דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הפונקציה המעריכית: חקירה

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהפונקציה המעריכית: חקירה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חזקות וחוקי החזקות

עד עכשיו פגשנו חזקות כמו 232^3, 5−15^{-1} או 9129^{\frac12}. בנושא הזה המשתנה xx יעבור לגור במעריך.

במדויק: עבור בסיס a>0a>0:

- an=a⋅a⋯aa^n=a\cdot a\cdots a (nn גורמים) כאשר nn טבעי, a0=1a^0=1, ו-a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}.

- apq=apqa^{\frac{p}{q}}=\sqrt[q]{a^p}, כאשר pq\frac{p}{q} שבר מצומצם ו-q>0q>0.

חוקי החזקות (לכל a>0a>0, b>0b>0 ולכל מעריכים xx, yy):

- ax⋅ay=ax+ya^x\cdot a^y=a^{x+y}

- axay=ax−y\frac{a^x}{a^y}=a^{x-y}

- (ax)y=axy(a^x)^y=a^{xy}

- (ab)x=ax⋅bx(ab)^x=a^x\cdot b^x

תזכורת: כללי הגזירה

בכיתות הקודמות למדנו לגזור סכום, מכפלה, מנה ופונקציה מורכבת. בנושא הזה נוסיף לרשימה את הפונקציות המעריכיות, וכל הכללים האלה ממשיכים לעבוד.

במדויק: אם ff, gg ו-uu גזירות (ו-ff גזירה ב-u(x)u(x)), אז:

- [f(x)+g(x)]′=f′(x)+g′(x)[f(x)+g(x)]'=f'(x)+g'(x), ו-[c⋅f(x)]′=c⋅f′(x)[c\cdot f(x)]'=c\cdot f'(x)

- [f(x)⋅g(x)]′=f′(x)g(x)+f(x)g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)g(x)+f(x)g'(x)

- [f(x)g(x)]′=f′(x)g(x)−f(x)g′(x)g2(x)\left[\frac{f(x)}{g(x)}\right]'=\frac{f'(x)g(x)-f(x)g'(x)}{g^2(x)}, בכל xx שבו g(x)≠0g(x)\ne0

- [f(u(x))]′=f′(u(x))⋅u′(x)[f(u(x))]'=f'(u(x))\cdot u'(x) (נגזרת חיצונית כפול נגזרת פנימית)

1. הפונקציה y=aˣ: תכונות וגרף

הפונקציה המעריכית y=axy=a^x

בפונקציות שהכרנו עד עכשיו, כמו x2x^2, המשתנה נמצא בבסיס. בפונקציה y=2xy=2^x זה הפוך: הבסיס קבוע, והמשתנה xx נמצא במעריך. כל פעם ש-xx גדל ב-11, הערך מוכפל ב-22.

במדויק: פונקציה מעריכית היא פונקציה מהצורה f(x)=axf(x)=a^x, כאשר הבסיס aa הוא מספר קבוע, a>0a>0 ו-a≠1a\ne1. הפונקציה מוגדרת לכל xx ממשי.

- a=1a=1 לא נכלל: 1x=11^x=1 היא פונקציה קבועה.

- a≤0a\le0 לא נכלל: למשל (−4)12(-4)^{\frac12} לא מוגדר.

הגרף של y=2xy=2^x עולה, והגרף של y=(12)xy=(\frac12)^x יורד. שניהם עוברים ב-(0,1)(0,1), כי a0=1a^0=1, ושניהם נמצאים כולם מעל ציר ה-xx. הם סימטריים זה לזה ביחס לציר ה-yy, כי (12)x=2−x(\frac12)^x=2^{-x}.

-4-2242468(0,1)(1,2)(-1,2)

תכונות הפונקציה y=axy=a^x

תכונהa>1a>10<a<10<a<1
תחום הגדרהכל xxכל xx
ערכיםy>0y>0y>0y>0
חיתוך עם הציריםרק (0,1)(0,1)רק (0,1)(0,1)
עלייה וירידהעולה בכל התחוםיורדת בכל התחום
אסימפטוטה אופקית y=0y=0כש-x→−∞x\to-\inftyכש-x→∞x\to\infty

סימטריה והשוואה בין בסיסים

- (1a)x=a−x(\frac1a)^x=a^{-x}, ולכן הגרפים של axa^x ושל (1a)x(\frac1a)^x סימטריים זה לזה ביחס לציר ה-yy.

•אם 1<a<b1<a<b: עבור x>0x>0 מתקיים ax<bxa^x<b^x, ועבור x<0x<0 מתקיים ax>bxa^x>b^x. כלומר, ככל שהבסיס גדול יותר, עבור x>0x>0 הגרף עולה מהר יותר, ועבור x<0x<0 הוא קרוב יותר לציר ה-xx.

שים לב

2x2^x ו-x2x^2 הן פונקציות שונות: x2x^2 היא פולינום (המשתנה בבסיס), ו-2x2^x מעריכית (המשתנה במעריך).

שים לב

בהזזה y=ax+cy=a^x+c האסימפטוטה זזה ל-y=cy=c, והערכים הם y>cy>c. בהזזה y=ax−hy=a^{x-h} הגרף זז אופקית, והאסימפטוטה נשארת y=0y=0.

דוגמה - פונקציה מעריכית מוזזת: אסימפטוטה, חיתוכים וערכים

נתונה הפונקציה f(x)=2x−1−4f(x)=2^{x-1}-4.

