דילוג לתוכן המרכזי

סיכום אינטגרלים של פונקציות מעריכיות

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת באינטגרלים של פונקציות מעריכיות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה קדומה ואינטגרל

בכיתה י"א למדנו לשאול את השאלה ההפוכה לגזירה: נתונה פונקציה, איזו פונקציה גזרנו כדי לקבל אותה? למשל x3x^3 היא פונקציה קדומה של 3x23x^2, כי (x3)′=3x2(x^3)'=3x^2.

במדויק: FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע אם לכל xx בקטע מתקיים F′(x)=f(x)F'(x)=f(x). שתי פונקציות קדומות של ff באותו קטע נבדלות זו מזו במספר קבוע. האינטגרל הלא מסוים ∫f(x) dx=F(x)+C\int f(x)\,dx=F(x)+C הוא אוסף כל הפונקציות הקדומות של ff בקטע (CC מספר קבוע כלשהו). אם FF קדומה של ff בקטע [a,b][a,b], האינטגרל המסוים הוא ∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a).

תמיד אפשר לבדוק תשובה: גוזרים את הפונקציה שקיבלנו, וצריך לקבל בחזרה את הפונקציה שבתוך האינטגרל. בנושא הזה נשתמש באותם כלים, אבל עם פונקציות מעריכיות.

תזכורת: הנגזרות של exe^x, ef(x)e^{f(x)} ו-axa^x

בחשבון הדיפרנציאלי של הפונקציות המעריכיות ראינו ש-y=exy=e^x מיוחדת: הנגזרת שלה היא היא עצמה. כל אינטגרל בנושא הזה נשען על הנגזרות האלה, "בכיוון ההפוך".

במדויק: לכל xx מתקיים (ex)′=ex(e^x)'=e^x. אם ff גזירה, אז (ef(x))′=f′(x)⋅ef(x)\left(e^{f(x)}\right)'=f'(x)\cdot e^{f(x)}. עבור בסיס a>0a>0, a≠1a\ne1: (ax)′=axln⁡a(a^x)'=a^x\ln a.

הגרפים של y=exy=e^x ושל y=2xy=2^x עוברים שניהם דרך (0,1)(0,1), עולים בכל התחום, וחיוביים לכל xx. ציר ה-xx הוא אסימפטוטה אופקית של שניהם כש-x→−∞x\to-\infty. העובדה ש-ax>0a^x>0 לכל xx חשובה מאוד בחישובי שטחים ובהשוואת אינטגרלים.

-3-2-112369(0,1)(1,e)(1,2)

1. אינטגרל של eˣ ושל eax+b

הפונקציה הקדומה של exe^x ושל emx+be^{mx+b}

כיוון ש-(ex)′=ex(e^x)'=e^x, הפונקציה exe^x היא גם פונקציה קדומה של עצמה. ב-emx+be^{mx+b} זה כמעט אותו דבר: בגזירה יוצא כופל mm, ולכן כשמחפשים קדומה מחלקים ב-mm.

במדויק: הפונקציות הקדומות של exe^x הן בדיוק הפונקציות ex+Ce^x+C. אם m≠0m\ne0, הפונקציות הקדומות של emx+be^{mx+b} הן בדיוק הפונקציות 1memx+b+C\frac{1}{m}e^{mx+b}+C. (CC מספר קבוע כלשהו. כש-m=0m=0 הביטוי ebe^b הוא מספר קבוע, והקדומה שלו היא eb⋅x+Ce^b\cdot x+C.)

בדיקה בגזירה: (1memx+b)′=1m⋅m⋅emx+b=emx+b\left(\frac{1}{m}e^{mx+b}\right)'=\frac{1}{m}\cdot m\cdot e^{mx+b}=e^{mx+b}.

בגרף: f(x)=e0.5xf(x)=e^{0.5x} והקדומה שלה F(x)=2e0.5xF(x)=2e^{0.5x}. כאן m=0.5m=0.5, ולכן חלוקה ב-mm היא כפל ב-22. בנקודה x=0x=0: f(0)=1f(0)=1 ו-F(0)=2F(0)=2.

-4-22436(0,1)(0,2)

אינטגרל של exe^x ושל emx+be^{mx+b}

- ∫ex dx=ex+C\int e^x\,dx=e^x+C

- ∫emx+b dx=1memx+b+C\int e^{mx+b}\,dx=\frac{1}{m}e^{mx+b}+C, כאשר m≠0m\ne0.

למשל: ∫e4x dx=14e4x+C\int e^{4x}\,dx=\frac14e^{4x}+C, ∫e−x dx=−e−x+C\int e^{-x}\,dx=-e^{-x}+C, ∫e3−2x dx=−12e3−2x+C\int e^{3-2x}\,dx=-\frac12e^{3-2x}+C.

