תזכורת: פתרון שאלה מילולית בעזרת משוואה
בשאלה מילולית הסיפור מסתיר מספר שאנחנו לא יודעים. מסמנים אותו באות, למשל , ובונים ממנו משוואה. פותרים את המשוואה, ובסוף חוזרים לסיפור כדי לענות.
במדויק: פותרים שאלה מילולית בעזרת משוואה כך: בוחרים כמות לא ידועה ומסמנים אותה בנעלם; מבטאים את שאר הכמויות שבשאלה בעזרת הנעלם; כותבים משוואה מנתון שעוד לא השתמשנו בו; פותרים אותה; ובודקים כל פתרון מול הסיפור עצמו, לא רק במשוואה.
בכיתה ט המשוואה שמתקבלת היא הרבה פעמים משוואה ריבועית. לפעמים נוח יותר לסמן שני נעלמים, ו-, ולכתוב מערכת של שתי משוואות.
הבחירה של הנעלם משנה את הדרך. כדאי לסמן ב- את הכמות שממנה קל לבנות את כל השאר, ואז יש פחות שברים ופחות סוגריים.
תזכורת: משוואה ריבועית
במשוואה כמו הנעלם מופיע בריבוע. זאת משוואה ריבועית, ובדרך כלל יש לה שני פתרונות.
במדויק: משוואה ריבועית היא משוואה שאפשר להעביר לצורה , כאשר . כשהדיסקרימיננטה חיובית יש לה שני פתרונות, כשהיא יש פתרון אחד, וכשהיא שלילית אין לה פתרון.
פותרים בפירוק לגורמים, או בנוסחת השורשים:
למשל מתפרקת ל-, ולכן או .
פתרון קביל
למשוואה יש שני פתרונות: ו-. אם הוא מספר התלמידים בכיתה, לא מתאים לסיפור. פתרון שמתאים לסיפור נקרא פתרון קביל. פתרון שלא מתאים נפסל.
במדויק: פתרון של המשוואה הוא קביל אם כל הכמויות שבשאלה, כשמחשבים אותן ממנו, מקיימות את כל התנאים של הסיפור. למשל: אורך, מהירות, זמן ומחיר הם מספרים חיוביים; מספר של אנשים או של חפצים הוא מספר טבעי; וגם כל מגבלה שכתובה בשאלה מתקיימת. פתרון שאינו קביל לא נכנס לתשובה, גם אם הוא פותר את המשוואה.
בגרף של רואים את שני הפתרונות: הפרבולה חותכת את ציר ה- ב- וב-. המשוואה לא יודעת על הסיפור. את פוסלים רק בגלל הסיפור.
לפעמים שני הפתרונות קבילים, ולפעמים אף אחד מהם. לכן בודקים כל פתרון לחוד.
1. בעיות מספרים
בעיות מספרים
בבעיות מספרים הסיפור הוא על המספרים עצמם: הסכום שלהם, ההפרש, המכפלה, או מה קורה כשמעלים מספר בריבוע. העבודה העיקרית היא לתרגם כל משפט לביטוי אלגברי.
במדויק: בבעיית מספרים מסמנים מספר לא ידוע ב-, מבטאים כל מספר אחר בשאלה כביטוי ב-, ובונים משוואה מהקשר שנתון במילים. השאלה קובעת מאיזה סוג המספרים (טבעיים, שלמים או כל מספר), ולפי זה פוסלים פתרונות.
תרגום ממילים לביטויים
פתרון בעיית מספרים
כשנתון במילים קשר בין מספרים:
1. מסמנים ב- את אחד המספרים.
2. מבטאים את שאר המספרים בעזרת .
3. כותבים משוואה לפי הנתון.
4. פותרים. במשוואה ריבועית מעבירים קודם לצורה .
5. פוסלים פתרונות שאינם מהסוג שהשאלה דורשת.
6. מחשבים את כל המספרים שהשאלה מבקשת, ובודקים אותם בסיפור.
שני מספרים לא ידועים: מערכת משוואות
כשיש שני מספרים לא ידועים ושני נתונים עליהם, אפשר לסמן אותם ב- וב- ולכתוב מערכת של שתי משוואות.
•מבודדים נעלם מהמשוואה הפשוטה (למשל מ-: ).
