דילוג לתוכן המרכזי

סיכום לוגריתמים: חוקים ומשוואות

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בלוגריתמים: חוקים ומשוואות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חזקה עם בסיס חיובי

בנושא הזה נשאל שאלה הפוכה לחזקה: באיזו חזקה צריך להעלות מספר כדי לקבל מספר אחר. לכן כדאי להיזכר בחוקי החזקות.

במדויק: עבור בסיס a>0a>0: a0=1a^0=1, a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}, ו-apq=apqa^{\frac{p}{q}}=\sqrt[q]{a^p} (pq\frac pq שבר מצומצם, qq טבעי). לכל שני מעריכים xx, yy:

- ax⋅ay=ax+ya^x\cdot a^y=a^{x+y}

- axay=ax−y\frac{a^x}{a^y}=a^{x-y}

- (ax)y=ax⋅y(a^x)^y=a^{x\cdot y}

עבור a>0a>0 תמיד ax>0a^x>0.

תזכורת: כל מספר חיובי הוא חזקה של הבסיס

23=82^3=8 ו-24=162^4=16. מכאן ש-1010 הוא חזקה של 22 עם מעריך בין 33 ל-44. כך כל מספר חיובי מתקבל כחזקה של 22, בדיוק פעם אחת.

במדויק: עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

•אם a>1a>1, מעריך גדול יותר נותן חזקה גדולה יותר: x<yx<y אם ורק אם ax<aya^x<a^y.

•אם 0<a<10<a<1, הסדר מתהפך: x<yx<y אם ורק אם ax>aya^x>a^y.

•לכל b>0b>0 יש מעריך xx אחד בדיוק שמקיים ax=ba^x=b. למספר b≤0b\le0 אין אף מעריך כזה.

•בפרט, ax=aya^x=a^y רק כאשר x=yx=y.

בבסיס a=1a=1 זה לא עובד: 1x=11^x=1 לכל xx.

בגרפים של y=2xy=2^x ו-y=(12)xy=\left(\frac12\right)^x רואים את זה: שני הגרפים מעל ציר ה-xx, גרף y=2xy=2^x עולה וגרף y=(12)xy=\left(\frac12\right)^x יורד, ושניהם עוברים ב-(0,1)(0,1). כל ישר אופקי y=by=b עם b>0b>0 חותך כל גרף בנקודה אחת בדיוק.

-4-224246810(0,1)

1. הלוגריתם: הגדרה ומעבר בין הצגה מעריכית ללוגריתמית

מהו לוגריתם

אנחנו יודעים ש-25=322^5=32. עכשיו נשאל הפוך: באיזו חזקה צריך להעלות את 22 כדי לקבל 3232? התשובה, 55, נקראת הלוגריתם של 3232 בבסיס 22, וכותבים log⁡232=5\log_2 32=5.

במדויק: יהיו a>0a>0, a≠1a\ne1 ו-b>0b>0. הלוגריתם של bb בבסיס aa, log⁡ab\log_a b, הוא המעריך xx היחיד שמקיים ax=ba^x=b. המספר bb נקרא הארגומנט. כאשר b≤0b\le0, או כשהבסיס לא מקיים a>0a>0 ו-a≠1a\ne1, הביטוי log⁡ab\log_a b לא מוגדר.

הלוגריתם העשרוני: לוגריתם בלי בסיס כתוב הוא לוגריתם בבסיס 1010: log⁡b=log⁡10b\log b=\log_{10}b. זה המקש log⁡\log במחשבון.

בגרף של y=2xy=2^x רואים את הלוגריתם: log⁡2b\log_2 b הוא שיעור ה-xx של הנקודה על הגרף שגובהה bb. הנקודה (3,8)(3,8) אומרת log⁡28=3\log_2 8=3. הנקודה (0,1)(0,1) אומרת log⁡21=0\log_2 1=0. הנקודה (−1,12)(-1,\frac12) אומרת log⁡212=−1\log_2\frac12=-1.

לכן הלוגריתם עצמו יכול להיות חיובי, אפס או שלילי. רק הארגומנט חייב להיות חיובי.

-3-2-11234481216(3,8)(0,1)(-1,1/2)

מעבר בין הצגה מעריכית להצגה לוגריתמית

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, b>0b>0:

log⁡ab=x  ⟺  ax=b\log_a b=x\iff a^x=b
הצגה מעריכיתהצגה לוגריתמית
34=813^4=81log⁡381=4\log_3 81=4
10−2=0.0110^{-2}=0.01log⁡0.01=−2\log 0.01=-2
813=28^{\frac13}=2log⁡82=13\log_8 2=\frac13

הבסיס של החזקה הוא הבסיס של הלוגריתם, והמעריך הוא הלוגריתם.

ערכים מיוחדים

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

- log⁡a1=0\log_a 1=0, כי a0=1a^0=1.