א. מצאו את האסימפטוטה האופקית של ff.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף ff עם הצירים.

ג. האם ff עולה או יורדת? מהם הערכים ש-ff מקבלת?

פתרון

1. א: 2x−1>02^{x-1}>0 ושואף ל-00 כש-x→−∞x\to-\infty. לכן f(x)→−4f(x)\to-4, והאסימפטוטה y=−4y=-4.

2. ב, ציר ה-yy: f(0)=2−1−4=−72f(0)=2^{-1}-4=-\frac72.

3. ב, ציר ה-xx: 2x−1=4=222^{x-1}=4=2^2, ולכן x−1=2x-1=2, x=3x=3.

4. ג: הבסיס 2>12>1, ולכן 2x−12^{x-1} עולה, וגם ff עולה. 2x−12^{x-1} מקבל כל ערך חיובי, ולכן ff מקבלת כל ערך y>−4y>-4.

-4-224-55(3,0)(0,-7/2)
תשובה

א. y=−4y=-4. ב. (0,−72)(0,-\frac72) ו-(3,0)(3,0). ג. עולה, ומקבלת כל ערך y>−4y>-4.

שאלות פתוחות על הפונקציה y=aˣ: תכונות וגרף

2. הקשר בין הפונקציה המעריכית לסדרה הנדסית

פונקציה מעריכית וסדרה הנדסית

תזכורת: בסדרה הנדסית כל איבר מתקבל מהקודם בכפל באותו מספר qq, המנה. גם בפונקציה מעריכית יש "כפל קבוע": ב-f(x)=3⋅2xf(x)=3\cdot2^x, בכל פעם ש-xx גדל ב-11, הערך מוכפל ב-22.

במדויק: תהי f(x)=b⋅axf(x)=b\cdot a^x, כאשר b≠0b\ne0, a>0a>0 ו-a≠1a\ne1. לכל x0x_0 ולכל d≠0d\ne0, הערכים f(x0), f(x0+d), f(x0+2d),…f(x_0),\ f(x_0+d),\ f(x_0+2d),\dots הם סדרה הנדסית שהמנה שלה q=adq=a^d. בדומה לזה, בפונקציה לינארית y=mx+ny=mx+n הערכים האלה הם סדרה חשבונית שההפרש שלה m⋅dm\cdot d.

ב-y=2xy=2^x, בנקודות x=0,1,2,3x=0,1,2,3 הערכים הם 1,2,4,81,2,4,8: סדרה הנדסית עם מנה 22. ב-y=x+1y=x+1 באותן נקודות הערכים הם 1,2,3,41,2,3,4: סדרה חשבונית עם הפרש 11. הפונקציה הלינארית מוסיפה מספר קבוע, והמעריכית כופלת במספר קבוע, ולכן היא גדלה הרבה יותר מהר.

-1123369(0,1)(1,2)(2,4)(3,8)

פונקציה לינארית מול פונקציה מעריכית

מה משוויםy=mx+ny=mx+ny=b⋅axy=b\cdot a^x
כש-xx גדל ב-ddמוסיפים m⋅dm\cdot dכופלים ב-ada^d
ערכים בנקודות במרחקים שוויםסדרה חשבוניתסדרה הנדסית
מה קבועההפרש f(x+d)−f(x)f(x+d)-f(x)המנה f(x+d)f(x)\frac{f(x+d)}{f(x)}

סדרה הנדסית כערכים של פונקציה מעריכית

סדרה הנדסית an=a1⋅qn−1a_n=a_1\cdot q^{n-1} עם q>0q>0 ו-q≠1q\ne1 היא אוסף הערכים של הפונקציה f(x)=a1q⋅qxf(x)=\frac{a_1}{q}\cdot q^x במספרים הטבעיים: an=f(n)a_n=f(n). כלומר, איברי הסדרה הם נקודות על גרף מעריכי.

דרך הפתרון

מציאת f(x)=b⋅axf(x)=b\cdot a^x משתי נקודות

כשנתונות שתי נקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2) על הגרף:

1. מציבים: b⋅ax1=y1b\cdot a^{x_1}=y_1 ו-b⋅ax2=y2b\cdot a^{x_2}=y_2.

2. מחלקים את המשוואות זו בזו: ax2−x1=y2y1a^{x_2-x_1}=\frac{y_2}{y_1}, ומוצאים את aa (רק פתרון עם a>0a>0).

3. מציבים את aa באחת המשוואות ומוצאים את bb.

שים לב

בחלוקה מתקבלת המנה ax2−x1a^{x_2-x_1}. אם x2−x1x_2-x_1 זוגי, למשוואה יש גם פתרון שלילי, והוא נפסל כי a>0a>0.

דוגמה - מציאת הפונקציה משתי נקודות והסדרה של ערכיה

גרף הפונקציה f(x)=b⋅axf(x)=b\cdot a^x (a>0a>0, a≠1a\ne1) עובר בנקודות (1,6)(1,6) ו-(3,24)(3,24).

א. מצאו את aa ואת bb.

ב. הראו שהמספרים f(0), f(2), f(4)f(0),\ f(2),\ f(4) הם שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית, ומצאו את המנה שלה.

פתרון

1. נתון: שתי נקודות על הגרף. המטרה: aa, bb, ואחר כך המנה.