מספר כפול פונקציה, סכום והפרש

- ∫k⋅f(x) dx=k∫f(x) dx\int k\cdot f(x)\,dx=k\int f(x)\,dx (kk מספר קבוע).

•אינטגרל של סכום או הפרש הוא הסכום או ההפרש של האינטגרלים.

כך משלבים emx+be^{mx+b} עם כל הפונקציות שלמדנו, למשל ∫(3e2x+4x3)dx=32e2x+x4+C\int\left(3e^{2x}+4x^3\right)dx=\frac32e^{2x}+x^4+C.

דרך הפתרון

ביטוי שאינו כתוב כ-emx+be^{mx+b}

כשהביטוי שבאינטגרל הוא שבר, מכפלה או חזקה של ביטויים עם ee:

1. משתמשים בחוקי החזקות: 1ex=e−x\frac{1}{e^{x}}=e^{-x}, ea⋅eb=ea+be^{a}\cdot e^{b}=e^{a+b}, eaeb=ea−b\frac{e^a}{e^b}=e^{a-b}, (ex)n=enx\left(e^{x}\right)^n=e^{nx}.

2. פותחים סוגריים ומפרקים את השבר לאיברים, עד שכל איבר הוא מספר כפול emx+be^{mx+b}, או פונקציה אחרת שיודעים לחשב לה קדומה.

3. מוצאים קדומה לכל איבר בנפרד.

שים לב

לא לשכוח לחלק ב-mm, כולל הסימן: ∫e−3x dx=−13e−3x+C\int e^{-3x}\,dx=-\frac13e^{-3x}+C. בדיקה מהירה: גוזרים את התשובה.

שים לב

e2xe^{2x} ו-e2e^2 שונים: e2e^2 הוא מספר קבוע, ולכן ∫e2 dx=e2x+C\int e^2\,dx=e^2x+C. וגם ∫ex dx\int e^x\,dx אינו ex+1x+1\frac{e^{x+1}}{x+1}: כלל החזקה xnx^n לא חל כשה-xx במעריך.

דוגמה א - סכום איברים עם מקדמים שונים במעריך

מצאו את האינטגרל ∫(6e3x−e−x2+2)dx\int\left(6e^{3x}-e^{-\frac{x}{2}}+2\right)dx.

פתרון

1. מחשבים קדומה לכל איבר בנפרד.

2. ∫6e3x dx\int6e^{3x}\,dx: כאן m=3m=3, ולכן 6⋅13e3x=2e3x6\cdot\frac13e^{3x}=2e^{3x}.

3. ∫(−e−x2)dx\int\left(-e^{-\frac{x}{2}}\right)dx: כאן m=−12m=-\frac12, ולכן −1−12e−x2=2e−x2-\frac{1}{-\frac12}e^{-\frac{x}{2}}=2e^{-\frac{x}{2}}.

4. ∫2 dx=2x\int2\,dx=2x.

5. בדיקה בגזירה: (2e3x+2e−x2+2x)′=6e3x−e−x2+2\left(2e^{3x}+2e^{-\frac{x}{2}}+2x\right)'=6e^{3x}-e^{-\frac{x}{2}}+2.

תשובה

2e3x+2e−x2+2x+C2e^{3x}+2e^{-\frac{x}{2}}+2x+C

דוגמה ב - שבר שמפרקים בעזרת חוקי החזקות

חשבו את האינטגרל ∫0ln⁡2e3x+4ex dx\int_0^{\ln2}\frac{e^{3x}+4}{e^{x}}\,dx.

פתרון

1. אין כלל לשבר כזה, ולכן מפרקים לפי חוקי החזקות: e3x+4ex=e3xex+4ex=e2x+4e−x\frac{e^{3x}+4}{e^x}=\frac{e^{3x}}{e^x}+\frac{4}{e^x}=e^{2x}+4e^{-x}.

2. קדומה: F(x)=12e2x−4e−xF(x)=\frac12e^{2x}-4e^{-x}.

3. בגבול העליון: e2ln⁡2=4e^{2\ln2}=4 ו-e−ln⁡2=12e^{-\ln2}=\frac12, ולכן F(ln⁡2)=12⋅4−4⋅12=0F(\ln2)=\frac12\cdot4-4\cdot\frac12=0.

4. בגבול התחתון: F(0)=12−4=−72F(0)=\frac12-4=-\frac72.

5. מחסרים: 0−(−72)=720-\left(-\frac72\right)=\frac72.

תשובה

72\frac72

שאלות פתוחות על אינטגרל של eˣ ושל e^(ax+b)

2. אינטגרל של aˣ

הפונקציה הקדומה של axa^x

ראינו ש-(ax)′=axln⁡a(a^x)'=a^x\ln a. בגזירה יוצא הכופל ln⁡a\ln a, ולכן כשמחפשים קדומה מחלקים ב-ln⁡a\ln a.