- log⁡aa=1\log_a a=1, כי a1=aa^1=a.

- log⁡aax=x\log_a a^x=x לכל xx.

- alog⁡ab=ba^{\log_a b}=b לכל b>0b>0.

דרך הפתרון

חישוב log⁡ab\log_a b בלי מחשבון

כשאפשר לכתוב את bb כחזקה של aa:

1. כותבים b=axb=a^x. משתמשים בחוקי החזקות: 1an=a−n\frac{1}{a^n}=a^{-n}, an=a1n\sqrt[n]{a}=a^{\frac1n}.

2. התשובה היא המעריך: log⁡ab=x\log_a b=x.

3. כשהבסיס והארגומנט הם חזקות של מספר שלישי (למשל 44 ו-88, חזקות של 22), כותבים את שניהם כחזקות שלו, ומשווים מעריכים: 4x=84^x=8 נותן 22x=232^{2x}=2^3, ולכן x=32x=\frac32.

שים לב

log⁡2(−8)\log_2(-8) ו-log⁡20\log_2 0 לא מוגדרים: אין חזקה של 22 שנותנת מספר שלילי או אפס. לעומת זאת log⁡218=−3\log_2\frac18=-3 מוגדר.

שים לב

בדיקה עצמית: אם קיבלתם log⁡ab=x\log_a b=x, חשבו axa^x. צריך לצאת bb.

דוגמה - חישוב לוגריתמים ומעבר בין שתי ההצגות

א. כתבו בהצגה לוגריתמית: 53=1255^3=125,  2−4=116\ 2^{-4}=\frac1{16}.

ב. חשבו בלי מחשבון: log⁡48\log_4 8,  log⁡1327\ \log_{\frac13}27,  log⁡0.001\ \log 0.001,  7log⁡75\ 7^{\log_7 5}.

פתרון

1. א: הבסיס של החזקה הוא הבסיס של הלוגריתם, והמעריך הוא הלוגריתם: log⁡5125=3\log_5 125=3 ו-log⁡2116=−4\log_2\frac1{16}=-4.

2. ב: 4=224=2^2 ו-8=238=2^3. מחפשים xx כך ש-4x=84^x=8: 22x=232^{2x}=2^3, ולכן 2x=32x=3 ו-log⁡48=32\log_4 8=\frac32.

3. 27=33=((13)−1)3=(13)−327=3^3=\left(\left(\frac13\right)^{-1}\right)^3=\left(\frac13\right)^{-3}, ולכן log⁡1327=−3\log_{\frac13}27=-3.

4. 0.001=10−30.001=10^{-3}, ולכן log⁡0.001=−3\log 0.001=-3.

5. לפי alog⁡ab=ba^{\log_a b}=b: 7log⁡75=57^{\log_7 5}=5.

6. בדיקה בחזקה: 432=(4)3=84^{\frac32}=(\sqrt4)^3=8, (13)−3=27\left(\frac13\right)^{-3}=27, 10−3=0.00110^{-3}=0.001.

תשובה

א. log⁡5125=3\log_5 125=3, log⁡2116=−4\log_2\frac1{16}=-4. ב. 32\frac32, −3-3, −3-3, 55.

שאלות פתוחות על הלוגריתם: הגדרה ומעבר בין הצגה מעריכית ללוגריתמית

2. חוקי הלוגריתמים: מכפלה, מנה וחזקה

חוקי הלוגריתמים

לוגריתם הוא מעריך. לכן לכל חוק של חזקות יש חוק מקביל ללוגריתמים. למשל 23⋅24=272^3\cdot2^4=2^7, ולכן log⁡2(8⋅16)=3+4=7\log_2(8\cdot16)=3+4=7: לוגריתם של מכפלה הוא סכום של לוגריתמים.

במדויק: לכל בסיס a>0a>0, a≠1a\ne1, לכל שני מספרים חיוביים xx, yy ולכל מספר nn:

- log⁡a(x⋅y)=log⁡ax+log⁡ay\log_a(x\cdot y)=\log_a x+\log_a y

- log⁡axy=log⁡ax−log⁡ay\log_a\frac{x}{y}=\log_a x-\log_a y

- log⁡a(xn)=n⋅log⁡ax\log_a(x^n)=n\cdot\log_a x

החוקים נכונים רק כשכל הלוגריתמים בשני האגפים מוגדרים. למשל עבור x=y=−2x=y=-2 הביטוי log⁡a(xy)=log⁡a4\log_a(xy)=\log_a 4 מוגדר, אבל log⁡ax\log_a x לא.

למה זה נכון: נסמן log⁡ax=m\log_a x=m ו-log⁡ay=k\log_a y=k, כלומר x=amx=a^m ו-y=aky=a^k.

- xy=am⋅ak=am+kxy=a^m\cdot a^k=a^{m+k}, ולכן log⁡a(xy)=m+k\log_a(xy)=m+k.

