דילוג לתוכן המרכזי

כא"מ, התנגדות פנימית ומתח הדקים - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · מעגלי זרם ישר · 46 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · סוללת 9 וולט: מזרם ממתח ההדקים להתנגדות העומסקצרה · קלה

לסוללה כא"מ ε=9 V\varepsilon=9\,\text{V} והתנגדות פנימית r=1.5 Ωr=1.5\,\Omega. מחברים לסוללה נגד חיצוני RR שהתנגדותו אינה ידועה. מד מתח אידיאלי המחובר בין הדקי הסוללה מראה 8.4 V8.4\,\text{V}.

א.

שרטטו תרשים של המעגל (הראו את הסוללה ככא"מ אידיאלי בטור עם rr) וחשבו את הזרם במעגל.

ב.

מהי ההתנגדות RR?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

I=0.4 AI=0.4\,\text{A}

המעגל: מקור ε\varepsilon בטור עם rr (שניהם בתוך הסוללה, בין ההדקים), והנגד RR מחובר בין ההדקים; מד המתח מחובר במקביל להדקים.

ממשוואת מתח ההדקים V=ε−IrV=\varepsilon-Ir:

I=ε−Vr=9−8.41.5=0.4 AI=\frac{\varepsilon-V}{r}=\frac{9-8.4}{1.5}=0.4\,\text{A}

המתח "החסר", 0.6 V0.6\,\text{V}, נופל על ההתנגדות הפנימית.

סעיף ב

תשובה:

R=21 ΩR=21\,\Omega

מתח ההדקים הוא המתח על הנגד החיצוני. מחוק אוהם:

R=VI=8.40.4=21 ΩR=\frac{V}{I}=\frac{8.4}{0.4}=21\,\Omega

בדיקה: I=εR+r=922.5=0.4 AI=\frac{\varepsilon}{R+r}=\frac{9}{22.5}=0.4\,\text{A}.

שאלה 2 · מצבר רכב בזמן התנעהקצרה · קלה

למצבר של מכונית כא"מ ε=12.6 V\varepsilon=12.6\,\text{V} והתנגדות פנימית r=0.02 Ωr=0.02\,\Omega. בזמן ההתנעה המצבר מספק למנוע ההתנעה זרם של 150 A150\,\text{A}.

א.

מהו מתח ההדקים של המצבר בזמן ההתנעה?

ב.

פנסי המכונית מחוברים להדקי המצבר. הסבירו מדוע הם מתעמעמים לרגע בזמן ההתנעה.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

V=9.6 VV=9.6\,\text{V}

V=ε−Ir=12.6−150⋅0.02=12.6−3=9.6 VV=\varepsilon-Ir=12.6-150\cdot0.02=12.6-3=9.6\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

מתח ההדקים יורד מ-12.612.6 ל-9.6 V9.6\,\text{V}

לפני ההתנעה הזרם מהמצבר קטן, והמתח על ההתנגדות הפנימית זניח - מתח ההדקים כמעט 12.6 V12.6\,\text{V}. בזמן ההתנעה הזרם הגדול יוצר על ההתנגדות הפנימית מתח של Ir=3 VIr=3\,\text{V}, ומתח ההדקים, שהוא המתח על הפנסים, יורד ל-9.6 V9.6\,\text{V}. מתח קטן יותר על הפנסים - זרם והספק קטנים יותר, והם מאירים חלש יותר.

טעות נפוצה: לחשוב שההתנגדות הפנימית קטנה מכדי להשפיע. כשהזרם גדול מאוד גם התנגדות של מאיות אוהם יוצרת מפל מתח משמעותי.

שאלה 3 · סוללה של פנס: מתח ההדקים לפני סגירת המפסק ואחריהקצרה · קלה

לסוללה של פנס כא"מ ε=4.5 V\varepsilon=4.5\,\text{V} והתנגדות פנימית r=0.5 Ωr=0.5\,\Omega. הסוללה מחוברת דרך מפסק לנורה שהתנגדותה R=8.5 ΩR=8.5\,\Omega. מד מתח אידאלי מחובר להדקי הסוללה.

א.

מה מראה מד המתח כשהמפסק פתוח?

ב.

סוגרים את המפסק. מה הזרם במעגל, ומה מראה מד המתח עכשיו?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

4.5 V4.5\,\text{V}

כשהמפסק פתוח לא עובר זרם, ולכן אין מפל מתח על ההתנגדות הפנימית: V=ε−Ir=ε=4.5 VV=\varepsilon-Ir=\varepsilon=4.5\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

I=0.5 AI=0.5\,\text{A}, V=4.25 VV=4.25\,\text{V}

ההתנגדות הפנימית מחוברת בטור לנורה:

I=εR+r=4.58.5+0.5=0.5 AI=\frac{\varepsilon}{R+r}=\frac{4.5}{8.5+0.5}=0.5\,\text{A}

מתח ההדקים:

V=ε−Ir=4.5−0.5⋅0.5=4.25 VV=\varepsilon-Ir=4.5-0.5\cdot0.5=4.25\,\text{V}

(ובדיקה: V=IR=0.5⋅8.5=4.25 VV=IR=0.5\cdot8.5=4.25\,\text{V}.) המתח קטן כי 0.25 V0.25\,\text{V} "הולכים לאיבוד" על ההתנגדות הפנימית.

שאלה 4 · מהמתח על הנגד אל הכא"מקצרה · קלה

סוללה לא אידאלית שההתנגדות הפנימית שלה r=0.5 Ωr=0.5\,\Omega מחוברת לנגד R=11.5 ΩR=11.5\,\Omega. מד מתח אידאלי שמחובר לקצות הנגד מראה 5.75 V5.75\,\text{V}.

א.

מה הזרם במעגל, ומהו מתח ההדקים של הסוללה?

ב.

מהו הכא"מ של הסוללה?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

I=0.5 AI=0.5\,\text{A}, V=5.75 VV=5.75\,\text{V}

I=VRR=5.7511.5=0.5 AI=\frac{V_R}{R}=\frac{5.75}{11.5}=0.5\,\text{A}

הנגד מחובר ישירות להדקי הסוללה, ולכן מתח ההדקים הוא המתח על הנגד: 5.75 V5.75\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

ε=6 V\varepsilon=6\,\text{V}

ε=V+Ir=5.75+0.5⋅0.5=6 V\varepsilon=V+Ir=5.75+0.5\cdot0.5=6\,\text{V}

טעות נפוצה: לזהות את קריאת מד המתח עם הכא"מ. כשעובר זרם, מתח ההדקים קטן מהכא"מ במפל המתח IrIr.

שאלה 5 · בדיקת סוללה בשני עומסים: מתח ההדקים בכל עומסקצרה · בינונית

טכנאי בודק מצבר של מערכת אזעקה. כשהוא מחבר למצבר נגד של 4 Ω4\,\Omega, מד מתח אידאלי שמחובר להדקי המצבר מראה 8 V8\,\text{V}. כשהוא מחליף את הנגד בנגד של 9 Ω9\,\Omega, מד המתח מראה 9 V9\,\text{V}.

א.

מצאו את הכא"מ ואת ההתנגדות הפנימית של המצבר.

ב.

מה יהיה הזרם אם הדקי המצבר יקוצרו בתיל שהתנגדותו זניחה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ε=10 V\varepsilon=10\,\text{V}, r=1 Ωr=1\,\Omega

בכל מדידה הזרם הוא I=VRI=\frac{V}{R}:

I1=84=2 A,I2=99=1 AI_1=\frac{8}{4}=2\,\text{A},\qquad I_2=\frac{9}{9}=1\,\text{A}

בשתי המדידות ε=V+Ir\varepsilon=V+Ir:

ε=8+2r,ε=9+r\varepsilon=8+2r,\qquad \varepsilon=9+r

מחסירים: r=1 Ωr=1\,\Omega, ולכן ε=10 V\varepsilon=10\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

10 A10\,\text{A}

בקצר R=0R=0, והזרם מוגבל רק על ידי ההתנגדות הפנימית:

Ishort=εr=101=10 AI_{\text{short}}=\frac{\varepsilon}{r}=\frac{10}{1}=10\,\text{A}

מתח ההדקים בקצר הוא אפס - כל הכא"מ נופל על ההתנגדות הפנימית.

שאלה 6 · ניסוי: מתח ההדקים כפונקציה של הזרםביניים · בינונית

תלמידים רצו למדוד את הכא"מ ואת ההתנגדות הפנימית של מארז סוללות שרשום עליו 4.5 V4.5\,\text{V}. הם חיברו את המארז בטור לנגד משתנה ולמד זרם, וחיברו מד מתח להדקי המארז. בכל מדידה הם שינו את הנגד המשתנה ורשמו את קריאות המדים (המדים אידאליים):

I (A)I\,(\text{A})0.30.30.60.60.90.91.21.21.51.51.81.8
V (V)V\,(\text{V})3.973.973.483.483.083.082.582.582.172.171.681.68

בנוסף, כשניתקו את הנגד המשתנה (מעגל פתוח), מד המתח הראה 4.41 V4.41\,\text{V}. כשקיצרו לרגע את המארז דרך מד הזרם בלבד, מד הזרם הראה 2.3 A2.3\,\text{A} ומד המתח 0.55 V0.55\,\text{V}.

א.

שרטטו את המעגל, ורשמו ביטוי למתח ההדקים VV של המארז כפונקציה של הזרם II, הכא"מ ε\varepsilon וההתנגדות הפנימית rr.

ב.

סרטטו גרף של VV כפונקציה של II לפי שש המדידות שבטבלה, והעבירו את הקו הישר המתאים ביותר. מצאו מהגרף את ε\varepsilon ואת rr.

ג.

מהי השגיאה היחסית של הכא"מ שנמדד, ביחס לערך הרשום על המארז?

ד.

לפי הקו שמצאתם, מה היה צריך להיות זרם הקצר? מדוע נקודת הקצר שנמדדה (2.3 A2.3\,\text{A}, 0.55 V0.55\,\text{V}) אינה נמצאת על הקו ולא על ציר II?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

V=ε−IrV=\varepsilon-Ir

במעגל: המארז, הנגד המשתנה ומד הזרם מחוברים בטור בלולאה אחת; מד המתח מחובר במקביל להדקי המארז.

לפי חוק המתחים, הכא"מ שווה לסכום מפלי המתח במעגל, ובתוך המארז יש מפל IrIr. לכן מתח ההדקים:

V=ε−IrV=\varepsilon-Ir

זו פונקציה קווית יורדת של II: נקודת החיתוך עם ציר VV היא ε\varepsilon, והשיפוע הוא −r-r.

סעיף ב

תשובה:

ε≈4.4 V\varepsilon\approx4.4\,\text{V}, r≈1.5 Ωr\approx1.5\,\Omega

הנקודות נמצאות בקירוב על קו ישר יורד. את השיפוע מחשבים משתי נקודות רחוקות על הקו (לא מנקודות הטבלה), למשל (0, 4.4)(0,\,4.4) ו-(2.0 A, 1.4 V)(2.0\,\text{A},\,1.4\,\text{V}):

slope=1.4−4.42.0−0=−1.5 Ω\text{slope}=\frac{1.4-4.4}{2.0-0}=-1.5\,\Omega

ולכן r≈1.5 Ωr\approx1.5\,\Omega.

נקודת החיתוך של הקו עם ציר VV (כאשר I=0I=0) היא V≈4.4 VV\approx4.4\,\text{V}, ולכן ε≈4.4 V\varepsilon\approx4.4\,\text{V} - בהתאמה טובה למדידת המעגל הפתוח (4.41 V4.41\,\text{V}).

סעיף ג

תשובה:

כ-2%2\%

∣4.5−4.4∣4.5⋅100%≈2.2%\frac{|4.5-4.4|}{4.5}\cdot100\%\approx2.2\%

הפער קטן; מארזים משומשים מספקים לרוב כא"מ מעט נמוך מהערך הנקוב.

