דילוג לתוכן המרכזי

סיכום אינטגרלים של פונקציות לוגריתמיות

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת באינטגרלים של פונקציות לוגריתמיות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה קדומה ואינטגרל

בכיתה י"א למדנו לשאול את השאלה ההפוכה לגזירה: נתונה פונקציה, איזו פונקציה גזרנו כדי לקבל אותה? למשל x3x^3 היא פונקציה קדומה של 3x23x^2, כי (x3)′=3x2(x^3)'=3x^2.

במדויק: FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע אם לכל xx בקטע מתקיים F′(x)=f(x)F'(x)=f(x). שתי פונקציות קדומות של ff באותו קטע נבדלות זו מזו במספר קבוע. האינטגרל הלא מסוים ∫f(x) dx=F(x)+C\int f(x)\,dx=F(x)+C הוא אוסף כל הפונקציות הקדומות של ff בקטע (CC מספר קבוע כלשהו). אם FF קדומה של ff בקטע [a,b][a,b], האינטגרל המסוים הוא ∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a).

כלל החזקה ∫xn dx=xn+1n+1+C\int x^n\,dx=\frac{x^{n+1}}{n+1}+C עובד לכל nn שלם, n≠−1n\ne-1. ב-n=−1n=-1, כלומר ב-1x\frac1x, הוא נותן חלוקה באפס. בנושא הזה נמלא את החור הזה בעזרת הפונקציה ln⁡x\ln x: אלה הפונקציות ש"הקדומה שלהן היא לוגריתמית".

תזכורת: הנגזרות של ln⁡x\ln x ושל ln⁡f(x)\ln f(x)

בחשבון הדיפרנציאלי של הפונקציות הלוגריתמיות ראינו שהנגזרת של ln⁡x\ln x היא 1x\frac1x. כל אינטגרל בנושא הזה נשען על הנגזרות האלה, "בכיוון ההפוך".

במדויק: לכל x>0x>0 מתקיים (ln⁡x)′=1x(\ln x)'=\frac1x, ולכל x<0x<0 מתקיים [ln⁡(−x)]′=−1−x=1x[\ln(-x)]'=\frac{-1}{-x}=\frac1x. אם ff גזירה ו-f(x)>0f(x)>0, אז [ln⁡f(x)]′=f′(x)f(x)[\ln f(x)]'=\frac{f'(x)}{f(x)}. אם ff גזירה ו-f(x)<0f(x)<0, אז גם [ln⁡(−f(x))]′=−f′(x)−f(x)=f′(x)f(x)[\ln(-f(x))]'=\frac{-f'(x)}{-f(x)}=\frac{f'(x)}{f(x)}.

1x\frac1x מוגדרת לכל x≠0x\ne0, משני הצדדים של ציר ה-yy. כשנחפש לה קדומה נצטרך פונקציה שמוגדרת גם כש-x<0x<0. לכן צריך את שתי הנגזרות: ln⁡x\ln x משמשת כש-x>0x>0, ו-ln⁡(−x)\ln(-x) כש-x<0x<0. בגרף: y=1xy=\frac1x, ושתי הפונקציות ln⁡x\ln x ו-ln⁡(−x)\ln(-x) (שיקוף זו של זו ביחס לציר ה-yy), שעוברות דרך (1,0)(1,0) ודרך (−1,0)(-1,0).

-2-112-3-2-1123(1,0)(-1,0)(1,1)(-1,-1)

1. אינטגרל של 1/x ושל 1/(ax+b)

הפונקציה הקדומה של 1x\frac1x ושל 1mx+b\frac{1}{mx+b}

כלל החזקה לא עובד ל-1x=x−1\frac1x=x^{-1}. אבל אנחנו כבר מכירים פונקציה שהנגזרת שלה היא 1x\frac1x: זו ln⁡x\ln x. לכן ln⁡x\ln x היא פונקציה קדומה של 1x\frac1x כש-x>0x>0, ו-ln⁡(−x)\ln(-x) כש-x<0x<0.