•מציבים במשוואה האחרת ומקבלים משוואה בנעלם אחד.
•לכל פתרון מחשבים גם את הנעלם השני.
לפעמים שני הפתרונות קבילים. אם השאלה על מספרים שלמים שמכפלתם , גם ו- הם תשובה, ולא רק ו-. רק אם כתוב טבעיים פוסלים את השליליים.
בודקים את התשובה במילים של השאלה, לא רק במשוואה. טעות בתרגום לא תתגלה בהצבה במשוואה.
דוגמה א - מספרים טבעיים עוקבים: פוסלים פתרון שלילי
המכפלה של שני מספרים טבעיים עוקבים היא . מצאו את שני המספרים.
1. נתון: שני מספרים טבעיים עוקבים, והמכפלה שלהם . המטרה: למצוא את שניהם.
2. מסמנים את המספר הקטן ב-. המספר העוקב הוא .
3. המכפלה נותנת משוואה: , כלומר .
4. מפרקים: , ולכן או .
5. אינו מספר טבעי, ולכן הוא נפסל. נשאר , והמספר העוקב הוא .
6. בדיקה בסיפור: ו- טבעיים ועוקבים, ו-.
ו-
דוגמה ב - סכום ומכפלה: מערכת עם שני נעלמים
הסכום של שני מספרים הוא , והמכפלה שלהם היא . מצאו את שני המספרים.
1. נתון: הסכום והמכפלה . המטרה: שני המספרים.
2. מסמנים את המספרים ב- וב-: וגם .
3. מבודדים את מ-: .
4. מציבים ב-: , כלומר .
5. מפרקים: , ולכן או .
6. אם , אז . אם , אז . זה אותו זוג מספרים.
7. בדיקה: ו-.
ו-
2. בעיות גילים
גילים בזמנים שונים
כל שנה כל אחד מאיתנו מתבגר בשנה אחת. לכן בעוד שנים כולם יהיו מבוגרים ב- שנים, ולפני שנים כולם היו צעירים ב- שנים. ההפרש בין הגילים של שני אנשים לא משתנה אף פעם.
במדויק: אם הגיל של אדם היום הוא שנים, אז בעוד שנים הגיל שלו יהיה , ולפני שנים הוא היה . את אפשר לכתוב רק אם , כלומר אם האדם כבר נולד אז. ההפרש בין הגילים של שני אנשים זהה בכל זמן.
פתרון בעיית גילים בעזרת טבלה
כשנתונים גילים של כמה אנשים בזמנים שונים:
1. מסמנים ב- את הגיל היום של אחד האנשים.
2. בונים טבלה: שורה לכל אדם, ועמודה לכל זמן שמופיע בשאלה.
3. ממלאים את עמודת היום לפי הנתונים. בעמודות האחרות מוסיפים (בעתיד) או מחסירים (בעבר) את מספר השנים, לכל אדם.
4. כותבים משוואה מהנתון על הזמן האחר.
5. פותרים, ופוסלים פתרון שנותן גיל שלילי בזמן כלשהו שבשאלה.
6. עונים על מה ששאלו (למשל הגילים היום), ובודקים בסיפור.
"גדול ב- שנים" נשמר בכל זמן, אבל "גדול פי " לא נשמר. אמא בת ובת בת : היום פי . בעוד שנים הן בנות ו-, וזה כבר לא פי .
מוסיפים את מספר השנים לגיל של כל האנשים בסיפור, לא רק לאחד מהם.
דוגמה - מכפלת גילים בעתיד: פוסלים גיל שלילי
דנה גדולה מאחיה יונתן ב- שנים. בעוד שנים המכפלה של הגילים שלהם תהיה . בני כמה דנה ויונתן היום?
1. נתון: דנה גדולה מיונתן ב- שנים, ובעוד שנים מכפלת הגילים . המטרה: הגילים היום.
2. מסמנים את הגיל של יונתן היום ב-. הגיל של דנה היום: .
3. בעוד שנים: יונתן בן , ודנה בת .
4. המשוואה: . פותחים סוגריים: , כלומר .
5. מפרקים: , ולכן או .
6. גיל לא יכול להיות שלילי, ולכן נפסל. יונתן בן , ודנה בת .
7. בדיקה: בעוד שנים הם בני ו-, ו-.
יונתן בן , ודנה בת .