- xy=am−k\frac xy=a^{m-k}, ולכן log⁡axy=m−k\log_a\frac xy=m-k.

- xn=(am)n=amnx^n=(a^m)^n=a^{mn}, ולכן log⁡axn=nm\log_a x^n=nm.

לוגריתם של מכפלה ושל מנה

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, x>0x>0, y>0y>0:

log⁡a(x⋅y)=log⁡ax+log⁡aylog⁡axy=log⁡ax−log⁡ay\log_a(x\cdot y)=\log_a x+\log_a y\qquad \log_a\frac{x}{y}=\log_a x-\log_a y

•בפרט log⁡a1y=−log⁡ay\log_a\frac1y=-\log_a y.

•משתמשים בכללים בשני הכיוונים: פירוק לוגריתם אחד לכמה, ואיחוד של סכום או הפרש של לוגריתמים באותו בסיס ללוגריתם אחד.

•באיחוד: מה שבא עם ++ נכנס למונה, ומה שבא עם −- נכנס למכנה: log⁡ax−log⁡ay+log⁡az=log⁡axzy\log_a x-\log_a y+\log_a z=\log_a\frac{xz}{y}.

לוגריתם של חזקה ושל שורש

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, x>0x>0 וכל מספר nn:

log⁡a(xn)=n⋅log⁡axlog⁡axk=1klog⁡ax\log_a(x^n)=n\cdot\log_a x\qquad \log_a\sqrt[k]{x}=\frac1k\log_a x

(kk טבעי, k≥2k\ge2.) מעריך שבתוך הלוגריתם יוצא החוצה ככופל, ומספר שכופל לוגריתם נכנס פנימה כמעריך: 3log⁡52=log⁡583\log_5 2=\log_5 8.

שים לב

אין כלל לסכום בתוך הלוגריתם: log⁡a(x+y)≠log⁡ax+log⁡ay\log_a(x+y)\ne\log_a x+\log_a y. למשל log⁡2(4+4)=3\log_2(4+4)=3, אבל log⁡24+log⁡24=4\log_2 4+\log_2 4=4. גם log⁡axlog⁡ay\frac{\log_a x}{\log_a y} אינו log⁡axy\log_a\frac xy.

שים לב

(log⁡ax)2(\log_a x)^2 אינו 2log⁡ax2\log_a x: הכלל מוציא רק מעריך של הארגומנט. log⁡282=6\log_2 8^2=6, אבל (log⁡28)2=9(\log_2 8)^2=9.

שים לב

כלל החזקה דורש x>0x>0. עבור כל x≠0x\ne0 נכון log⁡a(x2)=2log⁡a∣x∣\log_a(x^2)=2\log_a|x|. למשל log⁡3(−3)2=log⁡39=2\log_3(-3)^2=\log_3 9=2, ואילו 2log⁡3(−3)2\log_3(-3) לא מוגדר.

דוגמה - הבעת לוגריתמים בעזרת log⁡2\log 2 ו-log⁡3\log 3

נתון: log⁡2=p\log 2=p, log⁡3=q\log 3=q. הביעו באמצעות pp ו-qq:

א. log⁡72\log 72

ב. log⁡1.5\log 1.5

ג. log⁡12\log\sqrt{12}

ד. log⁡5\log 5

פתרון

1. מפרקים כל מספר למכפלה או מנה של 22, 33 ו-1010 (זכרו: log⁡10=1\log 10=1).

2. א: 72=23⋅3272=2^3\cdot3^2, ולכן log⁡72=3log⁡2+2log⁡3=3p+2q\log 72=3\log 2+2\log 3=3p+2q.

3. ב: 1.5=321.5=\frac32, ולכן log⁡1.5=log⁡3−log⁡2=q−p\log 1.5=\log 3-\log 2=q-p.

4. ג: 12=1212\sqrt{12}=12^{\frac12} ו-12=22⋅312=2^2\cdot3, ולכן log⁡12=12(2p+q)=p+q2\log\sqrt{12}=\frac12(2p+q)=p+\frac q2.

5. ד: 5=1025=\frac{10}{2}, ולכן log⁡5=log⁡10−log⁡2=1−p\log 5=\log 10-\log 2=1-p.

תשובה

א. 3p+2q3p+2q. ב. q−pq-p. ג. p+q2p+\frac q2. ד. 1−p1-p.

שאלות פתוחות על חוקי הלוגריתמים: מכפלה, מנה וחזקה

3. מעבר בין בסיסים

מעבר בסיס

את log⁡320\log_3 20 אי אפשר לחשב בראש: 2020 אינו חזקה "יפה" של 33. במחשבון המקש log⁡\log מחשב רק בבסיס 1010. כלל מעבר הבסיס מתרגם לוגריתם בבסיס אחד ללוגריתמים בבסיס אחר, שנוח לנו.

