דילוג לתוכן המרכזי

סיכום ישרים במישור ובמרחב

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בישרים במישור ובמרחב: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: נקודה כווקטור

כל נקודה במערכת צירים אפשר לתאר גם כחץ: החץ שיוצא מראשית הצירים OO ומגיע אל הנקודה. כך עוברים בקלות בין נקודות לווקטורים.

במדויק: וקטור המקום של הנקודה AA הוא הווקטור OA→\overrightarrow{OA}, שזנבו בראשית הצירים וראשו בנקודה AA. השיעורים שלו שווים לשיעורי הנקודה: אם A(a1,a2,a3)A(a_1,a_2,a_3), אז OA→=(a1,a2,a3)\overrightarrow{OA}=(a_1,a_2,a_3). במישור יש שני שיעורים: A(a1,a2)A(a_1,a_2) ו-OA→=(a1,a2)\overrightarrow{OA}=(a_1,a_2).

לכן הווקטור בין שתי נקודות הוא AB→=OB→−OA→\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{OB}-\overrightarrow{OA}: ראש פחות זנב.

בסרטוט: A(1,3)A(1,3) ו-B(5,1)B(5,1). וקטורי המקום הם OA→=(1,3)\overrightarrow{OA}=(1,3) ו-OB→=(5,1)\overrightarrow{OB}=(5,1), והווקטור ביניהן הוא AB→=(5−1, 1−3)=(4,−2)\overrightarrow{AB}=(5-1,\ 1-3)=(4,-2).

-1123456-112345A(1,3)B(5,1)

תזכורת: וקטורים מקבילים

שני וקטורים מקבילים כשהם על אותו כיוון או על כיוונים מנוגדים. אחד מהם הוא פשוט "מתיחה" של השני, אולי עם היפוך כיוון.

במדויק: שני וקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} השונים מ-0‾\underline{0} מקבילים אם ורק אם יש מספר k≠0k\ne0 כך ש-v‾=ku‾\underline{v}=k\underline{u}. בהצגה אלגברית: כל שיעור של v‾\underline{v} שווה ל-kk כפול השיעור המתאים של u‾\underline{u}, עם אותו kk בכל השיעורים.

למשל (−4,2,−6)=−2⋅(2,−1,3)(-4,2,-6)=-2\cdot(2,-1,3), ולכן שני הווקטורים מקבילים. (2,1,2)(2,1,2) ו-(2,−1,3)(2,-1,3) אינם מקבילים: מהשיעור הראשון k=1k=1, ואז השיעור השני היה צריך להיות −1-1.

כששיעור של u‾\underline{u} הוא 00, גם השיעור המתאים של v‾\underline{v} חייב להיות 00. למשל (2,0,−4)=2⋅(1,0,−2)(2,0,-4)=2\cdot(1,0,-2) מקבילים, אבל (2,1,−4)(2,1,-4) ו-(1,0,−2)(1,0,-2) אינם מקבילים.

1. הצגה פרמטרית של ישר במישור

הצגה פרמטרית של ישר

כדי לקבוע ישר מספיקים שני דברים: נקודה אחת שעליו, וכיוון. מתחילים בנקודה AA וזזים ממנה בכיוון של וקטור u‾\underline{u}: צעד אחד קדימה, שני צעדים, חצי צעד אחורה. כל נקודה שמגיעים אליה כך נמצאת על הישר, ואין אחרות.

במדויק: יהיו AA נקודה ו-u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0} וקטור. הישר שעובר דרך AA בכיוון u‾\underline{u} הוא קבוצת כל הנקודות XX שעבורן יש מספר ממשי tt כך ש-x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u}, כאשר x‾=OX→\underline{x}=\overrightarrow{OX} ו-a‾=OA→\underline{a}=\overrightarrow{OA}. הווקטור u‾\underline{u} נקרא וקטור כיוון של הישר, והמספר tt נקרא פרמטר. כל ערך של tt נותן נקודה אחת של הישר, וכל נקודה של הישר מתקבלת מערך אחד בלבד של tt.