במדויק: בקטע שבו x>0x>0, הפונקציות הקדומות של 1x\frac1x הן בדיוק ln⁡x+C\ln x+C. בקטע שבו x<0x<0, הן בדיוק ln⁡(−x)+C\ln(-x)+C. את שני המקרים כותבים יחד: ln⁡∣x∣+C\ln|x|+C. אם m≠0m\ne0, בקטע שבו mx+b≠0mx+b\ne0, הפונקציות הקדומות של 1mx+b\frac{1}{mx+b} הן בדיוק 1mln⁡∣mx+b∣+C\frac1m\ln|mx+b|+C. (CC מספר קבוע כלשהו. קטע שמכיל נקודה שבה המכנה מתאפס לא נכלל: שם הפונקציה לא מוגדרת.)

בדיקה בגזירה, בקטע שבו mx+b>0mx+b>0: (1mln⁡(mx+b))′=1m⋅mmx+b=1mx+b\left(\frac1m\ln(mx+b)\right)'=\frac1m\cdot\frac{m}{mx+b}=\frac{1}{mx+b}.

בגרף: השטח מתחת לגרף של y=1xy=\frac1x בין x=1x=1 ל-x=ex=e הוא ∫1e1x dx=ln⁡e−ln⁡1=1\int_1^e\frac1x\,dx=\ln e-\ln1=1.

-4-224-4-224(1,1)(e,1/e)

אינטגרל של 1x\frac1x ושל 1mx+b\frac{1}{mx+b}

המקרההקדומה
1x\frac1x, בקטע שבו x>0x>0ln⁡x+C\ln x+C
1x\frac1x, בקטע שבו x<0x<0ln⁡(−x)+C\ln(-x)+C
1mx+b\frac{1}{mx+b} (m≠0m\ne0), בקטע שבו mx+b>0mx+b>01mln⁡(mx+b)+C\frac1m\ln(mx+b)+C
1mx+b\frac{1}{mx+b} (m≠0m\ne0), בקטע שבו mx+b<0mx+b<01mln⁡(−(mx+b))+C\frac1m\ln(-(mx+b))+C

בקיצור: ∫1x dx=ln⁡∣x∣+C\int\frac1x\,dx=\ln|x|+C ו-∫1mx+b dx=1mln⁡∣mx+b∣+C\int\frac{1}{mx+b}\,dx=\frac1m\ln|mx+b|+C. למשל: ∫5x dx=5ln⁡∣x∣+C\int\frac{5}{x}\,dx=5\ln|x|+C, ∫13x−2 dx=13ln⁡∣3x−2∣+C\int\frac{1}{3x-2}\,dx=\frac13\ln|3x-2|+C.

דרך הפתרון

שבר שאינו כתוב כ-kmx+b\frac{k}{mx+b}

כשבאינטגרל יש שבר שהמכנה שלו xx או ביטוי לינארי, והמונה פולינום:

1. אם המכנה הוא xx (או xnx^n), מחלקים כל איבר של המונה במכנה. למשל x2+3x=x+3x\frac{x^2+3}{x}=x+\frac3x.

2. אם המכנה הוא mx+bmx+b והמונה לינארי, כותבים את המונה בעזרת המכנה. למשל 2x+5x+1=2(x+1)+3x+1=2+3x+1\frac{2x+5}{x+1}=\frac{2(x+1)+3}{x+1}=2+\frac{3}{x+1}.

3. מוצאים קדומה לכל איבר בנפרד: איבר כמו kmx+b\frac{k}{mx+b} נותן ln⁡\ln, ואיבר כמו xnx^n או k(mx+b)n\frac{k}{(mx+b)^n} עם n≥2n\ge2 נותן חזקה (לפי כלל החזקה).

4. באינטגרל מסוים בודקים שהמכנה לא מתאפס באף נקודה של הקטע.

שים לב

∫1x2 dx\int\frac{1}{x^2}\,dx אינו ln⁡x2\ln x^2: זה כלל החזקה, ∫x−2 dx=−1x+C\int x^{-2}\,dx=-\frac1x+C. רק חזקה −1-1 נותנת ln⁡\ln.

שים לב

לא מחשבים אינטגרל מסוים על קטע שבו המכנה מתאפס. למשל ∫−121x dx\int_{-1}^{2}\frac1x\,dx לא מחושב בכלל, כי 1x\frac1x לא מוגדרת ב-x=0x=0, שנמצא בתוך הקטע.

