תזכורת: לוגריתם
כשלמדנו את חוקי הלוגריתמים ראינו שהלוגריתם עונה על השאלה: באיזו חזקה צריך להעלות את הבסיס כדי לקבל מספר נתון? למשל , כי .
במדויק: עבור , ו-, הוא המספר היחיד שמקיים . ללוגריתם של או של מספר שלילי אין ערך, כי לכל .
- (בלי בסיס) פירושו .
- פירושו , כאשר .
שלושה ערכים שנשתמש בהם כל הזמן: (כי ), (כי ), .
חוקי הלוגריתמים (עבור , ): , , , ומעבר בסיס .
תזכורת: פונקציה הפוכה
פונקציה הפוכה "מבטלת" את מה שהפונקציה עשתה. מעלה בשלישית, וההפוכה שלה, , מחזירה את המספר המקורי.
במדויק: אם חד-חד-ערכית (כל ערך מתקבל בה פעם אחת לכל היותר), הפונקציה ההפוכה מוגדרת על הטווח של , ו- בדיוק כאשר . לכן התחום של הוא הטווח של , והטווח של הוא התחום של .
הנקודה נמצאת על הגרף של בדיוק כאשר נמצאת על הגרף של . לכן שני הגרפים סימטריים זה לזה ביחס לישר . באיור ו-: הנקודה עוברת ל-, הנקודה עוברת ל-, והאסימפטוטה עוברת ל-.
1. הפונקציה הלוגריתמית כהפוכה למעריכית: תכונות וגרף
הפונקציה
הפונקציה לוקחת מעריך ונותנת חזקה: . הפונקציה עושה את הדרך ההפוכה: . לכן היא הפונקציה ההפוכה של .
במדויק: עבור , , הפונקציה מוגדרת לכל , ו- בדיוק כאשר . זו הפונקציה ההפוכה של , ולכן הגרף שלה הוא שיקוף של הגרף של ביחס לישר .
כל תכונה של עוברת ל- אחרי החלפת התפקידים של ו-. באיור ו-: עוברת ל-, עוברת ל-, והאסימפטוטה האופקית של הופכת לאסימפטוטה האנכית של .
כשהבסיס בין ל- הגרף יורד, כמו .
תכונות
הפונקציה וההפוכה שלה מבטלות זו את זו
עבור , :
- לכל .
- לכל .
מעבר מתכונות לתכונות
מציאת הפונקציה ההפוכה של פונקציה מעריכית
כשנתונה פונקציה מעריכית חד-חד-ערכית :
1. כותבים ומבודדים את החזקה.
2. עוברים ללוגריתם לפי ההגדרה: שקול ל-.
3. מבודדים את .
4. מחליפים את שמות המשתנים: .
5. התחום של ההפוכה הוא הטווח של .
. לכן הגרף של הוא שיקוף של הגרף של ביחס לציר ה-.
לגרף של אין אסימפטוטה אופקית: כש- הוא עולה בלי גבול, אם כי לאט מאוד. רק ב-.
דוגמה - מציאת ההפוכה של וסרטוט שתיהן
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את הפונקציה ההפוכה של .
ב. מצאו את תחום ההגדרה של , את האסימפטוטה שלה ואת נקודת החיתוך שלה עם ציר ה-.
ג. סרטטו את ואת באותה מערכת צירים, והראו שהנקודות ו- נמצאות על שני הגרפים.
1. א: . לפי הגדרת הלוגריתם , ולכן . מחליפים שמות: .
2. ב: הטווח של הוא , ולכן התחום של הוא . האסימפטוטה האופקית של הופכת לאסימפטוטה האנכית של .
3. ב: חיתוך עם ציר ה-: , , . זה השיקוף של , נקודת החיתוך של עם ציר ה-.
4. ג: ו-, ולכן ו- על הגרף של ועל הישר . נקודה על לא זזה בשיקוף, ולכן היא גם על הגרף של : , .
א. . ב. ; ; . ג. ו-.
