תזכורת: חזקה עם בסיס חיובי
בנושא הזה נשאל שאלה הפוכה לחזקה: באיזו חזקה צריך להעלות מספר כדי לקבל מספר אחר. לכן כדאי להיזכר בחוקי החזקות.
במדויק: עבור בסיס : , , ו- ( שבר מצומצם, טבעי). לכל שני מעריכים , :
-
-
-
עבור תמיד .
תזכורת: כל מספר חיובי הוא חזקה של הבסיס
ו-. מכאן ש- הוא חזקה של עם מעריך בין ל-. כך כל מספר חיובי מתקבל כחזקה של , בדיוק פעם אחת.
במדויק: עבור , :
•אם , מעריך גדול יותר נותן חזקה גדולה יותר: אם ורק אם .
•אם , הסדר מתהפך: אם ורק אם .
•לכל יש מעריך אחד בדיוק שמקיים . למספר אין אף מעריך כזה.
•בפרט, רק כאשר .
בבסיס זה לא עובד: לכל .
בגרפים של ו- רואים את זה: שני הגרפים מעל ציר ה-, גרף עולה וגרף יורד, ושניהם עוברים ב-. כל ישר אופקי עם חותך כל גרף בנקודה אחת בדיוק.
1. הלוגריתם: הגדרה ומעבר בין הצגה מעריכית ללוגריתמית
מהו לוגריתם
אנחנו יודעים ש-. עכשיו נשאל הפוך: באיזו חזקה צריך להעלות את כדי לקבל ? התשובה, , נקראת הלוגריתם של בבסיס , וכותבים .
במדויק: יהיו , ו-. הלוגריתם של בבסיס , , הוא המעריך היחיד שמקיים . המספר נקרא הארגומנט. כאשר , או כשהבסיס לא מקיים ו-, הביטוי לא מוגדר.
הלוגריתם העשרוני: לוגריתם בלי בסיס כתוב הוא לוגריתם בבסיס : . זה המקש במחשבון.
בגרף של רואים את הלוגריתם: הוא שיעור ה- של הנקודה על הגרף שגובהה . הנקודה אומרת . הנקודה אומרת . הנקודה אומרת .
לכן הלוגריתם עצמו יכול להיות חיובי, אפס או שלילי. רק הארגומנט חייב להיות חיובי.
מעבר בין הצגה מעריכית להצגה לוגריתמית
עבור , , :
הבסיס של החזקה הוא הבסיס של הלוגריתם, והמעריך הוא הלוגריתם.
ערכים מיוחדים
עבור , :
- , כי .
- , כי .
- לכל .
- לכל .
חישוב בלי מחשבון
כשאפשר לכתוב את כחזקה של :
1. כותבים . משתמשים בחוקי החזקות: , .
2. התשובה היא המעריך: .
3. כשהבסיס והארגומנט הם חזקות של מספר שלישי (למשל ו-, חזקות של ), כותבים את שניהם כחזקות שלו, ומשווים מעריכים: נותן , ולכן .
ו- לא מוגדרים: אין חזקה של שנותנת מספר שלילי או אפס. לעומת זאת מוגדר.
בדיקה עצמית: אם קיבלתם , חשבו . צריך לצאת .
דוגמה - חישוב לוגריתמים ומעבר בין שתי ההצגות
א. כתבו בהצגה לוגריתמית: , .
ב. חשבו בלי מחשבון: , , , .
1. א: הבסיס של החזקה הוא הבסיס של הלוגריתם, והמעריך הוא הלוגריתם: ו-.
2. ב: ו-. מחפשים כך ש-: , ולכן ו-.
3. , ולכן .
4. , ולכן .
5. לפי : .
6. בדיקה בחזקה: , , .
א. , . ב. , , , .
2. חוקי הלוגריתמים: מכפלה, מנה וחזקה
חוקי הלוגריתמים
לוגריתם הוא מעריך. לכן לכל חוק של חזקות יש חוק מקביל ללוגריתמים. למשל , ולכן : לוגריתם של מכפלה הוא סכום של לוגריתמים.
במדויק: לכל בסיס , , לכל שני מספרים חיוביים , ולכל מספר :
-
-
-
החוקים נכונים רק כשכל הלוגריתמים בשני האגפים מוגדרים. למשל עבור הביטוי מוגדר, אבל לא.
למה זה נכון: נסמן ו-, כלומר ו-.