שים לב

בסוף החישוב מפשטים בעזרת חוקי הלוגריתמים: ln⁡b−ln⁡a=ln⁡ba\ln b-\ln a=\ln\frac{b}{a}, ו-ln⁡1=0\ln1=0, ln⁡e=1\ln e=1.

דוגמה א - שבר שמפרקים לאיברים, בקטע שבו x>0x>0

חשבו את האינטגרל ∫1ex2+2x dx\int_1^{e}\frac{x^2+2}{x}\,dx.

פתרון

1. מפרקים את השבר: x2+2x=x+2x\frac{x^2+2}{x}=x+\frac{2}{x}.

2. בקטע [1,e][1,e] מתקיים x>0x>0, ולכן קדומה: F(x)=x22+2ln⁡xF(x)=\frac{x^2}{2}+2\ln x.

3. בגבול העליון: F(e)=e22+2ln⁡e=e22+2F(e)=\frac{e^2}{2}+2\ln e=\frac{e^2}{2}+2.

4. בגבול התחתון: F(1)=12+2ln⁡1=12F(1)=\frac12+2\ln1=\frac12.

5. מחסרים: e22+2−12=e2+32\frac{e^2}{2}+2-\frac12=\frac{e^2+3}{2}.

תשובה

e2+32≈5.19\frac{e^2+3}{2}\approx5.19

דוגמה ב - קטע שבו המכנה mx+bmx+b שלילי

חשבו את האינטגרל ∫−2−162x+1 dx\int_{-2}^{-1}\frac{6}{2x+1}\,dx.

פתרון

1. בודקים את המכנה בקטע: עבור −2≤x≤−1-2\le x\le-1 מתקיים −3≤2x+1≤−1-3\le2x+1\le-1. המכנה שלילי ולא מתאפס, ולכן משתמשים ב-ln⁡(−(2x+1))\ln(-(2x+1)).

2. קדומה, עם m=2m=2: F(x)=6⋅12ln⁡(−(2x+1))=3ln⁡(−2x−1)F(x)=6\cdot\frac12\ln(-(2x+1))=3\ln(-2x-1). בדיקה: F′(x)=3⋅−2−2x−1=62x+1F'(x)=3\cdot\frac{-2}{-2x-1}=\frac{6}{2x+1}.

3. מציבים: F(−1)=3ln⁡1=0F(-1)=3\ln1=0, ו-F(−2)=3ln⁡3F(-2)=3\ln3.

4. מחסרים: 0−3ln⁡3=−3ln⁡30-3\ln3=-3\ln3. התוצאה שלילית, כמו שצריך, כי בכל הקטע הפונקציה שלילית.

תשובה

−3ln⁡3≈−3.30-3\ln3\approx-3.30

שאלות פתוחות על אינטגרל של 1/x ושל 1/(ax+b)

2. אינטגרל של f'(x)/f(x)

שבר שבמונה שלו הנגזרת של המכנה

כשגוזרים ln⁡(x2+1)\ln(x^2+1) מקבלים 2xx2+1\frac{2x}{x^2+1}: שבר שבמונה שלו בדיוק הנגזרת של המכנה. לכן, כשבאינטגרל מופיע שבר כזה, הקדומה היא ln⁡\ln של המכנה.

במדויק: אם ff גזירה בקטע ו-f(x)>0f(x)>0 לכל xx בקטע, הפונקציות הקדומות של f′(x)f(x)\frac{f'(x)}{f(x)} בקטע הן בדיוק ln⁡f(x)+C\ln f(x)+C. אם f(x)<0f(x)<0 לכל xx בקטע, הן בדיוק ln⁡(−f(x))+C\ln(-f(x))+C. את שני המקרים כותבים יחד: ln⁡∣f(x)∣+C\ln|f(x)|+C. בקטע שבו ff מתאפסת הכלל לא חל, כי שם השבר לא מוגדר.