במדויק: עבור בסיס a>0a>0, a≠1a\ne1, הפונקציות הקדומות של axa^x הן בדיוק הפונקציות axln⁡a+C\frac{a^x}{\ln a}+C. (a=1a=1 לא נכלל: 1x=11^x=1 היא פונקציה קבועה, ו-ln⁡1=0\ln1=0.) אם בנוסף m≠0m\ne0, הפונקציות הקדומות של amx+ba^{mx+b} הן amx+bmln⁡a+C\frac{a^{mx+b}}{m\ln a}+C.

בדיקה בגזירה: (axln⁡a)′=axln⁡aln⁡a=ax\left(\frac{a^x}{\ln a}\right)'=\frac{a^x\ln a}{\ln a}=a^x.

בגרף: f(x)=2xf(x)=2^x והקדומה שלה F(x)=2xln⁡2F(x)=\frac{2^x}{\ln2}. כי ln⁡2≈0.693<1\ln2\approx0.693<1, הגרף של FF מעל הגרף של ff. בנקודה x=0x=0: f(0)=1f(0)=1 ו-F(0)=1ln⁡2≈1.44F(0)=\frac{1}{\ln2}\approx1.44.

-3-2-112324(0,1)(0,1/ln2)

אינטגרל של axa^x ושל amx+ba^{mx+b}

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

- ∫ax dx=axln⁡a+C\int a^x\,dx=\frac{a^x}{\ln a}+C

- ∫amx+b dx=amx+bmln⁡a+C\int a^{mx+b}\,dx=\frac{a^{mx+b}}{m\ln a}+C, כאשר m≠0m\ne0.

למשל: ∫5x dx=5xln⁡5+C\int5^x\,dx=\frac{5^x}{\ln5}+C, ∫23x+1 dx=23x+13ln⁡2+C\int2^{3x+1}\,dx=\frac{2^{3x+1}}{3\ln2}+C.

דרך נוספת: מעבר לבסיס ee

כל חזקה עם בסיס a>0a>0 אפשר לכתוב בבסיס ee: ax=exln⁡aa^x=e^{x\ln a}. זו פונקציה מהצורה ekxe^{kx} עם k=ln⁡ak=\ln a, ולכן ∫ax dx=1ln⁡aexln⁡a+C=axln⁡a+C\int a^x\,dx=\frac{1}{\ln a}e^{x\ln a}+C=\frac{a^x}{\ln a}+C. מקבלים את אותה תוצאה.

שים לב

כשהבסיס בין 00 ל-11, ln⁡a<0\ln a<0. למשל ∫(12)xdx=(12)xln⁡12+C=−(12)xln⁡2+C\int\left(\frac12\right)^x dx=\frac{\left(\frac12\right)^x}{\ln\frac12}+C=-\frac{\left(\frac12\right)^x}{\ln2}+C.

שים לב

axa^x אינה xnx^n: ∫2x dx\int2^x\,dx אינו 2x+1x+1\frac{2^{x+1}}{x+1}. בפונקציה מעריכית ה-xx במעריך, ולכן מחלקים ב-ln⁡a\ln a.

דוגמה - אינטגרל מסוים עם בסיס גדול מ-1 ובסיס קטן מ-1

חשבו את האינטגרל ∫02(3x+(12)x)dx\int_0^2\left(3^x+\left(\frac12\right)^x\right)dx.

פתרון

1. קדומה של 3x3^x: 3xln⁡3\frac{3^x}{\ln3}.

2. קדומה של (12)x\left(\frac12\right)^x: (12)xln⁡12=−(12)xln⁡2\frac{\left(\frac12\right)^x}{\ln\frac12}=-\frac{\left(\frac12\right)^x}{\ln2}.

3. האינטגרל של 3x3^x: 32−30ln⁡3=8ln⁡3\frac{3^2-3^0}{\ln3}=\frac{8}{\ln3}.

4. האינטגרל של (12)x\left(\frac12\right)^x: −1ln⁡2(14−1)=34ln⁡2-\frac{1}{\ln2}\left(\frac14-1\right)=\frac{3}{4\ln2}.

5. מחברים: 8ln⁡3+34ln⁡2≈7.282+1.082=8.364\frac{8}{\ln3}+\frac{3}{4\ln2}\approx7.282+1.082=8.364. התוצאה חיובית, כמו שצריך, כי שתי הפונקציות חיוביות.

