תזכורת: איך מסמנים צורה
בגאומטריה נותנים שמות לנקודות. מסמנים כל קודקוד באות לטינית גדולה: , , . כך אפשר לדבר על צורה בלי להצביע עליה.
במדויק: משולש עם הקודקודים , , נקרא משולש . הצלע שבין הקודקודים ו- היא הקטע , והאורך שלה נכתב . הזווית שהקודקוד שלה נכתבת או : האות האמצעית היא תמיד הקודקוד.
בנושא הזה נזיז, נסובב ונהפוך צורות. את הקודקוד שאליו מגיע אחרי התנועה נסמן (קוראים: "A תג"). כך רואים מיד איזה קודקוד עבר לאן.
תזכורת: ניצב ומרחק מישר
כשקטע פוגש ישר בזווית ישרה, אומרים שהוא ניצב לישר. זה יעזור לנו בשיעור על שיקוף.
במדויק: ישר (או קטע) ניצב לישר (או קטע) אחר אם הם נחתכים בזווית ישרה, . המרחק של נקודה מישר הוא אורך הקטע הניצב לישר מהנקודה עד הישר. אם נמצאת על הישר, המרחק שלה מהישר הוא .
באיור ניצב לישר , ולכן המרחק של מהישר הוא האורך . כל קטע אחר מ- אל הישר ארוך יותר.
1. צורות חופפות: מושג החפיפה
צורות חופפות
גזרו משולש מנייר, והניחו אותו על משולש אחר. אם הוא מכסה אותו בדיוק, בלי שום חלק שבולט, שני המשולשים חופפים. מותר להזיז את המשולש, לסובב אותו וגם להפוך אותו על הצד השני.
במדויק: שתי צורות נקראות חופפות אם אפשר להניח אחת מהן על האחרת כך שתכסה אותה בדיוק. לשם כך מותר להזיז, לסובב ולהפוך את הצורה, אבל אסור למתוח, לכווץ או לשנות אותה.
כשצורה אחת מכסה את השנייה, כל קודקוד נופל על קודקוד. קודקודים כאלה נקראים קודקודים מתאימים, וכך גם הצלעות והזוויות שלהם.
באיור המשולש חופף למשולש : הפכו אותו והזיזו אותו. הקודקודים המתאימים: עם , עם , עם . צלעות שוות מסומנות באותו מספר קווים, וזוויות שוות באותו מספר קשתות.
צלעות וזוויות בצורות חופפות
בשתי צורות חופפות:
•כל שתי צלעות מתאימות שוות באורכן.
•כל שתי זוויות מתאימות שוות בגודלן.
לכן לצורות חופפות יש אותו היקף.
חפיפה ושטח
•צורות חופפות שוות בשטחן.
•צורות ששטחן שווה אינן בהכרח חופפות.
צריך לדעת איזה קודקוד מתאים לאיזה. צלע מתאימה היא הצלע שמכסה אותה, לא הצלע שנמצאת באותו מקום בציור.
שני ריבועים שהצלעות שלהם ס"מ ו- ס"מ אינם חופפים. יש להם אותה צורה, אבל לא אותו גודל.
דוגמה א - מציאת צלעות וזוויות בצורה החופפת
המשולש חופף למשולש . הקודקודים המתאימים הם עם , עם ו- עם .
במשולש : ס"מ, ס"מ, ס"מ, .
מצאו את , , ואת , ואת ההיקף של המשולש .
1. נתון: המשולשים חופפים, וידוע אילו קודקודים מתאימים. המטרה: הצלעות, הזווית וההיקף של .
2. מתאימה ל- (הקודקודים מתאימים ל-). צלעות מתאימות שוות, ולכן ס"מ.
3. באותו אופן ס"מ ו- ס"מ.
4. מתאימה ל-. זוויות מתאימות שוות, ולכן .
5. ההיקף: ס"מ.
ס"מ, ס"מ, ס"מ, , היקף ס"מ.
דוגמה ב - שטח שווה אבל הצורות אינן חופפות
מלבן אחד הוא ס"מ על ס"מ. מלבן שני הוא ס"מ על ס"מ.
א. האם השטחים שלהם שווים?
ב. האם המלבנים חופפים?
1. נתון: האורכים של הצלעות בשני המלבנים. המטרה: להשוות שטחים, ולבדוק חפיפה.
2. שטח המלבן הראשון: סמ"ר. שטח המלבן השני: סמ"ר. השטחים שווים.
3. בצורות חופפות כל הצלעות המתאימות שוות. במלבן הראשון יש צלע של ס"מ, ובמלבן השני אין צלע כזאת: הצלעות שלו ו-.
4. לכן אי אפשר להניח מלבן אחד על השני כך שיכסה אותו בדיוק.
א. כן, לשניהם שטח סמ"ר. ב. לא, המלבנים אינם חופפים.
