דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הצגה אלגברית של וקטורים

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהצגה אלגברית של וקטורים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: וקטור

וקטור הוא חץ: יש לו אורך ויש לו כיוון. בגישה הגאומטרית עבדנו עם וקטורים כחיצים, בלי מספרים.

במדויק: הווקטור AB→\overrightarrow{AB} הוא הקטע המכוון שזנבו בנקודה AA וראשו בנקודה BB. שני וקטורים שווים אם שניהם וקטור האפס, או ששניהם אינם וקטור האפס ויש להם אותו אורך ואותו כיוון, גם אם הם מתחילים בנקודות שונות. וקטור האפס 0‾=AA→\underline{0}=\overrightarrow{AA} הוא הווקטור היחיד שאורכו 00, ואין לו כיוון. הווקטור הנגדי ל-AB→\overrightarrow{AB} הוא BA→=−AB→\overrightarrow{BA}=-\overrightarrow{AB}: אותו אורך, כיוון הפוך.

בשרטוט ABDCABDC מקבילית, ולכן AB→=CD→\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{CD}: שני החצים מקבילים, באותו אורך ובאותו כיוון. לעומת זאת BA→\overrightarrow{BA} הוא הנגדי של AB→\overrightarrow{AB}.

ABCDABCD

תזכורת: צירוף לינארי ויחידות ההצגה

מכמה וקטורים קבועים אפשר לבנות וקטורים אחרים: מכפילים כל אחד במספר ומחברים. כך נבנה את ההצגה האלגברית.

במדויק: צירוף לינארי של הווקטורים a‾\underline{a}, b‾\underline{b}, c‾\underline{c} הוא וקטור מהצורה αa‾+βb‾+γc‾\alpha\underline{a}+\beta\underline{b}+\gamma\underline{c}, כאשר α\alpha, β\beta, γ\gamma מספרים ממשיים. אם שלושת הווקטורים בלתי תלויים לינארית (אין ביניהם וקטור שהוא צירוף לינארי של השניים האחרים), אז כל וקטור במרחב הוא צירוף לינארי שלהם, ובדרך אחת בלבד: אם αa‾+βb‾+γc‾=α′a‾+β′b‾+γ′c‾\alpha\underline{a}+\beta\underline{b}+\gamma\underline{c}=\alpha'\underline{a}+\beta'\underline{b}+\gamma'\underline{c}, אז α=α′\alpha=\alpha', β=β′\beta=\beta', γ=γ′\gamma=\gamma'. במישור כך גם עם שני וקטורים בלתי תלויים.

תזכורת: מכפלה סקלרית

מכפלה סקלרית מקבלת שני וקטורים ומחזירה מספר. היא קשורה לזווית שביניהם.

במדויק: עבור שני וקטורים u‾\underline{u}, v‾\underline{v} ששונים מ-0‾\underline{0}, u‾⋅v‾=∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅cos⁡α\underline{u}\cdot\underline{v}=|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|\cdot\cos\alpha, כאשר α\alpha היא הזווית בין הווקטורים: הזווית בין שני החצים כשמשרטטים אותם מאותה נקודה, ו-0∘≤α≤180∘0^\circ\le\alpha\le180^\circ. אם אחד הווקטורים הוא 0‾\underline{0}, אז u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0. בפרט u‾⋅u‾=∣u‾∣2\underline{u}\cdot\underline{u}=|\underline{u}|^2.

משרטטים את שני הווקטורים מאותה נקודה OO, והזווית ביניהם נמדדת שם. כאן α\alpha חדה, ולכן cos⁡α>0\cos\alpha>0 והמכפלה הסקלרית חיובית.

uvαOUV

1. מערכת צירים במרחב והצגה אלגברית של וקטור

מערכת צירים במרחב ושיעורי נקודה

במישור שני מספרים מתארים נקודה: (x,y)(x,y). במרחב יש עוד כיוון, למעלה ולמטה, ולכן מוסיפים ציר שלישי ומספר שלישי.

במדויק: מערכת צירים במרחב בנויה משלושה צירי מספרים, ציר xx, ציר yy וציר zz, שכל שניים מהם מאונכים זה לזה ונחתכים בנקודה OO, ראשית הצירים. בכל הצירים אותה יחידת אורך, ו-OO היא המספר 00 בכל ציר. שיעורי הנקודה PP הם השלשה הסדורה (a,b,c)(a,b,c) שעבורה מגיעים מ-OO ל-PP כך: aa יחידות בכיוון ציר xx, אחר כך bb יחידות בכיוון ציר yy, ואחר כך cc יחידות בכיוון ציר zz (מספר שלילי פירושו תזוזה בכיוון ההפוך לציר). כותבים P(a,b,c)P(a,b,c). לכל נקודה יש שלשה אחת בדיוק, ולכל שלשה יש נקודה אחת בדיוק.

בשרטוט P(2,4,3)P(2,4,3): מ-OO זזים 22 בכיוון ציר xx, אחר כך 44 בכיוון ציר yy, ומגיעים ל-(2,4,0)(2,4,0) שבמישור xyxy. משם עולים 33 בכיוון ציר zz. ציר xx משורטט באלכסון, "יוצא אלינו".

