דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הפונקציה הלוגריתמית: חקירה

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהפונקציה הלוגריתמית: חקירה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: לוגריתם

כשלמדנו את חוקי הלוגריתמים ראינו שהלוגריתם עונה על השאלה: באיזו חזקה צריך להעלות את הבסיס כדי לקבל מספר נתון? למשל log⁡28=3\log_2 8=3, כי 23=82^3=8.

במדויק: עבור a>0a>0, a≠1a\ne1 ו-b>0b>0, log⁡ab\log_a b הוא המספר היחיד cc שמקיים ac=ba^c=b. ללוגריתם של 00 או של מספר שלילי אין ערך, כי ac>0a^c>0 לכל cc.

- log⁡x\log x (בלי בסיס) פירושו log⁡10x\log_{10}x.

- ln⁡x\ln x פירושו log⁡ex\log_e x, כאשר e≈2.718e\approx2.718.

שלושה ערכים שנשתמש בהם כל הזמן: log⁡a1=0\log_a1=0 (כי a0=1a^0=1), log⁡aa=1\log_a a=1 (כי a1=aa^1=a), log⁡aac=c\log_a a^c=c.

חוקי הלוגריתמים (עבור x>0x>0, y>0y>0): log⁡a(xy)=log⁡ax+log⁡ay\log_a(xy)=\log_a x+\log_a y, log⁡axy=log⁡ax−log⁡ay\log_a\frac{x}{y}=\log_a x-\log_a y, log⁡axn=nlog⁡ax\log_a x^n=n\log_a x, ומעבר בסיס log⁡ax=log⁡bxlog⁡ba\log_a x=\frac{\log_b x}{\log_b a}.

תזכורת: פונקציה הפוכה

פונקציה הפוכה "מבטלת" את מה שהפונקציה עשתה. f(x)=x3f(x)=x^3 מעלה בשלישית, וההפוכה שלה, x3\sqrt[3]{x}, מחזירה את המספר המקורי.

במדויק: אם ff חד-חד-ערכית (כל ערך מתקבל בה פעם אחת לכל היותר), הפונקציה ההפוכה f−1f^{-1} מוגדרת על הטווח של ff, ו-f−1(y)=xf^{-1}(y)=x בדיוק כאשר f(x)=yf(x)=y. לכן התחום של f−1f^{-1} הוא הטווח של ff, והטווח של f−1f^{-1} הוא התחום של ff.

הנקודה (p,q)(p,q) נמצאת על הגרף של ff בדיוק כאשר (q,p)(q,p) נמצאת על הגרף של f−1f^{-1}. לכן שני הגרפים סימטריים זה לזה ביחס לישר y=xy=x. באיור exe^x ו-ln⁡x\ln x: הנקודה (0,1)(0,1) עוברת ל-(1,0)(1,0), הנקודה (1,e)(1,e) עוברת ל-(e,1)(e,1), והאסימפטוטה y=0y=0 עוברת ל-x=0x=0.

-4-22468-4-22468(0,1)(1,0)(1,e)(e,1)

1. הפונקציה הלוגריתמית כהפוכה למעריכית: תכונות וגרף

הפונקציה y=log⁡axy=\log_a x

הפונקציה y=2xy=2^x לוקחת מעריך ונותנת חזקה: 3↦83\mapsto8. הפונקציה y=log⁡2xy=\log_2x עושה את הדרך ההפוכה: 8↦38\mapsto3. לכן היא הפונקציה ההפוכה של 2x2^x.

במדויק: עבור a>0a>0, a≠1a\ne1, הפונקציה f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x מוגדרת לכל x>0x>0, ו-f(x)=yf(x)=y בדיוק כאשר ay=xa^y=x. זו הפונקציה ההפוכה של y=axy=a^x, ולכן הגרף שלה הוא שיקוף של הגרף של y=axy=a^x ביחס לישר y=xy=x.

כל תכונה של axa^x עוברת ל-log⁡ax\log_a x אחרי החלפת התפקידים של xx ו-yy. באיור 2x2^x ו-log⁡2x\log_2x: (0,1)(0,1) עוברת ל-(1,0)(1,0), (1,2)(1,2) עוברת ל-(2,1)(2,1), והאסימפטוטה האופקית y=0y=0 של 2x2^x הופכת לאסימפטוטה האנכית x=0x=0 של log⁡2x\log_2x.

כשהבסיס בין 00 ל-11 הגרף יורד, כמו log⁡12x\log_{\frac12}x.

-4-22468-4-22468(0,1)(1,0)(1,2)(2,1)
2468-4-224(1,0)(1/2,1)(2,-1)

תכונות f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x

תכונהa>1a>10<a<10<a<1
תחום ההגדרהx>0x>0x>0x>0
טווחכל המספריםכל המספרים
נקודות על הגרף(1,0)(1,0), (a,1)(a,1)(1,0)(1,0), (a,1)(a,1)
אסימפטוטהx=0x=0 בלבדx=0x=0 בלבד
ליד x=0x=0f(x)→−∞f(x)\to-\inftyf(x)→∞f(x)\to\infty
עלייה וירידהעולה בכל התחוםיורדת בכל התחום
חיוביתx>1x>10<x<10<x<1
שלילית0<x<10<x<1x>1x>1

הפונקציה וההפוכה שלה מבטלות זו את זו

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

- alog⁡ax=xa^{\log_a x}=x לכל x>0x>0.

- log⁡a(ax)=x\log_a(a^x)=x לכל xx.

מעבר מתכונות axa^x לתכונות log⁡ax\log_a x

תכונה של y=axy=a^xהתכונה המתאימה של y=log⁡axy=\log_a x
תחום: כל xxטווח: כל המספרים
טווח: y>0y>0תחום: x>0x>0
אסימפטוטה y=0y=0אסימפטוטה x=0x=0
עוברת ב-(0,1)(0,1)עוברת ב-(1,0)(1,0)
עולה כש-a>1a>1עולה כש-a>1a>1
דרך הפתרון

מציאת הפונקציה ההפוכה של פונקציה מעריכית

כשנתונה פונקציה מעריכית חד-חד-ערכית y=f(x)y=f(x):

1. כותבים y=f(x)y=f(x) ומבודדים את החזקה.

2. עוברים ללוגריתם לפי ההגדרה: au=ya^u=y שקול ל-u=log⁡ayu=\log_a y.

3. מבודדים את xx.

4. מחליפים את שמות המשתנים: x↔yx\leftrightarrow y.

5. התחום של ההפוכה הוא הטווח של ff.

שים לב

log⁡1ax=−log⁡ax\log_{\frac1a}x=-\log_a x. לכן הגרף של log⁡12x\log_{\frac12}x הוא שיקוף של הגרף של log⁡2x\log_2x ביחס לציר ה-xx.

שים לב

לגרף של log⁡ax\log_a x אין אסימפטוטה אופקית: כש-a>1a>1 הוא עולה בלי גבול, אם כי לאט מאוד. log⁡2x=10\log_2x=10 רק ב-x=1024x=1024.

