דילוג לתוכן המרכזי

חוק הכבידה ושדה הכבידה - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · כבידה · 27 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · משיכה בין שני כדורי עופרתקצרה · קלה

במעבדה מונחים שני כדורי עופרת: מסת הכדור הגדול 150 kg150\,\text{kg} ומסת הכדור הקטן 4 kg4\,\text{kg}. המרחק בין מרכזי הכדורים 25 cm25\,\text{cm}.

א.

מה גודל כוח הכבידה שכל כדור מפעיל על האחר?

ב.

נניח שכוח זה היה הכוח היחיד שפועל על הכדורים בכיוון האופקי. מה הייתה התאוצה ההתחלתית של כל כדור? הסבירו מדוע בפועל הכדורים אינם מתקרבים זה לזה.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

F≈6.4⋅10−7 NF\approx6.4\cdot10^{-7}\,\text{N}

הכדורים הומוגניים, ולכן אפשר לחשב את הכוח כאילו כל המסה מרוכזת במרכז, עם המרחק בין המרכזים r=0.25 mr=0.25\,\text{m}:

F=Gm1m2r2=6.67⋅10−11⋅150⋅40.252≈6.4⋅10−7 NF=G\frac{m_1m_2}{r^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot150\cdot4}{0.25^2}\approx6.4\cdot10^{-7}\,\text{N}

לפי החוק השלישי של ניוטון, זה גודל הכוח על כל אחד מהכדורים.

סעיף ב

תשובה:

asmall≈1.6⋅10−7 m/s2a_{\text{small}}\approx1.6\cdot10^{-7}\,\text{m/s}^2, alarge≈4.3⋅10−9 m/s2a_{\text{large}}\approx4.3\cdot10^{-9}\,\text{m/s}^2; הכוח זעום לעומת כוח החיכוך עם השולחן

אותו כוח פועל על שני הכדורים, והתאוצה הפוכה למסה:

asmall=6.4⋅10−74≈1.6⋅10−7 ms2,alarge=6.4⋅10−7150≈4.3⋅10−9 ms2a_{\text{small}}=\frac{6.4\cdot10^{-7}}{4}\approx1.6\cdot10^{-7}\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2},\qquad a_{\text{large}}=\frac{6.4\cdot10^{-7}}{150}\approx4.3\cdot10^{-9}\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

המשקל של הכדור הקטן הוא mg=40 Nmg=40\,\text{N} – גדול פי כ־6⋅1076\cdot10^7 מכוח המשיכה בין הכדורים. גם כוח חיכוך סטטי קטן מאוד בין הכדור לשולחן מספיק כדי לאזן את כוח המשיכה הזעום, ולכן הכדורים נשארים במקומם. כוח הכבידה מורגש רק כשאחד הגופים בעל מסה עצומה, כמו כוכב לכת.

שאלה 2 · מכשיר מדידה על פני כוכב חמהקצרה · קלה

גשושית מנחיתה על פני כוכב חמה (Mercury) מכשיר מדידה שמסתו 3 kg3\,\text{kg}. היעזרו בנתוני כוכב חמה שבדף הנוסחאות.

א.

מה גודל כוח הכבידה שכוכב חמה מפעיל על המכשיר כשהוא מונח על פני כוכב הלכת?

ב.

מה תהיה התאוצה של המכשיר אם ייפול חופשית מגובה קטן מעל פני כוכב חמה? כמה פעמים היא קטנה מתאוצת הנפילה החופשית על פני כדור הארץ?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

F≈11.1 NF\approx11.1\,\text{N}

המרחק בין המכשיר למרכז כוכב חמה הוא רדיוס כוכב הלכת, R=2.441⋅106 mR=2.441\cdot10^6\,\text{m}:

F=GMmR2=6.67⋅10−11⋅0.3301⋅1024⋅3(2.441⋅106)2≈11.1 NF=G\frac{Mm}{R^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot0.3301\cdot10^{24}\cdot3}{(2.441\cdot10^6)^2}\approx11.1\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

gM≈3.7 m/s2g_M\approx3.7\,\text{m/s}^2, קטנה פי כ־2.72.7

בנפילה חופשית רק כוח הכבידה פועל, ולכן:

a=Fm=GMR2=11.13≈3.7 ms2a=\frac{F}{m}=\frac{GM}{R^2}=\frac{11.1}{3}\approx3.7\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

זו עוצמת שדה הכבידה על פני כוכב חמה, והיא אינה תלויה במסת המכשיר. היחס לכדור הארץ: 103.7≈2.7\frac{10}{3.7}\approx2.7.

שאלה 3 · השמש מושכת את הירח חזק יותר מכדור הארץקצרה · קשה

בשלב ״ירח חדש״ הירח נמצא בדיוק על הקו שבין כדור הארץ לשמש. היעזרו בנתוני השמש, הירח וכדור הארץ שבדף הנוסחאות, והניחו שהמסלולים מעגליים.

א.

חשבו את גודל הכוח שהשמש מפעילה על הירח ואת גודל הכוח שכדור הארץ מפעיל על הירח ברגע זה. כמה פעמים גדול הכוח של השמש?

ב.

תלמיד מסיק: ״אם השמש מושכת את הירח חזק יותר מכדור הארץ, הירח היה צריך להתנתק מכדור הארץ ולהקיף רק את השמש.״ חשבו את התאוצה שהשמש מקנה לכדור הארץ ואת התאוצה שהיא מקנה לירח ברגע זה, והשוו את ההפרש ביניהן לתאוצה שכדור הארץ מקנה לירח. הסבירו בעזרת התוצאות מדוע ההסקה שגויה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

FS≈4.38⋅1020 NF_S\approx4.38\cdot10^{20}\,\text{N}, FE≈1.99⋅1020 NF_E\approx1.99\cdot10^{20}\,\text{N}; הכוח של השמש גדול פי 2.22.2 בערך

המרחק בין השמש לירח ברגע זה הוא רדיוס מסלול כדור הארץ פחות רדיוס מסלול הירח:

rSM=1.4960⋅1011−3.84⋅108≈1.4922⋅1011 mr_{SM}=1.4960\cdot10^{11}-3.84\cdot10^{8}\approx1.4922\cdot10^{11}\,\text{m}

לפי חוק הכבידה האוניברסלי:

FS=GMSmrSM2=6.67⋅10−11⋅1.99⋅1030⋅7.35⋅1022(1.4922⋅1011)2≈4.38⋅1020 NF_S=G\frac{M_Sm}{r_{SM}^2}=6.67\cdot10^{-11}\cdot\frac{1.99\cdot10^{30}\cdot7.35\cdot10^{22}}{(1.4922\cdot10^{11})^2}\approx4.38\cdot10^{20}\,\text{N}
FE=GMEmrEM2=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅7.35⋅1022(3.84⋅108)2≈1.99⋅1020 NF_E=G\frac{M_Em}{r_{EM}^2}=6.67\cdot10^{-11}\cdot\frac{5.972\cdot10^{24}\cdot7.35\cdot10^{22}}{(3.84\cdot10^{8})^2}\approx1.99\cdot10^{20}\,\text{N}
FSFE≈2.2\frac{F_S}{F_E}\approx2.2

השמש רחוקה מאוד, אבל מסתה גדולה פי 3.3⋅1053.3\cdot10^5 בערך ממסת כדור הארץ, וזה מכריע את הריבוע של יחס המרחקים (כ־1.5⋅1051.5\cdot10^5).

סעיף ב

תשובה:

aS→E≈5.931⋅10−3 m/s2a_{S\to E}\approx5.931\cdot10^{-3}\,\text{m/s}^2, aS→M≈5.961⋅10−3 m/s2a_{S\to M}\approx5.961\cdot10^{-3}\,\text{m/s}^2; ההפרש כ־3⋅10−5 m/s23\cdot10^{-5}\,\text{m/s}^2, קטן פי 9090 בערך מ־2.70⋅10−3 m/s22.70\cdot10^{-3}\,\text{m/s}^2 שכדור הארץ מקנה לירח

התאוצה שהשמש מקנה לגוף אינה תלויה במסת הגוף: a=GMSr2a=\frac{GM_S}{r^2}.

aS→E=6.67⋅10−11⋅1.99⋅1030(1.4960⋅1011)2≈5.931⋅10−3 m/s2a_{S\to E}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot1.99\cdot10^{30}}{(1.4960\cdot10^{11})^2}\approx5.931\cdot10^{-3}\,\text{m/s}^2
aS→M=6.67⋅10−11⋅1.99⋅1030(1.4922⋅1011)2≈5.961⋅10−3 m/s2a_{S\to M}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot1.99\cdot10^{30}}{(1.4922\cdot10^{11})^2}\approx5.961\cdot10^{-3}\,\text{m/s}^2

ההפרש: Δa≈3.1⋅10−5 m/s2\Delta a\approx3.1\cdot10^{-5}\,\text{m/s}^2.

התאוצה שכדור הארץ מקנה לירח:

aE→M=GMErEM2=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(3.84⋅108)2≈2.70⋅10−3 m/s2a_{E\to M}=\frac{GM_E}{r_{EM}^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot5.972\cdot10^{24}}{(3.84\cdot10^{8})^2}\approx2.70\cdot10^{-3}\,\text{m/s}^2

הסבר: השמש מאיצה את כדור הארץ ואת הירח כמעט באותה תאוצה (באותו כיוון), ולכן שניהם ״נופלים״ יחד סביב השמש – זו התנועה המשותפת שלהם במסלול סביב השמש. מה שקובע אם הירח נשאר קשור לכדור הארץ הוא התנועה היחסית ביניהם, ועליה השמש משפיעה רק דרך הפרש התאוצות – פחות מ־180\frac{1}{80} מהתאוצה שכדור הארץ מקנה לירח. לכן הירח ממשיך להקיף את כדור הארץ, והזוג כולו מקיף את השמש.

טעות נפוצה: להשוות כוחות שפועלים על הירח ולהסיק מהם על המסלול סביב כדור הארץ, בלי לשים לב שגם כדור הארץ עצמו מואץ לעבר השמש.

שאלה 4 · כוחות הכבידה בין השמש לצדקביניים · קלה

כוכב הלכת צדק נע סביב השמש במסלול שנחשב מעגלי. היעזרו בנתוני השמש ובנתוני צדק שבדף הנוסחאות (רדיוס המסלול הממוצע של צדק: 7.7834⋅1011 m7.7834\cdot10^{11}\,\text{m}). הניחו שעל כל אחד מהגופים פועל רק כוח הכבידה של הגוף האחר.

א.

חשבו את גודל הכוח שהשמש מפעילה על צדק.

ב.

חשבו את גודל התאוצה של צדק.

ג.

מה הגודל ומה הכיוון של הכוח שצדק מפעיל על השמש? חשבו את גודל התאוצה של השמש בגלל כוח זה, והשוו לתאוצה של צדק.

ד.

התאוצה שחישבתם בסעיף ב היא התאוצה הרדיאלית של צדק בתנועתו המעגלית. חשבו ממנה את גודל המהירות של צדק במסלולו ואת זמן המחזור שלו בשנים, והשוו לזמן המחזור שבדף הנוסחאות. (11 שנה =3.156⋅107 s=3.156\cdot10^{7}\,\text{s})

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

F≈4.16⋅1023 NF\approx4.16\cdot10^{23}\,\text{N}

לפי חוק הכבידה האוניברסלי, כשהמרחק בין המרכזים הוא רדיוס המסלול:

F=GMSmJr2=6.67⋅10−11⋅1.99⋅1030⋅1.8981⋅1027(7.7834⋅1011)2≈4.16⋅1023 NF=G\frac{M_Sm_J}{r^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot1.99\cdot10^{30}\cdot1.8981\cdot10^{27}}{(7.7834\cdot10^{11})^2}\approx4.16\cdot10^{23}\,\text{N}

הכוח מכוון מצדק אל מרכז השמש.

סעיף ב

תשובה:

aJ≈2.19⋅10−4 m/s2a_J\approx2.19\cdot10^{-4}\,\text{m/s}^2

כוח הכבידה של השמש הוא הכוח השקול על צדק (החוק השני של ניוטון):

aJ=FmJ=4.16⋅10231.8981⋅1027≈2.19⋅10−4 ms2a_J=\frac{F}{m_J}=\frac{4.16\cdot10^{23}}{1.8981\cdot10^{27}}\approx2.19\cdot10^{-4}\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

זו גם עוצמת שדה הכבידה של השמש במרחק של צדק, GMSr2\frac{GM_S}{r^2} – התאוצה אינה תלויה במסת צדק. היא מכוונת אל השמש: זו התאוצה הרדיאלית של צדק במסלולו.

