חוק הכבידה ושדה הכבידה - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · כבידה · 27 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · משיכה בין שני כדורי עופרתקצרה · קלה
במעבדה מונחים שני כדורי עופרת: מסת הכדור הגדול ומסת הכדור הקטן . המרחק בין מרכזי הכדורים .
מה גודל כוח הכבידה שכל כדור מפעיל על האחר?
נניח שכוח זה היה הכוח היחיד שפועל על הכדורים בכיוון האופקי. מה הייתה התאוצה ההתחלתית של כל כדור? הסבירו מדוע בפועל הכדורים אינם מתקרבים זה לזה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הכדורים הומוגניים, ולכן אפשר לחשב את הכוח כאילו כל המסה מרוכזת במרכז, עם המרחק בין המרכזים :
לפי החוק השלישי של ניוטון, זה גודל הכוח על כל אחד מהכדורים.
סעיף ב
, ; הכוח זעום לעומת כוח החיכוך עם השולחן
אותו כוח פועל על שני הכדורים, והתאוצה הפוכה למסה:
המשקל של הכדור הקטן הוא – גדול פי כ־ מכוח המשיכה בין הכדורים. גם כוח חיכוך סטטי קטן מאוד בין הכדור לשולחן מספיק כדי לאזן את כוח המשיכה הזעום, ולכן הכדורים נשארים במקומם. כוח הכבידה מורגש רק כשאחד הגופים בעל מסה עצומה, כמו כוכב לכת.
שאלה 2 · מכשיר מדידה על פני כוכב חמהקצרה · קלה
גשושית מנחיתה על פני כוכב חמה (Mercury) מכשיר מדידה שמסתו . היעזרו בנתוני כוכב חמה שבדף הנוסחאות.
מה גודל כוח הכבידה שכוכב חמה מפעיל על המכשיר כשהוא מונח על פני כוכב הלכת?
מה תהיה התאוצה של המכשיר אם ייפול חופשית מגובה קטן מעל פני כוכב חמה? כמה פעמים היא קטנה מתאוצת הנפילה החופשית על פני כדור הארץ?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
המרחק בין המכשיר למרכז כוכב חמה הוא רדיוס כוכב הלכת, :
סעיף ב
, קטנה פי כ־
בנפילה חופשית רק כוח הכבידה פועל, ולכן:
זו עוצמת שדה הכבידה על פני כוכב חמה, והיא אינה תלויה במסת המכשיר. היחס לכדור הארץ: .
שאלה 3 · השמש מושכת את הירח חזק יותר מכדור הארץקצרה · קשה
בשלב ״ירח חדש״ הירח נמצא בדיוק על הקו שבין כדור הארץ לשמש. היעזרו בנתוני השמש, הירח וכדור הארץ שבדף הנוסחאות, והניחו שהמסלולים מעגליים.
חשבו את גודל הכוח שהשמש מפעילה על הירח ואת גודל הכוח שכדור הארץ מפעיל על הירח ברגע זה. כמה פעמים גדול הכוח של השמש?
תלמיד מסיק: ״אם השמש מושכת את הירח חזק יותר מכדור הארץ, הירח היה צריך להתנתק מכדור הארץ ולהקיף רק את השמש.״ חשבו את התאוצה שהשמש מקנה לכדור הארץ ואת התאוצה שהיא מקנה לירח ברגע זה, והשוו את ההפרש ביניהן לתאוצה שכדור הארץ מקנה לירח. הסבירו בעזרת התוצאות מדוע ההסקה שגויה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, ; הכוח של השמש גדול פי בערך
המרחק בין השמש לירח ברגע זה הוא רדיוס מסלול כדור הארץ פחות רדיוס מסלול הירח:
לפי חוק הכבידה האוניברסלי:
השמש רחוקה מאוד, אבל מסתה גדולה פי בערך ממסת כדור הארץ, וזה מכריע את הריבוע של יחס המרחקים (כ־).
סעיף ב
, ; ההפרש כ־, קטן פי בערך מ־ שכדור הארץ מקנה לירח
התאוצה שהשמש מקנה לגוף אינה תלויה במסת הגוף: .
ההפרש: .
התאוצה שכדור הארץ מקנה לירח:
הסבר: השמש מאיצה את כדור הארץ ואת הירח כמעט באותה תאוצה (באותו כיוון), ולכן שניהם ״נופלים״ יחד סביב השמש – זו התנועה המשותפת שלהם במסלול סביב השמש. מה שקובע אם הירח נשאר קשור לכדור הארץ הוא התנועה היחסית ביניהם, ועליה השמש משפיעה רק דרך הפרש התאוצות – פחות מ־ מהתאוצה שכדור הארץ מקנה לירח. לכן הירח ממשיך להקיף את כדור הארץ, והזוג כולו מקיף את השמש.
טעות נפוצה: להשוות כוחות שפועלים על הירח ולהסיק מהם על המסלול סביב כדור הארץ, בלי לשים לב שגם כדור הארץ עצמו מואץ לעבר השמש.
שאלה 4 · כוחות הכבידה בין השמש לצדקביניים · קלה
כוכב הלכת צדק נע סביב השמש במסלול שנחשב מעגלי. היעזרו בנתוני השמש ובנתוני צדק שבדף הנוסחאות (רדיוס המסלול הממוצע של צדק: ). הניחו שעל כל אחד מהגופים פועל רק כוח הכבידה של הגוף האחר.
חשבו את גודל הכוח שהשמש מפעילה על צדק.
חשבו את גודל התאוצה של צדק.
מה הגודל ומה הכיוון של הכוח שצדק מפעיל על השמש? חשבו את גודל התאוצה של השמש בגלל כוח זה, והשוו לתאוצה של צדק.
התאוצה שחישבתם בסעיף ב היא התאוצה הרדיאלית של צדק בתנועתו המעגלית. חשבו ממנה את גודל המהירות של צדק במסלולו ואת זמן המחזור שלו בשנים, והשוו לזמן המחזור שבדף הנוסחאות. ( שנה )
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
לפי חוק הכבידה האוניברסלי, כשהמרחק בין המרכזים הוא רדיוס המסלול:
הכוח מכוון מצדק אל מרכז השמש.
