תזכורת: וקטור, אורכו ווקטור האפס
וקטור הוא קטע מכוון: יש לו אורך ויש לו כיוון. מסמנים אותו באות אחת, כמו , או לפי נקודת ההתחלה ונקודת הסיום שלו, כמו . את האורך מסמנים בקווים: , .
במדויק: האורך הוא האורך של הקטע . האורך של וקטור הוא מספר שאינו שלילי. הוא רק בווקטור האפס (למשל ), ולווקטור האפס אין כיוון.
לשני וקטורים שווים יש אותו אורך ואותו כיוון, גם אם הם מתחילים בנקודות שונות. לכן מותר להזיז וקטור בלי לשנות אותו. במקבילית , למשל, .
הזווית בין שני וקטורים
כששני וקטורים יוצאים מאותה נקודה, נוצרת ביניהם זווית, כמו בין שתי קרניים. אם הם לא יוצאים מאותה נקודה, מזיזים אחד מהם (מחליפים אותו בווקטור ששווה לו) עד שיתחילו באותה נקודה.
במדויק: יהיו ו- וקטורים השונים מ-. משרטטים אותם מאותה נקודה : ו-. הזווית בין ל- היא , ומתקיים . כשלשני הווקטורים אותו כיוון, ו- כשהכיוונים שלהם הפוכים. לווקטור האפס אין כיוון, ולכן אין לו זווית עם וקטור אחר.
כש- ו- יוצאים מאותה נקודה , הזווית ביניהם היא שבקודקוד .
כש- ו-, הווקטור נגמר בנקודה שבה מתחיל. ממשיכים את מעבר ל- (הקטע המקווקו). הזווית בין הווקטורים היא , הזווית החיצונית ליד , ולא : .
תזכורת: קוסינוס של זווית ישרה ושל זווית קהה
הזווית בין שני וקטורים יכולה להיות חדה, ישרה או קהה. את הקוסינוס של כל זווית כזאת מכירים ממעגל היחידה.
במדויק: לכל זווית : . לכן כש- חדה, , ו- כש- קהה. בקצוות: ו-. למשל ו-.
1. מכפלה סקלרית: הגדרה ותכונות
המכפלה הסקלרית
כבר חיברנו וקטורים וכפלנו וקטור במספר. עכשיו נכיר פעולה בין שני וקטורים שהתוצאה שלה היא מספר (סקלר) ולא וקטור. לכן היא נקראת מכפלה סקלרית.
במדויק: לשני וקטורים ו- השונים מ-, המכפלה הסקלרית היא המספר , כאשר היא הזווית בין ל-. אם אחד הווקטורים הוא , המכפלה הסקלרית היא .
האורכים ו- חיוביים, ולכן הסימן של המכפלה נקבע רק לפי : בזווית חדה המכפלה חיובית, בזווית ישרה היא , ובזווית קהה היא שלילית.
נוסחת המכפלה הסקלרית והסימן שלה
, כאשר הזווית בין ל-.
זיהוי הזווית בין וקטורים לפי הנקודות
תכונות המכפלה הסקלרית
לכל וקטורים , , ולכל מספר :
- וקטור בעצמו: . מסמנים . לכן .
- חילוף: .
- הוצאת מספר: .
- פילוג: .
מכפלה סקלרית מקוצרת
בזכות הפילוג והחילוף פותחים סוגריים כמו בכפל מקוצר:
-
-
-
-
פתיחת סוגריים במכפלה סקלרית
כשצריך לחשב מכפלה של שני ביטויים, כמו :
1. כופלים כל איבר בסוגריים הראשונים בכל איבר בסוגריים השניים (פילוג).
2. מוציאים את המספרים אל מחוץ למכפלה: .
3. מאחדים איברים דומים בעזרת החילוף: .
4. מציבים ואת המכפלות הסקלריות הידועות.
המכפלה הסקלרית היא מספר ולא וקטור. ב- הנקודה באגף השמאלי היא פעולה בין וקטורים, והכפל באגף הימני הוא כפל של מספרים.
אי אפשר "לצמצם" וקטור: מ- לא נובע ש-. נובע רק ש-.
לפני שמציבים בנוסחה בודקים מהי הזווית בין הווקטורים, ולא סתם זווית בשרטוט. במשולש שווה צלעות הזווית בין ל- היא , ולכן המכפלה שלהם שלילית.
דוגמה - מכפלות בריבוע: זיהוי זוויות ופתיחת סוגריים
הוא ריבוע שאורך צלעו . חשבו:
א.
ב.
ג.
ד.
