דילוג לתוכן המרכזי

סיכום זוויות

מתמטיקה כיתה ז' · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בזוויות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

זווית

פותחים מספריים, פותחים דלת, מחוגי שעון זזים: בכל אלה רואים זווית. זווית נוצרת כששני קווים יוצאים מאותה נקודה.

במדויק: זווית היא הצורה שיוצרות שתי קרניים שיוצאות מאותה נקודה. הנקודה נקראת קודקוד הזווית, ושתי הקרניים נקראות שוקי הזווית. (קרן היא חלק של ישר שמתחיל בנקודה וממשיך בלי סוף לכיוון אחד.)

באיור הקודקוד הוא BB, והשוקיים הן הקרניים שיוצאות מ-BB דרך AA ודרך CC. בשרטוט מציירים רק חלק מכל קרן, אבל הקרן ממשיכה הלאה.

שוקשוקBAC

תזכורת: זווית ישרה וישרים מאונכים

את הזווית הישרה אתם מכירים: זו הפינה של דף, של מלבן או של משולש שרטוט. אפשר לבנות אותה גם בקיפול דף פעמיים.

במדויק: זווית ישרה היא מחצית של זווית שטוחה, כלומר 90∘90^\circ. שני ישרים (או קטעים) מאונכים זה לזה (ניצבים זה לזה) אם הם נחתכים בזווית ישרה.

בשרטוט מסמנים זווית ישרה בריבוע קטן בפינה, ולא בקשת. באיור הישר ABAB מאונך לישר CDCD, ונקודת החיתוך היא OO. כששני ישרים מאונכים, כל ארבע הזוויות שנוצרות סביב OO ישרות.

ABCDO

1. סימון, סוגי זוויות, מדידה ואומדן

גודל של זווית ומעלות

יש זוויות פתוחות יותר ויש זוויות פתוחות פחות. כדי להשוות ביניהן אפשר להניח אחת על השנייה. כדי לדעת בדיוק כמה הזווית פתוחה, מודדים אותה במעלות.

במדויק: שתי זוויות שוות אם אפשר להניח אחת על השנייה כך שהקודקודים מתלכדים וגם שתי השוקיים מתלכדות. גודל של זווית נמדד במעלות (∘^\circ): זווית ישרה היא 90∘90^\circ, זווית שטוחה היא 180∘180^\circ, ומעלה אחת היא 190\frac{1}{90} של זווית ישרה.

גודל הזווית תלוי רק בכמה השוקיים פתוחות זו מזו, ולא באורך שלהן בשרטוט. באיור יש שתי זוויות של 50∘50^\circ: לאחת שוקיים קצרות ולשנייה שוקיים ארוכות, ובכל זאת הן שוות.

BACEDF50°50°

איך מסמנים זווית

סימוןמתי משתמשים
∠B\angle Bכשיש בקודקוד BB רק זווית אחת
∠ABC\angle ABCשלוש אותיות: הקודקוד באמצע, ובצדדים נקודה על כל שוק
∠B1\angle B_1, ∠B2\angle B_2כשיש כמה זוויות באותו קודקוד וממספרים אותן
α\alpha, β\beta, γ\gammaאות יוונית שכותבים בתוך הזווית

גם ∠CBA\angle CBA היא אותה זווית כמו ∠ABC\angle ABC, כי הקודקוד BB באמצע.

שים לב

כשיש כמה זוויות באותו קודקוד, הסימון ∠B\angle B לא מספיק: לא ברור לאיזו זווית מתכוונים. אז כותבים שלוש אותיות או מספרים את הזוויות.

BADCB1B2

סוגי זוויות

סוג הזוויתהגודל שלה
זווית חדהקטנה מזווית ישרה: בין 0∘0^\circ ל-90∘90^\circ
זווית ישרהבדיוק 90∘90^\circ
זווית קההגדולה מזווית ישרה וקטנה מזווית שטוחה: בין 90∘90^\circ ל-180∘180^\circ
זווית שטוחהבדיוק 180∘180^\circ: שתי השוקיים על אותו ישר, בכיוונים הפוכים
BAC55°
BAC90°
130°BAC
180°BAC
דרך הפתרון

מדידת זווית במד-זווית

כשצריך למדוד זווית בשרטוט:

1. מניחים את מרכז מד-הזווית בדיוק על הקודקוד.

