דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חפיפת צורות במישור

מתמטיקה כיתה ז' · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחפיפת צורות במישור: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

תזכורת: איך מסמנים צורה

בגאומטריה נותנים שמות לנקודות. מסמנים כל קודקוד באות לטינית גדולה: AA, BB, CC. כך אפשר לדבר על צורה בלי להצביע עליה.

במדויק: משולש עם הקודקודים AA, BB, CC נקרא משולש ABCABC. הצלע שבין הקודקודים AA ו-BB היא הקטע ABAB, והאורך שלה נכתב ABAB. הזווית שהקודקוד שלה BB נכתבת ∠B\angle B או ∠ABC\angle ABC: האות האמצעית היא תמיד הקודקוד.

בנושא הזה נזיז, נסובב ונהפוך צורות. את הקודקוד שאליו מגיע AA אחרי התנועה נסמן A′A' (קוראים: "A תג"). כך רואים מיד איזה קודקוד עבר לאן.

ABC

תזכורת: ניצב ומרחק מישר

כשקטע פוגש ישר בזווית ישרה, אומרים שהוא ניצב לישר. זה יעזור לנו בשיעור על שיקוף.

במדויק: ישר (או קטע) ניצב לישר (או קטע) אחר אם הם נחתכים בזווית ישרה, 90∘90^\circ. המרחק של נקודה PP מישר הוא אורך הקטע הניצב לישר מהנקודה PP עד הישר. אם PP נמצאת על הישר, המרחק שלה מהישר הוא 00.

באיור PMPM ניצב לישר ABAB, ולכן המרחק של PP מהישר ABAB הוא האורך PMPM. כל קטע אחר מ-PP אל הישר ארוך יותר.

ABMP

1. צורות חופפות: מושג החפיפה

צורות חופפות

גזרו משולש מנייר, והניחו אותו על משולש אחר. אם הוא מכסה אותו בדיוק, בלי שום חלק שבולט, שני המשולשים חופפים. מותר להזיז את המשולש, לסובב אותו וגם להפוך אותו על הצד השני.

במדויק: שתי צורות נקראות חופפות אם אפשר להניח אחת מהן על האחרת כך שתכסה אותה בדיוק. לשם כך מותר להזיז, לסובב ולהפוך את הצורה, אבל אסור למתוח, לכווץ או לשנות אותה.

כשצורה אחת מכסה את השנייה, כל קודקוד נופל על קודקוד. קודקודים כאלה נקראים קודקודים מתאימים, וכך גם הצלעות והזוויות שלהם.

באיור המשולש DEFDEF חופף למשולש ABCABC: הפכו אותו והזיזו אותו. הקודקודים המתאימים: AA עם DD, BB עם EE, CC עם FF. צלעות שוות מסומנות באותו מספר קווים, וזוויות שוות באותו מספר קשתות.

ABCDEF

צלעות וזוויות בצורות חופפות

בשתי צורות חופפות:

•כל שתי צלעות מתאימות שוות באורכן.

•כל שתי זוויות מתאימות שוות בגודלן.

לכן לצורות חופפות יש אותו היקף.

חפיפה ושטח

•צורות חופפות שוות בשטחן.

•צורות ששטחן שווה אינן בהכרח חופפות.

שים לב

צריך לדעת איזה קודקוד מתאים לאיזה. צלע מתאימה היא הצלע שמכסה אותה, לא הצלע שנמצאת באותו מקום בציור.

שים לב

שני ריבועים שהצלעות שלהם 22 ס"מ ו-33 ס"מ אינם חופפים. יש להם אותה צורה, אבל לא אותו גודל.

דוגמה א - מציאת צלעות וזוויות בצורה החופפת

המשולש DEFDEF חופף למשולש ABCABC. הקודקודים המתאימים הם AA עם DD, BB עם EE ו-CC עם FF.

במשולש ABCABC: AB=6AB=6 ס"מ, AC=8AC=8 ס"מ, BC=10BC=10 ס"מ, ∠A=90∘\angle A=90^\circ.