2. הלוגריתם הטבעי ln x
הלוגריתם הטבעי
בין כל הבסיסים יש אחד שנוח במיוחד בחשבון דיפרנציאלי: המספר . הלוגריתם בבסיס הזה נקרא הלוגריתם הטבעי, ומסמנים אותו .
במדויק: לכל . כלומר בדיוק כאשר . הפונקציה היא הפונקציה ההפוכה של .
מכיוון ש-, הגרף של עולה, כמו . כדי שהערך יגדל ב- צריך להכפיל את פי : , , .
תכונות
•תחום ההגדרה: . טווח: כל המספרים.
- , .
•עולה בכל התחום. שלילית ב-, חיובית ב-.
•אסימפטוטה אנכית : כש-, . אין אסימפטוטה אופקית.
ו- מבטלות זו את זו
- לכל .
- לכל .
מעבר לבסיס
עבור , :
- לכל .
- לכל .
כך כל פונקציה לוגריתמית היא כפול קבוע, וכל פונקציה מעריכית היא עם .
ו- הן פונקציות שונות: הוא בבסיס . למשל , אבל .
חיובי כש- ושלילי כש-. למשל .
דוגמה - תכונות של אחרי הזזה ושיקוף
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטה של .
ב. מצאו את נקודות החיתוך של עם הצירים.
ג. האם עולה או יורדת? מצאו את תחומי החיוביות והשליליות.
1. א: התנאי , ולכן התחום . כש-, , ולכן . האסימפטוטה: .
2. ב: ציר ה-: , , , .
3. ב: ציר ה-: בתחום, .
4. ג: עולה, ולכן יורדת, ו- יורדת בכל התחום.
5. ג: יורדת ומתאפסת ב-. לכן היא חיובית ב- ושלילית ב-.
א. ; . ב. , . ג. יורדת; חיובית ב-, שלילית ב-.
3. נגזרת של ln x ושל ln f(x)
הנגזרת של
לגרף של שיפוע גדול ליד , והוא נעשה מתון יותר ויותר ככל ש- גדל. מתברר שהשיפוע בנקודה הוא בדיוק .
במדויק: לכל מתקיים . אם גזירה בנקודה ו-, אז (כלל השרשרת).
למה : גוזרים את שני האגפים של . לפי כלל השרשרת , כלומר , ולכן .
בגרף: ו- הפוכות, ולכן המשיק ל- ב- הוא השיקוף של המשיק ל- ב- ביחס ל-. שיפוע המשיק ל- שם הוא , ולכן גם שיפוע המשיק ל- ב- הוא . באופן כללי השיפועים בנקודות מתאימות הפכיים זה לזה.
נגזרת של ושל
- , עבור .
- , בכל נקודה שבה ו- גזירה.
גזירת פונקציה עם
כשצריך לגזור פונקציה שיש בה :
1. כותבים את תחום ההגדרה: .
2. אפשר לפשט לפני הגזירה בעזרת חוקי הלוגריתמים, רק אם הביטויים החדשים מוגדרים בכל התחום. למשל .
3. גוזרים: , ובמכפלה או מנה משתמשים בכללי הגזירה.
4. מפשטים ומביאים למכנה משותף.
אינו : שוכחים את הנגזרת הפנימית. .
גם , עבור .
רק עבור . התחום של הוא כל , ושם לא מחליפים אותה ב-.
דוגמה - גזירת של ביטוי, מכפלה ושורש
גזרו את הפונקציות:
א.
ב.
ג.
1. א: לכל . לפי הכלל .
2. ב: התחום . נגזרת מכפלה: .
3. ג: התחום , כלומר . בתחום הזה .
4. ג: .
א. . ב. . ג. .
4. נגזרת של loga x
הנגזרת של
כל פונקציה לוגריתמית היא כפול מספר קבוע: . לכן גם הנגזרת שלה היא כפול אותו קבוע.
במדויק: עבור , ולכל : . אם גזירה בנקודה ו-, אז .
באיור שלוש פונקציות לוגריתמיות. כולן עוברות ב-, אבל השיפוע שלהן שם שונה: ל-, ל-, ו- ל-. ככל שהבסיס גדול יותר (מעל ), הגרף מתון יותר.