2. מציבים: b⋅a=6b\cdot a=6 ו-b⋅a3=24b\cdot a^3=24.

3. מחלקים: a2=246=4a^2=\frac{24}{6}=4, ולכן a=2a=2 (a=−2a=-2 נפסל כי a>0a>0).

4. b⋅2=6b\cdot2=6, ולכן b=3b=3, ו-f(x)=3⋅2xf(x)=3\cdot2^x.

5. ב: f(0)=3f(0)=3, f(2)=12f(2)=12, f(4)=48f(4)=48. היחסים: 123=4\frac{12}{3}=4 ו-4812=4\frac{48}{12}=4. היחס קבוע, ולכן זו סדרה הנדסית עם מנה 4=224=2^2 (הנקודות במרחק d=2d=2).

-3-2-11234102030(1,6)(3,24)(0,3)(2,12)
תשובה

א. a=2a=2, b=3b=3. ב. 3,12,483,12,48: סדרה הנדסית עם מנה 44.

שאלות פתוחות על הקשר בין הפונקציה המעריכית לסדרה הנדסית

3. המספר e והפונקציה ekx

המספר ee

נניח שהבנק מבטיח ריבית של 100%100\% לשנה על שקל אחד. אם מחלקים את השנה ל-nn תקופות, ובכל תקופה מוסיפים ריבית של 1n\frac{1}{n}, בסוף השנה יש (1+1n)n(1+\frac1n)^n שקלים. ככל ש-nn גדל, הסכום גדל, אבל הוא לא עובר את 2.722.72 בערך.

במדויק: ee הוא המספר שאליו שואף (1+1n)n(1+\frac1n)^n כש-n→∞n\to\infty. זה מספר אי-רציונלי, e≈2.718e\approx2.718. הפונקציה y=exy=e^x היא פונקציה מעריכית עם הבסיס ee, ומכיוון ש-e>1e>1 היא עולה.

nn11221212365365
(1+1n)n(1+\frac1n)^n222.252.252.6132.6132.7152.715

מכיוון ש-2<e<32<e<3, הגרף של y=exy=e^x עובר בין הגרפים של 2x2^x ושל 3x3^x, ועובר בנקודה (1,e)(1,e).

-3-2-112369(0,1)(1,e)

הפונקציה y=ekxy=e^{kx}

ekx=(ek)xe^{kx}=(e^k)^x, ולכן זו פונקציה מעריכית עם הבסיס eke^k (כאשר k≠0k\ne0).

המקדם kkהבסיס eke^kהפונקציה
k>0k>0גדול מ-11עולה (גדילה)
k<0k<0בין 00 ל-11יורדת (דעיכה)
k=0k=011קבועה: y=1y=1

ב-y=b⋅ekxy=b\cdot e^{kx} (b>0b>0): b=f(0)b=f(0) הוא הערך ההתחלתי.

הצגת axa^x בצורה ekxe^{kx}

כל פונקציה y=axy=a^x (a>0a>0, a≠1a\ne1) אפשר לכתוב כ-y=ekxy=e^{kx}, כאשר k=ln⁡ak=\ln a. הסימון ln⁡a\ln a פירושו log⁡ea\log_e a: המעריך שצריך להעלות בו את ee כדי לקבל aa. אז eln⁡a=ae^{\ln a}=a, ולכן ax=(eln⁡a)x=exln⁡aa^x=(e^{\ln a})^x=e^{x\ln a}.

שים לב

e−x=(1e)xe^{-x}=(\frac1e)^x: זו פונקציה יורדת, והגרף שלה סימטרי לגרף של exe^x ביחס לציר ה-yy.

שים לב

ee הוא מספר, כמו π\pi. e2≈7.39e^2\approx7.39 הוא מספר, לא משתנה.

דוגמה - מציאת bb ו-kk ב-y=b⋅ekxy=b\cdot e^{kx}

גרף הפונקציה f(x)=b⋅ekxf(x)=b\cdot e^{kx} עובר בנקודות (0,5)(0,5) ו-(2,5e)(2,\frac5e).

א. מצאו את bb ואת kk.

ב. האם ff מתארת גדילה או דעיכה? נמקו.

ג. כתבו את g(x)=2xg(x)=2^x בצורה g(x)=ekxg(x)=e^{kx}.

פתרון

1. נתון: שתי נקודות על הגרף. המטרה: bb ו-kk.

2. f(0)=b⋅e0=bf(0)=b\cdot e^0=b, ולכן b=5b=5.

3. f(2)=5e2k=5e=5e−1f(2)=5e^{2k}=\frac5e=5e^{-1}, ולכן 2k=−12k=-1, k=−12k=-\frac12.

4. ב: k<0k<0, ולכן f(x)=5e−12xf(x)=5e^{-\frac12x} יורדת: דעיכה. הבסיס הוא e−12≈0.61e^{-\frac12}\approx0.61, בין 00 ל-11.

5. ג: 2=eln⁡22=e^{\ln2}, ולכן 2x=exln⁡22^x=e^{x\ln2}, כלומר k=ln⁡2≈0.693k=\ln2\approx0.693.

תשובה

א. b=5b=5, k=−12k=-\frac12. ב. דעיכה, כי k<0k<0. ג. 2x=exln⁡22^x=e^{x\ln2}.