בסרטוט: הישר l: x‾=(−1,1)+t(2,1)l:\ \underline{x}=(-1,1)+t(2,1). ב-t=0t=0 מקבלים את A(−1,1)A(-1,1) עצמה. ב-t=1t=1 זזים צעד אחד בכיוון u‾\underline{u} ומגיעים ל-(1,2)(1,2), ב-t=2t=2 ל-(3,3)(3,3), וב-t=−1t=-1 זזים צעד אחורה ל-(−3,0)(-3,0). כש-tt עובר על כל המספרים הממשיים, הנקודות ממלאות את כל הישר.

בדרך כותבים את הישר כך: l: x‾=(−1,1)+t(2,1)l:\ \underline{x}=(-1,1)+t(2,1), כאשר x‾=(x,y)\underline{x}=(x,y).

-4-224-224at=-1A, t=0t=1t=2

ישר דרך נקודה וכיוון, וישר דרך שתי נקודות

•ישר דרך הנקודה AA בכיוון u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}: x‾=OA→+tu‾\underline{x}=\overrightarrow{OA}+t\underline{u}.

•ישר דרך שתי נקודות שונות AA ו-BB: וקטור הכיוון הוא AB→\overrightarrow{AB}, ולכן x‾=OA→+tAB→\underline{x}=\overrightarrow{OA}+t\overrightarrow{AB}.

לאותו ישר יש הרבה הצגות

•במקום AA אפשר לקחת כל נקודה אחרת על הישר.

•במקום u‾\underline{u} אפשר לקחת כל וקטור ku‾k\underline{u} עם k≠0k\ne0. למשל x‾=(1,2)+t(3,−3)\underline{x}=(1,2)+t(3,-3) ו-x‾=(1,2)+t(1,−1)\underline{x}=(1,2)+t(1,-1) הם אותו ישר.

דרך הפתרון

בדיקה אם נקודה נמצאת על ישר

כשנתונים ישר x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} ונקודה PP:

1. כותבים OP→=a‾+tu‾\overrightarrow{OP}=\underline{a}+t\underline{u} ומשווים שיעור-שיעור. מקבלים משוואה אחת לכל שיעור.

2. פותרים את tt ממשוואה שבה השיעור של u‾\underline{u} שונה מ-00.

3. מציבים את tt הזה בכל שאר המשוואות.

4. אם כל המשוואות מתקיימות, PP על הישר. אם אחת מהן לא מתקיימת, PP לא על הישר.

הקשר לשיפוע של ישר במישור

וקטור הכיוון u‾=(u1,u2)\underline{u}=(u_1,u_2)מה הישר
u1≠0u_1\ne0ישר עם שיפוע m=u2u1m=\frac{u_2}{u_1}
u1=0u_1=0ישר מקביל לציר ה-yy: x=a1x=a_1, אין לו שיפוע

בכיוון ההפוך: לישר y=mx+by=mx+b יש ההצגה x‾=(0,b)+t(1,m)\underline{x}=(0,b)+t(1,m).

שים לב

באותה נקודה tt הוא אותו מספר בכל השיעורים. אם משוואה אחת נותנת t=2t=2 ומשוואה אחרת t=3t=3, הנקודה לא על הישר.

דוגמה - ישר דרך שתי נקודות, בדיקת נקודה וחיתוך עם ציר

נתונות הנקודות A(1,2)A(1,2) ו-B(4,−1)B(4,-1).

א. כתבו הצגה פרמטרית של הישר ABAB.

ב. האם הנקודה C(7,−4)C(7,-4) נמצאת על הישר?

ג. מצאו את נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה-xx.

פתרון

1. נתון: שתי נקודות על הישר. המטרה: הצגה פרמטרית, בדיקה של CC, וחיתוך עם ציר ה-xx.

2. א. וקטור כיוון: AB→=(4−1, −1−2)=(3,−3)\overrightarrow{AB}=(4-1,\ -1-2)=(3,-3). אפשר לקחת וקטור מקביל פשוט יותר, (1,−1)(1,-1). ההצגה: x‾=(1,2)+t(1,−1)\underline{x}=(1,2)+t(1,-1).