כל שני צירים קובעים מישור: המישור xyxy, המישור xzxz והמישור yzyz. הם נקראים מישורי הצירים.

OxyzP(2,4,3)(2,4,0)(2,0,0)

נקודות על הצירים ובמישורי הצירים

איפה הנקודההתנאי על השיעוריםדוגמה
במישור xyxyz=0z=0(4,−1,0)(4,-1,0)
במישור xzxzy=0y=0(−3,0,2)(-3,0,2)
במישור yzyzx=0x=0(0,5,1)(0,5,1)
על ציר xxy=0y=0 וגם z=0z=0(6,0,0)(6,0,0)
על ציר yyx=0x=0 וגם z=0z=0(0,−2,0)(0,-2,0)
על ציר zzx=0x=0 וגם y=0y=0(0,0,7)(0,0,7)
ראשית הציריםכל השיעורים 00(0,0,0)(0,0,0)

הצגה אלגברית של וקטור

בכל ציר יש חץ קטן באורך 11 בכיוון החיובי של הציר. מכל וקטור במרחב מגיעים בעזרת שלושת החצים האלה, ושלושת המקדמים הם ההצגה האלגברית של הווקטור.

במדויק: וקטורי היחידה של הצירים i‾\underline{i}, j‾\underline{j}, k‾\underline{k} הם הווקטורים שאורכם 11 וכיוונם הכיוון החיובי של ציר xx, ציר yy וציר zz בהתאמה. הם בלתי תלויים, ולכן כל וקטור u‾\underline{u} במרחב אפשר לכתוב בדרך אחת בלבד כ-u‾=ai‾+bj‾+ck‾\underline{u}=a\underline{i}+b\underline{j}+c\underline{k}, עם aa, bb, cc ממשיים. השלשה (a,b,c)(a,b,c) היא ההצגה האלגברית של u‾\underline{u}, וכותבים u‾=(a,b,c)\underline{u}=(a,b,c). במישור יש רק שני צירים, וכותבים u‾=(a,b)\underline{u}=(a,b).

בשרטוט u‾=OP→\underline{u}=\overrightarrow{OP} עם P(2,4,3)P(2,4,3): מ-OO ל-PP הולכים פעמיים i‾\underline{i}, ארבע פעמים j‾\underline{j} ושלוש פעמים k‾\underline{k}. לכן u‾=2i‾+4j‾+3k‾=(2,4,3)\underline{u}=2\underline{i}+4\underline{j}+3\underline{k}=(2,4,3), בדיוק השיעורים של PP.

uOxyzPijk

וקטורי היחידה ווקטור האפס

- i‾=(1,0,0)\underline{i}=(1,0,0), j‾=(0,1,0)\underline{j}=(0,1,0), k‾=(0,0,1)\underline{k}=(0,0,1).

- 0‾=(0,0,0)\underline{0}=(0,0,0).

- (a,b,c)=ai‾+bj‾+ck‾(a,b,c)=a\underline{i}+b\underline{j}+c\underline{k}. למשל (5,0,−1)=5i‾−k‾(5,0,-1)=5\underline{i}-\underline{k}.

וקטור שזנבו בראשית, ווקטור בין שתי נקודות

- וקטור מהראשית: עבור P(a,b,c)P(a,b,c), OP→=(a,b,c)\overrightarrow{OP}=(a,b,c). ובכיוון ההפוך: וקטור (a,b,c)(a,b,c) שזנבו ב-OO מסתיים בנקודה (a,b,c)(a,b,c).

- וקטור בין שתי נקודות: עבור A(x1,y1,z1)A(x_1,y_1,z_1) ו-B(x2,y2,z2)B(x_2,y_2,z_2): AB→=OB→−OA→=(x2−x1, y2−y1, z2−z1)\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{OB}-\overrightarrow{OA}=(x_2-x_1,\ y_2-y_1,\ z_2-z_1). הסוף פחות ההתחלה.

- נקודת סיום: אם ידועים AA ו-AB→=(p,q,r)\overrightarrow{AB}=(p,q,r), אז B(x1+p, y1+q, z1+r)B(x_1+p,\ y_1+q,\ z_1+r).

שים לב

מחסרים את ההתחלה מהסוף. חיסור הפוך נותן את BA→=−AB→\overrightarrow{BA}=-\overrightarrow{AB}: כל הרכיבים מחליפים סימן.

שים לב

A(2,1,3)A(2,1,3) היא נקודה, ו-u‾=(2,1,3)\underline{u}=(2,1,3) הוא וקטור. לווקטור אין מקום קבוע: כל חץ שזז 22 ב-xx, 11 ב-yy ו-33 ב-zz הוא אותו וקטור. רק כשהזנב ב-OO הראש נמצא בנקודה (2,1,3)(2,1,3).

דוגמה - וקטור בין נקודות ונקודה לפי וקטור

נתונות הנקודות A(3,−2,1)A(3,-2,1) ו-B(1,4,−3)B(1,4,-3).