2. מסובבים את מד-הזווית עד שקו ה-00 שלו מונח על אחת השוקיים.

3. קוראים את המספר שבו השוק השנייה חוצה את קשת מד-הזווית, בשורת המספרים שמתחילה ב-00 על השוק הראשונה.

4. בודקים שהתשובה מתאימה לאומדן: זווית חדה צריכה לצאת פחות מ-90∘90^\circ, וזווית קהה יותר מ-90∘90^\circ.

שים לב

אומדן לפני מדידה: משווים את הזווית לזווית ישרה (פינת דף). אם היא קטנה מהפינה, היא חדה; אם גדולה, היא קהה. כך לא מתבלבלים בין שתי שורות המספרים של מד-הזווית: אם מדדתם 50∘50^\circ לזווית שנראית קהה, קראתם בשורה הלא נכונה, והתשובה היא 130∘130^\circ.

שים לב

שתי קרניים שיוצאות מאותה נקודה קובעות בעצם שתי זוויות: אחת מכל צד. כשאומרים "הזווית", מתכוונים לקטנה מביניהן. אם מתכוונים לגדולה, צריך לומר זאת במפורש.

דוגמה - הזווית בין מחוגי השעון

בשעה 6:006:00 מחוג השעות ומחוג הדקות יוצרים זווית שטוחה.

א. כמה מעלות עובר מחוג השעות בשעה אחת?

ב. מה גודל הזווית בין המחוגים בשעה 4:004:00? איזה סוג זווית זו?

פתרון

1. נתון: בשעה 6:006:00 הזווית בין המחוגים שטוחה, כלומר 180∘180^\circ. המטרה: הזווית שעובר מחוג השעות בשעה אחת, והזווית בשעה 4:004:00.

2. בין 12:0012:00 ל-6:006:00 עוברות 66 שעות, ומחוג השעות עובר 180∘180^\circ. בשעה אחת הוא עובר 180∘:6=30∘180^\circ:6=30^\circ.

3. בשעה 4:004:00 מחוג הדקות על 1212 ומחוג השעות על 44. ביניהם 44 שעות, ולכן הזווית היא 4⋅30∘=120∘4\cdot30^\circ=120^\circ.

4. 120∘120^\circ גדולה מ-90∘90^\circ וקטנה מ-180∘180^\circ, ולכן זו זווית קהה.

O1246120°
תשובה

א. 30∘30^\circ. ב. 120∘120^\circ, זווית קהה.

שאלות פתוחות על סימון, סוגי זוויות, מדידה ואומדן

2. חוצה זווית

חוצה זווית

אם מקפלים דף כך ששתי השוקיים של זווית מונחות זו על זו, קו הקיפול מחלק את הזווית לשתי זוויות שוות. הקו הזה הוא חוצה הזווית.

במדויק: חוצה זווית הוא קרן שיוצאת מקודקוד הזווית ומחלקת אותה לשתי זוויות שוות זו לזו.

באיור הקרן BDBD (קו מקווקו) חוצה את ∠ABC\angle ABC. הקשתות שמסמנות את ∠ABD\angle ABD ואת ∠DBC\angle DBC זהות, כי שתי הזוויות שוות.

BADC

חוצה זווית מחלק אותה לשני חצאים

אם BDBD חוצה את ∠ABC\angle ABC, אז:

∠ABD=∠DBC=∠ABC2\angle ABD=\angle DBC=\frac{\angle ABC}{2}

ולהפך: ∠ABC=2⋅∠ABD\angle ABC=2\cdot\angle ABD.

חוצה של זווית שטוחה

חוצה זווית שטוחה מאונך לשוקי הזווית: כל אחד משני החצאים הוא 180∘:2=90∘180^\circ:2=90^\circ, זווית ישרה.

ACBD
שים לב

חוצה זווית חייב לצאת מהקודקוד. קרן שיוצאת מנקודה אחרת לא חוצה את הזווית, גם אם היא עוברת באמצע השרטוט.

דוגמה - חוצה זווית עם ביטויים אלגבריים

BDBD חוצה את ∠ABC\angle ABC. נתון: ∠ABD=2x+10∘\angle ABD=2x+10^\circ ו-∠DBC=3x−5∘\angle DBC=3x-5^\circ.

מצאו את xx ואת הגודל של ∠ABC\angle ABC.