סעיף ג

תשובה:

F≈4.16⋅1023 NF\approx4.16\cdot10^{23}\,\text{N}, מכוון מהשמש אל צדק; aS≈2.09⋅10−7 m/s2a_S\approx2.09\cdot10^{-7}\,\text{m/s}^2 – קטנה פי כ־10501050 מתאוצת צדק

לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוח שצדק מפעיל על השמש שווה בגודלו לכוח שהשמש מפעילה על צדק והפוך לו בכיוונו: 4.16⋅1023 N4.16\cdot10^{23}\,\text{N}, מהשמש אל צדק. גם בנוסחת חוק הכבידה רואים זאת – היא סימטרית במסות.

aS=FMS=4.16⋅10231.99⋅1030≈2.09⋅10−7 ms2a_S=\frac{F}{M_S}=\frac{4.16\cdot10^{23}}{1.99\cdot10^{30}}\approx2.09\cdot10^{-7}\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

היחס בין התאוצות הפוך ליחס בין המסות:

aJaS=MSmJ=1.99⋅10301.8981⋅1027≈1050\frac{a_J}{a_S}=\frac{M_S}{m_J}=\frac{1.99\cdot10^{30}}{1.8981\cdot10^{27}}\approx1050

אותו כוח פועל על שני הגופים, אבל מסת השמש גדולה פי כ־10501050, ולכן התאוצה שלה קטנה באותו יחס. זו הסיבה שבדרך כלל מתייחסים לשמש כאל נייחת.

טעות נפוצה: לחשוב שהגוף הכבד ״מושך חזק יותר״. הכוחות שווים; מה ששונה הוא התאוצות.

סעיף ד

תשובה:

v≈1.31⋅104 m/sv\approx1.31\cdot10^{4}\,\text{m/s}; T≈3.74⋅108 s≈11.9T\approx3.74\cdot10^{8}\,\text{s}\approx11.9 שנים – מתאים ל־11.8611.86 שנים שבדף הנוסחאות

בתנועה מעגלית aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}, ולכן:

v=aJr=2.19⋅10−4⋅7.7834⋅1011≈1.31⋅104 m/sv=\sqrt{a_Jr}=\sqrt{2.19\cdot10^{-4}\cdot7.7834\cdot10^{11}}\approx1.31\cdot10^{4}\,\text{m/s}

זמן המחזור, מ־v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅7.7834⋅10111.31⋅104≈3.74⋅108 s≈3.74⋅1083.156⋅107≈11.9 yrT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot7.7834\cdot10^{11}}{1.31\cdot10^{4}}\approx3.74\cdot10^{8}\,\text{s}\approx\frac{3.74\cdot10^{8}}{3.156\cdot10^{7}}\approx11.9\ \text{yr}

התוצאה מתאימה לזמן המחזור של צדק בדף הנוסחאות (11.8611.86 שנים): חוק הכבידה יחד עם החוק השני של ניוטון מסבירים את תנועת צדק סביב השמש.

שאלה 5 · גשושית ליד הירח: כוח ושדה כבידהביניים · בינונית

גשושית שמסתה 500 kg500\,\text{kg} נמצאת במרחק 5.0⋅106 m5.0\cdot10^6\,\text{m} ממרכז הירח. היעזרו בנתוני הירח שבדף הנוסחאות, והזניחו את השפעת כדור הארץ והשמש.

א.

מה גודל הכוח שהירח מפעיל על הגשושית?

ב.

מה עוצמת שדה הכבידה של הירח במקום שבו נמצאת הגשושית? מה המשמעות הפיזיקלית של מספר זה?

ג.

מה הגודל ומה הכיוון של הכוח שהגשושית מפעילה על הירח?

ד.

מה עוצמת שדה הכבידה שהגשושית יוצרת במרכז הירח? מדוע היא שונה כל כך מהתשובה לסעיף ב, אף שהכוחות בסעיפים א ו־ג שווים?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

F≈98 NF\approx98\,\text{N}

F=GMMmr2=6.67⋅10−11⋅7.35⋅1022⋅500(5.0⋅106)2≈98 NF=G\frac{M_Mm}{r^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot7.35\cdot10^{22}\cdot500}{(5.0\cdot10^6)^2}\approx98\,\text{N}

הכוח מכוון מהגשושית אל מרכז הירח.

סעיף ב

תשובה:

g≈0.196 N/kgg\approx0.196\,\text{N/kg}

g=GMMr2=6.67⋅10−11⋅7.35⋅1022(5.0⋅106)2≈0.196 Nkgg=\frac{GM_M}{r^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot7.35\cdot10^{22}}{(5.0\cdot10^6)^2}\approx0.196\,\frac{\text{N}}{\text{kg}}

(או g=Fm=98500g=\frac{F}{m}=\frac{98}{500}.)

משמעות: על כל קילוגרם של גוף שיוצב בנקודה זו הירח יפעיל כוח של 0.196 N0.196\,\text{N}. זו גם התאוצה (0.196 m/s20.196\,\text{m/s}^2) שתהיה לכל גוף שנע שם תחת השפעת הירח בלבד, יהיה מסתו אשר תהיה.

סעיף ג

תשובה:

98 N98\,\text{N}, מכוון ממרכז הירח אל הגשושית

לפי החוק השלישי של ניוטון, הגשושית מושכת את הירח בכוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו: 98 N98\,\text{N} מהירח אל הגשושית.

סעיף ד

תשובה:

gp≈1.33⋅10−21 N/kgg_p\approx1.33\cdot10^{-21}\,\text{N/kg}

שדה הכבידה שיוצרת הגשושית תלוי רק במסה שלה ובמרחק ממנה:

gp=Gmr2=6.67⋅10−11⋅500(5.0⋅106)2≈1.33⋅10−21 Nkgg_p=\frac{Gm}{r^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot500}{(5.0\cdot10^6)^2}\approx1.33\cdot10^{-21}\,\frac{\text{N}}{\text{kg}}

הכוחות שווים, אבל השדה הוא כוח ליחידת מסה של הגוף שעליו פועלים. הכוח 98 N98\,\text{N} מתחלק על מסת הירח העצומה (7.35⋅1022 kg7.35\cdot10^{22}\,\text{kg}), ולכן השדה של הגשושית במרכז הירח זעום: 987.35⋅1022≈1.33⋅10−21\frac{98}{7.35\cdot10^{22}}\approx1.33\cdot10^{-21}. השדה של הירח בסעיף ב מתחלק על 500 kg500\,\text{kg} בלבד.

טעות נפוצה: לחשוב שכוחות שווים פירושם שדות שווים.

שאלה 6 · שני כוכבים: היכן שדה הכבידה השקול מתאפסביניים · בינונית

שני כוכבים, AA ו־BB, נמצאים ברגע מסוים במרחק dd זה מזה (המרחק בין המרכזים). מסת כוכב AA היא 9M9M, ומסת כוכב BB היא MM. מתייחסים לרגע זה בלבד, ומתעלמים מהשפעות של גופים אחרים. בטאו את התשובות באמצעות GG, MM ו־dd.

א.

על הקטע המחבר את מרכזי הכוכבים יש נקודה OO שבה עוצמת שדה הכבידה השקול היא אפס. מצאו את המרחק של OO ממרכז כוכב AA.

ב.

תלמידה טוענת: ״בנקודה OO אין כבידה – אף אחד מהכוכבים אינו מושך גוף שנמצא שם.״ חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כוכב AA לבדו בנקודה OO, וקבעו אם הטענה נכונה. נמקו.

ג.

מה עוצמת שדה הכבידה השקול באמצע הקטע שבין מרכזי הכוכבים, ומה כיוונו?

ד.

האם יש על הישר שעובר דרך מרכזי הכוכבים נקודה נוספת, מחוץ לקטע שביניהם (ומחוץ לכוכבים), שבה שדה הכבידה השקול הוא אפס? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x=34dx=\frac34d

בנקודה OO השדות של שני הכוכבים שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם (כל אחד מכוון אל הכוכב שיוצר אותו). נסמן ב־xx את המרחק מ־AA:

G⋅9Mx2=GM(d−x)2  ⇒  xd−x=3  ⇒  x=34d\frac{G\cdot9M}{x^2}=\frac{GM}{(d-x)^2}\;\Rightarrow\;\frac{x}{d-x}=3\;\Rightarrow\;x=\frac34d

הנקודה קרובה יותר לכוכב הקל: כדי שהשדה של AA הכבד יקטן עד לשדה של BB, צריך להתרחק מ־AA פי 33 יותר מאשר מ־BB (כי 9=3\sqrt9=3).

טעות נפוצה: להשוות את יחס המרחקים ליחס המסות (99) במקום לשורש היחס.

סעיף ב

תשובה:

gA=16GMd2g_A=\frac{16GM}{d^2}; הטענה שגויה

gA=G⋅9M(34d)2=9GM⋅169d2=16GMd2g_A=\frac{G\cdot9M}{\left(\frac34d\right)^2}=\frac{9GM\cdot16}{9d^2}=\frac{16GM}{d^2}

גם השדה של BB בנקודה זו הוא GM(d4)2=16GMd2\frac{GM}{\left(\frac d4\right)^2}=\frac{16GM}{d^2}, בכיוון ההפוך.

הטענה שגויה: כל אחד מהכוכבים מושך גוף שנמצא ב־OO, ושדה כל אחד מהם שם אינו קטן. רק השדה השקול אפס, כי שני השדות מבטלים זה את זה.

סעיף ג

תשובה:

g=32GMd2g=\frac{32GM}{d^2}, מכוון אל כוכב AA

המרחק מכל אחד מהמרכזים הוא d2\frac d2. השדה של AA מכוון אל AA, והשדה של BB – אל BB:

gA=G⋅9M(d2)2=36GMd2gB=GM(d2)2=4GMd2g_A=\frac{G\cdot9M}{\left(\frac d2\right)^2}=\frac{36GM}{d^2}\qquad g_B=\frac{GM}{\left(\frac d2\right)^2}=\frac{4GM}{d^2}

השדות מנוגדים בכיוונם, ולכן:

g=36GMd2−4GMd2=32GMd2g=\frac{36GM}{d^2}-\frac{4GM}{d^2}=\frac{32GM}{d^2}

בכיוון כוכב AA. זה מתאים לסעיף א: נקודת האיפוס נמצאת בין האמצע לבין BB, ולכן באמצע השדה של AA עדיין חזק יותר.

סעיף ד

תשובה:

לא

שדה הכבידה של כל כוכב מכוון תמיד אל הכוכב. בנקודה שמחוץ לקטע, למשל מעבר ל־BB, שני הכוכבים נמצאים באותו צד שלה, ולכן שני השדות מכוונים לאותו כיוון – אל עבר הכוכבים. שדות באותו כיוון מתחברים ואינם יכולים לבטל זה את זה, ולכן השדה השקול שם אינו אפס. אותו דבר מעבר ל־AA.

נקודה שבה השדה השקול מתאפס יכולה להימצא רק במקום שבו השדות מנוגדים בכיוונם – בין שני הכוכבים, ושם יש רק אחת כזו (OO).

שאלה 7 · לוויין במסלול נמוך ולוויין גאוסטציונריבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה h=1600 kmh=1600\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.

היעזרו בנתונים על אודות כדור הארץ והירח המופיעים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ במסלול הלוויין.

ב.

הכוח היחיד הפועל על הלוויין הוא כוח הכבידה, ולכן תאוצתו הרדיאלית שווה לעוצמת השדה שחישבתם בסעיף א. חשבו את גודל המהירות של הלוויין.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ד.

לוויין גאוסטציונרי מקיף את כדור הארץ בזמן מחזור של יממה אחת.

היעזרו בחוק השלישי של קפלר ובנתוני הירח שבנוסחאון, וחשבו את רדיוס המסלול של הלוויין הגאוסטציונרי.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

g∗≈6.26 m/s2g^*\approx 6.26\,\text{m/s}^2 (רדיוס המסלול r≈7.98⋅106 mr\approx 7.98\cdot 10^{6}\,\text{m})

רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ:

r=RE+h=6.378⋅106+1.6⋅106=7.978⋅106 mr=R_E+h=6.378\cdot 10^{6}+1.6\cdot 10^{6}=7.978\cdot 10^{6}\,\text{m}

מדף הנוסחאות g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}, עם ME=5.972⋅1024 kgM_E=5.972\cdot 10^{24}\,\text{kg}:

g∗=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(7.978⋅106)2=3.983⋅10146.365⋅1013≈6.26 m/s2g^*=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{(7.978\cdot 10^{6})^2}=\frac{3.983\cdot 10^{14}}{6.365\cdot 10^{13}}\approx 6.26\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב r=h=1.6⋅106 mr=h=1.6\cdot 10^{6}\,\text{m} – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז כדור הארץ.