- , ולכן .
- , ולכן .
- , ולכן .
לוגריתם של מכפלה ושל מנה
עבור , , , :
•בפרט .
•משתמשים בכללים בשני הכיוונים: פירוק לוגריתם אחד לכמה, ואיחוד של סכום או הפרש של לוגריתמים באותו בסיס ללוגריתם אחד.
•באיחוד: מה שבא עם נכנס למונה, ומה שבא עם נכנס למכנה: .
לוגריתם של חזקה ושל שורש
עבור , , וכל מספר :
( טבעי, .) מעריך שבתוך הלוגריתם יוצא החוצה ככופל, ומספר שכופל לוגריתם נכנס פנימה כמעריך: .
אין כלל לסכום בתוך הלוגריתם: . למשל , אבל . גם אינו .
אינו : הכלל מוציא רק מעריך של הארגומנט. , אבל .
כלל החזקה דורש . עבור כל נכון . למשל , ואילו לא מוגדר.
דוגמה - הבעת לוגריתמים בעזרת ו-
נתון: , . הביעו באמצעות ו-:
א.
ב.
ג.
ד.
1. מפרקים כל מספר למכפלה או מנה של , ו- (זכרו: ).
2. א: , ולכן .
3. ב: , ולכן .
4. ג: ו-, ולכן .
5. ד: , ולכן .
א. . ב. . ג. . ד. .
3. מעבר בין בסיסים
מעבר בסיס
את אי אפשר לחשב בראש: אינו חזקה "יפה" של . במחשבון המקש מחשב רק בבסיס . כלל מעבר הבסיס מתרגם לוגריתם בבסיס אחד ללוגריתמים בבסיס אחר, שנוח לנו.
במדויק: לכל שני בסיסים ו- (חיוביים ושונים מ-) ולכל : . המכנה אף פעם לא אפס, כי .
למה זה נכון: נסמן , כלומר . מוציאים לוגריתם בבסיס משני האגפים: . לפי כלל החזקה . מותר לחלק ב-, כי ולכן . מקבלים .
כלל מעבר הבסיס
עבור , , , :
•הארגומנט המקורי עובר למונה, והבסיס המקורי למכנה.
•במחשבון בוחרים : .
מסקנות ממעבר הבסיס
עבור בסיסים חיוביים ושונים מ-, ו-:
-
-
- (למשל )
באיזה בסיס חדש לבחור
כשנתון לוגריתם שקשה לחשב ישירות:
1. בודקים אם ו- הם חזקות של אותו מספר (למשל ו-, חזקות של ). אם כן, עוברים לבסיס ומקבלים תשובה מדויקת.
2. אם בשאלה נתון לוגריתם בבסיס מסוים (למשל ), עוברים לבסיס הזה ומפרקים בחוקי הלוגריתמים.
3. אחרת עוברים לבסיס ומחשבים במחשבון: .
לא להפוך את הסדר: , ולא . בדיקה: .
דוגמה - בסיס משותף, הבעה בעזרת פרמטר ומחשבון
א. חשבו בלי מחשבון: .
ב. נתון . הביעו את באמצעות .
ג. חשבו בעזרת מחשבון, בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה: .
1. א: ו-, ולכן עוברים לבסיס : .
2. ב: הנתון בבסיס , ולכן עוברים לבסיס : .
3. , ולכן . , ולכן .
4. מקבלים .
5. ג: אינו חזקה שלמה של , ולכן עוברים לבסיס : .
א. . ב. . ג. .
4. משוואות לוגריתמיות
משוואה לוגריתמית
במשוואה הנעלם נמצא בתוך לוגריתם. משוואה כזאת נקראת משוואה לוגריתמית. פותרים אותה בעזרת חוקי הלוגריתמים והמעבר להצגה מעריכית, ותמיד זוכרים שהארגומנט חייב להיות חיובי.
במדויק: משוואה לוגריתמית היא משוואה שבה הנעלם מופיע בתוך לוגריתם (בארגומנט או בבסיס). פתרון שלה הוא מספר שבו כל הלוגריתמים שבמשוואה המקורית מוגדרים (כל ארגומנט חיובי, וכל בסיס חיובי ושונה מ-), והשוויון מתקיים.
למה צריך בדיקה: באיחוד אגף שמאל מוגדר רק כש-, אבל אגף ימין מוגדר גם כש-. לכן המשוואה אחרי האיחוד יכולה לתת פתרון שלא מתאים למשוואה המקורית.