3. ב. משווים: (7,−4)=(1+t, 2−t)(7,-4)=(1+t,\ 2-t). מהשיעור הראשון t=6t=6. בשיעור השני: 2−6=−42-6=-4, מתקיים. לכן CC על הישר, עם t=6t=6.

4. ג. על ציר ה-xx מתקיים y=0y=0: 2−t=02-t=0, ולכן t=2t=2. מציבים: x=1+2=3x=1+2=3.

תשובה

א. x‾=(1,2)+t(1,−1)\underline{x}=(1,2)+t(1,-1). ב. כן (t=6t=6). ג. (3,0)(3,0).

שאלות פתוחות על הצגה פרמטרית של ישר במישור

2. הצגה פרמטרית של ישר במרחב

ישר במרחב

במרחב אין לישר משוואה אחת כמו y=mx+by=mx+b. אבל ההצגה הפרמטרית עובדת בדיוק כמו במישור: נקודה, כיוון, והולכים בכיוון הזה. ההבדל היחיד הוא שלכל נקודה ולכל וקטור יש שלושה שיעורים.

במדויק: הישר במרחב שעובר דרך A(a1,a2,a3)A(a_1,a_2,a_3) בכיוון u‾=(u1,u2,u3)≠0‾\underline{u}=(u_1,u_2,u_3)\ne\underline{0} הוא קבוצת כל הנקודות XX שעבורן יש מספר ממשי tt כך ש-x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u}, כאשר x‾=OX→=(x,y,z)\underline{x}=\overrightarrow{OX}=(x,y,z) ו-a‾=OA→\underline{a}=\overrightarrow{OA}.

בסרטוט: הישר l: x‾=(0,1,3)+t(2,1,−1)l:\ \underline{x}=(0,1,3)+t(2,1,-1). ב-t=0t=0 מקבלים את A(0,1,3)A(0,1,3), ב-t=1t=1 את B(2,2,2)B(2,2,2), וב-t=3t=3 את C(6,4,0)C(6,4,0). ב-CC השיעור zz הוא 00, ולכן שם הישר פוגש את המישור xyxy. הקווים המקווקווים מראים את מקום CC במישור הזה: x=6x=6, y=4y=4.

auOxyzlABC(6,0,0)(0,4,0)

הישר בשיעורים

x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} פירושו שלוש משוואות, אחת לכל שיעור:

x=a1+tu1,y=a2+tu2,z=a3+tu3x=a_1+tu_1,\quad y=a_2+tu_2,\quad z=a_3+tu_3

ישר דרך שתי נקודות, וכל הבדיקות, נעשים כמו במישור, עם שיעור שלישי.

ישרים מקבילים לצירים

הישרוקטור כיוון
מקביל לציר ה-xx(1,0,0)(1,0,0)
מקביל לציר ה-yy(0,1,0)(0,1,0)
מקביל לציר ה-zz(0,0,1)(0,0,1)

הצירים עצמם עוברים דרך הראשית. למשל ציר ה-xx: x‾=t(1,0,0)\underline{x}=t(1,0,0).

דרך הפתרון

נקודת החיתוך של ישר עם מישור צירים

כשמחפשים איפה הישר x‾=a‾+tu‾\underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} פוגש מישור צירים:

1. בוחרים את השיעור שמתאפס במישור: במישור xyxy z=0z=0, במישור xzxz y=0y=0, במישור yzyz x=0x=0.

2. משווים את השיעור הזה של הישר ל-00 ופותרים את tt.

3. מציבים את tt בהצגה ומקבלים את הנקודה.

4. אם השיעור המתאים של u‾\underline{u} הוא 00, במשוואה של צעד 2 אין tt. למשל במישור xyxy עם u3=0u_3=0 המשוואה היא a3=0a_3=0. כשהיא מתקיימת, כל הישר נמצא במישור. כשהיא לא מתקיימת, לישר אין נקודה במישור.