סעיף ב

תשובה:

v≈7.07⋅103 m/sv\approx 7.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}, ו־aR=g∗a_R=g^*:

v2r=g∗  ⇒  v=g∗r\frac{v^2}{r}=g^*\;\Rightarrow\;v=\sqrt{g^*r}

הצבה:

v=6.26⋅7.978⋅106=4.99⋅107≈7.07⋅103 m/sv=\sqrt{6.26\cdot 7.978\cdot 10^{6}}=\sqrt{4.99\cdot 10^{7}}\approx 7.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

(כ־7 km7\,\text{km} בכל שנייה.)

סעיף ג

תשובה:

T≈7.09⋅103 sT\approx 7.09\cdot 10^{3}\,\text{s} (כשעתיים)

מדף הנוסחאות v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅7.978⋅1067.07⋅103≈7.09⋅103 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 7.978\cdot 10^{6}}{7.07\cdot 10^{3}}\approx 7.09\cdot 10^{3}\,\text{s}

כלומר כ־1.971.97 שעות – כשתי הקפות בארבע שעות.

סעיף ד

תשובה:

r≈4.24⋅107 mr\approx 4.24\cdot 10^{7}\,\text{m}

הירח והלוויין הגאוסטציונרי מקיפים את אותו גרם שמיים, כדור הארץ, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:

(T1T2)2=(r1r2)3  ⇒  rגאו=rירח(TגאוTירח)2/3\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2=\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3\;\Rightarrow\;r_{\text{גאו}}=r_{\text{ירח}}\left(\frac{T_{\text{גאו}}}{T_{\text{ירח}}}\right)^{2/3}

מהנוסחאון: rירח=3.84⋅108 mr_{\text{ירח}}=3.84\cdot 10^{8}\,\text{m}, Tירח=27.3T_{\text{ירח}}=27.3 יממות. אפשר להשאיר את זמני המחזור ביממות, כי רק היחס ביניהם משנה:

rגאו=3.84⋅108⋅(127.3)2/3=3.84⋅108⋅0.1103≈4.24⋅107 mr_{\text{גאו}}=3.84\cdot 10^{8}\cdot\left(\frac{1}{27.3}\right)^{2/3}=3.84\cdot 10^{8}\cdot 0.1103\approx 4.24\cdot 10^{7}\,\text{m}

(כלומר בגובה של כ־36,000 km36{,}000\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.)

טעות נפוצה: להשתמש ביחס Tr\frac{T}{r} קבוע במקום T2r3\frac{T^2}{r^3}.

שאלה 8 · לוויין במסלול מעגלי סביב מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין מחקר שמסתו 800 kg800\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב מאדים, בגובה 1,604 km1{,}604\,\text{km} מעל פני מאדים. השתמשו בנתוני מאדים שבדף הנתונים.

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של מאדים על פני שטחו.

ב.

חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין, ואת גודל תאוצתו. מה כיוון התאוצה?

ג.

חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.

ד.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ה.

לוויין שני נע במסלול מעגלי סביב מאדים, וזמן המחזור שלו ארוך פי 44 מזמן המחזור של הלוויין הראשון.

חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין השני, וקבעו אם מהירותו גדולה ממהירות הלוויין הראשון או קטנה ממנה. חשבו אותה.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

gM≈3.71 m/s2g_M\approx 3.71\,\text{m/s}^2

מדף הנתונים: M=6.417⋅1023 kgM=6.417\cdot 10^{23}\,\text{kg}, R=3.396⋅106 mR=3.396\cdot 10^6\,\text{m}. לפי g=GMr2g=\frac{GM}{r^2}:

gM=6.67⋅10−11⋅6.417⋅1023(3.396⋅106)2≈3.71 m/s2g_M=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{(3.396\cdot 10^6)^2}\approx 3.71\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

r=5.0⋅106 mr=5.0\cdot 10^6\,\text{m}; a≈1.71 m/s2a\approx 1.71\,\text{m/s}^2, אל מרכז מאדים.

רדיוס המסלול נמדד ממרכז מאדים:

r=R+h=3.396⋅106+1.604⋅106=5.0⋅106 mr=R+h=3.396\cdot 10^6+1.604\cdot 10^6=5.0\cdot 10^6\,\text{m}

הכוח השקול הוא כוח הכבידה, ולפי החוק השני:

a=GMr2=6.67⋅10−11⋅6.417⋅1023(5.0⋅106)2≈1.71 m/s2a=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{(5.0\cdot 10^6)^2}\approx 1.71\,\text{m/s}^2

התאוצה רדיאלית – אל מרכז מאדים – אף שגודל המהירות קבוע, כי כיוון המהירות משתנה.

טעות נפוצה: להציב r=1,604 kmr=1{,}604\,\text{km}.

סעיף ג

תשובה:

v≈2.93⋅103 m/sv\approx 2.93\cdot 10^3\,\text{m/s}

הכבידה מספקת את הכוח הרדיאלי:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMr=6.67⋅10−11⋅6.417⋅10235.0⋅106≈2.93⋅103 m/sG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{5.0\cdot 10^6}}\approx 2.93\cdot 10^3\,\text{m/s}

(מסת הלוויין מצטמצמת.)

סעיף ד

תשובה:

T≈1.07⋅104 sT\approx 1.07\cdot 10^4\,\text{s} (כ־33 שעות)

מ־v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅5.0⋅1062926≈1.07⋅104 s≈2.98 hT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 5.0\cdot 10^6}{2926}\approx 1.07\cdot 10^4\,\text{s}\approx 2.98\,\text{h}

סעיף ה

תשובה:

r2≈1.26⋅107 mr_2\approx 1.26\cdot 10^7\,\text{m}; מהירותו קטנה יותר: v2≈1.84⋅103 m/sv_2\approx 1.84\cdot 10^3\,\text{m/s}.

רדיוס – לפי החוק השלישי של קפלר (שני הלוויינים מקיפים את מאדים):

(T2T1)2=(r2r1)3  ⇒  r2r1=42/3≈2.52\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^2=\left(\frac{r_2}{r_1}\right)^3\;\Rightarrow\;\frac{r_2}{r_1}=4^{2/3}\approx 2.52
r2≈2.52⋅5.0⋅106≈1.26⋅107 mr_2\approx 2.52\cdot 5.0\cdot 10^6\approx 1.26\cdot 10^7\,\text{m}

מהירות – מ־v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}}, ככל שהרדיוס גדול יותר המהירות קטנה יותר:

v2=v1r1r2=29262.52≈1.84⋅103 m/sv_2=v_1\sqrt{\frac{r_1}{r_2}}=\frac{2926}{\sqrt{2.52}}\approx 1.84\cdot 10^3\,\text{m/s}

(בדיקה: T2=2πr2v2≈4.30⋅104 s=4T1T_2=\frac{2\pi r_2}{v_2}\approx 4.30\cdot 10^4\,\text{s}=4T_1 ✓.)

שאלה 9 · מאדים סביב השמש: מסת השמש, חוק קפלר ונפילה על מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור הארץ ומאדים נעים סביב השמש. הניחו ששני המסלולים מעגליים, והשתמשו בנתוני כוכבי הלכת שבדף הנוסחאות:

רדיוס מסלול כדור הארץ 1.496⋅1011 m1.496\cdot 10^{11}\,\text{m}, זמן המחזור שלו שנה אחת (1 שנה=3.156⋅107 s1\,\text{שנה}=3.156\cdot 10^7\,\text{s}).

רדיוס מסלול מאדים 2.279⋅1011 m2.279\cdot 10^{11}\,\text{m}; מסת מאדים 6.417⋅1023 kg6.417\cdot 10^{23}\,\text{kg} ורדיוסו 3.396⋅106 m3.396\cdot 10^6\,\text{m}.

א.

כוח הכבידה של השמש הוא הכוח השקול על כדור הארץ בתנועתו סביבה. חשבו את מסת השמש.

ב.

השתמשו בחוק השלישי של קפלר, וחשבו את זמן המחזור של מאדים סביב השמש (בשנים).

ג.

חשבו את גודל מהירותו של מאדים במסלולו סביב השמש. האם היא גדולה או קטנה ממהירות כדור הארץ במסלולו? נמקו.

ד.

חשבו את גודל תאוצת הכובד סמוך לפני מאדים.

ה.

רובוט על פני מאדים מפיל אבן מגובה 5 m5\,\text{m} (ללא מהירות התחלתית). חשבו את זמן הנפילה, והשוו אותו לזמן הנפילה מאותו גובה על פני כדור הארץ. הזניחו את השפעת האטמוספרה.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

MS≈1.99⋅1030 kgM_S\approx 1.99\cdot 10^{30}\,\text{kg}

GMSmr2=m(2πT)2r  ⇒  MS=4π2r3GT2G\frac{M_Sm}{r^2}=m\left(\frac{2\pi}{T}\right)^2r\;\Rightarrow\;M_S=\frac{4\pi^2r^3}{GT^2}

הצבה ביחידות SI:

MS=4π2⋅(1.496⋅1011)36.67⋅10−11⋅(3.156⋅107)2≈1.99⋅1030 kgM_S=\frac{4\pi^2\cdot(1.496\cdot 10^{11})^3}{6.67\cdot 10^{-11}\cdot(3.156\cdot 10^7)^2}\approx 1.99\cdot 10^{30}\,\text{kg}

(בהתאם לנתון בדף הנוסחאות.)

טעות נפוצה: להציב T=1T=1 (בשנים) – בחישוב עם GG חייבים יחידות SI.

סעיף ב

תשובה:

TM≈1.88T_M\approx 1.88 שנים

שני כוכבי הלכת מקיפים את השמש, ולכן:

(TMTE)2=(rMrE)3  ⇒  TM=TE(rMrE)3/2\left(\frac{T_M}{T_E}\right)^2=\left(\frac{r_M}{r_E}\right)^3\;\Rightarrow\;T_M=T_E\left(\frac{r_M}{r_E}\right)^{3/2}
TM=1⋅(2.2791.496)3/2=1.5231.5≈1.88 שניםT_M=1\cdot\left(\frac{2.279}{1.496}\right)^{3/2}=1.523^{1.5}\approx 1.88\,\text{שנים}

(בהתאם לנתון בדף הנוסחאות, 1.8811.881 שנים.)

סעיף ג

תשובה:

vM≈2.41⋅104 m/sv_M\approx 2.41\cdot 10^4\,\text{m/s}; קטנה ממהירות כדור הארץ (≈2.98⋅104 m/s\approx 2.98\cdot 10^4\,\text{m/s}).

vM=2πrMTM=2π⋅2.279⋅10111.881⋅3.156⋅107≈2.41⋅104 msv_M=\frac{2\pi r_M}{T_M}=\frac{2\pi\cdot 2.279\cdot 10^{11}}{1.881\cdot 3.156\cdot 10^7}\approx 2.41\cdot 10^4\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

מהירות כדור הארץ:

vE=2π⋅1.496⋅10113.156⋅107≈2.98⋅104 msv_E=\frac{2\pi\cdot 1.496\cdot 10^{11}}{3.156\cdot 10^7}\approx 2.98\cdot 10^4\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

מהירות מאדים קטנה יותר. הסבר: מ־GMSmr2=mv2rG\frac{M_Sm}{r^2}=\frac{mv^2}{r} מתקבל v=GMSrv=\sqrt{\frac{GM_S}{r}} – ככל שהמסלול רחוק יותר, כוח המשיכה חלש יותר, והמהירות במסלול מעגלי קטנה יותר.

סעיף ד

תשובה:

gM≈3.71 m/s2g_M\approx 3.71\,\text{m/s}^2

מדף הנוסחאות:

g∗=GMR2=6.67⋅10−11⋅6.417⋅1023(3.396⋅106)2≈3.71 ms2g^*=\frac{GM}{R^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{(3.396\cdot 10^6)^2}\approx 3.71\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

סעיף ה

תשובה:

על מאדים t≈1.64 st\approx 1.64\,\text{s}; על כדור הארץ 1.0 s1.0\,\text{s} – הנפילה על מאדים ארוכה בערך פי 1.641.64.