סעיף ב
כוח הכבידה של השמש הוא הכוח השקול על צדק (החוק השני של ניוטון):
זו גם עוצמת שדה הכבידה של השמש במרחק של צדק, – התאוצה אינה תלויה במסת צדק. היא מכוונת אל השמש: זו התאוצה הרדיאלית של צדק במסלולו.
סעיף ג
, מכוון מהשמש אל צדק; – קטנה פי כ־ מתאוצת צדק
לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוח שצדק מפעיל על השמש שווה בגודלו לכוח שהשמש מפעילה על צדק והפוך לו בכיוונו: , מהשמש אל צדק. גם בנוסחת חוק הכבידה רואים זאת – היא סימטרית במסות.
היחס בין התאוצות הפוך ליחס בין המסות:
אותו כוח פועל על שני הגופים, אבל מסת השמש גדולה פי כ־, ולכן התאוצה שלה קטנה באותו יחס. זו הסיבה שבדרך כלל מתייחסים לשמש כאל נייחת.
טעות נפוצה: לחשוב שהגוף הכבד ״מושך חזק יותר״. הכוחות שווים; מה ששונה הוא התאוצות.
סעיף ד
; שנים – מתאים ל־ שנים שבדף הנוסחאות
בתנועה מעגלית , ולכן:
זמן המחזור, מ־:
התוצאה מתאימה לזמן המחזור של צדק בדף הנוסחאות ( שנים): חוק הכבידה יחד עם החוק השני של ניוטון מסבירים את תנועת צדק סביב השמש.
שאלה 5 · גשושית ליד הירח: כוח ושדה כבידהביניים · בינונית
גשושית שמסתה נמצאת במרחק ממרכז הירח. היעזרו בנתוני הירח שבדף הנוסחאות, והזניחו את השפעת כדור הארץ והשמש.
מה גודל הכוח שהירח מפעיל על הגשושית?
מה עוצמת שדה הכבידה של הירח במקום שבו נמצאת הגשושית? מה המשמעות הפיזיקלית של מספר זה?
מה הגודל ומה הכיוון של הכוח שהגשושית מפעילה על הירח?
מה עוצמת שדה הכבידה שהגשושית יוצרת במרכז הירח? מדוע היא שונה כל כך מהתשובה לסעיף ב, אף שהכוחות בסעיפים א ו־ג שווים?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
הכוח מכוון מהגשושית אל מרכז הירח.
סעיף ב
(או .)
משמעות: על כל קילוגרם של גוף שיוצב בנקודה זו הירח יפעיל כוח של . זו גם התאוצה () שתהיה לכל גוף שנע שם תחת השפעת הירח בלבד, יהיה מסתו אשר תהיה.
סעיף ג
, מכוון ממרכז הירח אל הגשושית
לפי החוק השלישי של ניוטון, הגשושית מושכת את הירח בכוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו: מהירח אל הגשושית.
סעיף ד
שדה הכבידה שיוצרת הגשושית תלוי רק במסה שלה ובמרחק ממנה:
הכוחות שווים, אבל השדה הוא כוח ליחידת מסה של הגוף שעליו פועלים. הכוח מתחלק על מסת הירח העצומה (), ולכן השדה של הגשושית במרכז הירח זעום: . השדה של הירח בסעיף ב מתחלק על בלבד.
טעות נפוצה: לחשוב שכוחות שווים פירושם שדות שווים.
שאלה 6 · שני כוכבים: היכן שדה הכבידה השקול מתאפסביניים · בינונית
שני כוכבים, ו־, נמצאים ברגע מסוים במרחק זה מזה (המרחק בין המרכזים). מסת כוכב היא , ומסת כוכב היא . מתייחסים לרגע זה בלבד, ומתעלמים מהשפעות של גופים אחרים. בטאו את התשובות באמצעות , ו־.
על הקטע המחבר את מרכזי הכוכבים יש נקודה שבה עוצמת שדה הכבידה השקול היא אפס. מצאו את המרחק של ממרכז כוכב .
תלמידה טוענת: ״בנקודה אין כבידה – אף אחד מהכוכבים אינו מושך גוף שנמצא שם.״ חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כוכב לבדו בנקודה , וקבעו אם הטענה נכונה. נמקו.
מה עוצמת שדה הכבידה השקול באמצע הקטע שבין מרכזי הכוכבים, ומה כיוונו?
האם יש על הישר שעובר דרך מרכזי הכוכבים נקודה נוספת, מחוץ לקטע שביניהם (ומחוץ לכוכבים), שבה שדה הכבידה השקול הוא אפס? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
בנקודה השדות של שני הכוכבים שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם (כל אחד מכוון אל הכוכב שיוצר אותו). נסמן ב־ את המרחק מ־:
הנקודה קרובה יותר לכוכב הקל: כדי שהשדה של הכבד יקטן עד לשדה של , צריך להתרחק מ־ פי יותר מאשר מ־ (כי ).
טעות נפוצה: להשוות את יחס המרחקים ליחס המסות () במקום לשורש היחס.
סעיף ב
; הטענה שגויה
גם השדה של בנקודה זו הוא , בכיוון ההפוך.
הטענה שגויה: כל אחד מהכוכבים מושך גוף שנמצא ב־, ושדה כל אחד מהם שם אינו קטן. רק השדה השקול אפס, כי שני השדות מבטלים זה את זה.
סעיף ג
, מכוון אל כוכב
המרחק מכל אחד מהמרכזים הוא . השדה של מכוון אל , והשדה של – אל :
השדות מנוגדים בכיוונם, ולכן:
בכיוון כוכב . זה מתאים לסעיף א: נקודת האיפוס נמצאת בין האמצע לבין , ולכן באמצע השדה של עדיין חזק יותר.
סעיף ד
לא
שדה הכבידה של כל כוכב מכוון תמיד אל הכוכב. בנקודה שמחוץ לקטע, למשל מעבר ל־, שני הכוכבים נמצאים באותו צד שלה, ולכן שני השדות מכוונים לאותו כיוון – אל עבר הכוכבים. שדות באותו כיוון מתחברים ואינם יכולים לבטל זה את זה, ולכן השדה השקול שם אינו אפס. אותו דבר מעבר ל־.
נקודה שבה השדה השקול מתאפס יכולה להימצא רק במקום שבו השדות מנוגדים בכיוונם – בין שני הכוכבים, ושם יש רק אחת כזו ().
שאלה 7 · לוויין במסלול נמוך ולוויין גאוסטציונריבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לוויין מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה מעל פני כדור הארץ.