במדויק: לכל שני בסיסים aa ו-cc (חיוביים ושונים מ-11) ולכל x>0x>0: log⁡ax=log⁡cxlog⁡ca\log_a x=\frac{\log_c x}{\log_c a}. המכנה אף פעם לא אפס, כי a≠1a\ne1.

למה זה נכון: נסמן log⁡ax=y\log_a x=y, כלומר ay=xa^y=x. מוציאים לוגריתם בבסיס cc משני האגפים: log⁡cay=log⁡cx\log_c a^y=\log_c x. לפי כלל החזקה y⋅log⁡ca=log⁡cxy\cdot\log_c a=\log_c x. מותר לחלק ב-log⁡ca\log_c a, כי a≠1a\ne1 ולכן log⁡ca≠0\log_c a\ne0. מקבלים y=log⁡cxlog⁡cay=\frac{\log_c x}{\log_c a}.

כלל מעבר הבסיס

עבור a,c>0a,c>0, a≠1a\ne1, c≠1c\ne1, x>0x>0:

log⁡ax=log⁡cxlog⁡ca\log_a x=\frac{\log_c x}{\log_c a}

•הארגומנט המקורי עובר למונה, והבסיס המקורי למכנה.

•במחשבון בוחרים c=10c=10: log⁡ax=log⁡xlog⁡a\log_a x=\frac{\log x}{\log a}.

מסקנות ממעבר הבסיס

עבור בסיסים a,b,ca,b,c חיוביים ושונים מ-11, x>0x>0 ו-n≠0n\ne0:

- log⁡ab=1log⁡ba\log_a b=\frac{1}{\log_b a}

- log⁡ab⋅log⁡bc=log⁡ac\log_a b\cdot\log_b c=\log_a c

- log⁡anx=1nlog⁡ax\log_{a^n}x=\frac1n\log_a x (למשל log⁡9x=12log⁡3x\log_{9}x=\frac12\log_3 x)

דרך הפתרון

באיזה בסיס חדש לבחור

כשנתון לוגריתם log⁡ax\log_a x שקשה לחשב ישירות:

1. בודקים אם aa ו-xx הם חזקות של אותו מספר cc (למשל 99 ו-2727, חזקות של 33). אם כן, עוברים לבסיס cc ומקבלים תשובה מדויקת.

2. אם בשאלה נתון לוגריתם בבסיס מסוים (למשל log⁡23=t\log_2 3=t), עוברים לבסיס הזה ומפרקים בחוקי הלוגריתמים.

3. אחרת עוברים לבסיס 1010 ומחשבים במחשבון: log⁡ax=log⁡xlog⁡a\log_a x=\frac{\log x}{\log a}.

שים לב

לא להפוך את הסדר: log⁡320=log⁡20log⁡3≈2.727\log_3 20=\frac{\log 20}{\log 3}\approx2.727, ולא log⁡3log⁡20≈0.367\frac{\log 3}{\log 20}\approx0.367. בדיקה: 32.727≈203^{2.727}\approx20.

דוגמה - בסיס משותף, הבעה בעזרת פרמטר ומחשבון

א. חשבו בלי מחשבון: log⁡927\log_9 27.

ב. נתון log⁡23=t\log_2 3=t. הביעו את log⁡1218\log_{12}18 באמצעות tt.

ג. חשבו בעזרת מחשבון, בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה: log⁡320\log_3 20.

פתרון

1. א: 9=329=3^2 ו-27=3327=3^3, ולכן עוברים לבסיס 33: log⁡927=log⁡327log⁡39=32\log_9 27=\frac{\log_3 27}{\log_3 9}=\frac32.

2. ב: הנתון בבסיס 22, ולכן עוברים לבסיס 22: log⁡1218=log⁡218log⁡212\log_{12}18=\frac{\log_2 18}{\log_2 12}.

3. 18=2⋅3218=2\cdot3^2, ולכן log⁡218=1+2t\log_2 18=1+2t. 12=22⋅312=2^2\cdot3, ולכן log⁡212=2+t\log_2 12=2+t.

4. מקבלים log⁡1218=1+2t2+t\log_{12}18=\frac{1+2t}{2+t}.

5. ג: 2020 אינו חזקה שלמה של 33, ולכן עוברים לבסיס 1010: log⁡320=log⁡20log⁡3≈1.301030.47712≈2.727\log_3 20=\frac{\log 20}{\log 3}\approx\frac{1.30103}{0.47712}\approx2.727.

תשובה

א. 32\frac32. ב. 1+2t2+t\frac{1+2t}{2+t}. ג. log⁡320≈2.727\log_3 20\approx2.727.