נפילה חופשית ממנוחה:

h=12gt2  ⇒  t=2hgh=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}

על מאדים:

tM=2⋅53.71≈1.64 st_M=\sqrt{\frac{2\cdot 5}{3.71}}\approx 1.64\,\text{s}

על כדור הארץ:

tE=2⋅510=1.0 st_E=\sqrt{\frac{2\cdot 5}{10}}=1.0\,\text{s}

היחס tMtE=gEgM=103.71≈1.64\frac{t_M}{t_E}=\sqrt{\frac{g_E}{g_M}}=\sqrt{\frac{10}{3.71}}\approx 1.64 – זמן הנפילה יחסי הפוך לשורש תאוצת הכובד.

שאלה 10 · נחתת וחללית מקיפה סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רובוט שמסתו 60 kg60\,\text{kg} נשלח לירח. השתמשו בנתוני הירח מדף הנוסחאות: מסת הירח M=7.35⋅1022 kgM=7.35\cdot 10^{22}\,\text{kg}, ורדיוסו R=1.74⋅106 mR=1.74\cdot 10^6\,\text{m}.

א.

חשבו את תאוצת הנפילה החופשית על פני הירח.

ב.

חשבו את כוח הכבידה הפועל על הרובוט על פני הירח.

ג.

הרובוט מטפס על תורן גבוה מאוד שגובהו מעל פני הירח שווה לרדיוס הירח, RR. חשבו את כוח הכבידה הפועל עליו בראש התורן. נמקו.

ד.

חללית נעה סביב הירח במסלול מעגלי בגובה 760 km760\,\text{km} מעל פניו. חשבו את גודל מהירותה ואת זמן המחזור שלה.

ה.

רובוט זהה נמצא בתוך החללית ועומד על משקל (מאזניים). קבעו מה מראה המשקל, והסבירו מדוע – אף שכוח הכבידה על הרובוט בגובה זה אינו אפס.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

gירח≈1.62 m/s2g_{\text{ירח}}\approx 1.62\,\text{m/s}^2

על פני הירח כוח הכבידה על גוף שמסתו mm הוא mgירחmg_{\text{ירח}}. לפי חוק הכבידה:

mgירח=GMmR2  ⇒  gירח=GMR2mg_{\text{ירח}}=G\frac{Mm}{R^2}\;\Rightarrow\;g_{\text{ירח}}=\frac{GM}{R^2}
gירח=6.67⋅10−11⋅7.35⋅1022(1.74⋅106)2≈1.62 m/s2g_{\text{ירח}}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{(1.74\cdot 10^6)^2}\approx 1.62\,\text{m/s}^2

(כשישית מערכו על פני כדור הארץ.)

סעיף ב

תשובה:

≈97 N\approx 97\,\text{N}

F=mgירח=60⋅1.62≈97 NF=mg_{\text{ירח}}=60\cdot 1.62\approx 97\,\text{N}

(לשם השוואה – על פני כדור הארץ: 60⋅10=600 N60\cdot 10=600\,\text{N}.)

סעיף ג

תשובה:

≈24.3 N\approx 24.3\,\text{N} – רבע מהכוח על פני הירח.

כוח הכבידה הפוך ביחס לריבוע המרחק ממרכז הירח. בראש התורן המרחק הוא R+R=2RR+R=2R – פי 22 מעל פני הירח, ולכן הכוח קטן פי 22=42^2=4:

F′=97.24≈24.3 NF'=\frac{97.2}{4}\approx 24.3\,\text{N}

טעות נפוצה: לחשוב שהכוח קטן פי 22 – התלות היא בריבוע המרחק.

סעיף ד

תשובה:

v≈1.40⋅103 m/sv\approx 1.40\cdot 10^3\,\text{m/s}; T≈1.12⋅104 sT\approx 1.12\cdot 10^4\,\text{s} (כ־187187 דקות)

רדיוס המסלול: r=R+h=1.74⋅106+0.76⋅106=2.50⋅106 mr=R+h=1.74\cdot 10^6+0.76\cdot 10^6=2.50\cdot 10^6\,\text{m}.

כוח הכבידה הוא הכוח השקול, והוא מספק את התאוצה הרדיאלית v2r\frac{v^2}{r}:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅7.35⋅10222.50⋅106≈1.40⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{2.50\cdot 10^6}}\approx 1.40\cdot 10^3\,\text{m/s}

זמן המחזור – היקף המסלול חלקי המהירות:

T=2πrv=2π⋅2.50⋅1061400≈1.12⋅104 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 2.50\cdot 10^6}{1400}\approx 1.12\cdot 10^4\,\text{s}

כ־187187 דקות.

סעיף ה

תשובה:

המשקל מראה אפס.

קביעה: המשקל מראה אפס.

נימוק: כוח הכבידה על הרובוט בגובה 760 km760\,\text{km} הוא כ־47 N47\,\text{N} – רחוק מאפס. אבל הרובוט נע יחד עם החללית באותו מסלול מעגלי ובאותה מהירות. עבור כל גוף במסלול זה, כוח הכבידה לבדו נותן בדיוק את התאוצה הרדיאלית הנדרשת, v2r=GMr2\frac{v^2}{r}=\frac{GM}{r^2}, בלי תלות במסה. לכן לא נדרש כוח נוסף מהרצפה כדי להחזיק את הרובוט במסלול:

GMmr2−N=mv2r=GMmr2  ⇒  N=0G\frac{Mm}{r^2}-N=m\frac{v^2}{r}=G\frac{Mm}{r^2}\;\Rightarrow\;N=0

הרובוט והחללית "נופלים" יחד סביב הירח, והמשקל – שמודד את הכוח הנורמלי – מראה אפס.

טעות נפוצה: להסביר שבחלל "אין כבידה" – הכבידה קיימת, והיא שגורמת לתנועה המעגלית.

שאלה 11 · גשושית במסלול מעגלי נמוך סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גשושית שמסתה 800 kg800\,\text{kg} מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה 260 km260\,\text{km} מעל פני הירח. נתוני הירח – בדף הנוסחאות.

א.

איזה כוח פועל על הגשושית במסלולה, ומה תפקידו בתנועה המעגלית? האם הגשושית נמצאת בנפילה חופשית? נמקו.

ב.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של הירח בגובה המסלול.

ג.

הראו שגודל מהירות הגשושית הוא v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}}, כאשר rr רדיוס המסלול, וחשבו אותו.

ד.

חשבו את זמן המחזור של הגשושית.

ה.

גשושית שנייה, שמסתה 1,600 kg1{,}600\,\text{kg}, מקיפה את הירח באותו מסלול. האם מהירותה וזמן המחזור שלה גדולים מאלה של הגשושית הראשונה, קטנים מהם או שווים להם? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

רק כוח הכבידה של הירח, והוא הכוח הרדיאלי; כן – נפילה חופשית.

על הגשושית פועל רק כוח הכבידה של הירח, המכוון אל מרכז הירח. הוא הכוח השקול, ולכן הוא הכוח הרדיאלי (הצנטריפטלי) שמשנה את כיוון המהירות וגורם לתנועה המעגלית.

גוף שהכוח היחיד הפועל עליו הוא כוח הכבידה נמצא בנפילה חופשית – הגשושית "נופלת" כל הזמן לעבר הירח, אבל מהירותה המשיקית גורמת לה להקיף אותו במקום לפגוע בו.

סעיף ב

תשובה:

g∗≈1.23 m/s2g^*\approx 1.23\,\text{m/s}^2

רדיוס המסלול: r=R+h=1.74⋅106+0.26⋅106=2.00⋅106 mr=R+h=1.74\cdot 10^{6}+0.26\cdot 10^{6}=2.00\cdot 10^{6}\,\text{m}. מדף הנוסחאות:

g∗=GMr2=6.67⋅10−11⋅7.35⋅1022(2.00⋅106)2≈1.23 m/s2g^*=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{(2.00\cdot 10^{6})^2}\approx 1.23\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב את הגובה (2.6⋅105 m2.6\cdot 10^5\,\text{m}) במקום המרחק ממרכז הירח.

סעיף ג

תשובה:

v≈1.57⋅103 m/sv\approx 1.57\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי (aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}):

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}

הצבה:

v=6.67⋅10−11⋅7.35⋅10222.00⋅106≈1.57⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{2.00\cdot 10^{6}}}\approx 1.57\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

T≈8.03⋅103 s≈134T\approx 8.03\cdot 10^{3}\,\text{s}\approx 134 דקות

מדף הנוסחאות v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅2.00⋅1061566≈8.03⋅103 s≈134 minT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 2.00\cdot 10^{6}}{1566}\approx 8.03\cdot 10^{3}\,\text{s}\approx 134\,\text{min}

סעיף ה

תשובה:

שווים.

קביעה: המהירות וזמן המחזור שווים.

נימוק: בפיתוח של סעיף ג מסת הגשושית mm מופיעה בשני האגפים ומצטמצמת: v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}} תלויה רק במסת הירח וברדיוס המסלול. כוח הכבידה על גשושית כבדה פי 22 גדול פי 22, אבל גם נדרש כוח רדיאלי גדול פי 22 – התאוצה זהה. לכן באותו רדיוס גם T=2πrvT=\frac{2\pi r}{v} זהה.

טעות נפוצה: לחשוב שהגשושית הכבדה "נמשכת חזק יותר" ולכן צריכה מהירות גדולה יותר.

שאלה 12 · לוויין במסלול מעגלי סביב כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין שמסתו m=400 kgm=400\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, בגובה h=2,000 kmh=2{,}000\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.

השתמשו בנתוני כדור הארץ מדף הנוסחאות.

א.

חשבו את גודל כוח הכבידה שכדור הארץ מפעיל על הלוויין, וקבעו פי כמה הוא קטן מכוח הכבידה שהיה פועל על הלוויין על פני כדור הארץ.

ב.

חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין, בדקות.

ד.

מעבירים את הלוויין למסלול מעגלי גבוה יותר. קבעו אם במסלול החדש מהירות הלוויין גדולה או קטנה מבמסלול הקודם, ואם האנרגייה הכוללת שלו גדולה או קטנה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

F≈2.27⋅103 NF\approx 2.27\cdot 10^3\,\text{N}; קטן פי כ־1.731.73 (כ־58%58\% מהכוח על פני כדור הארץ).

רדיוס המסלול: r=RE+h=6.378⋅106+2.0⋅106=8.378⋅106 mr=R_E+h=6.378\cdot 10^6+2.0\cdot 10^6=8.378\cdot 10^6\,\text{m}.

לפי חוק הכבידה האוניברסלי:

F=GMEmr2=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅400(8.378⋅106)2≈2.27⋅103 NF=G\frac{M_Em}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}\cdot 400}{(8.378\cdot 10^6)^2}\approx 2.27\cdot 10^3\,\text{N}

ההשוואה: הכוח יחסי הפוך לריבוע המרחק ממרכז כדור הארץ:

F0F=(rRE)2=(8.3786.378)2≈1.73\frac{F_0}{F}=\left(\frac{r}{R_E}\right)^2=\left(\frac{8.378}{6.378}\right)^2\approx 1.73

כלומר בגובה המסלול הכוח הוא כ־58%58\% מהכוח על פני כדור הארץ – הלוויין רחוק מלהיות "חסר משקל".

טעות נפוצה: להציב r=hr=h – המרחק נמדד ממרכז כדור הארץ.

סעיף ב

תשובה:

v≈6.90⋅103 m/sv\approx 6.90\cdot 10^3\,\text{m/s}

כוח הכבידה הוא הכוח השקול הרדיאלי:

GMEmr2=mv2r  ⇒  v=GMErG\frac{M_Em}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM_E}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅5.972⋅10248.378⋅106≈6.90⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{8.378\cdot 10^6}}\approx 6.90\cdot 10^3\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

T≈127T\approx 127 דקות

בתנועה מעגלית קצובה v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅8.378⋅1066.90⋅103≈7.63⋅103 s≈127 דקותT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 8.378\cdot 10^6}{6.90\cdot 10^3}\approx 7.63\cdot 10^3\,\text{s}\approx 127\,\text{דקות}

סעיף ד

תשובה:

המהירות קטנה; האנרגייה הכוללת גדולה (פחות שלילית).

המהירות: v=GMErv=\sqrt{\frac{GM_E}{r}} – ככל ש־rr גדול יותר, המהירות קטנה יותר.