שאלות פתוחות על המספר e והפונקציה e^(kx)

4. נגזרת של eˣ ושל ef(x)

הנגזרת של exe^x

ל-ee יש תכונה מיוחדת שאין לאף בסיס אחר: בכל נקודה על הגרף של y=exy=e^x, שיפוע המשיק שווה לגובה הנקודה. בנקודה (0,1)(0,1) השיפוע 11, ובנקודה (1,e)(1,e) השיפוע ee.

במדויק: הפונקציה y=exy=e^x גזירה לכל xx, ו-(ex)′=ex(e^x)'=e^x. מכלל השרשרת: אם ff גזירה, אז (ef(x))′=f′(x)⋅ef(x)\left(e^{f(x)}\right)'=f'(x)\cdot e^{f(x)} בכל xx שבו ff גזירה.

המשיק לגרף של exe^x בנקודה (0,1)(0,1) הוא y=x+1y=x+1 (שיפוע 11). המשיק בנקודה (1,e)(1,e) הוא y=exy=ex (שיפוע ee). ככל שהגרף גבוה יותר, הוא תלול יותר.

-3-2-11236(0,1)(1,e)

נגזרות של פונקציות עם ee

- (ex)′=ex(e^x)'=e^x

- (ekx)′=k⋅ekx(e^{kx})'=k\cdot e^{kx}

- (ef(x))′=f′(x)⋅ef(x)\left(e^{f(x)}\right)'=f'(x)\cdot e^{f(x)}

exe^x עם כללי הגזירה

כש-ef(x)e^{f(x)} מופיעה במכפלה או במנה, גוזרים לפי כלל המכפלה או המנה. אחרי הגזירה כדאי להוציא את ef(x)e^{f(x)} כגורם משותף. למשל:

(x⋅ex)′=1⋅ex+x⋅ex=(x+1)ex(x\cdot e^x)'=1\cdot e^x+x\cdot e^x=(x+1)e^x.

שים לב

(e3x)′=3e3x(e^{3x})'=3e^{3x} ולא e3xe^{3x}: לא שוכחים את הנגזרת הפנימית. וגם (ex)′≠x⋅ex−1(e^x)'\ne x\cdot e^{x-1}: הכלל של xnx^n לא מתאים כשהמשתנה במעריך.

דוגמה - גזירת מכפלה, הרכבה ומנה עם ee

גזרו את הפונקציות:

א. f(x)=x2e−xf(x)=x^2e^{-x}

ב. g(x)=ex2−3xg(x)=e^{x^2-3x}

ג. h(x)=exx+1h(x)=\frac{e^x}{x+1}

פתרון

1. א, כלל המכפלה: f′(x)=2x⋅e−x+x2⋅(−e−x)=(2x−x2)e−x=x(2−x)e−xf'(x)=2x\cdot e^{-x}+x^2\cdot(-e^{-x})=(2x-x^2)e^{-x}=x(2-x)e^{-x}.

2. ב, כלל השרשרת עם x2−3xx^2-3x במעריך (הנגזרת הפנימית 2x−32x-3): g′(x)=(2x−3)ex2−3xg'(x)=(2x-3)e^{x^2-3x}.

3. ג, כלל המנה (עבור x≠−1x\ne-1): h′(x)=ex(x+1)−ex⋅1(x+1)2=x⋅ex(x+1)2h'(x)=\frac{e^x(x+1)-e^x\cdot1}{(x+1)^2}=\frac{x\cdot e^x}{(x+1)^2}.

תשובה

א. f′(x)=x(2−x)e−xf'(x)=x(2-x)e^{-x}. ב. g′(x)=(2x−3)ex2−3xg'(x)=(2x-3)e^{x^2-3x}. ג. h′(x)=xex(x+1)2h'(x)=\frac{xe^x}{(x+1)^2}.

שאלות פתוחות על נגזרת של eˣ ושל e^(f(x))

5. נגזרת של aˣ

הנגזרת של axa^x

ראינו ש-exe^x שווה לנגזרת שלה. בבסיס אחר זה כמעט כך: הנגזרת של axa^x היא axa^x עצמה, כפול מספר קבוע.

במדויק: לכל a>0a>0, a≠1a\ne1, הפונקציה y=axy=a^x גזירה לכל xx, ו-(ax)′=ax⋅ln⁡a(a^x)'=a^x\cdot\ln a. זה נובע מ-ax=exln⁡aa^x=e^{x\ln a} ומכלל השרשרת: (exln⁡a)′=ln⁡a⋅exln⁡a(e^{x\ln a})'=\ln a\cdot e^{x\ln a}.

הגרף של הנגזרת של 2x2^x הוא הגרף של 2x2^x "מכווץ" אנכית פי ln⁡2≈0.69\ln2\approx0.69. שני הגרפים עולים ושניהם חיוביים. ב-x=0x=0: 20=12^0=1, והנגזרת ln⁡2\ln2.

-4-2242468(0,1)(0,ln2)

נגזרות של axa^x ושל af(x)a^{f(x)}

- (ax)′=ax⋅ln⁡a(a^x)'=a^x\cdot\ln a

- (af(x))′=f′(x)⋅af(x)⋅ln⁡a\left(a^{f(x)}\right)'=f'(x)\cdot a^{f(x)}\cdot\ln a

הסימן של הנגזרת

ax>0a^x>0 תמיד, ולכן הסימן של (ax)′(a^x)' הוא הסימן של ln⁡a\ln a:

הבסיסln⁡a\ln a(ax)′(a^x)'y=axy=a^x
a>1a>1חיוביחיוביתעולה
0<a<10<a<1שלילישליליתיורדת
שים לב

(2x)′=2xln⁡2(2^x)'=2^x\ln2 ולא x⋅2x−1x\cdot2^{x-1}. ועבור a=ea=e: ln⁡e=1\ln e=1, ומתקבל שוב (ex)′=ex(e^x)'=e^x.