דוגמה - מציאת ההפוכה של 2x−12^{x-1} וסרטוט שתיהן

נתונה הפונקציה f(x)=2x−1f(x)=2^{x-1}.

א. מצאו את הפונקציה ההפוכה gg של ff.

ב. מצאו את תחום ההגדרה של gg, את האסימפטוטה שלה ואת נקודת החיתוך שלה עם ציר ה-xx.

ג. סרטטו את ff ואת gg באותה מערכת צירים, והראו שהנקודות (1,1)(1,1) ו-(2,2)(2,2) נמצאות על שני הגרפים.

פתרון

1. א: y=2x−1y=2^{x-1}. לפי הגדרת הלוגריתם x−1=log⁡2yx-1=\log_2y, ולכן x=1+log⁡2yx=1+\log_2y. מחליפים שמות: g(x)=1+log⁡2xg(x)=1+\log_2x.

2. ב: הטווח של ff הוא y>0y>0, ולכן התחום של gg הוא x>0x>0. האסימפטוטה האופקית y=0y=0 של ff הופכת לאסימפטוטה האנכית x=0x=0 של gg.

3. ב: חיתוך עם ציר ה-xx: 1+log⁡2x=01+\log_2x=0, log⁡2x=−1\log_2x=-1, x=12x=\frac12. זה השיקוף של (0,12)(0,\frac12), נקודת החיתוך של ff עם ציר ה-yy.

4. ג: f(1)=20=1f(1)=2^0=1 ו-f(2)=21=2f(2)=2^1=2, ולכן (1,1)(1,1) ו-(2,2)(2,2) על הגרף של ff ועל הישר y=xy=x. נקודה על y=xy=x לא זזה בשיקוף, ולכן היא גם על הגרף של gg: g(1)=1g(1)=1, g(2)=1+1=2g(2)=1+1=2.

-4-22468-4-22468(0,1/2)(1/2,0)(1,1)(2,2)
תשובה

א. g(x)=1+log⁡2xg(x)=1+\log_2x. ב. x>0x>0; x=0x=0; (12,0)(\frac12,0). ג. f(1)=g(1)=1f(1)=g(1)=1 ו-f(2)=g(2)=2f(2)=g(2)=2.

שאלות פתוחות על הפונקציה הלוגריתמית כהפוכה למעריכית: תכונות וגרף

2. הלוגריתם הטבעי ln x

הלוגריתם הטבעי

בין כל הבסיסים יש אחד שנוח במיוחד בחשבון דיפרנציאלי: המספר e≈2.718e\approx2.718. הלוגריתם בבסיס הזה נקרא הלוגריתם הטבעי, ומסמנים אותו ln⁡\ln.

במדויק: ln⁡x=log⁡ex\ln x=\log_e x לכל x>0x>0. כלומר ln⁡x=y\ln x=y בדיוק כאשר ey=xe^y=x. הפונקציה y=ln⁡xy=\ln x היא הפונקציה ההפוכה של y=exy=e^x.

מכיוון ש-e>1e>1, הגרף של ln⁡x\ln x עולה, כמו log⁡2x\log_2x. כדי שהערך יגדל ב-11 צריך להכפיל את xx פי ee: ln⁡e=1\ln e=1, ln⁡e2=2\ln e^2=2, ln⁡1e=−1\ln\frac1e=-1.

2468-4-22(1,0)(e,1)(1/e,-1)(e²,2)

תכונות y=ln⁡xy=\ln x

•תחום ההגדרה: x>0x>0. טווח: כל המספרים.

- ln⁡1=0\ln1=0, ln⁡e=1\ln e=1.

•עולה בכל התחום. שלילית ב-0<x<10<x<1, חיובית ב-x>1x>1.

•אסימפטוטה אנכית x=0x=0: כש-x→0+x\to0^+, ln⁡x→−∞\ln x\to-\infty. אין אסימפטוטה אופקית.

exe^x ו-ln⁡x\ln x מבטלות זו את זו

- eln⁡x=xe^{\ln x}=x לכל x>0x>0.

- ln⁡(ex)=x\ln(e^x)=x לכל xx.

מעבר לבסיס ee

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

- log⁡ax=ln⁡xln⁡a\log_a x=\frac{\ln x}{\ln a} לכל x>0x>0.

- ax=exln⁡aa^x=e^{x\ln a} לכל xx.

כך כל פונקציה לוגריתמית היא ln⁡x\ln x כפול קבוע, וכל פונקציה מעריכית היא ekxe^{kx} עם k=ln⁡ak=\ln a.

שים לב

ln⁡x\ln x ו-log⁡x\log x הן פונקציות שונות: log⁡x\log x הוא בבסיס 1010. למשל log⁡10=1\log10=1, אבל ln⁡10≈2.303\ln10\approx2.303.

שים לב

ln⁡a\ln a חיובי כש-a>1a>1 ושלילי כש-0<a<10<a<1. למשל ln⁡12=−ln⁡2<0\ln\frac12=-\ln2<0.

דוגמה - תכונות של ln⁡\ln אחרי הזזה ושיקוף

נתונה הפונקציה f(x)=1−ln⁡(x+2)f(x)=1-\ln(x+2).

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה של ff.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של ff עם הצירים.

ג. האם ff עולה או יורדת? מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.

פתרון

1. א: התנאי x+2>0x+2>0, ולכן התחום x>−2x>-2. כש-x→−2+x\to-2^+, ln⁡(x+2)→−∞\ln(x+2)\to-\infty, ולכן f(x)→∞f(x)\to\infty. האסימפטוטה: x=−2x=-2.

2. ב: ציר ה-xx: 1−ln⁡(x+2)=01-\ln(x+2)=0, ln⁡(x+2)=1\ln(x+2)=1, x+2=ex+2=e, x=e−2≈0.72x=e-2\approx0.72.

3. ב: ציר ה-yy: 00 בתחום, f(0)=1−ln⁡2≈0.31f(0)=1-\ln2\approx0.31.

4. ג: ln⁡(x+2)\ln(x+2) עולה, ולכן −ln⁡(x+2)-\ln(x+2) יורדת, ו-ff יורדת בכל התחום.

5. ג: ff יורדת ומתאפסת ב-x=e−2x=e-2. לכן היא חיובית ב-−2<x<e−2-2<x<e-2 ושלילית ב-x>e−2x>e-2.

-3-2-11234-2-11234(e-2,0)(0,1-ln2)
תשובה

א. x>−2x>-2; x=−2x=-2. ב. (e−2,0)(e-2,0), (0,1−ln⁡2)(0,1-\ln2). ג. יורדת; חיובית ב-−2<x<e−2-2<x<e-2, שלילית ב-x>e−2x>e-2.

שאלות פתוחות על הלוגריתם הטבעי ln x

3. נגזרת של ln x ושל ln f(x)

הנגזרת של ln⁡x\ln x

לגרף של ln⁡x\ln x שיפוע גדול ליד x=0x=0, והוא נעשה מתון יותר ויותר ככל ש-xx גדל. מתברר שהשיפוע בנקודה xx הוא בדיוק 1x\frac1x.