היעזרו בנתונים על אודות כדור הארץ והירח המופיעים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).
חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ במסלול הלוויין.
הכוח היחיד הפועל על הלוויין הוא כוח הכבידה, ולכן תאוצתו הרדיאלית שווה לעוצמת השדה שחישבתם בסעיף א. חשבו את גודל המהירות של הלוויין.
חשבו את זמן המחזור של הלוויין.
לוויין גאוסטציונרי מקיף את כדור הארץ בזמן מחזור של יממה אחת.
היעזרו בחוק השלישי של קפלר ובנתוני הירח שבנוסחאון, וחשבו את רדיוס המסלול של הלוויין הגאוסטציונרי.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(רדיוס המסלול )
רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ:
מדף הנוסחאות , עם :
טעות נפוצה: להציב – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז כדור הארץ.
סעיף ב
מדף הנוסחאות , ו־:
הצבה:
(כ־ בכל שנייה.)
סעיף ג
(כשעתיים)
מדף הנוסחאות :
כלומר כ־ שעות – כשתי הקפות בארבע שעות.
סעיף ד
הירח והלוויין הגאוסטציונרי מקיפים את אותו גרם שמיים, כדור הארץ, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:
מהנוסחאון: , יממות. אפשר להשאיר את זמני המחזור ביממות, כי רק היחס ביניהם משנה:
(כלומר בגובה של כ־ מעל פני כדור הארץ.)
טעות נפוצה: להשתמש ביחס קבוע במקום .
שאלה 8 · לוויין במסלול מעגלי סביב מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לוויין מחקר שמסתו נע במסלול מעגלי סביב מאדים, בגובה מעל פני מאדים. השתמשו בנתוני מאדים שבדף הנתונים.
חשבו את עוצמת שדה הכבידה של מאדים על פני שטחו.
חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין, ואת גודל תאוצתו. מה כיוון התאוצה?
חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.
חשבו את זמן המחזור של הלוויין.
לוויין שני נע במסלול מעגלי סביב מאדים, וזמן המחזור שלו ארוך פי מזמן המחזור של הלוויין הראשון.
חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין השני, וקבעו אם מהירותו גדולה ממהירות הלוויין הראשון או קטנה ממנה. חשבו אותה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
מדף הנתונים: , . לפי :
סעיף ב
; , אל מרכז מאדים.
רדיוס המסלול נמדד ממרכז מאדים:
הכוח השקול הוא כוח הכבידה, ולפי החוק השני:
התאוצה רדיאלית – אל מרכז מאדים – אף שגודל המהירות קבוע, כי כיוון המהירות משתנה.
טעות נפוצה: להציב .
סעיף ג
הכבידה מספקת את הכוח הרדיאלי:
(מסת הלוויין מצטמצמת.)
סעיף ד
(כ־ שעות)
מ־:
סעיף ה
; מהירותו קטנה יותר: .
רדיוס – לפי החוק השלישי של קפלר (שני הלוויינים מקיפים את מאדים):
מהירות – מ־, ככל שהרדיוס גדול יותר המהירות קטנה יותר:
(בדיקה: ✓.)
שאלה 9 · מאדים סביב השמש: מסת השמש, חוק קפלר ונפילה על מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
כדור הארץ ומאדים נעים סביב השמש. הניחו ששני המסלולים מעגליים, והשתמשו בנתוני כוכבי הלכת שבדף הנוסחאות:
רדיוס מסלול כדור הארץ , זמן המחזור שלו שנה אחת ().
רדיוס מסלול מאדים ; מסת מאדים ורדיוסו .
כוח הכבידה של השמש הוא הכוח השקול על כדור הארץ בתנועתו סביבה. חשבו את מסת השמש.
השתמשו בחוק השלישי של קפלר, וחשבו את זמן המחזור של מאדים סביב השמש (בשנים).
חשבו את גודל מהירותו של מאדים במסלולו סביב השמש. האם היא גדולה או קטנה ממהירות כדור הארץ במסלולו? נמקו.
חשבו את גודל תאוצת הכובד סמוך לפני מאדים.
רובוט על פני מאדים מפיל אבן מגובה (ללא מהירות התחלתית). חשבו את זמן הנפילה, והשוו אותו לזמן הנפילה מאותו גובה על פני כדור הארץ. הזניחו את השפעת האטמוספרה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
הצבה ביחידות SI:
(בהתאם לנתון בדף הנוסחאות.)
טעות נפוצה: להציב (בשנים) – בחישוב עם חייבים יחידות SI.
סעיף ב
שנים
שני כוכבי הלכת מקיפים את השמש, ולכן:
(בהתאם לנתון בדף הנוסחאות, שנים.)
סעיף ג
; קטנה ממהירות כדור הארץ ().
מהירות כדור הארץ:
מהירות מאדים קטנה יותר. הסבר: מ־ מתקבל – ככל שהמסלול רחוק יותר, כוח המשיכה חלש יותר, והמהירות במסלול מעגלי קטנה יותר.
סעיף ד
מדף הנוסחאות:
סעיף ה
על מאדים ; על כדור הארץ – הנפילה על מאדים ארוכה בערך פי .
נפילה חופשית ממנוחה:
על מאדים:
על כדור הארץ:
היחס – זמן הנפילה יחסי הפוך לשורש תאוצת הכובד.
שאלה 10 · נחתת וחללית מקיפה סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות
רובוט שמסתו נשלח לירח. השתמשו בנתוני הירח מדף הנוסחאות: מסת הירח , ורדיוסו .
חשבו את תאוצת הנפילה החופשית על פני הירח.
חשבו את כוח הכבידה הפועל על הרובוט על פני הירח.
הרובוט מטפס על תורן גבוה מאוד שגובהו מעל פני הירח שווה לרדיוס הירח, . חשבו את כוח הכבידה הפועל עליו בראש התורן. נמקו.
חללית נעה סביב הירח במסלול מעגלי בגובה מעל פניו. חשבו את גודל מהירותה ואת זמן המחזור שלה.
רובוט זהה נמצא בתוך החללית ועומד על משקל (מאזניים). קבעו מה מראה המשקל, והסבירו מדוע – אף שכוח הכבידה על הרובוט בגובה זה אינו אפס.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
על פני הירח כוח הכבידה על גוף שמסתו הוא . לפי חוק הכבידה:
(כשישית מערכו על פני כדור הארץ.)
