דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גיאומטריה: משולשים

מתמטיקה כיתה ט' · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגיאומטריה: משולשים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משולש ומשולש ישר זווית

משולש הוא הצורה הפשוטה ביותר עם צלעות ישרות: שלושה קודקודים, שלוש צלעות ושלוש זוויות. בנושא הזה נוכיח עליו הרבה תכונות.

במדויק: משולש ABCABC נוצר משלוש נקודות AA, BB, CC שאינן על ישר אחד, ומשלושת הקטעים ABAB, BCBC, CACA שמחברים אותן. משולש ישר זווית הוא משולש שאחת הזוויות שלו היא 90∘90^\circ. בו שתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה נקראות ניצבים, והצלע שמול הזווית הישרה נקראת יתר.

משולש נקרא חד זווית אם כל הזוויות שלו חדות, וקהה זווית אם אחת הזוויות שלו קהה. סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ, ולכן יש בו לכל היותר זווית ישרה אחת או זווית קהה אחת.

ניצבניצביתרCBA

תזכורת: תיכון, גובה וחוצה זווית במשולש

מכל קודקוד של משולש יוצאים שלושה קטעים מיוחדים אל הצלע שמולו. לכל אחד מהם יש שם.

במדויק:

- תיכון הוא קטע שמחבר קודקוד עם האמצע של הצלע שמול הקודקוד.

- גובה הוא קטע שיוצא מקודקוד ומאונך לצלע שמולו או להמשך שלה. הקצה השני שלו נמצא על הישר שעליו מונחת הצלע.

- חוצה זווית במשולש הוא קטע שיוצא מקודקוד, מחלק את הזווית שבקודקוד לשתי זוויות שוות, ומסתיים בצלע שמול הקודקוד.

באיורים שלושת הקטעים יוצאים מאותו קודקוד AA במשולש ABCABC: התיכון AMAM, הגובה AHAH וחוצה הזווית ADAD. במשולש הזה אלה שלושה קטעים שונים.

ABCM
ABCH
ABCD

במשולש קהה זווית, הגובה מקודקוד של זווית חדה נופל מחוץ למשולש. באיור הזווית BB קהה, והגובה AHAH פוגש את ההמשך של הצלע CBCB. במשולש ישר זווית כל ניצב הוא גם גובה.

ABCH

משפט, נתון וצריך להוכיח

בכיתה ט לא מסתפקים במדידה בסרגל ובמד זווית. כל טענה מוכיחים, כלומר מסבירים למה היא נכונה תמיד.

במדויק: משפט הוא טענה מתמטית שהוכחנו. כותבים אותו בצורה "אם... אזי...": מה שאחרי "אם" הוא הנתון, ומה שאחרי "אזי" הוא מה שצריך להוכיח (צ"ל). הוכחה היא שרשרת של טענות. כל טענה נשענת על נתון, על המשמעות של מושג, או על הנחת יסוד או משפט שכבר ידועים.

משפט נכון לגבי כל הצורות שמקיימות את הנתון, גם כשהמילה "כל" לא כתובה. לכן מדידה של משולש אחד לא מוכיחה משפט. מצד שני, דוגמה נגדית אחת מספיקה כדי להראות שטענה אינה נכונה.

למשל: "במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות" נכתב כך: אם משולש הוא שווה שוקיים, אזי זוויות הבסיס שלו שוות.

1. חזרה: זוויות וקטעים

זוויות צמודות, קודקודיות וחיצוניות

כששני ישרים נחתכים, נוצרות ארבע זוויות. יש ביניהן שני סוגים של זוגות, ולכל סוג יש שם.

במדויק: זוויות צמודות הן שתי זוויות עם קודקוד משותף ושוק משותפת, כך שהשוקיים האחרות שלהן יוצרות יחד ישר אחד. זוויות קודקודיות הן שתי זוויות עם קודקוד משותף, כך שכל שוק של זווית אחת היא ההמשך של שוק של הזווית השנייה. זווית חיצונית למשולש היא זווית שצמודה לאחת הזוויות של המשולש: היא נמצאת בין צלע של המשולש לבין ההמשך של הצלע הסמוכה לה.

באיור הישרים ABAB ו-CDCD נחתכים בנקודה OO. הזוויות ∠AOC\angle AOC ו-∠AOD\angle AOD צמודות: 50∘+130∘=180∘50^\circ+130^\circ=180^\circ. הזוויות ∠AOC\angle AOC ו-∠BOD\angle BOD קודקודיות, ושתיהן 50∘50^\circ.

50°130°50°ABCDO

באיור השני מאריכים את הצלע BCBC של המשולש ABCABC עד הנקודה DD. הזווית ∠ACD\angle ACD היא זווית חיצונית למשולש, והיא צמודה לזווית ∠ACB\angle ACB.

αβα+βABCD

זוויות צמודות

סכום של שתי זוויות צמודות הוא 180∘180^\circ.

זוויות קודקודיות

זוויות קודקודיות שוות זו לזו.

סכום הזוויות במשולש

בכל משולש סכום שלוש הזוויות הוא 180∘180^\circ: ∠A+∠B+∠C=180∘\angle A+\angle B+\angle C=180^\circ.

לכן במשולש ישר זווית סכום שתי הזוויות החדות הוא 90∘90^\circ.