תשובה

8ln⁡3+34ln⁡2≈8.36\frac{8}{\ln3}+\frac{3}{4\ln2}\approx8.36

שאלות פתוחות על אינטגרל של aˣ

3. אינטגרל של f'(x)·ef(x)

מכפלה של ef(x)e^{f(x)} בנגזרת של ff

כשגוזרים ex2e^{x^2} מקבלים 2x⋅ex22x\cdot e^{x^2}: הפונקציה עצמה כפול הנגזרת של המעריך. לכן, כשבאינטגרל מופיעה ef(x)e^{f(x)} כפול f′(x)f'(x), הקדומה היא פשוט ef(x)e^{f(x)}.

במדויק: אם ff גזירה בקטע, אז לכל xx בקטע (ef(x))′=f′(x)ef(x)\left(e^{f(x)}\right)'=f'(x)e^{f(x)}. לכן הפונקציות הקדומות של f′(x)ef(x)f'(x)e^{f(x)} בקטע הן בדיוק ef(x)+Ce^{f(x)}+C. באותו אופן, עבור a>0a>0, a≠1a\ne1: הקדומות של f′(x)af(x)f'(x)a^{f(x)} הן af(x)ln⁡a+C\frac{a^{f(x)}}{\ln a}+C.

בגרף: g(x)=2x⋅ex2g(x)=2x\cdot e^{x^2} והקדומה שלה G(x)=ex2G(x)=e^{x^2}. כש-x<0x<0 מתקיים g(x)<0g(x)<0 ו-GG יורדת; כש-x>0x>0 מתקיים g(x)>0g(x)>0 ו-GG עולה. ב-x=0x=0: g(0)=0g(0)=0, ול-GG יש מינימום G(0)=1G(0)=1.

-1.5-1.0-0.50.51.01.5-8-6-4-22468(0,0)(0,1)

אינטגרל של f′(x)⋅ef(x)f'(x)\cdot e^{f(x)}

- ∫f′(x)ef(x) dx=ef(x)+C\int f'(x)e^{f(x)}\,dx=e^{f(x)}+C

- ∫f′(x)af(x) dx=af(x)ln⁡a+C\int f'(x)a^{f(x)}\,dx=\frac{a^{f(x)}}{\ln a}+C (a>0a>0, a≠1a\ne1)

למשל: ∫3x2ex3 dx=ex3+C\int3x^2e^{x^3}\,dx=e^{x^3}+C, ∫cos⁡x⋅esin⁡x dx=esin⁡x+C\int\cos x\cdot e^{\sin x}\,dx=e^{\sin x}+C.

exe^x כפונקציה הפנימית

גם exe^x יכולה להיות הפונקציה הפנימית, והנגזרת שלה היא exe^x עצמה. כש-nn שלם ו-n≠−1n\ne-1 (וכש-n<0n<0, בקטע שבו ex+k≠0e^x+k\ne0):

∫ex(ex+k)ndx=(ex+k)n+1n+1+C\int e^x\left(e^x+k\right)^n dx=\frac{\left(e^x+k\right)^{n+1}}{n+1}+C

למשל, עם n=−2n=-2 (שבר): ∫ex(ex+1)2 dx=−1ex+1+C\int\frac{e^x}{\left(e^x+1\right)^2}\,dx=-\frac{1}{e^x+1}+C.

דרך הפתרון

זיהוי הפונקציה הפנימית

כשבאינטגרל יש מכפלה של פונקציה מורכבת בביטוי נוסף:

1. מזהים את הפונקציה הפנימית f(x)f(x) (המעריך של ee, או הביטוי שבתוך החזקה). בשאלה יש בדרך כלל הדרכה, למשל "גזרו את ex2+1e^{x^2+1}".

2. גוזרים: מחשבים f′(x)f'(x).

3. בודקים שהביטוי הנוסף הוא f′(x)f'(x) כפול מספר קבוע kk. אם כן, מוציאים את kk מהאינטגרל.

4. כותבים את הקדומה: למשל k⋅ef(x)+Ck\cdot e^{f(x)}+C.

5. בודקים בגזירה.

שים לב

מתקנים רק מספר קבוע. ב-∫x ex2dx\int x\,e^{x^2}dx חסר רק הכופל 22, ולכן התשובה 12ex2+C\frac12e^{x^2}+C. אבל ב-∫ex2dx\int e^{x^2}dx חסר xx, ואי אפשר "להוסיף" אותו: הדרך לא מתאימה.

שים לב

ex2e^{x^2} אינה (ex)2\left(e^x\right)^2. (ex)2=e2x\left(e^x\right)^2=e^{2x}, ולה יש קדומה ישירה: 12e2x\frac12e^{2x}.

דוגמה א - המעריך הוא פולינום: מתקנים במספר קבוע

א. גזרו את הפונקציה ex2e^{x^2}.

ב. היעזרו בסעיף א וחשבו את ∫01x ex2dx\int_0^1x\,e^{x^2}dx.

פתרון

1. א: (ex2)′=2x ex2\left(e^{x^2}\right)'=2x\,e^{x^2}.