סעיף ב
(לשם השוואה – על פני כדור הארץ: .)
סעיף ג
– רבע מהכוח על פני הירח.
כוח הכבידה הפוך ביחס לריבוע המרחק ממרכז הירח. בראש התורן המרחק הוא – פי מעל פני הירח, ולכן הכוח קטן פי :
טעות נפוצה: לחשוב שהכוח קטן פי – התלות היא בריבוע המרחק.
סעיף ד
; (כ־ דקות)
רדיוס המסלול: .
כוח הכבידה הוא הכוח השקול, והוא מספק את התאוצה הרדיאלית :
זמן המחזור – היקף המסלול חלקי המהירות:
כ־ דקות.
סעיף ה
המשקל מראה אפס.
קביעה: המשקל מראה אפס.
נימוק: כוח הכבידה על הרובוט בגובה הוא כ־ – רחוק מאפס. אבל הרובוט נע יחד עם החללית באותו מסלול מעגלי ובאותה מהירות. עבור כל גוף במסלול זה, כוח הכבידה לבדו נותן בדיוק את התאוצה הרדיאלית הנדרשת, , בלי תלות במסה. לכן לא נדרש כוח נוסף מהרצפה כדי להחזיק את הרובוט במסלול:
הרובוט והחללית "נופלים" יחד סביב הירח, והמשקל – שמודד את הכוח הנורמלי – מראה אפס.
טעות נפוצה: להסביר שבחלל "אין כבידה" – הכבידה קיימת, והיא שגורמת לתנועה המעגלית.
שאלה 11 · גשושית במסלול מעגלי נמוך סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גשושית שמסתה מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה מעל פני הירח. נתוני הירח – בדף הנוסחאות.
איזה כוח פועל על הגשושית במסלולה, ומה תפקידו בתנועה המעגלית? האם הגשושית נמצאת בנפילה חופשית? נמקו.
חשבו את עוצמת שדה הכבידה של הירח בגובה המסלול.
הראו שגודל מהירות הגשושית הוא , כאשר רדיוס המסלול, וחשבו אותו.
חשבו את זמן המחזור של הגשושית.
גשושית שנייה, שמסתה , מקיפה את הירח באותו מסלול. האם מהירותה וזמן המחזור שלה גדולים מאלה של הגשושית הראשונה, קטנים מהם או שווים להם? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
רק כוח הכבידה של הירח, והוא הכוח הרדיאלי; כן – נפילה חופשית.
על הגשושית פועל רק כוח הכבידה של הירח, המכוון אל מרכז הירח. הוא הכוח השקול, ולכן הוא הכוח הרדיאלי (הצנטריפטלי) שמשנה את כיוון המהירות וגורם לתנועה המעגלית.
גוף שהכוח היחיד הפועל עליו הוא כוח הכבידה נמצא בנפילה חופשית – הגשושית "נופלת" כל הזמן לעבר הירח, אבל מהירותה המשיקית גורמת לה להקיף אותו במקום לפגוע בו.
סעיף ב
רדיוס המסלול: . מדף הנוסחאות:
טעות נפוצה: להציב את הגובה () במקום המרחק ממרכז הירח.
סעיף ג
לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי ():
הצבה:
סעיף ד
דקות
מדף הנוסחאות :
סעיף ה
שווים.
קביעה: המהירות וזמן המחזור שווים.
נימוק: בפיתוח של סעיף ג מסת הגשושית מופיעה בשני האגפים ומצטמצמת: תלויה רק במסת הירח וברדיוס המסלול. כוח הכבידה על גשושית כבדה פי גדול פי , אבל גם נדרש כוח רדיאלי גדול פי – התאוצה זהה. לכן באותו רדיוס גם זהה.
טעות נפוצה: לחשוב שהגשושית הכבדה "נמשכת חזק יותר" ולכן צריכה מהירות גדולה יותר.
שאלה 12 · לוויין במסלול מעגלי סביב כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לוויין שמסתו נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, בגובה מעל פני כדור הארץ.
השתמשו בנתוני כדור הארץ מדף הנוסחאות.
חשבו את גודל כוח הכבידה שכדור הארץ מפעיל על הלוויין, וקבעו פי כמה הוא קטן מכוח הכבידה שהיה פועל על הלוויין על פני כדור הארץ.
חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.
חשבו את זמן המחזור של הלוויין, בדקות.
מעבירים את הלוויין למסלול מעגלי גבוה יותר. קבעו אם במסלול החדש מהירות הלוויין גדולה או קטנה מבמסלול הקודם, ואם האנרגייה הכוללת שלו גדולה או קטנה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
; קטן פי כ־ (כ־ מהכוח על פני כדור הארץ).
רדיוס המסלול: .
לפי חוק הכבידה האוניברסלי:
ההשוואה: הכוח יחסי הפוך לריבוע המרחק ממרכז כדור הארץ:
כלומר בגובה המסלול הכוח הוא כ־ מהכוח על פני כדור הארץ – הלוויין רחוק מלהיות "חסר משקל".
טעות נפוצה: להציב – המרחק נמדד ממרכז כדור הארץ.
סעיף ב
כוח הכבידה הוא הכוח השקול הרדיאלי:
סעיף ג
דקות
בתנועה מעגלית קצובה :
סעיף ד
המהירות קטנה; האנרגייה הכוללת גדולה (פחות שלילית).
המהירות: – ככל ש־ גדול יותר, המהירות קטנה יותר.
האנרגייה הכוללת – לוויין במסלול מעגלי (מדף הנוסחאות):
האנרגייה שלילית, וכאשר גדל היא קרובה יותר לאפס – כלומר גדלה. האנרגייה הקינטית קטנה, אבל האנרגייה הפוטנציאלית גדלה בשיעור כפול מהירידה באנרגייה הקינטית (), ולכן הסכום גדל. כדי להעביר את הלוויין למסלול גבוה יותר המנועים צריכים לבצע עבודה חיובית.
טעות נפוצה: להסיק שמכיוון שהלוויין איטי יותר במסלול הגבוה, האנרגייה שלו קטנה – יש להתחשב גם באנרגייה הפוטנציאלית.
שאלה 13 · חללית במסלול מעגלי סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות
חללית מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה מעל פני הירח.