בגרף של אגף שמאל רואים שיש לו נקודת חיתוך אחת בלבד עם הישר , ב-. הגרף קיים רק כש-.
הורדת הלוגריתם
עבור , :
המשוואה היא משוואה מעריכית שהלוגריתם פותר. כש- אין לה פתרון.
פתרון משוואה לוגריתמית
כשנתונה משוואה שהנעלם בה בתוך לוגריתמים:
1. תחום ההגדרה: כל ארגומנט במשוואה המקורית חיובי (וכל בסיס חיובי ושונה מ-).
2. מביאים לצורה או . לוגריתמים בבסיסים שונים מעבירים לבסיס אחד, ואז מאחדים בחוקי הלוגריתמים.
3. מורידים את הלוגריתם לפי כלל הורדת הלוגריתם, ופותרים.
4. בודקים כל פתרון בתחום ההגדרה של המשוואה המקורית, ופוסלים את מה שלא בתחום.
הצבה: משוואה ריבועית ב-
כשהמשוואה מכילה את גם בריבוע, כמו :
1. תחום ההגדרה: .
2. מסדרים כך שכל הלוגריתמים יהיו (למשל ).
3. מציבים ופותרים את המשוואה הריבועית ב-.
4. חוזרים ל-: מכל פתרון מקבלים .
את הבדיקה עושים במשוואה המקורית, לא אחרי האיחוד. ב- הערך מקיים , אבל לא מוגדר.
מספר באגף אחד הופך למעריך: נותן , ולא או .
דוגמה א - איחוד שני לוגריתמים ופסילת פתרון
פתרו את המשוואה .
1. תחום ההגדרה: וגם , כלומר .
2. מאחדים לפי כלל המכפלה: .
3. מורידים את הלוגריתם: , כלומר .
4. , ולכן או .
5. לא בתחום (), ולכן נפסל. בתחום.
6. בדיקה במשוואה המקורית: .
דוגמה ב - הצבה שנותנת משוואה ריבועית
פתרו את המשוואה .
1. תחום ההגדרה: .
2. לפי כלל החזקה . המשוואה: .
3. מציבים : , כלומר , ולכן או .
4. חוזרים ל-: נותן . נותן .
5. שני הפתרונות חיוביים. בדיקה: עבור : .
או
5. אי-שוויונות לוגריתמיים
אי-שוויון לוגריתמי
ב- הנעלם בתוך לוגריתם, והסימן הוא ולא . כדי להוריד את הלוגריתם צריך לדעת אם הוא שומר על סדר המספרים או הופך אותו, וזה תלוי בבסיס.
במדויק: אי-שוויון לוגריתמי הוא אי-שוויון שבו הנעלם מופיע בתוך לוגריתם. הפתרון שלו הוא קבוצת כל ה- שבהם כל הלוגריתמים שבאי-השוויון המקורי מוגדרים, ואי-השוויון מתקיים.
כשהבסיס גדול מ-, מספר גדול יותר נותן לוגריתם גדול יותר. כשהבסיס בין ל-, מספר גדול יותר נותן לוגריתם קטן יותר. למשל , אבל . זה נובע מסדר החזקות: עבור , רק כש-.
הורדת הלוגריתם באי-שוויון
עבור ו-:
כך גם עם , ו-.
פתרון אי-שוויון לוגריתמי
כשנתון אי-שוויון שהנעלם בו בתוך לוגריתם:
1. תחום ההגדרה: כל ארגומנט חיובי. פותרים ושומרים בצד.
2. מביאים לצורה . מספר כותבים כלוגריתם: .
3. מורידים את הלוגריתם: אם הסימן נשמר, ואם הסימן מתהפך.
4. פותרים את אי-השוויון שמתקבל.
5. חותכים עם תחום ההגדרה. התשובה: מה שמקיים את שניהם.
אי אפשר לדלג על תחום ההגדרה: ב- ההורדה נותנת , אבל למשל לא בתחום. התשובה היא .
בבסיס בין ל- שוכחים לפעמים להפוך את הסימן. בדיקה עצמית: הציבו מספר אחד מהתשובה באי-השוויון המקורי.
דוגמה א - בסיס גדול מ-1: הסימן נשמר
פתרו את אי-השוויון .
1. תחום ההגדרה: , כלומר או .