מצאו את DEDE, DFDF, EFEF ואת ∠D\angle D, ואת ההיקף של המשולש DEFDEF.

פתרון

1. נתון: המשולשים חופפים, וידוע אילו קודקודים מתאימים. המטרה: הצלעות, הזווית DD וההיקף של DEFDEF.

2. DEDE מתאימה ל-ABAB (הקודקודים D,ED,E מתאימים ל-A,BA,B). צלעות מתאימות שוות, ולכן DE=6DE=6 ס"מ.

3. באותו אופן DF=AC=8DF=AC=8 ס"מ ו-EF=BC=10EF=BC=10 ס"מ.

4. ∠D\angle D מתאימה ל-∠A\angle A. זוויות מתאימות שוות, ולכן ∠D=90∘\angle D=90^\circ.

5. ההיקף: 6+8+10=246+8+10=24 ס"מ.

68106810ABCDEF
תשובה

DE=6DE=6 ס"מ, DF=8DF=8 ס"מ, EF=10EF=10 ס"מ, ∠D=90∘\angle D=90^\circ, היקף 2424 ס"מ.

דוגמה ב - שטח שווה אבל הצורות אינן חופפות

מלבן אחד הוא 88 ס"מ על 33 ס"מ. מלבן שני הוא 66 ס"מ על 44 ס"מ.

א. האם השטחים שלהם שווים?

ב. האם המלבנים חופפים?

פתרון

1. נתון: האורכים של הצלעות בשני המלבנים. המטרה: להשוות שטחים, ולבדוק חפיפה.

2. שטח המלבן הראשון: 8⋅3=248\cdot3=24 סמ"ר. שטח המלבן השני: 6⋅4=246\cdot4=24 סמ"ר. השטחים שווים.

3. בצורות חופפות כל הצלעות המתאימות שוות. במלבן הראשון יש צלע של 88 ס"מ, ובמלבן השני אין צלע כזאת: הצלעות שלו 66 ו-44.

4. לכן אי אפשר להניח מלבן אחד על השני כך שיכסה אותו בדיוק.

8364ABCDKLMN
תשובה

א. כן, לשניהם שטח 2424 סמ"ר. ב. לא, המלבנים אינם חופפים.

שאלות פתוחות על צורות חופפות: מושג החפיפה

2. הזזה

הזזה

דמיינו ספר שמחליק על השולחן בקו ישר, בלי להסתובב. כל נקודה בספר עוברת אותה דרך בדיוק. תנועה כזאת נקראת הזזה.

במדויק: הזזה היא העברה של צורה שבה כל הנקודות של הצורה זזות באותו כיוון ובאותו מרחק. הנקודה PP עוברת לנקודה P′P', והמרחק PP′PP' זהה לכל הנקודות.

באיור המשולש ABCABC הוזז אל המשולש A′B′C′A'B'C'. החיצים BB′BB' ו-CC′CC' שווים באורכם, מקבילים זה לזה ופונים לאותו כיוון. גם AA עבר ל-A′A' באותו כיוון ובאותו מרחק. המשולש לא הסתובב ולא התהפך.

ABCA'B'C'

מה נשמר בהזזה

•הצורה שמתקבלת בהזזה חופפת לצורה המקורית: אותן צלעות, אותן זוויות, אותו שטח.

•כל צלע נשארת מקבילה לצלע המקורית שלה (או על אותו ישר).

•הצורה לא מסתובבת ולא מתהפכת.

דרך הפתרון

איך מזיזים צורה

כשנתונים צורה, כיוון ומרחק:

1. מזיזים כל קודקוד באותו כיוון ובאותו מרחק. AA עובר ל-A′A', BB עובר ל-B′B' וכן הלאה.

2. מחברים את הקודקודים החדשים באותו סדר שבו הם מחוברים בצורה המקורית.

3. בודקים: כל הקטעים AA′AA', BB′BB', CC′CC' שווים ומקבילים.

שים לב

בהזזה כל הנקודות זזות אותו מרחק, לא רק נקודה אחת. אם AA′=7AA'=7 ס"מ, גם BB′=7BB'=7 ס"מ וגם CC′=7CC'=7 ס"מ.

