דילוג לתוכן המרכזי

זרם, חוק אוהם והתנגדות של מוליך - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · מעגלי זרם ישר · 31 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מברגה נטענת: כמה מטען וכמה אלקטרוניםקצרה · קלה

סוללה של מברגה חשמלית נטענת במטען בזרם קבוע של 1.6 A1.6\,\text{A} במשך 4545 דקות. המטען היסודי הוא e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}.

א.

מהו המטען שעבר בתיל המטען במשך זמן הטעינה?

ב.

כמה אלקטרונים עברו בתיל במשך זמן הטעינה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Δq=4320 C\Delta q=4320\,\text{C}

הזרם קבוע, ולכן הזרם הממוצע שווה לזרם בכל רגע: I=ΔqΔtI=\frac{\Delta q}{\Delta t}. זמן הטעינה בשניות: Δt=45⋅60=2700 s\Delta t=45\cdot60=2700\,\text{s}.

Δq=IΔt=1.6⋅2700=4320 C\Delta q=I\Delta t=1.6\cdot2700=4320\,\text{C}

טעות נפוצה: להציב את הזמן בדקות (1.6⋅45=721.6\cdot45=72) - יחידת הזרם אמפר היא קולון לשנייה.

סעיף ב

תשובה:

N=2.7⋅1022N=2.7\cdot10^{22}

כל אלקטרון נושא מטען שגודלו ee, ולכן:

N=Δqe=43201.6⋅10−19=2.7⋅1022N=\frac{\Delta q}{e}=\frac{4320}{1.6\cdot10^{-19}}=2.7\cdot10^{22}

שאלה 2 · נגד קרמי: חוק אוהם בשני מתחיםקצרה · קלה

מפעילים על נגד קרמי מתח של 3 V3\,\text{V}, ובנגד עובר זרם של 0.25 A0.25\,\text{A}. התנגדות הנגד אינה תלויה במתח עליו.

א.

מהי התנגדות הנגד?

ב.

איזה מתח יש להפעיל על הנגד כדי שיעבור בו זרם של 0.4 A0.4\,\text{A}? ומה יהיה הזרם בנגד אם המתח עליו יהיה 7.5 V7.5\,\text{V}?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

R=12 ΩR=12\,\Omega

מחוק אוהם:

R=VI=30.25=12 ΩR=\frac{V}{I}=\frac{3}{0.25}=12\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

V=4.8 VV=4.8\,\text{V}; I=0.625 AI=0.625\,\text{A}

ההתנגדות קבועה, ולכן:

V=IR=0.4⋅12=4.8 VI=VR=7.512=0.625 AV=IR=0.4\cdot12=4.8\,\text{V}\qquad I=\frac{V}{R}=\frac{7.5}{12}=0.625\,\text{A}

בנגד אוהמי הזרם יחסי ישר למתח: פי 2.52.5 במתח נותן פי 2.52.5 בזרם.

שאלה 3 · מוליך נחושת בכבל מאריךקצרה · קלה

בכבל מאריך יש מוליך נחושת שאורכו 25 m25\,\text{m} ושחתך הרוחב שלו הוא עיגול שרדיוסו 0.75 mm0.75\,\text{mm}. ההתנגדות הסגולית של נחושת היא ρ=1.7⋅10−8 Ω⋅m\rho=1.7\cdot10^{-8}\,\Omega\cdot\text{m}.

א.

חשבו את ההתנגדות של המוליך.

ב.

דרך הכבל מופעל תנור שזורם בו זרם של 8 A8\,\text{A}. מהו המתח על המוליך הזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

R≈0.24 ΩR\approx0.24\,\Omega

שטח החתך: A=πr2=π⋅(0.75⋅10−3)2=1.77⋅10−6 m2A=\pi r^2=\pi\cdot(0.75\cdot10^{-3})^2=1.77\cdot10^{-6}\,\text{m}^2.

מנוסחת ההתנגדות של מוליך:

R=ρℓA=1.7⋅10−8⋅251.77⋅10−6≈0.24 ΩR=\rho\frac{\ell}{A}=1.7\cdot10^{-8}\cdot\frac{25}{1.77\cdot10^{-6}}\approx0.24\,\Omega

טעות נפוצה: להציב את הרדיוס במילימטרים, או להציב את הקוטר במקום הרדיוס.

סעיף ב

תשובה:

V≈1.9 VV\approx1.9\,\text{V}

מחוק אוהם:

V=IR=8⋅0.24≈1.9 VV=IR=8\cdot0.24\approx1.9\,\text{V}

זה מתח קטן ביחס למתח הרשת, אבל הוא "הולך לאיבוד" על הכבל ומחמם אותו - ולכן לכבלים ארוכים לזרמים גדולים משתמשים בתיל עבה יותר.

שאלה 4 · מקור אידיאלי ונגד: התנגדות לזרם נתוןקצרה · קלה

רוצים לחבר נגד למקור מתח אידיאלי של 12 V12\,\text{V} בעזרת תילים אידיאליים (חסרי התנגדות), כך שבנגד יעבור זרם של 0.3 A0.3\,\text{A}.

א.

שרטטו תרשים של המעגל וחשבו מה צריכה להיות התנגדות הנגד.

ב.

מהו המתח בין שני הקצוות של כל אחד מהתילים המחברים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

R=40 ΩR=40\,\Omega

המעגל: המקור והנגד בלולאה אחת סגורה - תיל מהדק אחד של המקור לקצה אחד של הנגד, ותיל מהקצה השני של הנגד להדק השני. אותו זרם עובר בכל המעגל.

התילים אידיאליים, ולכן כל מתח המקור נמצא על הנגד: VR=12 VV_R=12\,\text{V}. מחוק אוהם:

R=VI=120.3=40 ΩR=\frac{V}{I}=\frac{12}{0.3}=40\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

00

לתיל אידיאלי אין התנגדות, ולפי חוק אוהם המתח עליו הוא V=IR=0.3⋅0=0V=IR=0.3\cdot0=0. כלומר כל נקודות התיל באותו פוטנציאל, ולכן קצה הנגד נמצא בדיוק בפוטנציאל של הדק המקור שמחובר אליו.

טעות נפוצה: לחשוב שאם עובר בתיל זרם חייב להיות עליו מתח. זרם בלי מתח אפשרי רק כשאין התנגדות.

שאלה 5 · אלומת אלקטרונים: מספר אלקטרונים בשנייה וזרםקצרה · קלה

באלומה של שפופרת רנטגן פוגעים במטרה 2.5⋅10162.5\cdot10^{16} אלקטרונים בכל שנייה. המטען היסודי הוא e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}.

א.

מהו הזרם באלומה?

ב.

כמה זמן צריכה השפופרת לפעול כדי שיגיע למטרה מטען כולל של 1.2 C1.2\,\text{C}?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

I=4⋅10−3 A=4 mAI=4\cdot10^{-3}\,\text{A}=4\,\text{mA}

בכל שנייה עובר מטען NeNe, ולכן:

I=ΔqΔt=2.5⋅1016⋅1.6⋅10−191=4⋅10−3 AI=\frac{\Delta q}{\Delta t}=\frac{2.5\cdot10^{16}\cdot1.6\cdot10^{-19}}{1}=4\cdot10^{-3}\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

Δt=300 s\Delta t=300\,\text{s} (5 דקות)

Δt=ΔqI=1.24⋅10−3=300 s\Delta t=\frac{\Delta q}{I}=\frac{1.2}{4\cdot10^{-3}}=300\,\text{s}

שאלה 6 · תיל ניכרום לגוף חימום: איזה אורך צריך?קצרה · קלה

בונים גוף חימום מתיל ניכרום שרדיוס חתך הרוחב שלו 0.25 mm0.25\,\text{mm}. ההתנגדות הסגולית של ניכרום היא ρ=1.1⋅10−6 Ω⋅m\rho=1.1\cdot10^{-6}\,\Omega\cdot\text{m}. גוף החימום צריך להיות בעל התנגדות של 28 Ω28\,\Omega.

א.

מה צריך להיות אורך התיל?

ב.