א. מצאו את ההצגה האלגברית של AB→\overrightarrow{AB} ושל BA→\overrightarrow{BA}, וכתבו את AB→\overrightarrow{AB} באמצעות i‾\underline{i}, j‾\underline{j}, k‾\underline{k}.

ב. נתון AC→=(4,−1,2)\overrightarrow{AC}=(4,-1,2). מצאו את שיעורי CC.

ג. הנקודה EE מקיימת OE→=AB→\overrightarrow{OE}=\overrightarrow{AB}. מצאו את שיעורי EE. באיזה מישור צירים נמצאת הנקודה (0,4,−3)(0,4,-3)?

פתרון

1. א: הסוף פחות ההתחלה: AB→=(1−3, 4−(−2), −3−1)=(−2,6,−4)\overrightarrow{AB}=(1-3,\ 4-(-2),\ -3-1)=(-2,6,-4).

2. BA→=−AB→=(2,−6,4)\overrightarrow{BA}=-\overrightarrow{AB}=(2,-6,4), ו-AB→=−2i‾+6j‾−4k‾\overrightarrow{AB}=-2\underline{i}+6\underline{j}-4\underline{k}.

3. ב: מוסיפים לשיעורי AA את רכיבי AC→\overrightarrow{AC}: C(3+4, −2−1, 1+2)=C(7,−3,3)C(3+4,\ -2-1,\ 1+2)=C(7,-3,3).

4. בדיקה: AC→=(7−3, −3+2, 3−1)=(4,−1,2)\overrightarrow{AC}=(7-3,\ -3+2,\ 3-1)=(4,-1,2), כמו שנתון.

5. ג: לווקטור שזנבו בראשית יש אותם מספרים כמו לנקודה שבראשו, ולכן E(−2,6,−4)E(-2,6,-4).

6. בנקודה (0,4,−3)(0,4,-3) השיעור xx הוא 00 והשאר לא, ולכן היא במישור yzyz ולא על ציר.

תשובה

א. AB→=(−2,6,−4)=−2i‾+6j‾−4k‾\overrightarrow{AB}=(-2,6,-4)=-2\underline{i}+6\underline{j}-4\underline{k}, BA→=(2,−6,4)\overrightarrow{BA}=(2,-6,4). ב. C(7,−3,3)C(7,-3,3). ג. E(−2,6,−4)E(-2,6,-4); הנקודה (0,4,−3)(0,4,-3) במישור yzyz.

שאלות פתוחות על מערכת צירים במרחב והצגה אלגברית של וקטור

2. פעולות אלגבריות ואורך וקטור

פעולות בהצגה אלגברית

בהצגה אלגברית כל הפעולות נעשות "רכיב רכיב": ה-xx עם ה-xx, ה-yy עם ה-yy וה-zz עם ה-zz.

במדויק: יהיו u‾=(u1,u2,u3)\underline{u}=(u_1,u_2,u_3), v‾=(v1,v2,v3)\underline{v}=(v_1,v_2,v_3), ויהי tt מספר ממשי. אז u‾=v‾\underline{u}=\underline{v} אם ורק אם u1=v1u_1=v_1 וגם u2=v2u_2=v_2 וגם u3=v3u_3=v_3; u‾+v‾=(u1+v1, u2+v2, u3+v3)\underline{u}+\underline{v}=(u_1+v_1,\ u_2+v_2,\ u_3+v_3); tu‾=(tu1, tu2, tu3)t\underline{u}=(tu_1,\ tu_2,\ tu_3); ו-u‾−v‾=u‾+(−1)v‾\underline{u}-\underline{v}=\underline{u}+(-1)\underline{v}. אלה אותן פעולות כמו בגישה הגאומטרית, רק כתובות במספרים.

למה רכיב רכיב? כותבים u‾+v‾=(u1i‾+u2j‾+u3k‾)+(v1i‾+v2j‾+v3k‾)\underline{u}+\underline{v}=(u_1\underline{i}+u_2\underline{j}+u_3\underline{k})+(v_1\underline{i}+v_2\underline{j}+v_3\underline{k}), ולפי חוקי החילוף, הקיבוץ והפילוג אוספים את המקדמים של i‾\underline{i}, של j‾\underline{j} ושל k‾\underline{k}. השוויון רכיב רכיב נובע מיחידות ההצגה.

בשרטוט, במישור: u‾=(3,1)\underline{u}=(3,1), v‾=(1,2)\underline{v}=(1,2), ואלכסון המקבילית הוא u‾+v‾=(4,3)\underline{u}+\underline{v}=(4,3).

uvu+vO(1,2)(4,3)(3,1)

שוויון, חיבור, חיסור וכפל בסקלר

עבור u‾=(u1,u2,u3)\underline{u}=(u_1,u_2,u_3), v‾=(v1,v2,v3)\underline{v}=(v_1,v_2,v_3) ומספר ממשי tt:

- u‾=v‾  ⟺  u1=v1, u2=v2, u3=v3\underline{u}=\underline{v}\iff u_1=v_1,\ u_2=v_2,\ u_3=v_3. שוויון וקטורים נותן שלוש משוואות.