2. כותבים את כלוגריתם: . מקבלים .
3. הבסיס , ולכן הסימן נשמר: , כלומר .
4. , ולכן .
5. חותכים עם התחום: מתוך נשארים ו-.
6. בדיקה עם : , ו-.
או
דוגמה ב - בסיס בין 0 ל-1: הסימן מתהפך
נתונה הפונקציה . עבור אילו ערכי גרף הפונקציה נמצא מעל הישר או עליו?
1. נתון: . המטרה: לפתור .
2. תחום ההגדרה: , כלומר .
3. כותבים את כלוגריתם: .
4. הבסיס בין ל-, ולכן הסימן מתהפך: , כלומר .
5. חותכים עם התחום: .
6. בגרף: הישר חותך את גרף ב-, ומשם והלאה הגרף מתחת לישר.
6. סקלה לוגריתמית ויישומים: ריכטר, pH, פחמן 14
סקלה לוגריתמית
יש גדלים שמשתנים בטווח עצום. עוצמה של רעידת אדמה חזקה גדולה פי מיליונים מזו של רעידה חלשה. במקום לכתוב את הגודל עצמו, כותבים את הלוגריתם שלו, ומקבלים מספרים קטנים ונוחים. כך בנוי סולם ריכטר: עלייה של בדרגה היא משרעת גדולה פי .
במדויק: סקלה לוגריתמית היא סקלה שבה גודל חיובי מוצג על ידי , כאשר הוא ערך ייחוס קבוע (כשאין ערך ייחוס, ). בסקלה כזאת הפרש של בין שני ערכים מתאים ליחס של בין הגדלים.
סקלה לוגריתמית עוזרת גם לזהות פונקציה מעריכית. אם , אז . כשמסמנים על הציר האנכי את במקום את , הגרף הוא קו ישר: שיפועו , והוא חותך את הציר האנכי ב-. בגרף, הציר האופקי הוא .
הפרש בסקלה לוגריתמית
אם ו-, אז לפי כלל המנה:
ולכן .
ערך הייחוס מצטמצם, ולא צריך לדעת אותו.
גם רמת החומציות pH היא סקלה לוגריתמית: , כאשר ריכוז יוני המימן. בגלל המינוס, ירידה של ב-pH היא ריכוז גדול פי .
זיהוי פרמטרים של בסקלה לוגריתמית
עבור , :
•הגרף של כפונקציה של הוא קו ישר.
•אם השיפוע שלו והוא חותך את הציר האנכי ב-, אז ו-.
•שיפוע חיובי: גדילה (). שיפוע שלילי: דעיכה ().
גיל ממצא לפי פחמן 14
כשנתון זמן מחצית החיים ואיזה חלק מהכמות ההתחלתית נשאר:
1. מודל הדעיכה: .
2. מציבים את היחס שנתון: .
3. מעבירים להצגה לוגריתמית: .
4. , ומחשבים במחשבון.
בדיקת סבירות: אם נשאר יותר מחצי, הגיל קטן מ-. אם נשאר בין רבע לחצי, הגיל בין ל-.
דוגמה א - השוואת שתי רעידות אדמה בסולם ריכטר
הדרגה של רעידת אדמה בסולם ריכטר היא , כאשר המשרעת שנמדדה ו- משרעת ייחוס קבועה.
רעידה אחת נמדדה בדרגה , ורעידה אחרת בדרגה . פי כמה גדולה המשרעת של הרעידה החזקה? דייקו עד ספרה אחת אחרי הנקודה.
1. נתון: , . המטרה: היחס .
2. מחסרים את שתי הדרגות: . ערך הייחוס מצטמצם.
3. .
4. מעבירים להצגה מעריכית: .
המשרעת גדולה פי .
דוגמה ב - גיל ממצא לפי אחוז הפחמן 14 שנשאר
זמן מחצית החיים של פחמן 14 הוא שנים. בעצם שנמצאה בחפירה ארכיאולוגית נשארו מכמות הפחמן 14 ההתחלתית. מה גיל העצם? עגלו לעשרות שנים.
1. נתון: , והחלק שנשאר . המטרה: הזמן שעבר.
2. מודל הדעיכה: . מציבים ומחלקים ב-: .
3. מעבירים להצגה לוגריתמית: .
4. שנים.
5. בדיקת סבירות: בין ל-, ולכן הגיל בין ל- שנים.
כ- שנים.