דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חוקי חזקות ושורשים

מתמטיקה כיתה ט' · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחוקי חזקות ושורשים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חזקה

בכיתה ז' ראינו שאת המכפלה 2⋅2⋅2⋅2⋅22\cdot2\cdot2\cdot2\cdot2 כותבים בקיצור 252^5. זו חזקה: כפל חוזר של אותו מספר.

ב-252^5 המספר 22 נקרא בסיס החזקה, והמספר 55 נקרא מעריך החזקה. המעריך אומר כמה פעמים כופלים את הבסיס בעצמו.

במדויק: עבור מספר aa ומספר טבעי n≥2n\ge2, החזקה ana^n היא המכפלה של nn גורמים שכל אחד מהם שווה ל-aa:

an=a⋅a⋅…⋅a⏟na^n=\underbrace{a\cdot a\cdot\ldots\cdot a}_{n}

בפרט מגדירים a1=aa^1=a.

חזקה קודמת לכפל, לחילוק, לחיבור ולחיסור. למשל 3⋅23=3⋅8=243\cdot2^3=3\cdot8=24, ולא 636^3.

החזקה חלה רק על מה שצמוד אליה: ב-−32-3^2 מעלים בריבוע רק את 33, ולכן −32=−9-3^2=-9. ב-(−3)2(-3)^2 מעלים בריבוע את −3-3, ולכן (−3)2=9(-3)^2=9.

גידול מעריכי

נניח שיש לנו 22 שקלים. אם בכל יום מוסיפים 22 שקלים, אחרי nn ימים יש 2n2n שקלים. אם בכל יום מכפילים את הסכום ב-22, אחרי nn ימים יש 2n2^n שקלים. בהתחלה ההבדל קטן, אבל מהר מאוד הכפל עוקף בהרבה את החיבור.

במדויק: גידול מעריכי מתואר בעזרת y=any=a^n, כאשר a>1a>1 ו-nn מספר טבעי: בכל פעם ש-nn גדל ב-11, הערך של yy מוכפל ב-aa. בגידול ליניארי, כמו y=2ny=2n, בכל פעם ש-nn גדל ב-11, מוסיפים ל-yy אותו מספר.

בגרף: הקו של y=2ny=2n עולה בצעדים שווים של 22. הקו של y=2ny=2^n עולה בצעדים שהולכים וגדלים: 2,4,8,16,32,642,4,8,16,32,64. כבר ב-n=6n=6 הוא מגיע ל-6464, כשהגידול הליניארי רק ב-1212.

ככל שהבסיס גדול יותר, הגידול מהיר יותר: 36=7293^6=729, הרבה יותר מ-26=642^6=64.

‫גידול ליניארי מול גידול מעריכי‬y=2ny=2ⁿ010203040506070123456ny

1. מכפלה ומנה של חזקות עם בסיס שווה

חזקות עם בסיס שווה

נסתכל על 23⋅242^3\cdot2^4. פותחים כל חזקה לכפל: (2⋅2⋅2)⋅(2⋅2⋅2⋅2)(2\cdot2\cdot2)\cdot(2\cdot2\cdot2\cdot2). יש כאן 3+4=73+4=7 גורמים של 22, ולכן התוצאה היא 272^7. כשהבסיס שווה, אפשר לכפול חזקות בלי לחשב אותן.

במדויק: שתי חזקות הן חזקות עם בסיס שווה כשהבסיס שלהן אותו מספר (או אותו משתנה) בדיוק. המעריכים יכולים להיות שונים. למשל 232^3 ו-252^5 הן חזקות עם בסיס שווה. 232^3 ו-323^2 אינן כאלה, וגם 232^3 ו-(−2)3(-2)^3 אינן כאלה (הבסיסים 22 ו-−2-2).

גם בחילוק עובדים כך. ב-2522\frac{2^5}{2^2} פותחים לכפל ומצמצמים: 2⋅2⋅2⋅2⋅22⋅2=2⋅2⋅2=23\frac{2\cdot2\cdot2\cdot2\cdot2}{2\cdot2}=2\cdot2\cdot2=2^3. שני גורמים במכנה מצטמצמים עם שניים במונה, ונשארים 5−2=35-2=3 גורמים.