שאלות פתוחות על מעבר בין בסיסים

4. משוואות לוגריתמיות

משוואה לוגריתמית

במשוואה log⁡2(x+2)+log⁡2(x−1)=2\log_2(x+2)+\log_2(x-1)=2 הנעלם נמצא בתוך לוגריתם. משוואה כזאת נקראת משוואה לוגריתמית. פותרים אותה בעזרת חוקי הלוגריתמים והמעבר להצגה מעריכית, ותמיד זוכרים שהארגומנט חייב להיות חיובי.

במדויק: משוואה לוגריתמית היא משוואה שבה הנעלם מופיע בתוך לוגריתם (בארגומנט או בבסיס). פתרון שלה הוא מספר xx שבו כל הלוגריתמים שבמשוואה המקורית מוגדרים (כל ארגומנט חיובי, וכל בסיס חיובי ושונה מ-11), והשוויון מתקיים.

למה צריך בדיקה: באיחוד log⁡2(x+2)+log⁡2(x−1)=log⁡2((x+2)(x−1))\log_2(x+2)+\log_2(x-1)=\log_2\big((x+2)(x-1)\big) אגף שמאל מוגדר רק כש-x>1x>1, אבל אגף ימין מוגדר גם כש-x<−2x<-2. לכן המשוואה אחרי האיחוד יכולה לתת פתרון שלא מתאים למשוואה המקורית.

בגרף של אגף שמאל רואים שיש לו נקודת חיתוך אחת בלבד עם הישר y=2y=2, ב-x=2x=2. הגרף קיים רק כש-x>1x>1.

-4-2246-4-2246(2,2)

הורדת הלוגריתם

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

צורת המשוואהמה פותרים
log⁡af(x)=c\log_a f(x)=cf(x)=acf(x)=a^c
log⁡af(x)=log⁡ag(x)\log_a f(x)=\log_a g(x)f(x)=g(x)f(x)=g(x), וגם f(x)>0f(x)>0 ו-g(x)>0g(x)>0
af(x)=ba^{f(x)}=b, כאשר b>0b>0f(x)=log⁡abf(x)=\log_a b

המשוואה af(x)=ba^{f(x)}=b היא משוואה מעריכית שהלוגריתם פותר. כש-b≤0b\le0 אין לה פתרון.

דרך הפתרון

פתרון משוואה לוגריתמית

כשנתונה משוואה שהנעלם בה בתוך לוגריתמים:

1. תחום ההגדרה: כל ארגומנט במשוואה המקורית חיובי (וכל בסיס חיובי ושונה מ-11).

2. מביאים לצורה log⁡af(x)=c\log_a f(x)=c או log⁡af(x)=log⁡ag(x)\log_a f(x)=\log_a g(x). לוגריתמים בבסיסים שונים מעבירים לבסיס אחד, ואז מאחדים בחוקי הלוגריתמים.

3. מורידים את הלוגריתם לפי כלל הורדת הלוגריתם, ופותרים.

4. בודקים כל פתרון בתחום ההגדרה של המשוואה המקורית, ופוסלים את מה שלא בתחום.

דרך הפתרון

הצבה: משוואה ריבועית ב-log⁡ax\log_a x

כשהמשוואה מכילה את log⁡ax\log_a x גם בריבוע, כמו (log⁡ax)2+plog⁡ax+q=0(\log_a x)^2+p\log_a x+q=0:

1. תחום ההגדרה: x>0x>0.

2. מסדרים כך שכל הלוגריתמים יהיו log⁡ax\log_a x (למשל log⁡ax3=3log⁡ax\log_a x^3=3\log_a x).

3. מציבים t=log⁡axt=\log_a x ופותרים את המשוואה הריבועית ב-tt.

4. חוזרים ל-xx: מכל פתרון tt מקבלים x=atx=a^t.

שים לב

את הבדיקה עושים במשוואה המקורית, לא אחרי האיחוד. ב-log⁡2(x+2)+log⁡2(x−1)=2\log_2(x+2)+\log_2(x-1)=2 הערך x=−3x=-3 מקיים (x+2)(x−1)=4(x+2)(x-1)=4, אבל log⁡2(−1)\log_2(-1) לא מוגדר.

שים לב

מספר באגף אחד הופך למעריך: log⁡2f(x)=3\log_2 f(x)=3 נותן f(x)=23=8f(x)=2^3=8, ולא f(x)=32f(x)=3^2 או f(x)=2⋅3f(x)=2\cdot3.

דוגמה א - איחוד שני לוגריתמים ופסילת פתרון

פתרו את המשוואה log⁡2(x+2)+log⁡2(x−1)=2\log_2(x+2)+\log_2(x-1)=2.

פתרון

1. תחום ההגדרה: x+2>0x+2>0 וגם x−1>0x-1>0, כלומר x>1x>1.

2. מאחדים לפי כלל המכפלה: log⁡2((x+2)(x−1))=2\log_2\big((x+2)(x-1)\big)=2.

3. מורידים את הלוגריתם: (x+2)(x−1)=22=4(x+2)(x-1)=2^2=4, כלומר x2+x−6=0x^2+x-6=0.