נגזרת של ושל
עבור , :
- , עבור .
- , בכל נקודה שבה ו- גזירה.
הסימן של הנגזרת לפי הבסיס
ל- הסימן של הוא הסימן של :
- : , הנגזרת חיובית, ו- עולה.
- : , הנגזרת שלילית, ו- יורדת.
זו אותה תוצאה שראינו מהגרף של הפונקציה ההפוכה .
הוא מספר קבוע, לא פונקציה של . לא גוזרים אותו: , ולא .
, כי הוא בבסיס . רק ל- הנגזרת היא בדיוק .
דוגמה - גזירה של ותחומי עלייה וירידה
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את ואת .
ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ואת נקודת הקיצון שלה.
1. לכל , ולכן מוגדרת לכל .
2. א: לפי הכלל עם : . בנקודה : .
3. ב: המכנה חיובי תמיד, ולכן הסימן של הוא הסימן של .
4. ב: . נקודת מינימום .
א. , . ב. יורדת ב-, עולה ב-; מינימום .
5. חקירת פונקציות לוגריתמיות
התחום והאסימפטוטות של
בחקירה של פונקציה לוגריתמית רוב העבודה מתחילה במה שבתוך ה-: הוא קובע איפה הפונקציה מוגדרת, ושם גם נמצאות האסימפטוטות האנכיות.
במדויק: תחום ההגדרה של הוא כל ה- שבהם מוגדר וגם . אם הוא קצה של התחום, ו- כש- מתקרב ל- מתוך התחום, אז , והישר הוא אסימפטוטה אנכית של .
למשל : הביטוי חיובי רק ב- וב-. בקצוות הביטוי שואף ל-, ולכן שם שתי אסימפטוטות אנכיות. בין ל- אין לגרף נקודות.
גם כש-, למשל ליד אסימפטוטה אנכית של .
חקירת פונקציה לוגריתמית
כשנתונה פונקציה (או פונקציה אחרת עם ) וצריך לחקור אותה:
1. תחום ההגדרה: .
2. אסימפטוטות אנכיות: בקצוות התחום שבהם (שם ), ובנקודות שבהן (שם ).
3. חיתוך עם ציר ה-: , כלומר . חיתוך עם ציר ה-: , אם בתחום.
4. נגזרת , טבלת סימנים, תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון.
5. לפי הצורך: נגזרת שנייה, תחומי קעירות ונקודות פיתול.
6. סקיצה לפי כל הממצאים.
ו- עולות ויורדות יחד
היא פונקציה עולה. לכן בתחום שבו :
- עולה בדיוק איפה ש- עולה, ויורדת בדיוק איפה ש- יורדת.
•לשתיהן נקודות קיצון באותם ערכי , מאותו סוג. ערך הקיצון של הוא של ערך הקיצון של .
בנגזרת רואים את זה כך: ב- המכנה חיובי, ולכן הסימן הוא הסימן של .
כאשר , לא כאשר . בנקודה שבה הפונקציה לא מוגדרת.
נקודת קיצון שמצאתם חייבת להיות בתחום ההגדרה. פתרון של שנמצא מחוץ לתחום נפסל.
דוגמה א - תחום חסום ושתי אסימפטוטות אנכיות
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטות של .
ב. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודת הקיצון.
ד. הראו ש- קעורה כלפי מטה בכל התחום, וסרטטו סקיצה.
1. א: , כלומר . בקצוות , ולכן . אסימפטוטות: , .
2. ב: ציר ה-: . ציר ה-: , , . שני הערכים בתחום.
3. ג: . בתחום המכנה חיובי, ולכן הסימן של הפוך לסימן של : עולה ב-, יורדת ב-. מקסימום .
4. ד: . המונה חיובי, ולכן בכל התחום: קעורה כלפי מטה.
א. ; . ב. , . ג. עולה ב-, יורדת ב-; מקסימום . ד. בכל התחום.
דוגמה ב - תחום של כל הישר: מינימום ונקודות פיתול
נתונה הפונקציה .
א. הראו ש- מוגדרת לכל ושאין לה אסימפטוטות אנכיות.
ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודת הקיצון.
ג. מצאו את נקודות הפיתול של .
1. א: לכל . לכן מוגדרת לכל , וגם . הביטוי לא מתקרב ל-, ולכן אין אסימפטוטה אנכית.
2. ב: . המכנה חיובי, ולכן הסימן של הוא הסימן של : יורדת ב-, עולה ב-. מינימום .
3. ג: .
4. ג: מחליפה סימן ב- וב-: שלילית ב-, חיובית ב-, שלילית ב-. ו-.
א. לכל . ב. יורדת ב-, עולה ב-; מינימום . ג. ו-.
6. פונקציות לוגריתמיות בשילוב פונקציות אחרות
שילוב של עם פונקציות אחרות
מופיעה הרבה פעמים ביחד עם פונקציות שכבר הכרנו: , , , , . חוקרים אותן באותם כלים, אבל צריך לאסוף את כל התנאים של כל החלקים.
במדויק: תחום ההגדרה של פונקציה שבנויה מכמה חלקים הוא קבוצת ה- שבהם כל החלקים מוגדרים יחד. בפרט: כל ביטוי בתוך חיובי, כל מכנה שונה מאפס, וכל ביטוי מתחת לשורש ריבועי אינו שלילי.
בשילובים כאלה "מתחרה" בפונקציה אחרת. ב-, ליד , הגורם שואף ל-, אבל הגורם שואף ל- "חזק יותר", והמכפלה שואפת ל-. לכן לגרף אין אסימפטוטה אנכית ב-.
תנאים לתחום ההגדרה
לעומת חזקות של
•כש-: . גדלה לאט יותר מ-.
•כש-: .
בעזרת הגבולות האלה מוצאים אסימפטוטות של פונקציות כמו (אסימפטוטה אופקית ).
חקירת שילוב של עם פונקציה אחרת
כשנתונה פונקציה שבנויה מ- ומפונקציה אחרת:
1. תחום ההגדרה לפי כל התנאים.
2. אסימפטוטות: בקצוות התחום, ובאינסוף בעזרת הגבולות של לעומת חזקות של .
3. גוזרים בכללי המכפלה, המנה והשרשרת, ומוציאים גורם משותף.
4. משווים את הנגזרת לאפס. משוואה כמו פותרים לפי ההגדרה: , .
5. טבלת סימנים, נקודות קיצון, ולפי הצורך נגזרת שנייה.
ו- הן פונקציות שונות: , אבל .
במשוואות כמו התשובה היא . משאירים את התשובה המדויקת, ואת הערך המקורב () נותנים רק לסרטוט.
דוגמה א - מנה של ופולינום:
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה, את נקודות החיתוך עם הצירים ואת האסימפטוטות.
ב. מצאו את נקודת הקיצון ואת סוגה.
ג. מצאו את נקודת הפיתול.
1. א: התנאים: (בגלל ) ו- (מכנה). התחום: .
2. א: ב-: חיתוך . לא בתחום, ולכן אין חיתוך עם ציר ה-.
3. א: כש- המונה שואף ל- והמכנה ל-, ולכן : אסימפטוטה . כש-, : אסימפטוטה .
4. ב: . מתאפסת כש-, כלומר . ב-: ; ב-: . מקסימום .
5. ג: . מתאפסת ב- ומחליפה שם סימן. .
א. ; ; , . ב. מקסימום . ג. .
דוגמה ב - של פונקציה טריגונומטרית
נתונה הפונקציה בתחום .
א. הסבירו מדוע מוגדרת בכל התחום, ומצאו את האסימפטוטות שלה.
ב. מצאו את נקודת הקיצון של ואת סוגה.
ג. חשבו את , וסרטטו סקיצה.
1. א: ב- מתקיים , ולכן מוגדרת. בקצוות , ולכן : אסימפטוטות , .
2. ב: . בתחום המכנה חיובי, והמונה מתאפס רק ב-: חיובי לפניו ושלילי אחריו. מקסימום .
3. ג: . מכיוון ש-, הגרף סימטרי ביחס לישר , ולכן גם .