פתרון

1. נתון: BDBD חוצה זווית, ∠ABD=2x+10∘\angle ABD=2x+10^\circ, ∠DBC=3x−5∘\angle DBC=3x-5^\circ. המטרה: xx ו-∠ABC\angle ABC.

2. חוצה זווית מחלק אותה לשתי זוויות שוות, ולכן ∠ABD=∠DBC\angle ABD=\angle DBC:

2x+10=3x−52x+10=3x-5

3. פותרים: 10+5=3x−2x10+5=3x-2x, כלומר x=15x=15.

4. מציבים: ∠ABD=2⋅15+10=40∘\angle ABD=2\cdot15+10=40^\circ. בדיקה: ∠DBC=3⋅15−5=40∘\angle DBC=3\cdot15-5=40^\circ. שוות, כמו שצריך.

5. ∠ABC=2⋅40∘=80∘\angle ABC=2\cdot40^\circ=80^\circ.

BADC2x+103x-5
תשובה

x=15x=15, ∠ABC=80∘\angle ABC=80^\circ.

שאלות פתוחות על חוצה זווית

3. סכום והפרש זוויות

סכום והפרש של זוויות

אפשר לחבר זוויות: מניחים שתי זוויות זו ליד זו, עם קודקוד משותף ושוק משותפת, ומקבלים זווית גדולה יותר. אפשר גם לחסר: מורידים מזווית גדולה חלק ממנה.

במדויק: אם הקרן OBOB נמצאת בין השוקיים של ∠AOC\angle AOC, אז ∠AOC\angle AOC היא הסכום של ∠AOB\angle AOB ושל ∠BOC\angle BOC. ההפרש ∠AOC−∠AOB\angle AOC-\angle AOB הוא הזווית ∠BOC\angle BOC שנשארת.

באיור ∠AOB=48∘\angle AOB=48^\circ ו-∠BOC=77∘\angle BOC=77^\circ. לשתיהן קודקוד משותף OO ושוק משותפת OBOB, והן לא עולות זו על זו. לכן ∠AOC=48∘+77∘=125∘\angle AOC=48^\circ+77^\circ=125^\circ.

77°OABC48°

חיבור וחיסור זוויות

כשהקרן OBOB נמצאת בין OAOA לבין OCOC:

∠AOC=∠AOB+∠BOC\angle AOC=\angle AOB+\angle BOC
∠BOC=∠AOC−∠AOB\angle BOC=\angle AOC-\angle AOB

זווית שטוחה היא שתי זוויות ישרות

180∘=90∘+90∘180^\circ=90^\circ+90^\circ

לכן זווית ישרה היא חצי מזווית שטוחה.

שים לב

מחברים כך רק כשהקרן המשותפת נמצאת בין שתי השוקיים האחרות. אם הזוויות עולות זו על זו, הזווית הגדולה היא לא הסכום שלהן.

דוגמה - זווית אחת פי 2 מהשנייה

הקרן OBOB נמצאת בין השוקיים של ∠AOC\angle AOC. נתון: ∠AOC=150∘\angle AOC=150^\circ, ו-∠AOB\angle AOB גדולה פי 22 מ-∠BOC\angle BOC.

מצאו את ∠AOB\angle AOB ואת ∠BOC\angle BOC. בכמה מעלות ∠AOB\angle AOB גדולה מ-∠BOC\angle BOC?

פתרון

1. נתון: OBOB בין השוקיים, ∠AOC=150∘\angle AOC=150^\circ, ∠AOB=2⋅∠BOC\angle AOB=2\cdot\angle BOC. המטרה: שתי הזוויות וההפרש ביניהן.

2. מסמנים ∠BOC=x\angle BOC=x. אז ∠AOB=2x\angle AOB=2x.

3. OBOB בין השוקיים, ולכן ∠AOB+∠BOC=∠AOC\angle AOB+\angle BOC=\angle AOC:

2x+x=1502x+x=150

4. 3x=1503x=150, ולכן x=50x=50. כלומר ∠BOC=50∘\angle BOC=50^\circ ו-∠AOB=100∘\angle AOB=100^\circ.

5. בדיקה: 100∘+50∘=150∘100^\circ+50^\circ=150^\circ. ההפרש: 100∘−50∘=50∘100^\circ-50^\circ=50^\circ.