אילו היו משתמשים בתיל מאותו חומר שרדיוסו כפול, מה היה האורך הדרוש לאותה התנגדות?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

ℓ≈5.0 m\ell\approx5.0\,\text{m}

שטח החתך: A=πr2=π⋅(0.25⋅10−3)2=1.96⋅10−7 m2A=\pi r^2=\pi\cdot(0.25\cdot10^{-3})^2=1.96\cdot10^{-7}\,\text{m}^2.

מ-R=ρℓAR=\rho\frac{\ell}{A}:

ℓ=RAρ=28⋅1.96⋅10−71.1⋅10−6≈5.0 m\ell=\frac{RA}{\rho}=\frac{28\cdot1.96\cdot10^{-7}}{1.1\cdot10^{-6}}\approx5.0\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

ℓ≈20 m\ell\approx20\,\text{m} (פי 4)

ברדיוס כפול שטח החתך גדל פי 22=42^2=4. כדי לשמור על אותה RR צריך להגדיל גם את האורך פי 4:

ℓ′=4⋅5.0=20 m\ell'=4\cdot5.0=20\,\text{m}

שאלה 7 · תיל התנגדות עם מגע נייד: התנגדות ליחידת אורךקצרה · קלה

תיל התנגדות אחיד מחובר למקור מתח אידיאלי של 4.5 V4.5\,\text{V} דרך מגע נייד PP, כמתואר באיור. בזרם משתתף רק קטע התיל שבין הקצה AA למגע, שאורכו xx. כאשר x=30 cmx=30\,\text{cm}, הזרם במעגל הוא 0.6 A0.6\,\text{A}. התנגדות התילים המחברים זניחה.

א.

מהי ההתנגדות ליחידת אורך λ\lambda של התיל?

ב.

לאיזה ערך של xx צריך להזיז את המגע כדי שהזרם יהיה 0.9 A0.9\,\text{A}?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

λ=25 Ω/m\lambda=25\,\Omega/\text{m}

התנגדות הקטע מחוק אוהם: R=VI=4.50.6=7.5 ΩR=\frac{V}{I}=\frac{4.5}{0.6}=7.5\,\Omega.

מנוסחת הנוסחאון R=λℓR=\lambda\ell:

λ=Rx=7.50.3=25 Ω/m\lambda=\frac{R}{x}=\frac{7.5}{0.3}=25\,\Omega/\text{m}

סעיף ב

תשובה:

x=20 cmx=20\,\text{cm}

R′=4.50.9=5 Ωx′=R′λ=525=0.2 m=20 cmR'=\frac{4.5}{0.9}=5\,\Omega\qquad x'=\frac{R'}{\lambda}=\frac{5}{25}=0.2\,\text{m}=20\,\text{cm}

כדי להגדיל את הזרם צריך לקצר את הקטע שבמעגל.

שאלה 8 · זרם שדועך: מטען מהשטח מתחת לגרףקצרה · קלה

הגרף שלפניכם מתאר את הזרם בתיל מוליך כפונקציה של הזמן.

t (s)I (A)0123456789101112130.00.51.01.52.02.53.0
א.

כמה מטען עבר בתיל בין t=0t=0 ל-t=12 st=12\,\text{s}?

ב.

כמה זמן היה צריך לזרום בתיל זרם קבוע של 2.5 A2.5\,\text{A} כדי להעביר אותו מטען?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Δq=20 C\Delta q=20\,\text{C}

המטען שווה לשטח מתחת לגרף הזרם:

- 0−4 s0-4\,\text{s}: מלבן, 2.5⋅4=10 C2.5\cdot4=10\,\text{C}

- 4−12 s4-12\,\text{s}: משולש, 12⋅8⋅2.5=10 C\frac12\cdot8\cdot2.5=10\,\text{C}

Δq=10+10=20 C\Delta q=10+10=20\,\text{C}

סעיף ב

תשובה:

Δt=8 s\Delta t=8\,\text{s}

Δt=ΔqI=202.5=8 s\Delta t=\frac{\Delta q}{I}=\frac{20}{2.5}=8\,\text{s}

זה פחות מ-12 s12\,\text{s}, כי בחלק השני הזרם קטן מ-2.5 A2.5\,\text{A}.

שאלה 9 · כדור מוליך שלילי ההופך לנייטרלי: מטען כפונקציה של הזמןקצרה · בינונית

כדור מתכת מבודד טעון במטען q0=−6 μCq_0=-6\,\mu\text{C}. ברגע t=0t=0 מחברים אליו תיל, ודרך התיל נכנס לכדור זרם קבוע של 0.4 μA0.4\,\mu\text{A} (כיוון הזרם המוסכם - מהתיל אל הכדור). הזרם נמשך גם אחרי שהכדור נעשה נייטרלי.

א.

רשמו ביטוי למטען q(t)q(t) על הכדור כפונקציה של הזמן, ומצאו באיזה רגע הכדור נייטרלי.

ב.

שרטטו גרף של המטען על הכדור כפונקציה של הזמן, וגרף של הזרם כפונקציה של הזמן, בתחום 0≤t≤25 s0\le t\le25\,\text{s}. מהו המטען על הכדור ב-t=25 st=25\,\text{s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

q(t)=−6+0.4tq(t)=-6+0.4t (μC\mu\text{C}, tt בשניות); נייטרלי ב-t=15 st=15\,\text{s}

זרם קבוע II שנכנס לכדור מוסיף לו בכל שנייה מטען II, כי I=ΔqΔtI=\frac{\Delta q}{\Delta t}. לכן המטען גדל באופן קווי:

q(t)=q0+It=−6+0.4t(μC)q(t)=q_0+It=-6+0.4t\quad(\mu\text{C})

הכדור נייטרלי כאשר q=0q=0:

0=−6+0.4t ⇒ t=60.4=15 s0=-6+0.4t\ \Rightarrow\ t=\frac{6}{0.4}=15\,\text{s}

בפועל הזרם המוסכם אל הכדור פירושו שאלקטרונים יוצאים מהכדור אל התיל, וכך העודף השלילי קטן.

סעיף ב

תשובה:

qq: קו ישר עולה מ-−6-6 ל-+4 μC+4\,\mu\text{C}, חוצה את הציר ב-t=15 st=15\,\text{s}; II: קו אופקי ב-0.4 μA0.4\,\mu\text{A}. q(25)=+4 μCq(25)=+4\,\mu\text{C}

q(25)=−6+0.4⋅25=+4 μCq(25)=-6+0.4\cdot25=+4\,\mu\text{C}. גרף המטען הוא קו ישר ששיפועו הוא הזרם, 0.4 μC/s0.4\,\mu\text{C}/\text{s}:

t (s)q (μC)0510152025-7-6-5-4-3-2-112345

הזרם קבוע, ולכן גרף הזרם הוא קו אופקי:

t (s)I (μA)05101520250.00.10.20.30.40.50.6

השטח מתחת לגרף הזרם עד רגע tt הוא המטען שנכנס עד אז: 0.4⋅25=10 μC0.4\cdot25=10\,\mu\text{C}, ו-−6+10=+4 μC-6+10=+4\,\mu\text{C}.

טעות נפוצה: לחשוב שהזרם נעצר כשהכדור נייטרלי. הזרם נקבע על ידי מה שמחובר לתיל, והמטען ממשיך לגדול ונעשה חיובי.

שאלה 10 · תיבה מוליכה: באיזה כיוון ההתנגדות הכי גדולה?קצרה · בינונית

תיבה עשויה מחומר שהתנגדותו הסגולית ρ\rho. אורכי הצלעות של התיבה הם LL, 2L2L ו-3L3L, כמתואר באיור. מצפים זוג פאות נגדיות בשכבת מתכת דקה ומחברים אליהן מקור מתח, כך שהזרם עובר בתיבה בניצב לפאות האלה. אפשר לבחור כל אחד משלושת זוגות הפאות.

א.

בטאו באמצעות ρ\rho ו-LL את התנגדות התיבה בכל אחד משלושת הכיוונים.

ב.