האנרגייה הכוללת – לוויין במסלול מעגלי (מדף הנוסחאות):

E=−GMEm2rE=-\frac{GM_Em}{2r}

האנרגייה שלילית, וכאשר rr גדל היא קרובה יותר לאפס – כלומר גדלה. האנרגייה הקינטית קטנה, אבל האנרגייה הפוטנציאלית גדלה בשיעור כפול מהירידה באנרגייה הקינטית (U=−2EkU=-2E_k), ולכן הסכום גדל. כדי להעביר את הלוויין למסלול גבוה יותר המנועים צריכים לבצע עבודה חיובית.

טעות נפוצה: להסיק שמכיוון שהלוויין איטי יותר במסלול הגבוה, האנרגייה שלו קטנה – יש להתחשב גם באנרגייה הפוטנציאלית.

שאלה 13 · חללית במסלול מעגלי סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות

חללית מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה 500 km500\,\text{km} מעל פני הירח.

הכוח היחיד הפועל על החללית הוא כוח המשיכה של הירח. היעזרו בנתוני הירח שבדף הנוסחאות.

א.

חשבו את רדיוס מסלול החללית ואת עוצמת שדה הכבידה של הירח במסלול.

ב.

כוח המשיכה של הירח הוא הכוח השקול הרדיאלי הפועל על החללית. הראו כי v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}}, וחשבו את גודל מהירות החללית.

ג.

חשבו את זמן המחזור של החללית.

ד.

כמה הקפות שלמות משלימה החללית במשך 2424 שעות?

ה.

חללית שנייה מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה 800 km800\,\text{km}. קבעו, ללא חישוב מספרי, אם מהירותה גדולה ממהירות החללית הראשונה, קטנה ממנה או שווה לה, ואם זמן המחזור שלה ארוך יותר, קצר יותר או שווה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

r=2.24⋅106 mr=2.24\cdot 10^6\,\text{m}; g∗≈0.977 N/kgg^*\approx 0.977\,\text{N/kg}

מטבלת הירח: R=1.74⋅106 mR=1.74\cdot 10^6\,\text{m}, M=7.35⋅1022 kgM=7.35\cdot 10^{22}\,\text{kg}.

r=R+h=1.74⋅106+0.5⋅106=2.24⋅106 mr=R+h=1.74\cdot 10^6+0.5\cdot 10^6=2.24\cdot 10^6\,\text{m}

מדף הנוסחאות:

g∗=GMr2=6.67⋅10−11⋅7.35⋅1022(2.24⋅106)2≈0.977 N/kgg^*=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{(2.24\cdot 10^6)^2}\approx 0.977\,\text{N/kg}

טעות נפוצה: להציב r=500 kmr=500\,\text{km} – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז הירח.

סעיף ב

תשובה:

v≈1.48⋅103 m/sv\approx 1.48\cdot 10^3\,\text{m/s}

לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, עם aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}:

GMmr2=mv2r  ⇒  v2=GMr  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v^2=\frac{GM}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}

הצבה:

v=6.67⋅10−11⋅7.35⋅10222.24⋅106≈1.48⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{2.24\cdot 10^6}}\approx 1.48\cdot 10^3\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

T≈9.51⋅103 s≈159 minT\approx 9.51\cdot 10^3\,\text{s}\approx 159\,\text{min}

לפי v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅2.24⋅1061479≈9.51⋅103 s≈159 minT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 2.24\cdot 10^6}{1479}\approx 9.51\cdot 10^3\,\text{s}\approx 159\,\text{min}

סעיף ד

תשובה:

99 הקפות שלמות

N=24⋅3600T=864009514≈9.08N=\frac{24\cdot 3600}{T}=\frac{86400}{9514}\approx 9.08

בתוך 2424 שעות החללית משלימה 99 הקפות שלמות (ההקפה העשירית מסתיימת רק אחרי 10T≈26.410T\approx 26.4 שעות).

סעיף ה

תשובה:

מהירותה קטנה יותר וזמן המחזור שלה ארוך יותר.

מהירות: לפי סעיף ב, v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}} – ברדיוס גדול יותר המהירות קטנה יותר (כוח הכבידה חלש יותר, ונדרשת מהירות קטנה יותר כדי שהוא יספק בדיוק את הכוח הרדיאלי).

זמן מחזור: T=2πrvT=\frac{2\pi r}{v} – ההיקף גדל והמהירות קטנה, ולכן זמן המחזור ארוך יותר. (בהתאם לחוק השלישי של קפלר: T2T^2 יחסי ל־r3r^3.)

שאלה 14 · לוויין תצפית במסלול מעגלי סביב כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין תצפית שמסתו m=800 kgm=800\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, בגובה h=630 kmh=630\,\text{km} מעל פני כדור הארץ. היעזרו בנתונים ובקבועים שבדף הנוסחאות.

א.

הראו שגודל מהירות הלוויין במסלול הוא v=GMErv=\sqrt{\frac{GM_E}{r}}, כאשר rr – רדיוס המסלול, וחשבו אותה.

ב.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין, בשניות ובדקות.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית ואת האנרגייה המכנית הכוללת של הלוויין. הסבירו את משמעות הסימן של האנרגייה הכוללת.

ד.

תלמידה טוענת: "האסטרונאוטים בלוויינים מרחפים בחוסר משקל, כי בגובה כזה אין כמעט כבידה". חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ בגובה המסלול, וקבעו אם התלמידה צודקת.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

r=7.008⋅106 mr=7.008\cdot 10^6\,\text{m}; v≈7.54⋅103 m/sv\approx 7.54\cdot 10^3\,\text{m/s}

כוח הכבידה הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית v2r\frac{v^2}{r}:

GMEmr2=mv2r  ⇒  v=GMErG\frac{M_Em}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM_E}{r}}

רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ (RE=6.378⋅106 mR_E=6.378\cdot 10^6\,\text{m}):

r=RE+h=6.378⋅106+0.630⋅106=7.008⋅106 mr=R_E+h=6.378\cdot 10^6+0.630\cdot 10^6=7.008\cdot 10^6\,\text{m}

הצבה (ME=5.972⋅1024 kgM_E=5.972\cdot 10^{24}\,\text{kg}):

v=6.67⋅10−11⋅5.972⋅10247.008⋅106≈7.54⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{7.008\cdot 10^6}}\approx 7.54\cdot 10^3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

T≈5.84⋅103 s≈97 minT\approx 5.84\cdot 10^3\,\text{s}\approx 97\,\text{min}

בתנועה מעגלית קצובה (דף הנוסחאות):

v=2πrT  ⇒  T=2πrv=2π⋅7.008⋅1067.54⋅103≈5.84⋅103 sv=\frac{2\pi r}{T}\;\Rightarrow\;T=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 7.008\cdot 10^6}{7.54\cdot 10^3}\approx 5.84\cdot 10^3\,\text{s}

כלומר כ־9797 דקות.

סעיף ג

תשובה:

Ek≈2.27⋅1010 JE_k\approx 2.27\cdot 10^{10}\,\text{J}; E≈−2.27⋅1010 JE\approx -2.27\cdot 10^{10}\,\text{J} – שלילית: הלוויין קשור לכדור הארץ.

מדף הנוסחאות:

Ek=GMEm2r=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅8002⋅7.008⋅106≈2.27⋅1010 JE_k=\frac{GM_Em}{2r}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}\cdot 800}{2\cdot 7.008\cdot 10^6}\approx 2.27\cdot 10^{10}\,\text{J}

(בדיקה: 12mv2=12⋅800⋅(7.54⋅103)2≈2.27⋅1010 J\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot 800\cdot(7.54\cdot 10^3)^2\approx 2.27\cdot 10^{10}\,\text{J} ✓.)

E=−GMEm2r=−Ek≈−2.27⋅1010 JE=-\frac{GM_Em}{2r}=-E_k\approx -2.27\cdot 10^{10}\,\text{J}

משמעות הסימן: רמת הייחוס לאנרגייה הפוטנציאלית היא אינסוף (U=0U=0). אנרגייה כוללת שלילית פירושה שהלוויין קשור לכדור הארץ – כדי שיתרחק עד אינסוף יש להשקיע בו לפחות 2.27⋅1010 J2.27\cdot 10^{10}\,\text{J}.

סעיף ד

תשובה:

g≈8.1 m/s2g\approx 8.1\,\text{m/s}^2 – התלמידה אינה צודקת.

מדף הנוסחאות:

g=GMEr2=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(7.008⋅106)2≈8.1 ms2g=\frac{GM_E}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{(7.008\cdot 10^6)^2}\approx 8.1\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

כ־81%81\% מערכו על פני כדור הארץ – רחוק מאוד מ"אין כבידה".

קביעה: התלמידה אינה צודקת. כוח הכבידה פועל על האסטרונאוט ועל הלוויין, והוא בדיוק הכוח השקול שגורם לשניהם לנוע במעגל באותה תאוצה gg אל מרכז כדור הארץ. מאחר ששניהם "נופלים" יחד באותה תאוצה, הלוויין אינו צריך לדחוף את האסטרונאוט – ולכן האסטרונאוט מרחף ביחס ללוויין.

שאלה 15 · לוויין במסלול שרדיוסו פעמיים רדיוס כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין שמסתו 500 kg500\,\text{kg} נע סביב כדור הארץ במסלול מעגלי שרדיוסו (המרחק ממרכז כדור הארץ) גדול פי 22 מרדיוס כדור הארץ.

התייחסו רק להשפעת כדור הארץ. היעזרו בנתוני כדור הארץ שבדף הנוסחאות.

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ על פני כדור הארץ ובמסלול הלוויין, והראו שהיחס ביניהן הוא 44.

ב.

חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ד.

חשבו את האנרגייה הקינטית, את האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית ואת האנרגייה הכוללת של הלוויין (הניחו UG=0U_G=0 במרחק אינסופי).

ה.

חשבו את התוספת המינימלית של אנרגייה הנדרשת כדי שהלוויין יתנתק מהשפעת כוח המשיכה של כדור הארץ.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

על פני כדור הארץ ≈9.79 m/s2\approx 9.79\,\text{m/s}^2; במסלול ≈2.45 m/s2\approx 2.45\,\text{m/s}^2; יחס 44.

מדף הנוסחאות g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}, עם M=5.972⋅1024 kgM=5.972\cdot 10^{24}\,\text{kg} ו־RE=6.378⋅106 mR_E=6.378\cdot 10^6\,\text{m}.

על פני כדור הארץ (r=REr=R_E):

g0=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(6.378⋅106)2≈9.79 m/s2g_0=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{(6.378\cdot 10^6)^2}\approx 9.79\,\text{m/s}^2

במסלול (r=2RE=1.2756⋅107 mr=2R_E=1.2756\cdot 10^7\,\text{m}):

g∗=GM(2RE)2=g04≈2.45 m/s2g^*=\frac{GM}{(2R_E)^2}=\frac{g_0}{4}\approx 2.45\,\text{m/s}^2

עוצמת השדה הפוכה לריבוע המרחק: מרחק כפול – שדה קטן פי 22=42^2=4.

סעיף ב

תשובה:

v≈5.59⋅103 m/sv\approx 5.59\cdot 10^3\,\text{m/s}

כוח הכבידה הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅5.972⋅10241.2756⋅107≈5.59⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{1.2756\cdot 10^7}}\approx 5.59\cdot 10^3\,\text{m/s}

(בדרך נוספת: v2r=g∗⇒v=g∗r=2.448⋅1.2756⋅107≈5.59⋅103 m/s\frac{v^2}{r}=g^*\Rightarrow v=\sqrt{g^*r}=\sqrt{2.448\cdot 1.2756\cdot 10^7}\approx 5.59\cdot 10^3\,\text{m/s}.)