2xOABCx
תשובה

∠AOB=100∘\angle AOB=100^\circ, ∠BOC=50∘\angle BOC=50^\circ. ∠AOB\angle AOB גדולה ב-50∘50^\circ.

שאלות פתוחות על סכום והפרש זוויות

4. זוויות צמודות

זוויות צמודות

כשקרן יוצאת מנקודה שעל ישר, היא מחלקת את הזווית השטוחה לשתי זוויות. הזוויות האלה "צמודות" זו לזו.

במדויק: זוויות צמודות הן שתי זוויות שיש להן קודקוד משותף ושוק משותפת, והשוקיים האחרות שלהן יוצרות יחד ישר אחד (בכיוונים הפוכים). כלומר, יחד הן משלימות זו את זו לזווית שטוחה.

באיור AA, OO ו-CC על ישר אחד, והקרן OBOB יוצאת מ-OO. ∠BOC=65∘\angle BOC=65^\circ ו-∠AOB=115∘\angle AOB=115^\circ הן זוויות צמודות: הקודקוד OO והשוק OBOB משותפים, ויחד הן הזווית השטוחה ∠AOC\angle AOC.

115°AOCB65°

סכום זוויות צמודות

סכום של שתי זוויות צמודות הוא 180∘180^\circ.

לכן אם יודעים זווית אחת, הצמודה לה היא 180∘180^\circ פחות הזווית הזאת.

שים לב

הצמודה לזווית חדה היא קהה, הצמודה לזווית קהה היא חדה, והצמודה לזווית ישרה היא ישרה.

שים לב

שתי זוויות שסכומן 180∘180^\circ הן לא תמיד צמודות. כדי שיהיו צמודות, צריך גם קודקוד משותף ושוק משותפת, ושהשוקיים האחרות שלהן יהיו על ישר אחד.

חוצי זוויות צמודות מאונכים

החוצים של שתי זוויות צמודות מאונכים זה לזה.

למה: אם הזוויות הן α\alpha ו-β\beta, אז α+β=180∘\alpha+\beta=180^\circ. בין שני החוצים יש α2+β2=180∘2=90∘\frac{\alpha}{2}+\frac{\beta}{2}=\frac{180^\circ}{2}=90^\circ.

AOCBEF

דוגמה - מציאת זוויות צמודות בעזרת משוואה

הנקודות AA, OO ו-CC נמצאות על ישר אחד. הקרן OBOB יוצאת מ-OO. נתון: ∠BOC=x\angle BOC=x ו-∠AOB=2x+30∘\angle AOB=2x+30^\circ.

מצאו את שתי הזוויות.

פתרון

1. נתון: AA, OO, CC על ישר אחד, ∠BOC=x\angle BOC=x, ∠AOB=2x+30∘\angle AOB=2x+30^\circ. המטרה: גודל שתי הזוויות.

2. ∠AOB\angle AOB ו-∠BOC\angle BOC זוויות צמודות: קודקוד משותף OO, שוק משותפת OBOB, והשוקיים OAOA ו-OCOC על ישר אחד. לכן סכומן 180∘180^\circ:

2x+30+x=1802x+30+x=180

3. 3x+30=1803x+30=180, ולכן 3x=1503x=150 ו-x=50x=50.

4. ∠BOC=50∘\angle BOC=50^\circ ו-∠AOB=2⋅50+30=130∘\angle AOB=2\cdot50+30=130^\circ. בדיקה: 50∘+130∘=180∘50^\circ+130^\circ=180^\circ.

AOCB2x+30x
תשובה

∠BOC=50∘\angle BOC=50^\circ, ∠AOB=130∘\angle AOB=130^\circ.

שאלות פתוחות על זוויות צמודות

5. זוויות קודקודיות

זוויות קודקודיות

כששני ישרים נחתכים, נוצר מעין איקס, ויש סביב נקודת החיתוך ארבע זוויות. כל שתי זוויות שנמצאות זו מול זו נקראות זוויות קודקודיות.

במדויק: כששני ישרים נחתכים בנקודה OO, נוצרות סביב OO ארבע זוויות, וכל אחת מהן קטנה מזווית שטוחה. שתי זוויות מבין הארבע שיש להן רק הקודקוד משותף (בלי שוק משותפת) נקראות זוויות קודקודיות.