במדויק: לכל x>0x>0 מתקיים (ln⁡x)′=1x(\ln x)'=\frac1x. אם ff גזירה בנקודה xx ו-f(x)>0f(x)>0, אז [ln⁡f(x)]′=f′(x)f(x)[\ln f(x)]'=\frac{f'(x)}{f(x)} (כלל השרשרת).

למה 1x\frac1x: גוזרים את שני האגפים של eln⁡x=xe^{\ln x}=x. לפי כלל השרשרת eln⁡x⋅(ln⁡x)′=1e^{\ln x}\cdot(\ln x)'=1, כלומר x⋅(ln⁡x)′=1x\cdot(\ln x)'=1, ולכן (ln⁡x)′=1x(\ln x)'=\frac1x.

בגרף: ln⁡x\ln x ו-exe^x הפוכות, ולכן המשיק ל-ln⁡x\ln x ב-(1,0)(1,0) הוא השיקוף של המשיק ל-exe^x ב-(0,1)(0,1) ביחס ל-y=xy=x. שיפוע המשיק ל-exe^x שם הוא 11, ולכן גם שיפוע המשיק ל-ln⁡x\ln x ב-(1,0)(1,0) הוא 11=1\frac11=1. באופן כללי השיפועים בנקודות מתאימות הפכיים זה לזה.

-4-2246-4-2246(1,0)(0,1)

נגזרת של ln⁡x\ln x ושל ln⁡f(x)\ln f(x)

- (ln⁡x)′=1x(\ln x)'=\frac1x, עבור x>0x>0.

- [ln⁡f(x)]′=f′(x)f(x)[\ln f(x)]'=\frac{f'(x)}{f(x)}, בכל נקודה שבה f(x)>0f(x)>0 ו-ff גזירה.

דרך הפתרון

גזירת פונקציה עם ln⁡\ln

כשצריך לגזור פונקציה שיש בה ln⁡f(x)\ln f(x):

1. כותבים את תחום ההגדרה: f(x)>0f(x)>0.

2. אפשר לפשט לפני הגזירה בעזרת חוקי הלוגריתמים, רק אם הביטויים החדשים מוגדרים בכל התחום. למשל ln⁡x=12ln⁡x\ln\sqrt{x}=\frac12\ln x.

3. גוזרים: f′(x)f(x)\frac{f'(x)}{f(x)}, ובמכפלה או מנה משתמשים בכללי הגזירה.

4. מפשטים ומביאים למכנה משותף.

שים לב

[ln⁡f(x)]′[\ln f(x)]' אינו 1f(x)\frac{1}{f(x)}: שוכחים את הנגזרת הפנימית. [ln⁡(3x)]′=33x=1x[\ln(3x)]'=\frac{3}{3x}=\frac1x.

שים לב

גם [ln⁡(−x)]′=−1−x=1x[\ln(-x)]'=\frac{-1}{-x}=\frac1x, עבור x<0x<0.

שים לב

ln⁡(x2)=2ln⁡x\ln(x^2)=2\ln x רק עבור x>0x>0. התחום של ln⁡(x2)\ln(x^2) הוא כל x≠0x\ne0, ושם לא מחליפים אותה ב-2ln⁡x2\ln x.

דוגמה - גזירת ln⁡\ln של ביטוי, מכפלה ושורש

גזרו את הפונקציות:

א. f(x)=ln⁡(x2+4)f(x)=\ln(x^2+4)

ב. g(x)=x2ln⁡xg(x)=x^2\ln x

ג. h(x)=ln⁡3x−1h(x)=\ln\sqrt{3x-1}

פתרון

1. א: x2+4>0x^2+4>0 לכל xx. לפי הכלל f′(x)=2xx2+4f'(x)=\frac{2x}{x^2+4}.

2. ב: התחום x>0x>0. נגזרת מכפלה: g′(x)=2x⋅ln⁡x+x2⋅1x=2xln⁡x+x=x(2ln⁡x+1)g'(x)=2x\cdot\ln x+x^2\cdot\frac1x=2x\ln x+x=x(2\ln x+1).

3. ג: התחום 3x−1>03x-1>0, כלומר x>13x>\frac13. בתחום הזה ln⁡3x−1=12ln⁡(3x−1)\ln\sqrt{3x-1}=\frac12\ln(3x-1).

4. ג: h′(x)=12⋅33x−1=32(3x−1)h'(x)=\frac12\cdot\frac{3}{3x-1}=\frac{3}{2(3x-1)}.

תשובה

א. f′(x)=2xx2+4f'(x)=\frac{2x}{x^2+4}. ב. g′(x)=x(2ln⁡x+1)g'(x)=x(2\ln x+1). ג. h′(x)=32(3x−1)h'(x)=\frac{3}{2(3x-1)}.

שאלות פתוחות על נגזרת של ln x ושל ln f(x)

4. נגזרת של loga x

הנגזרת של log⁡ax\log_a x

כל פונקציה לוגריתמית היא ln⁡x\ln x כפול מספר קבוע: log⁡ax=ln⁡xln⁡a\log_a x=\frac{\ln x}{\ln a}. לכן גם הנגזרת שלה היא 1x\frac1x כפול אותו קבוע.

במדויק: עבור a>0a>0, a≠1a\ne1 ולכל x>0x>0: (log⁡ax)′=1xln⁡a(\log_a x)'=\frac{1}{x\ln a}. אם ff גזירה בנקודה xx ו-f(x)>0f(x)>0, אז [log⁡af(x)]′=f′(x)f(x)ln⁡a[\log_a f(x)]'=\frac{f'(x)}{f(x)\ln a}.

באיור שלוש פונקציות לוגריתמיות. כולן עוברות ב-(1,0)(1,0), אבל השיפוע שלהן שם שונה: 1ln⁡2≈1.44\frac{1}{\ln2}\approx1.44 ל-log⁡2x\log_2x, 11 ל-ln⁡x\ln x, ו-1ln⁡10≈0.43\frac{1}{\ln10}\approx0.43 ל-log⁡x\log x. ככל שהבסיס גדול יותר (מעל 11), הגרף מתון יותר.

2468-4-224(1,0)(2,1)(e,1)

נגזרת של log⁡ax\log_a x ושל log⁡af(x)\log_a f(x)

עבור a>0a>0, a≠1a\ne1:

- (log⁡ax)′=1xln⁡a(\log_a x)'=\frac{1}{x\ln a}, עבור x>0x>0.

- [log⁡af(x)]′=f′(x)f(x)ln⁡a[\log_a f(x)]'=\frac{f'(x)}{f(x)\ln a}, בכל נקודה שבה f(x)>0f(x)>0 ו-ff גזירה.

הסימן של הנגזרת לפי הבסיס

ל-x>0x>0 הסימן של 1xln⁡a\frac{1}{x\ln a} הוא הסימן של ln⁡a\ln a:

- a>1a>1: ln⁡a>0\ln a>0, הנגזרת חיובית, ו-log⁡ax\log_a x עולה.

- 0<a<10<a<1: ln⁡a<0\ln a<0, הנגזרת שלילית, ו-log⁡ax\log_a x יורדת.

זו אותה תוצאה שראינו מהגרף של הפונקציה ההפוכה axa^x.