סעיף ג

תשובה:

T≈1.43⋅104 s≈3.98 hT\approx 1.43\cdot 10^4\,\text{s}\approx 3.98\,\text{h}

מדף הנוסחאות v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅1.2756⋅1075.588⋅103≈1.43⋅104 s≈3.98 hT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 1.2756\cdot 10^7}{5.588\cdot 10^3}\approx 1.43\cdot 10^4\,\text{s}\approx 3.98\,\text{h}

סעיף ד

תשובה:

Ek≈7.81⋅109 JE_k\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J}; UG≈−1.56⋅1010 JU_G\approx -1.56\cdot 10^{10}\,\text{J}; E≈−7.81⋅109 JE\approx -7.81\cdot 10^9\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

Ek=GMm2r=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅5002⋅1.2756⋅107≈7.81⋅109 JE_k=\frac{GMm}{2r}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}\cdot 500}{2\cdot 1.2756\cdot 10^7}\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J}
UG=−GMmr=−2Ek≈−1.56⋅1010 JU_G=-\frac{GMm}{r}=-2E_k\approx -1.56\cdot 10^{10}\,\text{J}
E=Ek+UG=−GMm2r≈−7.81⋅109 JE=E_k+U_G=-\frac{GMm}{2r}\approx -7.81\cdot 10^9\,\text{J}

(בדיקה: 12mv2=12⋅500⋅(5588)2≈7.81⋅109 J\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot 500\cdot(5588)^2\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J} ✓.) האנרגייה הכוללת שלילית – הלוויין "קשור" לכדור הארץ.

סעיף ה

תשובה:

≈7.81⋅109 J\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J}

להתנתקות יש להגיע ל־r→∞r\to\infty. התוספת מינימלית כשהלוויין מגיע לשם במהירות אפס, כלומר באנרגייה כוללת 00:

ΔE=0−E=GMm2r≈7.81⋅109 J\Delta E=0-E=\frac{GMm}{2r}\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J}

טעות נפוצה: לענות ∣UG∣=1.56⋅1010 J|U_G|=1.56\cdot 10^{10}\,\text{J} – ללוויין כבר יש אנרגייה קינטית, ולכן צריך להוסיף רק את מה שחסר עד אנרגייה כוללת אפס.

שאלה 16 · מאדים וירחו פובוס: כוח הכבידה ותאוצת הנפילה על פני מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פובוס הוא ירח קטן המקיף את כוכב הלכת מאדים. נתונים:

•מסת מאדים: M=6.42⋅1023 kgM=6.42\cdot10^{23}\,\text{kg}, רדיוס מאדים: R=3.40⋅106 mR=3.40\cdot10^{6}\,\text{m};

•מסת פובוס: m=1.07⋅1016 kgm=1.07\cdot10^{16}\,\text{kg};

•המרחק בין מרכז מאדים למרכז פובוס: d=9.38⋅106 md=9.38\cdot10^{6}\,\text{m}.

קבוע הכבידה: G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2. אפשר להתייחס למאדים ולפובוס ככדורים אחידים.

א.

חשבו את גודל כוח הכבידה שמאדים מפעיל על פובוס.

ב.

מהו גודל הכוח שפובוס מפעיל על מאדים? חשבו את התאוצה שכוח הכבידה ההדדי מקנה לפובוס ואת התאוצה שהוא מקנה למאדים, והסבירו מדוע התאוצות שונות כל כך.

ג.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה (תאוצת הנפילה החופשית) על פני מאדים.

ד.

רכב רובוטי שמסתו 900 kg900\,\text{kg} נוחת על פני מאדים. חשבו את גודל כוח הכבידה הפועל עליו על פני מאדים, והשוו לכוח הכבידה הפועל עליו על פני כדור הארץ.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

F≈5.21⋅1015 NF\approx5.21\cdot10^{15}\,\text{N}

לפי חוק הכבידה האוניברסלי מדף הנוסחאות, הכוח בין שני כדורים אחידים תלוי במסות ובמרחק בין המרכזים:

F=GMmd2F=G\frac{Mm}{d^2}

הצבה:

F=6.67⋅10−11⋅6.42⋅1023⋅1.07⋅1016(9.38⋅106)2=4.58⋅10298.80⋅1013≈5.21⋅1015 NF=6.67\cdot10^{-11}\cdot\frac{6.42\cdot10^{23}\cdot1.07\cdot10^{16}}{(9.38\cdot10^{6})^2}=\frac{4.58\cdot10^{29}}{8.80\cdot10^{13}}\approx5.21\cdot10^{15}\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

אותו כוח, 5.21⋅1015 N5.21\cdot10^{15}\,\text{N}; am≈0.487 m/s2a_{m}\approx0.487\,\text{m/s}^2, aM≈8.1⋅10−9 m/s2a_{M}\approx8.1\cdot10^{-9}\,\text{m/s}^2

לפי החוק השלישי של ניוטון, F→1,2=−F→2,1\vec F_{1,2}=-\vec F_{2,1}: פובוס מושך את מאדים בכוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו, 5.21⋅1015 N5.21\cdot10^{15}\,\text{N}.

לפי החוק השני, a=Fma=\frac{F}{m}:

am=5.21⋅10151.07⋅1016≈0.487 m/s2,aM=5.21⋅10156.42⋅1023≈8.1⋅10−9 m/s2a_m=\frac{5.21\cdot10^{15}}{1.07\cdot10^{16}}\approx0.487\,\text{m/s}^2,\qquad a_M=\frac{5.21\cdot10^{15}}{6.42\cdot10^{23}}\approx8.1\cdot10^{-9}\,\text{m/s}^2

הכוחות שווים, אבל מסת מאדים גדולה פי 6⋅1076\cdot10^{7} בערך ממסת פובוס, ולכן תאוצתו קטנה באותו יחס, כמעט אפס.

טעות נפוצה: לחשוב שהגוף הגדול מפעיל כוח גדול יותר – הכוחות שווים, ההבדל רק בתאוצות.

סעיף ג

תשובה:

g∗≈3.70 m/s2g^*\approx3.70\,\text{m/s}^2

מדף הנוסחאות, עוצמת שדה הכבידה של גרם שמיים במרחק rr ממרכזו היא g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}. על פני מאדים r=Rr=R:

g∗=6.67⋅10−11⋅6.42⋅1023(3.40⋅106)2=4.28⋅10131.156⋅1013≈3.70 m/s2g^*=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot6.42\cdot10^{23}}{(3.40\cdot10^{6})^2}=\frac{4.28\cdot10^{13}}{1.156\cdot10^{13}}\approx3.70\,\text{m/s}^2

כלומר קצת יותר משליש מתאוצת הנפילה על פני כדור הארץ.

סעיף ד

תשובה:

F≈3.33⋅103 NF\approx3.33\cdot10^{3}\,\text{N} על מאדים, לעומת 9⋅103 N9\cdot10^{3}\,\text{N} על כדור הארץ (בערך פי 2.72.7 קטן יותר)

על פני מאדים כוח הכבידה הוא F=mg∗F=mg^*:

F=900⋅3.70≈3.33⋅103 NF=900\cdot3.70\approx3.33\cdot10^{3}\,\text{N}

על פני כדור הארץ F=mg=900⋅10=9⋅103 NF=mg=900\cdot10=9\cdot10^{3}\,\text{N}. היחס 90003330≈2.7\frac{9000}{3330}\approx2.7 – המסה של הרכב זהה בשני המקומות, ורק כוח הכבידה עליו שונה.

שאלה 17 · אבן הנופלת על ירח לא מוכרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גשושית נחתה על ירח לא מוכר שמסתו MM ורדיוסו RR. זרוע רובוטית של הגשושית מחזיקה אבן שמסתה mm בגובה hh מעל פני הירח ומשחררת אותה ממנוחה (ראו תרשים). הגובה קטן מאוד ביחס לרדיוס הירח (h≪Rh\ll R). לירח אין אטמוספרה.

א.

בטאו את תאוצת הנפילה של האבן באמצעות GG, MM, RR. נמקו מדוע אפשר להתייחס לתאוצה כקבועה לאורך הנפילה.

ב.

בטאו את גודל מהירות האבן ברגע הפגיעה בפני הירח באמצעות GG, MM, RR, hh.

ג.

נתון: M=1.5⋅1023 kgM=1.5\cdot10^{23}\,\text{kg}, R=2.5⋅106 mR=2.5\cdot10^{6}\,\text{m}, h=20 mh=20\,\text{m}, m=2 kgm=2\,\text{kg}. חשבו את תאוצת הנפילה ואת מהירות הפגיעה.

ד.

חשבו כמה זמן נמשכת הנפילה. האם זמן הנפילה של אבן שמסתה 4 kg4\,\text{kg} מאותו גובה יהיה שונה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

g∗=GMR2g^*=\dfrac{GM}{R^2}, קבועה בקירוב

על האבן פועל רק כוח הכבידה של הירח (אין אוויר). מחוק הכבידה ומהחוק השני של ניוטון:

GMmr2=ma  ⇒  a=GMr2G\frac{Mm}{r^2}=ma\;\Rightarrow\;a=\frac{GM}{r^2}

כאשר rr הוא המרחק ממרכז הירח. לאורך הנפילה rr משתנה מ־R+hR+h ל־RR, אבל מכיוון ש־h≪Rh\ll R השינוי זניח, ו־r≈Rr\approx R:

g∗=GMR2g^*=\frac{GM}{R^2}

מסת האבן mm מצטמצמת – התאוצה אינה תלויה בה.

סעיף ב

תשובה:

v=2GMhRv=\dfrac{\sqrt{2GMh}}{R}

התאוצה קבועה, האבן מתחילה ממנוחה ועוברת דרך hh. מדף הנוסחאות v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v0=0v_0=0:

v2=2g∗h=2GMhR2  ⇒  v=2GMhRv^2=2g^*h=\frac{2GMh}{R^2}\;\Rightarrow\;v=\frac{\sqrt{2GMh}}{R}

(אפשר גם משימור אנרגיה בשדה אחיד: mg∗h=12mv2mg^*h=\tfrac12mv^2.)

סעיף ג

תשובה:

g∗≈1.6 m/s2g^*\approx1.6\,\text{m/s}^2, v≈8 m/sv\approx8\,\text{m/s}

מסעיף א:

g∗=6.67⋅10−11⋅1.5⋅1023(2.5⋅106)2=1.0⋅10136.25⋅1012≈1.6 m/s2g^*=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot1.5\cdot10^{23}}{(2.5\cdot10^{6})^2}=\frac{1.0\cdot10^{13}}{6.25\cdot10^{12}}\approx1.6\,\text{m/s}^2

מסעיף ב:

v=2g∗h=2⋅1.6⋅20=64=8 m/sv=\sqrt{2g^*h}=\sqrt{2\cdot1.6\cdot20}=\sqrt{64}=8\,\text{m/s}

מסת האבן לא נדרשת לחישוב.

סעיף ד

תשובה:

t=5 st=5\,\text{s}; לא, זמן הנפילה זהה

מ־v=v0+atv=v_0+at עם v0=0v_0=0:

t=vg∗=81.6=5 st=\frac{v}{g^*}=\frac{8}{1.6}=5\,\text{s}

התאוצה g∗=GMR2g^*=\frac{GM}{R^2} אינה תלויה במסת האבן (סעיף א), ולכן גם אבן של 4 kg4\,\text{kg} תיפול 5 s5\,\text{s}.

טעות נפוצה: לחשוב שאבן כבדה יותר נופלת מהר יותר – כוח הכבידה עליה גדול פי 2, אבל גם המסה שצריך להאיץ גדולה פי 2.

שאלה 18 · שדה הכבידה על פני נוגה ומעליו, וכוכב לכת בעל אותה צפיפותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גשושית שמסתה m=500 kgm=500\,\text{kg} נשלחת אל כוכב הלכת נוגה. נתונים על נוגה: מסה M=4.87⋅1024 kgM=4.87\cdot10^{24}\,\text{kg}, רדיוס R=6.05⋅106 mR=6.05\cdot10^{6}\,\text{m}. קבוע הכבידה G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2. נוגה נחשב לכדור אחיד.

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה על פני נוגה.

ב.

חשבו את גודל כוח הכבידה הפועל על הגשושית כשהיא על פני נוגה, והשוו לגודל כוח הכבידה שפעל עליה על פני כדור הארץ (g=10 m/s2g=10\,\text{m/s}^2).

ג.

בגובה מסוים מעל פני נוגה עוצמת שדה הכבידה קטנה פי 4 מעוצמתו על פני הכוכב. חשבו גובה זה, ואת גודל כוח הכבידה על הגשושית בגובה זה.

ד.

הראו שעוצמת שדה הכבידה על פני כוכב לכת כדורי ואחיד שצפיפותו ρ\rho ורדיוסו RR היא g∗=43πGρRg^*=\tfrac43\pi G\rho R.