- u‾±v‾=(u1±v1, u2±v2, u3±v3)\underline{u}\pm\underline{v}=(u_1\pm v_1,\ u_2\pm v_2,\ u_3\pm v_3).

- tu‾=(tu1, tu2, tu3)t\underline{u}=(tu_1,\ tu_2,\ tu_3).

וקטורים קולינאריים (מקבילים)

עבור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}: הווקטור v‾\underline{v} קולינארי ל-u‾\underline{u} (על אותו ישר או על ישר מקביל) אם ורק אם יש מספר tt כך ש-v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u}, כלומר v1=tu1v_1=tu_1, v2=tu2v_2=tu_2, v3=tu3v_3=tu_3 עם אותו tt. המקרה t=0t=0 נותן v‾=0‾\underline{v}=\underline{0}, שקולינארי לכל וקטור.

- t>0t>0: אותו כיוון. t<0t<0: כיוון הפוך.

•רכיב 00 ב-u‾\underline{u} מחייב 00 באותו רכיב ב-v‾\underline{v}. וכך גם להפך, כש-v‾≠0‾\underline{v}\ne\underline{0}.

•עבור A≠BA\ne B: שלוש נקודות AA, BB, CC על ישר אחד אם ורק אם AC→=tAB→\overrightarrow{AC}=t\overrightarrow{AB} למספר tt כלשהו.

שים לב

(2,0,−4)(2,0,-4) ו-(−1,0,2)(-1,0,2) קולינאריים (t=−12t=-\frac12). (2,0,−4)(2,0,-4) ו-(1,1,−2)(1,1,-2) לא קולינאריים: הרכיב השני 11 לא יכול להיות t⋅0t\cdot0.

אורך וקטור

עבור u‾=(u1,u2,u3)\underline{u}=(u_1,u_2,u_3): ∣u‾∣=u12+u22+u32|\underline{u}|=\sqrt{u_1^2+u_2^2+u_3^2}. במישור: ∣u‾∣=u12+u22|\underline{u}|=\sqrt{u_1^2+u_2^2}.

- ∣u‾∣=0|\underline{u}|=0 רק עבור u‾=0‾\underline{u}=\underline{0}.

- ∣tu‾∣=∣t∣⋅∣u‾∣|t\underline{u}|=|t|\cdot|\underline{u}|.

מרחק בין שתי נקודות

המרחק בין A(x1,y1,z1)A(x_1,y_1,z_1) ל-B(x2,y2,z2)B(x_2,y_2,z_2) הוא האורך של AB→\overrightarrow{AB}:

AB=∣AB→∣=(x2−x1)2+(y2−y1)2+(z2−z1)2AB=|\overrightarrow{AB}|=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2+(z_2-z_1)^2}
שים לב

מעלים בריבוע את הרכיבים, כולל השליליים: ∣(2,−2,1)∣=4+4+1=3|(2,-2,1)|=\sqrt{4+4+1}=3, ולא 2−2+1\sqrt{2-2+1}. ואורך של סכום אינו סכום האורכים: בדרך כלל ∣u‾+v‾∣≠∣u‾∣+∣v‾∣|\underline{u}+\underline{v}|\ne|\underline{u}|+|\underline{v}|.

דוגמה א - פעולות ואורכים: משולש שווה שוקיים

נתונות הנקודות A(2,1,−1)A(2,1,-1), B(4,−1,0)B(4,-1,0), C(0,3,0)C(0,3,0).

א. הראו כי המשולש ABCABC שווה שוקיים.

ב. הנקודה DD מקיימת AD→=2AB→−AC→\overrightarrow{AD}=2\overrightarrow{AB}-\overrightarrow{AC}. מצאו את שיעורי DD.

פתרון

1. נתון: שלושה קודקודים. המטרה: להראות ששתי צלעות שוות, ולמצוא את DD.

2. א: AB→=(2,−2,1)\overrightarrow{AB}=(2,-2,1), AC→=(−2,2,1)\overrightarrow{AC}=(-2,2,1), BC→=(−4,4,0)\overrightarrow{BC}=(-4,4,0).

3. AB=4+4+1=3AB=\sqrt{4+4+1}=3, AC=4+4+1=3AC=\sqrt{4+4+1}=3, BC=16+16+0=32=42BC=\sqrt{16+16+0}=\sqrt{32}=4\sqrt2.

4. AB=ACAB=AC, ולכן המשולש שווה שוקיים, והבסיס הוא BCBC.

5. ב: רכיב רכיב: 2AB→=(4,−4,2)2\overrightarrow{AB}=(4,-4,2), ו-2AB→−AC→=(4+2, −4−2, 2−1)=(6,−6,1)2\overrightarrow{AB}-\overrightarrow{AC}=(4+2,\ -4-2,\ 2-1)=(6,-6,1).

6. מוסיפים לשיעורי AA: D(2+6, 1−6, −1+1)=D(8,−5,0)D(2+6,\ 1-6,\ -1+1)=D(8,-5,0).