זווית חיצונית למשולש

•זווית חיצונית למשולש שווה לסכום שתי הזוויות של המשולש שאינן צמודות לה.

•לכן היא גדולה מכל אחת משתי הזוויות האלה.

באיור של המשולש ABCABC: ∠ACD=∠A+∠B\angle ACD=\angle A+\angle B.

שים לב

הזווית החיצונית צמודה לזווית של המשולש שלידה, ולכן הסכום שלהן 180∘180^\circ. היא שווה לסכום של שתי הזוויות האחרות, לא לזווית שצמודה לה.

כלל המעבר

שני עצמים ששווים (או חופפים) לעצם שלישי שווים (או חופפים) זה לזה.

למשל: אם ∠1=∠2\angle1=\angle2 וגם ∠2=∠3\angle2=\angle3, אזי ∠1=∠3\angle1=\angle3.

כלל החיבור

הנקודה BB על הקטע ACAC, והנקודה EE על הקטע DFDF. אם AB=DEAB=DE וגם BC=EFBC=EF, אזי AC=DFAC=DF.

אותו כלל נכון לזוויות: זווית שמחולקת לשתי זוויות, וזווית אחרת שמחולקת לשתי זוויות ששוות להן בהתאמה, שוות זו לזו.

דוגמה - זווית חיצונית וזווית צמודה במשולש

במשולש ABCABC מאריכים את הצלע BCBC מעבר ל-CC עד הנקודה DD. נתון: ∠A=70∘\angle A=70^\circ, ∠ACD=120∘\angle ACD=120^\circ.

מצאו את ∠B\angle B ואת ∠ACB\angle ACB.

פתרון

1. נתון: ∠A=70∘\angle A=70^\circ, והזווית החיצונית ∠ACD=120∘\angle ACD=120^\circ. המטרה: ∠B\angle B ו-∠ACB\angle ACB.

2. ∠ACD\angle ACD זווית חיצונית למשולש בקודקוד CC. היא שווה לסכום הזוויות שאינן צמודות לה: ∠A+∠B=120∘\angle A+\angle B=120^\circ.

3. לכן ∠B=120∘−70∘=50∘\angle B=120^\circ-70^\circ=50^\circ.

4. ∠ACB\angle ACB ו-∠ACD\angle ACD זוויות צמודות, ולכן ∠ACB=180∘−120∘=60∘\angle ACB=180^\circ-120^\circ=60^\circ.

5. בדיקה בעזרת סכום הזוויות במשולש: 70∘+50∘+60∘=180∘70^\circ+50^\circ+60^\circ=180^\circ.

70°120°?BCAD
תשובה

∠B=50∘\angle B=50^\circ, ∠ACB=60∘\angle ACB=60^\circ.

שאלות פתוחות על חזרה: זוויות וקטעים

2. חזרה: חפיפת משולשים

משולשים חופפים

שני משולשים חופפים הם בעצם אותו משולש במקומות שונים: מזיזים אחד מהם, מסובבים אותו או הופכים אותו, והוא מכסה את השני בדיוק.

במדויק: שני משולשים חופפים אם אפשר להניח אחד מהם על השני כך שיכסה אותו בדיוק. אז שלוש הצלעות ושלוש הזוויות של משולש אחד שוות בהתאמה לצלעות ולזוויות של השני. כותבים △ABC≅△DEF\triangle ABC\cong\triangle DEF, וסדר האותיות אומר מי מתאים למי: AA ל-DD, BB ל-EE, CC ל-FF.

באיור △ABC≅△DEF\triangle ABC\cong\triangle DEF. צלעות שוות מסומנות באותו מספר קווים: AB=DEAB=DE, BC=EFBC=EF, CA=FDCA=FD. המשולש DEFDEF הוא המשולש ABCABC אחרי היפוך והזזה.

במשולשים חופפים מול זוויות שוות נמצאות צלעות שוות, ומול צלעות שוות נמצאות זוויות שוות.

ABCDEF

משפטי החפיפה

שני משולשים חופפים אם מתקיים אחד מאלה:

משפטמה שווה בשני המשולשים
צ.ז.צשתי צלעות והזווית שביניהן
ז.צ.זשתי זוויות והצלע שביניהן
צ.צ.צשלוש הצלעות
ניצב ויתרבשני משולשים ישרי זווית: היתר וניצב אחד

משפט החפיפה הרביעי

אם שתי צלעות במשולש אחד שוות לשתי צלעות במשולש אחר, וגם הזווית שמול הגדולה מבין שתי הצלעות שווה לזווית המתאימה לה במשולש האחר, אזי המשולשים חופפים.

משפט ניצב ויתר הוא מקרה פרטי שלו: היתר הוא הצלע הגדולה, והזווית שמולו היא הזווית הישרה.

שים לב

שתי צלעות וזווית שמול הצלע הקטנה מביניהן לא תמיד מספיקות לחפיפה. גם שלוש זוויות שוות לא מספיקות: משולשים עם אותן זוויות יכולים להיות בגדלים שונים.

דרך הפתרון

כתיבת הוכחה בעזרת חפיפת משולשים

כשצריך להוכיח ששני קטעים שווים או ששתי זוויות שוות:

1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח, ומסמנים את הנתונים בסרטוט.

2. מוצאים שני משולשים, כך שקטע אחד (או זווית אחת) נמצא בכל משולש.