סעיף ד

תשובה:

לפי הקו כ-2.9 A2.9\,\text{A}; בקצר "אמיתי" יש התנגדות לא אפסית ותנאי המארז משתנים

לפי הקו, בקצר (V=0V=0): I=εr≈4.41.5≈2.9 AI=\frac{\varepsilon}{r}\approx\frac{4.4}{1.5}\approx2.9\,\text{A}.

בפועל:

•הקצר נעשה דרך תילים ומד זרם. במדידות הרגילות ההתנגדות שלהם זניחה לעומת הנגד המשתנה, אבל בקצר היא ההתנגדות החיצונית היחידה ואינה אפס, ולכן מתח ההדקים לא יורד לאפס (0.55 V0.55\,\text{V}).

•בזרם גדול המארז מתחמם ומתרחשים בו תהליכים כימיים, וההתנגדות הפנימית גדלה (והכא"מ יורד) - המודל הקווי עם ε\varepsilon ו-rr קבועים כבר לא מדויק. לכן הנקודה מתחת לקו וזרם הקצר קטן מהצפוי.

שאלה 7 · מתח הדקים, נורה ונגד משתנה: מציאת r ושינוי הנצילותביניים · בינונית

במעגל שבתרשים מחוברים סוללה שהכא"מ שלה ε=9 V\varepsilon=9\,\text{V} והתנגדותה הפנימית rr אינה ידועה, נגד R=3 ΩR=3\,\Omega, נורה LL ונגד משתנה MNMN שהתנגדותו המרבית 12 Ω12\,\Omega והמגע הנייד (הגררה) שלו הוא PP. הקצה NN של הנגד המשתנה אינו מחובר. מד המתח VV ומד הזרם AA אידיאליים, והתנגדות הנורה אינה תלויה בזרם.

בתחילה הגררה PP נמצאת בקצה MM של הנגד המשתנה. במצב זה מד הזרם מורה 0.3 A0.3\,\text{A} ומד המתח מורה 8.1 V8.1\,\text{V}.

נצילות המעגל מוגדרת כאן כיחס בין ההספק של הנורה לבין ההספק המושקע על ידי הסוללה.

א.

חשבו את ההתנגדות הפנימית של הסוללה ואת התנגדות הנורה.

ב.

חשבו את נצילות המעגל במצב זה.

ג.

מזיזים את הגררה PP לאט מ-MM לכיוון NN. האם נצילות המעגל גדלה, קטנה או לא משתנה? נמקו בלי חישוב.

ד.

מחזירים את הגררה לקצה MM, ומחברים בתיל את הקצה NN לנקודה BB. האם ההספק המושקע על ידי הסוללה גדל, קטן או לא משתנה? האם הנורה מאירה חזק יותר או חלש יותר מאשר לפני חיבור התיל? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

r=3 Ωr=3\,\Omega, RL=24 ΩR_L=24\,\Omega

מד המתח מחובר להדקי הסוללה, ולכן הוא מודד את מתח ההדקים:

V=ε−Ir  ⇒  r=ε−VI=9−8.10.3=3 ΩV=\varepsilon-Ir\;\Rightarrow\;r=\frac{\varepsilon-V}{I}=\frac{9-8.1}{0.3}=3\,\Omega

כשהגררה בקצה MM, הזרם עובר מ-MM ישר לגררה, בלי לעבור לאורך הנגד המשתנה - ההתנגדות שלו במעגל אפס. מתח ההדקים נופל כולו על RR ועל הנורה שבטור:

R+RL=VI=8.10.3=27 Ω  ⇒  RL=27−3=24 ΩR+R_L=\frac{V}{I}=\frac{8.1}{0.3}=27\,\Omega\;\Rightarrow\;R_L=27-3=24\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

beta=80%\\beta=80\%

PL=I2RL=0.32⋅24=2.16 WPin=εI=9⋅0.3=2.7 WP_L=I^2R_L=0.3^2\cdot24=2.16\,\text{W}\qquad P_{in}=\varepsilon I=9\cdot0.3=2.7\,\text{W}
beta=PLPin=2.162.7=0.8=80%\\beta=\frac{P_L}{P_{in}}=\frac{2.16}{2.7}=0.8=80\%

(במעגל טורי זה פשוט beta=RLRL+R+r=2430\\beta=\frac{R_L}{R_L+R+r}=\frac{24}{30}.)

סעיף ג

תשובה:

קטנה

כשהגררה מתרחקת מ-MM, נכנס למעגל קטע MPMP של הנגד המשתנה, בטור לשאר הרכיבים, וההתנגדות הכוללת גדלה. במעגל טורי הזרם זהה בכל הרכיבים, ולכן כל רכיב מקבל חלק מההספק המושקע ביחס להתנגדותו:

beta=I2RLI2(RL+R+r+RMP)=RLRL+R+r+RMP\\beta=\frac{I^2R_L}{I^2(R_L+R+r+R_{MP})}=\frac{R_L}{R_L+R+r+R_{MP}}

המונה קבוע והמכנה גדל - הנצילות קטנה (למשל כש-RMP=6 ΩR_{MP}=6\,\Omega היא יורדת ל-2436≈67%\frac{24}{36}\approx67\%).

סעיף ד

תשובה:

ההספק המושקע גדל (ל-≈5.8 W\approx5.8\,\text{W}); הנורה מאירה חלש יותר

אחרי החיבור, הנגד המשתנה כולו (12 Ω12\,\Omega) מחובר בין MM לבין BB - בדיוק בין שתי הנקודות שביניהן מחוברת הנורה (הגררה נמצאת ב-MM). כלומר הנגד המשתנה מחובר במקביל לנורה. התנגדות שקולה של חיבור במקביל קטנה מכל אחת מההתנגדויות, ולכן ההתנגדות הכוללת של המעגל קטנה, הזרם בסוללה גדל וההספק המושקע Pin=εIP_{in}=\varepsilon I גדל.

הנורה: הזרם הגדול יותר מגדיל את המתח על rr ועל RR, ולכן המתח שנשאר לצירוף המקבילי - וזה המתח על הנורה - קטן. הנורה מאירה חלש יותר.

בדיקה במספרים:

R∥=12⋅2412+24=8 ΩI=93+3+8≈0.64 AR_{\parallel}=\frac{12\cdot24}{12+24}=8\,\Omega\qquad I=\frac{9}{3+3+8}\approx0.64\,\text{A}
Pin=9⋅0.64≈5.8 W>2.7 WVL=0.64⋅8≈5.1 V<7.2 VP_{in}=9\cdot0.64\approx5.8\,\text{W}>2.7\,\text{W}\qquad V_L=0.64\cdot8\approx5.1\,\text{V}<7.2\,\text{V}

טעות נפוצה: לחשוב שכיוון שהסוללה מספקת יותר הספק גם הנורה מקבלת יותר - הזרם הנוסף עובר בנגד המשתנה, לא בנורה.

שאלה 8 · ארבעה תאים זהים: בטור, במקביל או בחיבור מעורב?ביניים · קשה

בידי תלמיד ארבעה תאים זהים, לכל אחד כא"מ ε=1.5 V\varepsilon=1.5\,\text{V} והתנגדות פנימית r=0.6 Ωr=0.6\,\Omega. הוא רוצה להעביר זרם גדול ככל האפשר דרך נגד חיצוני RR, ויכול לחבר את התאים בשלוש דרכים: כל הארבעה בטור; כל הארבעה במקביל; או שני זוגות - בכל זוג שני תאים בטור, ושני הזוגות במקביל זה לזה.

א.

הראו שעבור nn תאים זהים (כא"מ ε\varepsilon והתנגדות פנימית rr לכל אחד), חיבור כולם בטור וחיבור כולם במקביל נותנים בנגד RR אותו זרם בדיוק כאשר R=rR=r, בלי קשר ל-nn.

ב.

עבור R=0.6 ΩR=0.6\,\Omega, חשבו את הזרם בנגד בכל אחת משלוש הדרכים. איזו הכי טובה?

ג.

עבור R=2.4 ΩR=2.4\,\Omega, איזו דרך נותנת את הזרם הגדול ביותר? מה המשותף לדרך הטובה ביותר בסעיף ב ובסעיף הזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

nεR+nr=εR+r/n  ⇔  R=r\frac{n\varepsilon}{R+nr}=\frac{\varepsilon}{R+r/n}\;\Leftrightarrow\;R=r

בטור: הכא"מ וההתנגדויות הפנימיות מצטרפים: εeq=nε\varepsilon_{eq}=n\varepsilon, req=nrr_{eq}=nr, ולכן Is=nεR+nrI_s=\frac{n\varepsilon}{R+nr}.

במקביל: כל התאים בין אותם שני הדקים, ולכן εeq=ε\varepsilon_{eq}=\varepsilon, וההתנגדויות הפנימיות במקביל: req=rnr_{eq}=\frac{r}{n}, ולכן Ip=εR+r/nI_p=\frac{\varepsilon}{R+r/n}.

משווים:

nεR+nr=εR+r/n  ⇒  nR+r=R+nr  ⇒  (n−1)R=(n−1)r  ⇒  R=r\frac{n\varepsilon}{R+nr}=\frac{\varepsilon}{R+r/n}\;\Rightarrow\;nR+r=R+nr\;\Rightarrow\;(n-1)R=(n-1)r\;\Rightarrow\;R=r

(עבור n>1n>1). כש-R>rR>r החיבור בטור נותן זרם גדול יותר, וכש-R<rR<r - החיבור במקביל.

סעיף ב

תשובה:

בטור: 2 A2\,\text{A}; במקביל: 2 A2\,\text{A}; מעורב: 2.5 A2.5\,\text{A} - המעורב הכי טוב

Is=4⋅1.50.6+4⋅0.6=63=2 A,Ip=1.50.6+0.15=2 AI_s=\frac{4\cdot1.5}{0.6+4\cdot0.6}=\frac{6}{3}=2\,\text{A},\qquad I_p=\frac{1.5}{0.6+0.15}=2\,\text{A}

(כצפוי מסעיף א, כי R=rR=r.)

מעורב: כל זוג בטור הוא מקור של 3 V3\,\text{V} עם 1.2 Ω1.2\,\Omega. שני זוגות זהים במקביל: εeq=3 V\varepsilon_{eq}=3\,\text{V}, req=0.6 Ωr_{eq}=0.6\,\Omega:

Im=30.6+0.6=2.5 AI_m=\frac{3}{0.6+0.6}=2.5\,\text{A}

החיבור המעורב טוב משני החיבורים ה"טהורים", אף שהם שווים זה לזה.

סעיף ג

תשובה:

בטור (1.25 A1.25\,\text{A}; מעורב 1 A1\,\text{A}, במקביל ≈0.59 A\approx0.59\,\text{A}). בשני המקרים הדרך הטובה היא זו שבה ההתנגדות הפנימית השקולה שווה ל-RR

Is=62.4+2.4=1.25 A,Im=32.4+0.6=1 A,Ip=1.52.4+0.15≈0.59 AI_s=\frac{6}{2.4+2.4}=1.25\,\text{A},\quad I_m=\frac{3}{2.4+0.6}=1\,\text{A},\quad I_p=\frac{1.5}{2.4+0.15}\approx0.59\,\text{A}

החיבור בטור הוא הטוב ביותר.

המשותף: בסעיף ב ההתנגדות הפנימית השקולה של החיבור המעורב היא 0.6 Ω=R0.6\,\Omega=R, וכאן ההתנגדות הפנימית השקולה של החיבור בטור היא 2.4 Ω=R2.4\,\Omega=R. בשני המקרים הזרם הגדול ביותר מתקבל בחיבור שבו req=Rr_{eq}=R. עם אותם ארבעה תאים, כל חיבור שמגדיל את הכא"מ השקול מגדיל גם את reqr_{eq}, והפשרה הטובה ביותר ביניהם היא כשההתנגדות הפנימית מתאימה לעומס.

טעות נפוצה: לחשוב ש"בטור תמיד יותר חזק" כי הכא"מ גדול יותר - כשהעומס קטן, ההתנגדות הפנימית הגדולה של החיבור בטור מבטלת את היתרון.