3. בעיות קנייה ומכירה
מחיר ליחידה, כמות וסכום כולל
כשקונים כמה פריטים באותו מחיר, משלמים את המחיר של פריט אחד כפול מספר הפריטים. למשל מחברות ב- שקלים כל אחת עולות שקלים.
במדויק: כשכל היחידות נמכרות באותו מחיר, הסכום הכולל שווה למכפלה של המחיר ליחידה במספר היחידות (הכמות). אם המחיר ליחידה שונה בקניות שונות, מחשבים את המכפלה לכל קנייה לחוד.
הקשר בין מחיר, כמות וסכום
סכום כולל = מחיר ליחידה כמות
ומכאן גם: מחיר ליחידה = סכום כולל חלקי כמות, וכמות = סכום כולל חלקי מחיר ליחידה.
פתרון בעיית קנייה בעזרת טבלה
כשנתונות כמה קניות, או קנייה לפני שינוי ואחריו:
1. בונים טבלה: שורה לכל קנייה, ועמודות: מחיר ליחידה, כמות, סכום כולל.
2. מסמנים ב- כמות לא ידועה אחת, וממלאים בעזרתו את שאר התאים.
3. בכל שורה: מחיר ליחידה כפול כמות שווה לסכום הכולל.
4. כותבים משוואה מהנתון שעוד לא השתמשנו בו.
5. פותרים, ופוסלים כמות שאינה מספר טבעי, מחיר שאינו חיובי, וכל פתרון שסותר מגבלה בשאלה.
כשהמחיר ליחידה יורד ככל שקונים יותר, גם המחיר וגם הכמות תלויים ב-. המכפלה שלהם נותנת משוואה ריבועית.
בשאלות כאלה לפעמים שני הפתרונות חיוביים. רק מגבלה בשאלה (מספר מקומות, מחיר מינימלי) קובעת איזה מהם קביל. אם אין מגבלה, שניהם תשובה.
דוגמה - הנחה לכל משתתף נוסף, ומגבלת מקומות
חברת הסעות גובה מקבוצה של משתתפים שקלים לכל משתתף. כל משתתף נוסף מוזיל את המחיר לכל משתתף בשקל אחד. באוטובוס יש מקומות. קבוצה שילמה בסך הכול שקלים. כמה משתתפים היו בקבוצה?
1. נתון: משתתפים ב- שקלים, הוזלה של שקל לכל משתתף נוסף, לכל היותר מקומות, וסכום כולל . המטרה: מספר המשתתפים.
2. מסמנים ב- את מספר המשתתפים הנוספים. מספר המשתתפים: . המחיר לכל משתתף: .
3. מחיר ליחידה כפול כמות: .
4. פותחים סוגריים: , כלומר .
5. מפרקים: , ולכן או .
6. נותן משתתפים, יותר מ- המקומות, ולכן נפסל. נותן משתתפים, במחיר שקלים לכל אחד.
7. בדיקה: , ו-.
משתתפים
4. בעיות אחוזים
שינוי באחוזים
אחוז הוא מאית: . כשמחיר של שקלים עולה ב-, מוסיפים לו מ-, כלומר שקלים, ומקבלים .
במדויק: מכמות הם . אחרי עלייה ב- הכמות היא . אחרי ירידה ב-, כאשר , הכמות היא . האחוז מחושב תמיד מהכמות שלפני השינוי.
שינוי באחוזים הוא כפל
שני שינויים בזה אחר זה
אחרי שני שינויים כופלים את הכמות בשני הגורמים: . הסדר של השינויים לא משנה את התוצאה.
למשל ירידה ב- ואחריה עלייה ב-: , בדיוק כמו עלייה ב- ואחריה ירידה ב-.
כשהאחוז הוא הנעלם
כשנתונות הכמות לפני השינויים והכמות אחריהם, ומבקשים את האחוז:
1. מסמנים את האחוז ב-.
2. כותבים את הכמות אחרי כל שינוי, בעזרת הגורמים או .
3. משווים לכמות שנתונה בסוף.
4. פותרים, ופוסלים אחוז שלילי, וגם ירידה של יותר מ-.
5. בודקים בחישוב עם האחוז שמצאנו.
ירידה ב- ואחריה עלייה ב- לא מחזירות למחיר המקורי: . העלייה מחושבת ממחיר קטן יותר.