כוכב לכת X עשוי מחומר שצפיפותו כצפיפות נוגה, ורדיוסו גדול פי 2 מרדיוס נוגה. פי כמה גדולה מסתו ממסת נוגה, ומהי עוצמת שדה הכבידה על פניו?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

g∗≈8.9 N/kgg^*\approx8.9\,\text{N/kg}

לפי הנוסחה לעוצמת שדה כבידה של גרם שמיים, על פני הכוכב r=Rr=R:

g∗=GMR2=6.67⋅10−11⋅4.87⋅1024(6.05⋅106)2≈8.87≈8.9 N/kgg^*=\frac{GM}{R^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot4.87\cdot10^{24}}{(6.05\cdot10^{6})^2}\approx8.87\approx8.9\,\text{N/kg}

(היחידה N/kg\text{N/kg} שקולה ל־m/s2\text{m/s}^2: זו תאוצת הנפילה החופשית על פני נוגה.)

סעיף ב

תשובה:

F≈4.4⋅103 NF\approx4.4\cdot10^{3}\,\text{N} על נוגה, לעומת 5⋅103 N5\cdot10^{3}\,\text{N} על כדור הארץ

F=mg∗=500⋅8.87≈4.4⋅103 NF=mg^*=500\cdot8.87\approx4.4\cdot10^{3}\,\text{N}

על פני כדור הארץ: F=mg=500⋅10=5⋅103 NF=mg=500\cdot10=5\cdot10^{3}\,\text{N}. על נוגה הכוח קטן בכ־11%11\%. המסה של הגשושית (500 kg500\,\text{kg}) זהה בשני המקומות – רק כוח הכבידה עליה משתנה.

סעיף ג

תשובה:

h=R=6.05⋅106 mh=R=6.05\cdot10^{6}\,\text{m}; F≈1.1⋅103 NF\approx1.1\cdot10^{3}\,\text{N}

g∗g^* הפוך ביחס לריבוע המרחק ממרכז הכוכב. כדי שהשדה יקטן פי 4 המרחק מהמרכז צריך לגדול פי 2:

g∗(r)g∗(R)=(Rr)2=14  ⇒  r=2R\frac{g^*(r)}{g^*(R)}=\left(\frac Rr\right)^2=\frac14\;\Rightarrow\;r=2R

הגובה מעל פני הכוכב:

h=r−R=R=6.05⋅106 mh=r-R=R=6.05\cdot10^{6}\,\text{m}

וכוח הכבידה שם קטן פי 4:

F=4.4⋅1034≈1.1⋅103 NF=\frac{4.4\cdot10^{3}}{4}\approx1.1\cdot10^{3}\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב את הגובה hh במקום המרחק מהמרכז ולקבל h=2Rh=2R.

סעיף ד

תשובה:

מסתו גדולה פי 8; gX∗≈17.7 N/kgg^*_X\approx17.7\,\text{N/kg} (פי 2 מעל נוגה)

מהגדרת הצפיפות ρ=MV\rho=\dfrac MV, ונפח כדור V=43πR3V=\tfrac43\pi R^3, ולכן M=43πR3ρM=\tfrac43\pi R^3\rho. מציבים בנוסחת השדה:

g∗=GMR2=G⋅43πR3ρR2=43πGρRg^*=\frac{GM}{R^2}=\frac{G\cdot\tfrac43\pi R^3\rho}{R^2}=\tfrac43\pi G\rho R

כוכב X: אותה צפיפות ורדיוס כפול, ולכן הנפח, וגם המסה, גדולים פי 23=82^3=8. השדה פרופורציוני ל־RR (כשהצפיפות קבועה), ולכן הוא גדל פי 2:

gX∗=2⋅8.87≈17.7 N/kgg^*_X=2\cdot8.87\approx17.7\,\text{N/kg}

(בדיקה: המסה גדלה פי 8 והמרחק בריבוע גדל פי 4, ו־84=2\tfrac84=2.)

שאלה 19 · ירחים של כוכב לכת דמיוני: קפלר וגרף אנרגייה פוטנציאליתבאורך בגרות · ברמת בגרות

סביב כוכב לכת דמיוני שמסתו MM ורדיוסו RR נעים כמה ירחים.

אחד הירחים נע במסלול אליפטי.

על מסלול תנועתו של הירח מסומנות הנקודות AA, BB, CC. הנקודות KK ו־LL הן מוקדי האליפסה, והנקודה OO היא מרכזה (ראו תרשים).

משך זמן תנועת הירח במעבר מנקודה AA לנקודה BB שווה למשך זמן תנועתו במעבר מנקודה BB לנקודה CC.

א.

קבעו באיזו מן הנקודות KK, OO, LL ממוקם כוכב הלכת. נמקו את קביעתכם.

ב.

לכוכב הלכת יש שני ירחים נוספים. לשני הירחים מסה זהה, והם נעים סביב כוכב הלכת בתנועה מעגלית.

רדיוסי המסלולים שלהם סביב מרכז כוכב הלכת הם R1R_1 ו־R2R_2.

נתון: R2=4R1R_2=4R_1.

לפניכם שלושה היגדים. קבעו בנוגע לכל היגד אם הוא נכון או שגוי, ונמקו.

(1)

גודל המהירות של הירח שרדיוס מסלולו R2R_2 שווה למחצית גודל המהירות של הירח שרדיוס מסלולו R1R_1.

(2)

זמן המחזור של הירח שרדיוס מסלולו R2R_2 גדול פי 44 מזמן המחזור של הירח שרדיוס מסלולו R1R_1.

(3)

האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית של המערכת כוכב הלכת–ירח, עבור הירח שרדיוס מסלולו R2R_2, גדולה מזו של המערכת עבור הירח שרדיוס מסלולו R1R_1.

ג.

גשושית חלל שמסתה m=1000 kgm=1000\,\text{kg} נשלחה אל כוכב הלכת ונחתה על פניו. לפניכם גרף המתאר את האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית, UU, של המערכת גשושית–כוכב לכת כפונקצייה של 1r\frac1r, עבור r≥Rr\ge R. rr הוא המרחק של הגשושית ממרכז כוכב הלכת, ו־U=0U=0 במרחק אינסופי.

חשבו את המסה MM של כוכב הלכת הדמיוני.

ד.

בטאו את גודל מהירות המילוט מפניו של כוכב הלכת הדמיוני באמצעות MM, RR וקבועים פיזיקליים.

ה.

היעזרו בגרף וחשבו את הרדיוס RR של כוכב הלכת הדמיוני.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

בנקודה LL.

קביעה: כוכב הלכת ממוקם במוקד LL.

נימוק: לפי החוק הראשון של קפלר הגוף המרכזי נמצא באחד ממוקדי האליפסה – לא במרכזה OO. נותר לבחור בין KK ל־LL.

לפי החוק השני של קפלר, הקו המחבר את הירח לכוכב הלכת סורק שטחים שווים בזמנים שווים. משמעות הדבר: ככל שהירח קרוב יותר לכוכב הלכת, מהירותו גדולה יותר.

משך הזמן A→BA\to B שווה למשך הזמן B→CB\to C, אבל הקשת BCBC ארוכה בבירור מהקשת ABAB. לכן בקטע BCBC הירח נע מהר יותר: בתנועה מ־AA ל־CC מהירותו גדלה, כלומר הוא מתקרב לכוכב הלכת.

בתרשים, בתנועה מ־AA ל־CC המרחק מהמוקד KK גדל (AA קרובה ל־KK, ו־CC רחוקה ממנו), והמרחק מהמוקד LL קטן. לכן כוכב הלכת נמצא במוקד LL.

(אילו כוכב הלכת היה ב־KK, הירח היה מתרחק ממנו ומאט בין AA ל־CC, והקשת BCBC הייתה קצרה מ־ABAB.)

סעיף ב(1)

תשובה:

נכון: v∝1rv\propto\frac{1}{\sqrt r}, ולכן v2=12v1v_2=\tfrac12v_1.

כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMr\frac{GMm}{r^2}=\frac{mv^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v2v1=R1R2=14=12\frac{v_2}{v_1}=\sqrt{\frac{R_1}{R_2}}=\sqrt{\frac14}=\frac12

ההיגד נכון.

סעיף ב(2)

תשובה:

שגוי: T2=8T1T_2=8T_1.

מדף הנוסחאות – החוק השלישי של קפלר:

(T2T1)2=(R2R1)3=43=64  ⇒  T2T1=8\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^2=\left(\frac{R_2}{R_1}\right)^3=4^3=64\;\Rightarrow\;\frac{T_2}{T_1}=8

זמן המחזור גדל פי 88, לא פי 44. ההיגד שגוי.

(בדרך אחרת: T=2πrvT=\frac{2\pi r}{v}; הרדיוס גדל פי 4 והמהירות קטנה פי 2, ולכן TT גדל פי 88.)

סעיף ב(3)

תשובה:

נכון: U2=−GMm4R1>U1=−GMmR1U_2=-\frac{GMm}{4R_1}>U_1=-\frac{GMm}{R_1}.

מדף הנוסחאות (עם U=0U=0 באינסוף):

U=−GMmrU=-\frac{GMm}{r}
U1=−GMmR1,U2=−GMm4R1U_1=-\frac{GMm}{R_1},\qquad U_2=-\frac{GMm}{4R_1}

U2U_2 שלילי וקטן בערכו המוחלט, ולכן גדול מ־U1U_1: U2>U1U_2>U_1. ההיגד נכון.

טעות נפוצה: להשוות את הערכים המוחלטים ולהסיק ש־U1U_1 גדולה – האנרגייה הפוטנציאלית שלילית, וככל שמתרחקים היא גדלה לעבר אפס.

סעיף ג

תשובה:

M≈6.0⋅1023 kgM\approx 6.0\cdot 10^{23}\,\text{kg}

מדף הנוסחאות, האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית:

U=−GMmr=−GMm⋅1rU=-\frac{GMm}{r}=-GMm\cdot\frac1r

לכן הגרף של UU כפונקצייה של 1r\frac1r הוא קו ישר דרך הראשית, ושיפועו הוא −GMm-GMm.

שיפוע הגרף – משתי נקודות על הקו: (0, 0)(0,\,0) ונקודת הקצה (2.5⋅10−7 1m, −10⋅109 J)\left(2.5\cdot 10^{-7}\,\frac{1}{\text{m}},\ -10\cdot 10^{9}\,\text{J}\right):

שיפוע=ΔUΔ(1r)=−1.0⋅1010−02.5⋅10−7−0=−4.0⋅1016 J⋅m\text{שיפוע}=\frac{\Delta U}{\Delta\left(\frac1r\right)}=\frac{-1.0\cdot 10^{10}-0}{2.5\cdot 10^{-7}-0}=-4.0\cdot 10^{16}\,\text{J}\cdot\text{m}

(בדיקה בנקודה אחרת על הקו: ב־1r=1⋅10−7\frac1r=1\cdot 10^{-7} הקו עובר ב־−4⋅109 J-4\cdot 10^{9}\,\text{J}.)

GMm=4.0⋅1016  ⇒  M=4.0⋅1016GmGMm=4.0\cdot 10^{16}\;\Rightarrow\;M=\frac{4.0\cdot 10^{16}}{Gm}

הצבה (G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot 10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2, m=1000 kgm=1000\,\text{kg}):

M=4.0⋅10166.67⋅10−11⋅1000≈6.0⋅1023 kgM=\frac{4.0\cdot 10^{16}}{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 1000}\approx 6.0\cdot 10^{23}\,\text{kg}

טעות נפוצה: לשכוח את הגורמים 10−710^{-7} ו־10910^{9} של הצירים, או לשכוח לחלק במסת הגשושית.

סעיף ד

תשובה:

vמילוט=2GMRv_{\text{מילוט}}=\sqrt{\dfrac{2GM}{R}}

מהירות המילוט היא המהירות המינימלית שיש להקנות לגוף על פני כוכב הלכת כדי שיתרחק לאינסוף (בהזנחת התנגדות האטמוספרה וגופים אחרים).

במקרה הגבולי הגוף מגיע לאינסוף במהירות אפס, כלומר אנרגייתו הכוללת שם אפס. האנרגייה המכנית נשמרת:

12mv2−GMmR=0+0  ⇒  vמילוט=2GMR\tfrac12mv^2-\frac{GMm}{R}=0+0\;\Rightarrow\;v_{\text{מילוט}}=\sqrt{\frac{2GM}{R}}

(עבור כוכב הלכת שלנו: 2⋅4.0⋅10134.0⋅106≈4.5⋅103 m/s\sqrt{\frac{2\cdot 4.0\cdot 10^{13}}{4.0\cdot 10^{6}}}\approx 4.5\cdot 10^{3}\,\text{m/s}.)