תשובה

א. AB=AC=3AB=AC=3, BC=42BC=4\sqrt2. ב. D(8,−5,0)D(8,-5,0).

דוגמה ב - פרמטרים כך שהווקטורים מקבילים

נתונים הווקטורים u‾=(2,−3,k)\underline{u}=(2,-3,k) ו-v‾=(m,6,−4)\underline{v}=(m,6,-4). מצאו את kk ואת mm כך ש-v‾\underline{v} מקביל ל-u‾\underline{u}. האם הם באותו כיוון?

פתרון

1. u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}, ולכן v‾\underline{v} מקביל (קולינארי) ל-u‾\underline{u} אם ורק אם v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u} למספר tt. כאן v‾≠0‾\underline{v}\ne\underline{0} (הרכיב השני 66), ולכן t≠0t\ne0.

2. רכיב רכיב: m=2tm=2t, 6=−3t6=-3t, −4=kt-4=kt.

3. מהרכיב שבו אין פרמטר: 6=−3t6=-3t, ולכן t=−2t=-2.

4. מציבים: m=2⋅(−2)=−4m=2\cdot(-2)=-4, ו-−4=−2k-4=-2k, ולכן k=2k=2.

5. בדיקה: u‾=(2,−3,2)\underline{u}=(2,-3,2), v‾=(−4,6,−4)=−2u‾\underline{v}=(-4,6,-4)=-2\underline{u}.

6. t=−2<0t=-2<0, ולכן הכיוונים הפוכים.

תשובה

k=2k=2, m=−4m=-4. v‾=−2u‾\underline{v}=-2\underline{u}: מקבילים בכיוונים הפוכים.

שאלות פתוחות על פעולות אלגבריות ואורך וקטור

3. מכפלה סקלרית בהצגה אלגברית: זוויות וניצבות

מכפלה סקלרית בהצגה אלגברית

כשהווקטורים נתונים במספרים, לא צריך לדעת את הזווית כדי לחשב מכפלה סקלרית: כופלים רכיב ברכיב ומחברים. ואז אפשר להפוך את הכיוון ולמצוא את הזווית.

במדויק: עבור u‾=(u1,u2,u3)\underline{u}=(u_1,u_2,u_3) ו-v‾=(v1,v2,v3)\underline{v}=(v_1,v_2,v_3): u‾⋅v‾=u1v1+u2v2+u3v3\underline{u}\cdot\underline{v}=u_1v_1+u_2v_2+u_3v_3. זה אותו מספר כמו ∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅cos⁡α|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|\cdot\cos\alpha, כאשר α\alpha הזווית בין הווקטורים (כששניהם שונים מ-0‾\underline{0}). במישור: u‾⋅v‾=u1v1+u2v2\underline{u}\cdot\underline{v}=u_1v_1+u_2v_2.

למה זה כך? וקטורי היחידה מאונכים זה לזה ואורכם 11, ולכן i‾⋅i‾=j‾⋅j‾=k‾⋅k‾=1\underline{i}\cdot\underline{i}=\underline{j}\cdot\underline{j}=\underline{k}\cdot\underline{k}=1 ו-i‾⋅j‾=i‾⋅k‾=j‾⋅k‾=0\underline{i}\cdot\underline{j}=\underline{i}\cdot\underline{k}=\underline{j}\cdot\underline{k}=0. פותחים סוגריים ב-(u1i‾+u2j‾+u3k‾)⋅(v1i‾+v2j‾+v3k‾)(u_1\underline{i}+u_2\underline{j}+u_3\underline{k})\cdot(v_1\underline{i}+v_2\underline{j}+v_3\underline{k}), ונשארים רק u1v1+u2v2+u3v3u_1v_1+u_2v_2+u_3v_3.

בשרטוט, במישור: u‾=(3,1)\underline{u}=(3,1), v‾=(−1,3)\underline{v}=(-1,3), ו-u‾⋅v‾=−3+3=0\underline{u}\cdot\underline{v}=-3+3=0. לכן הם מאונכים.

uvO(3,1)(-1,3)

המכפלה הסקלרית ברכיבים

- u‾⋅v‾=u1v1+u2v2+u3v3\underline{u}\cdot\underline{v}=u_1v_1+u_2v_2+u_3v_3.

- u‾⋅u‾=u12+u22+u32=∣u‾∣2\underline{u}\cdot\underline{u}=u_1^2+u_2^2+u_3^2=|\underline{u}|^2.

הזווית בין שני וקטורים

עבור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0} ו-v‾≠0‾\underline{v}\ne\underline{0}:

cos⁡α=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣=u1v1+u2v2+u3v3u12+u22+u32⋅v12+v22+v32,0∘≤α≤180∘\cos\alpha=\frac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}=\frac{u_1v_1+u_2v_2+u_3v_3}{\sqrt{u_1^2+u_2^2+u_3^2}\cdot\sqrt{v_1^2+v_2^2+v_3^2}},\qquad 0^\circ\le\alpha\le180^\circ
הסימן של u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v}הזווית α\alpha
חיוביחדה: 0∘≤α<90∘0^\circ\le\alpha<90^\circ
אפסישרה: α=90∘\alpha=90^\circ
שליליקהה: 90∘<α≤180∘90^\circ<\alpha\le180^\circ

ניצבות

עבור u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0} ו-v‾≠0‾\underline{v}\ne\underline{0}: u‾⊥v‾\underline{u}\perp\underline{v} אם ורק אם u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0, כלומר u1v1+u2v2+u3v3=0u_1v_1+u_2v_2+u_3v_3=0.