מכפלה של חזקות עם בסיס שווה

כופלים חזקות עם בסיס שווה: משאירים את הבסיס ומחברים את המעריכים.

am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}

למשל 52⋅56=585^2\cdot5^6=5^8 ו-x⋅x4=x1⋅x4=x5x\cdot x^4=x^1\cdot x^4=x^5.

מנה של חזקות עם בסיס שווה

מחלקים חזקות עם בסיס שווה: משאירים את הבסיס ומחסרים את המעריכים (המעריך של המונה פחות המעריך של המכנה).

aman=am−n(a≠0)\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}\qquad(a\ne0)

כאן m>nm>n. למשל 7974=75\frac{7^9}{7^4}=7^5.

שים לב

החוקים האלה הם רק לבסיס שווה ורק לכפל ולחילוק:

- 23⋅322^3\cdot3^2: הבסיסים שונים, ולכן מחשבים: 8⋅9=728\cdot9=72. זה לא 656^5.

- 23+242^3+2^4: זה חיבור, ולכן מחשבים: 8+16=248+16=24. זה לא 27=1282^7=128.

שים לב

בחילוק הבסיס חייב להיות שונה מ-00, כי אי אפשר לחלק ב-00.

דרך הפתרון

פישוט ביטוי עם כפל וחילוק של חזקות

כשנתון ביטוי שבו כופלים ומחלקים חזקות עם בסיס שווה:

1. בודקים שהבסיס שווה בכל החזקות. בסיס בלי מעריך, כמו xx, הוא x1x^1.

2. במונה: מחברים את המעריכים.

3. במכנה: מחברים את המעריכים.

4. מחלקים: מעריך המונה פחות מעריך המכנה.

5. אם הבסיס הוא מספר, מחשבים את החזקה שנשארה.

דוגמה - שילוב כפל וחילוק באותו בסיס

חשבו או פשטו:

א. 54⋅5355\frac{5^4\cdot5^3}{5^5}

ב. a6⋅aa4\frac{a^6\cdot a}{a^4}, כאשר a≠0a\ne0.

פתרון

1. סעיף א. הבסיס בכל החזקות הוא 55. במונה מחברים מעריכים: 54⋅53=54+3=575^4\cdot5^3=5^{4+3}=5^7.

2. מחלקים: 5755=57−5=52\frac{5^7}{5^5}=5^{7-5}=5^2.

3. מחשבים: 52=255^2=25.

4. סעיף ב. הבסיס הוא aa, ו-a=a1a=a^1. במונה: a6⋅a1=a7a^6\cdot a^1=a^{7}.

5. מחלקים: a7a4=a7−4=a3\frac{a^7}{a^4}=a^{7-4}=a^3.

תשובה

א. 2525. ב. a3a^3.

שאלות פתוחות על מכפלה ומנה של חזקות עם בסיס שווה

2. חזקה של מכפלה ושל מנה

חזקה של מכפלה ושל מנה

לפעמים הבסיס של חזקה הוא מכפלה שלמה, למשל (2⋅5)3(2\cdot5)^3. הסוגריים אומרים: כופלים את כל המכפלה 2⋅52\cdot5 בעצמה 33 פעמים.

במדויק: חזקה של מכפלה היא חזקה שהבסיס שלה הוא מכפלה, (a⋅b)n(a\cdot b)^n. חזקה של מנה היא חזקה שהבסיס שלה הוא מנה, (ab)n\left(\frac ab\right)^n, כאשר b≠0b\ne0. בשני המקרים הסוגריים מראים שהמעריך חל על כל הבסיס.

פותחים לכפל ומסדרים מחדש בעזרת חוקי החילוף והקיבוץ:

(2⋅5)3=(2⋅5)⋅(2⋅5)⋅(2⋅5)=(2⋅2⋅2)⋅(5⋅5⋅5)=23⋅53(2\cdot5)^3=(2\cdot5)\cdot(2\cdot5)\cdot(2\cdot5)=(2\cdot2\cdot2)\cdot(5\cdot5\cdot5)=2^3\cdot5^3

בדיקה: (2⋅5)3=103=1000(2\cdot5)^3=10^3=1000, וגם 23⋅53=8⋅125=10002^3\cdot5^3=8\cdot125=1000.