סעיף ה

תשובה:

R=4.0⋅106 mR=4.0\cdot 10^{6}\,\text{m}

הגרף מתאר את UU עבור r≥Rr\ge R בלבד, כלומר מחוץ לכוכב הלכת ועל פניו. ככל ש־rr קטן, 1r\frac1r גדל – ולכן נקודת הקצה הימנית של הגרף מתאימה לערך הקטן ביותר של rr, כלומר ל־r=Rr=R (פני כוכב הלכת, שם נחתה הגשושית).

מהגרף, בנקודת הקצה:

1R=2.5⋅10−7 1m  ⇒  R=12.5⋅10−7=4.0⋅106 m\frac1R=2.5\cdot 10^{-7}\,\frac{1}{\text{m}}\;\Rightarrow\;R=\frac{1}{2.5\cdot 10^{-7}}=4.0\cdot 10^{6}\,\text{m}

בדיקה בעזרת האנרגייה על פני הכוכב: מהגרף U(R)=−1.0⋅1010 JU(R)=-1.0\cdot 10^{10}\,\text{J}, ומ־U=−GMmRU=-\frac{GMm}{R}:

R=GMm∣U(R)∣=4.0⋅10161.0⋅1010=4.0⋅106 mR=\frac{GMm}{|U(R)|}=\frac{4.0\cdot 10^{16}}{1.0\cdot 10^{10}}=4.0\cdot 10^{6}\,\text{m}

טעות נפוצה: להניח שהגרף ממשיך עד 1r=3⋅10−7\frac1r=3\cdot 10^{-7} (קצה הציר) – הקו מסתיים ב־2.5⋅10−72.5\cdot 10^{-7}.

שאלה 20 · שבתאי וירחיו דיונה וריאהבאורך בגרות · ברמת בגרות

שבתאי הוא כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש, ויש לו עשרות ירחים.

נתונים על אודות כוכב הלכת שבתאי מוצגים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).

א.

חשבו את גודל תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת שבתאי (בקו המשווה).

ב.

סביב כוכב הלכת שבתאי נעים שניים מן הירחים שלו, דיונה וריאה, כמתואר בתרשים שלפניכם (הניחו שמסלוליהם מעגליים).

התרשים אינו בקנה מידה.

דיונה מקיף את שבתאי במסלול שרדיוסו rD=38⋅107 mr_D=38\cdot 10^{7}\,\text{m} וזמן המחזור שלו TDT_D.

ריאה מקיף את שבתאי במסלול שרדיוסו rR=53⋅107 mr_R=53\cdot 10^{7}\,\text{m} וזמן המחזור שלו TRT_R.

חשבו את גודל התאוצה הרדיאלית של דיונה בתנועתו סביב שבתאי.

ג.

חשבו את זמן המחזור TDT_D של דיונה בתנועתו סביב שבתאי.

ד.

חשבו את היחס בין זמן המחזור של ריאה לבין זמן המחזור של דיונה, TRTD\frac{T_R}{T_D}.

ה.

רוצים לשגר שני לוויינים מלאכותיים שינועו סביב צדק:

לוויין א שינוע במסלול מעגלי שרדיוסו שווה לזה של דיונה סביב שבתאי,

ולוויין ב שינוע במסלול מעגלי שרדיוסו שווה לזה של ריאה סביב שבתאי.

קבעו אם היחס בין זמן המחזור של לוויין ב לבין זמן המחזור של לוויין א (TבTא)\left(\frac{T_{\text{ב}}}{T_{\text{א}}}\right) בתנועתם סביב צדק, יהיה שווה ליחס בין זמני המחזור של הירחים ריאה ודיונה (TRTD)\left(\frac{T_R}{T_D}\right) שחישבתם בסעיף ד או שונה ממנו.

נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

gS≈10.4 m/s2g_S\approx 10.4\,\text{m/s}^2

תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת שווה לעוצמת שדה הכבידה שלו על פניו. מדף הנוסחאות:

g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}

על פני כוכב הלכת r=Rr=R. מטבלת כוכבי הלכת: M=568.3⋅1024 kgM=568.3\cdot 10^{24}\,\text{kg}, R=60.27⋅106 mR=60.27\cdot 10^{6}\,\text{m}; וכן G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot 10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2.

gS=6.67⋅10−11⋅568.3⋅1024(60.27⋅106)2=3.79⋅10163.632⋅1015≈10.4 m/s2g_S=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 568.3\cdot 10^{24}}{(60.27\cdot 10^{6})^2}=\frac{3.79\cdot 10^{16}}{3.632\cdot 10^{15}}\approx 10.4\,\text{m/s}^2

(קרוב מאוד לערך על פני כדור הארץ, אף שמסת שבתאי גדולה פי 9595 – כי הרדיוס שלו גדול פי 9.49.4, והתאוצה יורדת עם ריבוע הרדיוס.)

סעיף ב

תשובה:

aR≈0.263 m/s2a_R\approx 0.263\,\text{m/s}^2

הכוח היחיד הפועל על דיונה הוא כוח הכבידה של שבתאי, והוא הכוח השקול הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון וחוק הכבידה מדף הנוסחאות:

GMmrD2=maR  ⇒  aR=GMrD2G\frac{Mm}{r_D^2}=ma_R\;\Rightarrow\;a_R=\frac{GM}{r_D^2}

הצבה, עם rD=38⋅107 mr_D=38\cdot 10^{7}\,\text{m}:

aR=6.67⋅10−11⋅568.3⋅1024(38⋅107)2=3.79⋅10161.444⋅1017≈0.263 m/s2a_R=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 568.3\cdot 10^{24}}{(38\cdot 10^{7})^2}=\frac{3.79\cdot 10^{16}}{1.444\cdot 10^{17}}\approx 0.263\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב את רדיוס שבתאי במקום רדיוס המסלול – התאוצה מחושבת במרחק של הירח ממרכז שבתאי.

סעיף ג

תשובה:

TD≈2.39⋅105 sT_D\approx 2.39\cdot 10^{5}\,\text{s} (כ־6666 שעות, כ־2.82.8 יממות)

בתנועה מעגלית, מדף הנוסחאות: aR=ω2ra_R=\omega^2r ו־ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}. לכן

aR=(2πTD)2rD  ⇒  TD=2πrDaRa_R=\left(\frac{2\pi}{T_D}\right)^2r_D\;\Rightarrow\;T_D=2\pi\sqrt{\frac{r_D}{a_R}}

הצבה, עם aR=0.2625 m/s2a_R=0.2625\,\text{m/s}^2 מסעיף ב:

TD=2π38⋅1070.2625=2π1.448⋅109=2π⋅3.805⋅104≈2.39⋅105 sT_D=2\pi\sqrt{\frac{38\cdot 10^{7}}{0.2625}}=2\pi\sqrt{1.448\cdot 10^{9}}=2\pi\cdot 3.805\cdot 10^{4}\approx 2.39\cdot 10^{5}\,\text{s}

כלומר כ־6666 שעות, כ־2.82.8 יממות.

(באופן שקול: TD=2πrD3GMT_D=2\pi\sqrt{\frac{r_D^3}{GM}}.)

סעיף ד

תשובה:

TRTD≈1.65\frac{T_R}{T_D}\approx 1.65

שני הירחים מקיפים את אותו גרם שמיים (שבתאי), ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:

(TRTD)2=(rRrD)3  ⇒  TRTD=(rRrD)3/2\left(\frac{T_R}{T_D}\right)^2=\left(\frac{r_R}{r_D}\right)^3\;\Rightarrow\;\frac{T_R}{T_D}=\left(\frac{r_R}{r_D}\right)^{3/2}

הצבה:

TRTD=(53⋅10738⋅107)3/2=(1.395)1.5≈1.65\frac{T_R}{T_D}=\left(\frac{53\cdot 10^{7}}{38\cdot 10^{7}}\right)^{3/2}=(1.395)^{1.5}\approx 1.65

(כלומר TR≈1.65⋅2.77≈4.6T_R\approx 1.65\cdot 2.77\approx 4.6 יממות.)

סעיף ה

תשובה:

היחס שווה: TבTא=TRTD≈1.65\frac{T_{\text{ב}}}{T_{\text{א}}}=\frac{T_R}{T_D}\approx 1.65.

קביעה: היחס יהיה שווה ליחס שחישבנו בסעיף ד.

נימוק: עבור גוף במסלול מעגלי סביב גרם שמיים שמסתו MM, כוח הכבידה הוא הכוח הרדיאלי:

GMmr2=m(2πT)2r  ⇒  T2=4π2GM r3G\frac{Mm}{r^2}=m\left(\frac{2\pi}{T}\right)^2r\;\Rightarrow\;T^2=\frac{4\pi^2}{GM}\,r^3

זמני המחזור של לוויין א ושל לוויין ב סביב צדק קטנים מאלה של הירחים סביב שבתאי (מסת צדק גדולה יותר, ולכן המקדם 4π2GM\frac{4\pi^2}{GM} קטן יותר). אבל ביחס בין שני גופים המקיפים אותו גרם שמיים המקדם מצטמצם:

(TבTא)2=(rבrא)3\left(\frac{T_{\text{ב}}}{T_{\text{א}}}\right)^2=\left(\frac{r_{\text{ב}}}{r_{\text{א}}}\right)^3

– זהו החוק השלישי של קפלר. היחס תלוי רק ביחס הרדיוסים. רדיוסי הלוויינים שווים לרדיוסי מסלולי ריאה ודיונה (rב=rRr_{\text{ב}}=r_R, rא=rDr_{\text{א}}=r_D), ולכן

TבTא=(rRrD)3/2=TRTD≈1.65\frac{T_{\text{ב}}}{T_{\text{א}}}=\left(\frac{r_R}{r_D}\right)^{3/2}=\frac{T_R}{T_D}\approx 1.65

היחס אינו תלוי במסת הגוף המרכזי ואף לא במסות הלוויינים.

טעות נפוצה: להסיק שהיחס שונה כי מסת צדק שונה ממסת שבתאי – מסת הגוף המרכזי משנה כל זמן מחזור בנפרד, אך מצטמצמת ביחס.

עוד 7 שאלות על חוק הכבידה ושדה הכבידה

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. גשושיות סביב השמש: כבידה, קפלר ודחף מנוע (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גשושית מחקר משוגרת מכדור הארץ לעבר השמש. על הגשושית נמצאות שתי גשושיות קטנות, גשושית 11 וגשושית 22 , שישוחררו בהמשך למסלולים סביב השמש.

  2. מגדל על קו המשווה של מאדים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מהנדסים מציעים לבנות על קו המשווה של מאדים מגדל גבוה מאוד, שיאפשר לשגר מטענים לחלל בלי רקטות. בשאלה זו נעסוק במקרה דמיוני שבו רובוט מחקר…

  3. גשושית במסלול סביב כוכב חמה ונחיתה רכה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גשושית דמיונית נשלחה אל כוכב הלכת כוכב חמה. כשהגשושית הגיעה לנקודה AA, היא התחילה לנוע במסלול מעגלי סביב כוכב חמה (ראו תרשים – קנה המידה…

  4. חללית במסלול מעגלי סביב מאדים: תאוצה, ריחוף ומספר הקפות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בעתיד ייצאו אסטרונאוטים למסע אל מאדים. לפני הנחיתה הם ישהו בחללית שתנוע סביב מאדים מעל קו המשווה שלו, בגובה 300300 קילומטרים מעל פני מאדים.…

  5. חללית במסלול סביב הירח ובדרכה חזרה לכדור הארץ (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חללית שמסתה mm נעה במסלול מעגלי סביב הירח, בגובה h=100 kmh=100\,\text{km} מעל פני הירח (ראו תרשים 1). בסוף המשימה החללית עוזבת את המסלול וחוזרת…

  6. גשושית במסלולים מעגליים סביב מאדים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גשושית מחקר הוכנסה למסלול סביב כוכב הלכת מאדים, כדי לצלם את פני הקרקע שלו. בשלב הראשון הגשושית נעה בגובה 400 km400\,\text{km} מעל פני מאדים.…

  7. חללית על הקו שבין כדור הארץ לירח: הנקודה שבה כוחות הכבידה מתאזנים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חללית שמסתה m=2000 kgm=2000\,\text{kg} נמצאת בנקודה S על הקו הישר המחבר את מרכז כדור הארץ למרכז הירח. המרחק בין המרכזים הוא…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.