4. (x+3)(x−2)=0(x+3)(x-2)=0, ולכן x=2x=2 או x=−3x=-3.

5. x=−3x=-3 לא בתחום (x−1=−4<0x-1=-4<0), ולכן נפסל. x=2x=2 בתחום.

6. בדיקה במשוואה המקורית: log⁡24+log⁡21=2+0=2\log_2 4+\log_2 1=2+0=2.

תשובה

x=2x=2

דוגמה ב - הצבה t=log⁡3xt=\log_3 x שנותנת משוואה ריבועית

פתרו את המשוואה (log⁡3x)2−log⁡3x3+2=0(\log_3 x)^2-\log_3 x^3+2=0.

פתרון

1. תחום ההגדרה: x>0x>0.

2. לפי כלל החזקה log⁡3x3=3log⁡3x\log_3 x^3=3\log_3 x. המשוואה: (log⁡3x)2−3log⁡3x+2=0(\log_3 x)^2-3\log_3 x+2=0.

3. מציבים t=log⁡3xt=\log_3 x: t2−3t+2=0t^2-3t+2=0, כלומר (t−1)(t−2)=0(t-1)(t-2)=0, ולכן t=1t=1 או t=2t=2.

4. חוזרים ל-xx: log⁡3x=1\log_3 x=1 נותן x=3x=3. log⁡3x=2\log_3 x=2 נותן x=9x=9.

5. שני הפתרונות חיוביים. בדיקה: עבור x=9x=9: 22−log⁡3729+2=4−6+2=02^2-\log_3 729+2=4-6+2=0.

תשובה

x=3x=3 או x=9x=9

שאלות פתוחות על משוואות לוגריתמיות

5. אי-שוויונות לוגריתמיים

אי-שוויון לוגריתמי

ב-log⁡3(x2−8x)<2\log_3(x^2-8x)<2 הנעלם בתוך לוגריתם, והסימן הוא << ולא ==. כדי להוריד את הלוגריתם צריך לדעת אם הוא שומר על סדר המספרים או הופך אותו, וזה תלוי בבסיס.

במדויק: אי-שוויון לוגריתמי הוא אי-שוויון שבו הנעלם מופיע בתוך לוגריתם. הפתרון שלו הוא קבוצת כל ה-xx שבהם כל הלוגריתמים שבאי-השוויון המקורי מוגדרים, ואי-השוויון מתקיים.

כשהבסיס גדול מ-11, מספר גדול יותר נותן לוגריתם גדול יותר. כשהבסיס בין 00 ל-11, מספר גדול יותר נותן לוגריתם קטן יותר. למשל log⁡24=2\log_2 4=2, אבל log⁡124=−2\log_{\frac12}4=-2. זה נובע מסדר החזקות: עבור a>1a>1, ax<aya^x<a^y רק כש-x<yx<y.

2468-4-224(1,0)(4,2)(4,-2)

הורדת הלוגריתם באי-שוויון

עבור f(x)>0f(x)>0 ו-g(x)>0g(x)>0:

הבסיסlog⁡af(x)>log⁡ag(x)\log_a f(x)>\log_a g(x) שקול ל-
a>1a>1f(x)>g(x)f(x)>g(x) (הסימן נשמר)
0<a<10<a<1f(x)<g(x)f(x)<g(x) (הסימן מתהפך)

כך גם עם ≥\ge, << ו-≤\le.

דרך הפתרון

פתרון אי-שוויון לוגריתמי

כשנתון אי-שוויון שהנעלם בו בתוך לוגריתם:

1. תחום ההגדרה: כל ארגומנט חיובי. פותרים ושומרים בצד.

2. מביאים לצורה log⁡af(x) □ log⁡ag(x)\log_a f(x)\ \square\ \log_a g(x). מספר cc כותבים כלוגריתם: c=log⁡aacc=\log_a a^c.

3. מורידים את הלוגריתם: אם a>1a>1 הסימן נשמר, ואם 0<a<10<a<1 הסימן מתהפך.

4. פותרים את אי-השוויון שמתקבל.

5. חותכים עם תחום ההגדרה. התשובה: מה שמקיים את שניהם.

שים לב

אי אפשר לדלג על תחום ההגדרה: ב-log⁡2(x−1)<3\log_2(x-1)<3 ההורדה נותנת x<9x<9, אבל למשל x=0x=0 לא בתחום. התשובה היא 1<x<91<x<9.

שים לב

בבסיס בין 00 ל-11 שוכחים לפעמים להפוך את הסימן. בדיקה עצמית: הציבו מספר אחד מהתשובה באי-השוויון המקורי.

דוגמה א - בסיס גדול מ-1: הסימן נשמר

פתרו את אי-השוויון log⁡3(x2−8x)<2\log_3(x^2-8x)<2.