דוגמה - נגזרת של af(x)a^{f(x)} והקשר לפונקציה

נתונה הפונקציה f(x)=32x+1f(x)=3^{2x+1}.

א. מצאו את f′(x)f'(x).

ב. הראו שיש מספר קבוע cc כך ש-f′(x)=c⋅f(x)f'(x)=c\cdot f(x) לכל xx, ומצאו אותו.

ג. מצאו את שיפוע המשיק לגרף ff בנקודה שבה x=0x=0.

פתרון

1. א: לפי הכלל עם 2x+12x+1 במעריך (הנגזרת הפנימית 22): f′(x)=2⋅32x+1⋅ln⁡3f'(x)=2\cdot3^{2x+1}\cdot\ln3.

2. ב: f′(x)=2ln⁡3⋅f(x)f'(x)=2\ln3\cdot f(x), ולכן c=2ln⁡3=ln⁡9c=2\ln3=\ln9.

3. ג: f(0)=3f(0)=3, ולכן f′(0)=2ln⁡3⋅3=6ln⁡3≈6.59f'(0)=2\ln3\cdot3=6\ln3\approx6.59.

תשובה

א. f′(x)=2ln⁡3⋅32x+1f'(x)=2\ln3\cdot3^{2x+1}. ב. c=2ln⁡3c=2\ln3. ג. 6ln⁡3≈6.596\ln3\approx6.59.

שאלות פתוחות על נגזרת של aˣ

6. חקירת פונקציות מעריכיות

אסימפטוטה אופקית בפונקציה מעריכית

בחקירה של פונקציה מעריכית בודקים את אותם דברים כמו בכל חקירה: תחום, חיתוך עם הצירים, עלייה וירידה, קיצון, ואם צריך גם קעירות. הדבר החדש הוא בדרך כלל ההתנהגות בקצוות: בצד אחד הגרף מתקרב לישר אופקי.

במדויק: הישר y=cy=c הוא אסימפטוטה אופקית של ff אם f(x)→cf(x)\to c כש-x→∞x\to\infty, או אם f(x)→cf(x)\to c כש-x→−∞x\to-\infty. הגרף יכול לחתוך אסימפטוטה אופקית.

ב-f(x)=(x+1)e−xf(x)=(x+1)e^{-x}, כש-x→∞x\to\infty הגורם e−xe^{-x} "מנצח" את x+1x+1, ו-f(x)→0f(x)\to0. לכן y=0y=0 אסימפטוטה אופקית רק בצד x→∞x\to\infty. כש-x→−∞x\to-\infty, f(x)→−∞f(x)\to-\infty. הגרף חותך את האסימפטוטה y=0y=0 בנקודה (−1,0)(-1,0).

-2246-6-4-2(-1,0)(0,1)

exe^x גדלה מהר יותר מכל חזקה

לכל מספר טבעי nn:

•כש-x→∞x\to\infty: xnex→0\frac{x^n}{e^x}\to0, כלומר xne−x→0x^n e^{-x}\to0.

•כש-x→−∞x\to-\infty: xnex→0x^n e^x\to0.

כך מוצאים אסימפטוטה אופקית במכפלה של פולינום ב-exe^x או ב-e−xe^{-x}.

הסימן של הנגזרת

eh(x)>0e^{h(x)}>0 בכל xx שבו hh מוגדרת. לכן אם f′(x)=g(x)⋅eh(x)f'(x)=g(x)\cdot e^{h(x)}, הסימן של f′f' הוא הסימן של gg. מספיק לפתור g(x)=0g(x)=0 ולבנות טבלת סימנים ל-gg. מאותה סיבה ל-eh(x)e^{h(x)} אין חיתוך עם ציר ה-xx.

דרך הפתרון

חקירה של פונקציה מעריכית

כשנתונה פונקציה שיש בה exe^x או axa^x:

1. תחום הגדרה: axa^x מוגדרת לכל xx; מגבלות באות רק מהחלקים האחרים (מכנה, שורש).

2. חיתוך עם הצירים: f(0)f(0), ופתרון f(x)=0f(x)=0 (זוכרים ש-eh(x)≠0e^{h(x)}\ne0).

3. אסימפטוטות: בודקים את שני הקצוות, x→∞x\to\infty ו-x→−∞x\to-\infty, כל אחד בנפרד.

4. נגזרת: מוציאים את eh(x)e^{h(x)} כגורם משותף, ובונים טבלת סימנים לגורם שנשאר. מכאן תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון.

5. אם נדרש: f′′(x)f''(x), תחומי קעירות ונקודות פיתול.

6. סרטוט גרף.

שים לב

בודקים כל קצה בנפרד: לפונקציה מעריכית יש בדרך כלל אסימפטוטה אופקית רק בצד אחד.

דוגמה - פולינום כפול e−xe^{-x}: קיצון, פיתול ואסימפטוטה

נתונה הפונקציה f(x)=(x+1)e−xf(x)=(x+1)e^{-x}.

א. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים ואת האסימפטוטות.

ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון.

ג. מצאו את נקודת הפיתול ואת תחומי הקעירות.

פתרון

1. תחום: כל xx.

2. א, חיתוכים: f(0)=1f(0)=1. f(x)=0f(x)=0 רק כש-x+1=0x+1=0 (כי e−x>0e^{-x}>0), כלומר x=−1x=-1.

3. א, אסימפטוטות: כש-x→∞x\to\infty, (x+1)e−x→0(x+1)e^{-x}\to0, ולכן y=0y=0. כש-x→−∞x\to-\infty, x+1→−∞x+1\to-\infty ו-e−x→∞e^{-x}\to\infty, ולכן f→−∞f\to-\infty. אין אסימפטוטה אנכית.

4. ב: f′(x)=e−x−(x+1)e−x=−x⋅e−xf'(x)=e^{-x}-(x+1)e^{-x}=-x\cdot e^{-x}. הסימן של f′f' הוא הסימן של −x-x.

xxx<0x<000x>0x>0
f′(x)f'(x)++00−-
f(x)f(x)עולהמקסימוםיורדת

5. ג: f′′(x)=−e−x+x⋅e−x=(x−1)e−xf''(x)=-e^{-x}+x\cdot e^{-x}=(x-1)e^{-x}. f′′<0f''<0 כש-x<1x<1 (קעורה כלפי מטה), ו-f′′>0f''>0 כש-x>1x>1 (קעורה כלפי מעלה). f(1)=2ef(1)=\frac2e.

-224-6-4-2(-1,0)(0,1)(1,2/e)
תשובה

א. (0,1)(0,1), (−1,0)(-1,0); אסימפטוטה y=0y=0 כש-x→∞x\to\infty. ב. עולה ב-x<0x<0, יורדת ב-x>0x>0, מקסימום (0,1)(0,1). ג. נקודת פיתול (1,2e)(1,\frac2e); קעורה כלפי מטה ב-x<1x<1, כלפי מעלה ב-x>1x>1.

שאלות פתוחות על חקירת פונקציות מעריכיות

7. פונקציות מעריכיות בשילוב פולינום, שורש ופונקציות טריגונומטריות

פונקציות מעריכיות משולבות

אפשר לשלב פונקציה מעריכית עם כל פונקציה שלמדנו: לכפול אותה בפולינום, לחלק, להוסיף שורש, או לשים פונקציה טריגונומטרית במעריך, כמו esin⁡xe^{\sin x}.

במדויק: תחום ההגדרה של פונקציה משולבת הוא כל ה-xx שבהם כל החלקים שלה מוגדרים (ובמנה גם המכנה שונה מאפס). axa^x מוגדרת לכל xx, ולכן eg(x)e^{g(x)} מוגדרת בדיוק במקומות שבהם g(x)g(x) מוגדרת.

esin⁡xe^{\sin x} חוזרת על עצמה כל 2π2\pi, כמו sin⁡x\sin x. כי −1≤sin⁡x≤1-1\le\sin x\le1, הערכים שלה הם בין e−1=1ee^{-1}=\frac1e ל-ee. היא מקבלת מקסימום בדיוק היכן ש-sin⁡x\sin x מקבלת מקסימום.

482(π/2,e)y=1/e

eg(x)e^{g(x)} והפונקציה הפנימית gg

eue^u עולה, ולכן:

- eg(x)e^{g(x)} עולה בדיוק בתחומים ש-gg עולה, ויורדת בדיוק בתחומים ש-gg יורדת.

•לשתיהן נקודות קיצון באותם ערכי xx, מאותו סוג.

•אם gg מחזורית, גם eg(x)e^{g(x)} מחזורית עם אותו מחזור.

זה נובע מ-(eg(x))′=g′(x)eg(x)\left(e^{g(x)}\right)'=g'(x)e^{g(x)}: לשתי הנגזרות אותו סימן.

שורש ופונקציה מעריכית

ב-x⋅eg(x)\sqrt{x}\cdot e^{g(x)}, כש-gg מוגדרת וגזירה לכל x≥0x\ge0, התחום הוא x≥0x\ge0, אבל הנגזרת מוגדרת רק ב-x>0x>0 (בגלל 12x\frac{1}{2\sqrt x}). בקצה התחום x=0x=0 בודקים את הערך בנפרד.

שים לב

לטבלת סימנים של נגזרת עם x\sqrt x או sin⁡x\sin x: מוציאים את eg(x)e^{g(x)} כגורם, ובודקים רק את הגורם שנשאר.

דוגמה א - שורש כפול e−xe^{-x}: קיצון בתחום x≥0x\ge0

נתונה הפונקציה f(x)=x⋅e−xf(x)=\sqrt{x}\cdot e^{-x}.

א. מצאו את תחום ההגדרה.

ב. מצאו את נקודות הקיצון ואת סוגן.

ג. מצאו את האסימפטוטה האופקית.

פתרון

1. א: x\sqrt x מוגדר כש-x≥0x\ge0, ו-e−xe^{-x} לכל xx. התחום: x≥0x\ge0.

2. ב: עבור x>0x>0: f′(x)=12xe−x−x⋅e−x=(1−2x)e−x2xf'(x)=\frac{1}{2\sqrt x}e^{-x}-\sqrt x\cdot e^{-x}=\frac{(1-2x)e^{-x}}{2\sqrt x}.