2. הזזה
הזזה
דמיינו ספר שמחליק על השולחן בקו ישר, בלי להסתובב. כל נקודה בספר עוברת אותה דרך בדיוק. תנועה כזאת נקראת הזזה.
במדויק: הזזה היא העברה של צורה שבה כל הנקודות של הצורה זזות באותו כיוון ובאותו מרחק. הנקודה עוברת לנקודה , והמרחק זהה לכל הנקודות.
באיור המשולש הוזז אל המשולש . החיצים ו- שווים באורכם, מקבילים זה לזה ופונים לאותו כיוון. גם עבר ל- באותו כיוון ובאותו מרחק. המשולש לא הסתובב ולא התהפך.
מה נשמר בהזזה
•הצורה שמתקבלת בהזזה חופפת לצורה המקורית: אותן צלעות, אותן זוויות, אותו שטח.
•כל צלע נשארת מקבילה לצלע המקורית שלה (או על אותו ישר).
•הצורה לא מסתובבת ולא מתהפכת.
איך מזיזים צורה
כשנתונים צורה, כיוון ומרחק:
1. מזיזים כל קודקוד באותו כיוון ובאותו מרחק. עובר ל-, עובר ל- וכן הלאה.
2. מחברים את הקודקודים החדשים באותו סדר שבו הם מחוברים בצורה המקורית.
3. בודקים: כל הקטעים , , שווים ומקבילים.
בהזזה כל הנקודות זזות אותו מרחק, לא רק נקודה אחת. אם ס"מ, גם ס"מ וגם ס"מ.
דוגמה - משולש ישר זווית שהוזז ימינה
במשולש : , ס"מ, ס"מ, ס"מ.
הזיזו את המשולש ס"מ ימינה, וקיבלו את המשולש .
מצאו את , , , ואת המרחקים ו-.
1. נתון: המשולש והזזה של ס"מ ימינה. המטרה: הצלעות והזווית של , והמרחקים ו-.
2. בהזזה מתקבלת צורה חופפת, ולכן הצלעות המתאימות שוות: ס"מ, ס"מ, ס"מ.
3. גם הזוויות המתאימות שוות: .
4. בהזזה כל נקודה זזה אותו מרחק, ס"מ. לכן ס"מ ו- ס"מ.
ס"מ, ס"מ, ס"מ, , ס"מ.
3. סיבוב סביב נקודה
סיבוב סביב נקודה
חשבו על מחוג של שעון. הקצה שלו מסתובב, אבל המרכז נשאר במקום. כך אפשר לסובב גם צורה שלמה סביב נקודה אחת.
במדויק: בסיבוב סביב נקודה בזווית , כל נקודה של הצורה עוברת לנקודה כך ש-, והקטע מסתובב סביב בזווית כדי להגיע אל . כל הנקודות מסתובבות באותה זווית ובאותו כיוון: עם כיוון השעון, או נגד כיוון השעון. הנקודה נקראת מרכז הסיבוב, והיא נשארת במקומה.
באיור המשולש סובב סביב ב- נגד כיוון השעון. , והזווית היא . כך גם לקודקודים ו-.
מה נשמר בסיבוב
•הצורה שמתקבלת בסיבוב חופפת לצורה המקורית: אותן צלעות, אותן זוויות, אותו שטח.
•כל נקודה נשארת באותו מרחק ממרכז הסיבוב: , .
•מרכז הסיבוב לא זז. אם הוא קודקוד של הצורה, הוא גם קודקוד של הצורה החדשה.
•סיבוב לא הופך את הצורה.
איך מסובבים צורה
כשנתונים מרכז סיבוב , זווית וכיוון:
1. לכל קודקוד מותחים את הקטע .
2. בונים בנקודה זווית בגודל הנתון, בכיוון הנתון, ומסמנים על הקרן החדשה נקודה כך ש-.
3. חוזרים על זה לכל קודקוד, ומחברים את הקודקודים החדשים באותו סדר.
חייבים לדעת גם את הזווית וגם את הכיוון. סיבוב של עם כיוון השעון וסיבוב של נגד כיוון השעון נותנים מקומות שונים.
דוגמה - סיבוב משולש סביב אחד הקודקודים שלו
במשולש : , ס"מ, ס"מ.
סובבו את המשולש סביב הקודקוד ב- נגד כיוון השעון, וקיבלו את המשולש .
א. מצאו את ואת .
ב. מהי הזווית ?
ג. הנקודה נמצאת על הצלע . מצאו את .
1. נתון: המשולש, מרכז הסיבוב , זווית נגד כיוון השעון. המטרה: , , ו-.
2. הוא מרכז הסיבוב, ולכן הוא נשאר במקומו.
3. כל נקודה נשארת באותו מרחק מהמרכז: ס"מ, ס"מ.