2. ב: הפונקציה הפנימית f(x)=x2f(x)=x^2, ו-f′(x)=2xf'(x)=2x. באינטגרל יש x=12⋅2xx=\frac12\cdot2x, כלומר f′(x)f'(x) כפול המספר 12\frac12.

3. לכן ∫x ex2dx=12∫2x ex2dx=12ex2+C\int x\,e^{x^2}dx=\frac12\int2x\,e^{x^2}dx=\frac12e^{x^2}+C.

4. מציבים גבולות: 12e1−12e0=12(e−1)\frac12e^{1}-\frac12e^{0}=\frac12(e-1).

תשובה

א. 2x ex22x\,e^{x^2}. ב. e−12≈0.859\frac{e-1}{2}\approx0.859

דוגמה ב - exe^x כפונקציה פנימית בתוך שבר

א. גזרו את הפונקציה h(x)=1ex+2h(x)=\frac{1}{e^x+2}.

ב. מצאו את ∫ex(ex+2)2 dx\int\frac{e^x}{\left(e^x+2\right)^2}\,dx.

פתרון

1. א: h(x)=(ex+2)−1h(x)=\left(e^x+2\right)^{-1}, ולכן h′(x)=−1⋅(ex+2)−2⋅ex=−ex(ex+2)2h'(x)=-1\cdot\left(e^x+2\right)^{-2}\cdot e^x=-\frac{e^x}{\left(e^x+2\right)^2}.

2. ב: הביטוי באינטגרל הוא בדיוק −h′(x)-h'(x).

3. לכן ∫ex(ex+2)2 dx=−h(x)+C=−1ex+2+C\int\frac{e^x}{\left(e^x+2\right)^2}\,dx=-h(x)+C=-\frac{1}{e^x+2}+C.

4. בדיקה בגזירה: (−1ex+2)′=ex(ex+2)2\left(-\frac{1}{e^x+2}\right)'=\frac{e^x}{\left(e^x+2\right)^2}.

תשובה

א. h′(x)=−ex(ex+2)2h'(x)=-\frac{e^x}{\left(e^x+2\right)^2}. ב. −1ex+2+C-\frac{1}{e^x+2}+C

שאלות פתוחות על אינטגרל של f'(x)·e^(f(x))

4. שטחים ובעיות הצטברות עם פונקציות מעריכיות

שטח והצטברות עם פונקציה מעריכית

שתי שאלות נפוצות עם אינטגרל: כמה שטח כלוא בין גרפים, וכמה מצטבר מגודל כלשהו (מים, כסף, תפוקה) כשנתון הקצב שלו. בשתיהן מחשבים אינטגרל מסוים.

במדויק: אם f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x) לכל xx בקטע [a,b][a,b], השטח בין שני הגרפים בקטע הוא ∫ab(f(x)−g(x))dx\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx (כש-g(x)=0g(x)=0 זה השטח בין גרף ff לציר ה-xx). אם r(t)r(t) הוא קצב השינוי של גודל QQ (כלומר Q′(t)=r(t)Q'(t)=r(t)), אז השינוי בגודל מהזמן t1t_1 עד הזמן t2t_2 הוא Q(t2)−Q(t1)=∫t1t2r(t) dtQ(t_2)-Q(t_1)=\int_{t_1}^{t_2}r(t)\,dt.

בגרף של ff ו-gg: השטח בין f(x)=exf(x)=e^x ל-g(x)=4e−xg(x)=4e^{-x} וציר ה-yy. הגרפים נחתכים ב-(ln⁡2,2)(\ln2,2), ובקטע [0,ln⁡2][0,\ln2] הגרף של gg מעל הגרף של ff.

בגרף של rr: קצב זרימה r(t)=20e−0.1tr(t)=20e^{-0.1t} ליטר לדקה. השטח המסומן מתחת לגרף, מ-t=0t=0 עד t=10t=10, הוא כמות המים שזרמה ב-10 הדקות הראשונות.

-0.50.51.01.52.036(0,1)(0,4)(ln2,2)
5101520255101520(0,20)(10,20/e)

amx+ba^{mx+b} חיובית תמיד

emx+b>0e^{mx+b}>0 ו-amx+b>0a^{mx+b}>0 לכל xx. לכן גרף של k⋅emx+bk\cdot e^{mx+b} עם k>0k>0 נמצא כולו מעל ציר ה-xx, והשטח שבינו לבין ציר ה-xx בקטע הוא האינטגרל עצמו. גרף אחרי הזזה אנכית, כמו ex−2e^x-2, כן יכול לחתוך את ציר ה-xx.