שים לב

ln⁡a\ln a הוא מספר קבוע, לא פונקציה של xx. לא גוזרים אותו: (log⁡3x)′=1xln⁡3(\log_3x)'=\frac{1}{x\ln3}, ולא 1x⋅13\frac{1}{x}\cdot\frac13.

שים לב

(log⁡x)′=1xln⁡10(\log x)'=\frac{1}{x\ln10}, כי log⁡x\log x הוא בבסיס 1010. רק ל-ln⁡x\ln x הנגזרת היא בדיוק 1x\frac1x.

דוגמה - גזירה של log⁡2\log_2 ותחומי עלייה וירידה

נתונה הפונקציה f(x)=log⁡2(x2+1)f(x)=\log_2(x^2+1).

א. מצאו את f′(x)f'(x) ואת f′(1)f'(1).

ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ff ואת נקודת הקיצון שלה.

פתרון

1. x2+1>0x^2+1>0 לכל xx, ולכן ff מוגדרת לכל xx.

2. א: לפי הכלל עם a=2a=2: f′(x)=2x(x2+1)ln⁡2f'(x)=\frac{2x}{(x^2+1)\ln2}. בנקודה x=1x=1: f′(1)=22ln⁡2=1ln⁡2f'(1)=\frac{2}{2\ln2}=\frac{1}{\ln2}.

3. ב: המכנה (x2+1)ln⁡2(x^2+1)\ln2 חיובי תמיד, ולכן הסימן של f′(x)f'(x) הוא הסימן של xx.

xxx<0x<000x>0x>0
f′(x)f'(x)−-00++
f(x)f(x)יורדתמינימוםעולה

4. ב: f(0)=log⁡21=0f(0)=\log_21=0. נקודת מינימום (0,0)(0,0).

-4-3-2-11234-112345(0,0)(1,1)(-1,1)
תשובה

א. f′(x)=2x(x2+1)ln⁡2f'(x)=\frac{2x}{(x^2+1)\ln2}, f′(1)=1ln⁡2f'(1)=\frac{1}{\ln2}. ב. יורדת ב-x<0x<0, עולה ב-x>0x>0; מינימום (0,0)(0,0).

שאלות פתוחות על נגזרת של log_a x

5. חקירת פונקציות לוגריתמיות

התחום והאסימפטוטות של ln⁡f(x)\ln f(x)

בחקירה של פונקציה לוגריתמית רוב העבודה מתחילה במה שבתוך ה-ln⁡\ln: הוא קובע איפה הפונקציה מוגדרת, ושם גם נמצאות האסימפטוטות האנכיות.

במדויק: תחום ההגדרה של g(x)=ln⁡f(x)g(x)=\ln f(x) הוא כל ה-xx שבהם f(x)f(x) מוגדר וגם f(x)>0f(x)>0. אם x=px=p הוא קצה של התחום, ו-f(x)→0f(x)\to0 כש-xx מתקרב ל-pp מתוך התחום, אז g(x)→−∞g(x)\to-\infty, והישר x=px=p הוא אסימפטוטה אנכית של gg.

למשל ln⁡(x2−1)\ln(x^2-1): הביטוי x2−1x^2-1 חיובי רק ב-x<−1x<-1 וב-x>1x>1. בקצוות x=±1x=\pm1 הביטוי שואף ל-00, ולכן שם שתי אסימפטוטות אנכיות. בין −1-1 ל-11 אין לגרף נקודות.

גם ln⁡f(x)→∞\ln f(x)\to\infty כש-f(x)→∞f(x)\to\infty, למשל ליד אסימפטוטה אנכית של ff.

-4-224-4-224(-√2,0)
דרך הפתרון

חקירת פונקציה לוגריתמית

כשנתונה פונקציה g(x)=ln⁡f(x)g(x)=\ln f(x) (או פונקציה אחרת עם ln⁡\ln) וצריך לחקור אותה:

1. תחום ההגדרה: f(x)>0f(x)>0.

2. אסימפטוטות אנכיות: בקצוות התחום שבהם f(x)→0f(x)\to0 (שם g→−∞g\to-\infty), ובנקודות שבהן f(x)→∞f(x)\to\infty (שם g→∞g\to\infty).

3. חיתוך עם ציר ה-xx: ln⁡f(x)=0\ln f(x)=0, כלומר f(x)=1f(x)=1. חיתוך עם ציר ה-yy: g(0)g(0), אם 00 בתחום.

4. נגזרת g′(x)=f′(x)f(x)g'(x)=\frac{f'(x)}{f(x)}, טבלת סימנים, תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון.

5. לפי הצורך: נגזרת שנייה, תחומי קעירות ונקודות פיתול.

6. סקיצה לפי כל הממצאים.

ln⁡f\ln f ו-ff עולות ויורדות יחד

ln⁡\ln היא פונקציה עולה. לכן בתחום שבו f(x)>0f(x)>0:

- ln⁡f(x)\ln f(x) עולה בדיוק איפה ש-ff עולה, ויורדת בדיוק איפה ש-ff יורדת.

•לשתיהן נקודות קיצון באותם ערכי xx, מאותו סוג. ערך הקיצון של ln⁡f\ln f הוא ln⁡\ln של ערך הקיצון של ff.

בנגזרת רואים את זה כך: ב-f′(x)f(x)\frac{f'(x)}{f(x)} המכנה חיובי, ולכן הסימן הוא הסימן של f′(x)f'(x).

שים לב

ln⁡f(x)=0\ln f(x)=0 כאשר f(x)=1f(x)=1, לא כאשר f(x)=0f(x)=0. בנקודה שבה f(x)=0f(x)=0 הפונקציה ln⁡f(x)\ln f(x) לא מוגדרת.

שים לב

נקודת קיצון שמצאתם חייבת להיות בתחום ההגדרה. פתרון של g′(x)=0g'(x)=0 שנמצא מחוץ לתחום נפסל.

דוגמה א - תחום חסום ושתי אסימפטוטות אנכיות

נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡(4−x2)f(x)=\ln(4-x^2).

א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטות של ff.

ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.

ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודת הקיצון.

ד. הראו ש-ff קעורה כלפי מטה בכל התחום, וסרטטו סקיצה.

פתרון

1. א: 4−x2>04-x^2>0, כלומר −2<x<2-2<x<2. בקצוות 4−x2→04-x^2\to0, ולכן f→−∞f\to-\infty. אסימפטוטות: x=−2x=-2, x=2x=2.

2. ב: ציר ה-yy: f(0)=ln⁡4f(0)=\ln4. ציר ה-xx: 4−x2=14-x^2=1, x2=3x^2=3, x=±3x=\pm\sqrt3. שני הערכים בתחום.

3. ג: f′(x)=−2x4−x2f'(x)=\frac{-2x}{4-x^2}. בתחום המכנה חיובי, ולכן הסימן של f′f' הפוך לסימן של xx: עולה ב-−2<x<0-2<x<0, יורדת ב-0<x<20<x<2. מקסימום (0,ln⁡4)(0,\ln4).