3. מוצאים שלושה זוגות שווים. לכל זוג כותבים נימוק: נתון, צלע משותפת, זוויות קודקודיות וכדומה.

4. כותבים את החפיפה לפי סדר הקודקודים המתאימים, ואת שם משפט החפיפה.

5. מסיקים את מה שצריך להוכיח, עם הנימוק "צלעות מתאימות (או זוויות מתאימות) במשולשים חופפים".

שים לב

כל טענה בהוכחה צריכה נימוק, גם כשהיא נראית ברורה. "רואים בסרטוט" אינו נימוק.

דוגמה - הוכחה לפי ניצב ויתר

במרובע ABCDABCD נתון: ∠B=∠D=90∘\angle B=\angle D=90^\circ, AB=ADAB=AD. האלכסון ACAC מחבר שני קודקודים נגדיים.

א. הוכיחו: CB=CDCB=CD.

ב. נתון גם: AC=6AC=6 ס"מ, AB=3.6AB=3.6 ס"מ. חשבו את CBCB.

פתרון

1. נתון: ∠B=∠D=90∘\angle B=\angle D=90^\circ, AB=ADAB=AD. צריך להוכיח: CB=CDCB=CD.

2. הקטעים CBCB ו-CDCD נמצאים במשולשים ABCABC ו-ADCADC. שני המשולשים ישרי זווית, ו-ACAC הוא היתר בשניהם.

3. ההוכחה:

טענהנימוק
∠B=∠D=90∘\angle B=\angle D=90^\circנתון
AB=ADAB=ADנתון (ניצבים)
AC=ACAC=ACצלע משותפת (יתר)
△ABC≅△ADC\triangle ABC\cong\triangle ADCניצב ויתר
CB=CDCB=CDצלעות מתאימות במשולשים חופפים

4. ב: לפי משפט פיתגורס במשולש ABCABC: CB2=AC2−AB2=36−12.96=23.04CB^2=AC^2-AB^2=36-12.96=23.04, ולכן CB=4.8CB=4.8 ס"מ.

ACBD
תשובה

א. △ABC≅△ADC\triangle ABC\cong\triangle ADC לפי ניצב ויתר, ולכן CB=CDCB=CD. ב. CB=4.8CB=4.8 ס"מ.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

3. משולש שווה שוקיים: תכונות

משולש שווה שוקיים

יש משולשים שבהם שתי צלעות שוות באורכן. משולש כזה סימטרי, ויש לו תכונות מיוחדות.

במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש שיש בו לפחות שתי צלעות שוות. שתי הצלעות השוות נקראות שוקיים, והצלע השלישית נקראת בסיס. הזווית שבין השוקיים נקראת זווית הראש, ושתי הזוויות שליד הבסיס נקראות זוויות הבסיס. משולש ששלוש הצלעות שלו שוות נקרא משולש שווה צלעות, וגם הוא שווה שוקיים.

באיור AB=ACAB=AC הן השוקיים, BCBC הוא הבסיס, ∠A\angle A היא זווית הראש, ו-∠B\angle B, ∠C\angle C הן זוויות הבסיס.

שוקשוקבסיסABC

באיור השני ADAD חוצה את זווית הראש. הוא פוגש את הבסיס באמצע שלו ומאונך לו, כלומר הוא גם התיכון לבסיס וגם הגובה לבסיס.

ABCD

זוויות הבסיס שוות

במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות זו לזו.

אם AB=ACAB=AC, אזי ∠B=∠C\angle B=\angle C. הזוויות השוות נמצאות מול הצלעות השוות.

שלושה קטעים שמתלכדים

במשולש שווה שוקיים, חוצה זווית הראש, התיכון לבסיס והגובה לבסיס הם אותו קטע.

לכן אם AB=ACAB=AC, הנקודה DD על BCBC, ו-ADAD הוא אחד מהשלושה, אזי מתקיימים כל השלושה: ∠BAD=∠CAD\angle BAD=\angle CAD, BD=DCBD=DC ו-AD⊥BCAD\perp BC.

שים לב

התכונה נכונה רק לקטעים שיוצאים מזווית הראש אל הבסיס. התיכון לשוק, למשל, אינו בהכרח גובה לשוק.

חישוב זוויות במשולש שווה שוקיים

מה נתוןמה מחשבים
זווית הראש α\alphaכל זווית בסיס: 180∘−α2\frac{180^\circ-\alpha}{2}
זווית בסיס β\betaזווית הראש: 180∘−2β180^\circ-2\beta
שים לב

זוויות הבסיס תמיד חדות: הן שוות, והסכום שלהן קטן מ-180∘180^\circ. זווית הראש יכולה להיות חדה, ישרה או קהה. במשולש שווה צלעות כל שלוש הזוויות שוות, וכל אחת מהן 60∘60^\circ.

דוגמה - חוצה זווית הראש במשולש שווה שוקיים

במשולש ABCABC נתון: AB=ACAB=AC, ∠A=80∘\angle A=80^\circ. ADAD חוצה את הזווית AA, והנקודה DD על BCBC. נתון גם BC=10BC=10 ס"מ.

מצאו את ∠B\angle B, את ∠ADB\angle ADB ואת BDBD.

פתרון

1. נתון: AB=ACAB=AC, ∠A=80∘\angle A=80^\circ, ADAD חוצה את זווית AA, BC=10BC=10. המטרה: ∠B\angle B, ∠ADB\angle ADB ו-BDBD.