איך מחשבים כל סוג של שטח

מצב בקטע [a,b][a,b]השטח
f(x)≥0f(x)\ge0∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx
f(x)≤0f(x)\le0−∫abf(x) dx-\int_a^b f(x)\,dx
ff מחליפה סימן ב-x=cx=cמחלקים ב-cc ומחברים את שני השטחים
בין שני גרפים, f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x)∫ab(f(x)−g(x))dx\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx
דרך הפתרון

חישוב שטח עם פונקציות מעריכיות

כשמבקשים שטח שמוגבל על ידי גרף של פונקציה מעריכית:

1. מוצאים נקודות חיתוך. ex=ke^x=k (k>0k>0) נותן x=ln⁡kx=\ln k. במשוואה עם e−xe^{-x} כופלים ב-exe^x. במשוואה כמו e2x−3ex+2=0e^{2x}-3e^x+2=0 מציבים t=ext=e^x, ופוסלים פתרון t≤0t\le0.

2. קובעים בכל קטע מי מעל מי: מציבים מספר אחד מתוך הקטע.

3. כותבים אינטגרל לכל קטע ("עליונה פחות תחתונה") ומחשבים.

4. מחברים את השטחים.

דרך הפתרון

בעיית הצטברות

כשנתון קצב השינוי r(t)r(t) של גודל, ושואלים כמה הצטבר בפרק זמן:

1. מזהים את פונקציית הקצב ואת היחידות שלה (למשל ליטר לדקה).

2. קובעים את גבולות הזמן: t1t_1 ו-t2t_2.

3. מחשבים ∫t1t2r(t) dt\int_{t_1}^{t_2}r(t)\,dt. היחידות: יחידות הקצב כפול יחידות הזמן (ליטר לדקה כפול דקות = ליטר).

4. כששואלים מתי ההצטברות מגיעה לכמות נתונה: מחשבים את האינטגרל עד זמן TT לא ידוע, משווים לכמות ופותרים משוואה מעריכית.

שים לב

האינטגרל של הקצב נותן את השינוי בכמות. אם בהתחלה כבר הייתה כמות, מוסיפים אותה כדי לקבל את הכמות בסוף.

שים לב

אם ff מחליפה סימן בקטע, אינטגרל אחד על כל הקטע נותן הפרש של שטחים, לא סכום. קודם מוצאים איפה f(x)=0f(x)=0.

דוגמה א - שטח בין exe^x ל-4e−x4e^{-x} וציר ה-yy

נתונות הפונקציות f(x)=exf(x)=e^x ו-g(x)=4e−xg(x)=4e^{-x}. חשבו את השטח המוגבל על ידי שני הגרפים וציר ה-yy.

פתרון

נתון: f(x)=exf(x)=e^x, g(x)=4e−xg(x)=4e^{-x}. המטרה: השטח בין שני הגרפים לציר ה-yy.

1. נקודת החיתוך: ex=4e−xe^x=4e^{-x}. כופלים ב-exe^x: e2x=4e^{2x}=4, ולכן 2x=ln⁡42x=\ln4, כלומר x=ln⁡2x=\ln2. הנקודה: (ln⁡2,2)(\ln2,2).

2. ציר ה-yy הוא x=0x=0, ולכן הקטע הוא [0,ln⁡2][0,\ln2].

3. מי למעלה: ב-x=0x=0, g(0)=4>f(0)=1g(0)=4>f(0)=1. לכן בכל הקטע g(x)≥f(x)g(x)\ge f(x).

4. השטח: ∫0ln⁡2(4e−x−ex)dx=[−4e−x−ex]0ln⁡2\int_0^{\ln2}\left(4e^{-x}-e^x\right)dx=\left[-4e^{-x}-e^x\right]_0^{\ln2}.

5. מציבים: (−4⋅12−2)−(−4−1)=−4+5=1\left(-4\cdot\frac12-2\right)-\left(-4-1\right)=-4+5=1.

תשובה

השטח הוא 11.

דוגמה ב - כמות מצטברת לפי קצב זרימה מעריכי

מים זורמים לתוך מכל ריק. קצב הזרימה, בליטרים לדקה, הוא r(t)=20e−0.1tr(t)=20e^{-0.1t}, כאשר tt הזמן בדקות מתחילת הזרימה.

א. כמה מים זרמו למכל ב-10 הדקות הראשונות?

ב. אחרי כמה דקות יהיו במכל 100 ליטר?

פתרון

נתון: הקצב r(t)=20e−0.1tr(t)=20e^{-0.1t} ליטר לדקה, המכל ריק ב-t=0t=0. המטרה: הכמות אחרי 10 דקות, והזמן שבו הכמות 100 ליטר.

1. קדומה של rr: ∫20e−0.1t dt=20⋅1−0.1e−0.1t=−200e−0.1t\int20e^{-0.1t}\,dt=20\cdot\frac{1}{-0.1}e^{-0.1t}=-200e^{-0.1t}.