פי כמה גדולה ההתנגדות המרבית מההתנגדות המזערית? הסבירו במילים מדוע.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

לאורך 3L3L: 3ρ2L\frac{3\rho}{2L}; לאורך 2L2L: 2ρ3L\frac{2\rho}{3L}; לאורך LL: ρ6L\frac{\rho}{6L}

ב-R=ρℓAR=\rho\frac{\ell}{A}, ℓ\ell הוא האורך בכיוון הזרם ו-AA הוא שטח הפאה שהזרם עובר דרכה (מכפלת שתי הצלעות האחרות).

R3L=ρ3LL⋅2L=3ρ2LR2L=ρ2LL⋅3L=2ρ3LRL=ρL2L⋅3L=ρ6LR_{3L}=\rho\frac{3L}{L\cdot2L}=\frac{3\rho}{2L}\qquad R_{2L}=\rho\frac{2L}{L\cdot3L}=\frac{2\rho}{3L}\qquad R_{L}=\rho\frac{L}{2L\cdot3L}=\frac{\rho}{6L}

סעיף ב

תשובה:

פי 99

RmaxRmin=3ρ/(2L)ρ/(6L)=9\frac{R_{max}}{R_{min}}=\frac{3\rho/(2L)}{\rho/(6L)}=9

כשהזרם עובר לאורך הצלע הארוכה, גם המסלול הכי ארוך (פי 3) וגם החתך הכי קטן (2L22L^2 במקום 6L26L^2, פי 3 קטן יותר). שני הגורמים מגדילים את ההתנגדות, ולכן היחס הוא 3⋅3=93\cdot3=9.

טעות נפוצה: לחשוב שלגוף יש "התנגדות אחת". ההתנגדות תלויה בצורת הגוף ובכיוון שבו הזרם עובר בו.

שאלה 11 · מוט גרפיט: התנגדות לאורך ולרוחבקצרה · בינונית

מוט גרפיט בצורת תיבה שמידותיה 8 cm×5 mm×4 mm8\,\text{cm}\times5\,\text{mm}\times4\,\text{mm} (ראו איור). ההתנגדות הסגולית של גרפיט היא ρ=3.5⋅10−5 Ω⋅m\rho=3.5\cdot10^{-5}\,\Omega\cdot\text{m}.

א.

מהי התנגדות המוט כשהזרם עובר לאורכו (מקרה 1 באיור)?

ב.

מהי התנגדות המוט כשהזרם עובר בו בכיוון העובי, בין שתי הפאות הגדולות (מקרה 2 באיור)?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

R1=0.14 ΩR_1=0.14\,\Omega

הזרם עובר לאורך ℓ=0.08 m\ell=0.08\,\text{m}, דרך פאה שמידותיה 5 mm×4 mm5\,\text{mm}\times4\,\text{mm}: A=5⋅10−3⋅4⋅10−3=2⋅10−5 m2A=5\cdot10^{-3}\cdot4\cdot10^{-3}=2\cdot10^{-5}\,\text{m}^2.

R1=ρℓA=3.5⋅10−5⋅0.082⋅10−5=0.14 ΩR_1=\rho\frac{\ell}{A}=3.5\cdot10^{-5}\cdot\frac{0.08}{2\cdot10^{-5}}=0.14\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

R2=3.5⋅10−4 ΩR_2=3.5\cdot10^{-4}\,\Omega

עכשיו ℓ=4 mm=4⋅10−3 m\ell=4\,\text{mm}=4\cdot10^{-3}\,\text{m}, והזרם עובר דרך הפאה הגדולה: A=0.08⋅5⋅10−3=4⋅10−4 m2A=0.08\cdot5\cdot10^{-3}=4\cdot10^{-4}\,\text{m}^2.

R2=3.5⋅10−5⋅4⋅10−34⋅10−4=3.5⋅10−4 ΩR_2=3.5\cdot10^{-5}\cdot\frac{4\cdot10^{-3}}{4\cdot10^{-4}}=3.5\cdot10^{-4}\,\Omega

ההתנגדות קטנה פי 400: המסלול קצר פי 20 והחתך גדול פי 20.

שאלה 12 · זרם שמשנה כיוון: מטען על לוח מתכת מגרף זרם-זמןביניים · בינונית

לוח מתכת מבודד ולא טעון מחובר לתיל. ברגע t=0t=0 מתחיל לזרום בתיל זרם, והגרף שלפניכם מתאר את הזרם כפונקציה של הזמן. זרם חיובי - זרם (מוסכם) הנכנס אל הלוח; זרם שלילי - זרם היוצא מהלוח.

t (s)I (μA)01234567891011-3-2-112345
א.

מהו המטען על הלוח ברגע t=6 st=6\,\text{s}?

ב.

באיזה רגע המטען על הלוח מרבי? מהו המטען המרבי? נמקו.

ג.

מהו המטען על הלוח ברגע t=10 st=10\,\text{s}?

ד.

מהו הזרם הממוצע בתיל בפרק הזמן 0≤t≤10 s0\le t\le10\,\text{s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

q=20 μCq=20\,\mu\text{C}

המטען שנכנס ללוח שווה לשטח (עם סימן) מתחת לגרף הזרם, כי Δq=IΔt\Delta q=I\Delta t בכל פרק זמן קצר.

- 0−2 s0-2\,\text{s}: משולש, 12⋅2⋅4=4 μC\frac12\cdot2\cdot4=4\,\mu\text{C}

- 2−6 s2-6\,\text{s}: מלבן, 4⋅4=16 μC4\cdot4=16\,\mu\text{C}

q(6)=4+16=20 μCq(6)=4+16=20\,\mu\text{C}

סעיף ב

תשובה:

ב-t=8 st=8\,\text{s}, qmax=24 μCq_{max}=24\,\mu\text{C}

כל עוד הזרם חיובי, מטען נכנס ללוח והמטען גדל; כשהזרם נעשה שלילי המטען קטן. לכן המטען מרבי ברגע שבו הזרם מחליף סימן. הקו היורד עובר מ-4 μA4\,\mu\text{A} ב-t=6 st=6\,\text{s} ל-−2 μA-2\,\mu\text{A} ב-t=9 st=9\,\text{s}, כלומר יורד ב-2 μA2\,\mu\text{A} בכל שנייה, ומתאפס ב-t=8 st=8\,\text{s}.

בין 66 ל-8 s8\,\text{s} נכנס עוד משולש: 12⋅2⋅4=4 μC\frac12\cdot2\cdot4=4\,\mu\text{C}, ולכן:

qmax=20+4=24 μCq_{max}=20+4=24\,\mu\text{C}

טעות נפוצה: לחפש את המקסימום ברגע שבו הזרם מרבי. זרם מרבי פירושו שהמטען גדל הכי מהר, לא שהוא הכי גדול.

סעיף ג

תשובה:

q=22 μCq=22\,\mu\text{C}

בין 88 ל-10 s10\,\text{s} הזרם שלילי, והשטח הוא משולש מתחת לציר שבסיסו 2 s2\,\text{s} וגובהו 2 μA2\,\mu\text{A}:

Δq=−12⋅2⋅2=−2 μC\Delta q=-\frac12\cdot2\cdot2=-2\,\mu\text{C}
q(10)=24−2=22 μCq(10)=24-2=22\,\mu\text{C}

סעיף ד

תשובה:

Iˉ=2.2 μA\bar I=2.2\,\mu\text{A}

מהגדרת הזרם הממוצע:

Iˉ=ΔqΔt=22 μC10 s=2.2 μA\bar I=\frac{\Delta q}{\Delta t}=\frac{22\,\mu\text{C}}{10\,\text{s}}=2.2\,\mu\text{A}

שאלה 13 · סנטימטר מעוקב של נחושת: איזה תיל כדאי למשוך ממנו?ביניים · קשה

בידי טכנאית יש גוש נחושת שנפחו V=1 cm3V=1\,\text{cm}^3. ממנו אפשר למשוך תיל אחיד בכל אורך שתבחר (נפח הנחושת לא משתנה במשיכה). ההתנגדות הסגולית של נחושת ρ=1.7⋅10−8 Ω⋅m\rho=1.7\cdot10^{-8}\,\Omega\cdot\text{m}.