בגרף: g(x)=2xx2+1g(x)=\frac{2x}{x^2+1} והקדומה שלה G(x)=ln⁡(x2+1)G(x)=\ln(x^2+1) (כאן x2+1>0x^2+1>0 לכל xx). כש-x<0x<0 מתקיים g(x)<0g(x)<0 ו-GG יורדת; כש-x>0x>0 מתקיים g(x)>0g(x)>0 ו-GG עולה. ב-x=0x=0: g(0)=0g(0)=0, ול-GG יש מינימום G(0)=0G(0)=0.

-4-3-2-11234-1123(0,0)(1,1)(1,ln2)

אינטגרל של f′(x)f(x)\frac{f'(x)}{f(x)}

בקטע שבו f(x)≠0f(x)\ne0:

- ∫f′(x)f(x) dx=ln⁡f(x)+C\int\frac{f'(x)}{f(x)}\,dx=\ln f(x)+C, כש-f(x)>0f(x)>0 בקטע.

- ∫f′(x)f(x) dx=ln⁡(−f(x))+C\int\frac{f'(x)}{f(x)}\,dx=\ln(-f(x))+C, כש-f(x)<0f(x)<0 בקטע.

בקיצור: ln⁡∣f(x)∣+C\ln|f(x)|+C. למשל: ∫3x2x3+8 dx=ln⁡∣x3+8∣+C\int\frac{3x^2}{x^3+8}\,dx=\ln|x^3+8|+C, ∫cos⁡xsin⁡x dx=ln⁡∣sin⁡x∣+C\int\frac{\cos x}{\sin x}\,dx=\ln|\sin x|+C, ∫exex+1 dx=ln⁡(ex+1)+C\int\frac{e^x}{e^x+1}\,dx=\ln(e^x+1)+C.

tan⁡x\tan x

tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}, ו-(cos⁡x)′=−sin⁡x(\cos x)'=-\sin x. לכן המונה הוא מינוס הנגזרת של המכנה, ובקטע שבו cos⁡x>0\cos x>0 (למשל −π2<x<π2-\frac{\pi}{2}<x<\frac{\pi}{2}):

∫tan⁡x dx=−∫−sin⁡xcos⁡x dx=−ln⁡(cos⁡x)+C\int\tan x\,dx=-\int\frac{-\sin x}{\cos x}\,dx=-\ln(\cos x)+C.

ln⁡x\ln x כפונקציה הפנימית

גם ln⁡x\ln x יכולה להיות הפונקציה הפנימית, והנגזרת שלה היא 1x\frac1x. בקטע שבו x>0x>0:

- ∫(ln⁡x)nx dx=(ln⁡x)n+1n+1+C\int\frac{(\ln x)^n}{x}\,dx=\frac{(\ln x)^{n+1}}{n+1}+C, כש-nn שלם ו-n≠−1n\ne-1 (כש-n<0n<0, רק בקטע שבו ln⁡x≠0\ln x\ne0, כלומר x≠1x\ne1).

- ∫1xln⁡x dx=ln⁡(ln⁡x)+C\int\frac{1}{x\ln x}\,dx=\ln(\ln x)+C, בקטע שבו x>1x>1 (שם ln⁡x>0\ln x>0).

למשל ∫ln⁡xx dx=(ln⁡x)22+C\int\frac{\ln x}{x}\,dx=\frac{(\ln x)^2}{2}+C.

דרך הפתרון

זיהוי f′(x)f(x)\frac{f'(x)}{f(x)}

כשבאינטגרל יש שבר, והמונה נראה כמו הנגזרת של המכנה:

1. מסמנים את המכנה f(x)f(x) וגוזרים: מחשבים f′(x)f'(x). בשאלה יש בדרך כלל הדרכה, למשל "גזרו את ln⁡(x2+4)\ln(x^2+4)".

2. בודקים שהמונה הוא f′(x)f'(x) כפול מספר קבוע kk. אם כן, מוציאים את kk מהאינטגרל.

3. קובעים את הסימן של f(x)f(x) בקטע, וכותבים kln⁡f(x)+Ck\ln f(x)+C או kln⁡(−f(x))+Ck\ln(-f(x))+C.

4. בודקים בגזירה.