באיור הישרים ABAB ו-CDCD נחתכים ב-OO. יש שני זוגות של זוויות קודקודיות: ∠BOC\angle BOC ו-∠AOD\angle AOD (קשת אחת), ∠BOD\angle BOD ו-∠AOC\angle AOC (שתי קשתות). שתי זוויות שכנות, כמו ∠BOC\angle BOC ו-∠AOC\angle AOC, הן לא קודקודיות: יש להן שוק משותפת, והן צמודות.

ABCDO

זוויות קודקודיות שוות

זוויות קודקודיות שוות זו לזו.

למה: ∠AOC\angle AOC צמודה גם ל-∠AOD\angle AOD וגם ל-∠BOC\angle BOC. לכן ∠AOD=180∘−∠AOC\angle AOD=180^\circ-\angle AOC וגם ∠BOC=180∘−∠AOC\angle BOC=180^\circ-\angle AOC, ושתיהן יוצאות אותו מספר.

שים לב

מספיק לדעת זווית אחת מארבע הזוויות כדי לדעת את כולן: הקודקודית לה שווה לה, ושתי האחרות הן 180∘180^\circ פחות הזווית הזאת.

חוצה של זוויות קודקודיות

ישר שחוצה אחת משתי זוויות קודקודיות חוצה גם את האחרת.

למה: החצי של זווית אחת והחצי של הזווית הקודקודית לה הם זוויות קודקודיות בעצמן, ולכן הם שווים.

דוגמה - זוויות קודקודיות בעזרת משוואה

הישרים ABAB ו-CDCD נחתכים בנקודה OO. נתון: ∠AOC=3x−20∘\angle AOC=3x-20^\circ ו-∠BOD=x+40∘\angle BOD=x+40^\circ.

מצאו את xx ואת כל ארבע הזוויות שסביב OO.

פתרון

1. נתון: ABAB ו-CDCD נחתכים ב-OO, ∠AOC=3x−20∘\angle AOC=3x-20^\circ, ∠BOD=x+40∘\angle BOD=x+40^\circ. המטרה: xx וארבע הזוויות.

2. ∠AOC\angle AOC ו-∠BOD\angle BOD זוויות קודקודיות (יש להן רק קודקוד משותף), ולכן הן שוות:

3x−20=x+403x-20=x+40

3. 2x=602x=60, ולכן x=30x=30. מציבים: ∠AOC=3⋅30−20=70∘\angle AOC=3\cdot30-20=70^\circ, וגם ∠BOD=30+40=70∘\angle BOD=30+40=70^\circ.

4. ∠AOD\angle AOD צמודה ל-∠AOC\angle AOC, ולכן ∠AOD=180∘−70∘=110∘\angle AOD=180^\circ-70^\circ=110^\circ.

5. ∠BOC\angle BOC קודקודית ל-∠AOD\angle AOD, ולכן גם היא 110∘110^\circ. בדיקה: 70+110+70+110=36070+110+70+110=360.

ABCDO3x-20x+40
תשובה

x=30x=30. ∠AOC=∠BOD=70∘\angle AOC=\angle BOD=70^\circ, ∠AOD=∠BOC=110∘\angle AOD=\angle BOC=110^\circ.

שאלות פתוחות על זוויות קודקודיות

6. זוויות במשולש שווה צלעות, שווה שוקיים וישר זווית

סוגי משולשים

למשולש יש שלוש זוויות. לפי הזוויות, ולפי הצלעות, נותנים למשולשים שמות.

במדויק:

- לפי הזוויות: משולש חד-זווית - כל שלוש הזוויות שלו חדות. משולש ישר-זווית - אחת הזוויות שלו ישרה. משולש קהה-זווית - אחת הזוויות שלו קהה.

- לפי הצלעות: משולש שווה-שוקיים - יש בו שתי צלעות שוות. הצלעות השוות נקראות שוקיים, והצלע השלישית בסיס. הזווית שבין השוקיים היא זווית הראש, ושתי הזוויות שליד הבסיס הן זוויות הבסיס. משולש שווה-צלעות - כל שלוש הצלעות שלו שוות.

•במשולש ישר-זווית, שתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה נקראות ניצבים, והצלע שמול הזווית הישרה נקראת יתר.

המשולשים באיורים: חד-זווית (60∘60^\circ, 70∘70^\circ, 50∘50^\circ), ישר-זווית (הזווית AA ישרה) וקהה-זווית (הזווית AA היא 120∘120^\circ).