4. ד: f′′(x)=−2(4−x2)−(−2x)(−2x)(4−x2)2=−2x2−8(4−x2)2=−2(x2+4)(4−x2)2f''(x)=\frac{-2(4-x^2)-(-2x)(-2x)}{(4-x^2)^2}=\frac{-2x^2-8}{(4-x^2)^2}=-\frac{2(x^2+4)}{(4-x^2)^2}. המונה 2(x2+4)2(x^2+4) חיובי, ולכן f′′(x)<0f''(x)<0 בכל התחום: ff קעורה כלפי מטה.

-3-2-1123-5-4-3-2-112(0,ln4)(-√3,0)
תשובה

א. −2<x<2-2<x<2; x=±2x=\pm2. ב. (0,ln⁡4)(0,\ln4), (±3,0)(\pm\sqrt3,0). ג. עולה ב-−2<x<0-2<x<0, יורדת ב-0<x<20<x<2; מקסימום (0,ln⁡4)(0,\ln4). ד. f′′(x)<0f''(x)<0 בכל התחום.

דוגמה ב - תחום של כל הישר: מינימום ונקודות פיתול

נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡(x2−4x+5)f(x)=\ln(x^2-4x+5).

א. הראו ש-ff מוגדרת לכל xx ושאין לה אסימפטוטות אנכיות.

ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודת הקיצון.

ג. מצאו את נקודות הפיתול של ff.

פתרון

1. א: x2−4x+5=(x−2)2+1≥1>0x^2-4x+5=(x-2)^2+1\ge1>0 לכל xx. לכן ff מוגדרת לכל xx, וגם f(x)≥ln⁡1=0f(x)\ge\ln1=0. הביטוי לא מתקרב ל-00, ולכן אין אסימפטוטה אנכית.

2. ב: f′(x)=2x−4x2−4x+5f'(x)=\frac{2x-4}{x^2-4x+5}. המכנה חיובי, ולכן הסימן של f′f' הוא הסימן של 2x−42x-4: יורדת ב-x<2x<2, עולה ב-x>2x>2. מינימום (2,ln⁡1)=(2,0)(2,\ln1)=(2,0).

3. ג: f′′(x)=2(x2−4x+5)−(2x−4)2(x2−4x+5)2=−2x2+8x−6(x2−4x+5)2=−2(x−1)(x−3)(x2−4x+5)2f''(x)=\frac{2(x^2-4x+5)-(2x-4)^2}{(x^2-4x+5)^2}=\frac{-2x^2+8x-6}{(x^2-4x+5)^2}=\frac{-2(x-1)(x-3)}{(x^2-4x+5)^2}.

4. ג: f′′f'' מחליפה סימן ב-x=1x=1 וב-x=3x=3: שלילית ב-x<1x<1, חיובית ב-1<x<31<x<3, שלילית ב-x>3x>3. f(1)=ln⁡2f(1)=\ln2 ו-f(3)=ln⁡2f(3)=\ln2.

-224624(2,0)(1,ln2)(3,ln2)(0,ln5)
תשובה

א. (x−2)2+1>0(x-2)^2+1>0 לכל xx. ב. יורדת ב-x<2x<2, עולה ב-x>2x>2; מינימום (2,0)(2,0). ג. (1,ln⁡2)(1,\ln2) ו-(3,ln⁡2)(3,\ln2).

שאלות פתוחות על חקירת פונקציות לוגריתמיות

6. פונקציות לוגריתמיות בשילוב פונקציות אחרות

שילוב של ln⁡\ln עם פונקציות אחרות

ln⁡x\ln x מופיעה הרבה פעמים ביחד עם פונקציות שכבר הכרנו: xln⁡xx\ln x, ln⁡xx\frac{\ln x}{x}, (ln⁡x)2(\ln x)^2, ln⁡(sin⁡x)\ln(\sin x), ln⁡x\sqrt{\ln x}. חוקרים אותן באותם כלים, אבל צריך לאסוף את כל התנאים של כל החלקים.

במדויק: תחום ההגדרה של פונקציה שבנויה מכמה חלקים הוא קבוצת ה-xx שבהם כל החלקים מוגדרים יחד. בפרט: כל ביטוי בתוך ln⁡\ln חיובי, כל מכנה שונה מאפס, וכל ביטוי מתחת לשורש ריבועי אינו שלילי.

בשילובים כאלה ln⁡\ln "מתחרה" בפונקציה אחרת. ב-xln⁡xx\ln x, ליד x=0x=0, הגורם ln⁡x\ln x שואף ל-−∞-\infty, אבל הגורם xx שואף ל-00 "חזק יותר", והמכפלה שואפת ל-00. לכן לגרף אין אסימפטוטה אנכית ב-x=0x=0.

-0.50.51.01.52.02.53.0-1.0-0.50.51.01.52.02.53.0(1,0)(1/e,-1/e)

תנאים לתחום ההגדרה

חלק בפונקציההתנאי
ln⁡u(x)\ln u(x)u(x)>0u(x)>0
p(x)q(x)\frac{p(x)}{q(x)}q(x)≠0q(x)\ne0
u(x)\sqrt{u(x)}u(x)≥0u(x)\ge0
1ln⁡u(x)\frac{1}{\ln u(x)}u(x)>0u(x)>0 וגם u(x)≠1u(x)\ne1

ln⁡x\ln x לעומת חזקות של xx

•כש-x→∞x\to\infty: ln⁡xx→0\frac{\ln x}{x}\to0. ln⁡x\ln x גדלה לאט יותר מ-xx.

•כש-x→0+x\to0^+: xln⁡x→0x\ln x\to0.

בעזרת הגבולות האלה מוצאים אסימפטוטות של פונקציות כמו ln⁡xx\frac{\ln x}{x} (אסימפטוטה אופקית y=0y=0).

דרך הפתרון

חקירת שילוב של ln⁡\ln עם פונקציה אחרת

כשנתונה פונקציה שבנויה מ-ln⁡\ln ומפונקציה אחרת:

1. תחום ההגדרה לפי כל התנאים.

2. אסימפטוטות: בקצוות התחום, ובאינסוף בעזרת הגבולות של ln⁡x\ln x לעומת חזקות של xx.

3. גוזרים בכללי המכפלה, המנה והשרשרת, ומוציאים גורם משותף.

4. משווים את הנגזרת לאפס. משוואה כמו 1−ln⁡x=01-\ln x=0 פותרים לפי ההגדרה: ln⁡x=1\ln x=1, x=ex=e.

5. טבלת סימנים, נקודות קיצון, ולפי הצורך נגזרת שנייה.

שים לב

(ln⁡x)2(\ln x)^2 ו-ln⁡(x2)\ln(x^2) הן פונקציות שונות: (ln⁡e)2=1(\ln e)^2=1, אבל ln⁡(e2)=2\ln(e^2)=2.

שים לב

במשוואות כמו 2ln⁡x−3=02\ln x-3=0 התשובה היא x=e1.5x=e^{1.5}. משאירים את התשובה המדויקת, ואת הערך המקורב (≈4.48\approx4.48) נותנים רק לסרטוט.