2. המשולש שווה שוקיים, ולכן זוויות הבסיס שוות: ∠B=∠C=180∘−80∘2=50∘\angle B=\angle C=\frac{180^\circ-80^\circ}{2}=50^\circ.

3. ADAD חוצה את זווית הראש, ולכן הוא גם הגובה לבסיס: ∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ.

4. ADAD הוא גם התיכון לבסיס, ולכן BD=BC2=5BD=\frac{BC}{2}=5 ס"מ.

5. בדיקה במשולש ABDABD: ∠BAD=40∘\angle BAD=40^\circ, ו-40∘+50∘+90∘=180∘40^\circ+50^\circ+90^\circ=180^\circ.

ABCD
תשובה

∠B=50∘\angle B=50^\circ, ∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ, BD=5BD=5 ס"מ.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

4. משולש שווה שוקיים: המשפטים ההפוכים

משפט הפוך

במשפט יש נתון ויש מסקנה. מה קורה אם מחליפים ביניהם? מקבלים משפט חדש, וצריך לבדוק אם גם הוא נכון.

במדויק: המשפט ההפוך למשפט "אם PP אזי QQ" הוא המשפט "אם QQ אזי PP". הנתון של משפט אחד הוא מה שצריך להוכיח במשפט השני. המשפט ההפוך יכול להיות נכון ויכול להיות לא נכון, ולכן מוכיחים אותו בנפרד.

דוגמה למשפט שההפוך שלו לא נכון: "אם שתי זוויות הן קודקודיות, אזי הן שוות" הוא משפט נכון. ההפוך, "אם שתי זוויות שוות, אזי הן קודקודיות", לא נכון: זוויות הבסיס במשולש שווה שוקיים שוות, אבל אינן קודקודיות.

במשולש שווה שוקיים, לעומת זאת, המשפטים ההפוכים נכונים. אותם לומדים בשיעור הזה.

שתי זוויות שוות

אם במשולש יש שתי זוויות שוות, אזי המשולש שווה שוקיים: הצלעות שמול הזוויות השוות שוות זו לזו.

אם ∠B=∠C\angle B=\angle C, אזי AC=ABAC=AB.

חוצה זווית שהוא גם גובה

אם במשולש חוצה זווית הוא גם הגובה שיוצא מאותו קודקוד, אזי המשולש שווה שוקיים: שתי הצלעות שיוצרות את הזווית שוות.

אם ADAD חוצה את ∠A\angle A וגם AD⊥BCAD\perp BC, אזי AB=ACAB=AC.

תיכון שהוא גם גובה

אם במשולש תיכון לצלע הוא גם הגובה לאותה צלע, אזי המשולש שווה שוקיים: שתי הצלעות האחרות שוות.

אם DD אמצע BCBC וגם AD⊥BCAD\perp BC, אזי AB=ACAB=AC.

דרך הפתרון

איך מוכיחים שמשולש שווה שוקיים

כשצריך להוכיח שמשולש הוא שווה שוקיים:

1. מחפשים בנתונים אחד מארבעת הסימנים: שתי צלעות שוות, שתי זוויות שוות, חוצה זווית שהוא גם גובה, או תיכון שהוא גם גובה.

2. מוכיחים את הסימן, וכותבים נימוק לכל טענה. לפעמים צריך קודם חפיפת משולשים.

3. כותבים את המסקנה עם הנימוק, למשל: "AB=ACAB=AC, כי במשולש מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות".

שים לב

לא מבלבלים בין משפט להפוך שלו. כשנתון שהמשולש שווה שוקיים ומוכיחים שזוויות שוות, הנימוק הוא "זוויות הבסיס שוות". כשנתונות זוויות שוות ומוכיחים שצלעות שוות, הנימוק הוא "משולש שבו שתי זוויות שוות הוא שווה שוקיים".

דוגמה א - משתי זוויות שוות לצלעות שוות

במשולש ABCABC נתון: ∠A=80∘\angle A=80^\circ, ∠B=50∘\angle B=50^\circ, AC=7AC=7 ס"מ.

א. הוכיחו שהמשולש שווה שוקיים.

ב. מצאו את ABAB.

פתרון

1. נתון: ∠A=80∘\angle A=80^\circ, ∠B=50∘\angle B=50^\circ, AC=7AC=7. המטרה: להוכיח שהמשולש שווה שוקיים, ולמצוא את ABAB.

2. לפי סכום הזוויות במשולש: ∠C=180∘−80∘−50∘=50∘\angle C=180^\circ-80^\circ-50^\circ=50^\circ.

3. ∠B=∠C\angle B=\angle C, ולכן המשולש שווה שוקיים (משולש שבו שתי זוויות שוות).

4. הצלעות השוות הן אלה שמול הזוויות השוות: מול ∠B\angle B נמצאת ACAC, ומול ∠C\angle C נמצאת ABAB. לכן AB=AC=7AB=AC=7 ס"מ.

80°7BCA50°
תשובה

א. ∠C=50∘=∠B\angle C=50^\circ=\angle B, ולכן המשולש שווה שוקיים. ב. AB=7AB=7 ס"מ.