2. א: ∫01020e−0.1t dt=[−200e−0.1t]010=−200e−1+200=200(1−e−1)≈126.4\int_0^{10}20e^{-0.1t}\,dt=\left[-200e^{-0.1t}\right]_0^{10}=-200e^{-1}+200=200\left(1-e^{-1}\right)\approx126.4 ליטר.

3. ב: הכמות עד הזמן TT: ∫0T20e−0.1t dt=200(1−e−0.1T)\int_0^{T}20e^{-0.1t}\,dt=200\left(1-e^{-0.1T}\right).

4. משווים ל-100: 1−e−0.1T=121-e^{-0.1T}=\frac12, כלומר e−0.1T=12e^{-0.1T}=\frac12.

5. −0.1T=ln⁡12=−ln⁡2-0.1T=\ln\frac12=-\ln2, ולכן T=10ln⁡2≈6.93T=10\ln2\approx6.93 דקות.

תשובה

א. 200(1−e−1)≈126.4200\left(1-e^{-1}\right)\approx126.4 ליטר. ב. אחרי 10ln⁡2≈6.9310\ln2\approx6.93 דקות.

שאלות פתוחות על שטחים ובעיות הצטברות עם פונקציות מעריכיות

5. הערכה והשוואה של אינטגרלים בלי לחשב אותם

השוואה וחסימה של אינטגרל

יש אינטגרלים שאין לנו דרך לחשב, למשל ∫01ex2dx\int_0^1e^{x^2}dx: אין לנו פונקציה קדומה ל-ex2e^{x^2}. ובכל זאת אפשר לדעת עליהם הרבה: אם פונקציה אחת מתחת לאחרת, גם האינטגרל שלה קטן יותר.

במדויק: אם ff ו-gg רציפות בקטע [a,b][a,b] (a<ba<b), ו-f(x)≤g(x)f(x)\le g(x) לכל xx בקטע, אז ∫abf(x) dx≤∫abg(x) dx\int_a^b f(x)\,dx\le\int_a^b g(x)\,dx. בפרט, אם m≤f(x)≤Mm\le f(x)\le M לכל xx בקטע (כאשר mm, MM מספרים), אז m(b−a)≤∫abf(x) dx≤M(b−a)m(b-a)\le\int_a^b f(x)\,dx\le M(b-a).

למה זה נכון: כשהגרפים מעל ציר ה-xx, האינטגרל הוא שטח, ושטח מתחת לגרף נמוך יותר הוא קטן יותר. בקטע [0,1][0,1] מתקיים x2≤xx^2\le x, ולכן ex2≤exe^{x^2}\le e^x: הגרף של ex2e^{x^2} מתחת לגרף של exe^x, והם נפגשים רק בקצוות, ב-(0,1)(0,1) וב-(1,e)(1,e). מחוץ לקטע הסדר מתהפך.

-0.50.51.01.5-1123456(0,1)(1,e)

השוואת שני אינטגרלים באותו קטע

אם a<ba<b ו-f(x)≤g(x)f(x)\le g(x) לכל xx ב-[a,b][a,b], אז ∫abf(x) dx≤∫abg(x) dx\int_a^b f(x)\,dx\le\int_a^b g(x)\,dx.

בפרט (עם g(x)=0g(x)=0 או f(x)=0f(x)=0): אם f(x)≥0f(x)\ge0 בכל הקטע, האינטגרל אינו שלילי; אם f(x)≤0f(x)\le0 בכל הקטע, האינטגרל אינו חיובי.

חסם מלמטה ומלמעלה לפי מלבנים

אם ff עולה ב-[a,b][a,b], הערך הקטן ביותר הוא f(a)f(a) והגדול ביותר f(b)f(b), ולכן

f(a)⋅(b−a)≤∫abf(x) dx≤f(b)⋅(b−a)f(a)\cdot(b-a)\le\int_a^b f(x)\,dx\le f(b)\cdot(b-a).

אם ff יורדת, מחליפים: f(b)⋅(b−a)≤∫abf(x) dx≤f(a)⋅(b−a)f(b)\cdot(b-a)\le\int_a^b f(x)\,dx\le f(a)\cdot(b-a).

במילים: השטח נמצא בין מלבן בגובה הערך הקטן ביותר למלבן בגובה הערך הגדול ביותר.

השוואת פונקציות מעריכיות

- exe^x עולה, ולכן eu≤eve^{u}\le e^{v} בדיוק כאשר u≤vu\le v. משווים את המעריכים.

•כש-x>0x>0 ו-0<a<b0<a<b: ax<bxa^x<b^x. כש-x<0x<0 הסדר מתהפך: ax>bxa^x>b^x.

- ax>0a^x>0 לכל xx, ולכן האינטגרל של axa^x על כל קטע שבו הגבול התחתון קטן מהעליון הוא חיובי.