דוגמה א - מנה של ln⁡x\ln x ופולינום: ln⁡xx\frac{\ln x}{x}

נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡xxf(x)=\frac{\ln x}{x}.

א. מצאו את תחום ההגדרה, את נקודות החיתוך עם הצירים ואת האסימפטוטות.

ב. מצאו את נקודת הקיצון ואת סוגה.

ג. מצאו את נקודת הפיתול.

פתרון

1. א: התנאים: x>0x>0 (בגלל ln⁡x\ln x) ו-x≠0x\ne0 (מכנה). התחום: x>0x>0.

2. א: ln⁡x=0\ln x=0 ב-x=1x=1: חיתוך (1,0)(1,0). x=0x=0 לא בתחום, ולכן אין חיתוך עם ציר ה-yy.

3. א: כש-x→0+x\to0^+ המונה שואף ל-−∞-\infty והמכנה ל-0+0^+, ולכן f→−∞f\to-\infty: אסימפטוטה x=0x=0. כש-x→∞x\to\infty, ln⁡xx→0\frac{\ln x}{x}\to0: אסימפטוטה y=0y=0.

4. ב: f′(x)=1x⋅x−ln⁡xx2=1−ln⁡xx2f'(x)=\frac{\frac1x\cdot x-\ln x}{x^2}=\frac{1-\ln x}{x^2}. מתאפסת כש-ln⁡x=1\ln x=1, כלומר x=ex=e. ב-0<x<e0<x<e: f′>0f'>0; ב-x>ex>e: f′<0f'<0. מקסימום (e,1e)(e,\frac1e).

5. ג: f′′(x)=−1x⋅x2−(1−ln⁡x)⋅2xx4=2ln⁡x−3x3f''(x)=\frac{-\frac1x\cdot x^2-(1-\ln x)\cdot2x}{x^4}=\frac{2\ln x-3}{x^3}. מתאפסת ב-x=e1.5x=e^{1.5} ומחליפה שם סימן. f(e1.5)=1.5e1.5f(e^{1.5})=\frac{1.5}{e^{1.5}}.

246810-1.5-1.0-0.50.5(1,0)(e,1/e)(e^1.5,1.5e^-1.5)
תשובה

א. x>0x>0; (1,0)(1,0); x=0x=0, y=0y=0. ב. מקסימום (e,1e)(e,\frac1e). ג. (e1.5,1.5e1.5)(e^{1.5},\frac{1.5}{e^{1.5}}).

דוגמה ב - ln⁡\ln של פונקציה טריגונומטרית

נתונה הפונקציה g(x)=ln⁡(sin⁡x)g(x)=\ln(\sin x) בתחום 0<x<π0<x<\pi.

א. הסבירו מדוע gg מוגדרת בכל התחום, ומצאו את האסימפטוטות שלה.

ב. מצאו את נקודת הקיצון של gg ואת סוגה.

ג. חשבו את g(π6)g(\frac{\pi}{6}), וסרטטו סקיצה.

פתרון

1. א: ב-0<x<π0<x<\pi מתקיים sin⁡x>0\sin x>0, ולכן gg מוגדרת. בקצוות sin⁡x→0+\sin x\to0^+, ולכן g→−∞g\to-\infty: אסימפטוטות x=0x=0, x=πx=\pi.

2. ב: g′(x)=cos⁡xsin⁡xg'(x)=\frac{\cos x}{\sin x}. בתחום המכנה חיובי, והמונה cos⁡x\cos x מתאפס רק ב-x=π2x=\frac{\pi}{2}: חיובי לפניו ושלילי אחריו. מקסימום (π2,ln⁡1)=(π2,0)(\frac{\pi}{2},\ln1)=(\frac{\pi}{2},0).

3. ג: g(π6)=ln⁡12=−ln⁡2g(\frac{\pi}{6})=\ln\frac12=-\ln2. מכיוון ש-sin⁡(π−x)=sin⁡x\sin(\pi-x)=\sin x, הגרף סימטרי ביחס לישר x=π2x=\frac{\pi}{2}, ולכן גם g(5π6)=−ln⁡2g(\frac{5\pi}{6})=-\ln2.

-0.50.51.01.52.02.53.03.5-5-4-3-2-11(π/2,0)(π/6,-ln2)(5π/6,-ln2)
תשובה

א. sin⁡x>0\sin x>0 בתחום; x=0x=0, x=πx=\pi. ב. מקסימום (π2,0)(\frac{\pi}{2},0). ג. g(π6)=−ln⁡2g(\frac{\pi}{6})=-\ln2.

שאלות פתוחות על פונקציות לוגריתמיות בשילוב פונקציות אחרות

7. משיק לפונקציה לוגריתמית

משיק לגרף בנקודה

המשיק הוא הישר ש"נוגע" בגרף בנקודה ונע באותו כיוון כמו הגרף שם. השיפוע שלו הוא הנגזרת בנקודה.

במדויק: אם ff גזירה ב-x0x_0, המשיק לגרף של ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) הוא הישר שעובר בנקודה הזאת ושיפועו f′(x0)f'(x_0): y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0). בפונקציה לוגריתמית x0x_0 חייב להיות בתחום ההגדרה.

באיור המשיק ל-ln⁡x\ln x בנקודה (e,1)(e,1). שיפועו 1e\frac1e, והוא עובר בראשית הצירים: y=xey=\frac{x}{e}. כל משיק אחר ל-ln⁡x\ln x חותך את ציר ה-yy בנקודה אחרת.

2468-4-22(e,1)(0,0)
דרך הפתרון

משיק בנקודה שעל הגרף

כשנתון שיעור ה-xx של נקודת ההשקה, x0x_0:

1. בודקים ש-x0x_0 בתחום ההגדרה ומחשבים y0=f(x0)y_0=f(x_0).

2. מחשבים את השיפוע m=f′(x0)m=f'(x_0).

3. משוואת המשיק: y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0).

דרך הפתרון

משיק שעובר בנקודה שמחוץ לגרף

כשנתונה נקודה (p,q)(p,q) שלא על הגרף, ומחפשים משיק שעובר בה:

1. מסמנים את נקודת ההשקה (t,f(t))(t,f(t)), כאשר tt בתחום ההגדרה.

2. משוואת המשיק: y−f(t)=f′(t)(x−t)y-f(t)=f'(t)(x-t).

3. מציבים (p,q)(p,q) ופותרים את המשוואה ב-tt.

4. מציבים כל פתרון tt במשוואת המשיק.

משיקים ל-ln⁡x\ln x ול-exe^x

המשיק ל-ln⁡x\ln x בנקודה (b,ln⁡b)(b,\ln b) הוא השיקוף ביחס ל-y=xy=x של המשיק ל-exe^x בנקודה (ln⁡b,b)(\ln b,b). השיפועים הפכיים: 1b\frac1b ו-bb.

שים לב

משיק עם שיפוע נתון mm: פותרים f′(x)=mf'(x)=m, ובודקים שהפתרון בתחום. ל-ln⁡x\ln x השיפוע 1x\frac1x תמיד חיובי, ולכן אין לה משיק עם שיפוע 00 או שלילי.