א. בתחום; , . ב. מקסימום . ג. .
7. משיק לפונקציה לוגריתמית
משיק לגרף בנקודה
המשיק הוא הישר ש"נוגע" בגרף בנקודה ונע באותו כיוון כמו הגרף שם. השיפוע שלו הוא הנגזרת בנקודה.
במדויק: אם גזירה ב-, המשיק לגרף של בנקודה הוא הישר שעובר בנקודה הזאת ושיפועו : . בפונקציה לוגריתמית חייב להיות בתחום ההגדרה.
באיור המשיק ל- בנקודה . שיפועו , והוא עובר בראשית הצירים: . כל משיק אחר ל- חותך את ציר ה- בנקודה אחרת.
משיק בנקודה שעל הגרף
כשנתון שיעור ה- של נקודת ההשקה, :
1. בודקים ש- בתחום ההגדרה ומחשבים .
2. מחשבים את השיפוע .
3. משוואת המשיק: .
משיק שעובר בנקודה שמחוץ לגרף
כשנתונה נקודה שלא על הגרף, ומחפשים משיק שעובר בה:
1. מסמנים את נקודת ההשקה , כאשר בתחום ההגדרה.
2. משוואת המשיק: .
3. מציבים ופותרים את המשוואה ב-.
4. מציבים כל פתרון במשוואת המשיק.
משיקים ל- ול-
המשיק ל- בנקודה הוא השיקוף ביחס ל- של המשיק ל- בנקודה . השיפועים הפכיים: ו-.
משיק עם שיפוע נתון : פותרים , ובודקים שהפתרון בתחום. ל- השיפוע תמיד חיובי, ולכן אין לה משיק עם שיפוע או שלילי.
דוגמה א - משיק בנקודת החיתוך עם ציר ה-
מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה הגרף חותך את ציר ה-.
1. תחום ההגדרה: , כלומר .
2. חיתוך עם ציר ה-: , , . הנקודה .
3. השיפוע: , ולכן .
4. המשיק: , כלומר .
דוגמה ב - משיק מראשית הצירים ל-
מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה שעובר בראשית הצירים, ואת נקודת ההשקה.
נתון: , והמשיק עובר ב-. המטרה: נקודת ההשקה ומשוואת המשיק.
1. נקודת ההשקה , . השיפוע .
2. המשיק: .
3. מציבים : , ולכן , .
4. נקודת ההשקה , השיפוע , והמשיק , כלומר .
, נקודת ההשקה .
8. בעיות קיצון עם פונקציות לוגריתמיות
בעיית קיצון
בבעיית קיצון מחפשים את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר של גודל כלשהו: שטח, אורך, עלות. כשהגודל תלוי בנקודה על גרף של פונקציה לוגריתמית, מקבלים פונקציה עם , ומוצאים את הקיצון שלה בנגזרת.
במדויק: הערך הגדול ביותר של בתחום הוא , כאשר ו- לכל . הערך הקטן ביותר מוגדר באותו אופן עם . התחום נקבע לפי התנאים של הבעיה.
באיור הגרף של בתחום , פונקציית השטח של מלבן שקודקוד אחד שלו על הגרף של . יש לה מקסימום אחד, , והוא הערך הגדול ביותר בכל התחום.
פתרון בעיית קיצון
כשמבקשים ערך גדול ביותר או קטן ביותר של גודל:
1. בוחרים משתנה (למשל שיעור ה- של נקודה על הגרף) וכותבים את התחום שלו לפי הבעיה.
2. מבטאים את הגודל כפונקציה .
3. גוזרים ופותרים . שומרים רק פתרונות בתחום.
4. בודקים סוג בטבלת סימנים (או בנגזרת שנייה).
5. עונים על מה שנשאלו: הערך עצמו, או הנקודה, או שניהם.
קיצון יחיד בתחום פתוח
אם גזירה בקטע פתוח (גם קטע אינסופי), ויש לה ב- נקודת קיצון אחת בלבד והיא מקסימום, אז זה הערך הגדול ביותר של ב-. אותו דבר למינימום וערך קטן ביותר.