א.

הראו שההתנגדות של תיל שנמשך מנפח נתון VV ואורכו LL היא R=ρL2VR=\frac{\rho L^2}{V}. מה צריך להיות אורך התיל כדי שהתנגדותו תהיה 1.7 Ω1.7\,\Omega, ומה שטח החתך שלו?

ב.

את התיל שבסעיף א חותכים ל-nn חתיכות שוות, ומחברים את כולן במקביל (מצמידים את כל הקצוות של צד אחד יחד, ואת כל הקצוות של הצד השני יחד). לאיזה nn ההתנגדות של הצרור תהיה 0.017 Ω0.017\,\Omega?

ג.

במקום לחתוך, הטכנאית מושכת מחדש את כל הנחושת לתיל אחד שאורכו 1 m1\,\text{m}. מה התנגדותו? השוו לצרור שבסעיף ב והסבירו את התוצאה.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

L=10 mL=10\,\text{m}, A=1⋅10−7 m2=0.1 mm2A=1\cdot10^{-7}\,\text{m}^2=0.1\,\text{mm}^2

הנפח קבוע: V=ALV=AL, ולכן A=VLA=\frac{V}{L}. מציבים ב-R=ρLAR=\rho\frac{L}{A}:

R=ρLV/L=ρL2VR=\rho\frac{L}{V/L}=\frac{\rho L^2}{V}

כשמושכים תיל ארוך יותר הוא גם נעשה דק יותר, ולכן ההתנגדות גדלה כמו ריבוע האורך ולא באופן יחסי לאורך.

L=RVρ=1.7⋅1⋅10−61.7⋅10−8=100=10 mL=\sqrt{\frac{RV}{\rho}}=\sqrt{\frac{1.7\cdot1\cdot10^{-6}}{1.7\cdot10^{-8}}}=\sqrt{100}=10\,\text{m}
A=VL=1⋅10−610=1⋅10−7 m2=0.1 mm2A=\frac{V}{L}=\frac{1\cdot10^{-6}}{10}=1\cdot10^{-7}\,\text{m}^2=0.1\,\text{mm}^2

סעיף ב

תשובה:

n=10n=10

כל חתיכה באורך Ln\frac{L}{n}, ולכן התנגדותה Rn\frac{R}{n}. nn חתיכות זהות במקביל - ההתנגדות השקולה קטנה פי nn נוסף:

Rn=R/nn=Rn2R_n=\frac{R/n}{n}=\frac{R}{n^2}
n2=1.70.017=100  ⇒  n=10n^2=\frac{1.7}{0.017}=100\;\Rightarrow\;n=10

טעות נפוצה: לחלק ב-nn בלבד (רק בגלל החיבור במקביל), ולשכוח שגם כל חתיכה קצרה פי nn מהתיל השלם.

סעיף ג

תשובה:

0.017 Ω0.017\,\Omega - זהה לצרור

R=ρL2V=1.7⋅10−8⋅121⋅10−6=0.017 ΩR=\frac{\rho L^2}{V}=\frac{1.7\cdot10^{-8}\cdot1^2}{1\cdot10^{-6}}=0.017\,\Omega

התוצאה זהה לצרור. הצרור שבסעיף ב הוא בעצם מוליך שאורכו 1 m1\,\text{m} ושטח החתך הכולל שלו 10⋅0.1=1 mm210\cdot0.1=1\,\text{mm}^2 - בדיוק כמו התיל היחיד. להתנגדות של מוליך חשובים רק החומר, האורך ושטח החתך הכולל, ולא אם הוא עשוי גדיל אחד או כמה גדילים צמודים (כך בנויים כבלים גמישים מרובי גדילים).

שאלה 14 · נורה ונגד: אופיינים, חיבור במקביל ובטור למקור אידיאליבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתרשים מתוארים גרפים של הזרם כתלות במתח (אופיינים) של נורה LL ושל נגד R0R_0.

א.

קבעו איזה מהרכיבים מקיים את חוק אוהם, וחשבו את התנגדותו.

ב.

חשבו את התנגדות הנורה במתח 1.5 V1.5\,\text{V} ובמתח 6 V6\,\text{V}, והסבירו את ההבדל.

ג.

מחברים את הנורה ואת הנגד במקביל למקור מתח אידיאלי (התנגדותו הפנימית זניחה) שמתחו 3.0 V3.0\,\text{V}. חשבו את הזרם בנורה, בנגד ובמקור.

ד.

מחברים את הנורה ואת הנגד בטור למקור מתח אידיאלי אחר, ומד זרם אידיאלי מראה 0.50 A0.50\,\text{A}. חשבו את מתח המקור.

ה.

חשבו את ההספק המתפתח בנורה במעגל של סעיף ד.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

הנגד R0R_0; R0=12 ΩR_0=12\,\Omega.

רכיב מקיים את חוק אוהם אם הזרם בו יחסי ישר למתח – הגרף קו ישר העובר בראשית. זה הגרף של R0R_0. מנקודה על הגרף, למשל (6 V, 0.50 A)(6\,\text{V},\,0.50\,\text{A}):

R0=VI=60.50=12 ΩR_0=\frac{V}{I}=\frac{6}{0.50}=12\,\Omega

הגרף של הנורה מתעקם – היחס VI\frac{V}{I} שלה משתנה.

סעיף ב

תשובה:

≈6.4 Ω\approx 6.4\,\Omega ב־1.5 V1.5\,\text{V}; 12 Ω12\,\Omega ב־6 V6\,\text{V}. ההתנגדות גדלה כי חוט הלהט מתחמם.

מהגרף של LL:

•ב־1.5 V1.5\,\text{V}: I≈0.23 AI\approx 0.23\,\text{A}, ולכן R=1.50.23≈6.4 ΩR=\frac{1.5}{0.23}\approx 6.4\,\Omega.

•ב־6 V6\,\text{V}: I=0.50 AI=0.50\,\text{A}, ולכן R=60.50=12 ΩR=\frac{6}{0.50}=12\,\Omega.

הסבר: ככל שהמתח והזרם גדלים, ההספק המתפתח בחוט הלהט (P=IVP=IV) גדל, והחוט מתחמם. התנגדותה של מתכת גדלה עם הטמפרטורה, ולכן התנגדות הנורה גדלה.

סעיף ג

תשובה:

IL≈0.34 AI_L\approx 0.34\,\text{A}, IR0=0.25 AI_{R_0}=0.25\,\text{A}, I≈0.59 AI\approx 0.59\,\text{A}

בחיבור במקביל המתח על כל רכיב שווה למתח המקור: 3.0 V3.0\,\text{V}.

- בנגד: IR0=VR0=3.012=0.25 AI_{R_0}=\frac{V}{R_0}=\frac{3.0}{12}=0.25\,\text{A}.

- בנורה: מהגרף של LL ב־3.0 V3.0\,\text{V}: IL≈0.34 AI_L\approx 0.34\,\text{A}.

- במקור (חוק הזרמים של קירכהוף): I=0.34+0.25=0.59 AI=0.34+0.25=0.59\,\text{A}.

סעיף ד

תשובה:

12 V12\,\text{V}

בחיבור בטור עובר אותו זרם, 0.50 A0.50\,\text{A}, בשני הרכיבים.

- בנגד: VR0=IR0=0.50⋅12=6 VV_{R_0}=IR_0=0.50\cdot 12=6\,\text{V}.

- בנורה: מהגרף של LL, זרם 0.50 A0.50\,\text{A} מתקבל ב־VL=6 VV_L=6\,\text{V}.

לפי חוק המתחים של קירכהוף, מתח המקור הוא סכום המתחים:

V=VL+VR0=6+6=12 VV=V_L+V_{R_0}=6+6=12\,\text{V}

סעיף ה

תשובה:

P=3 WP=3\,\text{W}

מדף הנוסחאות, הספק חשמלי:

P=IV=0.50⋅6=3 WP=IV=0.50\cdot 6=3\,\text{W}

(גם בנגד מתפתח באותו מצב הספק של 3 W3\,\text{W}, כי בנקודה זו לשני הרכיבים אותו מתח ואותו זרם.)