שים לב

עם 0‾\underline{0} המכפלה תמיד 00, אבל אין זווית. לכן כשמחפשים פרמטר שעבורו u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0, בודקים שאף אחד מהווקטורים לא יוצא 0‾\underline{0}.

דרך הפתרון

זווית במשולש לפי שיעורי הקודקודים

כשנתונים שיעורי הקודקודים AA, BB, CC ומחפשים את ∠BAC\angle BAC:

1. בונים שני וקטורים שיוצאים מהקודקוד AA: AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC}.

2. מחשבים AB→⋅AC→\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}, ∣AB→∣|\overrightarrow{AB}| ו-∣AC→∣|\overrightarrow{AC}|.

3. מציבים: cos⁡∠BAC=AB→⋅AC→∣AB→∣⋅∣AC→∣\cos\angle BAC=\frac{\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}}{|\overrightarrow{AB}|\cdot|\overrightarrow{AC}|}, ומוצאים את הזווית.

4. בדיקה: סכום שלוש הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ.

שים לב

הווקטורים חייבים לצאת מאותו קודקוד. עם BA→\overrightarrow{BA} ו-AC→\overrightarrow{AC} מקבלים cos⁡\cos עם סימן הפוך, כלומר את הזווית 180∘−∠BAC180^\circ-\angle BAC.

דוגמה א - זווית במשולש לפי שיעורי קודקודים

נתונים קודקודי המשולש ABCABC: A(1,0,2)A(1,0,2), B(3,1,0)B(3,1,0), C(0,2,4)C(0,2,4).

א. מצאו את ∠BAC\angle BAC. האם המשולש קהה זווית?

ב. מצאו את ∠ABC\angle ABC.

פתרון

1. נתון: שלושה קודקודים. המטרה: שתי זוויות של המשולש.

2. א: וקטורים שיוצאים מ-AA: AB→=(2,1,−2)\overrightarrow{AB}=(2,1,-2), AC→=(−1,2,2)\overrightarrow{AC}=(-1,2,2).

3. AB→⋅AC→=2⋅(−1)+1⋅2+(−2)⋅2=−4\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}=2\cdot(-1)+1\cdot2+(-2)\cdot2=-4. ∣AB→∣=4+1+4=3|\overrightarrow{AB}|=\sqrt{4+1+4}=3, ∣AC→∣=1+4+4=3|\overrightarrow{AC}|=\sqrt{1+4+4}=3.

4. cos⁡∠BAC=−43⋅3=−49\cos\angle BAC=\frac{-4}{3\cdot3}=-\frac49, ולכן ∠BAC≈116.39∘\angle BAC\approx116.39^\circ. המכפלה שלילית, ולכן הזווית קהה והמשולש קהה זווית.

5. ב: וקטורים שיוצאים מ-BB: BA→=(−2,−1,2)\overrightarrow{BA}=(-2,-1,2), BC→=(−3,1,4)\overrightarrow{BC}=(-3,1,4).

6. BA→⋅BC→=6−1+8=13\overrightarrow{BA}\cdot\overrightarrow{BC}=6-1+8=13. ∣BA→∣=3|\overrightarrow{BA}|=3, ∣BC→∣=9+1+16=26|\overrightarrow{BC}|=\sqrt{9+1+16}=\sqrt{26}.

7. cos⁡∠ABC=13326≈0.8498\cos\angle ABC=\frac{13}{3\sqrt{26}}\approx0.8498, ולכן ∠ABC≈31.81∘\angle ABC\approx31.81^\circ.

8. בדיקה: AB=AC=3AB=AC=3, ולכן ∠ACB=∠ABC\angle ACB=\angle ABC, ו-116.39∘+2⋅31.81∘≈180∘116.39^\circ+2\cdot31.81^\circ\approx180^\circ.

תשובה

א. cos⁡∠BAC=−49\cos\angle BAC=-\frac49, ∠BAC≈116.39∘\angle BAC\approx116.39^\circ: המשולש קהה זווית. ב. ∠ABC≈31.81∘\angle ABC\approx31.81^\circ.

דוגמה ב - פרמטר שעבורו הווקטורים מאונכים

נתונים הווקטורים u‾=(k,2,−1)\underline{u}=(k,2,-1) ו-v‾=(k,−k,3)\underline{v}=(k,-k,3).

א. מצאו את ערכי kk שעבורם u‾⊥v‾\underline{u}\perp\underline{v}.

ב. מצאו את הזווית בין הווקטורים עבור k=1k=1.

פתרון

1. א: מאונכים אם ורק אם המכפלה הסקלרית 00 (ושני הווקטורים שונים מ-0‾\underline{0}).