פתרון

1. תחום ההגדרה: x2−8x=x(x−8)>0x^2-8x=x(x-8)>0, כלומר x<0x<0 או x>8x>8.

2. כותבים את 22 כלוגריתם: 2=log⁡392=\log_3 9. מקבלים log⁡3(x2−8x)<log⁡39\log_3(x^2-8x)<\log_3 9.

3. הבסיס 3>13>1, ולכן הסימן נשמר: x2−8x<9x^2-8x<9, כלומר x2−8x−9<0x^2-8x-9<0.

4. (x−9)(x+1)<0(x-9)(x+1)<0, ולכן −1<x<9-1<x<9.

5. חותכים עם התחום: מתוך −1<x<9-1<x<9 נשארים −1<x<0-1<x<0 ו-8<x<98<x<9.

6. בדיקה עם x=−0.5x=-0.5: x2−8x=4.25x^2-8x=4.25, ו-log⁡34.25<log⁡39=2\log_3 4.25<\log_3 9=2.

תשובה

−1<x<0-1<x<0 או 8<x<98<x<9

דוגמה ב - בסיס בין 0 ל-1: הסימן מתהפך

נתונה הפונקציה f(x)=log⁡12(2x−1)f(x)=\log_{\frac12}(2x-1). עבור אילו ערכי xx גרף הפונקציה נמצא מעל הישר y=−2y=-2 או עליו?

פתרון

1. נתון: f(x)=log⁡12(2x−1)f(x)=\log_{\frac12}(2x-1). המטרה: לפתור f(x)≥−2f(x)\ge-2.

2. תחום ההגדרה: 2x−1>02x-1>0, כלומר x>12x>\frac12.

3. כותבים את −2-2 כלוגריתם: −2=log⁡12(12)−2=log⁡124-2=\log_{\frac12}\left(\frac12\right)^{-2}=\log_{\frac12}4.

4. הבסיס 12\frac12 בין 00 ל-11, ולכן הסימן מתהפך: 2x−1≤42x-1\le4, כלומר x≤52x\le\frac52.

5. חותכים עם התחום: 12<x≤52\frac12<x\le\frac52.

6. בגרף: הישר y=−2y=-2 חותך את גרף ff ב-(52,−2)(\frac52,-2), ומשם והלאה הגרף מתחת לישר.

2468-4-224(5/2,-2)(1,0)
תשובה

12<x≤52\frac12<x\le\frac52

שאלות פתוחות על אי-שוויונות לוגריתמיים

6. סקלה לוגריתמית ויישומים: ריכטר, pH, פחמן 14

סקלה לוגריתמית

יש גדלים שמשתנים בטווח עצום. עוצמה של רעידת אדמה חזקה גדולה פי מיליונים מזו של רעידה חלשה. במקום לכתוב את הגודל עצמו, כותבים את הלוגריתם שלו, ומקבלים מספרים קטנים ונוחים. כך בנוי סולם ריכטר: עלייה של 11 בדרגה היא משרעת גדולה פי 1010.

במדויק: סקלה לוגריתמית היא סקלה שבה גודל חיובי QQ מוצג על ידי log⁡QQ0\log\frac{Q}{Q_0}, כאשר Q0>0Q_0>0 הוא ערך ייחוס קבוע (כשאין ערך ייחוס, Q0=1Q_0=1). בסקלה כזאת הפרש של dd בין שני ערכים מתאים ליחס של 10d10^d בין הגדלים.

סקלה לוגריתמית עוזרת גם לזהות פונקציה מעריכית. אם y=3⋅2ty=3\cdot2^t, אז log⁡y=log⁡3+t⋅log⁡2\log y=\log 3+t\cdot\log 2. כשמסמנים על הציר האנכי את log⁡y\log y במקום את yy, הגרף הוא קו ישר: שיפועו log⁡2≈0.301\log 2\approx0.301, והוא חותך את הציר האנכי ב-log⁡3≈0.477\log 3\approx0.477. בגרף, הציר האופקי הוא tt.

-2-112345612(0,0.477)(5,1.982)

הפרש בסקלה לוגריתמית

אם M1=log⁡A1A0M_1=\log\frac{A_1}{A_0} ו-M2=log⁡A2A0M_2=\log\frac{A_2}{A_0}, אז לפי כלל המנה:

M1−M2=log⁡A1A2M_1-M_2=\log\frac{A_1}{A_2}

ולכן A1A2=10M1−M2\frac{A_1}{A_2}=10^{M_1-M_2}.

הפרש בסקלהיחס בין הגדלים
11פי 1010
22פי 100100
0.50.5פי 10≈3.16\sqrt{10}\approx3.16

ערך הייחוס A0A_0 מצטמצם, ולא צריך לדעת אותו.

שים לב

גם רמת החומציות pH היא סקלה לוגריתמית: pH=−log⁡c=log⁡1c\text{pH}=-\log c=\log\frac1c, כאשר cc ריכוז יוני המימן. בגלל המינוס, ירידה של 11 ב-pH היא ריכוז גדול פי 1010.

