4i=10i−2+2−4i=6ii(10+2i)+2-4i=10i-2+2-4i=6i, ו-∣6i∣=6|6i|=6.

‫ממשי‬‫מדומה‬48-4484+2i10+2i
תשובה

א. מרכז 4+2i4+2i, רדיוס 66. ב. (x−4)2+(y−2)2=36(x-4)^2+(y-2)^2=36. ג. כן.

שאלות פתוחות על מקומות גאומטריים: מעגל

4. מקומות גאומטריים: אנך אמצעי ומעגל אפולוניוס

אנך אמצעי ומעגל אפולוניוס

מה קורה כשמשווים מרחקים משתי נקודות? הנקודות שמרחקן מ-aa שווה למרחקן מ-bb יוצרות את האנך האמצעי לקטע. ואם מרחק אחד גדול פי mm מהשני, מתקבל מעגל שנקרא מעגל אפולוניוס.

במדויק: יהיו a≠ba\ne b שני מספרים מרוכבים ו-m>0m>0 מספר ממשי.

•אוסף הנקודות zz שמקיימות ∣z−a∣=∣z−b∣|z-a|=|z-b| הוא האנך האמצעי לקטע שקצותיו aa ו-bb.

•אם m≠1m\ne1, אוסף הנקודות zz שמקיימות ∣z−a∣=m∣z−b∣|z-a|=m|z-b| הוא מעגל, מעגל אפולוניוס. מרכזו על הישר שעובר דרך aa ו-bb, אבל לא באמצע הקטע.

בשני המקרים אפשר לעבור לגאומטריה אנליטית: מציבים z=x+yiz=x+yi ומעלים את שני האגפים בריבוע. באנך האמצעי האיברים x2x^2 ו-y2y^2 מצטמצמים, ונשאר ישר. במעגל אפולוניוס הם לא מצטמצמים (המקדם שלהם 1−m2≠01-m^2\ne0), ומתקבל מעגל.

באיור: a=−2a=-2 ו-b=2b=2. האנך האמצעי ∣z+2∣=∣z−2∣|z+2|=|z-2| הוא הציר המדומה. מעגל אפולוניוס ∣z+2∣=3∣z−2∣|z+2|=3|z-2| הוא המעגל ∣z−2.5∣=1.5|z-2.5|=1.5, והוא מקיף את b=2b=2.

‫ממשי‬‫מדומה‬-33-33a=−2b=2

אנך אמצעי ומעגל אפולוניוס במישור גאוס

משוואההמקום הגאומטרי
∣z−a∣=∣z−b∣\lvert z-a\rvert=\lvert z-b\rvert, a≠ba\ne bהאנך האמצעי לקטע שקצותיו aa ו-bb
∣z−a∣=m∣z−b∣\lvert z-a\rvert=m\lvert z-b\rvert, m>0m>0, m≠1m\ne1מעגל אפולוניוס
דרך הפתרון

משוואת האנך האמצעי ∣z−a∣=∣z−b∣|z-a|=|z-b|

כשנתונה משוואה ∣z−a∣=∣z−b∣|z-a|=|z-b| עם a≠ba\ne b:

1. מציבים z=x+yiz=x+yi וכותבים כל ערך מוחלט כשורש של סכום ריבועים.

2. מעלים את שני האגפים בריבוע. x2x^2 ו-y2y^2 מצטמצמים.

3. מסדרים למשוואת ישר.

4. בדיקה: אמצע הקטע a+b2\frac{a+b}{2} מקיים את משוואת הישר, והישר ניצב לקטע abab.

דרך הפתרון

מרכז ורדיוס של מעגל אפולוניוס

כשנתונה משוואה ∣z−a∣=m∣z−b∣|z-a|=m|z-b| עם m>0m>0, m≠1m\ne1:

1. מציבים z=x+yiz=x+yi וכותבים כל ערך מוחלט כשורש של סכום ריבועים.

2. מעלים את שני האגפים בריבוע (שניהם אי-שליליים, ולכן זה שקול).

3. מעבירים הכול לאגף אחד ומחלקים במקדם של x2x^2.

4. משלימים לריבוע: (x−p)2+(y−q)2=ρ2(x-p)^2+(y-q)^2=\rho^2. המרכז p+qip+qi והרדיוס ρ\rho.