2. u‾⋅v‾=k⋅k+2⋅(−k)+(−1)⋅3=k2−2k−3\underline{u}\cdot\underline{v}=k\cdot k+2\cdot(-k)+(-1)\cdot3=k^2-2k-3.

3. k2−2k−3=0k^2-2k-3=0, כלומר (k−3)(k+1)=0(k-3)(k+1)=0, ולכן k=3k=3 או k=−1k=-1.

4. בדיקה שאין וקטור אפס: ב-u‾\underline{u} הרכיב השני הוא 22, וב-v‾\underline{v} הרכיב השלישי הוא 33. אף אחד מהם לא 0‾\underline{0}.

5. ב: עבור k=1k=1: u‾=(1,2,−1)\underline{u}=(1,2,-1), v‾=(1,−1,3)\underline{v}=(1,-1,3). u‾⋅v‾=1−2−3=−4\underline{u}\cdot\underline{v}=1-2-3=-4.

6. ∣u‾∣=6|\underline{u}|=\sqrt6, ∣v‾∣=11|\underline{v}|=\sqrt{11}, ולכן cos⁡α=−466≈−0.4924\cos\alpha=\frac{-4}{\sqrt{66}}\approx-0.4924, ו-α≈119.50∘\alpha\approx119.50^\circ.

תשובה

א. k=3k=3 או k=−1k=-1. ב. α≈119.50∘\alpha\approx119.50^\circ.

שאלות פתוחות על מכפלה סקלרית בהצגה אלגברית: זוויות וניצבות

4. חלוקת קטע ביחס נתון בהצגה אלגברית

חלוקת קטע ביחס נתון

נקודה על קטע מחלקת אותו לשני חלקים. אם החלק הראשון ארוך פי שניים מהשני, אומרים שהנקודה מחלקת את הקטע ביחס 2:12:1.

במדויק: יהיו m>0m>0 ו-n>0n>0. הנקודה PP מחלקת את הקטע ABAB ביחס m:nm:n (מ-AA) אם PP נמצאת על הקטע ABAB ו-APPB=mn\frac{AP}{PB}=\frac mn. באופן שקול: AP→=mm+nAB→\overrightarrow{AP}=\frac{m}{m+n}\overrightarrow{AB}. אמצע הקטע הוא המקרה m=nm=n.

בשרטוט PP מחלקת את ABAB ביחס 2:12:1: הקטע APAP ארוך פי 22 מ-PBPB. לכן APAP הוא 23\frac23 מכל הקטע, ו-AP→=23AB→\overrightarrow{AP}=\frac23\overrightarrow{AB}.

כאן A(1,1)A(1,1), B(7,4)B(7,4), AB→=(6,3)\overrightarrow{AB}=(6,3), ולכן P=(1+4, 1+2)=(5,3)P=(1+4,\ 1+2)=(5,3).

2kkAPB

שיעורי נקודה שמחלקת קטע ביחס m:nm:n

עבור A(x1,y1,z1)A(x_1,y_1,z_1), B(x2,y2,z2)B(x_2,y_2,z_2), ו-PP שמחלקת את ABAB ביחס AP:PB=m:nAP:PB=m:n:

•בווקטורים: AP→=mm+nAB→\overrightarrow{AP}=\frac{m}{m+n}\overrightarrow{AB}, ו-OP→=n⋅OA→+m⋅OB→m+n\overrightarrow{OP}=\frac{n\cdot\overrightarrow{OA}+m\cdot\overrightarrow{OB}}{m+n}.

•בשיעורים: P(nx1+mx2m+n, ny1+my2m+n, nz1+mz2m+n)P\left(\frac{nx_1+mx_2}{m+n},\ \frac{ny_1+my_2}{m+n},\ \frac{nz_1+mz_2}{m+n}\right).

•אמצע הקטע (m=nm=n): M(x1+x22, y1+y22, z1+z22)M\left(\frac{x_1+x_2}{2},\ \frac{y_1+y_2}{2},\ \frac{z_1+z_2}{2}\right).

שים לב

המשקל nn הולך עם AA, והמשקל mm עם BB. ביחס AP:PB=1:3AP:PB=1:3 הנקודה קרובה ל-AA: AP→=14AB→\overrightarrow{AP}=\frac14\overrightarrow{AB}, ולא 34AB→\frac34\overrightarrow{AB}.

מפגש התיכונים בשיעורים

מפגש התיכונים GG מחלק כל תיכון ביחס 2:12:1 מהקודקוד. לכן עבור משולש שקודקודיו A(x1,y1,z1)A(x_1,y_1,z_1), B(x2,y2,z2)B(x_2,y_2,z_2), C(x3,y3,z3)C(x_3,y_3,z_3):

G(x1+x2+x33, y1+y2+y33, z1+z2+z33)G\left(\frac{x_1+x_2+x_3}{3},\ \frac{y_1+y_2+y_3}{3},\ \frac{z_1+z_2+z_3}{3}\right)
דרך הפתרון

באיזה יחס נקודה מחלקת קטע

כשנתונים AA ו-BB, ונקודה PP על הקטע ABAB מוגדרת בתנאי (למשל PP במישור xyxy, כלומר z=0z=0):

1. כותבים OP→=OA→+tAB→\overrightarrow{OP}=\overrightarrow{OA}+t\overrightarrow{AB}, כלומר P(x1+t(x2−x1), y1+t(y2−y1), z1+t(z2−z1))P(x_1+t(x_2-x_1),\ y_1+t(y_2-y_1),\ z_1+t(z_2-z_1)).