הכוח היחיד הפועל על החללית הוא כוח המשיכה של הירח. היעזרו בנתוני הירח שבדף הנוסחאות.
חשבו את רדיוס מסלול החללית ואת עוצמת שדה הכבידה של הירח במסלול.
כוח המשיכה של הירח הוא הכוח השקול הרדיאלי הפועל על החללית. הראו כי , וחשבו את גודל מהירות החללית.
חשבו את זמן המחזור של החללית.
כמה הקפות שלמות משלימה החללית במשך שעות?
חללית שנייה מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה . קבעו, ללא חישוב מספרי, אם מהירותה גדולה ממהירות החללית הראשונה, קטנה ממנה או שווה לה, ואם זמן המחזור שלה ארוך יותר, קצר יותר או שווה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
;
מטבלת הירח: , .
מדף הנוסחאות:
טעות נפוצה: להציב – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז הירח.
סעיף ב
לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, עם :
הצבה:
סעיף ג
לפי :
סעיף ד
הקפות שלמות
בתוך שעות החללית משלימה הקפות שלמות (ההקפה העשירית מסתיימת רק אחרי שעות).
סעיף ה
מהירותה קטנה יותר וזמן המחזור שלה ארוך יותר.
מהירות: לפי סעיף ב, – ברדיוס גדול יותר המהירות קטנה יותר (כוח הכבידה חלש יותר, ונדרשת מהירות קטנה יותר כדי שהוא יספק בדיוק את הכוח הרדיאלי).
זמן מחזור: – ההיקף גדל והמהירות קטנה, ולכן זמן המחזור ארוך יותר. (בהתאם לחוק השלישי של קפלר: יחסי ל־.)
שאלה 14 · לוויין תצפית במסלול מעגלי סביב כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לוויין תצפית שמסתו נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, בגובה מעל פני כדור הארץ. היעזרו בנתונים ובקבועים שבדף הנוסחאות.
הראו שגודל מהירות הלוויין במסלול הוא , כאשר – רדיוס המסלול, וחשבו אותה.
חשבו את זמן המחזור של הלוויין, בשניות ובדקות.
חשבו את האנרגייה הקינטית ואת האנרגייה המכנית הכוללת של הלוויין. הסבירו את משמעות הסימן של האנרגייה הכוללת.
תלמידה טוענת: "האסטרונאוטים בלוויינים מרחפים בחוסר משקל, כי בגובה כזה אין כמעט כבידה". חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ בגובה המסלול, וקבעו אם התלמידה צודקת.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
;
כוח הכבידה הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית :
רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ ():
הצבה ():
סעיף ב
בתנועה מעגלית קצובה (דף הנוסחאות):
כלומר כ־ דקות.
סעיף ג
; – שלילית: הלוויין קשור לכדור הארץ.
מדף הנוסחאות:
(בדיקה: ✓.)
משמעות הסימן: רמת הייחוס לאנרגייה הפוטנציאלית היא אינסוף (). אנרגייה כוללת שלילית פירושה שהלוויין קשור לכדור הארץ – כדי שיתרחק עד אינסוף יש להשקיע בו לפחות .
סעיף ד
– התלמידה אינה צודקת.
מדף הנוסחאות:
כ־ מערכו על פני כדור הארץ – רחוק מאוד מ"אין כבידה".
קביעה: התלמידה אינה צודקת. כוח הכבידה פועל על האסטרונאוט ועל הלוויין, והוא בדיוק הכוח השקול שגורם לשניהם לנוע במעגל באותה תאוצה אל מרכז כדור הארץ. מאחר ששניהם "נופלים" יחד באותה תאוצה, הלוויין אינו צריך לדחוף את האסטרונאוט – ולכן האסטרונאוט מרחף ביחס ללוויין.
שאלה 15 · לוויין במסלול שרדיוסו פעמיים רדיוס כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לוויין שמסתו נע סביב כדור הארץ במסלול מעגלי שרדיוסו (המרחק ממרכז כדור הארץ) גדול פי מרדיוס כדור הארץ.
התייחסו רק להשפעת כדור הארץ. היעזרו בנתוני כדור הארץ שבדף הנוסחאות.
חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ על פני כדור הארץ ובמסלול הלוויין, והראו שהיחס ביניהן הוא .
חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.
חשבו את זמן המחזור של הלוויין.
חשבו את האנרגייה הקינטית, את האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית ואת האנרגייה הכוללת של הלוויין (הניחו במרחק אינסופי).
חשבו את התוספת המינימלית של אנרגייה הנדרשת כדי שהלוויין יתנתק מהשפעת כוח המשיכה של כדור הארץ.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
על פני כדור הארץ ; במסלול ; יחס .
מדף הנוסחאות , עם ו־.
על פני כדור הארץ ():
במסלול ():
עוצמת השדה הפוכה לריבוע המרחק: מרחק כפול – שדה קטן פי .
סעיף ב
כוח הכבידה הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית:
(בדרך נוספת: .)
סעיף ג
מדף הנוסחאות :
סעיף ד
; ;
מדף הנוסחאות:
(בדיקה: ✓.) האנרגייה הכוללת שלילית – הלוויין "קשור" לכדור הארץ.
סעיף ה
להתנתקות יש להגיע ל־. התוספת מינימלית כשהלוויין מגיע לשם במהירות אפס, כלומר באנרגייה כוללת :
טעות נפוצה: לענות – ללוויין כבר יש אנרגייה קינטית, ולכן צריך להוסיף רק את מה שחסר עד אנרגייה כוללת אפס.
שאלה 16 · מאדים וירחו פובוס: כוח הכבידה ותאוצת הנפילה על פני מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
פובוס הוא ירח קטן המקיף את כוכב הלכת מאדים. נתונים:
•מסת מאדים: , רדיוס מאדים: ;
•מסת פובוס: ;
•המרחק בין מרכז מאדים למרכז פובוס: .
קבוע הכבידה: . אפשר להתייחס למאדים ולפובוס ככדורים אחידים.
חשבו את גודל כוח הכבידה שמאדים מפעיל על פובוס.
מהו גודל הכוח שפובוס מפעיל על מאדים? חשבו את התאוצה שכוח הכבידה ההדדי מקנה לפובוס ואת התאוצה שהוא מקנה למאדים, והסבירו מדוע התאוצות שונות כל כך.