פתרון של שלא מקיים את תנאי הבעיה (למשל נקודה שאינה ברביע הנתון) נפסל, גם אם הוא בתחום של .
דוגמה - מלבן מתחת לגרף של
הנקודה נמצאת על הגרף של ברביע הראשון. מ- מורידים אנכים לצירים, ונוצר מלבן שקודקוד אחד שלו בראשית הצירים.
מה צריך להיות שיעור ה- של כדי ששטח המלבן יהיה הגדול ביותר? מה השטח הזה?
נתון: על הגרף, ברביע הראשון. המטרה: שבו שטח המלבן הגדול ביותר, והשטח.
1. ברביע הראשון ו-, כלומר , ולכן .
2. צלעות המלבן: ו-. השטח .
3. . כש-, כלומר , וזה בתחום.
4. ב-: , ולכן . ב-: . מקסימום יחיד, ולכן זה השטח הגדול ביותר.
5. .
, והשטח הגדול ביותר .
9. גרף של 1/f, ln f ו-ef מתוך גרף f
פונקציה מורכבת מתוך הגרף של
לפעמים נתון רק הגרף של , ושואלים איך נראים , או . לא צריך נוסחה: מספיק לדעת מה כל פונקציה "חיצונית" עושה לערכים של .
במדויק: בכל אחת מהפונקציות , , , הערך בנקודה תלוי רק ב-: מפעילים על את הפונקציה , או . לכן התחום של הפונקציה המורכבת הוא כל ה- שבהם מוגדר ונמצא בתחום של הפונקציה החיצונית: ל-, ל-, וכל ל-.
באיור ו-. קיימת רק איפה ש- מעל ציר ה-, היא שואפת ל- איפה ש- יורדת ל-, ושתיהן עולות ויורדות יחד. חותכת את ציר ה- בדיוק איפה ש-.
מה עובר מ- לכל פונקציה
הנגזרות מאשרות את הטבלה
- : כש- הסימן כמו של .
- : , ולכן הסימן כמו של .
- : הסימן הפוך לסימן של .
סרטוט , או מתוך הגרף של
כשנתון הגרף של וצריך לסרטט פונקציה מורכבת ממנו:
1. מסמנים על הגרף של את הנקודות שבהן , (ול- גם ), ואת נקודות הקיצון.
2. קובעים את התחום של הפונקציה החדשה.
3. מחשבים את הערכים בנקודות המסומנות ומסמנים אסימפטוטות לפי הטבלה.
4. מעבירים את תחומי העלייה והירידה (כמו , או הפוך ב-) ומחברים.
ו- נפגשות בדיוק איפה ש- או , כי שם .
מקסימום של שבו אינו נקודה של , כי שם לא מוגדרת.
דוגמה - שלוש פונקציות מתוך פרבולה אחת
נתונה הפונקציה . גרף הפונקציה הוא פרבולה עם מקסימום , והיא חותכת את ציר ה- ב-.
בלי לגזור את הפונקציות החדשות, מצאו לכל אחת מהפונקציות , ו-: תחום הגדרה, אסימפטוטות, נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה.
נתון: עולה ב-, יורדת ב-, מקסימום , , ו- כש-. המטרה: התכונות של , , .
1. : התחום , כלומר . בקצוות , ולכן אסימפטוטות . עולה ב-, יורדת ב-, מקסימום . חיתוך עם ציר ה- כש-: , .
2. : התחום . אסימפטוטות אנכיות . כש-, , ולכן : אסימפטוטה אופקית .
3. : הפוך מ-: יורדת ב- וב-, עולה ב- וב-. המקסימום של הופך למינימום .
4. : התחום כל , אין אסימפטוטה אנכית. כש-, ולכן : אסימפטוטה אופקית . עולה ב-, יורדת ב-, מקסימום . .
: ; ; מקסימום ; עולה ב-, יורדת ב-. : ; , ; מינימום ; יורדת ב- וב-, עולה ב- וב-. : כל ; ; מקסימום ; עולה ב-, יורדת ב-.