שים לב

במרחב בודקים נקודה בכל שלושת השיעורים. שני שיעורים שנותנים אותו tt עוד לא מספיקים.

דוגמה - ישר במרחב: בדיקת נקודות וחיתוך עם מישור xyxy

נתונות הנקודות A(2,−1,3)A(2,-1,3) ו-B(4,1,−1)B(4,1,-1).

א. כתבו הצגה פרמטרית של הישר ABAB.

ב. בדקו אם הנקודות C(5,2,−3)C(5,2,-3) ו-D(0,−3,8)D(0,-3,8) נמצאות על הישר.

ג. מצאו את הנקודה שבה הישר חותך את המישור xyxy.

פתרון

1. נתון: שתי נקודות על הישר. המטרה: הצגה, בדיקה של CC ושל DD, וחיתוך עם המישור xyxy.

2. א. AB→=(2,2,−4)=2⋅(1,1,−2)\overrightarrow{AB}=(2,2,-4)=2\cdot(1,1,-2). לוקחים את (1,1,−2)(1,1,-2): x‾=(2,−1,3)+t(1,1,−2)\underline{x}=(2,-1,3)+t(1,1,-2).

3. ב. CC: (5,2,−3)=(2+t, −1+t, 3−2t)(5,2,-3)=(2+t,\ -1+t,\ 3-2t). מהשיעור הראשון t=3t=3. שני: −1+3=2-1+3=2, מתקיים. שלישי: 3−6=−33-6=-3, מתקיים. לכן CC על הישר.

4. DD: (0,−3,8)=(2+t, −1+t, 3−2t)(0,-3,8)=(2+t,\ -1+t,\ 3-2t). מהשיעור הראשון t=−2t=-2. שני: −1−2=−3-1-2=-3, מתקיים. שלישי: 3+4=7≠83+4=7\ne8. לכן DD לא על הישר.

5. ג. במישור xyxy z=0z=0: 3−2t=03-2t=0, ולכן t=32t=\frac32. מציבים: x=2+32=72x=2+\frac32=\frac72, y=−1+32=12y=-1+\frac32=\frac12.

תשובה

א. x‾=(2,−1,3)+t(1,1,−2)\underline{x}=(2,-1,3)+t(1,1,-2). ב. CC על הישר, DD לא. ג. (72,12,0)(\frac72,\frac12,0).

שאלות פתוחות על הצגה פרמטרית של ישר במרחב

3. מצב הדדי בין ישרים: נחתכים ומקבילים

ישרים נחתכים וישרים מקבילים

שני ישרים יכולים להיפגש בנקודה אחת, ויכולים ללכת זה לצד זה בלי להיפגש אף פעם. אלה שני המצבים המוכרים מהמישור, והם קיימים גם במרחב.

במדויק: שני ישרים נחתכים אם יש להם נקודה משותפת אחת בדיוק. שני ישרים מקבילים אם הם שונים, נמצאים באותו מישור, ואין להם נקודה משותפת. בהצגה פרמטרית: שני ישרים מקבילים אם ורק אם וקטורי הכיוון שלהם מקבילים, ויש נקודה של ישר אחד שאינה על הישר השני.

שני ישרים במישור. בגרף הראשון l1: x‾=(0,1)+t(2,1)l_1:\ \underline{x}=(0,1)+t(2,1) ו-l2: x‾=(0,4)+s(1,−1)l_2:\ \underline{x}=(0,4)+s(1,-1): וקטורי הכיוון לא מקבילים, והישרים נחתכים ב-(2,2)(2,2). בגרף השני l1l_1 ו-l2: x‾=(0,−2)+s(−2,−1)l_2:\ \underline{x}=(0,-2)+s(-2,-1): וקטורי הכיוון מקבילים, (−2,−1)=−1⋅(2,1)(-2,-1)=-1\cdot(2,1), והישרים מקבילים.