1. נתון: כל הצלעות , כל הזוויות , האלכסון , והאלכסון יוצר עם הצלעות זוויות של . המטרה: בכל סעיף לזהות את הזווית בין הווקטורים ולהציב.
2. א: שני הווקטורים יוצאים מ-, והזווית ביניהם . .
3. ב: בריבוע , הכיוונים הפוכים והזווית . .
4. ג: נגמר ב- ושם מתחיל, ולכן הזווית . .
5. ד: פותחים סוגריים: .
6. , ולכן . מציבים: .
א. . ב. . ג. . ד. .
2. חישוב אורכים בעזרת מכפלה סקלרית
חישוב אורך בעזרת מכפלה סקלרית
יש קטעים שקשה לחשב את האורך שלהם במשפט פיתגורס, כמו אלכסון של מקבילית או קטע שעובר בתוך גוף. אם מביעים את הקטע כווקטור באמצעות וקטורים שהאורכים שלהם והזוויות ביניהם ידועים, המכפלה הסקלרית נותנת את האורך.
במדויק: לכל וקטור : , כאשר . האורך של הקטע שווה ל-, ולכן .
במשולש שבו ו- מתקיים , ולכן . זה בדיוק משפט הקוסינוסים. היתרון של המכפלה הסקלרית: היא עובדת גם במרחב, וגם כשהקטע מורכב מכמה וקטורים.
חישוב אורך של קטע בצורה או בגוף
כשצריך למצוא את האורך של קטע :
1. בוחרים וקטורי בסיס שהאורכים שלהם והזוויות ביניהם ידועים (למשל , , ), ומחשבים את , , ואת המכפלות , , .
2. מביעים את באמצעותם.
3. מחשבים את בפתיחת סוגריים ומציבים.
4. מוציאים שורש: .
אורכי האלכסונים של מקבילית
במקבילית עם ו-:
- , ולכן .
- , ולכן .
•מחברים: .
הוא ריבוע האורך. לא לשכוח להוציא שורש בסוף.
אפשר להשתמש בזה גם בכיוון ההפוך: כשהאורך של קטע נתון, משווים את לריבוע האורך, ומוצאים מכפלה סקלרית או אורך שחסרים.
דוגמה - אלכסונים של מקבילון שכל זוויותיו בקודקוד
במקבילון נתון: , , , והזוויות , , שוות כולן . נסמן , , .
א. חשבו את אורך האלכסון .
ב. חשבו את אורך האלכסון .
1. נתון: , , , וכל זוג מהם יוצא מ- בזווית . המטרה: ו-.
2. מחשבים את מה שנדרש להצבה: , , . , , .
3. א: .
4. , ולכן .
5. ב: .
6. , ולכן .
א. . ב. .
3. חישוב זוויות בעזרת מכפלה סקלרית
חישוב זווית בעזרת מכפלה סקלרית
מהנוסחה של המכפלה הסקלרית אפשר לבודד את . לכן, אם יודעים לחשב מכפלה סקלרית ואורכים, אפשר למצוא זווית בצורה או בגוף.
במדויק: אם ו- שונים מ- ו- היא הזווית ביניהם, אז . מכיוון ש-, לכל ערך של מתאימה זווית אחת בלבד.
כדי למצוא זווית במשולש, למשל , בוחרים את שני הווקטורים שיוצאים מהקודקוד : ו-. הזווית ביניהם היא בדיוק .
הקוסינוס של הזווית בין שני וקטורים
, כאשר הזווית בין ל-.
- : הזווית חדה.
- : הזווית ישרה.
- : הזווית קהה.
חישוב זווית בצורה או בגוף
כשצריך למצוא את הזווית :
1. בוחרים את שני הווקטורים שיוצאים מהקודקוד : ו-.
2. מביעים אותם באמצעות וקטורי הבסיס.
3. מחשבים את ואת האורכים ו-.
4. מציבים בנוסחה של ומוצאים את במחשבון.
אם בוחרים וקטור שנכנס לקודקוד במקום וקטור שיוצא ממנו (למשל במקום ), מתקבלת הזווית .
בדיקה עצמית: תמיד . אם יצא מחוץ לתחום הזה, יש טעות בחישוב.
דוגמה - זווית בקודקוד שעל צלע של מקבילית
במקבילית נתון: , , . הנקודה היא אמצע הצלע . נסמן , .
א. הביעו את ואת באמצעות ו-.
ב. חשבו את גודל הזווית .
1. נתון: , , והזווית בין ל- היא . לכן , , . המטרה: , הזווית בין ל- (שניהם יוצאים מ-).
2. א: , ולכן ו-.
3. .
4. ב: המכפלה: .
5. האורכים: , ו-.
6. , ולכן .