שאלה 9 · מתח הדקים כתלות בזרם: כא"מ והתנגדות פנימית מגרף ישירבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמידה הרכיבה מעגל הכולל מקור מתח שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית rr אינם ידועים, נגד משתנה עם גררה SS, מד זרם אידיאלי, ווולטמטר אידיאלי המחובר להדקי המקור (ראו תרשים).

התלמידה הזיזה את הגררה, ורשמה בכל פעם את הזרם II ואת המתח VV על הדקי המקור.

א.

הראו כי המתח על הדקי המקור מקיים V=ε−IrV=\varepsilon-Ir.

ב.

תוצאות המדידות:

I (A)I\,(\text{A})0.50.51.01.01.51.52.02.02.52.5
V (V)V\,(\text{V})6.86.85.955.955.35.34.454.453.753.75
(1)

סרטטו דיאגרמת פיזור של המתח VV כתלות בזרם II.

(2)

הוסיפו לדיאגרמה את הישר המתאים לה ביותר (קו מגמה).

ג.

היעזרו בקו המגמה –

(1)

מצאו את הכא"מ ε\varepsilon של המקור.

(2)

מצאו את ההתנגדות הפנימית rr של המקור.

ד.

התלמידה כיוונה את הגררה כך שמד הזרם הראה 1.2 A1.2\,\text{A}. חשבו את המתח שהראה הוולטמטר, את ההספק המתפתח בנגד המשתנה ואת התנגדות החלק הפעיל שלו.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

ε=IR+Ir\varepsilon=IR+Ir ו־V=IRV=IR ⇒\Rightarrow V=ε−IrV=\varepsilon-Ir

המעגל הוא לולאה אחת. לפי חוק המתחים של קירכהוף:

ε=IR+Ir\varepsilon=IR+Ir

כאשר RR – התנגדות החלק הפעיל של הנגד המשתנה. הוולטמטר מחובר להדקי המקור, ובין ההדקים מחוץ למקור נמצא רק הנגד, ולכן V=IRV=IR. מציבים:

V=ε−IrV=\varepsilon-Ir

המשמעות: מתוך הכא"מ, "נופל" חלק IrIr על ההתנגדות הפנימית, והשאר הוא מתח ההדקים.

סעיף ב(1)

תשובה:

חמש נקודות: (0.5,6.8)(0.5,6.8), (1.0,5.95)(1.0,5.95), (1.5,5.3)(1.5,5.3), (2.0,4.45)(2.0,4.45), (2.5,3.75)(2.5,3.75).

ציר אופקי: II באמפר (מ־00 עד 33). ציר אנכי: VV בוולט (מ־00 עד 88). מתחילים מאפס, כדי שנוכל לקרוא את החיתוך עם הציר האנכי.

I (A)V (V)0.00.51.01.52.02.53.0012345678

סעיף ב(2)

תשובה:

קו ישר יורד: V≈7.5−1.5IV\approx 7.5-1.5I.

מעבירים קו ישר אחד בין הנקודות, כך שהן מפוזרות סביבו משני צדיו בערך באופן שווה, וממשיכים אותו עד הציר האנכי.

I (A)V (V)0.00.51.01.52.02.53.0012345678

סעיף ג(1)

תשובה:

ε≈7.5 V\varepsilon\approx 7.5\,\text{V}

לפי V=ε−IrV=\varepsilon-Ir, כאשר I=0I=0 מתקיים V=εV=\varepsilon. לכן הכא"מ הוא החיתוך של קו המגמה עם הציר האנכי:

ε≈7.5 V\varepsilon\approx 7.5\,\text{V}

סעיף ג(2)

תשובה:

r≈1.5 Ωr\approx 1.5\,\Omega

לפי V=ε−rIV=\varepsilon-rI, שיפוע הקו הוא −r-r. משתי נקודות על הקו, (0.5 A, 6.75 V)(0.5\,\text{A},\,6.75\,\text{V}) ו־(2.5 A, 3.75 V)(2.5\,\text{A},\,3.75\,\text{V}):

שיפוע=3.75−6.752.5−0.5=−3.02.0=−1.5 Ω\text{שיפוע}=\frac{3.75-6.75}{2.5-0.5}=\frac{-3.0}{2.0}=-1.5\,\Omega
r=1.5 Ωr=1.5\,\Omega

טעות נפוצה: לחשב את השיפוע משתי נקודות מהטבלה במקום משתי נקודות על הקו.

סעיף ד

תשובה:

V≈5.7 VV\approx 5.7\,\text{V}, P≈6.8 WP\approx 6.8\,\text{W}, R≈4.75 ΩR\approx 4.75\,\Omega

מתח ההדקים – לפי V=ε−IrV=\varepsilon-Ir עם הערכים שמצאנו מקו המגמה:

V=ε−Ir=7.5−1.2⋅1.5=5.7 VV=\varepsilon-Ir=7.5-1.2\cdot 1.5=5.7\,\text{V}

ההספק בנגד – הוולטמטר מחובר להדקי המקור, ומחוץ למקור נמצא רק הנגד, ולכן המתח על הנגד שווה למתח ההדקים:

P=IV=1.2⋅5.7≈6.8 WP=IV=1.2\cdot 5.7\approx 6.8\,\text{W}

התנגדות החלק הפעיל (חוק אוהם):

R=VI=5.71.2=4.75 ΩR=\frac{V}{I}=\frac{5.7}{1.2}=4.75\,\Omega

שאלה 10 · מקור מתח ונגד משתנה: מתח הדקים, חיבור במקביל וקצרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל המתואר בתרשים מקור מתח בעל כא"מ ε=6 V\varepsilon=6\,\text{V} והתנגדות פנימית r=1 Ωr=1\,\Omega, מד זרם אידיאלי AA, מד מתח אידיאלי VV המחובר להדקי המקור, ונגד משתנה MNMN. הזרם נכנס לנגד המשתנה בקצה MM ויוצא דרך המגע הנייד PP, כך שההתנגדות שבמעגל היא של הקטע MPMP.

נגד R2=20 ΩR_2=20\,\Omega מחובר עם מפסק SS במקביל לנגד המשתנה. בתחילה המפסק SS פתוח, והמגע הנייד מוצב כך ש־RMP=5 ΩR_{MP}=5\,\Omega.

א.

חשבו את הוריית מד הזרם.

ב.

חשבו את הוריית מד המתח, והסבירו מדוע היא קטנה מהכא"מ.

ג.

סוגרים את המפסק SS (המגע הנייד לא זז). חשבו את הוריית מד הזרם ואת הוריית מד המתח במצב זה.

ד.

המפסק SS סגור. מזיזים את המגע הנייד PP לעבר NN.

קבעו כיצד ישתנו הוריית מד הזרם והוריית מד המתח (יגדלו, יקטנו או לא ישתנו). נמקו.

ה.

המפסק SS סגור. מזיזים את המגע הנייד PP עד הקצה MM (כך ש־RMP=0R_{MP}=0).

קבעו מה יורו מד הזרם ומד המתח, ומה יהיה הזרם בנגד R2R_2. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

I=1 AI=1\,\text{A}

המפסק פתוח, ולכן המעגל הוא לולאה אחת: המקור (עם rr) והקטע MPMP בטור. ההתנגדות הכוללת RMP+rR_{MP}+r, ולפי חוק אוהם לכל המעגל:

I=εRMP+r=65+1=1 AI=\frac{\varepsilon}{R_{MP}+r}=\frac{6}{5+1}=1\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

V=5 VV=5\,\text{V}

מתח ההדקים מדף הנוסחאות:

Vab=ε−Ir=6−1⋅1=5 VV_{ab}=\varepsilon-Ir=6-1\cdot 1=5\,\text{V}

(כמו המתח על הנגד: IRMP=1⋅5=5 VIR_{MP}=1\cdot 5=5\,\text{V}.)

ההוריה קטנה מהכא"מ כי כשעובר זרם במקור, חלק מהאנרגייה שהמקור מספק לכל יחידת מטען "נופל" על ההתנגדות הפנימית שלו – מפל מתח של Ir=1 VIr=1\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

I=1.2 AI=1.2\,\text{A}, V=4.8 VV=4.8\,\text{V}

כעת R2R_2 מחובר במקביל לקטע MPMP. ההתנגדות השקולה מדף הנוסחאות:

1Req=1RMP+1R2=15+120=14  ⇒  Req=4 Ω\frac{1}{R_{eq}}=\frac{1}{R_{MP}}+\frac{1}{R_2}=\frac15+\frac1{20}=\frac14\;\Rightarrow\;R_{eq}=4\,\Omega

הזרם במד הזרם (הזרם הכולל):

I=εReq+r=64+1=1.2 AI=\frac{\varepsilon}{R_{eq}+r}=\frac{6}{4+1}=1.2\,\text{A}

מתח ההדקים:

V=ε−Ir=6−1.2⋅1=4.8 VV=\varepsilon-Ir=6-1.2\cdot 1=4.8\,\text{V}

(דרך MPMP עובר 4.85=0.96 A\frac{4.8}{5}=0.96\,\text{A} ודרך R2R_2 עובר 4.820=0.24 A\frac{4.8}{20}=0.24\,\text{A}.)

טעות נפוצה: לחשוב שמתח ההדקים לא משתנה כשמוסיפים ענף במקביל – הזרם הכולל גדל, ולכן גדל המפל על rr.

סעיף ד

תשובה:

מד הזרם יקטן; מד המתח יגדל.

כש־PP זז לעבר NN הקטע MPMP מתארך, ו־RMPR_{MP} גדל. ההתנגדות השקולה של הצירוף המקבילי

Req=RMPR2RMP+R2R_{eq}=\frac{R_{MP}R_2}{R_{MP}+R_2}

גדלה גם היא (הגדלת אחת ההתנגדויות בצירוף מקבילי מגדילה את השקולה).

מד הזרם – יקטן: I=εReq+rI=\frac{\varepsilon}{R_{eq}+r}, והמכנה גדל.

מד המתח – יגדל: V=ε−IrV=\varepsilon-Ir, והזרם קטן – המפל על ההתנגדות הפנימית קטן.

סעיף ה

תשובה:

I=6 AI=6\,\text{A}, V=0V=0, ובנגד R2R_2 לא עובר זרם.

כש־RMP=0R_{MP}=0 הנגד המשתנה הוא תיל חסר התנגדות, והוא מחובר במקביל ל־R2R_2. ההתנגדות השקולה:

Req=0⋅R20+R2=0R_{eq}=\frac{0\cdot R_2}{0+R_2}=0

כלומר המקור מקוצר: כל הזרם עובר בדרך חסרת ההתנגדות.

מד הזרם: I=ε0+r=61=6 AI=\frac{\varepsilon}{0+r}=\frac{6}{1}=6\,\text{A} (זרם הקצר – מוגבל רק על ידי ההתנגדות הפנימית).

מד המתח: V=ε−Ir=6−6⋅1=0V=\varepsilon-Ir=6-6\cdot 1=0.

הזרם ב־R2R_2: המתח על R2R_2 שווה למתח על הענף המקביל, 00, ולכן לפי חוק אוהם I2=020=0I_2=\frac{0}{20}=0.

טעות נפוצה: לחשוב שהזרם מתחלק בין שני הענפים גם עכשיו – הזרם בוחר בכל ענף לפי חוק אוהם, ובענף שהמתח עליו אפס ויש בו התנגדות לא עובר זרם.

שאלה 11 · הספק מנוצל ונצילות של מקור מתח עם התנגדות פנימיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מקור מתח בעל כא"מ ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדות פנימית r=4 Ωr=4\,\Omega מחובר לנגד RR שאפשר לבחור את התנגדותו. במעגל מד זרם אידיאלי AA, ומד מתח אידיאלי VV מחובר להדקי המקור (ראו תרשים).

א.