שאלה 15 · תיל אחיד עם מגע נייד בטור לנגד: התנגדות ליחידת אורך ותיל נוסף במקבילבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מעגל חשמלי (ראו תרשים) מורכב מסוללה שהכא"מ שלה ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדותה הפנימית זניחה, מנגד R=4 ΩR=4\,\Omega ומתיל מתכת אחיד MNMN שאורכו 1.0 m1.0\,\text{m} והתנגדותו 8 Ω8\,\Omega.

מד־מתח אידיאלי VV מחובר בין הקצה MM של התיל ובין מגע נייד PP הנוגע בתיל. תילי החיבור אידיאליים.

א.

חשבו את הזרם במעגל.

ב.

חשבו את ההתנגדות ליחידת אורך של התיל, λ\lambda, ואת הוריית מד־המתח כאשר המגע PP נמצא 25 cm25\,\text{cm} מימין ל־MM.

ג.

לאיזה מרחק מ־MM יש להזיז את המגע PP כדי שהוריית מד־המתח תהיה 6 V6\,\text{V}? האם אפשר לקבל במעגל זה הוריה של 10 V10\,\text{V}? נמקו.

ד.

מחברים בין MM ל־NN, במקביל לתיל, תיל שני הזהה לו. המגע PP נשאר 25 cm25\,\text{cm} מימין ל־MM על התיל הראשון.

(1)

חשבו את הזרם בסוללה ואת הזרם בתיל הראשון.

(2)

חשבו את הוריית מד־המתח, והסבירו מדוע היא קטנה אף שהזרם בסוללה גדל.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

I=1 AI=1\,\text{A}

הנגד RR והתיל MNMN מחוברים בטור (מד־המתח האידיאלי אינו מושך זרם). ההתנגדות השקולה:

Rשקולה=R+RMN=4+8=12 ΩR_{\text{שקולה}}=R+R_{MN}=4+8=12\,\Omega

לפי חוק אוהם:

I=εRשקולה=1212=1 AI=\frac{\varepsilon}{R_{\text{שקולה}}}=\frac{12}{12}=1\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

λ=8 Ω/m\lambda=8\,\Omega/\text{m}; V=2 VV=2\,\text{V}

ההתנגדות ליחידת אורך: התיל אחיד, ולכן

λ=RMNℓ=81.0=8 Ω/m\lambda=\frac{R_{MN}}{\ell}=\frac{8}{1.0}=8\,\Omega/\text{m}

הוריית מד־המתח: המד מודד את המתח על הקטע MPMP, שאורכו 0.25 m0.25\,\text{m} וזורם בו הזרם I=1 AI=1\,\text{A}:

RMP=λ⋅0.25=2 Ω,V=IRMP=1⋅2=2 VR_{MP}=\lambda\cdot 0.25=2\,\Omega,\qquad V=IR_{MP}=1\cdot 2=2\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

0.75 m0.75\,\text{m} מ־MM; לא – ההוריה המרבית היא 8 V8\,\text{V}.

הזרם בתיל אינו תלוי במיקום של PP (מד־המתח אידיאלי), ולכן V=IλxV=I\lambda x, כאשר xx המרחק מ־MM:

x=VIλ=61⋅8=0.75 mx=\frac{V}{I\lambda}=\frac{6}{1\cdot 8}=0.75\,\text{m}

10 V10\,\text{V}: ההוריה המרבית מתקבלת כשה־PP בקצה NN – המתח על כל התיל:

Vmax⁡=IRMN=1⋅8=8 V<10 VV_{\max}=IR_{MN}=1\cdot 8=8\,\text{V}<10\,\text{V}

לכן אי אפשר: את 4 V4\,\text{V} הנותרים מתוך 12 V12\,\text{V} "לוקח" הנגד RR.

סעיף ד(1)

תשובה:

Iכולל=1.5 AI_{\text{כולל}}=1.5\,\text{A}; בתיל הראשון 0.75 A0.75\,\text{A}

שני תילים זהים של 8 Ω8\,\Omega במקביל:

Rמקביל=82=4 Ω,Rשקולה=4+4=8 ΩR_{\text{מקביל}}=\frac{8}{2}=4\,\Omega,\qquad R_{\text{שקולה}}=4+4=8\,\Omega
Iכולל=128=1.5 AI_{\text{כולל}}=\frac{12}{8}=1.5\,\text{A}

התילים זהים ובאותו מתח, ולכן הזרם מתחלק שווה: בתיל הראשון 0.75 A0.75\,\text{A}.

סעיף ד(2)

תשובה:

V=1.5 VV=1.5\,\text{V} (קטנה מ־2 V2\,\text{V}).

V=I1RMP=0.75⋅2=1.5 VV=I_1R_{MP}=0.75\cdot 2=1.5\,\text{V}

הסבר: הוספת התיל מקטינה את ההתנגדות השקולה, ולכן הזרם הכולל גדל. המתח על RR (IכוללR=6 VI_{\text{כולל}}R=6\,\text{V}) גדל, ולכן המתח על התילים קטן מ־8 V8\,\text{V} ל־6 V6\,\text{V}. הזרם בתיל הראשון (ובקטע MPMP) קטן מ־1 A1\,\text{A} ל־0.75 A0.75\,\text{A}, וההוריה קטנה.

טעות נפוצה: להסיק שההוריה גדלה כי הזרם בסוללה גדל – הזרם הכולל מתחלק עכשיו בין שני תילים.

שאלה 16 · כריכה בשדה מגנטי משתנה: גרף מקוטעבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כריכה מלבנית בת N=50N=50 ליפופים, שממדיה 10 cm×20 cm10\,\text{cm}\times 20\,\text{cm} והתנגדותה הכוללת 2 Ω2\,\Omega, מונחת כך שמישורה ניצב לשדה מגנטי אחיד. הגרף שלפניכם מתאר את עוצמת השדה המגנטי כפונקצייה של הזמן.

א.

חשבו את השטף המגנטי דרך ליפוף אחד של הכריכה ברגע t=2 st=2\,\text{s}.

ב.

השתמשו בחוק פאראדיי וחשבו את הכא"מ המושרה בכריכה ואת הזרם בה בפרק הזמן 0<t<2 s0<t<2\,\text{s}.

ג.

תלמידה טוענת: "בפרק הזמן 2<t<4 s2<t<4\,\text{s} השדה המגנטי הוא הגדול ביותר, ולכן הזרם בכריכה הוא הגדול ביותר." האם היא צודקת? נמקו.

ד.

חשבו את הזרם בכריכה בפרק הזמן 4<t<5 s4<t<5\,\text{s}, וקבעו אם כיוונו זהה לכיוון הזרם בפרק הזמן 0<t<2 s0<t<2\,\text{s} או מנוגד לו. נמקו.

ה.

סרטטו גרף של הזרם בכריכה כפונקצייה של הזמן, בין t=0t=0 ל־t=5 st=5\,\text{s}. בחרו את כיוון הזרם בפרק הזמן 0<t<2 s0<t<2\,\text{s} ככיוון החיובי.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

Φ=8⋅10−3 Wb\Phi=8\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}

שטח הכריכה: A=0.1⋅0.2=0.02 m2A=0.1\cdot 0.2=0.02\,\text{m}^2. השדה ניצב למישור הכריכה, ומן הגרף B(2 s)=0.4 TB(2\,\text{s})=0.4\,\text{T}. מדף הנוסחאות:

ΦB=BAcos⁡0∘=0.4⋅0.02=8⋅10−3 Wb\Phi_B=BA\cos 0^\circ=0.4\cdot 0.02=8\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}

סעיף ב

תשובה:

ε=0.2 V\varepsilon=0.2\,\text{V}, I=0.1 AI=0.1\,\text{A}

בפרק זמן זה השדה גדל באופן קווי, ולכן קצב השינוי קבוע:

ΔBΔt=0.4−02=0.2 T/s\frac{\Delta B}{\Delta t}=\frac{0.4-0}{2}=0.2\,\text{T/s}

חוק פאראדיי (מדף הנוסחאות):

∣ε∣=NΔΦBΔt=NAΔBΔt=50⋅0.02⋅0.2=0.2 V|\varepsilon|=N\frac{\Delta\Phi_B}{\Delta t}=NA\frac{\Delta B}{\Delta t}=50\cdot 0.02\cdot 0.2=0.2\,\text{V}

חוק אוהם:

I=εR=0.22=0.1 AI=\frac{\varepsilon}{R}=\frac{0.2}{2}=0.1\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

לא. בפרק זמן זה השדה קבוע, השטף אינו משתנה, ולכן אין כא"מ מושרה ואין זרם.