חשבו את עוצמת שדה הכבידה (תאוצת הנפילה החופשית) על פני מאדים.
רכב רובוטי שמסתו נוחת על פני מאדים. חשבו את גודל כוח הכבידה הפועל עליו על פני מאדים, והשוו לכוח הכבידה הפועל עליו על פני כדור הארץ.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
לפי חוק הכבידה האוניברסלי מדף הנוסחאות, הכוח בין שני כדורים אחידים תלוי במסות ובמרחק בין המרכזים:
הצבה:
סעיף ב
אותו כוח, ; ,
לפי החוק השלישי של ניוטון, : פובוס מושך את מאדים בכוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו, .
לפי החוק השני, :
הכוחות שווים, אבל מסת מאדים גדולה פי בערך ממסת פובוס, ולכן תאוצתו קטנה באותו יחס, כמעט אפס.
טעות נפוצה: לחשוב שהגוף הגדול מפעיל כוח גדול יותר – הכוחות שווים, ההבדל רק בתאוצות.
סעיף ג
מדף הנוסחאות, עוצמת שדה הכבידה של גרם שמיים במרחק ממרכזו היא . על פני מאדים :
כלומר קצת יותר משליש מתאוצת הנפילה על פני כדור הארץ.
סעיף ד
על מאדים, לעומת על כדור הארץ (בערך פי קטן יותר)
על פני מאדים כוח הכבידה הוא :
על פני כדור הארץ . היחס – המסה של הרכב זהה בשני המקומות, ורק כוח הכבידה עליו שונה.
שאלה 17 · אבן הנופלת על ירח לא מוכרבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גשושית נחתה על ירח לא מוכר שמסתו ורדיוסו . זרוע רובוטית של הגשושית מחזיקה אבן שמסתה בגובה מעל פני הירח ומשחררת אותה ממנוחה (ראו תרשים). הגובה קטן מאוד ביחס לרדיוס הירח (). לירח אין אטמוספרה.

בטאו את תאוצת הנפילה של האבן באמצעות , , . נמקו מדוע אפשר להתייחס לתאוצה כקבועה לאורך הנפילה.
בטאו את גודל מהירות האבן ברגע הפגיעה בפני הירח באמצעות , , , .
נתון: , , , . חשבו את תאוצת הנפילה ואת מהירות הפגיעה.
חשבו כמה זמן נמשכת הנפילה. האם זמן הנפילה של אבן שמסתה מאותו גובה יהיה שונה? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
, קבועה בקירוב
על האבן פועל רק כוח הכבידה של הירח (אין אוויר). מחוק הכבידה ומהחוק השני של ניוטון:
כאשר הוא המרחק ממרכז הירח. לאורך הנפילה משתנה מ־ ל־, אבל מכיוון ש־ השינוי זניח, ו־:
מסת האבן מצטמצמת – התאוצה אינה תלויה בה.
סעיף ב
התאוצה קבועה, האבן מתחילה ממנוחה ועוברת דרך . מדף הנוסחאות עם :
(אפשר גם משימור אנרגיה בשדה אחיד: .)
סעיף ג
,
מסעיף א:
מסעיף ב:
מסת האבן לא נדרשת לחישוב.
סעיף ד
; לא, זמן הנפילה זהה
מ־ עם :
התאוצה אינה תלויה במסת האבן (סעיף א), ולכן גם אבן של תיפול .
טעות נפוצה: לחשוב שאבן כבדה יותר נופלת מהר יותר – כוח הכבידה עליה גדול פי 2, אבל גם המסה שצריך להאיץ גדולה פי 2.
שאלה 18 · שדה הכבידה על פני נוגה ומעליו, וכוכב לכת בעל אותה צפיפותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גשושית שמסתה נשלחת אל כוכב הלכת נוגה. נתונים על נוגה: מסה , רדיוס . קבוע הכבידה . נוגה נחשב לכדור אחיד.
חשבו את עוצמת שדה הכבידה על פני נוגה.
חשבו את גודל כוח הכבידה הפועל על הגשושית כשהיא על פני נוגה, והשוו לגודל כוח הכבידה שפעל עליה על פני כדור הארץ ().
בגובה מסוים מעל פני נוגה עוצמת שדה הכבידה קטנה פי 4 מעוצמתו על פני הכוכב. חשבו גובה זה, ואת גודל כוח הכבידה על הגשושית בגובה זה.
הראו שעוצמת שדה הכבידה על פני כוכב לכת כדורי ואחיד שצפיפותו ורדיוסו היא .
כוכב לכת X עשוי מחומר שצפיפותו כצפיפות נוגה, ורדיוסו גדול פי 2 מרדיוס נוגה. פי כמה גדולה מסתו ממסת נוגה, ומהי עוצמת שדה הכבידה על פניו?
◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
לפי הנוסחה לעוצמת שדה כבידה של גרם שמיים, על פני הכוכב :
(היחידה שקולה ל־: זו תאוצת הנפילה החופשית על פני נוגה.)
סעיף ב
על נוגה, לעומת על כדור הארץ
על פני כדור הארץ: . על נוגה הכוח קטן בכ־. המסה של הגשושית () זהה בשני המקומות – רק כוח הכבידה עליה משתנה.
סעיף ג
;
הפוך ביחס לריבוע המרחק ממרכז הכוכב. כדי שהשדה יקטן פי 4 המרחק מהמרכז צריך לגדול פי 2:
הגובה מעל פני הכוכב:
וכוח הכבידה שם קטן פי 4:
טעות נפוצה: להציב את הגובה במקום המרחק מהמרכז ולקבל .
סעיף ד
מסתו גדולה פי 8; (פי 2 מעל נוגה)
מהגדרת הצפיפות , ונפח כדור , ולכן . מציבים בנוסחת השדה:
כוכב X: אותה צפיפות ורדיוס כפול, ולכן הנפח, וגם המסה, גדולים פי . השדה פרופורציוני ל־ (כשהצפיפות קבועה), ולכן הוא גדל פי 2:
(בדיקה: המסה גדלה פי 8 והמרחק בריבוע גדל פי 4, ו־.)
שאלה 19 · ירחים של כוכב לכת דמיוני: קפלר וגרף אנרגייה פוטנציאליתבאורך בגרות · ברמת בגרות
סביב כוכב לכת דמיוני שמסתו ורדיוסו נעים כמה ירחים.