דוגמה א - משיק בנקודת החיתוך עם ציר ה-xx

מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה f(x)=ln⁡(2x−1)f(x)=\ln(2x-1) בנקודה שבה הגרף חותך את ציר ה-xx.

פתרון

1. תחום ההגדרה: 2x−1>02x-1>0, כלומר x>12x>\frac12.

2. חיתוך עם ציר ה-xx: ln⁡(2x−1)=0\ln(2x-1)=0, 2x−1=12x-1=1, x=1x=1. הנקודה (1,0)(1,0).

3. השיפוע: f′(x)=22x−1f'(x)=\frac{2}{2x-1}, ולכן f′(1)=2f'(1)=2.

4. המשיק: y−0=2(x−1)y-0=2(x-1), כלומר y=2x−2y=2x-2.

-1123456-4-3-2-11234(1,0)
תשובה

y=2x−2y=2x-2

דוגמה ב - משיק מראשית הצירים ל-ln⁡x\ln x

מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה f(x)=ln⁡xf(x)=\ln x שעובר בראשית הצירים, ואת נקודת ההשקה.

פתרון

נתון: f(x)=ln⁡xf(x)=\ln x, והמשיק עובר ב-(0,0)(0,0). המטרה: נקודת ההשקה ומשוואת המשיק.

1. נקודת ההשקה (t,ln⁡t)(t,\ln t), t>0t>0. השיפוע f′(t)=1tf'(t)=\frac1t.

2. המשיק: y−ln⁡t=1t(x−t)y-\ln t=\frac1t(x-t).

3. מציבים (0,0)(0,0): −ln⁡t=1t(0−t)=−1-\ln t=\frac1t(0-t)=-1, ולכן ln⁡t=1\ln t=1, t=et=e.

4. נקודת ההשקה (e,1)(e,1), השיפוע 1e\frac1e, והמשיק y−1=1e(x−e)y-1=\frac1e(x-e), כלומר y=xey=\frac{x}{e}.

תשובה

y=xey=\frac{x}{e}, נקודת ההשקה (e,1)(e,1).

שאלות פתוחות על משיק לפונקציה לוגריתמית

8. בעיות קיצון עם פונקציות לוגריתמיות

בעיית קיצון

בבעיית קיצון מחפשים את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר של גודל כלשהו: שטח, אורך, עלות. כשהגודל תלוי בנקודה על גרף של פונקציה לוגריתמית, מקבלים פונקציה עם ln⁡\ln, ומוצאים את הקיצון שלה בנגזרת.

במדויק: הערך הגדול ביותר של SS בתחום II הוא S(x0)S(x_0), כאשר x0∈Ix_0\in I ו-S(x)≤S(x0)S(x)\le S(x_0) לכל x∈Ix\in I. הערך הקטן ביותר מוגדר באותו אופן עם S(x)≥S(x0)S(x)\ge S(x_0). התחום II נקבע לפי התנאים של הבעיה.

באיור הגרף של S(x)=−xln⁡xS(x)=-x\ln x בתחום 0<x<10<x<1, פונקציית השטח של מלבן שקודקוד אחד שלו על הגרף של −ln⁡x-\ln x. יש לה מקסימום אחד, (1e,1e)(\frac1e,\frac1e), והוא הערך הגדול ביותר בכל התחום.

0.20.40.60.81.00.20.4(1/e,1/e)(1,0)
דרך הפתרון

פתרון בעיית קיצון

כשמבקשים ערך גדול ביותר או קטן ביותר של גודל:

1. בוחרים משתנה xx (למשל שיעור ה-xx של נקודה על הגרף) וכותבים את התחום שלו לפי הבעיה.

2. מבטאים את הגודל כפונקציה S(x)S(x).

3. גוזרים ופותרים S′(x)=0S'(x)=0. שומרים רק פתרונות בתחום.

4. בודקים סוג בטבלת סימנים (או בנגזרת שנייה).

5. עונים על מה שנשאלו: הערך עצמו, או הנקודה, או שניהם.

קיצון יחיד בתחום פתוח

אם SS גזירה בקטע פתוח II (גם קטע אינסופי), ויש לה ב-II נקודת קיצון אחת בלבד והיא מקסימום, אז זה הערך הגדול ביותר של SS ב-II. אותו דבר למינימום וערך קטן ביותר.

שים לב

פתרון של S′(x)=0S'(x)=0 שלא מקיים את תנאי הבעיה (למשל נקודה שאינה ברביע הנתון) נפסל, גם אם הוא בתחום של ln⁡\ln.

דוגמה - מלבן מתחת לגרף של −ln⁡x-\ln x

הנקודה PP נמצאת על הגרף של y=−ln⁡xy=-\ln x ברביע הראשון. מ-PP מורידים אנכים לצירים, ונוצר מלבן שקודקוד אחד שלו בראשית הצירים.

מה צריך להיות שיעור ה-xx של PP כדי ששטח המלבן יהיה הגדול ביותר? מה השטח הזה?

פתרון

נתון: P=(x,−ln⁡x)P=(x,-\ln x) על הגרף, ברביע הראשון. המטרה: xx שבו שטח המלבן הגדול ביותר, והשטח.

1. ברביע הראשון x>0x>0 ו-−ln⁡x>0-\ln x>0, כלומר ln⁡x<0\ln x<0, ולכן 0<x<10<x<1.

2. צלעות המלבן: xx ו-−ln⁡x-\ln x. השטח S(x)=−xln⁡xS(x)=-x\ln x.

3. S′(x)=−ln⁡x−x⋅1x=−ln⁡x−1S'(x)=-\ln x-x\cdot\frac1x=-\ln x-1. S′(x)=0S'(x)=0 כש-ln⁡x=−1\ln x=-1, כלומר x=1ex=\frac1e, וזה בתחום.

4. ב-0<x<1e0<x<\frac1e: ln⁡x<−1\ln x<-1, ולכן S′(x)>0S'(x)>0. ב-1e<x<1\frac1e<x<1: S′(x)<0S'(x)<0. מקסימום יחיד, ולכן זה השטח הגדול ביותר.

5. S(1e)=−1e⋅(−1)=1eS(\frac1e)=-\frac1e\cdot(-1)=\frac1e.

0.51.01.52.0-1.0-0.50.51.01.52.02.53.0P(1,0)
תשובה

x=1ex=\frac1e, והשטח הגדול ביותר 1e\frac1e.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון עם פונקציות לוגריתמיות

9. גרף של 1/f, ln f ו-ef מתוך גרף f

פונקציה מורכבת מתוך הגרף של ff

לפעמים נתון רק הגרף של ff, ושואלים איך נראים 1f(x)\frac{1}{f(x)}, ln⁡f(x)\ln f(x) או ef(x)e^{f(x)}. לא צריך נוסחה: מספיק לדעת מה כל פונקציה "חיצונית" עושה לערכים של ff.