שים לב

מתקנים רק מספר קבוע. ב-∫xx2+4 dx\int\frac{x}{x^2+4}\,dx חסר רק הכופל 22, ולכן התשובה 12ln⁡(x2+4)+C\frac12\ln(x^2+4)+C. אבל ב-∫1x2+4 dx\int\frac{1}{x^2+4}\,dx חסר xx במונה, ואי אפשר "להוסיף" אותו: הדרך לא מתאימה.

שים לב

f′(x)(f(x))2\frac{f'(x)}{(f(x))^2} אינו נותן ln⁡\ln: זה כלל החזקה, ∫f′(x)(f(x))2 dx=−1f(x)+C\int\frac{f'(x)}{(f(x))^2}\,dx=-\frac{1}{f(x)}+C. רק כשהמכנה בחזקה 11 מקבלים ln⁡\ln.

דוגמה א - המכנה פולינום: מתקנים במספר קבוע

א. גזרו את הפונקציה ln⁡(x2+4)\ln(x^2+4).

ב. היעזרו בסעיף א וחשבו את ∫02xx2+4 dx\int_0^2\frac{x}{x^2+4}\,dx.

פתרון

1. א: x2+4>0x^2+4>0 לכל xx, ו-[ln⁡(x2+4)]′=2xx2+4\left[\ln(x^2+4)\right]'=\frac{2x}{x^2+4}.

2. ב: המכנה f(x)=x2+4f(x)=x^2+4, ו-f′(x)=2xf'(x)=2x. במונה יש x=12⋅2xx=\frac12\cdot2x, כלומר f′(x)f'(x) כפול המספר 12\frac12.

3. לכן ∫xx2+4 dx=12∫2xx2+4 dx=12ln⁡(x2+4)+C\int\frac{x}{x^2+4}\,dx=\frac12\int\frac{2x}{x^2+4}\,dx=\frac12\ln(x^2+4)+C.

4. מציבים גבולות: 12ln⁡8−12ln⁡4=12ln⁡84=12ln⁡2\frac12\ln8-\frac12\ln4=\frac12\ln\frac84=\frac12\ln2.

תשובה

א. 2xx2+4\frac{2x}{x^2+4}. ב. 12ln⁡2≈0.347\frac12\ln2\approx0.347

דוגמה ב - פונקציה טריגונומטרית: המונה הוא מינוס הנגזרת

חשבו את האינטגרל ∫0π3tan⁡x dx\int_0^{\frac{\pi}{3}}\tan x\,dx.

פתרון

1. כותבים tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}. המכנה f(x)=cos⁡xf(x)=\cos x, ו-f′(x)=−sin⁡xf'(x)=-\sin x. המונה הוא −f′(x)-f'(x).

2. בקטע [0,π3]\left[0,\frac{\pi}{3}\right] מתקיים cos⁡x>0\cos x>0 (בין 12\frac12 ל-11), ולכן הקדומה: −ln⁡(cos⁡x)-\ln(\cos x).

3. מציבים: −ln⁡(cos⁡π3)+ln⁡(cos⁡0)=−ln⁡12+ln⁡1=ln⁡2-\ln\left(\cos\frac{\pi}{3}\right)+\ln(\cos0)=-\ln\frac12+\ln1=\ln2.

4. התוצאה חיובית, כמו שצריך, כי tan⁡x≥0\tan x\ge0 בקטע.

תשובה

ln⁡2≈0.693\ln2\approx0.693

שאלות פתוחות על אינטגרל של f'(x)/f(x)

3. שטחים עם פונקציות לוגריתמיות

שטח שבחישוב שלו מופיע ln⁡\ln

כשהשטח מוגבל על ידי גרף של פונקציה כמו kx\frac{k}{x}, kmx+b\frac{k}{mx+b} או f′(x)f(x)\frac{f'(x)}{f(x)}, מחשבים אותו בדיוק כמו כל שטח, והקדומה פשוט יוצאת לוגריתמית. בתשובה מופיע ln⁡\ln, למשל 152−8ln⁡2\frac{15}{2}-8\ln2.

במדויק: אם ff ו-gg רציפות בקטע [a,b][a,b] ו-f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x) לכל xx בקטע, השטח בין שני הגרפים בקטע הוא ∫ab(f(x)−g(x))dx\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx (כש-g(x)=0g(x)=0 זה השטח בין גרף ff לציר ה-xx). הפונקציות חייבות להיות מוגדרות בכל הקטע: אסור שתהיה בו אסימפטוטה אנכית.