דוגמה - משולש ישר זווית שהוזז ימינה

במשולש ABCABC: ∠B=90∘\angle B=90^\circ, AB=3AB=3 ס"מ, BC=4BC=4 ס"מ, AC=5AC=5 ס"מ.

הזיזו את המשולש 77 ס"מ ימינה, וקיבלו את המשולש A′B′C′A'B'C'.

מצאו את A′B′A'B', B′C′B'C', A′C′A'C', ∠B′\angle B' ואת המרחקים AA′AA' ו-CC′CC'.

פתרון

1. נתון: המשולש ABCABC והזזה של 77 ס"מ ימינה. המטרה: הצלעות והזווית של A′B′C′A'B'C', והמרחקים AA′AA' ו-CC′CC'.

2. בהזזה מתקבלת צורה חופפת, ולכן הצלעות המתאימות שוות: A′B′=AB=3A'B'=AB=3 ס"מ, B′C′=BC=4B'C'=BC=4 ס"מ, A′C′=AC=5A'C'=AC=5 ס"מ.

3. גם הזוויות המתאימות שוות: ∠B′=∠B=90∘\angle B'=\angle B=90^\circ.

4. בהזזה כל נקודה זזה אותו מרחק, 77 ס"מ. לכן AA′=7AA'=7 ס"מ ו-CC′=7CC'=7 ס"מ.

345ABCA'B'C'
תשובה

A′B′=3A'B'=3 ס"מ, B′C′=4B'C'=4 ס"מ, A′C′=5A'C'=5 ס"מ, ∠B′=90∘\angle B'=90^\circ, AA′=CC′=7AA'=CC'=7 ס"מ.

שאלות פתוחות על הזזה

3. סיבוב סביב נקודה

סיבוב סביב נקודה

חשבו על מחוג של שעון. הקצה שלו מסתובב, אבל המרכז נשאר במקום. כך אפשר לסובב גם צורה שלמה סביב נקודה אחת.

במדויק: בסיבוב סביב נקודה OO בזווית α\alpha, כל נקודה PP של הצורה עוברת לנקודה P′P' כך ש-OP′=OPOP'=OP, והקטע OPOP מסתובב סביב OO בזווית α\alpha כדי להגיע אל OP′OP'. כל הנקודות מסתובבות באותה זווית ובאותו כיוון: עם כיוון השעון, או נגד כיוון השעון. הנקודה OO נקראת מרכז הסיבוב, והיא נשארת במקומה.

באיור המשולש ABCABC סובב סביב OO ב-90∘90^\circ נגד כיוון השעון. OA′=OAOA'=OA, והזווית ∠AOA′\angle AOA' היא 90∘90^\circ. כך גם לקודקודים BB ו-CC.

90°OABCA'B'C'

מה נשמר בסיבוב

•הצורה שמתקבלת בסיבוב חופפת לצורה המקורית: אותן צלעות, אותן זוויות, אותו שטח.

•כל נקודה נשארת באותו מרחק ממרכז הסיבוב: OA′=OAOA'=OA, OB′=OBOB'=OB.

•מרכז הסיבוב לא זז. אם OO הוא קודקוד של הצורה, הוא גם קודקוד של הצורה החדשה.

•סיבוב לא הופך את הצורה.

דרך הפתרון

איך מסובבים צורה

כשנתונים מרכז סיבוב OO, זווית וכיוון:

1. לכל קודקוד AA מותחים את הקטע OAOA.

2. בונים בנקודה OO זווית בגודל הנתון, בכיוון הנתון, ומסמנים על הקרן החדשה נקודה A′A' כך ש-OA′=OAOA'=OA.

3. חוזרים על זה לכל קודקוד, ומחברים את הקודקודים החדשים באותו סדר.

שים לב

חייבים לדעת גם את הזווית וגם את הכיוון. סיבוב של 90∘90^\circ עם כיוון השעון וסיבוב של 90∘90^\circ נגד כיוון השעון נותנים מקומות שונים.