זיהוי פרמטרים של y=A⋅qty=A\cdot q^t בסקלה לוגריתמית

עבור A>0A>0, q>0q>0:

y=A⋅qt  ⟺  log⁡y=log⁡A+t⋅log⁡qy=A\cdot q^t\iff \log y=\log A+t\cdot\log q

•הגרף של log⁡y\log y כפונקציה של tt הוא קו ישר.

•אם השיפוע שלו mm והוא חותך את הציר האנכי ב-bb, אז q=10mq=10^m ו-A=10bA=10^b.

•שיפוע חיובי: גדילה (q>1q>1). שיפוע שלילי: דעיכה (0<q<10<q<1).

דרך הפתרון

גיל ממצא לפי פחמן 14

כשנתון זמן מחצית החיים TT ואיזה חלק מהכמות ההתחלתית נשאר:

1. מודל הדעיכה: N(t)=N0⋅(12)tTN(t)=N_0\cdot\left(\frac12\right)^{\frac tT}.

2. מציבים את היחס N(t)N0=r\frac{N(t)}{N_0}=r שנתון: (12)tT=r\left(\frac12\right)^{\frac tT}=r.

3. מעבירים להצגה לוגריתמית: tT=log⁡12r=log⁡rlog⁡12\frac tT=\log_{\frac12}r=\frac{\log r}{\log\frac12}.

4. t=T⋅log⁡rlog⁡12t=T\cdot\frac{\log r}{\log\frac12}, ומחשבים במחשבון.

שים לב

בדיקת סבירות: אם נשאר יותר מחצי, הגיל קטן מ-TT. אם נשאר בין רבע לחצי, הגיל בין TT ל-2T2T.

דוגמה א - השוואת שתי רעידות אדמה בסולם ריכטר

הדרגה של רעידת אדמה בסולם ריכטר היא M=log⁡AA0M=\log\frac{A}{A_0}, כאשר AA המשרעת שנמדדה ו-A0A_0 משרעת ייחוס קבועה.

רעידה אחת נמדדה בדרגה 7.27.2, ורעידה אחרת בדרגה 5.75.7. פי כמה גדולה המשרעת של הרעידה החזקה? דייקו עד ספרה אחת אחרי הנקודה.

פתרון

1. נתון: M1=7.2M_1=7.2, M2=5.7M_2=5.7. המטרה: היחס A1A2\frac{A_1}{A_2}.

2. מחסרים את שתי הדרגות: M1−M2=log⁡A1A0−log⁡A2A0=log⁡A1A2M_1-M_2=\log\frac{A_1}{A_0}-\log\frac{A_2}{A_0}=\log\frac{A_1}{A_2}. ערך הייחוס A0A_0 מצטמצם.

3. log⁡A1A2=7.2−5.7=1.5\log\frac{A_1}{A_2}=7.2-5.7=1.5.

4. מעבירים להצגה מעריכית: A1A2=101.5=1010≈31.6\frac{A_1}{A_2}=10^{1.5}=10\sqrt{10}\approx31.6.

תשובה

המשרעת גדולה פי 101.5≈31.610^{1.5}\approx31.6.

דוגמה ב - גיל ממצא לפי אחוז הפחמן 14 שנשאר

זמן מחצית החיים של פחמן 14 הוא 57305730 שנים. בעצם שנמצאה בחפירה ארכיאולוגית נשארו 30%30\% מכמות הפחמן 14 ההתחלתית. מה גיל העצם? עגלו לעשרות שנים.

פתרון

1. נתון: T=5730T=5730, והחלק שנשאר r=0.3r=0.3. המטרה: הזמן tt שעבר.

2. מודל הדעיכה: N(t)=N0⋅(12)t5730N(t)=N_0\cdot\left(\frac12\right)^{\frac{t}{5730}}. מציבים N(t)=0.3N0N(t)=0.3N_0 ומחלקים ב-N0N_0: (12)t5730=0.3\left(\frac12\right)^{\frac{t}{5730}}=0.3.

3. מעבירים להצגה לוגריתמית: t5730=log⁡120.3=log⁡0.3log⁡0.5≈−0.52288−0.30103≈1.737\frac{t}{5730}=\log_{\frac12}0.3=\frac{\log 0.3}{\log 0.5}\approx\frac{-0.52288}{-0.30103}\approx1.737.

4. t≈5730⋅1.737≈9953t\approx5730\cdot1.737\approx9953 שנים.

5. בדיקת סבירות: 0.30.3 בין 0.250.25 ל-0.50.5, ולכן הגיל בין 57305730 ל-1146011460 שנים.

תשובה

כ-99509950 שנים.

שאלות פתוחות על סקלה לוגריתמית ויישומים: ריכטר, pH, פחמן 14

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.