שים לב

מעגל אפולוניוס מקיף את הנקודה שהמרחק ממנה קטן יותר: כש-m>1m>1 הוא מקיף את bb, וכש-m<1m<1 הוא מקיף את aa.

שים לב

אם יש מקדם לפני zz, קודם מוציאים אותו. למשל ∣2z−6∣=∣z−3i∣|2z-6|=|z-3i| הוא 2∣z−3∣=∣z−3i∣2|z-3|=|z-3i|, כלומר ∣z−3∣=12∣z−3i∣|z-3|=\frac12|z-3i|, ולכן m=12m=\frac12. כש-m=1m=1 אין מעגל אלא אנך אמצעי.

דוגמה א - שוויון מרחקים משתי נקודות: אנך אמצעי

מצאו את משוואת המקום הגאומטרי ∣z−2−3i∣=∣z+4+i∣|z-2-3i|=|z+4+i| ותארו אותו.

פתרון

1. כותבים בצורה ∣z−a∣=∣z−b∣|z-a|=|z-b|: a=2+3ia=2+3i ו-b=−4−ib=-4-i. המקום הוא האנך האמצעי לקטע שקצותיו (2,3)(2,3) ו-(−4,−1)(-4,-1).

2. מציבים z=x+yiz=x+yi ומעלים בריבוע: (x−2)2+(y−3)2=(x+4)2+(y+1)2(x-2)^2+(y-3)^2=(x+4)^2+(y+1)^2.

3. פותחים סוגריים. x2x^2 ו-y2y^2 מצטמצמים: −4x+4−6y+9=8x+16+2y+1-4x+4-6y+9=8x+16+2y+1.

4. מסדרים: −12x−8y−4=0-12x-8y-4=0, כלומר 3x+2y+1=03x+2y+1=0, או y=−32x−12y=-\frac32x-\frac12.

5. בדיקה: אמצע הקטע a+b2=−1+i\frac{a+b}{2}=-1+i, ו-3(−1)+2⋅1+1=03(-1)+2\cdot1+1=0. שיפוע הקטע 3−(−1)2−(−4)=23\frac{3-(-1)}{2-(-4)}=\frac23, ומכפלת השיפועים 23⋅(−32)=−1\frac23\cdot\left(-\frac32\right)=-1: הישר ניצב לקטע.

‫ממשי‬‫מדומה‬-4-224-4-224a=2+3ib=−4−i−1+i
תשובה

האנך האמצעי לקטע שבין 2+3i2+3i ל-−4−i-4-i: 3x+2y+1=03x+2y+1=0.

דוגמה ב - מרחק אחד כפול מהשני: מעגל אפולוניוס

מצאו את המרכז ואת הרדיוס של המקום הגאומטרי ∣z−6∣=2∣z−3i∣|z-6|=2|z-3i|.

פתרון

1. זו משוואה מהצורה ∣z−a∣=m∣z−b∣|z-a|=m|z-b| עם a=6a=6, b=3ib=3i, m=2≠1m=2\ne1, ולכן זה מעגל אפולוניוס.

2. מציבים z=x+yiz=x+yi ומעלים בריבוע: (x−6)2+y2=4(x2+(y−3)2)(x-6)^2+y^2=4\left(x^2+(y-3)^2\right).

3. פותחים: x2−12x+36+y2=4x2+4y2−24y+36x^2-12x+36+y^2=4x^2+4y^2-24y+36, ולכן 3x2+3y2+12x−24y=03x^2+3y^2+12x-24y=0.

4. מחלקים ב-33: x2+y2+4x−8y=0x^2+y^2+4x-8y=0.

5. משלימים לריבוע: (x+2)2+(y−4)2=4+16=20(x+2)^2+(y-4)^2=4+16=20.

6. המרכז (−2,4)(-2,4), כלומר −2+4i-2+4i, והרדיוס 20=25\sqrt{20}=2\sqrt5.

7. בדיקה: המרכז על הישר x6+y3=1\frac{x}{6}+\frac{y}{3}=1 שעובר דרך aa ו-bb: −26+43=1-\frac26+\frac43=1. ו-m>1m>1, ולכן המעגל מקיף את b=3ib=3i: המרחק מהמרכז ל-bb הוא 5<25\sqrt5<2\sqrt5.