קביעה: היא אינה צודקת.

נימוק: לפי חוק פאראדיי הכא"מ המושרה תלוי בקצב השינוי של השטף, לא בגודלו. בפרק הזמן 2<t<4 s2<t<4\,\text{s} השדה קבוע (0.4 T0.4\,\text{T}), ולכן השטף קבוע ו־ΔΦΔt=0\frac{\Delta\Phi}{\Delta t}=0. הכא"מ המושרה אפס, ובכריכה אין זרם.

סעיף ד

תשובה:

I=0.2 AI=0.2\,\text{A}, בכיוון מנוגד לזרם בפרק הזמן 0<t<2 s0<t<2\,\text{s}.

בפרק זמן זה השדה קטן מ־0.4 T0.4\,\text{T} לאפס בשנייה אחת:

∣ΔBΔt∣=0.41=0.4 T/s\left|\frac{\Delta B}{\Delta t}\right|=\frac{0.4}{1}=0.4\,\text{T/s}
∣ε∣=NA∣ΔBΔt∣=50⋅0.02⋅0.4=0.4 V,I=0.42=0.2 A|\varepsilon|=NA\left|\frac{\Delta B}{\Delta t}\right|=50\cdot 0.02\cdot 0.4=0.4\,\text{V},\qquad I=\frac{0.4}{2}=0.2\,\text{A}

הזרם גדול פי 22 מאשר בשלב הראשון, כי השדה משתנה מהר פי 22.

כיוון: לפי חוק לנץ, כשהשדה גדל הזרם יוצר שדה מנוגד לשדה החיצוני, וכשהשדה קטן הזרם יוצר שדה באותו כיוון כמו השדה החיצוני. לכן הזרם בפרק הזמן 4<t<5 s4<t<5\,\text{s} זורם בכיוון מנוגד לזרם בפרק הזמן 0<t<2 s0<t<2\,\text{s}.

סעיף ה

תשובה:

I=+0.1 AI=+0.1\,\text{A} ב־00–2 s2\,\text{s}; I=0I=0 ב־22–4 s4\,\text{s}; I=−0.2 AI=-0.2\,\text{A} ב־44–5 s5\,\text{s}.

מן הסעיפים הקודמים, בכל פרק זמן הקצב קבוע ולכן הזרם קבוע:

- 0<t<2 s0<t<2\,\text{s}: I=+0.1 AI=+0.1\,\text{A}

- 2<t<4 s2<t<4\,\text{s}: I=0I=0

- 4<t<5 s4<t<5\,\text{s}: I=−0.2 AI=-0.2\,\text{A} (כיוון הפוך)

t (s)I (A)0123456-0.25-0.20-0.15-0.10-0.050.050.100.150.20

הגרף הוא "מדרגות": הזרם אינו תלוי בערך השדה אלא בשיפוע של גרף B(t)B(t) בכל קטע.

שאלה 17 · מדידת התנגדות של תיל וההשפעה של עובי התילבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמיד מדד את המתח VV על תיל מתכת (תיל א) ואת הזרם II שעבר בו. התוצאות מוצגות בטבלה.

I (A)I\,(\text{A})0.100.100.200.200.300.300.400.400.500.50
V (V)V\,(\text{V})1.61.63.13.14.94.96.36.37.97.9
א.

סרטטו גרף של המתח VV כפונקציה של הזרם II, והעבירו את הקו הישר המתאים ביותר לנקודות. לפי חוק אוהם V=RIV=RI, השיפוע של גרף זה שווה להתנגדות RR. חשבו את התנגדות התיל משיפוע הקו.

ב.

אורך התיל 2.0 m2.0\,\text{m}, וחתכו עיגול שקוטרו 0.40 mm0.40\,\text{mm}. חשבו את שטח החתך של התיל ואת ההתנגדות הסגולית של החומר שממנו הוא עשוי.

ג.

לתלמיד תיל נוסף (תיל ב) העשוי מאותו חומר ובאותו אורך, אך קוטר חתכו 0.80 mm0.80\,\text{mm} – כפול מקוטר תיל א. הראו שההתנגדות של תיל ב קטנה פי 44 מההתנגדות של תיל א, וחשבו אותה.

ד.

הוסיפו לגרף שסרטטתם בסעיף א קו המתאים לתיל ב (VV כפונקציה של II). קבעו אם הקו של תיל ב תלול יותר מהקו של תיל א או פחות תלול ממנו, ונמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

R≈16 ΩR\approx 16\,\Omega

ציר אופקי: הזרם II (אמפר), ציר אנכי: המתח VV (וולט). הנקודות מסתדרות על קו ישר העובר דרך הראשית:

I (A)V (V)0.00.10.20.30.40.50.6012345678910

שתי נקודות על הקו: (0,0)(0,0) ו־(0.50 A, 7.93 V)(0.50\,\text{A},\,7.93\,\text{V}):

R=שיפוע=ΔVΔI=7.93−00.50−0≈15.9 Ω≈16 ΩR=\text{שיפוע}=\frac{\Delta V}{\Delta I}=\frac{7.93-0}{0.50-0}\approx 15.9\,\Omega\approx 16\,\Omega

טעות נפוצה: לחשב את השיפוע משתי נקודות מהטבלה שאינן על הקו.

סעיף ב

תשובה:

A≈1.26⋅10−7 m2A\approx 1.26\cdot 10^{-7}\,\text{m}^2, ρ≈1.0⋅10−6 Ω⋅m\rho\approx 1.0\cdot 10^{-6}\,\Omega\cdot\text{m}

הרדיוס הוא מחצית הקוטר: r=0.20 mm=2.0⋅10−4 mr=0.20\,\text{mm}=2.0\cdot 10^{-4}\,\text{m}.

A=πr2=π (2.0⋅10−4)2≈1.26⋅10−7 m2A=\pi r^2=\pi\,(2.0\cdot 10^{-4})^2\approx 1.26\cdot 10^{-7}\,\text{m}^2

מדף הנוסחאות R=ρℓAR=\rho\frac{\ell}{A}, ולכן:

ρ=RAℓ=15.9⋅1.26⋅10−72.0≈1.0⋅10−6 Ω⋅m\rho=\frac{RA}{\ell}=\frac{15.9\cdot 1.26\cdot 10^{-7}}{2.0}\approx 1.0\cdot 10^{-6}\,\Omega\cdot\text{m}

סעיף ג

תשובה:

Rב≈4.0 ΩR_{\text{ב}}\approx 4.0\,\Omega

שטח החתך יחסי לריבוע הקוטר (A=πd24A=\pi\frac{d^2}{4}). הקוטר גדל פי 2, ולכן השטח גדל פי 22=42^2=4:

Aב=4AאA_{\text{ב}}=4A_{\text{א}}

לפי R=ρℓAR=\rho\frac{\ell}{A}, עם אותם ρ\rho ו־ℓ\ell, ההתנגדות הפוכה ביחס לשטח:

RבRא=AאAב=14  ⇒  Rב=15.94≈4.0 Ω\frac{R_{\text{ב}}}{R_{\text{א}}}=\frac{A_{\text{א}}}{A_{\text{ב}}}=\frac14\;\Rightarrow\;R_{\text{ב}}=\frac{15.9}{4}\approx 4.0\,\Omega

טעות נפוצה: לקבוע שההתנגדות קטנה פי 2 "כי הקוטר גדל פי 2" – ההתנגדות תלויה בשטח החתך, שגדל פי 4.