אחד הירחים נע במסלול אליפטי.
על מסלול תנועתו של הירח מסומנות הנקודות , , . הנקודות ו־ הן מוקדי האליפסה, והנקודה היא מרכזה (ראו תרשים).

משך זמן תנועת הירח במעבר מנקודה לנקודה שווה למשך זמן תנועתו במעבר מנקודה לנקודה .
קבעו באיזו מן הנקודות , , ממוקם כוכב הלכת. נמקו את קביעתכם.
לכוכב הלכת יש שני ירחים נוספים. לשני הירחים מסה זהה, והם נעים סביב כוכב הלכת בתנועה מעגלית.
רדיוסי המסלולים שלהם סביב מרכז כוכב הלכת הם ו־.
נתון: .
לפניכם שלושה היגדים. קבעו בנוגע לכל היגד אם הוא נכון או שגוי, ונמקו.
גודל המהירות של הירח שרדיוס מסלולו שווה למחצית גודל המהירות של הירח שרדיוס מסלולו .
זמן המחזור של הירח שרדיוס מסלולו גדול פי מזמן המחזור של הירח שרדיוס מסלולו .
האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית של המערכת כוכב הלכת–ירח, עבור הירח שרדיוס מסלולו , גדולה מזו של המערכת עבור הירח שרדיוס מסלולו .
גשושית חלל שמסתה נשלחה אל כוכב הלכת ונחתה על פניו. לפניכם גרף המתאר את האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית, , של המערכת גשושית–כוכב לכת כפונקצייה של , עבור . הוא המרחק של הגשושית ממרכז כוכב הלכת, ו־ במרחק אינסופי.

חשבו את המסה של כוכב הלכת הדמיוני.
בטאו את גודל מהירות המילוט מפניו של כוכב הלכת הדמיוני באמצעות , וקבועים פיזיקליים.
היעזרו בגרף וחשבו את הרדיוס של כוכב הלכת הדמיוני.
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
בנקודה .
קביעה: כוכב הלכת ממוקם במוקד .
נימוק: לפי החוק הראשון של קפלר הגוף המרכזי נמצא באחד ממוקדי האליפסה – לא במרכזה . נותר לבחור בין ל־.
לפי החוק השני של קפלר, הקו המחבר את הירח לכוכב הלכת סורק שטחים שווים בזמנים שווים. משמעות הדבר: ככל שהירח קרוב יותר לכוכב הלכת, מהירותו גדולה יותר.
משך הזמן שווה למשך הזמן , אבל הקשת ארוכה בבירור מהקשת . לכן בקטע הירח נע מהר יותר: בתנועה מ־ ל־ מהירותו גדלה, כלומר הוא מתקרב לכוכב הלכת.
בתרשים, בתנועה מ־ ל־ המרחק מהמוקד גדל ( קרובה ל־, ו־ רחוקה ממנו), והמרחק מהמוקד קטן. לכן כוכב הלכת נמצא במוקד .
(אילו כוכב הלכת היה ב־, הירח היה מתרחק ממנו ומאט בין ל־, והקשת הייתה קצרה מ־.)
סעיף ב(1)
נכון: , ולכן .
כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי:
ההיגד נכון.
סעיף ב(2)
שגוי: .
מדף הנוסחאות – החוק השלישי של קפלר:
זמן המחזור גדל פי , לא פי . ההיגד שגוי.
(בדרך אחרת: ; הרדיוס גדל פי 4 והמהירות קטנה פי 2, ולכן גדל פי .)
סעיף ב(3)
נכון: .
מדף הנוסחאות (עם באינסוף):
שלילי וקטן בערכו המוחלט, ולכן גדול מ־: . ההיגד נכון.
טעות נפוצה: להשוות את הערכים המוחלטים ולהסיק ש־ גדולה – האנרגייה הפוטנציאלית שלילית, וככל שמתרחקים היא גדלה לעבר אפס.
סעיף ג
מדף הנוסחאות, האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית:
לכן הגרף של כפונקצייה של הוא קו ישר דרך הראשית, ושיפועו הוא .
שיפוע הגרף – משתי נקודות על הקו: ונקודת הקצה :
(בדיקה בנקודה אחרת על הקו: ב־ הקו עובר ב־.)
הצבה (, ):
טעות נפוצה: לשכוח את הגורמים ו־ של הצירים, או לשכוח לחלק במסת הגשושית.
סעיף ד
מהירות המילוט היא המהירות המינימלית שיש להקנות לגוף על פני כוכב הלכת כדי שיתרחק לאינסוף (בהזנחת התנגדות האטמוספרה וגופים אחרים).
במקרה הגבולי הגוף מגיע לאינסוף במהירות אפס, כלומר אנרגייתו הכוללת שם אפס. האנרגייה המכנית נשמרת:
(עבור כוכב הלכת שלנו: .)
סעיף ה
הגרף מתאר את עבור בלבד, כלומר מחוץ לכוכב הלכת ועל פניו. ככל ש־ קטן, גדל – ולכן נקודת הקצה הימנית של הגרף מתאימה לערך הקטן ביותר של , כלומר ל־ (פני כוכב הלכת, שם נחתה הגשושית).
מהגרף, בנקודת הקצה:
בדיקה בעזרת האנרגייה על פני הכוכב: מהגרף , ומ־:
טעות נפוצה: להניח שהגרף ממשיך עד (קצה הציר) – הקו מסתיים ב־.
שאלה 20 · שבתאי וירחיו דיונה וריאהבאורך בגרות · ברמת בגרות
שבתאי הוא כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש, ויש לו עשרות ירחים.
נתונים על אודות כוכב הלכת שבתאי מוצגים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).
חשבו את גודל תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת שבתאי (בקו המשווה).
סביב כוכב הלכת שבתאי נעים שניים מן הירחים שלו, דיונה וריאה, כמתואר בתרשים שלפניכם (הניחו שמסלוליהם מעגליים).
התרשים אינו בקנה מידה.
דיונה מקיף את שבתאי במסלול שרדיוסו וזמן המחזור שלו .
ריאה מקיף את שבתאי במסלול שרדיוסו וזמן המחזור שלו .

חשבו את גודל התאוצה הרדיאלית של דיונה בתנועתו סביב שבתאי.
חשבו את זמן המחזור של דיונה בתנועתו סביב שבתאי.