בגרף: השטח הכלוא בין f(x)=4xf(x)=\frac4x לישר y=5−xy=5-x. הגרפים נחתכים ב-(1,4)(1,4) וב-(4,1)(4,1), ובקטע [1,4][1,4] הישר מעל הגרף של ff.

2462468(1,4)(4,1)

שטח מתחת ל-kx\frac{k}{x}

אם k>0k>0 ו-0<a<b0<a<b, הפונקציה kx\frac{k}{x} חיובית בקטע [a,b][a,b], והשטח בין הגרף שלה לציר ה-xx בקטע הוא

∫abkx dx=k(ln⁡b−ln⁡a)=kln⁡ba\int_a^b\frac{k}{x}\,dx=k(\ln b-\ln a)=k\ln\frac{b}{a}.

השטח תלוי רק ביחס ba\frac{b}{a}: למשל מתחת ל-1x\frac1x השטח מ-11 עד 22 שווה לשטח מ-33 עד 66, ושניהם ln⁡2\ln2.

איך מחשבים כל סוג של שטח

מצב בקטע [a,b][a,b]השטח
f(x)≥0f(x)\ge0∫abf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx
f(x)≤0f(x)\le0−∫abf(x) dx-\int_a^b f(x)\,dx
ff מחליפה סימן ב-x=cx=cמחלקים ב-cc ומחברים את שני השטחים
בין שני גרפים, f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x)∫ab(f(x)−g(x))dx\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx
דרך הפתרון

חישוב שטח עם קדומה לוגריתמית

כשמבקשים שטח שמוגבל על ידי גרף של פונקציה כמו kx\frac{k}{x} או f′(x)f(x)\frac{f'(x)}{f(x)}:

1. כותבים את תחום ההגדרה, ומוודאים שהקטע לא חוצה אסימפטוטה אנכית.

2. מוצאים נקודות חיתוך. במשוואה עם שבר כמו 4x=5−x\frac4x=5-x כופלים במכנה (כאן x≠0x\ne0) ופותרים.

3. קובעים בכל קטע מי מעל מי: מציבים מספר אחד מתוך הקטע. אם פונקציה מחליפה סימן, מחלקים את הקטע.

4. כותבים אינטגרל לכל קטע ("עליונה פחות תחתונה"), מחשבים ומחברים.

5. מפשטים בעזרת חוקי הלוגריתמים, ובודקים שהתשובה חיובית.

שים לב

תשובה כמו 152−8ln⁡2\frac{15}{2}-8\ln2 נראית שלילית במבט ראשון. בודקים במספרים: 8ln⁡2≈5.558\ln2\approx5.55, ולכן השטח ≈1.95>0\approx1.95>0. שטח שיוצא שלילי מעיד על טעות בסדר החיסור.

שים לב

אם ff מחליפה סימן בקטע, אינטגרל אחד על כל הקטע נותן הפרש של שטחים, לא סכום. קודם מוצאים איפה f(x)=0f(x)=0. ב-ln⁡xx\frac{\ln x}{x} זה קורה ב-x=1x=1.

דוגמה א - שטח כלוא בין 4x\frac4x לישר

נתונים f(x)=4xf(x)=\frac4x והישר y=5−xy=5-x. חשבו את השטח הכלוא בין הגרף של ff לבין הישר.

פתרון

נתון: f(x)=4xf(x)=\frac4x והישר y=5−xy=5-x. המטרה: השטח הכלוא ביניהם.

1. נקודות חיתוך: 4x=5−x\frac4x=5-x. כופלים ב-xx (x≠0x\ne0): 4=5x−x24=5x-x^2, כלומר x2−5x+4=(x−1)(x−4)=0x^2-5x+4=(x-1)(x-4)=0. לכן x=1x=1 או x=4x=4. הנקודות: (1,4)(1,4) ו-(4,1)(4,1).

2. מי למעלה: ב-x=2x=2 הישר נותן 33 ו-f(2)=2f(2)=2. לכן בקטע [1,4][1,4] הישר מעל הגרף. האסימפטוטה x=0x=0 מחוץ לקטע.