סעיף ד

תשובה:

קו ישר דרך הראשית בשיפוע 4 Ω4\,\Omega – פחות תלול מהקו של תיל א.

גם תיל ב מקיים את חוק אוהם, ולכן הגרף V(I)V(I) שלו הוא קו ישר דרך הראשית. בגרף זה השיפוע שווה להתנגדות, וההתנגדות של תיל ב קטנה פי 4 – לכן הקו שלו פחות תלול (למשל, ב־I=0.5 AI=0.5\,\text{A} המתח על תיל ב רק כ־2 V2\,\text{V}).

תיל אתיל ב
I (A)V (V)0.00.10.20.30.40.50.6012345678910

טעות נפוצה: להתבלבל עם גרף של II כפונקציה של VV, שבו תיל עם התנגדות קטנה נותן דווקא קו תלול יותר. צריך לבדוק מה מופיע על כל ציר.

שאלה 18 · מסגרת ריבועית בשדה הגדל בקצב קבועבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מסגרת ריבועית שאורך צלעה 20 cm20\,\text{cm} עשויה מתיל שהתנגדותו הסגולית ρ=5⋅10−7 Ωm\rho=5\cdot10^{-7}\,\Omega\text{m} ושטח החתך שלו 0.4 mm20.4\,\text{mm}^2. המסגרת מונחת באזור שבו פועל שדה מגנטי אחיד שכיוונו "אל תוך הדף", בניצב למישור המסגרת (ראו תרשים).

החל מרגע t=0t=0 עוצמת השדה גדלה בקצב קבוע, מאפס ועד 0.5 T0.5\,\text{T} ברגע t=2 st=2\,\text{s}.

א.

חשבו את התנגדות המסגרת.

ב.

חשבו את השטף המגנטי דרך המסגרת ברגע t=2 st=2\,\text{s}.

ג.

השתמשו בחוק פאראדיי וחשבו את גודל הכא"מ המושרה במסגרת בפרק הזמן 2 s>t>02\,\text{s}>t>0.

ד.

חשבו את עוצמת הזרם במסגרת, וקבעו את כיוונו (עם כיוון השעון או נגדו). נמקו את קביעת הכיוון.

ה.

מכינים מסגרת ריבועית חדשה מאותו סוג תיל, שאורך צלעה כפול (40 cm40\,\text{cm}), ומציבים אותה באותו שדה. פי כמה תשתנה עוצמת הזרם? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

R=1 ΩR=1\,\Omega

אורך התיל הוא היקף הריבוע: ℓ=4⋅0.2=0.8 m\ell=4\cdot0.2=0.8\,\text{m}. שטח החתך: A=0.4 mm2=4⋅10−7 m2A=0.4\,\text{mm}^2=4\cdot10^{-7}\,\text{m}^2.

R=ρℓA=5⋅10−7⋅0.84⋅10−7=1 ΩR=\rho\frac{\ell}{A}=5\cdot10^{-7}\cdot\frac{0.8}{4\cdot10^{-7}}=1\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

ΦB=0.02 Wb\Phi_B=0.02\,\text{Wb}

שטח המסגרת: A=0.22=0.04 m2A=0.2^2=0.04\,\text{m}^2. השדה ניצב למישור המסגרת:

ΦB=BAcos⁡0∘=0.5⋅0.04=0.02 Wb\Phi_B=BA\cos0^\circ=0.5\cdot0.04=0.02\,\text{Wb}

סעיף ג

תשובה:

∣ε∣=0.01 V|\varepsilon|=0.01\,\text{V}

השדה גדל בקצב קבוע, ולכן גם השטף גדל בקצב קבוע, מ־00 ל־0.02 Wb0.02\,\text{Wb} בתוך 2 s2\,\text{s}:

∣ε∣=NΔΦBΔt=1⋅0.02−02=0.01 V|\varepsilon|=N\frac{\Delta\Phi_B}{\Delta t}=1\cdot\frac{0.02-0}{2}=0.01\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

I=0.01 AI=0.01\,\text{A}, נגד כיוון השעון.

עוצמה:

I=∣ε∣R=0.011=0.01 AI=\frac{|\varepsilon|}{R}=\frac{0.01}{1}=0.01\,\text{A}

כיוון: השטף אל תוך הדף גדל. לפי חוק לנץ הזרם המושרה יוצר שדה שמתנגד לשינוי – בתוך המסגרת שדה החוצה מן הדף. לפי כלל יד ימין, זרם כזה זורם נגד כיוון השעון.

סעיף ה

תשובה:

הזרם יגדל פי 2 (ל־0.02 A0.02\,\text{A}).

- השטח גדל פי 22=42^2=4, ולכן גם השטף וקצב שינויו – הכא"מ גדל פי 4: ∣ε′∣=0.04 V|\varepsilon'|=0.04\,\text{V}.

- ההתנגדות: אורך התיל (ההיקף) גדל פי 2, ושטח החתך לא השתנה – ההתנגדות גדלה פי 2: R′=2 ΩR'=2\,\Omega.

I′=∣ε′∣R′=0.042=0.02 AI'=\frac{|\varepsilon'|}{R'}=\frac{0.04}{2}=0.02\,\text{A}

הזרם גדל פי 42=2\frac{4}{2}=2.

טעות נפוצה: לענות "פי 4" בלי לשים לב שגם ההתנגדות גדלה.

שאלה 19 · מעגל טורי עם נגד מתיל קונסטנטןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים מקור מתח שהכא"מ שלו ε=10 V\varepsilon=10\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=1 Ωr=1\,\Omega, נגד שהתנגדותו R1=3 ΩR_1=3\,\Omega, נגד R2R_2, אמפרמטר אידיאלי, ווולטמטר אידיאלי המחובר לקצות הנגד R2R_2.

הנגד R2R_2 עשוי מתיל קונסטנטן שאורכו 3.0 m3.0\,\text{m} ושטח החתך שלו 0.25 mm20.25\,\text{mm}^2. ההתנגדות הסגולית של קונסטנטן היא 5.0⋅10−7 Ω⋅m5.0\cdot 10^{-7}\,\Omega\cdot\text{m}.

א.

חשבו את ההתנגדות של הנגד R2R_2.

ב.

השתמשו בחוק אוהם למעגל שלם וחשבו את הוריית האמפרמטר.

ג.

חשבו את הוריית הוולטמטר ואת מתח ההדקים של מקור המתח.

ד.

חשבו את כמות המטען העוברת דרך האמפרמטר במשך 22 דקות, ואת מספר האלקטרונים העוברים דרכו בפרק זמן זה.

ה.

מחליפים את הנגד R2R_2 בנגד העשוי מאותו תיל קונסטנטן (אותו שטח חתך) אבל באורך כפול.

קבעו אם הוריית האמפרמטר גדלה או קטנה, וחשבו את הוריית הוולטמטר החדשה. האם הוריית הוולטמטר גדלה או קטנה?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

R2=6 ΩR_2=6\,\Omega

מדף הנוסחאות:

R=ρℓAR=\rho\frac{\ell}{A}

ממירים את שטח החתך למטרים רבועים: 1 mm2=10−6 m21\,\text{mm}^2=10^{-6}\,\text{m}^2, ולכן A=0.25 mm2=2.5⋅10−7 m2A=0.25\,\text{mm}^2=2.5\cdot 10^{-7}\,\text{m}^2.

R2=5.0⋅10−7⋅3.02.5⋅10−7=6 ΩR_2=\frac{5.0\cdot 10^{-7}\cdot 3.0}{2.5\cdot 10^{-7}}=6\,\Omega

טעות נפוצה: להמיר mm2\text{mm}^2 ל־m2\text{m}^2 בחלוקה ב־1,0001{,}000 במקום ב־10610^6.