-4-2246-2-112345(2,2)
-4-2246-33(0,1)(0,-2)

מתי שני ישרים מקבילים

נתונים l1: x‾=a‾+tu‾l_1:\ \underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} ו-l2: x‾=b‾+sv‾l_2:\ \underline{x}=\underline{b}+s\underline{v}. הישרים מקבילים כאשר v‾=ku‾\underline{v}=k\underline{u} עבור k≠0k\ne0 וגם הנקודה BB (שבה OB→=b‾\overrightarrow{OB}=\underline{b}) אינה על l1l_1.

דרך הפתרון

מציאת נקודת החיתוך של שני ישרים

כשנתונים שני ישרים שווקטורי הכיוון שלהם לא מקבילים:

1. כותבים את שני הישרים עם פרמטרים שונים, למשל tt ו-ss.

2. משווים: a‾+tu‾=b‾+sv‾\underline{a}+t\underline{u}=\underline{b}+s\underline{v}, שיעור-שיעור. במישור יש שתי משוואות, במרחב שלוש.

3. בוחרים שתי משוואות שמהן אפשר למצוא את tt ואת ss, ופותרים.

4. במרחב: מציבים את tt ואת ss במשוואה השלישית. אם היא מתקיימת, הישרים נחתכים. אם לא, אין להם נקודה משותפת.

5. מציבים את tt ב-l1l_1 ומקבלים את נקודת החיתוך. בדיקה: הצבת ss ב-l2l_2 נותנת את אותה נקודה.

שים לב

לא משתמשים באותה אות לשני הפרמטרים. נקודת החיתוך מתקבלת בדרך כלל מערך אחד של tt בישר הראשון ומערך אחר של ss בישר השני.

שים לב

במישור, שני ישרים שווקטורי הכיוון שלהם לא מקבילים תמיד נחתכים. במרחב זה לא מספיק: צריך גם שהמשוואה השלישית תתקיים.

דוגמה א - ישרים נחתכים במרחב: מציאת נקודת החיתוך

נתונים הישרים l1: x‾=(1,0,2)+t(1,2,−1)l_1:\ \underline{x}=(1,0,2)+t(1,2,-1) ו-l2: x‾=(1,6,−4)+s(1,−1,2)l_2:\ \underline{x}=(1,6,-4)+s(1,-1,2). הראו שהישרים נחתכים, ומצאו את נקודת החיתוך.

פתרון

1. נתון: שני ישרים במרחב. המטרה: להראות שיש להם נקודה משותפת אחת, ולמצוא אותה.

2. וקטורי הכיוון (1,2,−1)(1,2,-1) ו-(1,−1,2)(1,-1,2) לא מקבילים: מהשיעור הראשון k=1k=1, אבל 2≠−12\ne-1. לכן הישרים לא מקבילים.

3. משווים שיעור-שיעור: 1+t=1+s1+t=1+s, 2t=6−s2t=6-s, 2−t=−4+2s2-t=-4+2s.

4. מהמשוואה הראשונה t=st=s. מציבים בשנייה: 2t=6−t2t=6-t, ולכן t=2t=2 ו-s=2s=2.

5. בודקים במשוואה השלישית: 2−2=02-2=0 ו-−4+2⋅2=0-4+2\cdot2=0. מתקיים, ולכן הישרים נחתכים.

6. מציבים t=2t=2 ב-l1l_1: (1+2, 4, 2−2)=(3,4,0)(1+2,\ 4,\ 2-2)=(3,4,0). בדיקה עם s=2s=2 ב-l2l_2: (1+2, 6−2, −4+4)=(3,4,0)(1+2,\ 6-2,\ -4+4)=(3,4,0).

תשובה

הישרים נחתכים בנקודה (3,4,0)(3,4,0).

דוגמה ב - וקטורי כיוון מקבילים: ישרים מקבילים במישור

נתונים הישרים l1: x‾=(1,2)+t(2,−3)l_1:\ \underline{x}=(1,2)+t(2,-3) ו-l2: x‾=(0,6)+s(−4,6)l_2:\ \underline{x}=(0,6)+s(-4,6). מהו המצב ההדדי בין הישרים?