ABC60°70°50°
ABC
120°ABC

משולש שווה-שוקיים: הקווים הקטנים מסמנים את שתי השוקיים השוות. AA הוא קודקוד הראש.

שוקשוקבסיסABC

זוויות במשולש ישר-זווית

במשולש ישר-זווית:

•יש זווית ישרה אחת, ושתי הזוויות האחרות חדות.

•סכום שתי הזוויות החדות הוא 90∘90^\circ. לכן אם יודעים זווית חדה אחת, השנייה היא 90∘90^\circ פחות הזווית הזאת.

זוויות במשולש שווה-צלעות

משולש שווה-צלעות הוא מצולע משוכלל עם 33 צלעות: כל שלוש הצלעות שלו שוות, וגם כל שלוש הזוויות שלו שוות, וכל אחת מהן 60∘60^\circ (כי 180∘:3=60∘180^\circ:3=60^\circ). משולש שווה-צלעות הוא תמיד חד-זווית.

ABC60°60°60°

זוויות במשולש שווה-שוקיים

הזוויתמה היא יכולה להיות
זווית הראשחדה, ישרה או קהה
זוויות הבסיסלא יכולות להיות שתיהן קהות, וגם לא שתיהן ישרות

למה: בכל משולש לפחות שתיים מהזוויות חדות. לכן במשולש יש לכל היותר זווית אחת ישרה או קהה.

שים לב

גם משולש שווה-שוקיים יכול להיות ישר-זווית: למשל משולש שבו שני הניצבים שווים. אז הזווית הישרה היא זווית הראש.

דוגמה א - שתי הזוויות החדות במשולש ישר-זווית

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה. הזווית AA גדולה ב-34∘34^\circ מהזווית BB.

מצאו את הזוויות AA ו-BB.

פתרון

1. נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠A=∠B+34∘\angle A=\angle B+34^\circ. המטרה: ∠A\angle A ו-∠B\angle B.

2. מסמנים ∠B=x\angle B=x. אז ∠A=x+34\angle A=x+34.

3. במשולש ישר-זווית סכום הזוויות החדות הוא 90∘90^\circ:

x+x+34=90x+x+34=90

4. 2x=562x=56, ולכן x=28x=28. כלומר ∠B=28∘\angle B=28^\circ ו-∠A=62∘\angle A=62^\circ.

5. בדיקה: 28∘+62∘=90∘28^\circ+62^\circ=90^\circ, ו-62−28=3462-28=34.

CBAxx+34
תשובה

∠A=62∘\angle A=62^\circ, ∠B=28∘\angle B=28^\circ.

דוגמה ב - חוצה זווית במשולש שווה-צלעות

המשולש ABCABC שווה-צלעות. BDBD חוצה את הזווית BB, והנקודה DD על הצלע ACAC.

מה גודל ∠ABD\angle ABD? איזה סוג זווית זו?

פתרון

1. נתון: ABCABC שווה-צלעות, BDBD חוצה את ∠ABC\angle ABC. המטרה: ∠ABD\angle ABD.

2. במשולש שווה-צלעות כל זווית היא 60∘60^\circ, ולכן ∠ABC=60∘\angle ABC=60^\circ.

3. חוצה זווית מחלק אותה לשני חצאים שווים: ∠ABD=60∘:2=30∘\angle ABD=60^\circ:2=30^\circ.

4. 30∘30^\circ קטנה מ-90∘90^\circ, ולכן זו זווית חדה.

ABCD30°30°
תשובה

∠ABD=30∘\angle ABD=30^\circ, זווית חדה.

שאלות פתוחות על זוויות במשולש שווה צלעות, שווה שוקיים וישר זווית

7. סכום זוויות במשולש

סכום הזוויות במשולש

גזרו משולש מנייר, קרעו את שלוש הפינות שלו והניחו אותן זו ליד זו. תמיד תתקבל זווית שטוחה! זה לא משנה איזה משולש גזרתם.

במדויק: בכל משולש, סכום שלוש הזוויות הוא 180∘180^\circ.

באיור 65∘+45∘+70∘=180∘65^\circ+45^\circ+70^\circ=180^\circ. אם משנים את צורת המשולש, הזוויות משתנות, אבל הסכום שלהן נשאר 180∘180^\circ.