3. השטח: ∫14(5−x−4x)dx=[5x−x22−4ln⁡x]14\int_1^4\left(5-x-\frac4x\right)dx=\left[5x-\frac{x^2}{2}-4\ln x\right]_1^4 (כאן x>0x>0).

4. מציבים: (20−8−4ln⁡4)−(5−12−0)=152−4ln⁡4\left(20-8-4\ln4\right)-\left(5-\frac12-0\right)=\frac{15}{2}-4\ln4.

5. מפשטים: 4ln⁡4=4ln⁡22=8ln⁡24\ln4=4\ln2^2=8\ln2, ולכן השטח 152−8ln⁡2≈1.95\frac{15}{2}-8\ln2\approx1.95.

תשובה

152−8ln⁡2≈1.95\frac{15}{2}-8\ln2\approx1.95

דוגמה ב - פונקציה שמחליפה סימן: ln⁡xx\frac{\ln x}{x}

נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡xxf(x)=\frac{\ln x}{x}.

א. גזרו את הפונקציה (ln⁡x)2(\ln x)^2.

ב. חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרף של ff, ציר ה-xx והישרים x=1ex=\frac1e ו-x=ex=e.

פתרון

נתון: f(x)=ln⁡xxf(x)=\frac{\ln x}{x}, מוגדרת כש-x>0x>0. המטרה: השטח בין הגרף לציר ה-xx מ-x=1ex=\frac1e עד x=ex=e.

1. א: [(ln⁡x)2]′=2ln⁡x⋅1x=2ln⁡xx\left[(\ln x)^2\right]'=2\ln x\cdot\frac1x=\frac{2\ln x}{x}. לכן 12(ln⁡x)2\frac12(\ln x)^2 היא קדומה של ff.

2. הסימן: x>0x>0, ולכן הסימן של ff הוא הסימן של ln⁡x\ln x. בקטע [1e,1]\left[\frac1e,1\right]: f(x)≤0f(x)\le0. בקטע [1,e][1,e]: f(x)≥0f(x)\ge0. מחלקים ב-x=1x=1.

3. ∫1e1f(x) dx=12(ln⁡1)2−12(ln⁡1e)2=0−12(−1)2=−12\int_{\frac1e}^{1}f(x)\,dx=\frac12(\ln1)^2-\frac12\left(\ln\frac1e\right)^2=0-\frac12(-1)^2=-\frac12. השטח בקטע הזה: 12\frac12.

4. ∫1ef(x) dx=12(ln⁡e)2−12(ln⁡1)2=12\int_1^e f(x)\,dx=\frac12(\ln e)^2-\frac12(\ln1)^2=\frac12. השטח בקטע הזה: 12\frac12.

5. מחברים: 12+12=1\frac12+\frac12=1. (אינטגרל אחד על כל הקטע היה נותן 00.)

1234-3-2-11(1,0)(1/e,-e)(e,1/e)
תשובה

א. 2ln⁡xx\frac{2\ln x}{x}. ב. השטח הוא 11.

שאלות פתוחות על שטחים עם פונקציות לוגריתמיות

4. מציאת פונקציה לפי נגזרת ונקודה

מציאת פונקציה לפי הנגזרת שלה ונקודה

אם יודעים רק את הנגזרת, יש אינסוף פונקציות מתאימות: כולן אותו גרף, מוזז למעלה או למטה. נקודה אחת על הגרף בוחרת מתוכן פונקציה אחת.

במדויק: אם f′(x)f'(x) נתונה בקטע, ו-FF קדומה שלה בקטע, אז בקטע f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C. אם הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) נמצאת על הגרף של ff ו-x0x_0 בקטע, אז C=y0−F(x0)C=y_0-F(x_0), ויש פונקציה אחת בדיוק כזו בקטע. אם תחום ההגדרה בנוי משני קטעים נפרדים (למשל x<0x<0 ו-x>0x>0), הנקודה קובעת את CC רק בקטע שלה.