פתרון

1. משווים את וקטורי הכיוון: (−4,6)=−2⋅(2,−3)(-4,6)=-2\cdot(2,-3). הם מקבילים, ולכן הישרים מקבילים או מתלכדים.

2. בודקים אם הנקודה (0,6)(0,6) של l2l_2 נמצאת על l1l_1: (0,6)=(1+2t, 2−3t)(0,6)=(1+2t,\ 2-3t). מהשיעור הראשון t=−12t=-\frac12. בשיעור השני: 2−3⋅(−12)=72≠62-3\cdot(-\frac12)=\frac72\ne6.

3. הנקודה לא על l1l_1, ולכן הישרים שונים. הם מקבילים.

-2-112345-448(1,2)(0,6)
תשובה

הישרים מקבילים.

שאלות פתוחות על מצב הדדי בין ישרים: נחתכים ומקבילים

4. ישרים מצטלבים ומתלכדים

ישרים מצטלבים וישרים מתלכדים

במרחב יש מצב חדש: שני ישרים שלא נפגשים, אבל גם לא מקבילים. הם עוברים זה ליד זה בכיוונים שונים, כמו שני כבישים שאחד מהם עובר על גשר מעל השני. מצב נוסף הוא שתי הצגות שונות שמתארות בעצם את אותו ישר.

במדויק: שני ישרים מצטלבים אם אין מישור שמכיל את שניהם. לישרים מצטלבים אין נקודה משותפת, ווקטורי הכיוון שלהם לא מקבילים. מצב כזה קיים רק במרחב, לא במישור. שני ישרים מתלכדים אם הם אותו ישר: כל נקודה של אחד מהם נמצאת על השני.

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' הישר l1l_1 עובר דרך המקצוע ABAB, והישר l2l_2 דרך המקצוע CC′CC'. אין להם נקודה משותפת, והם לא מקבילים: ABAB אופקי ו-CC′CC' אנכי. לכן הם מצטלבים.

l1l2ABCDA'B'C'D'

ארבעת המצבים של שני ישרים

המצבוקטורי הכיווןנקודות משותפות
מתלכדיםמקביליםכל הנקודות
מקביליםמקביליםאין
נחתכיםלא מקביליםאחת
מצטלבים (רק במרחב)לא מקביליםאין
דרך הפתרון

קביעת המצב ההדדי של שני ישרים

כשנתונים l1: x‾=a‾+tu‾l_1:\ \underline{x}=\underline{a}+t\underline{u} ו-l2: x‾=b‾+sv‾l_2:\ \underline{x}=\underline{b}+s\underline{v}:

1. בודקים אם v‾=ku‾\underline{v}=k\underline{u} עבור kk כלשהו.

2. אם כן: בודקים אם הנקודה BB (שבה OB→=b‾\overrightarrow{OB}=\underline{b}) נמצאת על l1l_1. אם כן, הישרים מתלכדים. אם לא, הם מקבילים.

3. אם לא: משווים a‾+tu‾=b‾+sv‾\underline{a}+t\underline{u}=\underline{b}+s\underline{v} ופותרים. אם יש פתרון, הישרים נחתכים. אם אין פתרון, הם מצטלבים.

שים לב

"אין נקודה משותפת" לא אומר "מקבילים". גם לישרים מצטלבים אין נקודה משותפת. ההבדל: במקבילים וקטורי הכיוון מקבילים, ובמצטלבים לא.

שים לב

ישרים מתלכדים יכולים להיראות שונים לגמרי בהצגה: נקודה אחרת ווקטור כיוון אחר. לכן לא מסיקים "ישרים שונים" רק כי ההצגות שונות.

דוגמה א - מערכת בלי פתרון: ישרים מצטלבים

נתונים הישרים l1: x‾=(1,0,2)+t(1,2,−1)l_1:\ \underline{x}=(1,0,2)+t(1,2,-1) ו-l2: x‾=(0,1,1)+s(1,0,1)l_2:\ \underline{x}=(0,1,1)+s(1,0,1). מהו המצב ההדדי בין הישרים?