דוגמה - ירידה ועלייה באותו אחוז
המחיר של מוצר היה שקלים. המחיר ירד באחוז מסוים, ואחר כך עלה באותו אחוז. עכשיו המחיר הוא שקלים. בכמה אחוזים ירד המחיר בהתחלה?
1. נתון: מחיר התחלתי , ירידה ואחריה עלייה באותו אחוז, מחיר סופי . המטרה: האחוז.
2. מסמנים את האחוז ב-. אחרי הירידה: . אחרי העלייה: .
3. המשוואה: .
4. לפי : . מחלקים ב-: .
5. לכן , ומכאן או , כלומר או .
6. אחוז השינוי חיובי, ולכן נפסל.
7. בדיקה: , ו-.
המחיר ירד ב-.
5. בעיות תנועה
מהירות, זמן ודרך
מכונית שנוסעת במהירות קבועה של קמ"ש עוברת ק"מ בכל שעה. בשעתיים היא עוברת ק"מ. מהירות אומרת כמה דרך עוברים ביחידת זמן אחת.
במדויק: כשגוף נע במהירות קבועה , הדרך שהוא עובר בזמן היא . המהירות היא היחס בין הדרך לזמן, , ויחידת המידה שלה היא יחידת דרך ליחידת זמן. למשל קמ"ש הוא קילומטר לשעה.
בגרף שמתאר את הדרך לפי הזמן, תנועה במהירות קבועה היא ישר שיוצא מראשית הצירים. השיפוע של הישר הוא המהירות. בגרף של : אחרי שעה אחת ק"מ, ואחרי שעתיים ק"מ.
דרך, מהירות וזמן
בתנועה במהירות קבועה:
הדרך, המהירות, הזמן.
פתרון בעיית תנועה בעזרת טבלה
כשנתונה שאלה על תנועה במהירות קבועה:
1. בונים טבלה: שורה לכל תנועה (לכל גוף, או לכל קטע דרך), ועמודות: מהירות, זמן, דרך.
2. מסמנים ב- כמות לא ידועה (בדרך כלל המהירות או הזמן), וממלאים עוד עמודה בעזרתו ובעזרת הנתונים.
3. משלימים את העמודה השלישית בכל שורה בעזרת , או .
4. כותבים משוואה מהנתון שמקשר בין השורות: דרכים שוות, הפרש זמנים, סכום דרכים.
5. אם במכנה, כופלים את שני האגפים במכנה המשותף.
6. פותרים, ופוסלים מהירות או זמן שאינם חיוביים.
מקפידים על אותן יחידות בכל הטבלה. אם המהירות בקמ"ש, הזמן בשעות: דקות הן שעה, ולא .
"הזמן התקצר בשעה" פירושו שהזמן הארוך פחות הזמן הקצר שווה . כותבים את ההפרש מהגדול לקטן, אחרת יוצא .
דוגמה - הלוך וחזור: הנעלם במכנה
עומר הלך ק"מ במהירות קבועה. בדרך חזרה, באותה דרך, הוא הגביר את המהירות ב- קמ"ש, ולכן הדרך חזרה ארכה שעה אחת פחות. מה הייתה המהירות של עומר בדרך הלוך?
1. נתון: הדרך ק"מ בכל כיוון, בחזרה המהירות גדולה ב- קמ"ש והזמן קצר בשעה. המטרה: המהירות בהלוך.
2. מסמנים את המהירות בהלוך ב- (קמ"ש). ממלאים טבלה:
3. הזמן בהלוך ארוך בשעה: , כאשר ו-.
4. כופלים ב-: , כלומר , ומכאן .
5. מפרקים: , ולכן או .
6. מהירות חיובית, ולכן נפסל. .
7. בדיקה: בהלוך שעות, בחזור שעות. ההפרש שעה אחת.
קמ"ש
6. בעיות הנדסיות
בעיות הנדסיות
בבעיות הנדסיות הסיפור הוא על צורה: מלבן, ריבוע, משולש ישר זווית או תיבה. הנעלם הוא אורך, והמשוואה באה מנוסחה של שטח, היקף או נפח, או ממשפט פיתגורס.