2. מציבים את התנאי ומוצאים את tt. אם אין tt שמקיים את התנאי, אין על הישר ABAB נקודה כזאת.

3. אם 0<t<10<t<1, הנקודה בתוך הקטע. t=0t=0 או t=1t=1 פירושו ש-PP היא AA או BB. אם t<0t<0 או t>1t>1, הנקודה על ההמשך של הקטע, והתנאי לא מתקיים באף נקודה של הקטע עצמו.

4. היחס: AP:PB=t:(1−t)AP:PB=t:(1-t). מציבים את tt ומקבלים את שיעורי PP.

דוגמה א - שיעורי נקודה לפי יחס נתון

נתונות הנקודות A(−1,4,2)A(-1,4,2) ו-B(5,1,−7)B(5,1,-7). הנקודה PP על הקטע ABAB ומקיימת AP:PB=1:2AP:PB=1:2.

א. מצאו את שיעורי PP.

ב. חשבו את APAP ואת PBPB, ובדקו את היחס.

פתרון

1. נתון: AA, BB והיחס 1:21:2. המטרה: שיעורי PP ובדיקה באורכים.

2. א: AB→=(6,−3,−9)\overrightarrow{AB}=(6,-3,-9). היחס 1:21:2, ולכן AP→=11+2AB→=13(6,−3,−9)=(2,−1,−3)\overrightarrow{AP}=\frac{1}{1+2}\overrightarrow{AB}=\frac13(6,-3,-9)=(2,-1,-3).

3. מוסיפים לשיעורי AA: P(−1+2, 4−1, 2−3)=P(1,3,−1)P(-1+2,\ 4-1,\ 2-3)=P(1,3,-1).

4. בדיקה בנוסחה, עם m=1m=1, n=2n=2: x=2⋅(−1)+1⋅53=1x=\frac{2\cdot(-1)+1\cdot5}{3}=1, y=2⋅4+1⋅13=3y=\frac{2\cdot4+1\cdot1}{3}=3, z=2⋅2+1⋅(−7)3=−1z=\frac{2\cdot2+1\cdot(-7)}{3}=-1.

5. ב: AP→=(2,−1,−3)\overrightarrow{AP}=(2,-1,-3), ולכן AP=4+1+9=14AP=\sqrt{4+1+9}=\sqrt{14}. PB→=(4,−2,−6)\overrightarrow{PB}=(4,-2,-6), ולכן PB=16+4+36=56=214PB=\sqrt{16+4+36}=\sqrt{56}=2\sqrt{14}.

6. APPB=14214=12\frac{AP}{PB}=\frac{\sqrt{14}}{2\sqrt{14}}=\frac12, כנדרש.

תשובה

א. P(1,3,−1)P(1,3,-1). ב. AP=14AP=\sqrt{14}, PB=214PB=2\sqrt{14}.

דוגמה ב - היחס שבו מישור xyxy מחלק קטע

נתונות הנקודות A(2,−1,3)A(2,-1,3) ו-B(−2,7,−1)B(-2,7,-1). הקטע ABAB חותך את המישור xyxy בנקודה PP. מצאו את שיעורי PP ואת היחס AP:PBAP:PB.

פתרון

1. נתון: AA ו-BB, ו-PP על ABAB במישור xyxy. המטרה: PP והיחס.

2. AB→=(−4,8,−4)\overrightarrow{AB}=(-4,8,-4), ולכן כל נקודה על הקטע היא (2−4t, −1+8t, 3−4t)(2-4t,\ -1+8t,\ 3-4t) עם 0≤t≤10\le t\le1.

3. במישור xyxy: z=0z=0, ולכן 3−4t=03-4t=0, כלומר t=34t=\frac34. זה בין 00 ל-11, ולכן החיתוך בתוך הקטע.

4. מציבים: P(2−3, −1+6, 0)=P(−1,5,0)P(2-3,\ -1+6,\ 0)=P(-1,5,0).

5. היחס: AP:PB=34:14=3:1AP:PB=\frac34:\frac14=3:1.

6. בדיקה באורכים: AP→=(−3,6,−3)\overrightarrow{AP}=(-3,6,-3), AP=54=36AP=\sqrt{54}=3\sqrt6. PB→=(−1,2,−1)\overrightarrow{PB}=(-1,2,-1), PB=6PB=\sqrt6. היחס 3:13:1.

תשובה

P(−1,5,0)P(-1,5,0), AP:PB=3:1AP:PB=3:1.

שאלות פתוחות על חלוקת קטע ביחס נתון בהצגה אלגברית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.