‫ממשי‬‫מדומה‬-555a=6b=3i−2+4i
תשובה

מעגל שמרכזו −2+4i-2+4i ורדיוסו 252\sqrt5, כלומר ∣z+2−4i∣=25|z+2-4i|=2\sqrt5.

שאלות פתוחות על מקומות גאומטריים: אנך אמצעי ומעגל אפולוניוס

5. בעיות גאומטריות משולבות וטרנספורמציות במישור

טרנספורמציות במישור גאוס

פעולה חשבונית על zz מעבירה את הנקודה zz למקום חדש. כך אפשר להזיז, לסובב, למתוח ולשקף צורה שלמה: מפעילים את אותה פעולה על כל הקודקודים. כך עובדות גם תוכנות גרפיקה ממוחשבת.

במדויק: טרנספורמציה של המישור היא כלל שמתאים לכל נקודה zz במישור גאוס נקודה אחת z′z'. בעזרת מספרים מרוכבים:

- הזזה בווקטור שמייצג המספר ww: z′=z+wz'=z+w.

- סיבוב סביב הראשית בזווית θ\theta נגד כיוון השעון: z′=z(cos⁡θ+isin⁡θ)z'=z(\cos\theta+i\sin\theta).

- מתיחה או כיווץ מהראשית פי kk, כאשר k>0k>0 ממשי: z′=kzz'=kz (מתיחה כש-k>1k>1, כיווץ כש-0<k<10<k<1).

- שיקוף בציר הממשי: z′=zˉz'=\bar z.

באיור: המשולש שקודקודיו 2+i2+i, 4+i4+i, 3+3i3+3i, והמשולש שמתקבל כשכופלים כל קודקוד ב-ii: −1+2i-1+2i, −1+4i-1+4i, −3+3i-3+3i. כי i=cos⁡90∘+isin⁡90∘i=\cos90^\circ+i\sin90^\circ, הכפל ב-ii הוא סיבוב ב-90∘90^\circ סביב הראשית. המשולש לא משנה צורה וגודל, רק מסתובב.

‫ממשי‬‫מדומה‬-4-224242+i4+i3+3i−1+2i−1+4i−3+3i

כפל במספר מרוכב: סיבוב ומתיחה

כפל ב-w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\sin\theta) הוא סיבוב סביב הראשית בזווית θ\theta ומתיחה (או כיווץ) פי rr.

כופלים ב-הפעולה על הנקודה
iiסיבוב ב-90∘90^\circ נגד כיוון השעון
−i-iסיבוב ב-90∘90^\circ עם כיוון השעון
−1-1סיבוב ב-180∘180^\circ (סימטריה מרכזית ביחס לראשית)
k>0k>0 ממשימתיחה או כיווץ פי kk מהראשית

סיבוב סביב נקודה cc

סיבוב בזווית θ\theta נגד כיוון השעון סביב הנקודה cc:

z′=c+(z−c)(cos⁡θ+isin⁡θ)z'=c+(z-c)(\cos\theta+i\sin\theta)

כלומר: מזיזים כך ש-cc עובר לראשית (z−cz-c), מסובבים, ומזיזים חזרה (+c+c).

דרך הפתרון

פתרון בעיה גאומטרית בעזרת מספרים מרוכבים

כשנתונה צורה גאומטרית (משולש, ריבוע, מצולע) ושואלים על נקודות, אורכים או זוויות:

1. ממקמים את הצורה במישור גאוס (נוח: קודקוד בראשית, צלע על הציר הממשי) וכותבים כל נקודה כמספר מרוכב.

2. מתרגמים את הנתונים: אורך הקטע בין z1z_1 ל-z2z_2 הוא ∣z1−z2∣|z_1-z_2|, אמצע הקטע z1+z22\frac{z_1+z_2}{2}, וצלע שמתקבלת מסיבוב של צלע אחרת בזווית θ\theta היא הכפל שלה ב-cos⁡θ+isin⁡θ\cos\theta+i\sin\theta.

3. מחשבים.

4. מתרגמים את התוצאה חזרה לשפה הגאומטרית.

סכום מרחקים קבוע: אליפסה

יהיו z1≠z2z_1\ne z_2 ו-a>0a>0 ממשי. המקום הגאומטרי ∣z−z1∣+∣z−z2∣=2a|z-z_1|+|z-z_2|=2a:

•אם 2a>∣z1−z2∣2a>|z_1-z_2|: אליפסה שמוקדיה z1z_1 ו-z2z_2.