במדויק: בכל אחת מהפונקציות 1f(x)\frac{1}{f(x)}, ln⁡f(x)\ln f(x), ef(x)e^{f(x)}, הערך בנקודה xx תלוי רק ב-f(x)f(x): מפעילים על f(x)f(x) את הפונקציה 1u\frac1u, ln⁡u\ln u או eue^u. לכן התחום של הפונקציה המורכבת הוא כל ה-xx שבהם f(x)f(x) מוגדר ונמצא בתחום של הפונקציה החיצונית: f(x)≠0f(x)\ne0 ל-1f\frac1f, f(x)>0f(x)>0 ל-ln⁡f\ln f, וכל f(x)f(x) ל-efe^f.

באיור f(x)=2−x22f(x)=2-\frac{x^2}{2} ו-ln⁡f(x)\ln f(x). ln⁡f\ln f קיימת רק איפה ש-ff מעל ציר ה-xx, היא שואפת ל-−∞-\infty איפה ש-ff יורדת ל-00, ושתיהן עולות ויורדות יחד. ln⁡f\ln f חותכת את ציר ה-xx בדיוק איפה ש-f=1f=1.

-4-3-2-11234-3-2-1123(0,2)(0,ln2)(-√2,0)(-√2,1)

מה עובר מ-ff לכל פונקציה

תכונהln⁡f(x)\ln f(x)ef(x)e^{f(x)}1f(x)\frac{1}{f(x)}
תחוםf(x)>0f(x)>0כמו fff(x)≠0f(x)\ne0
סימןחיובית כש-f>1f>1, שלילית כש-0<f<10<f<1תמיד חיוביתכמו הסימן של ff
חיתוך עם ציר ה-xxאיפה ש-f=1f=1איןאין
עלייה וירידהכמו ffכמו ffהפוך מ-ff
קיצון של ff ב-x0x_0קיצון מאותו סוג, אם f(x0)>0f(x_0)>0קיצון מאותו סוגקיצון מסוג הפוך, אם f(x0)≠0f(x_0)\ne0
f→0+f\to0^+→−∞\to-\infty: אסימפטוטה→1\to1→∞\to\infty: אסימפטוטה
f→∞f\to\infty→∞\to\infty→∞\to\infty→0\to0
f→−∞f\to-\inftyלא מוגדרת→0\to0→0\to0

הנגזרות מאשרות את הטבלה

- [ln⁡f(x)]′=f′(x)f(x)[\ln f(x)]'=\frac{f'(x)}{f(x)}: כש-f>0f>0 הסימן כמו של f′f'.

- [ef(x)]′=f′(x)ef(x)[e^{f(x)}]'=f'(x)e^{f(x)}: ef(x)>0e^{f(x)}>0, ולכן הסימן כמו של f′f'.

- [1f(x)]′=−f′(x)f(x)2[\frac{1}{f(x)}]'=-\frac{f'(x)}{f(x)^2}: הסימן הפוך לסימן של f′f'.

דרך הפתרון

סרטוט ln⁡f\ln f, efe^f או 1f\frac1f מתוך הגרף של ff

כשנתון הגרף של ff וצריך לסרטט פונקציה מורכבת ממנו:

1. מסמנים על הגרף של ff את הנקודות שבהן f=0f=0, f=1f=1 (ול-1f\frac1f גם f=−1f=-1), ואת נקודות הקיצון.

2. קובעים את התחום של הפונקציה החדשה.

3. מחשבים את הערכים בנקודות המסומנות ומסמנים אסימפטוטות לפי הטבלה.

4. מעבירים את תחומי העלייה והירידה (כמו ff, או הפוך ב-1f\frac1f) ומחברים.

שים לב

1f\frac1f ו-ff נפגשות בדיוק איפה ש-f(x)=1f(x)=1 או f(x)=−1f(x)=-1, כי שם 1f(x)=f(x)\frac{1}{f(x)}=f(x).

שים לב

מקסימום של ff שבו f(x0)≤0f(x_0)\le0 אינו נקודה של ln⁡f\ln f, כי שם ln⁡f\ln f לא מוגדרת.

דוגמה - שלוש פונקציות מתוך פרבולה אחת

נתונה הפונקציה f(x)=2−x22f(x)=2-\frac{x^2}{2}. גרף הפונקציה הוא פרבולה עם מקסימום (0,2)(0,2), והיא חותכת את ציר ה-xx ב-x=±2x=\pm2.

בלי לגזור את הפונקציות החדשות, מצאו לכל אחת מהפונקציות g(x)=ln⁡f(x)g(x)=\ln f(x), h(x)=1f(x)h(x)=\frac{1}{f(x)} ו-k(x)=ef(x)k(x)=e^{f(x)}: תחום הגדרה, אסימפטוטות, נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה.

פתרון

נתון: ff עולה ב-x<0x<0, יורדת ב-x>0x>0, מקסימום (0,2)(0,2), f(±2)=0f(\pm2)=0, ו-f→−∞f\to-\infty כש-x→±∞x\to\pm\infty. המטרה: התכונות של gg, hh, kk.

1. g=ln⁡fg=\ln f: התחום f(x)>0f(x)>0, כלומר −2<x<2-2<x<2. בקצוות f→0+f\to0^+, ולכן אסימפטוטות x=±2x=\pm2. עולה ב-−2<x<0-2<x<0, יורדת ב-0<x<20<x<2, מקסימום (0,ln⁡2)(0,\ln2). חיתוך עם ציר ה-xx כש-f=1f=1: x2=2x^2=2, x=±2x=\pm\sqrt2.

2. h=1fh=\frac1f: התחום x≠±2x\ne\pm2. אסימפטוטות אנכיות x=±2x=\pm2. כש-x→±∞x\to\pm\infty, f→−∞f\to-\infty, ולכן h→0h\to0: אסימפטוטה אופקית y=0y=0.

3. hh: הפוך מ-ff: יורדת ב-x<−2x<-2 וב-−2<x<0-2<x<0, עולה ב-0<x<20<x<2 וב-x>2x>2. המקסימום של ff הופך למינימום (0,12)(0,\frac12).

4. k=efk=e^f: התחום כל xx, אין אסימפטוטה אנכית. כש-x→±∞x\to\pm\infty, f→−∞f\to-\infty ולכן k→0k\to0: אסימפטוטה אופקית y=0y=0. עולה ב-x<0x<0, יורדת ב-x>0x>0, מקסימום (0,e2)(0,e^2). k(±2)=e0=1k(\pm2)=e^0=1.

-4-224-4-3-2-11234(0,1/2)(0,2)
-4-224-22468(0,e²)(-2,1)(2,1)
תשובה

gg: −2<x<2-2<x<2; x=±2x=\pm2; מקסימום (0,ln⁡2)(0,\ln2); עולה ב-−2<x<0-2<x<0, יורדת ב-0<x<20<x<2. hh: x≠±2x\ne\pm2; x=±2x=\pm2, y=0y=0; מינימום (0,12)(0,\frac12); יורדת ב-x<−2x<-2 וב-−2<x<0-2<x<0, עולה ב-0<x<20<x<2 וב-x>2x>2. kk: כל xx; y=0y=0; מקסימום (0,e2)(0,e^2); עולה ב-x<0x<0, יורדת ב-x>0x>0.

שאלות פתוחות על גרף של 1/f, ln f ו-e^f מתוך גרף f

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.