ABC65°45°70°

סכום זוויות במשולש

במשולש ABCABC:

∠A+∠B+∠C=180∘\angle A+\angle B+\angle C=180^\circ

לכן אם יודעים שתי זוויות, הזווית השלישית היא 180∘180^\circ פחות הסכום שלהן.

דרך הפתרון

מציאת זוויות במשולש בעזרת משוואה

כשהזוויות של משולש נתונות בעזרת משתנה:

1. כותבים כל זווית כביטוי באותו משתנה.

2. כותבים משוואה: סכום שלוש הזוויות שווה 180180.

3. פותרים את המשוואה ומציבים כדי למצוא כל זווית.

4. בודקים שהסכום יוצא 180∘180^\circ ושכל זווית חיובית.

מה אפשר ומה אי אפשר במשולש

•בכל משולש לפחות שתיים מהזוויות חדות.

•לכן במשולש יש לכל היותר זווית אחת ישרה או קהה: שתי זוויות שכל אחת מהן 90∘90^\circ או יותר נותנות יחד 180∘180^\circ או יותר, ולא נשאר מקום לזווית שלישית.

•במשולש קהה-זווית שתי הזוויות האחרות חדות.

שים לב

בדיקה עצמית: אחרי שמצאתם את הזוויות, חברו את שלושתן. אם לא יצא 180∘180^\circ, יש טעות בחישוב.

דוגמה א - שלוש הזוויות נתונות בעזרת משתנה

במשולש ABCABC נתון: ∠A=2x\angle A=2x, ∠B=3x\angle B=3x, ∠C=4x\angle C=4x.

מצאו את הזוויות של המשולש. איזה סוג משולש זה לפי הזוויות?

פתרון

1. סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ:

2x+3x+4x=1802x+3x+4x=180

2. 9x=1809x=180, ולכן x=20x=20.

3. ∠A=2⋅20=40∘\angle A=2\cdot20=40^\circ, ∠B=3⋅20=60∘\angle B=3\cdot20=60^\circ, ∠C=4⋅20=80∘\angle C=4\cdot20=80^\circ.

4. בדיקה: 40+60+80=18040+60+80=180.

5. כל שלוש הזוויות קטנות מ-90∘90^\circ, ולכן המשולש חד-זווית.

4xABC2x3x
תשובה

∠A=40∘\angle A=40^\circ, ∠B=60∘\angle B=60^\circ, ∠C=80∘\angle C=80^\circ. משולש חד-זווית.

דוגמה ב - חוצה זווית מחלק משולש לשני משולשים

במשולש ABCABC נתון: ∠A=70∘\angle A=70^\circ, ∠B=50∘\angle B=50^\circ. CDCD חוצה את הזווית CC, והנקודה DD על הצלע ABAB.

מצאו את ∠ADC\angle ADC ואת ∠BDC\angle BDC.

פתרון

1. נתון: ∠A=70∘\angle A=70^\circ, ∠B=50∘\angle B=50^\circ, CDCD חוצה את ∠ACB\angle ACB. המטרה: ∠ADC\angle ADC ו-∠BDC\angle BDC.

2. במשולש ABCABC: ∠ACB=180∘−70∘−50∘=60∘\angle ACB=180^\circ-70^\circ-50^\circ=60^\circ.

3. CDCD חוצה זווית, ולכן ∠ACD=∠DCB=60∘:2=30∘\angle ACD=\angle DCB=60^\circ:2=30^\circ.

4. במשולש ADCADC: ∠ADC=180∘−70∘−30∘=80∘\angle ADC=180^\circ-70^\circ-30^\circ=80^\circ.

5. ∠BDC\angle BDC צמודה ל-∠ADC\angle ADC (הנקודות AA, DD, BB על ישר אחד): ∠BDC=180∘−80∘=100∘\angle BDC=180^\circ-80^\circ=100^\circ.

6. בדיקה במשולש BDCBDC: 50∘+30∘+100∘=180∘50^\circ+30^\circ+100^\circ=180^\circ.

ABCD70°50°
תשובה

∠ADC=80∘\angle ADC=80^\circ, ∠BDC=100∘\angle BDC=100^\circ.

שאלות פתוחות על סכום זוויות במשולש

8. סכום זוויות במרובע

סכום הזוויות במרובע

במרובע יש ארבע זוויות. כדי לדעת כמה הן יחד, חותכים את המרובע לשני משולשים בעזרת אלכסון.