דוגמה ב - תיכון שהוא גם גובה

במשולש ABCABC הנקודה DD היא אמצע הצלע BCBC, ו-AD⊥BCAD\perp BC. נתון: AB=5AB=5 ס"מ, BC=8BC=8 ס"מ.

א. הוכיחו: ∠B=∠C\angle B=\angle C.

ב. מצאו את ACAC ואת ADAD.

פתרון

1. נתון: BD=DCBD=DC, AD⊥BCAD\perp BC, AB=5AB=5, BC=8BC=8. המטרה: ∠B=∠C\angle B=\angle C, ואחר כך ACAC ו-ADAD.

2. ADAD הוא תיכון לצלע BCBC, כי DD אמצע BCBC. הוא גם גובה לצלע BCBC (נתון).

3. משולש שבו התיכון הוא גם גובה הוא שווה שוקיים, ולכן AB=ACAB=AC.

4. במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות, ולכן ∠B=∠C\angle B=\angle C.

5. ב: AC=AB=5AC=AB=5 ס"מ.

6. BD=82=4BD=\frac{8}{2}=4. במשולש ישר הזווית ABDABD, לפי משפט פיתגורס: AD2=52−42=9AD^2=5^2-4^2=9, ולכן AD=3AD=3 ס"מ.

5ABCD
תשובה

א. AB=ACAB=AC, ולכן ∠B=∠C\angle B=\angle C. ב. AC=5AC=5 ס"מ, AD=3AD=3 ס"מ.

שאלות פתוחות על משולש שווה שוקיים: המשפטים ההפוכים

5. יחסי צלעות וזוויות במשולש

הצלע שמול הזווית

בכל משולש כל זווית "מסתכלת" על צלע אחת: הצלע שלא נוגעת בקודקוד שלה. נוח לדבר על זוגות כאלה.

במדויק: במשולש ABCABC, הצלע שמול הזווית ∠A\angle A היא הצלע BCBC, הצלע שאין לה קצה בקודקוד AA. באותו אופן ACAC מול ∠B\angle B, ו-ABAB מול ∠C\angle C. לפעמים מסמנים את אורכי הצלעות באותיות קטנות: a=BCa=BC, b=CAb=CA, c=ABc=AB.

באיור הצלע aa נמצאת מול הזווית AA, הצלע bb מול הזווית BB, והצלע cc מול הזווית CC.

abcABC

מול הצלע הגדולה הזווית הגדולה

אם במשולש שתי צלעות אינן שוות, אזי מול הצלע הגדולה מביניהן נמצאת הזווית הגדולה.

למשל: אם BC>ACBC>AC, אזי ∠A>∠B\angle A>\angle B.

מול הזווית הגדולה הצלע הגדולה

אם במשולש שתי זוויות אינן שוות, אזי מול הזווית הגדולה מביניהן נמצאת הצלע הגדולה.

למשל: אם ∠A>∠B\angle A>\angle B, אזי BC>ACBC>AC.

שים לב

במשולש ישר זווית היתר הוא הצלע הגדולה ביותר, כי הוא מול הזווית הישרה, הזווית הגדולה ביותר במשולש. כך גם במשולש קהה זווית: הצלע שמול הזווית הקהה היא הגדולה ביותר.

אי-שוויון המשולש

בכל משולש סכום של כל שתי צלעות גדול מהצלע השלישית: a+b>ca+b>c, a+c>ba+c>b, b+c>ab+c>a.

לכן אם שתי צלעות הן aa ו-bb ו-a≥ba\ge b, הצלע השלישית cc מקיימת: a−b<c<a+ba-b<c<a+b.

דרך הפתרון

האם שלושה אורכים יוצרים משולש

כשנתונים שלושה אורכים:

1. מוצאים את האורך הגדול ביותר.

2. מחברים את שני האורכים האחרים.

3. אם הסכום גדול מהאורך הגדול, יש משולש עם האורכים האלה. אם הסכום שווה לו או קטן ממנו, אין משולש כזה.

דוגמה א - סידור הצלעות לפי הזוויות

במשולש ABCABC נתון: ∠A=50∘\angle A=50^\circ, ∠B=70∘\angle B=70^\circ.

סדרו את הצלעות של המשולש מהקצרה לארוכה.

פתרון

1. נתון: שתי זוויות של המשולש. המטרה: לסדר את הצלעות לפי האורך.

2. הזווית השלישית: ∠C=180∘−50∘−70∘=60∘\angle C=180^\circ-50^\circ-70^\circ=60^\circ.

3. מסדרים את הזוויות: ∠A<∠C<∠B\angle A<\angle C<\angle B.

4. מול ∠A\angle A נמצאת BCBC, מול ∠C\angle C נמצאת ABAB, ומול ∠B\angle B נמצאת ACAC.

5. מול הזווית הגדולה נמצאת הצלע הגדולה, ולכן BC<AB<ACBC<AB<AC.

50°70°ABC
תשובה

BC<AB<ACBC<AB<AC

דוגמה ב - בדיקת אי-שוויון המשולש

א. האם יש משולש שאורכי הצלעות שלו 44 ס"מ, 66 ס"מ ו-1111 ס"מ?

ב. במשולש שתי צלעות הן 44 ס"מ ו-99 ס"מ. אורך הצלע השלישית הוא מספר שלם של סנטימטרים. מהם האורכים האפשריים שלה?

פתרון

1. א: האורך הגדול ביותר הוא 1111. סכום שני האחרים: 4+6=104+6=10.