בוחרים R=8 ΩR=8\,\Omega. חשבו את הוריית מד הזרם ואת הוריית מד המתח.

ב.

עבור R=8 ΩR=8\,\Omega, חשבו את ההספק המנוצל (ההספק על הנגד RR), את ההספק שהמקור מפיק, ואת נצילות המקור.

ג.

העתיקו את הטבלה למחברתכם והשלימו את ההספק המנוצל עבור כל התנגדות. קבעו עבור איזו התנגדות מבין ארבע ההתנגדויות ההספק המנוצל הוא הגדול ביותר.

R (Ω)R\,(\Omega)1144881212
Peff (W)P_{\text{eff}}\,(\text{W})88
ד.

הראו שכאשר R=rR=r נצילות המקור היא 50%50\%, לכל ערך של ε\varepsilon ו־rr.

ה.

תלמיד טוען: "כאשר R=4 ΩR=4\,\Omega ההספק המנוצל הוא הגדול ביותר, ולכן זה גם המצב שבו המקור מבזבז הכי מעט הספק".

קבעו אם הטענה נכונה. נמקו בעזרת חישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

I=1 AI=1\,\text{A}, V=8 VV=8\,\text{V}

לפי חוק אוהם למעגל כולו (הנגד וההתנגדות הפנימית בטור):

I=εR+r=128+4=1 AI=\frac{\varepsilon}{R+r}=\frac{12}{8+4}=1\,\text{A}

מתח ההדקים מדף הנוסחאות:

V=ε−Ir=12−1⋅4=8 VV=\varepsilon-Ir=12-1\cdot 4=8\,\text{V}

(בדיקה: IR=1⋅8=8 VIR=1\cdot 8=8\,\text{V} ✓.)

סעיף ב

תשובה:

Peff=8 WP_{\text{eff}}=8\,\text{W}, Pin=12 WP_{\text{in}}=12\,\text{W}, beta≈67%\\beta\approx 67\%

ההספק המנוצל (מדף הנוסחאות P=VABIP=V_{AB}I):

Peff=VI=8⋅1=8 WP_{\text{eff}}=VI=8\cdot 1=8\,\text{W}

ההספק המושקע – ההספק שהמקור מפיק:

Pin=εI=12⋅1=12 WP_{\text{in}}=\varepsilon I=12\cdot 1=12\,\text{W}

ההפרש, 4 W4\,\text{W}, מתבזבז בהתנגדות הפנימית (I2r=1⋅4=4 WI^2r=1\cdot 4=4\,\text{W} ✓).

הנצילות מדף הנוסחאות:

beta=PeffPin=812≈0.67=67%\\beta=\frac{P_{\text{eff}}}{P_{\text{in}}}=\frac{8}{12}\approx 0.67=67\%

סעיף ג

תשובה:

5.76, 9, 8, 6.75 W5.76,\ 9,\ 8,\ 6.75\,\text{W}; המרבי ב־R=4 Ω=rR=4\,\Omega=r.

לכל התנגדות: I=εR+rI=\frac{\varepsilon}{R+r} ו־Peff=I2RP_{\text{eff}}=I^2R.

- R=1 ΩR=1\,\Omega: I=125=2.4 AI=\frac{12}{5}=2.4\,\text{A}, P=2.42⋅1=5.76 WP=2.4^2\cdot 1=5.76\,\text{W}

- R=4 ΩR=4\,\Omega: I=128=1.5 AI=\frac{12}{8}=1.5\,\text{A}, P=1.52⋅4=9 WP=1.5^2\cdot 4=9\,\text{W}

- R=8 ΩR=8\,\Omega: P=8 WP=8\,\text{W} (סעיף ב)

- R=12 ΩR=12\,\Omega: I=1216=0.75 AI=\frac{12}{16}=0.75\,\text{A}, P=0.752⋅12=6.75 WP=0.75^2\cdot 12=6.75\,\text{W}

R (Ω)R\,(\Omega)1144881212
Peff (W)P_{\text{eff}}\,(\text{W})5.765.7699886.756.75

ההספק המנוצל הגדול ביותר מתקבל עבור R=4 ΩR=4\,\Omega – כאשר ההתנגדות החיצונית שווה להתנגדות הפנימית. כשההתנגדות קטנה מדי – הזרם גדול, אבל המתח על הנגד קטן; כשהיא גדולה מדי – הזרם קטן.

סעיף ד

תשובה:

beta=I2RI2(R+r)=RR+r=r2r=12\\beta=\frac{I^2R}{I^2(R+r)}=\frac{R}{R+r}=\frac{r}{2r}=\frac12

דרך RR ודרך rr עובר אותו זרם II. ההספק המנוצל I2RI^2R, וההספק שהמקור מפיק εI=I(R+r)I=I2(R+r)\varepsilon I=I(R+r)I=I^2(R+r). לכן

beta=I2RI2(R+r)=RR+r\\beta=\frac{I^2R}{I^2(R+r)}=\frac{R}{R+r}

כאשר R=rR=r:

beta=r2r=12=50%\\beta=\frac{r}{2r}=\frac12=50\%

התוצאה אינה תלויה ב־ε\varepsilon או בגודל של rr. (במספרים: 912⋅1.5=918=50%\frac{9}{12\cdot 1.5}=\frac{9}{18}=50\% ✓.)

סעיף ה

תשובה:

לא נכונה. ב־R=4 ΩR=4\,\Omega מתבזבזים 9 W9\,\text{W}; למשל ב־R=12 ΩR=12\,\Omega רק 2.25 W2.25\,\text{W} (נצילות 75%75\%).

קביעה: הטענה לא נכונה.

נימוק: ההספק המתבזבז הוא ההספק בהתנגדות הפנימית, Pr=I2rP_r=I^2r, והוא תלוי רק בזרם:

- R=4 ΩR=4\,\Omega: Pr=1.52⋅4=9 WP_r=1.5^2\cdot 4=9\,\text{W} (שווה להספק המנוצל, נצילות 50%50\%).

- R=12 ΩR=12\,\Omega: Pr=0.752⋅4=2.25 WP_r=0.75^2\cdot 4=2.25\,\text{W}, ונצילות beta=RR+r=1216=75%\\beta=\frac{R}{R+r}=\frac{12}{16}=75\%.

ככל ש־RR גדול יותר הזרם קטן יותר, ההפסד בהתנגדות הפנימית קטן והנצילות גדלה – אבל ההספק המנוצל קטן. הספק מנוצל מרבי ונצילות מרבית הם שני מצבים שונים.

שאלה 12 · בדיקת סוללה: כא"מ, התנגדות פנימית, הספק ונצילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמידה בדקה סוללה במעגל שבתרשים: מד־מתח אידיאלי VV מחובר להדקי הסוללה, ונגד R=4.0 ΩR=4.0\,\Omega מחובר אליה דרך מפסק SS. הכא"מ של הסוללה ε\varepsilon והתנגדותה הפנימית rr.

כאשר המפסק פתוח, הוריית מד־המתח היא 9.0 V9.0\,\text{V}. כאשר המפסק סגור, הוריית מד־המתח היא 7.2 V7.2\,\text{V}.

א.

מהו הכא"מ של הסוללה? נמקו.

ב.

חשבו את הזרם במעגל כאשר המפסק סגור, ואת ההתנגדות הפנימית rr של הסוללה.

ג.

חשבו את ההספק המנוצל בנגד RR, את ההספק המבוזבז בסוללה ואת נצילות המעגל.

ד.

תלמיד אחר טען שאם מחליפים את הנגד RR בנגד R′=0.25 ΩR'=0.25\,\Omega, ההספק המנוצל בנגד יהיה אותו הספק.

(1)

בדקו בחישוב את טענת התלמיד.

(2)

השוו את ההספק המבוזבז בסוללה ואת הנצילות בשני המקרים. איזה נגד עדיף? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

ε=9.0 V\varepsilon=9.0\,\text{V}

כאשר המפסק פתוח אין זרם במעגל (מד־המתח אידיאלי ואינו מושך זרם). לפי נוסחת מתח ההדקים:

Vab=ε−Ir=ε−0=εV_{ab}=\varepsilon-Ir=\varepsilon-0=\varepsilon

לכן מד־המתח מראה את הכא"מ: ε=9.0 V\varepsilon=9.0\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

I=1.8 AI=1.8\,\text{A}; r=1.0 Ωr=1.0\,\Omega

כשהמפסק סגור, מד־המתח מודד את מתח ההדקים, שהוא גם המתח על RR:

I=VR=7.24.0=1.8 AI=\frac{V}{R}=\frac{7.2}{4.0}=1.8\,\text{A}

מתח ההדקים:

Vab=ε−Ir  ⇒  r=ε−VabI=9.0−7.21.8=1.0 ΩV_{ab}=\varepsilon-Ir\;\Rightarrow\;r=\frac{\varepsilon-V_{ab}}{I}=\frac{9.0-7.2}{1.8}=1.0\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

PR≈13 WP_R\approx 13\,\text{W} (12.96 W12.96\,\text{W}); Pr≈3.2 WP_r\approx 3.2\,\text{W}; beta=80%\\beta=80\%

PR=VI=7.2⋅1.8=12.96 WP_R=VI=7.2\cdot 1.8=12.96\,\text{W}
Pr=I2r=1.82⋅1.0=3.24 WP_r=I^2r=1.8^2\cdot 1.0=3.24\,\text{W}

ההספק המושקע (הכולל): Pin=εI=9.0⋅1.8=16.2 WP_{in}=\varepsilon I=9.0\cdot 1.8=16.2\,\text{W} (ואכן 12.96+3.24=16.212.96+3.24=16.2).

הנצילות מדף הנוסחאות:

beta=PeffPin=12.9616.2=0.80=80%\\beta=\frac{P_{eff}}{P_{in}}=\frac{12.96}{16.2}=0.80=80\%

סעיף ד(1)

תשובה:

הטענה נכונה: I′=7.2 AI'=7.2\,\text{A} ו־P′=12.96 WP'=12.96\,\text{W}.

I′=εR′+r=9.00.25+1.0=7.2 AI'=\frac{\varepsilon}{R'+r}=\frac{9.0}{0.25+1.0}=7.2\,\text{A}
P′=I′2R′=7.22⋅0.25=12.96 WP'=I'^2R'=7.2^2\cdot 0.25=12.96\,\text{W}

זהה להספק בסעיף ג – הטענה נכונה. (כשהעומס קטן, הזרם גדל, ו־I2RI^2R יכול לצאת שווה.)

סעיף ד(2)

תשובה:

עם R′R': מבוזבז 51.84 W51.84\,\text{W} (פי 16), נצילות 20%20\%; עדיף R=4 ΩR=4\,\Omega.

Pr′=I′2r=7.22⋅1.0=51.84 WP'_r=I'^2r=7.2^2\cdot 1.0=51.84\,\text{W}

פי 51.843.24=16\frac{51.84}{3.24}=16 מאשר עם RR (כי הזרם גדול פי 4).

beta′=12.969.0⋅7.2=12.9664.8=0.20=20%\\beta'=\frac{12.96}{9.0\cdot 7.2}=\frac{12.96}{64.8}=0.20=20\%

עדיף הנגד R=4 ΩR=4\,\Omega: אותו הספק מנוצל, אבל הסוללה מבזבזת הרבה פחות אנרגייה (ומתחממת הרבה פחות), והנצילות 80%80\% לעומת 20%20\%.

שאלה 13 · מתח הדקים של סוללה: טבלת מדידות, גרף וקצרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדי לבדוק סוללה הרכיבו תלמידים את המעגל שבתרשים: הסוללה (מקור מתח בעל כא"מ ε\varepsilon והתנגדות פנימית rr), מד־זרם אידיאלי AA, נגד משתנה MKMK שהזרם נכנס אליו בקצה MM ויוצא ממנו דרך המגע הנייד PP, ומד־מתח אידיאלי VV המחובר להדקי הסוללה.