סעיף ב

תשובה:

I=1 AI=1\,\text{A}

הנגדים מחוברים בטור: Rext=R1+R2=3+6=9 ΩR_{\text{ext}}=R_1+R_2=3+6=9\,\Omega. לפי חוק אוהם למעגל שלם (מ־V=ε−IrV=\varepsilon-Ir ו־V=IRextV=IR_{\text{ext}}):

I=εRext+r=109+1=1 AI=\frac{\varepsilon}{R_{\text{ext}}+r}=\frac{10}{9+1}=1\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

VR2=6 VV_{R_2}=6\,\text{V}; Vהדקים=9 VV_{\text{הדקים}}=9\,\text{V}

הוולטמטר מודד את המתח על R2R_2:

VR2=IR2=1⋅6=6 VV_{R_2}=IR_2=1\cdot 6=6\,\text{V}

מתח ההדקים (מדף הנוסחאות):

V=ε−Ir=10−1⋅1=9 VV=\varepsilon-Ir=10-1\cdot 1=9\,\text{V}

(בדיקה: מתח ההדקים שווה למתח על כל המעגל החיצוני, IRext=1⋅9=9 VIR_{\text{ext}}=1\cdot 9=9\,\text{V}.)

סעיף ד

תשובה:

Δq=120 C\Delta q=120\,\text{C}; n=7.5⋅1020n=7.5\cdot 10^{20} אלקטרונים

Δq=I Δt=1⋅120=120 C\Delta q=I\,\Delta t=1\cdot 120=120\,\text{C}

מטען כל אלקטרון e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{C}, ולכן מספר האלקטרונים:

n=Δqe=1201.6⋅10−19=7.5⋅1020n=\frac{\Delta q}{e}=\frac{120}{1.6\cdot 10^{-19}}=7.5\cdot 10^{20}

סעיף ה

תשובה:

הוריית האמפרמטר קטנה ל־0.625 A0.625\,\text{A}; הוריית הוולטמטר גדלה ל־7.5 V7.5\,\text{V}.

ההתנגדות החדשה. R=ρℓAR=\rho\frac{\ell}{A} – ההתנגדות יחסית לאורך, ולכן R2′=2⋅6=12 ΩR_2'=2\cdot 6=12\,\Omega.

האמפרמטר. ההתנגדות הכוללת גדלה, ולכן הזרם קטן:

I′=εR1+R2′+r=103+12+1=0.625 AI'=\frac{\varepsilon}{R_1+R_2'+r}=\frac{10}{3+12+1}=0.625\,\text{A}

הוולטמטר.

VR2′=I′R2′=0.625⋅12=7.5 VV_{R_2}'=I'R_2'=0.625\cdot 12=7.5\,\text{V}

הוריית הוולטמטר גדלה (מ־6 V6\,\text{V} ל־7.5 V7.5\,\text{V}), אף שהזרם קטן. הסבר: הזרם קטן, ולכן המתח על R1R_1 ועל ההתנגדות הפנימית קטן (IR1IR_1 ו־IrIr), וחלק גדול יותר מהכא"מ "נופל" על הנגד המוארך.

טעות נפוצה: להסיק "הזרם קטן ולכן גם המתח על R2R_2 קטן" – גם הזרם וגם ההתנגדות השתנו, ויש לחשב את המכפלה.

שאלה 20 · זרם ממוצע ממטען וזמן, וזרם בנגד לפי חוק אוהםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בשאלה זו שני מצבים פשוטים של זרם חשמלי.

א.

דרך חתך של כבל טעינה עובר מטען של 18 C18\,\text{C} במשך 6 s6\,\text{s}. חשבו את עוצמת הזרם הממוצע בכבל.

ב.

נגד שהתנגדותו R=40 ΩR=40\,\Omega מחובר למקור מתח אידיאלי שהכא"מ שלו ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V}, כמתואר בתרשים. חשבו את עוצמת הזרם בנגד.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

I=3 AI=3\,\text{A}

מדף הנוסחאות, זרם ממוצע:

I=ΔqΔt=186=3 AI=\frac{\Delta q}{\Delta t}=\frac{18}{6}=3\,\text{A}

כלומר בכל שנייה עובר דרך החתך מטען של 3 C3\,\text{C}.

סעיף ב

תשובה:

I=0.3 AI=0.3\,\text{A}

המקור אידיאלי, ולכן המתח על הנגד שווה לכא"מ: V=12 VV=12\,\text{V}.

מחוק אוהם V=RIV=RI:

I=VR=1240=0.3 AI=\frac{V}{R}=\frac{12}{40}=0.3\,\text{A}

עוד 11 שאלות על זרם, חוק אוהם והתנגדות של מוליך

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. זרם משתנה בזמן: מטען מהשטח שמתחת לגרף זרם־זמן (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעבדה מחברים נגד אוהמי שהתנגדותו R=15 ΩR=15\,\Omega לספק מתח שאפשר לשנות את המתח שלו. במשך 8 s8\,\text{s} מעלים את המתח בהדרגה, משאירים אותו…

  2. מתיחת תיל וקיפולו: איך משתנה ההתנגדות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    תיל מתכת אחיד, שאורכו ℓ=1.5 m\ell=1.5\,\text{m} ושטח החתך שלו A=0.25 mm2A=0.25\,\text{mm}^2, עשוי מסגסוגת שההתנגדות הסגולית שלה…

  3. תיל מתכתי ונורית: אופיינים, מעגל טור ומקביל, ווולטמטר לא אידיאלי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    נתונים שני רכיבים חשמליים: תיל מתכתי XX ונורית YY. גרף הזרם כתלות במתח (גרף אופיין) של כל אחד משני הרכיבים מתואר בתרשים 1.

  4. חותך קלקר: תילי קונסטנטן במקביל, התנגדות פנימית והתנגדות ליחידת אורך (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמיד בנה מכשיר לחיתוך קלקר ("חותך חוט חם") והרכיב את המעגל החשמלי המתואר בתרשים 1 מן הרכיבים האלה: - סוללה שהכא"מ שלה…

  5. השראה: מסגרת מלבנית בשדה מגנטי הולך וקטן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים א שלפניכם מוצגת (במבט מלמעלה) מסגרת מלבנית שממדיה 5 m×2 m5\,\text{m}\times 2\,\text{m}. המסגרת עשויה מתיל שהתנגדותו הסגולית…

  6. התנגדות של חוט מתכת ואופיין של נורית LED (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידה בנתה נגד מחוט מתכת דק (חוט א) שלופף על גליל מבודד. כדי למדוד את התנגדותו היא חיברה אותו לספק מתח משתנה, ומדדה את הזרם בחוט עבור…

  7. טבעת מוליכה בשדה של אלקטרומגנט (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    טבעת מעגלית שרדיוסה r=10 cmr=10\,\text{cm} עשויה מתיל של סגסוגת שהתנגדותה הסגולית ρ=5.0⋅10−7 Ωm\rho=5.0\cdot10^{-7}\,\Omega\text{m} ושטח החתך שלו…

  8. מעגל עם נגד תלוי־אור למדידת הארה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מתואר מעגל חשמלי ובו מקור מתח שהכא"מ שלו ε=21 V\varepsilon=21\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=50 Ωr=50\,\Omega, נגד שהתנגדותו…

  9. כמה תיל נשאר על הגליל? מדידת אורך בעזרת חוק אוהם (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    על גליל כרוך תיל נחושת מבודד שאורכו אינו ידוע. שטח החתך של התיל A=0.2 mm2A=0.2\,\text{mm}^2, וההתנגדות הסגולית של נחושת…

  10. נורה עם מקור לא אידיאלי: נקודת עבודה מגרף, שתי נורות במקביל ובעיה הפוכה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בתרשים מתואר גרף הזרם כתלות במתח (אופיין) של נורה. לרשותכם מקור מתח שהכא"מ שלו ε=6.0 V\varepsilon=6.0\,\text{V} והתנגדותו הפנימית…

  11. מסגרת בשדה גדל: זמן, כוחות וצורת התיל (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    תיל שאורכו 0.8 m0.8\,\text{m}, שטח החתך שלו 0.5 mm20.5\,\text{mm}^2 והתנגדותו הסגולית ρ=2.5⋅10−8 Ωm\rho=2.5\cdot 10^{-8}\,\Omega\text{m}, כופף למסגרת ריבועית…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.