בגרף: שלוש פונקציות שהנגזרת של כל אחת מהן היא 1x\frac1x (כש-x>0x>0): ln⁡x+2\ln x+2, ln⁡x\ln x ו-ln⁡x−1\ln x-1. רק אחת מהן עוברת דרך הנקודה (1,2)(1,2): f(x)=ln⁡x+2f(x)=\ln x+2.

123456-4-224(1,2)(1,0)(1,-1)
דרך הפתרון

מציאת ff לפי f′(x)f'(x) ונקודה

כשנתונה הנגזרת f′(x)f'(x) ונקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרף של ff:

1. כותבים את התחום שבו f′f' מוגדרת, ובוחרים את הקטע שמכיל את x0x_0.

2. מוצאים קדומה F(x)F(x) בקטע הזה, וכותבים f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C. ב-ln⁡\ln שמים לב לסימן: ln⁡x\ln x כש-x>0x>0, ln⁡(−x)\ln(-x) כש-x<0x<0.

3. מציבים את הנקודה: y0=F(x0)+Cy_0=F(x_0)+C, ומוצאים את CC.

4. כותבים את f(x)f(x), ובודקים: f(x0)=y0f(x_0)=y_0, ו-f′(x)f'(x) היא הנגזרת הנתונה.

הנקודה קובעת את CC רק בקטע שלה

כש-f′f' מוגדרת בשני קטעים נפרדים, כמו f′(x)=1xf'(x)=\frac1x (x≠0x\ne0), הקדומה בכל קטע יכולה לקבל קבוע אחר:

•כש-x>0x>0: f(x)=ln⁡x+C1f(x)=\ln x+C_1.

•כש-x<0x<0: f(x)=ln⁡(−x)+C2f(x)=\ln(-x)+C_2.

נקודה עם x0>0x_0>0 קובעת רק את C1C_1. כדי לקבוע גם את C2C_2 צריך נתון נוסף מהקטע x<0x<0.

שים לב

לא שוכחים את CC. בלי CC, f(x)=F(x)f(x)=F(x) כמעט אף פעם לא עוברת דרך הנקודה הנתונה.

שים לב

כשהנקודה היא (1,y0)(1,y_0), נוח לזכור ש-ln⁡1=0\ln1=0: האיבר הלוגריתמי נעלם בהצבה.

דוגמה - מציאת ff ונקודת הקיצון שלה

הנגזרת של הפונקציה ff היא f′(x)=1−2xf'(x)=1-\frac2x, והפונקציה מוגדרת כש-x>0x>0. הגרף של ff עובר בנקודה (1,4)(1,4).

א. מצאו את f(x)f(x).

ב. מצאו את נקודת הקיצון של ff וקבעו את סוגה.

פתרון

נתון: f′(x)=1−2xf'(x)=1-\frac2x, x>0x>0, והנקודה (1,4)(1,4) על הגרף. המטרה: f(x)f(x) ונקודת הקיצון.

1. א: קדומה כש-x>0x>0: ∫(1−2x)dx=x−2ln⁡x+C\int\left(1-\frac2x\right)dx=x-2\ln x+C.

2. מציבים את הנקודה: f(1)=1−2ln⁡1+C=1+C=4f(1)=1-2\ln1+C=1+C=4, ולכן C=3C=3. מכאן f(x)=x−2ln⁡x+3f(x)=x-2\ln x+3.

3. ב: f′(x)=0f'(x)=0: 1−2x=01-\frac2x=0, כלומר x=2x=2.

4. סימן הנגזרת: f′(x)=x−2xf'(x)=\frac{x-2}{x}. כש-0<x<20<x<2: f′(x)<0f'(x)<0, ו-ff יורדת. כש-x>2x>2: f′(x)>0f'(x)>0, ו-ff עולה. לכן ב-x=2x=2 יש מינימום.

5. f(2)=2−2ln⁡2+3=5−2ln⁡2≈3.61f(2)=2-2\ln2+3=5-2\ln2\approx3.61.

24602468(1,4)(2,5-2ln2)
תשובה

א. f(x)=x−2ln⁡x+3f(x)=x-2\ln x+3. ב. מינימום ב-(2,5−2ln⁡2)(2,5-2\ln2).

שאלות פתוחות על מציאת פונקציה לפי נגזרת ונקודה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.