במדויק: בבעיה הנדסית מסמנים אורך לא ידוע ב-, מבטאים בעזרתו את שאר האורכים, ובונים משוואה מנוסחה גאומטרית שמתאימה לנתון. פתרון קביל רק אם כל האורכים שמתקבלים ממנו חיוביים, ומקיימים את שאר התנאים של הצורה.
למשל במלבן שבו צלע אחת ארוכה ב- מהשנייה, מסמנים את הצלע הקצרה ב-. הצלע הארוכה היא , השטח הוא וההיקף הוא . כל נתון על המלבן נותן משוואה ב-.
נוסחאות שמשמשות בבעיות הנדסיות
•מלבן עם צלעות ו-: שטח , היקף .
•משולש ישר זווית עם ניצבים , ויתר : .
•תיבה עם מקצועות , , : נפח .
פתרון בעיה הנדסית
כשנתונה צורה שאחד האורכים שלה לא ידוע:
1. משרטטים סקיצה, ורושמים על כל צלע את האורך שלה בעזרת .
2. בוחרים נוסחה שמתאימה לנתון (שטח, היקף, נפח או משפט פיתגורס).
3. כותבים משוואה ופותרים.
4. בודקים שכל אורך שמתקבל חיובי, לא רק . למשל גם .
5. עונים על מה ששאלו, עם יחידות מידה.
במשפט פיתגורס היתר הוא הצלע שמול הזווית הישרה, והוא תמיד באגף לבד: . היתר הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש.
ערך מרבי או מזערי בעזרת הקדקוד
כשכמות בשאלה (שטח, נפח, מכפלה) היא פונקציה ריבועית של הנעלם, :
•אם , הערך המרבי של מתקבל בקדקוד, ב-.
•אם , הערך המזערי של מתקבל בקדקוד.
•הערך עצמו הוא .
התשובה קבילה רק אם של הקדקוד נמצא בתחום שבו כל האורכים בשאלה חיוביים.
דוגמה א - שוליים בדף: פוסלים פתרון גדול מדי
דף מלבני אורכו ס"מ ורוחבו ס"מ. חותכים ממנו מלבן פנימי, כך שהשוליים שנשארים ברוחב שווה בארבעת הצדדים. השטח של המלבן הפנימי הוא סמ"ר. מה רוחב השוליים?
1. נתון: דף של על ס"מ, שוליים שווים מכל צד, ושטח פנימי סמ"ר. המטרה: רוחב השוליים.
2. מסמנים את רוחב השוליים ב- (ס"מ). מכל צלע של הדף יורדים שוליים משני הצדדים, ולכן הצלעות של המלבן הפנימי הן ו-.
3. השטח הפנימי: .
4. פותחים סוגריים: , כלומר . מחלקים ב-: .
5. מפרקים: , ולכן או .
6. נותן צלע , אורך שלילי, ולכן נפסל. נותן צלעות ו-, שתיהן חיוביות.
7. בדיקה: .
רוחב השוליים ס"מ.
דוגמה ב - שטח מרבי: מוצאים את הקדקוד
יש מטר של גדר. רוצים לגדר ערוגה מלבנית ליד קיר: הקיר הוא צלע אחת של המלבן, והגדר היא שלוש הצלעות האחרות. מה צריכים להיות אורכי הצלעות כדי שהשטח של הערוגה יהיה מרבי? מהו השטח המרבי?
1. נתון: מטר גדר לשלוש צלעות של מלבן, והקיר הוא הצלע הרביעית. המטרה: הצלעות שנותנות שטח מרבי, והשטח.
2. מסמנים ב- (מטר) כל אחת משתי הצלעות שמאונכות לקיר. לצלע שמקבילה לקיר נשאר מטר.
3. כל האורכים חיוביים כאשר וגם , כלומר .
4. השטח: . זאת פונקציה ריבועית עם , ולכן יש לה ערך מרבי בקדקוד.
5. הקדקוד: . הערך נמצא בתחום .
6. הצלעות: מטר לכל צלע שמאונכת לקיר, ו- מטר לצלע שמקבילה לקיר. השטח: מ"ר.
7. בגרף של רואים שהקדקוד הוא הנקודה הגבוהה ביותר בתחום.
הצלעות שמאונכות לקיר מטר, הצלע שמקבילה לקיר מטר, והשטח המרבי מ"ר.