פתרון

1. וקטורי הכיוון (1,2,−1)(1,2,-1) ו-(1,0,1)(1,0,1): מהשיעור הראשון k=1k=1, אבל 0≠20\ne2. הם לא מקבילים, ולכן הישרים נחתכים או מצטלבים.

2. משווים שיעור-שיעור: 1+t=s1+t=s, 2t=12t=1, 2−t=1+s2-t=1+s.

3. מהמשוואה השנייה t=12t=\frac12, ומהראשונה s=32s=\frac32.

4. בודקים במשוואה השלישית: 2−12=322-\frac12=\frac32, ואילו 1+32=521+\frac32=\frac52. 32≠52\frac32\ne\frac52, ולכן למערכת אין פתרון.

5. אין נקודה משותפת, וּוקטורי הכיוון לא מקבילים. לכן הישרים מצטלבים.

תשובה

הישרים מצטלבים.

דוגמה ב - וקטורי כיוון מקבילים ונקודה משותפת: מתלכדים

נתונים הישרים l1: x‾=(2,−1,0)+t(1,3,−2)l_1:\ \underline{x}=(2,-1,0)+t(1,3,-2) ו-l2: x‾=(4,5,−4)+s(−2,−6,4)l_2:\ \underline{x}=(4,5,-4)+s(-2,-6,4). מהו המצב ההדדי בין הישרים?

פתרון

1. וקטורי הכיוון: (−2,−6,4)=−2⋅(1,3,−2)(-2,-6,4)=-2\cdot(1,3,-2). הם מקבילים, ולכן הישרים מקבילים או מתלכדים.

2. בודקים אם (4,5,−4)(4,5,-4) על l1l_1: (4,5,−4)=(2+t, −1+3t, −2t)(4,5,-4)=(2+t,\ -1+3t,\ -2t). מהשיעור הראשון t=2t=2. שני: −1+6=5-1+6=5, מתקיים. שלישי: −4-4, מתקיים.

3. לישרים יש נקודה משותפת וכיוון משותף, ולכן הם אותו ישר.

תשובה

הישרים מתלכדים.

שאלות פתוחות על ישרים מצטלבים ומתלכדים

5. זווית בין שני ישרים

הזווית בין שני ישרים

כששני ישרים נחתכים, נוצרות ארבע זוויות: שתי זוויות קודקודיות חדות ושתי קהות (או ארבע זוויות ישרות). הזווית בין הישרים היא הזווית שאינה קהה.

במדויק: הזווית בין שני ישרים נחתכים היא הזווית הקטנה מבין הזוויות שנוצרות בנקודת החיתוך, ולכן 0∘<θ≤90∘0^\circ<\theta\le90^\circ. בין שני ישרים מקבילים או מתלכדים הזווית היא 0∘0^\circ. הזווית בין שני ישרים מצטלבים היא הזווית בין שני ישרים נחתכים שמקבילים להם, אחד לכל ישר. בכל המקרים 0∘≤θ≤90∘0^\circ\le\theta\le90^\circ.

הזווית בין הישרים תלויה רק בכיוונים שלהם. בסרטוט, u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} וקטורי כיוון של שני ישרים שנחתכים ב-PP. הזווית בין הווקטורים היא β\beta, והיא קהה. הזווית בין הישרים היא θ=180∘−β\theta=180^\circ-\beta.

לכן הזווית בין הישרים שווה לזווית בין וקטורי הכיוון כשזו לא קהה, ול-180∘180^\circ פחות הזווית הזאת כשהיא קהה.

uvβθPABCD

חישוב הזווית בין שני ישרים

אם u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} וקטורי כיוון של שני ישרים, הזווית θ\theta בין הישרים מקיימת:

cos⁡θ=∣u‾⋅v‾∣∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\theta=\frac{|\underline{u}\cdot\underline{v}|}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}

הנוסחה נכונה לכל המצבים: נחתכים, מצטלבים, מקבילים (שם מתקבל cos⁡θ=1\cos\theta=1).