חזקה של מכפלה

מעלים כל גורם של המכפלה בחזקה:

(a⋅b)n=an⋅bn(a\cdot b)^n=a^n\cdot b^n

למשל (3x)2=32⋅x2=9x2(3x)^2=3^2\cdot x^2=9x^2.

חזקה של מנה

מעלים בחזקה את המונה ואת המכנה:

(ab)n=anbn(b≠0)\left(\frac ab\right)^n=\frac{a^n}{b^n}\qquad(b\ne0)

למשל (23)3=2333=827\left(\frac23\right)^3=\frac{2^3}{3^3}=\frac{8}{27}.

שים לב

החוק הוא לכפל ולחילוק בלבד, לא לחיבור: (2+3)2=52=25(2+3)^2=5^2=25, אבל 22+32=132^2+3^2=13.

סימן של חזקה עם בסיס שלילי

המעריךסימן החזקהדוגמה
זוגיחיובי(−2)4=16(-2)^4=16
אי-זוגישלילי(−2)3=−8(-2)^3=-8

הסיבה: (−2)n=((−1)⋅2)n=(−1)n⋅2n(-2)^n=\left((-1)\cdot2\right)^n=(-1)^n\cdot2^n, ו-(−1)n(-1)^n הוא 11 כש-nn זוגי ו-−1-1 כש-nn אי-זוגי.

החזקה גדולה מהבסיס או קטנה ממנו

עבור מעריך טבעי n>1n>1:

הבסיס aaהתוצאהדוגמה
a>1a>1an>aa^n>a32=9>33^2=9>3
0<a<10<a<1an<aa^n<a(12)2=14<12\left(\frac12\right)^2=\frac14<\frac12

כשכופלים במספר בין 00 ל-11, התוצאה קטנה. לכן כל כפל נוסף מקטין את החזקה.

דוגמה - מכפלה עם בסיס שלילי ושבר בחזקה

חשבו או פשטו:

א. (−2a)3(-2a)^3

ב. (−12)4\left(-\frac12\right)^4

ג. 25⋅552^5\cdot5^5

פתרון

1. סעיף א. חזקה של מכפלה: (−2a)3=(−2)3⋅a3(-2a)^3=(-2)^3\cdot a^3. המעריך 33 אי-זוגי, ולכן (−2)3=−8(-2)^3=-8. התוצאה: −8a3-8a^3.

2. סעיף ב. המעריך 44 זוגי, ולכן התוצאה חיובית. חזקה של מנה: (12)4=1424=116\left(\frac12\right)^4=\frac{1^4}{2^4}=\frac1{16}.

3. סעיף ג. משתמשים בחוק בכיוון ההפוך: המעריכים שווים, ולכן 25⋅55=(2⋅5)5=1052^5\cdot5^5=(2\cdot5)^5=10^5.

4. מחשבים: 105=10000010^5=100000.

תשובה

א. −8a3-8a^3. ב. 116\frac1{16}. ג. 100000100000.

שאלות פתוחות על חזקה של מכפלה ושל מנה

3. חזקה של חזקה

חזקה של חזקה

מה קורה כשהבסיס של חזקה הוא בעצמו חזקה? למשל (23)2(2^3)^2: כופלים את 232^3 בעצמו פעמיים, 23⋅23=262^3\cdot2^3=2^6.

במדויק: חזקה של חזקה היא חזקה שהבסיס שלה הוא חזקה, (am)n(a^m)^n. המעריך nn שמחוץ לסוגריים אומר כמה פעמים כופלים את ama^m בעצמו.

ב-(am)n(a^m)^n יש nn גורמים, ובכל אחד מהם mm גורמים של aa. בסך הכול יש m⋅nm\cdot n גורמים של aa. למשל (x4)3=x4⋅x4⋅x4=x12(x^4)^3=x^4\cdot x^4\cdot x^4=x^{12}.

חזקה של חזקה

משאירים את הבסיס וכופלים את המעריכים:

(am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}

למשל (52)4=58(5^2)^4=5^8.