במדויק: בכל מרובע, סכום ארבע הזוויות הפנימיות הוא 360∘360^\circ. (אלכסון הוא קטע שמחבר שני קודקודים שאינם סמוכים.)

האלכסון ACAC מחלק את המרובע ABCDABCD לשני משולשים, ABCABC ו-ACDACD. סכום הזוויות בכל משולש הוא 180∘180^\circ, והזוויות של שני המשולשים יחד הן בדיוק הזוויות של המרובע. לכן הסכום הוא 2⋅180∘=360∘2\cdot180^\circ=360^\circ.

ABCD

זה נכון גם במרובע שאינו קמור: מרובע שאחת הזוויות הפנימיות שלו גדולה מ-180∘180^\circ, למשל מרובע ABCDABCD שבו הזווית DD גדולה מ-180∘180^\circ. גם בו האלכסון BDBD מחלק את המרובע לשני משולשים, ABDABD ו-BCDBCD.

ABCD

סכום זוויות במרובע

במרובע ABCDABCD:

∠A+∠B+∠C+∠D=360∘\angle A+\angle B+\angle C+\angle D=360^\circ

זה נכון בכל מרובע, גם במרובע שאינו קמור.

סכום זוויות במצולע

מצולע קמור עם nn צלעות אפשר לחלק בעזרת האלכסונים שיוצאים מקודקוד אחד ל-n−2n-2 משולשים. לכן סכום הזוויות במצולע עם nn צלעות הוא:

(n−2)⋅180∘(n-2)\cdot180^\circ
המצולעמספר הצלעותסכום הזוויות
משולש33180∘180^\circ
מרובע44360∘360^\circ
מחומש55540∘540^\circ
משושה66720∘720^\circ

זווית במצולע משוכלל

מצולע משוכלל הוא מצולע שכל הצלעות שלו שוות וכל הזוויות שלו שוות. במצולע משוכלל עם nn צלעות כל זווית היא:

(n−2)⋅180∘n\frac{(n-2)\cdot180^\circ}{n}
שים לב

במרובע לא חייבות להיות זוויות שוות. מלבן הוא מקרה מיוחד: ארבע זוויות ישרות, 4⋅90∘=360∘4\cdot90^\circ=360^\circ.

דוגמה א - זוויות של מרובע בעזרת משוואה

במרובע ABCDABCD נתון: ∠A=90∘\angle A=90^\circ, ∠B=2x\angle B=2x, ∠C=x+15∘\angle C=x+15^\circ, ∠D=x+35∘\angle D=x+35^\circ.

מצאו את הזוויות BB, CC ו-DD.

פתרון

1. נתון: ∠A=90∘\angle A=90^\circ ושלוש הזוויות האחרות בעזרת xx. המטרה: ∠B\angle B, ∠C\angle C, ∠D\angle D.

2. סכום הזוויות במרובע הוא 360∘360^\circ:

90+2x+x+15+x+35=36090+2x+x+15+x+35=360

3. מכנסים: 4x+140=3604x+140=360, ולכן 4x=2204x=220 ו-x=55x=55.

4. ∠B=2⋅55=110∘\angle B=2\cdot55=110^\circ, ∠C=55+15=70∘\angle C=55+15=70^\circ, ∠D=55+35=90∘\angle D=55+35=90^\circ.

5. בדיקה: 90+110+70+90=36090+110+70+90=360.

2xABCDx+15x+35
תשובה

∠B=110∘\angle B=110^\circ, ∠C=70∘\angle C=70^\circ, ∠D=90∘\angle D=90^\circ.

דוגמה ב - גודל כל זווית במשושה משוכלל

מה גודל כל זווית במשושה משוכלל (מצולע משוכלל עם 66 צלעות)?

פתרון

1. מחשבים את סכום הזוויות במשושה: האלכסונים מקודקוד אחד מחלקים אותו ל-6−2=46-2=4 משולשים, ולכן הסכום הוא 4⋅180∘=720∘4\cdot180^\circ=720^\circ.

2. במצולע משוכלל כל הזוויות שוות, ולכן מחלקים ב-66: 720∘:6=120∘720^\circ:6=120^\circ.

3. בדיקה: 6⋅120∘=720∘6\cdot120^\circ=720^\circ.

ABCDEF120°
תשובה

120∘120^\circ

שאלות פתוחות על סכום זוויות במרובע

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.