2. 10<1110<11, ולכן אין משולש כזה.

3. ב: נסמן את הצלע השלישית ב-xx. לפי אי-שוויון המשולש: x<9+4=13x<9+4=13, וגם x>9−4=5x>9-4=5.

4. המספרים השלמים שגדולים מ-55 וקטנים מ-1313 הם 6,7,8,9,10,11,126,7,8,9,10,11,12.

תשובה

א. אין משולש כזה, כי 4+6<114+6<11. ב. 66, 77, 88, 99, 1010, 1111 או 1212 ס"מ.

שאלות פתוחות על יחסי צלעות וזוויות במשולש

6. משולש ישר זווית: הניצב מול זווית 30°

משולש ישר זווית עם זווית של 30°

יש משולש ישר זווית שמופיע שוב ושוב בתרגילים: זה שהזוויות החדות שלו הן 30∘30^\circ ו-60∘60^\circ. יש בו קשר פשוט בין ניצב אחד ליתר.

במדויק: זהו משולש ישר זווית שאחת הזוויות החדות שלו היא 30∘30^\circ. הזווית החדה השנייה בו היא 60∘60^\circ, כי סכום הזוויות החדות במשולש ישר זווית הוא 90∘90^\circ. הניצב שמול הזווית של 30∘30^\circ הוא הניצב הקצר, כי מול הזווית הקטנה נמצאת הצלע הקטנה.

באיור ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠A=30∘\angle A=30^\circ ו-∠B=60∘\angle B=60^\circ. הניצב BCBC נמצא מול הזווית של 30∘30^\circ, והוא בדיוק חצי מהיתר ABAB.

60°a2aCAB30°

למה זה נכון? מאריכים את BCBC מעבר ל-CC עד נקודה DD, כך ש-CD=BCCD=BC. המשולשים ACBACB ו-ACDACD חופפים לפי צ.ז.צ: ACAC צלע משותפת, ∠ACB=∠ACD=90∘\angle ACB=\angle ACD=90^\circ, ו-CB=CDCB=CD. לכן AD=ABAD=AB, וגם ∠CAD=30∘\angle CAD=30^\circ, כלומר ∠BAD=60∘\angle BAD=60^\circ. המשולש ABDABD שווה שוקיים עם זווית ראש 60∘60^\circ, ולכן גם כל זווית בסיס בו היא 60∘60^\circ. שלוש הזוויות שוות, ולכן המשולש שווה צלעות: BD=ABBD=AB. מכאן BC=BD2=AB2BC=\frac{BD}{2}=\frac{AB}{2}.

CABD30°30°

הניצב מול זווית של 30°

במשולש ישר זווית, הניצב שמול זווית של 30∘30^\circ שווה למחצית היתר.

אם ∠C=90∘\angle C=90^\circ ו-∠A=30∘\angle A=30^\circ, אזי BC=AB2BC=\frac{AB}{2}.

המשפט ההפוך

במשולש ישר זווית, אם ניצב שווה למחצית היתר, אזי הזווית שמול הניצב הזה היא 30∘30^\circ.

אם ∠C=90∘\angle C=90^\circ ו-BC=AB2BC=\frac{AB}{2}, אזי ∠A=30∘\angle A=30^\circ ו-∠B=60∘\angle B=60^\circ.

שים לב

הכלל מדבר על הניצב שמול הזווית של 30∘30^\circ. הניצב השני, שליד הזווית הזאת, ארוך יותר, ואינו חצי מהיתר.

שים לב

שני הכללים נכונים רק במשולש ישר זווית. במשולש אחר עם זווית של 30∘30^\circ אין קשר כזה.

דוגמה א - מציאת צלעות מתוך זווית של 30°

במשולש ABCABC נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠A=30∘\angle A=30^\circ, AB=12AB=12 ס"מ.

מצאו את ∠B\angle B, את BCBC ואת ACAC.

פתרון

1. נתון: משולש ישר זווית, ∠A=30∘\angle A=30^\circ, והיתר AB=12AB=12. המטרה: ∠B\angle B, BCBC ו-ACAC.

2. סכום הזוויות החדות הוא 90∘90^\circ, ולכן ∠B=90∘−30∘=60∘\angle B=90^\circ-30^\circ=60^\circ.

3. BCBC הוא הניצב שמול הזווית של 30∘30^\circ, ולכן BC=122=6BC=\frac{12}{2}=6 ס"מ.

4. לפי משפט פיתגורס: AC2=122−62=144−36=108AC^2=12^2-6^2=144-36=108, ולכן AC=108=63≈10.39AC=\sqrt{108}=6\sqrt3\approx10.39 ס"מ.

12CAB30°
תשובה

∠B=60∘\angle B=60^\circ, BC=6BC=6 ס"מ, AC=63≈10.39AC=6\sqrt3\approx10.39 ס"מ.

דוגמה ב - מציאת זוויות מתוך ניצב שהוא חצי היתר

במשולש ABCABC נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, BC=5BC=5 ס"מ, AB=10AB=10 ס"מ.

מצאו את הזוויות ∠A\angle A ו-∠B\angle B.

פתרון

1. נתון: משולש ישר זווית, הניצב BC=5BC=5 והיתר AB=10AB=10. המטרה: ∠A\angle A ו-∠B\angle B.