שים לב

לא להתבלבל בין שני החוקים:

•חזקה של חזקה: (23)2=23⋅2=26(2^3)^2=2^{3\cdot2}=2^6 (כופלים מעריכים).

•מכפלה של חזקות: 23⋅22=23+2=252^3\cdot2^2=2^{3+2}=2^5 (מחברים מעריכים).

דרך הפתרון

פישוט ביטוי עם כמה חוקי חזקות

כשנתון ביטוי עם חזקות שאינן באותו בסיס, אבל הבסיסים הם חזקות של אותו מספר (למשל 22, 44 ו-88):

1. כותבים כל בסיס כחזקה של המספר המשותף. למשל 4=224=2^2 ו-8=238=2^3.

2. פותחים סוגריים בעזרת חזקה של חזקה: כופלים מעריכים.

3. במונה ובמכנה: מחברים מעריכים.

4. מחלקים: מחסרים מעריכים.

5. מחשבים את התוצאה.

דוגמה - חזקות של 2, 4 ו-8 בבסיס אחד

חשבו בלי מחשבון: 82⋅4329\frac{8^2\cdot4^3}{2^9}

פתרון

1. כל הבסיסים הם חזקות של 22: 8=238=2^3 ו-4=224=2^2.

2. חזקה של חזקה: 82=(23)2=268^2=(2^3)^2=2^6 ו-43=(22)3=264^3=(2^2)^3=2^6.

3. במונה: 26⋅26=2122^6\cdot2^6=2^{12}.

4. מחלקים: 21229=212−9=23\frac{2^{12}}{2^9}=2^{12-9}=2^3.

5. מחשבים: 23=82^3=8.

תשובה

88

שאלות פתוחות על חזקה של חזקה

4. מעריך אפס ומעריך שלילי

מעריך אפס ומעריך שלילי

נסתכל על החזקות של 22: 23=82^3=8, 22=42^2=4, 21=22^1=2. בכל צעד המעריך יורד ב-11, והתוצאה מתחלקת ב-22. אם נמשיך באותו כלל, נקבל 20=12^0=1, ואחר כך 2−1=122^{-1}=\frac12, 2−2=142^{-2}=\frac14, 2−3=182^{-3}=\frac18.

במדויק: עבור מספר a≠0a\ne0 ומספר טבעי nn מגדירים:

a0=1a−n=1ana^0=1\qquad a^{-n}=\frac{1}{a^n}

עבור a=0a=0 החזקות 000^0 ו-0−n0^{-n} לא מוגדרות.

גם חוק המנה מוביל לאותן הגדרות. 2323=1\frac{2^3}{2^3}=1, ולפי החוק זה 23−3=202^{3-3}=2^0. לכן 20=12^0=1. באותו אופן 2325=832=14\frac{2^3}{2^5}=\frac{8}{32}=\frac14, ולפי החוק זה 23−5=2−22^{3-5}=2^{-2}.

בדיאגרמת העמודות רואים איך כל ירידה של המעריך ב-11 מקטינה את העמודה פי 22. זו דעיכה: 8,4,2,1,12,148,4,2,1,\frac12,\frac14.

‫חזקות של ⁦2⁩‬024680.250.51248-2-10123n

מעריך אפס ומעריך שלילי

a0=1a−n=1an(a≠0)a^0=1\qquad a^{-n}=\frac{1}{a^n}\qquad(a\ne0)

למשל 70=17^0=1, 5−2=1255^{-2}=\frac{1}{25}, 10−3=1100010^{-3}=\frac{1}{1000}.

מזה נובע גם: (ab)−n=(ba)n\left(\frac ab\right)^{-n}=\left(\frac ba\right)^n (כאשר a≠0a\ne0, b≠0b\ne0). למשל (23)−1=32\left(\frac23\right)^{-1}=\frac32.

חוקי החזקות לכל מעריך שלם

כל חוקי החזקות נשארים נכונים גם כשהמעריכים הם 00 או מספרים שליליים שלמים (כשהבסיס שונה מ-00):

- am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}, למשל 2−3⋅25=222^{-3}\cdot2^5=2^{2}.

- aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n} לכל m,nm,n שלמים, גם כש-m<nm<n. למשל 3236=3−4\frac{3^2}{3^6}=3^{-4}.