התלמידים הזיזו את המגע הנייד, ורשמו בכל פעם את הוריית מד־הזרם ואת הוריית מד־המתח:

I (A)I\,(\text{A})0.40.40.80.81.21.21.61.62.02.0
V (V)V\,(\text{V})5.705.705.335.335.065.064.704.704.414.41
א.

רשמו את הביטוי למתח ההדקים VV כפונקציה של הזרם II, והסבירו מדוע מתח ההדקים קטן כשהזרם גדל. באיזו מן המדידות הייתה ההתנגדות של הנגד המשתנה הגדולה ביותר?

ב.

סרטטו במחברתכם דיאגרמת פיזור של VV כפונקציה של II, והוסיפו את הישר המתאים לה ביותר (קו מגמה).

ג.

היעזרו בקו המגמה ומצאו את הכא"מ ε\varepsilon ואת ההתנגדות הפנימית rr של הסוללה.

ד.

חשבו את ההתנגדות של הנגד המשתנה במדידה שבה הזרם היה 0.8 A0.8\,\text{A}.

ה.

מזיזים את המגע הנייד עד הקצה MM. חשבו את הוריית מד־הזרם ואת הוריית מד־המתח במצב זה, וחשבו את ההספק המתפתח בתוך הסוללה. הסבירו מדוע מצב כזה מזיק לסוללה.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

V=ε−IrV=\varepsilon-Ir; ככל שהזרם גדל, מפל המתח IrIr בתוך הסוללה גדל. ההתנגדות הגדולה ביותר – במדידה I=0.4 AI=0.4\,\text{A}.

מדף הנוסחאות, מתח ההדקים:

V=ε−IrV=\varepsilon-Ir

חלק מהכא"מ "נופל" על ההתנגדות הפנימית של הסוללה. מפל המתח הזה, IrIr, גדל עם הזרם, ולכן מתח ההדקים קטן.

הנגד המשתנה הוא ההתנגדות החיצונית היחידה במעגל, ולפי I=εr+RMPI=\frac{\varepsilon}{r+R_{MP}} הזרם הקטן ביותר מתאים להתנגדות הגדולה ביותר: המדידה I=0.4 AI=0.4\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

קו ישר יורד: V≈6.0−0.80IV\approx 6.0-0.80I.

ציר אופקי: II מ־00 עד 2.5 A2.5\,\text{A}. ציר אנכי: VV מ־00 (או מ־44) עד 6.5 V6.5\,\text{V}. מסמנים את חמש הנקודות ומעבירים קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו, וממשיכים אותו עד ציר המתח.

I (A)V (V)0.00.20.40.60.81.01.21.41.61.82.02.22.42.63.53.84.04.34.54.85.05.35.55.86.06.36.5

סעיף ג

תשובה:

ε≈6.0 V\varepsilon\approx 6.0\,\text{V}, r≈0.80 Ωr\approx 0.80\,\Omega

משווים את משוואת הקו לנוסחה V=ε−IrV=\varepsilon-Ir: החיתוך עם ציר המתח הוא ε\varepsilon, והשיפוע הוא −r-r.

השיפוע – משתי נקודות על הקו (לא מנקודות הטבלה), למשל (0, 6.0)(0,\,6.0) ו־(2.5 A, 4.0 V)(2.5\,\text{A},\,4.0\,\text{V}):

שיפוע=4.0−6.02.5−0=−0.80 Ω  ⇒  r=0.80 Ω\text{שיפוע}=\frac{4.0-6.0}{2.5-0}=-0.80\,\Omega\;\Rightarrow\;r=0.80\,\Omega

החיתוך: ε≈6.0 V\varepsilon\approx 6.0\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

RMP≈6.7 ΩR_{MP}\approx 6.7\,\Omega

מד־הזרם אידיאלי, ולכן מתח ההדקים שווה למתח על הנגד המשתנה. לפי חוק אוהם:

RMP=VI=5.330.8≈6.7 ΩR_{MP}=\frac{V}{I}=\frac{5.33}{0.8}\approx 6.7\,\Omega

(בדיקה: I=εr+RMP=6.00.8+6.7=0.8 AI=\frac{\varepsilon}{r+R_{MP}}=\frac{6.0}{0.8+6.7}=0.8\,\text{A} ✓.)

סעיף ה

תשובה:

I=7.5 AI=7.5\,\text{A}, V=0V=0; ההספק בתוך הסוללה 45 W45\,\text{W} – כל האנרגייה הופכת לחום בתוך הסוללה.

כשהמגע ב־MM ההתנגדות של הנגד המשתנה אפס – זהו קצר. ההתנגדות היחידה במעגל היא rr:

I=εr=6.00.8=7.5 AI=\frac{\varepsilon}{r}=\frac{6.0}{0.8}=7.5\,\text{A}

מתח ההדקים:

V=ε−Ir=6.0−7.5⋅0.8=0V=\varepsilon-Ir=6.0-7.5\cdot 0.8=0

(גם לפי הגרף: זו נקודת החיתוך של קו המגמה עם ציר הזרם.)

ההספק המתפתח בתוך הסוללה, P=IVP=IV על ההתנגדות הפנימית, P=I2rP=I^2r:

P=7.52⋅0.8=45 WP=7.5^2\cdot 0.8=45\,\text{W}

כל ההספק של הסוללה (εI=6⋅7.5=45 W\varepsilon I=6\cdot 7.5=45\,\text{W}) הופך לחום בתוכה – היא מתחממת מאוד ומתרוקנת מהר, בלי שום תועלת במעגל החיצוני.

שאלה 14 · סוללה עם התנגדות פנימית: מפסק פתוח, נגד, נגד נוסף וקצרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים מחוברים סוללה שהכא"מ שלה ε\varepsilon והתנגדותה הפנימית r=1.5 Ωr=1.5\,\Omega, מפסק SS, מד־זרם אידיאלי, נגד RR שאפשר להחליף, ומד־מתח אידיאלי המחובר בין הדקי הסוללה.

א.

כאשר המפסק SS פתוח, הוריית המד־מתח היא 9.0 V9.0\,\text{V}. מהו הכא"מ של הסוללה? הסבירו.

ב.

סוגרים את המפסק. הנגד במעגל הוא R=6 ΩR=6\,\Omega. חשבו את הוריית המד־זרם ואת הוריית המד־מתח.

ג.

מחליפים את הנגד בנגד אחר. כעת הוריית המד־מתח היא 7.5 V7.5\,\text{V}. חשבו את הזרם במעגל ואת ההתנגדות של הנגד החדש.

ד.

מחזירים למעגל את הנגד R=6 ΩR=6\,\Omega, ומחברים אליו במקביל נגד נוסף שהתנגדותו 6 Ω6\,\Omega.

קבעו אם הוריית המד־מתח גדלה או קטנה לעומת סעיף ב, וחשבו אותה.

ה.

מחברים בטעות תיל עבה, שהתנגדותו זניחה, ישירות בין הדקי הסוללה (קצר), כשהמפסק סגור.

חשבו את הזרם שעובר דרך הסוללה ואת הוריית המד־מתח. הסבירו מדוע קצר כזה מסוכן לסוללה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

ε=9.0 V\varepsilon=9.0\,\text{V}

כאשר המפסק פתוח, לא זורם זרם דרך הסוללה (המד־מתח אידיאלי – התנגדותו אין־סופית, ודרכו אין זרם).

מדף הנוסחאות Vab=ε−rIV_{ab}=\varepsilon-rI, ועם I=0I=0:

V=ε=9.0 VV=\varepsilon=9.0\,\text{V}

כלומר במעגל פתוח מתח ההדקים שווה לכא"מ – כך מודדים כא"מ.

סעיף ב

תשובה:

I=1.2 AI=1.2\,\text{A}, V=7.2 VV=7.2\,\text{V}

מחוק המתחים של קירכהוף למעגל כולו (Σε=ΣIR\Sigma\varepsilon=\Sigma IR):

ε=I(R+r)  ⇒  I=εR+r=9.06+1.5=1.2 A\varepsilon=I(R+r)\;\Rightarrow\;I=\frac{\varepsilon}{R+r}=\frac{9.0}{6+1.5}=1.2\,\text{A}

מתח ההדקים:

V=ε−rI=9.0−1.5⋅1.2=7.2 VV=\varepsilon-rI=9.0-1.5\cdot 1.2=7.2\,\text{V}

(בדיקה: V=IR=1.2⋅6=7.2 VV=IR=1.2\cdot 6=7.2\,\text{V}.)

סעיף ג

תשובה:

I=1.0 AI=1.0\,\text{A}, R=7.5 ΩR=7.5\,\Omega

המתח על ההתנגדות הפנימית הוא ההפרש בין הכא"מ למתח ההדקים:

V=ε−rI  ⇒  I=ε−Vr=9.0−7.51.5=1.0 AV=\varepsilon-rI\;\Rightarrow\;I=\frac{\varepsilon-V}{r}=\frac{9.0-7.5}{1.5}=1.0\,\text{A}

ההתנגדות החיצונית (חוק אוהם):

R=VI=7.51.0=7.5 ΩR=\frac{V}{I}=\frac{7.5}{1.0}=7.5\,\Omega

כמצופה: מתח הדקים גדול יותר מבסעיף ב ← זרם קטן יותר ← התנגדות חיצונית גדולה יותר.

סעיף ד

תשובה:

הוריית המד־מתח קטנה: V=6.0 VV=6.0\,\text{V} (הזרם 2.0 A2.0\,\text{A}).

ההתנגדות השקולה של שני הנגדים במקביל:

1Rext=16+16  ⇒  Rext=3 Ω\frac{1}{R_{\text{ext}}}=\frac16+\frac16\;\Rightarrow\;R_{\text{ext}}=3\,\Omega

ההתנגדות החיצונית קטנה (מ־66 ל־3 Ω3\,\Omega), ולכן הזרם גדל:

I=9.03+1.5=2.0 AI=\frac{9.0}{3+1.5}=2.0\,\text{A}

ומתח ההדקים קטן:

V=ε−rI=9.0−1.5⋅2.0=6.0 VV=\varepsilon-rI=9.0-1.5\cdot 2.0=6.0\,\text{V}

טעות נפוצה: לחשוב שהמתח בין ההדקים "קבוע" ושווה תמיד ל־9 V9\,\text{V} או ל־7.2 V7.2\,\text{V} – בגלל ההתנגדות הפנימית, ככל שהסוללה מספקת זרם גדול יותר, מתח ההדקים קטן.

סעיף ה

תשובה:

I=6.0 AI=6.0\,\text{A}, V=0V=0; כל ההספק (54 W54\,\text{W}) מתפזר בתוך הסוללה ומחמם אותה.

התיל העבה מחובר במקביל לנגדים, והתנגדותו אפס – לכן ההתנגדות החיצונית השקולה היא אפס, וכל הזרם עובר בתיל.

I=εRext+r=9.00+1.5=6.0 AI=\frac{\varepsilon}{R_{\text{ext}}+r}=\frac{9.0}{0+1.5}=6.0\,\text{A}

מתח ההדקים:

V=ε−rI=9.0−1.5⋅6.0=0V=\varepsilon-rI=9.0-1.5\cdot 6.0=0

(הכא"מ לא השתנה – כולו "נופל" על ההתנגדות הפנימית.)

הסכנה. ההספק המושקע על ידי הסוללה, εI=9⋅6=54 W\varepsilon I=9\cdot 6=54\,\text{W}, מתפזר כולו כחום בתוך הסוללה (rI2=1.5⋅36=54 WrI^2=1.5\cdot 36=54\,\text{W}). זה הזרם הגדול ביותר האפשרי, והוא מחמם את הסוללה ועלול להרוס אותה.

שאלה 15 · נורה ונגד משתנה: הספקים ונצילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים מחוברים בטור סוללה שהכא"מ שלה ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדותה הפנימית r=1 Ωr=1\,\Omega, נורה שעליה רשום 6 V6\,\text{V} ו־3 W3\,\text{W}, נגד משתנה RR ומד־זרם אידיאלי.