דוגמה - סיבוב משולש סביב אחד הקודקודים שלו

במשולש ABCABC: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, CB=3CB=3 ס"מ, CA=4CA=4 ס"מ.

סובבו את המשולש סביב הקודקוד CC ב-90∘90^\circ נגד כיוון השעון, וקיבלו את המשולש A′B′CA'B'C.

א. מצאו את CB′CB' ואת CA′CA'.

ב. מהי הזווית ∠BCB′\angle BCB'?

ג. הנקודה B′B' נמצאת על הצלע CACA. מצאו את AB′AB'.

פתרון

1. נתון: המשולש, מרכז הסיבוב CC, זווית 90∘90^\circ נגד כיוון השעון. המטרה: CB′CB', CA′CA', ∠BCB′\angle BCB' ו-AB′AB'.

2. CC הוא מרכז הסיבוב, ולכן הוא נשאר במקומו.

3. כל נקודה נשארת באותו מרחק מהמרכז: CB′=CB=3CB'=CB=3 ס"מ, CA′=CA=4CA'=CA=4 ס"מ.

4. הקטע CBCB הסתובב בזווית הסיבוב, ולכן ∠BCB′=90∘\angle BCB'=90^\circ.

5. B′B' על הצלע CACA, ולכן AB′=CA−CB′=4−3=1AB'=CA-CB'=4-3=1 ס"מ.

34ABCA'B'
תשובה

א. CB′=3CB'=3 ס"מ, CA′=4CA'=4 ס"מ. ב. ∠BCB′=90∘\angle BCB'=90^\circ. ג. AB′=1AB'=1 ס"מ.

שאלות פתוחות על סיבוב סביב נקודה

4. שיקוף וציר סימטריה

שיקוף בישר

הסתכלו במראה: מה שקרוב למראה נראה קרוב גם בתוך המראה, ומה שרחוק נראה רחוק. שיקוף בישר עובד כך: הישר הוא המראה.

במדויק: בשיקוף בישר ss, כל נקודה PP שאינה על ss עוברת לנקודה P′P' בצד השני של ss, כך ש-ss ניצב לקטע PP′PP' ועובר באמצע שלו. כל נקודה שנמצאת על ss נשארת במקומה. הישר ss נקרא ציר השיקוף.

לכן PP ו-P′P' נמצאות באותו מרחק מהציר, משני הצדדים שלו. אם מקפלים את הדף לאורך ss, כל נקודה PP נופלת בדיוק על P′P'.

באיור המשולש ABCABC שוקף בישר ss אל המשולש A′B′C′A'B'C'. הקטע AA′AA' ניצב ל-ss, ו-ss חוצה אותו לשני חלקים שווים.

ABCA'B'C's

מה נשמר בשיקוף

•הצורה שמתקבלת בשיקוף חופפת לצורה המקורית: אותן צלעות, אותן זוויות, אותו שטח.

•כל נקודה ותמונתה נמצאות באותו מרחק מהציר, ולכן PP′PP' שווה לפעמיים המרחק של PP מהציר.

•השיקוף הופך את הצורה: אם הקודקודים AA, BB, CC מסודרים עם כיוון השעון, אז A′A', B′B', C′C' מסודרים נגד כיוון השעון.

דרך הפתרון

איך משקפים צורה בישר

כשנתונים צורה וישר ss:

1. מכל קודקוד AA מורידים ניצב אל ss, ומודדים את המרחק של AA מ-ss.

2. ממשיכים את הניצב לצד השני של ss באותו מרחק, ומסמנים שם את A′A'.

3. קודקוד שנמצא על ss נשאר במקומו.

4. מחברים את הקודקודים החדשים באותו סדר.

ציר סימטריה

יש צורות שאפשר לקפל לשני חצאים שמכסים זה את זה בדיוק. קו הקיפול נקרא ציר סימטריה.

במדויק: ישר ss הוא ציר סימטריה של צורה אם השיקוף של הצורה ב-ss נותן בדיוק את אותה צורה, באותו מקום. כלומר, בקיפול לאורך ss שני החלקים של הצורה מתכסים בדיוק.