- (am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}, למשל (5−2)3=5−6(5^{-2})^3=5^{-6}.

שים לב

מעריך שלילי לא הופך את המספר לשלילי: 2−3=182^{-3}=\frac18, ולא −8-8.

שים לב

עבור בסיס 00: 0n=00^n=0 לכל nn טבעי. 0−n0^{-n} לא מוגדר, כי זה 10n\frac{1}{0^n}, חילוק ב-00. גם 000^0 לא מוגדר.

דרך הפתרון

כתיבה בלי מעריכים שליליים

כשנתון ביטוי עם מעריכים שליליים או מעריך אפס:

1. מפשטים בעזרת חוקי החזקות, כמו במעריכים טבעיים.

2. כל חזקה עם מעריך 00 שווה ל-11.

3. חזקה עם מעריך שלילי כותבים כשבר: a−n=1ana^{-n}=\frac1{a^n}.

4. אם הבסיס הוא מספר, מחשבים.

דוגמה - מעריך שלילי בשבר ובביטוי אלגברי

חשבו או פשטו, וכתבו את התשובה בלי מעריך שלילי:

א. (23)−2\left(\frac23\right)^{-2}

ב. a−2⋅a5a4\frac{a^{-2}\cdot a^5}{a^4}, כאשר a≠0a\ne0.

פתרון

1. סעיף א. מעריך שלילי הופך את השבר: (23)−2=(32)2\left(\frac23\right)^{-2}=\left(\frac32\right)^2.

2. חזקה של מנה: (32)2=94\left(\frac32\right)^2=\frac{9}{4}.

3. סעיף ב. במונה מחברים מעריכים: a−2⋅a5=a−2+5=a3a^{-2}\cdot a^5=a^{-2+5}=a^3.

4. מחלקים: a3a4=a3−4=a−1\frac{a^3}{a^4}=a^{3-4}=a^{-1}.

5. כותבים בלי מעריך שלילי: a−1=1aa^{-1}=\frac1a.

תשובה

א. 94\frac94. ב. 1a\frac1a.

שאלות פתוחות על מעריך אפס ומעריך שלילי

5. כתיבה מדעית של מספרים גדולים

כתיבה מדעית

המרחק מכדור הארץ לשמש הוא בערך 150000000150000000 ק"מ. קשה לקרוא מספר עם כל כך הרבה אפסים, וקל לטעות בו. בעזרת חזקות של 1010 כותבים אותו בקיצור: 1.5⋅1081.5\cdot10^8. זו כתיבה מדעית.

במדויק: כתיבה מדעית של מספר חיובי היא כתיבה בצורה a⋅10na\cdot10^n, כאשר 1≤a<101\le a<10 ו-nn מספר שלם. למספר גדול או שווה ל-1010 המעריך nn חיובי, ולמספר בין 00 ל-11 המעריך nn שלילי.

המספר aa הוא מספר עם ספרה אחת בלבד לפני הנקודה העשרונית, והספרה הזו אינה 00. למשל 33, 4.24.2, 9.999.99.

המעריך nn אומר כמה מקומות מזיזים את הנקודה העשרונית: ימינה כש-nn חיובי, שמאלה כש-nn שלילי.

חזקות של 10

החזקההמספר
10110^11010
10310^310001000
10610^610000001000000
10010^011
10−110^{-1}0.10.1
10−310^{-3}0.0010.001

10n10^n (nn טבעי) הוא 11 ואחריו nn אפסים. 10−n10^{-n} הוא 0.0…010.0\ldots01, עם nn ספרות אחרי הנקודה.

דרך הפתרון

כתיבה מדעית של מספר גדול

כשנתון מספר גדול או שווה ל-1010:

1. מזיזים את הנקודה העשרונית שמאלה, עד שנשארת ספרה אחת (שאינה 00) לפני הנקודה. זה המספר aa.

2. סופרים בכמה מקומות הזזנו. זה המעריך nn.

3. כותבים a⋅10na\cdot10^n. אפסים בסוף aa אחרי הנקודה מוחקים.

למשל 45000=4.5⋅10445000=4.5\cdot10^4.