דרך הפתרון

השוואת אינטגרלים בלי לחשב

כשמבקשים להשוות אינטגרלים או להעריך אינטגרל, בלי לחשב ערכים מספריים:

1. בודקים שהקטע זהה ושהגבול התחתון קטן מהעליון.

2. משווים את הפונקציות בכל הקטע. בפונקציות מעריכיות עם אותו בסיס גדול מ-1 מספיק להשוות את המעריכים.

3. לחסימה: קובעים אם הפונקציה עולה או יורדת בקטע (לפי הנגזרת), ומוצאים את הערך הקטן ביותר ואת הגדול ביותר.

4. מסיקים את אי-השוויון בין האינטגרלים.

אינטגרל של פונקציה אי-זוגית

אם ff אי-זוגית (f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)) ורציפה בקטע [−c,c][-c,c], אז ∫−ccf(x) dx=0\int_{-c}^{c}f(x)\,dx=0: השטח מעל ציר ה-xx שווה לשטח מתחתיו. למשל ∫−22x ex2dx=0\int_{-2}^{2}x\,e^{x^2}dx=0.

שים לב

לא מספיק להשוות בנקודה אחת. אם הסדר בין הפונקציות מתהפך בתוך הקטע (למשל ex2e^{x^2} ו-exe^x בקטע [−1,1][-1,1]), אי אפשר להסיק השוואה ישירה בין האינטגרלים.

שים לב

ההשוואה נכונה רק כשהגבול התחתון קטן מהעליון. אם מחליפים את הגבולות, האינטגרל מחליף סימן ואי-השוויון מתהפך.

דוגמה א - השוואה בין שתי פונקציות באותו קטע

נתונים I1=∫01ex2dxI_1=\int_0^1e^{x^2}dx ו-I2=∫01ex dxI_2=\int_0^1e^{x}\,dx.

א. בלי לחשב את I1I_1, קבעו איזה מהאינטגרלים גדול יותר.

ב. חשבו את I2I_2, והסיקו חסם מלמעלה ל-I1I_1.

פתרון

נתון: שני אינטגרלים על אותו קטע [0,1][0,1]. המטרה: להשוות ביניהם בלי לחשב את I1I_1.

1. משווים את המעריכים בקטע: כש-0≤x≤10\le x\le1, x2≤xx^2\le x (כי x2−x=x(x−1)≤0x^2-x=x(x-1)\le0).

2. exe^x עולה, ולכן ex2≤exe^{x^2}\le e^x לכל xx בקטע (שוויון רק ב-x=0x=0 וב-x=1x=1).

3. לפי כלל ההשוואה: I1≤I2I_1\le I_2. בתוך הקטע ההפרש ex−ex2e^x-e^{x^2} חיובי (הגרף של exe^x מעל), ולכן I2I_2 גדול ממש.

4. ב: I2=[ex]01=e−1≈1.718I_2=\left[e^x\right]_0^1=e-1\approx1.718, ולכן I1<e−1I_1<e-1.

תשובה

א. I2I_2 גדול יותר. ב. I2=e−1I_2=e-1, ולכן I1<e−1I_1<e-1.

דוגמה ב - חסם מלמטה ומלמעלה לפי ירידת הפונקציה

הראו, בלי לחשב את האינטגרל, ש-2e4≤∫02e−x2dx≤2\frac{2}{e^4}\le\int_0^2e^{-x^2}dx\le2.

פתרון

נתון: f(x)=e−x2f(x)=e^{-x^2} בקטע [0,2][0,2]. המטרה: חסם מלמטה 2e4\frac{2}{e^4} וחסם מלמעלה 22.

1. נגזרת: f′(x)=−2x e−x2f'(x)=-2x\,e^{-x^2}. בקטע [0,2][0,2]: x≥0x\ge0 ו-e−x2>0e^{-x^2}>0, ולכן f′(x)≤0f'(x)\le0, ו-ff יורדת.

2. הערך הגדול ביותר: f(0)=1f(0)=1. הערך הקטן ביותר: f(2)=e−4f(2)=e^{-4}.

3. אורך הקטע: 2−0=22-0=2.

4. לפי חסימה במלבנים: e−4⋅2≤∫02e−x2dx≤1⋅2e^{-4}\cdot2\le\int_0^2e^{-x^2}dx\le1\cdot2, כלומר 2e4≤∫02e−x2dx≤2\frac{2}{e^4}\le\int_0^2e^{-x^2}dx\le2.

תשובה

2e4≈0.037≤∫02e−x2dx≤2\frac{2}{e^4}\approx0.037\le\int_0^2e^{-x^2}dx\le2

שאלות פתוחות על הערכה והשוואה של אינטגרלים בלי לחשב אותם

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.