א. , . ב. .
4. ניצבות והוכחת משפטים בעזרת מכפלה סקלרית
וקטורים מאונכים
שני וקטורים מאונכים זה לזה כשהזווית ביניהם ישרה. בשרטוט של גוף במרחב זווית ישרה לא תמיד נראית ישרה, ולכן מוכיחים ניצבות בחישוב: מראים שהמכפלה הסקלרית היא .
במדויק: הווקטורים ו-, השונים מ-, מאונכים זה לזה, ומסמנים , אם הזווית ביניהם היא . ישר ניצב למישור אם הוא מאונך לכל ישר שנמצא במישור.
שני וקטורים מאונכים לא חייבים להיפגש: מזיזים אחד מהם עד שיתחילו באותה נקודה, ובודקים את הזווית.
כדי להראות שישר ניצב למישור אי אפשר לבדוק את כל הישרים שבמישור. מספיק לבדוק שניים שאינם מקבילים: בשרטוט מאונך ל- ול-, ששניהם במישור, ולכן הוא ניצב למישור כולו.
התנאי לניצבות
לשני וקטורים ו- השונים מ-: אם ורק אם .
הסיבה: ו- חיוביים, ולכן רק כש-, כלומר .
ישר ניצב למישור
ישר ניצב למישור אם ורק אם הוא מאונך לשני ישרים לא מקבילים במישור.
בשפת הווקטורים: אם ו- שני וקטורים לא מקבילים במישור, ו- וגם , אז מאונך לכל וקטור במישור. הסיבה: כל וקטור במישור הוא צירוף לינארי , ו-.
ישר במישור, משופע וההיטל שלו
נתונים מישור ונקודה מחוץ לו. היא העקב של האנך מ- למישור, ו- נקודה במישור. נקרא משופע למישור, ו- הוא ההיטל שלו על המישור.
ישר במישור מאונך למשופע אם ורק אם הוא מאונך להיטל .
הסיבה: אם וקטור בכיוון הישר, אז ו-, ולכן . אחד מהם אם ורק אם השני .
הוכחת טענה גאומטרית בעזרת מכפלה סקלרית
כשצריך להוכיח טענה על ניצבות או על אורכים בצורה או בגוף:
1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח, ובוחרים וקטורי בסיס (למשל שתי צלעות שיוצאות מקודקוד אחד).
2. מתרגמים את הנתונים ואת הטענה לשפת המכפלה הסקלרית: ניצבות היא מכפלה , ושוויון אורכים הוא .
3. מביעים את הווקטורים שבטענה באמצעות וקטורי הבסיס.
4. פותחים סוגריים, מציבים את הנתונים, ומגיעים לטענה.
5. בטענה של "אם ורק אם" מוכיחים את שני הכיוונים. אם כל מעבר בחישוב הוא שקילות, החישוב מוכיח את שניהם יחד.
שוויון אורכים מוכיחים בעזרת הריבועים: אם ורק אם , כי האורכים אינם שליליים.
וקטור אחד במישור לא מספיק, וגם לא שני וקטורים מקבילים: ישר יכול להיות מאונך לישר אחד במישור בלי להיות ניצב למישור.
דוגמה א - מציאת נקודה כך שהווקטורים יהיו מאונכים
במשולש נתון: , , . הנקודה נמצאת על הצלע , כך ש-. נסמן , .
א. הביעו את באמצעות , ו-.
ב. מצאו את שעבורו הוא הגובה לצלע .
ג. חשבו את אורך הגובה .
1. נתון: , , והזווית ביניהם . לכן , , . המטרה: שעבורו , ואז האורך .
2. א: , ולכן .
3. ב: גובה פירושו . מחשבים: .
4. , ולכן המכפלה היא .
5. , כלומר . בין ל-, ולכן באמת על הצלע .
6. ג: , ו-. לכן .
א. . ב. . ג. .
דוגמה ב - הוכחת משפט: מקבילית שאלכסוניה מאונכים היא מעוין
הוכיחו בעזרת וקטורים: האלכסונים של מקבילית מאונכים זה לזה אם ורק אם המקבילית היא מעוין.
1. נתון: מקבילית. נסמן , . המטרה: אם ורק אם (במקבילית הצלעות הנגדיות שוות, ולכן שתי צלעות סמוכות שוות פירושו מעוין).
2. במקבילית , ולכן . וגם .
3. מחשבים: .
4. האלכסונים מאונכים (אורכים אינם שליליים).
5. כל המעברים הם שקילות, ולכן הוכחנו את שני הכיוונים.
, והיא בדיוק כש-, כלומר כשהמקבילית היא מעוין.