2. AB2=102=5=BC\frac{AB}{2}=\frac{10}{2}=5=BC: הניצב BCBC שווה למחצית היתר.

3. לפי המשפט ההפוך, הזווית שמול BCBC היא 30∘30^\circ, כלומר ∠A=30∘\angle A=30^\circ.

4. ∠B=90∘−30∘=60∘\angle B=90^\circ-30^\circ=60^\circ.

510CAB
תשובה

∠A=30∘\angle A=30^\circ, ∠B=60∘\angle B=60^\circ.

שאלות פתוחות על משולש ישר זווית: הניצב מול זווית 30°

7. משולש ישר זווית: התיכון ליתר

התיכון ליתר

במשולש ישר זווית יש תיכון אחד מיוחד: זה שיוצא מקודקוד הזווית הישרה. מתברר שהאורך שלו תמיד חצי מהיתר.

במדויק: התיכון ליתר במשולש ישר זווית הוא הקטע שמחבר את קודקוד הזווית הישרה עם האמצע של היתר.

באיור ∠C=90∘\angle C=90^\circ, AC=8AC=8 ו-BC=6BC=6, ולכן לפי משפט פיתגורס AB=10AB=10. הנקודה MM היא אמצע היתר, ו-CM=5CM=5. שלושת הקטעים MAMA, MBMB ו-MCMC שווים: הנקודה MM נמצאת באותו מרחק משלושת הקודקודים.

CABM

התיכון ליתר שווה למחצית היתר

במשולש ישר זווית, התיכון ליתר שווה למחצית היתר.

אם ∠C=90∘\angle C=90^\circ ו-MM אמצע ABAB, אזי CM=AM=BM=AB2CM=AM=BM=\frac{AB}{2}.

המשפט ההפוך

אם במשולש התיכון לצלע שווה למחצית הצלע הזאת, אזי המשולש ישר זווית, והזווית הישרה נמצאת בקודקוד שממנו יוצא התיכון.

אם MM אמצע ABAB ו-CM=AB2CM=\frac{AB}{2}, אזי ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

שים לב

התיכון ליתר מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שוקיים: AMCAMC (כי MA=MCMA=MC) ו-BMCBMC (כי MB=MCMB=MC). לכן ∠MCA=∠A\angle MCA=\angle A ו-∠MCB=∠B\angle MCB=\angle B.

שים לב

הכלל נכון רק לתיכון שיוצא מקודקוד הזווית הישרה אל היתר. תיכון לניצב אינו שווה למחצית הניצב.

דוגמה א - חישוב זוויות בעזרת התיכון ליתר

במשולש ABCABC נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠A=35∘\angle A=35^\circ, AB=14AB=14 ס"מ. CMCM הוא התיכון ליתר.

מצאו את CMCM, ∠ACM\angle ACM, ∠BCM\angle BCM ו-∠CMB\angle CMB.

פתרון

1. נתון: משולש ישר זווית, ∠A=35∘\angle A=35^\circ, AB=14AB=14, CMCM תיכון ליתר. המטרה: CMCM ושלוש זוויות.

2. התיכון ליתר שווה למחצית היתר: CM=142=7CM=\frac{14}{2}=7 ס"מ. גם AM=MB=7AM=MB=7 ס"מ.

3. AM=CMAM=CM, ולכן המשולש AMCAMC שווה שוקיים, וזוויות הבסיס שלו שוות: ∠ACM=∠A=35∘\angle ACM=\angle A=35^\circ.

4. ∠BCM=90∘−35∘=55∘\angle BCM=90^\circ-35^\circ=55^\circ.

5. ∠CMB\angle CMB היא זווית חיצונית למשולש AMCAMC, ולכן ∠CMB=∠A+∠ACM=35∘+35∘=70∘\angle CMB=\angle A+\angle ACM=35^\circ+35^\circ=70^\circ.

6. בדיקה במשולש BMCBMC: ∠B=55∘\angle B=55^\circ, ו-55∘+55∘+70∘=180∘55^\circ+55^\circ+70^\circ=180^\circ.

CABM35°
תשובה

CM=7CM=7 ס"מ, ∠ACM=35∘\angle ACM=35^\circ, ∠BCM=55∘\angle BCM=55^\circ, ∠CMB=70∘\angle CMB=70^\circ.

דוגמה ב - הוכחת זווית ישרה בעזרת המשפט ההפוך

במשולש ABCABC הנקודה MM היא אמצע הצלע ABAB. נתון: AB=10AB=10 ס"מ, CM=5CM=5 ס"מ, AC=6AC=6 ס"מ.

א. הוכיחו: ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

ב. מצאו את BCBC.

פתרון

1. נתון: AM=MBAM=MB, AB=10AB=10, CM=5CM=5, AC=6AC=6. המטרה: ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, ואחר כך BCBC.

2. CMCM הוא התיכון לצלע ABAB, ו-CM=5=102CM=5=\frac{10}{2}: התיכון שווה למחצית הצלע.

3. לפי המשפט ההפוך, המשולש ישר זווית, והזווית הישרה בקודקוד CC: ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

4. ב: לפי משפט פיתגורס: BC2=AB2−AC2=100−36=64BC^2=AB^2-AC^2=100-36=64, ולכן BC=8BC=8 ס"מ.

6CABM
תשובה

א. ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ. ב. BC=8BC=8 ס"מ.