מזיזים את הגררה של הנגד המשתנה עד שהנורה מאירה באורה המלא, בהתאם לרשום עליה. הניחו שהתנגדות הנורה אינה תלויה בזרם.

א.

חשבו את הוריית המד־זרם ואת ההתנגדות של הנורה.

ב.

חשבו את ההתנגדות של הנגד המשתנה במצב זה.

ג.

חשבו את ההספק המושקע על ידי הסוללה, את ההספק של הנורה, את ההספק של הנגד המשתנה ואת ההספק המבוזבז בתוך הסוללה. הראו שסכום שלושת ההספקים האחרונים שווה להספק המושקע.

ד.

נצילות המעגל מוגדרת כיחס בין ההספק המנוצל על ידי המעגל החיצוני (הנורה והנגד המשתנה) לבין ההספק המושקע על ידי הסוללה. חשבו את נצילות המעגל.

ה.

מחברים במקביל לנורה נורה שנייה, זהה לה, ומזיזים את הגררה עד ששתי הנורות מאירות באורן המלא.

חשבו את ההתנגדות החדשה של הנגד המשתנה, וקבעו אם נצילות המעגל גדלה או קטנה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

I=0.5 AI=0.5\,\text{A}, RL=12 ΩR_L=12\,\Omega

באור מלא המתח על הנורה 6 V6\,\text{V} וההספק 3 W3\,\text{W}. מדף הנוסחאות P=VIP=VI:

I=PV=36=0.5 AI=\frac{P}{V}=\frac{3}{6}=0.5\,\text{A}

ההתנגדות (חוק אוהם):

RL=VI=60.5=12 ΩR_L=\frac{V}{I}=\frac{6}{0.5}=12\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

R=11 ΩR=11\,\Omega

מחוק המתחים של קירכהוף למעגל כולו:

ε=I(RL+R+r)  ⇒  R=εI−RL−r=120.5−12−1=11 Ω\varepsilon=I(R_L+R+r)\;\Rightarrow\;R=\frac{\varepsilon}{I}-R_L-r=\frac{12}{0.5}-12-1=11\,\Omega

(בדיקה: מתח ההדקים V=ε−rI=11.5 VV=\varepsilon-rI=11.5\,\text{V}; על הנורה 6 V6\,\text{V} ועל הנגד 5.5 V=0.5⋅115.5\,\text{V}=0.5\cdot 11.)

סעיף ג

תשובה:

Pin=6 WP_{\text{in}}=6\,\text{W}; נורה 3 W3\,\text{W}; נגד 2.75 W2.75\,\text{W}; בסוללה 0.25 W0.25\,\text{W}; 3+2.75+0.25=63+2.75+0.25=6.

- הספק מושקע: Pin=εI=12⋅0.5=6 WP_{\text{in}}=\varepsilon I=12\cdot 0.5=6\,\text{W}.

- הנורה: 3 W3\,\text{W} (אור מלא).

- הנגד המשתנה: PR=RI2=11⋅0.25=2.75 WP_R=RI^2=11\cdot 0.25=2.75\,\text{W}.

- מבוזבז בסוללה: Pr=rI2=1⋅0.25=0.25 WP_r=rI^2=1\cdot 0.25=0.25\,\text{W}.

סכום: 3+2.75+0.25=6 W=Pin3+2.75+0.25=6\,\text{W}=P_{\text{in}} – שימור אנרגייה: כל ההספק שהסוללה מפיקה מתפזר ברכיבי המעגל.

סעיף ד

תשובה:

beta≈95.8%\\beta\approx 95.8\%

מדף הנוסחאות beta=PeffPin\\beta=\frac{P_{\text{eff}}}{P_{\text{in}}}:

beta=3+2.756=5.756≈0.958=95.8%\\beta=\frac{3+2.75}{6}=\frac{5.75}{6}\approx 0.958=95.8\%

(שקול: beta=Vε=11.512\\beta=\frac{V}{\varepsilon}=\frac{11.5}{12}.)

סעיף ה

תשובה:

R=5 ΩR=5\,\Omega; הנצילות קטנה ל־≈91.7%\approx 91.7\%.

הזרם. כל נורה צריכה 0.5 A0.5\,\text{A}, ושתיהן במקביל – הזרם בסוללה ובנגד המשתנה:

I=2⋅0.5=1 AI=2\cdot 0.5=1\,\text{A}

המתח על הצירוף המקבילי 6 V6\,\text{V} (כמו על נורה אחת). מחוק המתחים:

ε=6+IR+Ir  ⇒  R=ε−6−IrI=12−6−11=5 Ω\varepsilon=6+IR+Ir\;\Rightarrow\;R=\frac{\varepsilon-6-Ir}{I}=\frac{12-6-1}{1}=5\,\Omega

הנצילות. beta=Vε\\beta=\frac{V}{\varepsilon}, ומתח ההדקים V=ε−rI=12−1=11 VV=\varepsilon-rI=12-1=11\,\text{V}:

beta=1112≈91.7%\\beta=\frac{11}{12}\approx 91.7\%

הנצילות קטנה: הזרם גדל פי 2, וההספק המבוזבז בסוללה (rI2rI^2) גדל פי 4 – חלק גדול יותר מן ההספק המושקע הולך לאיבוד בתוך הסוללה.

טעות נפוצה: לחשוב שהנצילות גדלה כי "יש יותר נורות מאירות" – הנצילות היא יחס, והיא תלויה רק ב־Vε\frac{V}{\varepsilon}.

שאלה 16 · בדיקת סוללה: כא"מ, התנגדות פנימית וזרם קצרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדי לבדוק סוללה של שלושה תאים מחוברים בטור, חיבר תלמיד את המעגל שבתרשים: הסוללה, תיבת נגדים RR שאפשר לשנות את התנגדותה, אמפרמטר אידאלי, וולטמטר אידאלי המחובר להדקי הסוללה ותילים שהתנגדותם זניחה.

התלמיד שינה את ההתנגדות RR ורשם את הוראות המכשירים:

מדידהI (A)I\,(\text{A})V (V)V\,(\text{V})
110.200.204.224.22
220.400.403.883.88
330.600.603.623.62
440.800.803.273.27
551.001.003.013.01
א.

סרטטו דיאגרמת פיזור של המתח VV כפונקצייה של הזרם II, והוסיפו את קו המגמה. האריכו את הקו עד שיחתוך את שני הצירים.

ב.

הקשר בין מתח ההדקים של הסוללה לבין הזרם הוא V=ε−IrV=\varepsilon-Ir.

הסבירו מה מייצגת נקודת החיתוך של קו המגמה עם הציר האנכי, וקבעו את הכא"מ של הסוללה.

ג.

חשבו את ההתנגדות הפנימית של הסוללה בעזרת שיפוע קו המגמה.

ד.

חשבו את התנגדות תיבת הנגדים RR במדידה מספר 33.

ה.

מהו הזרם הגדול ביותר שהסוללה יכולה לספק? קבעו אותו מן הגרף ובדקו בחישוב. באיזה מצב הוא מתקבל?

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

קו ישר יורד V≈4.5−1.5IV\approx 4.5-1.5I, החותך את הציר האנכי ב־4.5 V4.5\,\text{V} ואת הציר האופקי ב־3.0 A3.0\,\text{A}.

ציר אופקי: II באמפר (מ־00 עד 3.2 A3.2\,\text{A}, כדי שאפשר יהיה להאריך את הקו). ציר אנכי: VV בוולט (מ־00 עד 5 V5\,\text{V}).

I (A)V (V)-0.20.20.40.60.81.01.21.41.61.82.02.22.42.62.83.03.23.40.00.51.01.52.02.53.03.54.04.55.0

הנקודות מסתדרות לאורך קו ישר יורד; קו המגמה עובר ביניהן כך שהן מפוזרות סביבו משני צדיו (התאמה בריבועים פחותים: V=4.51−1.52IV=4.51-1.52I).

סעיף ב

תשובה:

החיתוך עם הציר האנכי (I=0I=0) הוא הכא"מ: ε≈4.5 V\varepsilon\approx 4.5\,\text{V}.

כאשר I=0I=0 אין מפל מתח על ההתנגדות הפנימית (Ir=0Ir=0), ולכן V=εV=\varepsilon: המתח בנקודה שבה הקו חותך את הציר האנכי הוא הכא"מ.

מן הגרף:

ε≈4.5 V\varepsilon\approx 4.5\,\text{V}

(מתאים לשלושה תאים של כ־1.5 V1.5\,\text{V} בטור.)

סעיף ג

תשובה:

r≈1.5 Ωr\approx 1.5\,\Omega

לפי V=ε−IrV=\varepsilon-Ir, שיפוע הקו הוא −r-r. בוחרים שתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו: (0, 4.5)(0,\,4.5) ו־(1.0, 3.0)(1.0,\,3.0):

שיפוע=ΔVΔI=3.0−4.51.0−0=−1.5 Ω\text{שיפוע}=\frac{\Delta V}{\Delta I}=\frac{3.0-4.5}{1.0-0}=-1.5\,\Omega
r=−שיפוע=1.5 Ωr=-\text{שיפוע}=1.5\,\Omega

סעיף ד

תשובה:

R≈6.0 ΩR\approx 6.0\,\Omega

הוולטמטר מחובר להדקי הסוללה, והאמפרמטר אידאלי – לכן כל מתח ההדקים נופל על תיבת הנגדים. לפי חוק אוהם:

R=VI=3.620.60≈6.0 ΩR=\frac{V}{I}=\frac{3.62}{0.60}\approx 6.0\,\Omega

טעות נפוצה: לבלבל בין VI\frac{V}{I} של נקודה (ההתנגדות החיצונית) לבין השיפוע (ההתנגדות הפנימית).

סעיף ה

תשובה:

Imax⁡≈3.0 AI_{\max}\approx 3.0\,\text{A} – בקצר (R=0R=0, V=0V=0).

הזרם גדל ככל שההתנגדות החיצונית קטנה. הזרם הגדול ביותר מתקבל כשההתנגדות החיצונית אפס – קצר בין הדקי הסוללה. אז מתח ההדקים אפס, ולכן זו נקודת החיתוך של קו המגמה עם הציר האופקי: כ־3.0 A3.0\,\text{A}.

בחישוב, מ־V=ε−IrV=\varepsilon-Ir עם V=0V=0:

Imax⁡=εr=4.51.5=3.0 AI_{\max}=\frac{\varepsilon}{r}=\frac{4.5}{1.5}=3.0\,\text{A}

במצב זה כל ההספק של הסוללה הופך לחום בתוכה (I2r=13.5 WI^2r=13.5\,\text{W}), ולכן קצר מסוכן לסוללה.

שאלה 17 · מתח הדקים של סוללה כפונקציה של הזרםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמידה חיברה סוללה שהכא"מ שלה ε\varepsilon והתנגדותה הפנימית rr לנגד משתנה, למד־זרם אידאלי ולמד־מתח אידאלי המחובר בין הדקי הסוללה (ראו תרשים). בכל מדידה היא שינתה את התנגדות הנגד המשתנה ומדדה את עוצמת הזרם II במעגל ואת מתח ההדקים VV של הסוללה.

תוצאות המדידות מוצגות בטבלה:

I (A)I\,(\text{A})0.50.51.01.01.51.52.02.02.52.5
V (V)V\,(\text{V})4.054.053.453.453.053.052.452.452.002.00
א.

על פי דף הנוסחאות, מתח ההדקים של מקור מתח הוא V=ε−IrV=\varepsilon-Ir. הסבירו מה מייצגים בגרף של VV כפונקציה של II נקודת החיתוך של הקו עם ציר VV ושיפוע הקו.

ב.

סרטטו דיאגרמת פיזור של VV כפונקציה של II, והוסיפו לה את הישר המתאים לה ביותר (קו מגמה).

ג.

השתמשו בקו המגמה ורשמו את הכא"מ ε\varepsilon של הסוללה.

ד.

השתמשו בקו המגמה וחשבו את ההתנגדות הפנימית rr של הסוללה.