דרך הפתרון

כתיבה מדעית של מספר קטן

כשנתון מספר בין 00 ל-11:

1. מזיזים את הנקודה העשרונית ימינה, עד אחרי הספרה הראשונה שאינה 00. זה המספר aa.

2. סופרים בכמה מקומות הזזנו. המעריך הוא המספר הזה עם סימן מינוס.

3. כותבים a⋅10−na\cdot10^{-n}.

למשל 0.003=3⋅10−30.003=3\cdot10^{-3}.

שים לב

25⋅10325\cdot10^3 ו-0.5⋅1040.5\cdot10^4 אינם כתיבה מדעית, כי 25≥1025\ge10 ו-0.5<10.5<1. הכתיבה המדעית שלהם: 2.5⋅1042.5\cdot10^4 ו-5⋅1035\cdot10^3.

יחידות מידה בכתיב חזקות

יחידהבמטרים
קילומטר (ק"מ)10310^3 מ'
סנטימטר (ס"מ)10−210^{-2} מ'
מילימטר (מ"מ)10−310^{-3} מ'

דוגמה א - מספר גדול: כפל בכתיב מדעי

א. כתבו בכתיבה מדעית את המספר 150000000150000000.

ב. חשבו את (3⋅104)⋅(5⋅106)(3\cdot10^4)\cdot(5\cdot10^6), וכתבו את התוצאה בכתיבה מדעית.

פתרון

1. סעיף א. מזיזים את הנקודה שמאלה עד אחרי הספרה 11: מתקבל 1.51.5.

2. הזזנו 88 מקומות, ולכן 150000000=1.5⋅108150000000=1.5\cdot10^8.

3. סעיף ב. מסדרים מחדש (חוקי החילוף והקיבוץ): (3⋅5)⋅(104⋅106)(3\cdot5)\cdot(10^4\cdot10^6).

4. מחשבים: 3⋅5=153\cdot5=15 ו-104⋅106=101010^4\cdot10^6=10^{10}. מתקבל 15⋅101015\cdot10^{10}.

5. 15≥1015\ge10, ולכן זו עדיין לא כתיבה מדעית. כותבים 15=1.5⋅10115=1.5\cdot10^1, ולכן 15⋅1010=1.5⋅101115\cdot10^{10}=1.5\cdot10^{11}.

תשובה

א. 1.5⋅1081.5\cdot10^8. ב. 1.5⋅10111.5\cdot10^{11}.

דוגמה ב - מספר קטן: מעריך שלילי

עובי של דף נייר הוא 0.000420.00042 מטר. כתבו את העובי בכתיבה מדעית.

פתרון

1. נתון: העובי 0.000420.00042 מ'. המטרה: לכתוב אותו בצורה a⋅10na\cdot10^n, כאשר 1≤a<101\le a<10.

2. הספרה הראשונה שאינה 00 היא 44. מזיזים את הנקודה ימינה עד אחריה: מתקבל 4.24.2.

3. הזזנו 44 מקומות ימינה, ולכן המעריך הוא −4-4.

4. בדיקה: 4.2⋅10−4=4.2⋅110000=0.000424.2\cdot10^{-4}=4.2\cdot\frac{1}{10000}=0.00042.

תשובה

4.2⋅10−44.2\cdot10^{-4} מטר.

שאלות פתוחות על כתיבה מדעית של מספרים גדולים

6. השורש הריבועי וחוקי השורש

השורש הריבועי

כבר ראינו ש-25=5\sqrt{25}=5, כי 52=255^2=25. גם (−5)2=25(-5)^2=25, אבל הסימן  \sqrt{\ } מציין רק את השורש שאינו שלילי.

במדויק: עבור מספר a≥0a\ge0, השורש הריבועי a\sqrt a הוא המספר היחיד ss שמקיים s≥0s\ge0 וגם s2=as^2=a. שורש ריבועי של מספר שלילי לא מוגדר, כי ריבוע של מספר אף פעם לא שלילי.

לשורש יש צורה: אם שטח של ריבוע הוא aa, אורך הצלע שלו הוא a\sqrt a.

בעזרת משפט פיתגורס אפשר לבנות קטע שאורכו שורש. במשולש ישר זווית עם ניצבים 22 ו-11, היתר הוא 22+12=5≈2.24\sqrt{2^2+1^2}=\sqrt5\approx2.24.