3. f′(x)=0f'(x)=0 כש-x=12x=\frac12. כש-0<x<120<x<\frac12: f′>0f'>0; כש-x>12x>\frac12: f′<0f'<0. לכן x=12x=\frac12 מקסימום: f(12)=12e−12=12e≈0.43f(\frac12)=\frac{1}{\sqrt2}e^{-\frac12}=\frac{1}{\sqrt{2e}}\approx0.43.

4. בקצה התחום: f(0)=0f(0)=0, והפונקציה עולה בתחום 0<x<120<x<\frac12, ולכן (0,0)(0,0) נקודת מינימום (קצה).

5. ג: כש-x→∞x\to\infty, e−xe^{-x} שואף ל-00 מהר יותר משגדל x\sqrt x, ולכן f→0f\to0. האסימפטוטה y=0y=0.

123456-0.10.10.20.30.40.50.6max (1/2,1/√(2e))(0,0)
תשובה

א. x≥0x\ge0. ב. מקסימום (12,12e)(\frac12,\frac{1}{\sqrt{2e}}), מינימום בקצה (0,0)(0,0). ג. y=0y=0.

דוגמה ב - esin⁡xe^{\sin x}: קיצון לפי הפונקציה הפנימית

נתונה הפונקציה f(x)=esin⁡xf(x)=e^{\sin x} בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

א. מצאו את נקודות הקיצון של ff בתחום הפנימי 0<x<2π0<x<2\pi.

ב. מהם הערכים ש-ff מקבלת?

פתרון

1. f′(x)=cos⁡x⋅esin⁡xf'(x)=\cos x\cdot e^{\sin x}. הסימן של f′f' הוא הסימן של cos⁡x\cos x.

2. cos⁡x=0\cos x=0 בתחום: x=π2x=\frac{\pi}{2} ו-x=3π2x=\frac{3\pi}{2}.

3. cos⁡x>0\cos x>0 ב-0<x<π20<x<\frac\pi2 וב-3π2<x<2π\frac{3\pi}{2}<x<2\pi, ושלילי ב-π2<x<3π2\frac\pi2<x<\frac{3\pi}{2}. לכן x=π2x=\frac\pi2 מקסימום ו-x=3π2x=\frac{3\pi}{2} מינימום, בדיוק כמו ב-sin⁡x\sin x.

4. f(π2)=e1=ef(\frac\pi2)=e^1=e ו-f(3π2)=e−1=1ef(\frac{3\pi}{2})=e^{-1}=\frac1e.

5. ב: −1≤sin⁡x≤1-1\le\sin x\le1, ו-eue^u עולה, ולכן 1e≤f(x)≤e\frac1e\le f(x)\le e.

תשובה

א. מקסימום (π2,e)(\frac\pi2,e), מינימום (3π2,1e)(\frac{3\pi}{2},\frac1e). ב. 1e≤f(x)≤e\frac1e\le f(x)\le e.

שאלות פתוחות על פונקציות מעריכיות בשילוב פולינום, שורש ופונקציות טריגונומטריות

8. משיק לפונקציה מעריכית

משיק לגרף של פונקציה מעריכית

משיק הוא ישר ש"נוגע" בגרף בנקודה ויש לו באותה נקודה אותו כיוון כמו לגרף. השיפוע שלו הוא הנגזרת בנקודה.

במדויק: אם ff גזירה ב-x0x_0, המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) הוא הישר שעובר בנקודה הזאת ושיפועו f′(x0)f'(x_0).

המשיק לגרף y=e2x−2y=e^{2x-2} בנקודה (1,1)(1,1) הוא y=2x−1y=2x-1. המשיק עובר מתחת לגרף, כי הגרף קעור כלפי מעלה.

-112-3-2-1123(1,1)

משוואת המשיק

y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0)

דרך הפתרון

משיק בנקודה נתונה

כשנתון x0x_0 (נקודת ההשקה):

1. מחשבים f(x0)f(x_0).

2. גוזרים ומחשבים f′(x0)f'(x_0).

3. מציבים במשוואת המשיק.

דרך הפתרון

משיק שעובר בנקודה שאינה על הגרף

כשנתונה נקודה (p,q)(p,q) שהמשיק עובר בה, ונקודת ההשקה לא ידועה:

1. מסמנים את נקודת ההשקה (t,f(t))(t,f(t)).

2. כותבים את המשיק: y−f(t)=f′(t)(x−t)y-f(t)=f'(t)(x-t).

3. מציבים x=px=p, y=qy=q, ופותרים את המשוואה ב-tt.

4. מציבים את tt במשוואת המשיק.

שים לב

במשוואה שמתקבלת מופיע לרוב אותו ביטוי מעריכי (למשל e2te^{2t}) בכל האיברים. מחלקים בו (הוא אף פעם לא אפס), ונשארת משוואה פשוטה.

דוגמה א - משיק בנקודה נתונה וחיתוך שלו עם הצירים

נתונה הפונקציה f(x)=e2x−2f(x)=e^{2x-2}.

א. מצאו את משוואת המשיק לגרף ff בנקודה שבה x=1x=1.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של המשיק עם הצירים.

פתרון

1. א: f(1)=e0=1f(1)=e^0=1. נקודת ההשקה (1,1)(1,1).

2. f′(x)=2e2x−2f'(x)=2e^{2x-2}, ולכן f′(1)=2f'(1)=2.