צורה יכולה להיות בלי ציר סימטריה, עם ציר אחד, או עם כמה צירים. למלבן שאינו ריבוע יש 22 צירי סימטריה, ולריבוע יש 44. באיורים הצירים מקווקווים.

ABCD
ABCD

צירי הסימטריה של מלבן וריבוע

צורהמספר צירי הסימטריהאיפה הם עוברים
מלבן שאינו ריבוע22דרך האמצעים של כל שתי צלעות נגדיות
ריבוע44דרך האמצעים של כל שתי צלעות נגדיות, ושני האלכסונים
שים לב

האלכסון של מלבן שאינו ריבוע אינו ציר סימטריה. בקיפול לאורך האלכסון שני החלקים לא מתכסים.

דוגמה א - שיקוף משולש שקודקוד אחד שלו על הציר

במשולש ABCABC: ∠B=90∘\angle B=90^\circ, AB=4AB=4 ס"מ, BC=3BC=3 ס"מ, AC=5AC=5 ס"מ. הקודקוד CC נמצא על הישר ss, והצלע ABAB מקבילה ל-ss במרחק 33 ס"מ ממנו.

משקפים את המשולש בישר ss ומקבלים את המשולש A′B′C′A'B'C'.

א. איפה נמצא C′C'?

ב. מצאו את A′B′A'B' ואת A′C′A'C'.

ג. מצאו את AA′AA'.

פתרון

1. נתון: המשולש, ציר השיקוף ss, CC על ss, והנקודה AA במרחק 33 ס"מ מ-ss. המטרה: C′C', A′B′A'B', A′C′A'C' ו-AA′AA'.

2. נקודה שעל ציר השיקוף נשארת במקומה, ולכן C′=CC'=C.

3. בשיקוף מתקבלת צורה חופפת: A′B′=AB=4A'B'=AB=4 ס"מ, A′C′=AC=5A'C'=AC=5 ס"מ.

4. AA ו-A′A' נמצאות באותו מרחק מ-ss, משני הצדדים שלו, ו-ss ניצב ל-AA′AA'. לכן AA′=3+3=6AA'=3+3=6 ס"מ.

435ABCA'B's
תשובה

א. C′=CC'=C. ב. A′B′=4A'B'=4 ס"מ, A′C′=5A'C'=5 ס"מ. ג. AA′=6AA'=6 ס"מ.

דוגמה ב - האם אלכסון המלבן הוא ציר סימטריה

ABCDABCD הוא מלבן, AB=6AB=6 ס"מ ו-BC=3BC=3 ס"מ.

א. כמה צירי סימטריה יש למלבן?

ב. האם האלכסון ACAC הוא ציר סימטריה? נמקו.

פתרון

1. נתון: מלבן שהצלעות הסמוכות שלו 66 ס"מ ו-33 ס"מ, ולכן הוא אינו ריבוע. המטרה: מספר הצירים, ובדיקה של ACAC.

2. א: למלבן שאינו ריבוע יש 22 צירי סימטריה: הישר שעובר דרך האמצעים של ABAB ו-CDCD, והישר שעובר דרך האמצעים של BCBC ו-ADAD.

3. ב: נקפל לאורך ACAC. הקודקוד AA על קו הקיפול ונשאר במקומו. הקודקוד BB לא על קו הקיפול, ולכן הוא זז. אם ACAC ציר סימטריה, הצלע ABAB צריכה ליפול על צלע אחרת של המלבן שיוצאת מ-AA, כלומר על ADAD.

4. אבל AB=6AB=6 ו-AD=3AD=3, אז ABAB לא יכולה לכסות את ADAD. באיור רואים לאן BB מגיע בקיפול, לנקודה B∗B^*: היא מחוץ למלבן.

5. לכן ACAC אינו ציר סימטריה.

ABCDB*
תשובה

א. 22 צירי סימטריה. ב. לא: בקיפול לאורך ACAC הצלע AB=6AB=6 ס"מ לא מכסה את AD=3AD=3 ס"מ.

שאלות פתוחות על שיקוף וציר סימטריה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.