21sqrt5ABC

שורש וריבוע

(a)2=a(a≥0)\left(\sqrt a\right)^2=a\qquad(a\ge0)
a2=∣a∣\sqrt{a^2}=|a|

הכלל השני נכון לכל aa, גם שלילי. למשל (7)2=7\left(\sqrt7\right)^2=7 ו-(−3)2=9=3=∣−3∣\sqrt{(-3)^2}=\sqrt9=3=|-3|.

חוקי השורש

הכללהתנאידוגמה
a⋅b=a⋅b\sqrt{a\cdot b}=\sqrt a\cdot\sqrt ba≥0, b≥0a\ge0,\ b\ge04⋅9=2⋅3=6\sqrt{4\cdot9}=2\cdot3=6
ab=ab\sqrt{\frac ab}=\frac{\sqrt a}{\sqrt b}a≥0, b>0a\ge0,\ b>094=32\sqrt{\frac{9}{4}}=\frac32
(a)k=ak\left(\sqrt a\right)^k=\sqrt{a^k}a≥0a\ge0, kk טבעי(2)4=16=4\left(\sqrt2\right)^4=\sqrt{16}=4

החוקים נובעים מחוקי החזקות. למשל (a⋅b)2=(a)2⋅(b)2=a⋅b\left(\sqrt a\cdot\sqrt b\right)^2=\left(\sqrt a\right)^2\cdot\left(\sqrt b\right)^2=a\cdot b, ו-a⋅b≥0\sqrt a\cdot\sqrt b\ge0. לכן a⋅b\sqrt a\cdot\sqrt b הוא השורש של a⋅ba\cdot b.

שים לב

אין חוק כזה לחיבור: 9+16=25=5\sqrt{9+16}=\sqrt{25}=5, אבל 9+16=3+4=7\sqrt9+\sqrt{16}=3+4=7.

שים לב

מחשבון נותן ערך מקורב: 2≈1.414\sqrt2\approx1.414, אבל 1.4142=1.9993961.414^2=1.999396, לא בדיוק 22. התשובה המדויקת היא 2\sqrt2.

דרך הפתרון

חישוב ופישוט עם שורשים

כשנתון ביטוי עם שורשים:

1. בודקים שכל מספר מתחת לשורש אינו שלילי.

2. מכפלה או מנה של שורשים מאחדים לשורש אחד: a⋅b=ab\sqrt a\cdot\sqrt b=\sqrt{ab}.

3. מחפשים מתחת לשורש גורם שהוא ריבוע של מספר שלם (44, 99, 1616, 2525, ...) ומוציאים אותו: 50=25⋅2=52\sqrt{50}=\sqrt{25\cdot2}=5\sqrt2.

4. שורש של ריבוע: a2=∣a∣\sqrt{a^2}=|a|.

דוגמה - שימוש בחוקי השורש לחישוב

חשבו בלי מחשבון:

א. 12⋅3\sqrt{12}\cdot\sqrt3

ב. 494\sqrt{\frac{49}{4}}

ג. (−5)2\sqrt{(-5)^2}

ד. 50\sqrt{50} (פשטו)

פתרון

1. סעיף א. מאחדים לשורש אחד: 12⋅3=36=6\sqrt{12}\cdot\sqrt3=\sqrt{36}=6.

2. סעיף ב. שורש של מנה: 494=494=72\sqrt{\frac{49}{4}}=\frac{\sqrt{49}}{\sqrt4}=\frac72.

3. סעיף ג. שורש של ריבוע הוא הערך המוחלט: (−5)2=∣−5∣=5\sqrt{(-5)^2}=|-5|=5. בדיקה: (−5)2=25(-5)^2=25 ו-25=5\sqrt{25}=5.

4. סעיף ד. מוציאים גורם שהוא ריבוע: 50=25⋅2=25⋅2=52\sqrt{50}=\sqrt{25\cdot2}=\sqrt{25}\cdot\sqrt2=5\sqrt2.

תשובה

א. 66. ב. 72\frac72. ג. 55. ד. 525\sqrt2.

שאלות פתוחות על השורש הריבועי וחוקי השורש

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.