3. המשיק: y−1=2(x−1)y-1=2(x-1), כלומר y=2x−1y=2x-1.

4. ב: x=0x=0 נותן y=−1y=-1. y=0y=0 נותן x=12x=\frac12.

תשובה

א. y=2x−1y=2x-1. ב. (0,−1)(0,-1) ו-(12,0)(\frac12,0).

דוגמה ב - משיק שעובר בראשית: נקודת ההשקה לא ידועה

מצאו את משוואת המשיק לגרף f(x)=e2xf(x)=e^{2x} שעובר בראשית הצירים.

פתרון

1. נתון: המשיק עובר ב-(0,0)(0,0). נקודת ההשקה (t,e2t)(t,e^{2t}) לא ידועה. המטרה: tt ומשוואת המשיק.

2. f′(x)=2e2xf'(x)=2e^{2x}. המשיק בנקודה tt: y−e2t=2e2t(x−t)y-e^{2t}=2e^{2t}(x-t).

3. מציבים (0,0)(0,0): −e2t=−2te2t-e^{2t}=-2te^{2t}. מחלקים ב-e2t≠0e^{2t}\ne0: 1=2t1=2t, ולכן t=12t=\frac12.

4. נקודת ההשקה (12,e)(\frac12,e), השיפוע 2e1=2e2e^1=2e.

5. המשיק: y−e=2e(x−12)y-e=2e(x-\frac12), כלומר y=2exy=2ex.

-2.0-1.5-1.0-0.50.51.0-2246(1/2,e)(0,0)
תשובה

y=2exy=2ex (נקודת ההשקה (12,e)(\frac12,e)).

שאלות פתוחות על משיק לפונקציה מעריכית

9. בעיות קיצון עם פונקציות מעריכיות

בעיית קיצון

בבעיית קיצון מחפשים את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר של גודל מסוים: שטח, כמות, ריכוז של תרופה בדם. עם פונקציות מעריכיות זה קורה הרבה, כי הן מתארות גדילה ודעיכה.

במדויק: בבעיית קיצון מבטאים את הגודל המבוקש כפונקציה של משתנה אחד, A(x)A(x), בתחום שנקבע לפי תנאי הבעיה. מחפשים את ה-xx בתחום שבו A(x)A(x) מקבלת את הערך הגדול ביותר (או הקטן ביותר) מבין כל הערכים בתחום, לא רק ערך גדול מהשכנים.

אם לפונקציה בתחום יש נקודת קיצון אחת בלבד, והיא מקסימום, אז הערך שם הוא הגדול ביותר בכל התחום. אם יש כמה נקודות קיצון, או תחום סגור, משווים גם לערכים בקצוות.

דרך הפתרון

פתרון בעיית קיצון

כשמבקשים ערך גדול ביותר או קטן ביותר של גודל:

1. בוחרים משתנה xx, וכותבים את התחום שלו לפי תנאי הבעיה.

2. מבטאים את הגודל כפונקציה A(x)A(x) של המשתנה.

3. גוזרים, פותרים A′(x)=0A'(x)=0 בתחום.

4. בודקים שזה המקסימום (או המינימום) המבוקש: טבלת סימנים, והשוואה לקצוות.

5. עונים על השאלה שנשאלה (הערך, המידות או הנקודה).

שים לב

ב-A′(x)=g(x)ef(x)A'(x)=g(x)e^{f(x)} פותרים רק g(x)=0g(x)=0, כי ef(x)>0e^{f(x)}>0.

שים לב

בבעיות יישומיות (למשל ריכוז תרופה C(t)=ate−ktC(t)=ate^{-kt}) המשתנה הוא זמן, והתחום הוא t≥0t\ge0.

דוגמה - מלבן מתחת לגרף מעריכי בשטח מקסימלי

הנקודה PP נמצאת על גרף הפונקציה y=e−x2y=e^{-\frac x2}, ברביע הראשון. מ-PP מורידים אנכים לצירים, ונוצר מלבן ששתי צלעות שלו על הצירים. מצאו את שיעורי PP שעבורם שטח המלבן מקסימלי, ואת השטח המקסימלי.

פתרון

1. נתון: P=(x,e−x2)P=(x,e^{-\frac x2}) עם x>0x>0. המטרה: xx שבו השטח מקסימלי.

2. אורך הצלעות: xx ו-e−x2e^{-\frac x2}. השטח: A(x)=x⋅e−x2A(x)=x\cdot e^{-\frac x2}, x>0x>0.

3. A′(x)=e−x2−x2e−x2=e−x2(1−x2)A'(x)=e^{-\frac x2}-\frac x2e^{-\frac x2}=e^{-\frac x2}(1-\frac x2). A′(x)=0A'(x)=0 כש-x=2x=2.

4. כש-0<x<20<x<2: A′>0A'>0; כש-x>2x>2: A′<0A'<0. זו נקודת הקיצון היחידה בתחום, והיא מקסימום, ולכן השטח שם הגדול ביותר.

5. P=(2,e−1)=(2,1e)P=(2,e^{-1})=(2,\frac1e), והשטח A(2)=2e≈0.74A(2)=\frac2e\approx0.74.

12345670.20.40.60.81.01.2P(2,1/e)
תשובה

P=(2,1e)P=(2,\frac1e), השטח המקסימלי 2e\frac2e.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון עם פונקציות מעריכיות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.