ה.

חשבו את התנגדות הנגד המשתנה במדידה הראשונה (I=0.5 AI=0.5\,\text{A}) ובמדידה האחרונה (I=2.5 AI=2.5\,\text{A}). האם בין המדידות הגדילה התלמידה את התנגדות הנגד המשתנה או הקטינה אותה?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

נקודת החיתוך עם ציר VV – הכא"מ ε\varepsilon; השיפוע – −r-r.

הקשר V=ε−IrV=\varepsilon-Ir הוא משוואה של קו ישר מהצורה y=b+mxy=b+mx, כאשר y=Vy=V ו־x=Ix=I:

- החיתוך עם ציר VV (כאשר I=0I=0): V=εV=\varepsilon – הכא"מ של הסוללה, מתח ההדקים כשלא זורם זרם.

- השיפוע: m=−rm=-r – מינוס ההתנגדות הפנימית. ככל שהזרם גדל, המפל על ההתנגדות הפנימית IrIr גדל ומתח ההדקים קטן.

סעיף ב

תשובה:

קו ישר יורד: V≈4.5−1.0 IV\approx 4.5-1.0\,I.

מסמנים את חמש הנקודות, מעבירים קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו, ומאריכים אותו עד ציר VV:

I (A)V (V)0.00.51.01.52.02.53.03.54.04.50.00.51.01.52.02.53.03.54.04.55.0

משוואת הקו (משתי נקודות על הקו, ראו סעיפים ג–ד): V=4.5−1.0 IV=4.5-1.0\,I. (התאמה בשיטת הריבועים הפחותים: V=4.53−1.02 IV=4.53-1.02\,I.)

טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור במקום להעביר קו ישר אחד.

סעיף ג

תשובה:

ε≈4.5 V\varepsilon\approx 4.5\,\text{V}

לפי סעיף א, ε\varepsilon היא נקודת החיתוך של הקו עם ציר VV. מאריכים את קו המגמה עד I=0I=0 וקוראים:

ε=V(I=0)≈4.5 V\varepsilon=V(I=0)\approx 4.5\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

r≈1.0 Ωr\approx 1.0\,\Omega

השיפוע של הקו הוא −r-r. משתי נקודות על הקו, (0, 4.5)(0,\,4.5) ו־(2.5, 2.0)(2.5,\,2.0):

שיפוע=2.0−4.52.5−0=−1.0 Ω  ⇒  r=1.0 Ω\text{שיפוע}=\frac{2.0-4.5}{2.5-0}=-1.0\,\Omega\;\Rightarrow\;r=1.0\,\Omega

טעות נפוצה: לחשב VI\frac{V}{I} מנקודה אחת – זו התנגדות הנגד המשתנה באותה מדידה.

סעיף ה

תשובה:

R1≈8.1 ΩR_1\approx 8.1\,\Omega, R5=0.8 ΩR_5=0.8\,\Omega – היא הקטינה את ההתנגדות.

מד־המתח מודד את מתח ההדקים, וזה גם המתח על הנגד המשתנה (התילים אידאליים). לפי חוק אוהם עבור הנגד המשתנה, R=VIR=\frac{V}{I}:

•מדידה ראשונה: R1=4.050.5=8.1 ΩR_1=\frac{4.05}{0.5}=8.1\,\Omega.

•מדידה אחרונה: R5=2.002.5=0.8 ΩR_5=\frac{2.00}{2.5}=0.8\,\Omega.

ההתנגדות קטנה. זה מתאים לחוק המתחים של קירכהוף, I=εR+rI=\frac{\varepsilon}{R+r}: כדי שהזרם יגדל, ההתנגדות החיצונית צריכה לקטון.

שאלה 18 · מתח הדקים ומתח על מפסק פתוח במעגל טוריבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים מחוברים בטור מקור מתח שהכא"מ שלו ε=9 V\varepsilon=9\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=1 Ωr=1\,\Omega, נגד קבוע R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, נגד משתנה RR ומפסק SS. וולטמטר אידיאלי מחובר להדקי המקור. התילים אידיאליים.

א.

המפסק SS פתוח. מהי הוריית הוולטמטר, ומהו המתח בין קצות המפסק? נמקו.

ב.

סוגרים את המפסק ומכוונים את הנגד המשתנה ל־R=4 ΩR=4\,\Omega. השתמשו בחוק אוהם למעגל שלם וחשבו את הזרם במעגל ואת הוריית הוולטמטר.

ג.

מקטינים בהדרגה את ההתנגדות של הנגד המשתנה. האם הוריית הוולטמטר גדלה, קטנה או אינה משתנה? נמקו.

ד.

לאיזה ערך יש לכוון את הנגד המשתנה כדי שהוריית הוולטמטר תהיה 7.5 V7.5\,\text{V}?

ה.

תלמיד רוצה שהוריית הוולטמטר תהיה 6 V6\,\text{V}. הראו שאי אפשר להשיג זאת בעזרת הנגד המשתנה בלבד.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

הוריית הוולטמטר 9 V9\,\text{V}; המתח על המפסק 9 V9\,\text{V}.

המעגל פתוח, ולכן אין זרם (I=0I=0).

הוולטמטר: מתח ההדקים V=ε−Ir=9−0=9 VV=\varepsilon-Ir=9-0=9\,\text{V}.

המפסק: ללא זרם אין מפל מתח על rr, על R1R_1 ועל RR (V=IR=0V=IR=0). לכן הקצה האחד של המפסק בפוטנציאל של ההדק החיובי והקצה האחר בפוטנציאל של ההדק השלילי, וכל המתח 9 V9\,\text{V} נמצא בין קצות המפסק.

טעות נפוצה: לחשוב שעל מפסק פתוח המתח אפס כי אין דרכו זרם.

סעיף ב

תשובה:

I=1 AI=1\,\text{A}, V=8 VV=8\,\text{V}

כל הרכיבים בטור:

ε=I(R1+R+r)  ⇒  I=εR1+R+r=94+4+1=1 A\varepsilon=I(R_1+R+r)\;\Rightarrow\;I=\frac{\varepsilon}{R_1+R+r}=\frac{9}{4+4+1}=1\,\text{A}

הוולטמטר מודד את מתח ההדקים:

V=ε−Ir=9−1⋅1=8 VV=\varepsilon-Ir=9-1\cdot1=8\,\text{V}

(בדיקה: V=I(R1+R)=1⋅8=8 VV=I(R_1+R)=1\cdot8=8\,\text{V} ✓.)

סעיף ג

תשובה:

הוריית הוולטמטר קטנה.

קביעה: קטנה.

נימוק: כשההתנגדות של הנגד המשתנה קטנה, ההתנגדות הכוללת של המעגל קטנה, ולכן הזרם I=εR1+R+rI=\frac{\varepsilon}{R_1+R+r} גדל. המפל על ההתנגדות הפנימית, IrIr, גדל, ולכן מתח ההדקים V=ε−IrV=\varepsilon-Ir קטן.

טעות נפוצה: לחשוב שהוולטמטר על המקור מודד תמיד את הכא"מ.

סעיף ד

תשובה:

R=1 ΩR=1\,\Omega

מתח ההדקים קובע את הזרם:

V=ε−Ir  ⇒  I=ε−Vr=9−7.51=1.5 AV=\varepsilon-Ir\;\Rightarrow\;I=\frac{\varepsilon-V}{r}=\frac{9-7.5}{1}=1.5\,\text{A}

מחוק אוהם למעגל שלם:

ε=I(R1+R+r)  ⇒  R=εI−R1−r=91.5−4−1=1 Ω\varepsilon=I(R_1+R+r)\;\Rightarrow\;R=\frac{\varepsilon}{I}-R_1-r=\frac{9}{1.5}-4-1=1\,\Omega

סעיף ה

תשובה:

הוריית הוולטמטר המזערית היא 7.2 V7.2\,\text{V} (כש־R=0R=0), ולכן 6 V6\,\text{V} אינו אפשרי.

ככל שההתנגדות של הנגד המשתנה קטנה, הזרם גדל ומתח ההדקים קטן (סעיף ג). המתח הקטן ביותר מתקבל כש־R=0R=0:

Imax⁡=εR1+r=94+1=1.8 AI_{\max}=\frac{\varepsilon}{R_1+r}=\frac{9}{4+1}=1.8\,\text{A}
Vmin⁡=ε−Imax⁡r=9−1.8⋅1=7.2 VV_{\min}=\varepsilon-I_{\max}r=9-1.8\cdot1=7.2\,\text{V}

6 V<7.2 V6\,\text{V}<7.2\,\text{V}, ולכן אי אפשר להגיע ל־6 V6\,\text{V}.

(דרך נוספת: הוריה של 6 V6\,\text{V} דורשת I=9−61=3 AI=\frac{9-6}{1}=3\,\text{A}, ואז R=93−4−1=−2 ΩR=\frac{9}{3}-4-1=-2\,\Omega – התנגדות שלילית אינה אפשרית.)

שאלה 19 · נורת פנס ונגד משתנה במעגל טוריבאורך בגרות · בדרך לבגרות

נורת פנס LL שעליה מצוין 3 V3\,\text{V} ו־0.6 W0.6\,\text{W} מחוברת בטור לנגד משתנה RR ולמקור מתח שהכא"מ שלו ε=6 V\varepsilon=6\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=1 Ωr=1\,\Omega (ראו תרשים). מכוונים את הנגד המשתנה כך שהנורה מאירה באורה המלא, בהתאם למצוין עליה. התנגדות הנורה אינה תלויה בטמפרטורה.

א.

חשבו את עוצמת הזרם בנורה ואת התנגדותה כשהיא מאירה באורה המלא.

ב.

חשבו את מתח ההדקים של המקור, ובעזרתו את ההתנגדות של הנגד המשתנה.

ג.

חשבו את נצילות המעגל – היחס בין ההספק של הנורה לבין ההספק שמפיק המקור (εI\varepsilon I).

ד.

מקטינים מעט את ההתנגדות של הנגד המשתנה. קבעו אם הנורה תאיר חזק יותר או חלש יותר מאורה המלא, ואם מתח ההדקים של המקור יגדל או יקטן. נמקו.

ה.

מחברים בטור לנורה LL נורה שנייה זהה לה (שרשרת של שתי נורות). האם אפשר לכוון את הנגד המשתנה כך ששתי הנורות יאירו באורן המלא? אם כן – חשבו את ההתנגדות הדרושה; אם לא – נמקו, וחשבו את המתח על כל נורה כשהנגד המשתנה מכוון לאפס.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

I=0.2 AI=0.2\,\text{A}, RL=15 ΩR_L=15\,\Omega

P=IV  ⇒  I=PV=0.63=0.2 AP=IV\;\Rightarrow\;I=\frac{P}{V}=\frac{0.6}{3}=0.2\,\text{A}
RL=VI=30.2=15 ΩR_L=\frac{V}{I}=\frac{3}{0.2}=15\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

V=5.8 VV=5.8\,\text{V}, R=14 ΩR=14\,\Omega

הזרם במעגל הטורי הוא זרם הנורה, 0.2 A0.2\,\text{A}. מתח ההדקים:

V=ε−Ir=6−0.2⋅1=5.8 VV=\varepsilon-Ir=6-0.2\cdot1=5.8\,\text{V}

מתח ההדקים מתחלק בין הנורה לנגד המשתנה, ולכן על הנגד המשתנה 5.8−3=2.8 V5.8-3=2.8\,\text{V}:

R=VRI=2.80.2=14 ΩR=\frac{V_R}{I}=\frac{2.8}{0.2}=14\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

beta=0.5=50%\\beta=0.5=50\%

Pin=εI=6⋅0.2=1.2 W,Peff=0.6 WP_{\text{in}}=\varepsilon I=6\cdot0.2=1.2\,\text{W},\qquad P_{\text{eff}}=0.6\,\text{W}
beta=PeffPin=0.61.2=0.5=50%\\beta=\frac{P_{\text{eff}}}{P_{\text{in}}}=\frac{0.6}{1.2}=0.5=50\%

(כלומר beta=VLε=36\\beta=\frac{V_L}{\varepsilon}=\frac36.) שאר ההספק מתבזבז בנגד המשתנה (I2R=0.04⋅14=0.56 WI^2R=0.04\cdot14=0.56\,\text{W}) ובהתנגדות הפנימית (0.04 W0.04\,\text{W}); 0.6+0.56+0.04=1.2 W0.6+0.56+0.04=1.2\,\text{W}.