4. הקטע הסתובב בזווית הסיבוב, ולכן .
5. על הצלע , ולכן ס"מ.
א. ס"מ, ס"מ. ב. . ג. ס"מ.
4. שיקוף וציר סימטריה
שיקוף בישר
הסתכלו במראה: מה שקרוב למראה נראה קרוב גם בתוך המראה, ומה שרחוק נראה רחוק. שיקוף בישר עובד כך: הישר הוא המראה.
במדויק: בשיקוף בישר , כל נקודה שאינה על עוברת לנקודה בצד השני של , כך ש- ניצב לקטע ועובר באמצע שלו. כל נקודה שנמצאת על נשארת במקומה. הישר נקרא ציר השיקוף.
לכן ו- נמצאות באותו מרחק מהציר, משני הצדדים שלו. אם מקפלים את הדף לאורך , כל נקודה נופלת בדיוק על .
באיור המשולש שוקף בישר אל המשולש . הקטע ניצב ל-, ו- חוצה אותו לשני חלקים שווים.
מה נשמר בשיקוף
•הצורה שמתקבלת בשיקוף חופפת לצורה המקורית: אותן צלעות, אותן זוויות, אותו שטח.
•כל נקודה ותמונתה נמצאות באותו מרחק מהציר, ולכן שווה לפעמיים המרחק של מהציר.
•השיקוף הופך את הצורה: אם הקודקודים , , מסודרים עם כיוון השעון, אז , , מסודרים נגד כיוון השעון.
איך משקפים צורה בישר
כשנתונים צורה וישר :
1. מכל קודקוד מורידים ניצב אל , ומודדים את המרחק של מ-.
2. ממשיכים את הניצב לצד השני של באותו מרחק, ומסמנים שם את .
3. קודקוד שנמצא על נשאר במקומו.
4. מחברים את הקודקודים החדשים באותו סדר.
ציר סימטריה
יש צורות שאפשר לקפל לשני חצאים שמכסים זה את זה בדיוק. קו הקיפול נקרא ציר סימטריה.
במדויק: ישר הוא ציר סימטריה של צורה אם השיקוף של הצורה ב- נותן בדיוק את אותה צורה, באותו מקום. כלומר, בקיפול לאורך שני החלקים של הצורה מתכסים בדיוק.
צורה יכולה להיות בלי ציר סימטריה, עם ציר אחד, או עם כמה צירים. למלבן שאינו ריבוע יש צירי סימטריה, ולריבוע יש . באיורים הצירים מקווקווים.
צירי הסימטריה של מלבן וריבוע
האלכסון של מלבן שאינו ריבוע אינו ציר סימטריה. בקיפול לאורך האלכסון שני החלקים לא מתכסים.
דוגמה א - שיקוף משולש שקודקוד אחד שלו על הציר
במשולש : , ס"מ, ס"מ, ס"מ. הקודקוד נמצא על הישר , והצלע מקבילה ל- במרחק ס"מ ממנו.
משקפים את המשולש בישר ומקבלים את המשולש .
א. איפה נמצא ?
ב. מצאו את ואת .
ג. מצאו את .
1. נתון: המשולש, ציר השיקוף , על , והנקודה במרחק ס"מ מ-. המטרה: , , ו-.
2. נקודה שעל ציר השיקוף נשארת במקומה, ולכן .
3. בשיקוף מתקבלת צורה חופפת: ס"מ, ס"מ.
4. ו- נמצאות באותו מרחק מ-, משני הצדדים שלו, ו- ניצב ל-. לכן ס"מ.
א. . ב. ס"מ, ס"מ. ג. ס"מ.
דוגמה ב - האם אלכסון המלבן הוא ציר סימטריה
הוא מלבן, ס"מ ו- ס"מ.
א. כמה צירי סימטריה יש למלבן?
ב. האם האלכסון הוא ציר סימטריה? נמקו.
1. נתון: מלבן שהצלעות הסמוכות שלו ס"מ ו- ס"מ, ולכן הוא אינו ריבוע. המטרה: מספר הצירים, ובדיקה של .
2. א: למלבן שאינו ריבוע יש צירי סימטריה: הישר שעובר דרך האמצעים של ו-, והישר שעובר דרך האמצעים של ו-.
3. ב: נקפל לאורך . הקודקוד על קו הקיפול ונשאר במקומו. הקודקוד לא על קו הקיפול, ולכן הוא זז. אם ציר סימטריה, הצלע צריכה ליפול על צלע אחרת של המלבן שיוצאת מ-, כלומר על .
4. אבל ו-, אז לא יכולה לכסות את . באיור רואים לאן מגיע בקיפול, לנקודה : היא מחוץ למלבן.
5. לכן אינו ציר סימטריה.
א. צירי סימטריה. ב. לא: בקיפול לאורך הצלע ס"מ לא מכסה את ס"מ.