ישרים מאונכים

הזווית בין שני ישרים היא 90∘90^\circ אם ורק אם u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0. זה נכון גם לישרים מצטלבים.

דרך הפתרון

מציאת הזווית בין שני ישרים

כשנתונים שני ישרים בהצגה פרמטרית:

1. רושמים את וקטורי הכיוון u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}. הנקודות שבהצגה לא משפיעות על הזווית.

2. מחשבים u‾⋅v‾=u1v1+u2v2+u3v3\underline{u}\cdot\underline{v}=u_1v_1+u_2v_2+u_3v_3.

3. מחשבים ∣u‾∣|\underline{u}| ו-∣v‾∣|\underline{v}|.

4. מציבים בנוסחה, עם ערך מוחלט במונה, ומוצאים את θ\theta.

שים לב

בלי הערך המוחלט אפשר לקבל זווית קהה. זו הזווית בין הווקטורים, לא בין הישרים. בדיקה: התשובה תמיד בין 0∘0^\circ ל-90∘90^\circ.

דוגמה א - מכפלה סקלרית שלילית: ישרים מצטלבים

נתונים הישרים l1: x‾=(1,1,0)+t(2,−1,2)l_1:\ \underline{x}=(1,1,0)+t(2,-1,2) ו-l2: x‾=(3,0,5)+s(0,4,−3)l_2:\ \underline{x}=(3,0,5)+s(0,4,-3). הישרים מצטלבים. מצאו את הזווית בין הישרים.

פתרון

1. הזווית תלויה רק בווקטורי הכיוון: u‾=(2,−1,2)\underline{u}=(2,-1,2) ו-v‾=(0,4,−3)\underline{v}=(0,4,-3).

2. מכפלה סקלרית: u‾⋅v‾=2⋅0+(−1)⋅4+2⋅(−3)=−10\underline{u}\cdot\underline{v}=2\cdot0+(-1)\cdot4+2\cdot(-3)=-10.

3. אורכים: ∣u‾∣=4+1+4=3|\underline{u}|=\sqrt{4+1+4}=3, ∣v‾∣=0+16+9=5|\underline{v}|=\sqrt{0+16+9}=5.

4. cos⁡θ=∣−10∣3⋅5=23\cos\theta=\frac{|-10|}{3\cdot5}=\frac23, ולכן θ≈48.19∘\theta\approx48.19^\circ.

5. בלי הערך המוחלט היינו מקבלים ≈131.81∘\approx131.81^\circ. זו הזווית בין הווקטורים, והיא קהה.

תשובה

θ≈48.19∘\theta\approx48.19^\circ (cos⁡θ=23\cos\theta=\frac23).

דוגמה ב - ניצבות בין ישרים: מציאת פרמטר

נתונים הישרים l1: x‾=(0,2,1)+t(1,k,2)l_1:\ \underline{x}=(0,2,1)+t(1,k,2) ו-l2: x‾=(4,0,−1)+s(3,−1,k)l_2:\ \underline{x}=(4,0,-1)+s(3,-1,k), כאשר kk פרמטר. עבור איזה ערך של kk הזווית בין הישרים היא 90∘90^\circ?

פתרון

1. נתון: וקטורי הכיוון (1,k,2)(1,k,2) ו-(3,−1,k)(3,-1,k). המטרה: kk שעבורו הישרים מאונכים.

2. ישרים מאונכים כשהמכפלה הסקלרית של וקטורי הכיוון היא 00: 1⋅3+k⋅(−1)+2⋅k=01\cdot3+k\cdot(-1)+2\cdot k=0.

3. מפשטים: 3+k=03+k=0, ולכן k=−3k=-3.

4. בדיקה: (1,−3,2)⋅(3,−1,−3)=3+3−6=0(1,-3,2)\cdot(3,-1,-3)=3+3-6=0.

תשובה

k=−3k=-3

שאלות פתוחות על זווית בין שני ישרים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.