•אם 2a=∣z1−z2∣2a=|z_1-z_2|: רק הקטע שבין z1z_1 ל-z2z_2.

•אם 2a<∣z1−z2∣2a<|z_1-z_2|: אין אף נקודה.

שים לב

הפרש מרחקים קבוע נותן היפרבולה: ∣∣z−z1∣−∣z−z2∣∣=2a\big||z-z_1|-|z-z_2|\big|=2a עם 0<2a<∣z1−z2∣0<2a<|z_1-z_2| היא היפרבולה שמוקדיה z1z_1 ו-z2z_2. בלי הערך המוחלט החיצוני, ∣z−z1∣−∣z−z2∣=2a|z-z_1|-|z-z_2|=2a הוא רק הענף הקרוב יותר ל-z2z_2.

שים לב

כפל ב-ii מסובב נגד כיוון השעון. אם הקודקודים מסודרים עם כיוון השעון, כופלים ב-−i-i.

דוגמה א - קודקודי ריבוע בעזרת סיבוב ב-90∘90^\circ

ABCDABCD הוא ריבוע שקודקודיו מסודרים נגד כיוון השעון. הקודקודים AA ו-BB מיוצגים במישור גאוס על ידי המספרים 1+2i1+2i ו-4+3i4+3i.

א. מצאו את המספרים שמייצגים את CC ואת DD.

ב. חשבו את שטח הריבוע.

פתרון

נתון: A=1+2iA=1+2i, B=4+3iB=4+3i, ABCDABCD ריבוע נגד כיוון השעון. המטרה: CC, DD ושטח הריבוע.

1. הצלע ABAB מיוצגת על ידי B−A=3+iB-A=3+i.

2. בריבוע נגד כיוון השעון, הצלע BCBC מתקבלת מ-ABAB בסיבוב ב-90∘90^\circ נגד כיוון השעון, כלומר בכפל ב-ii: i(3+i)=−1+3ii(3+i)=-1+3i.

3. C=B+(−1+3i)=3+6iC=B+(-1+3i)=3+6i.

4. גם ADAD שווה ל-BCBC (צלעות נגדיות בריבוע): D=A+(−1+3i)=5iD=A+(-1+3i)=5i.

5. בדיקה: D−C=−3−i=−(B−A)D-C=-3-i=-(B-A), כלומר DCDC מקבילה ושווה ל-ABAB.

6. השטח: ∣AB∣2=∣3+i∣2=9+1=10|AB|^2=|3+i|^2=9+1=10.

‫ממשי‬‫מדומה‬-2246246A=1+2iB=4+3iC=3+6iD=5i
תשובה

א. C=3+6iC=3+6i, D=5iD=5i. ב. השטח 1010.

דוגמה ב - סכום מרחקים קבוע: זיהוי אליפסה

הראו שאוסף הנקודות במישור גאוס שמקיימות ∣z−4∣+∣z+4∣=10|z-4|+|z+4|=10 הוא אליפסה, ומצאו את משוואתה הקנונית.

פתרון

נתון: סכום המרחקים של zz מהנקודות 44 ו-−4-4 הוא 1010. המטרה: להראות שזו אליפסה ולמצוא את משוואתה.

1. ∣z−4∣|z-4| הוא המרחק מהנקודה (4,0)(4,0), ו-∣z+4∣=∣z−(−4)∣|z+4|=|z-(-4)| הוא המרחק מהנקודה (−4,0)(-4,0).

2. המרחק בין שתי הנקודות הוא 88, וסכום המרחקים 10>810>8. לכן זו אליפסה שמוקדיה (±4,0)(\pm4,0).

3. 2a=102a=10, ולכן a=5a=5. המוקדים על הציר הממשי, ו-c=4c=4.

4. b2=a2−c2=25−16=9b^2=a^2-c^2=25-16=9.

5. המשוואה הקנונית: x225+y29=1\frac{x^2}{25}+\frac{y^2}{9}=1.

‫ממשי‬‫מדומה‬-6-336-4-2244−453i
תשובה

אליפסה שמוקדיה ±4\pm4: x225+y29=1\frac{x^2}{25}+\frac{y^2}{9}=1.

שאלות פתוחות על בעיות גאומטריות משולבות וטרנספורמציות במישור

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.