חשבו את היחס בין זמן המחזור של ריאה לבין זמן המחזור של דיונה, .
רוצים לשגר שני לוויינים מלאכותיים שינועו סביב צדק:
לוויין א שינוע במסלול מעגלי שרדיוסו שווה לזה של דיונה סביב שבתאי,
ולוויין ב שינוע במסלול מעגלי שרדיוסו שווה לזה של ריאה סביב שבתאי.
קבעו אם היחס בין זמן המחזור של לוויין ב לבין זמן המחזור של לוויין א בתנועתם סביב צדק, יהיה שווה ליחס בין זמני המחזור של הירחים ריאה ודיונה שחישבתם בסעיף ד או שונה ממנו.
נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת שווה לעוצמת שדה הכבידה שלו על פניו. מדף הנוסחאות:
על פני כוכב הלכת . מטבלת כוכבי הלכת: , ; וכן .
(קרוב מאוד לערך על פני כדור הארץ, אף שמסת שבתאי גדולה פי – כי הרדיוס שלו גדול פי , והתאוצה יורדת עם ריבוע הרדיוס.)
סעיף ב
הכוח היחיד הפועל על דיונה הוא כוח הכבידה של שבתאי, והוא הכוח השקול הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון וחוק הכבידה מדף הנוסחאות:
הצבה, עם :
טעות נפוצה: להציב את רדיוס שבתאי במקום רדיוס המסלול – התאוצה מחושבת במרחק של הירח ממרכז שבתאי.
סעיף ג
(כ־ שעות, כ־ יממות)
בתנועה מעגלית, מדף הנוסחאות: ו־. לכן
הצבה, עם מסעיף ב:
כלומר כ־ שעות, כ־ יממות.
(באופן שקול: .)
סעיף ד
שני הירחים מקיפים את אותו גרם שמיים (שבתאי), ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:
הצבה:
(כלומר יממות.)
סעיף ה
היחס שווה: .
קביעה: היחס יהיה שווה ליחס שחישבנו בסעיף ד.
נימוק: עבור גוף במסלול מעגלי סביב גרם שמיים שמסתו , כוח הכבידה הוא הכוח הרדיאלי:
זמני המחזור של לוויין א ושל לוויין ב סביב צדק קטנים מאלה של הירחים סביב שבתאי (מסת צדק גדולה יותר, ולכן המקדם קטן יותר). אבל ביחס בין שני גופים המקיפים אותו גרם שמיים המקדם מצטמצם:
– זהו החוק השלישי של קפלר. היחס תלוי רק ביחס הרדיוסים. רדיוסי הלוויינים שווים לרדיוסי מסלולי ריאה ודיונה (, ), ולכן
היחס אינו תלוי במסת הגוף המרכזי ואף לא במסות הלוויינים.
טעות נפוצה: להסיק שהיחס שונה כי מסת צדק שונה ממסת שבתאי – מסת הגוף המרכזי משנה כל זמן מחזור בנפרד, אך מצטמצמת ביחס.
עוד 7 שאלות על חוק הכבידה ושדה הכבידה
השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.
- גשושיות סביב השמש: כבידה, קפלר ודחף מנוע (באורך בגרות · ברמת בגרות)
גשושית מחקר משוגרת מכדור הארץ לעבר השמש. על הגשושית נמצאות שתי גשושיות קטנות, גשושית וגשושית , שישוחררו בהמשך למסלולים סביב השמש.
- מגדל על קו המשווה של מאדים (באורך בגרות · ברמת בגרות)
מהנדסים מציעים לבנות על קו המשווה של מאדים מגדל גבוה מאוד, שיאפשר לשגר מטענים לחלל בלי רקטות. בשאלה זו נעסוק במקרה דמיוני שבו רובוט מחקר…
- גשושית במסלול סביב כוכב חמה ונחיתה רכה (באורך בגרות · ברמת בגרות)
גשושית דמיונית נשלחה אל כוכב הלכת כוכב חמה. כשהגשושית הגיעה לנקודה , היא התחילה לנוע במסלול מעגלי סביב כוכב חמה (ראו תרשים – קנה המידה…
- חללית במסלול מעגלי סביב מאדים: תאוצה, ריחוף ומספר הקפות (באורך בגרות · ברמת בגרות)
בעתיד ייצאו אסטרונאוטים למסע אל מאדים. לפני הנחיתה הם ישהו בחללית שתנוע סביב מאדים מעל קו המשווה שלו, בגובה קילומטרים מעל פני מאדים.…
- חללית במסלול סביב הירח ובדרכה חזרה לכדור הארץ (באורך בגרות · ברמת בגרות)
חללית שמסתה נעה במסלול מעגלי סביב הירח, בגובה מעל פני הירח (ראו תרשים 1). בסוף המשימה החללית עוזבת את המסלול וחוזרת…
- גשושית במסלולים מעגליים סביב מאדים (באורך בגרות · ברמת בגרות)
גשושית מחקר הוכנסה למסלול סביב כוכב הלכת מאדים, כדי לצלם את פני הקרקע שלו. בשלב הראשון הגשושית נעה בגובה מעל פני מאדים.…
- חללית על הקו שבין כדור הארץ לירח: הנקודה שבה כוחות הכבידה מתאזנים (באורך בגרות · ברמת בגרות)
חללית שמסתה נמצאת בנקודה S על הקו הישר המחבר את מרכז כדור הארץ למרכז הירח. המרחק בין המרכזים הוא…
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- לוויינים סביב כוכב לכת דמיוני: קפלר וגרף שדה הכבידה · קיץ 2026, שאלה 6
- אורנוס וירחיו מירנדה ואריאל · קיץ 2024, שאלה 6
- החללית "בראשית 2": כבידה ומסלולים סביב הירח · קיץ 2022, שאלה 6
- מגדל חלל על קו המשווה · קיץ 2021, שאלה 6
- הגשושית בראשית: מסלול סביב הירח ונחיתה · קיץ 2020, שאלה 6
- תחנת החלל הבין־לאומית: מסלול מעגלי ומרחפים · קיץ 2020 מועד מיוחד, שאלה 6
- אפולו 11: מסלול ביניים סביב כדור הארץ ובדרך לירח · קיץ 2019, שאלה 6
- הלוויין VENμS: מסלולים מעגליים ואנרגייה · קיץ 2018, שאלה 6