שאלות פתוחות על משולש ישר זווית: התיכון ליתר

8. דמיון משולשים: יחסי שטחים

משולשים דומים ויחס הדמיון

כשמגדילים תמונה בלי למתוח אותה, הצורה נשארת אותה צורה, רק בגודל אחר. כך נראים משולשים דומים.

במדויק: שני משולשים דומים אם לכל זווית במשולש אחד יש זווית ששווה לה במשולש השני, וגם היחס בין כל שתי צלעות מתאימות הוא אותו יחס. צלעות מתאימות הן צלעות שנמצאות מול זוויות שוות. כותבים △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF לפי סדר הקודקודים המתאימים. היחס הקבוע נקרא יחס הדמיון: k=DEAB=EFBC=FDCAk=\frac{DE}{AB}=\frac{EF}{BC}=\frac{FD}{CA}.

באיור △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, ויחס הדמיון הוא k=DEAB=63=2k=\frac{DE}{AB}=\frac{6}{3}=2: כל צלע במשולש DEFDEF ארוכה פי 22 מהצלע המתאימה לה במשולש ABCABC. הזוויות המתאימות שוות. כש-k=1k=1 המשולשים חופפים.

36ABCDEF

ומה עם השטח? המשולש באיור הבא בנוי מ-44 משולשים קטנים שווים. כל אחד מהם דומה למשולש הגדול, והצלעות של המשולש הגדול ארוכות פי 22. השטח גדל פי 4=224=2^2, ולא פי 22.

ABC

זיהוי משולשים דומים

אם כל הזוויות של משולש אחד שוות לזוויות של משולש אחר, אזי המשולשים דומים.

מספיק למצוא שתי זוויות שוות: הזווית השלישית שווה גם היא, כי סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ.

יחס השטחים

היחס בין השטחים של שני משולשים דומים שווה לריבוע של יחס הדמיון.

אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ו-k=DEABk=\frac{DE}{AB}, אזי:

SDEFSABC=k2\frac{S_{DEF}}{S_{ABC}}=k^2
דרך הפתרון

מציאת שטח או צלע בעזרת יחס השטחים

כשנתונים שני משולשים דומים:

1. מזהים את הקודקודים המתאימים, וכותבים את הדמיון לפי הסדר.

2. מוצאים את יחס הדמיון kk מזוג צלעות מתאימות. אם נתון יחס השטחים, מוציאים שורש: k=SDEFSABCk=\sqrt{\frac{S_{DEF}}{S_{ABC}}}.

3. כדי למצוא שטח, כופלים את השטח הידוע ב-k2k^2. כדי למצוא צלע, כופלים את הצלע הידועה ב-kk.

שים לב

כשהצלעות גדלות פי 33, השטח גדל פי 99, ולא פי 33. ולהפך: כשהשטח גדל פי 99, הצלעות גדלות פי 33.

דוגמה א - ישר מקביל לצלע: מהצלעות לשטח

במשולש ABCABC הנקודה DD על הצלע ABAB והנקודה EE על הצלע ACAC, כך ש-DE∥BCDE\parallel BC. נתון: AD=3AD=3 ס"מ, DB=6DB=6 ס"מ, ושטח המשולש ADEADE הוא 55 סמ"ר.

מצאו את שטח המשולש ABCABC.

פתרון

1. נתון: DE∥BCDE\parallel BC, AD=3AD=3, DB=6DB=6, SADE=5S_{ADE}=5. המטרה: SABCS_{ABC}.

2. ∠A\angle A משותפת לשני המשולשים. ∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC, כי אלה זוויות מתאימות בין הישרים המקבילים DEDE ו-BCBC. לכן △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC.

3. AB=3+6=9AB=3+6=9, ויחס הדמיון הוא k=ABAD=93=3k=\frac{AB}{AD}=\frac{9}{3}=3.

4. יחס השטחים הוא k2=9k^2=9, ולכן SABC=9⋅5=45S_{ABC}=9\cdot5=45 סמ"ר.

36ABCDE
תשובה

SABC=45S_{ABC}=45 סמ"ר.

דוגמה ב - מיחס השטחים אל הצלע

המשולשים ABCABC ו-DEFDEF דומים: △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF. שטח המשולש ABCABC הוא 1616 סמ"ר, ושטח המשולש DEFDEF הוא 3636 סמ"ר. נתון AB=6AB=6 ס"מ.

מצאו את DEDE.

פתרון

1. נתון: שני משולשים דומים, SABC=16S_{ABC}=16, SDEF=36S_{DEF}=36, AB=6AB=6. המטרה: DEDE.

2. יחס השטחים: k2=SDEFSABC=3616=94k^2=\frac{S_{DEF}}{S_{ABC}}=\frac{36}{16}=\frac94.

3. יחס הדמיון חיובי, ולכן k=94=32k=\sqrt{\frac94}=\frac32.

4. DEDE מתאימה ל-ABAB, ולכן DE=k⋅AB=32⋅6=9DE=k\cdot AB=\frac32\cdot6=9 ס"מ.

5. בדיקה: (96)2=8136=94\left(\frac{9}{6}\right)^2=\frac{81}{36}=\frac94, בדיוק יחס השטחים.

תשובה

DE=9DE=9 ס"מ.

שאלות פתוחות על דמיון משולשים: יחסי שטחים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.