סעיף ד

תשובה:

הנורה תאיר חזק יותר; מתח ההדקים יקטן.

ההתנגדות הכוללת קטנה, ולכן הזרם I=εRL+R+rI=\frac{\varepsilon}{R_L+R+r} גדל.

- הנורה: ההספק שלה P=I2RLP=I^2R_L גדל (ההתנגדות שלה קבועה) – היא מאירה חזק יותר מהמצוין עליה (ועלולה להישרף).

- מתח ההדקים: V=ε−IrV=\varepsilon-Ir – הזרם גדל, ולכן מתח ההדקים קטן.

אין כאן סתירה: מתח ההדקים קטן, אבל המתח על הנורה (IRLIR_L) גדל, כי המתח על הנגד המשתנה קטן יותר.

סעיף ה

תשובה:

לא. גם כש־R=0R=0 המתח על כל נורה כ־2.9 V2.9\,\text{V} בלבד.

כדי ששתי הנורות יאירו באורן המלא, צריך זרם של 0.2 A0.2\,\text{A} ומתח של 3+3=6 V3+3=6\,\text{V} על השרשרת.

מתח ההדקים בזרם זה:

V=ε−Ir=6−0.2⋅1=5.8 V<6 VV=\varepsilon-Ir=6-0.2\cdot1=5.8\,\text{V}<6\,\text{V}

מתח ההדקים קטן מהמתח שהשרשרת צריכה, גם בלי שום מתח על הנגד המשתנה – ולכן אי אפשר.

כש־R=0R=0:

I=ε2RL+r=630+1≈0.194 A,VL=IRL≈0.194⋅15≈2.9 VI=\frac{\varepsilon}{2R_L+r}=\frac{6}{30+1}\approx0.194\,\text{A},\qquad V_L=IR_L\approx0.194\cdot15\approx2.9\,\text{V}

כל נורה מאירה מעט פחות מאורה המלא. כדי להאיר שרשרת כזו צריך מקור בעל כא"מ גדול יותר (או התנגדות פנימית קטנה יותר).

טעות נפוצה: להשוות את הכא"מ (6 V6\,\text{V}) למתח הדרוש ולהסיק שאפשר – יש להביא בחשבון את מפל המתח IrIr בתוך המקור.

שאלה 20 · נגד בטור עם שני נגדים במקביל ומפסקבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתרשים שלפניכם מעגל חשמלי הכולל מקור מתח שהכא"מ שלו ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=1 Ωr=1\,\Omega, ושלושה נגדים: R1=3 ΩR_1=3\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, R3=4 ΩR_3=4\,\Omega. המפסק SS מחובר בטור לנגד R3R_3. התנגדות תילי החיבור זניחה.

א.

המפסק SS סגור. חשבו את ההתנגדות השקולה של הנגדים R2R_2 ו־R3R_3, ואת ההתנגדות החיצונית הכוללת של המעגל.

ב.

חשבו את עוצמת הזרם העובר במקור ואת מתח ההדקים.

ג.

חשבו את עוצמת הזרם בכל אחד מהנגדים R2R_2 ו־R3R_3.

ד.

פותחים את המפסק SS. חשבו את עוצמת הזרם החדשה במקור ואת המתח בין שני הדקי המפסק הפתוח.

ה.

חשבו את נצילות המעגל כשהמפסק סגור וכשהוא פתוח. באיזה מצב הנצילות גדולה יותר, ומדוע?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

R23=2 ΩR_{23}=2\,\Omega; Rחיצונית=5 ΩR_{\text{חיצונית}}=5\,\Omega

כשהמפסק סגור, R2R_2 ו־R3R_3 מחוברים במקביל. מדף הנוסחאות:

1R23=1R2+1R3=14+14=12  ⇒  R23=2 Ω\frac{1}{R_{23}}=\frac{1}{R_2}+\frac{1}{R_3}=\frac14+\frac14=\frac12\;\Rightarrow\;R_{23}=2\,\Omega

הצירוף מחובר בטור ל־R1R_1:

Rחיצונית=R1+R23=3+2=5 ΩR_{\text{חיצונית}}=R_1+R_{23}=3+2=5\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

I=2 AI=2\,\text{A}; V=10 VV=10\,\text{V}

לפי חוק המתחים של קירכהוף (Σε=ΣIR\Sigma\varepsilon=\Sigma IR) בלולאה הראשית:

ε=I(Rחיצונית+r)  ⇒  I=εRחיצונית+r=125+1=2 A\varepsilon=I(R_{\text{חיצונית}}+r)\;\Rightarrow\;I=\frac{\varepsilon}{R_{\text{חיצונית}}+r}=\frac{12}{5+1}=2\,\text{A}

מתח ההדקים, מדף הנוסחאות:

Vab=ε−Ir=12−2⋅1=10 VV_{ab}=\varepsilon-Ir=12-2\cdot 1=10\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

I2=I3=1 AI_2=I_3=1\,\text{A}

המתח על הצירוף המקבילי, לפי חוק אוהם:

V23=IR23=2⋅2=4 VV_{23}=IR_{23}=2\cdot 2=4\,\text{V}

לנגדים במקביל אותו מתח, ולכן:

I2=V23R2=44=1 A,I3=V23R3=44=1 AI_2=\frac{V_{23}}{R_2}=\frac44=1\,\text{A},\qquad I_3=\frac{V_{23}}{R_3}=\frac44=1\,\text{A}

בדיקה לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת: I2+I3=2 A=II_2+I_3=2\,\text{A}=I ✓.

סעיף ד

תשובה:

I′=1.5 AI'=1.5\,\text{A}; המתח על המפסק 6 V6\,\text{V}

כשהמפסק פתוח לא עובר זרם בענף של R3R_3, והמעגל טורי: מקור, R1R_1, R2R_2.

I′=εR1+R2+r=123+4+1=1.5 AI'=\frac{\varepsilon}{R_1+R_2+r}=\frac{12}{3+4+1}=1.5\,\text{A}

המתח על המפסק: דרך R3R_3 אין זרם, ולכן המתח עליו אפס (V=IR=0V=IR=0), ושני קצותיו באותו פוטנציאל. לכן כל המתח שבין שני קצות הענף (שהוא המתח על R2R_2, המחובר במקביל לענף) נופל על המפסק הפתוח:

VS=I′R2=1.5⋅4=6 VV_S=I'R_2=1.5\cdot 4=6\,\text{V}

טעות נפוצה: לענות שהמתח על מפסק פתוח הוא אפס כי לא עובר בו זרם.

סעיף ה

תשובה:

סגור: beta≈83%\\beta\approx 83\%; פתוח: beta=87.5%\\beta=87.5\% – גדולה יותר כשהמפסק פתוח.

הנצילות היא היחס בין מתח ההדקים לכא"מ:

beta=Vabε=ε−Irε\\beta=\frac{V_{ab}}{\varepsilon}=\frac{\varepsilon-Ir}{\varepsilon}

מפסק סגור: beta=1012≈0.83=83%\\beta=\frac{10}{12}\approx 0.83=83\%.

מפסק פתוח: מתח ההדקים Vab=12−1.5⋅1=10.5 VV_{ab}=12-1.5\cdot 1=10.5\,\text{V}, ולכן beta=10.512=0.875=87.5%\\beta=\frac{10.5}{12}=0.875=87.5\%.

הנצילות גדולה יותר כשהמפסק פתוח: ההתנגדות החיצונית גדלה, הזרם קטן, ולכן ההפסד על ההתנגדות הפנימית (IrIr) קטן.

עוד 26 שאלות על כא"מ, התנגדות פנימית ומתח הדקים

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. מעגל טורי עם נגד מתיל קונסטנטן (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעגל שבתרשים מקור מתח שהכא"מ שלו ε=10 V\varepsilon=10\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=1 Ωr=1\,\Omega, נגד שהתנגדותו R1=3 ΩR_1=3\,\Omega, נגד R2R_2,…

  2. הספק ונצילות לפני ואחרי חיבור נגד במקביל (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעגל שבתרשים מקור מתח שהכא"מ שלו ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=2 Ωr=2\,\Omega, שני נגדים זהים R1=R2=4 ΩR_1=R_2=4\,\Omega ומפסק SS.…

  3. סוללה עם התנגדות פנימית ונגד: מתח הדקים, הספק ונצילות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    סוללה שהכא"מ שלה ε=4.5 V\varepsilon=4.5\,\text{V} והתנגדותה הפנימית rr אינה ידועה מחוברת לנגד R=8 ΩR=8\,\Omega. מד־מתח אידאלי המחובר להדקי הנגד…

  4. מציאת כא"מ והתנגדות פנימית משתי מדידות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    נגד RR מחובר למצבר שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית rr, כמתואר בתרשים. ε\varepsilon ו-rr אינם ידועים. כאשר R=5.5 ΩR=5.5\,\Omega…

  5. מתח הדקים ורשת נגדים: מציאת ההתנגדות הפנימית (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעגל שבתרשים מקור מתח שהכא"מ שלו ε=16 V\varepsilon=16\,\text{V} והתנגדותו הפנימית rr מחובר לחמישה נגדים זהים. ההתנגדות של כל נגד היא…

  6. חיבור גופי חימום בזה אחר זה: ירידת מתח ההדקים (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בדגם של תנור חשמלי שלושה גופי חימום (נגדים) מחוברים במקביל למקור מתח שהכא"מ שלו ε=18 V\varepsilon=18\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=3 Ωr=3\,\Omega…

  7. מארז של ארבעה תאים בטור ותא שהוכנס הפוך (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בפנס יש מארז של ארבעה תאים זהים המחוברים בטור. לכל תא כא"מ ε=1.5 V\varepsilon=1.5\,\text{V} והתנגדות פנימית r=0.25 Ωr=0.25\,\Omega. המארז מחובר, דרך…

  8. כא"מ והתנגדות פנימית בעזרת תיבת נגדים ווולטמטר: גרף 1/V כתלות ב־1/R (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמיד הרכיב מעגל חשמלי הכולל מקור מתח לא אידיאלי שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית rr אינם ידועים, תיבת נגדים (נגד שאפשר לכוון את…

  9. עמעם לנורה: מקור מתח, נגד משתנה ונורה המחוברת למגע הנייד (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים בנו עמעם (דימר) לנורת רכב. הרכיבים שעמדו לרשותם: - מקור מתח בעל כא"מ ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדות פנימית rr לא ידועה. -…

  10. סוללה ישנה: מתח־זרם, הספק מנוצל כפונקציה של הזרם ומד זרם לא אידיאלי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידות בדקו סוללה ישנה. הן הרכיבו את המעגל המתואר בתרשים 1 מן הרכיבים האלה: מקור מתח (הסוללה) שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית…

  11. מארז סוללות ותיל חימום עם מגע נייד: הספק כפונקציה של הזרם (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים הרכיבו את המעגל החשמלי המתואר בתרשים 1 מן הרכיבים האלה: מארז סוללות שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית rr, תיל חימום ארוך…

  12. סוללה, נגד קבוע ונגד משתנה: מד מתח על הנגד המשתנה וגרפי מתח–זרם (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים הרכיבו מעגל חשמלי מן הרכיבים האלה: מקור מתח לא אידיאלי שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית rr, נגד RR שהתנגדותו קבועה, נגד…

  13. סוללה, נגד קבוע ונגד משתנה: שתי מדידות של מתח הדקים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 מתואר מעגל חשמלי המורכב מסוללה שהכא"מ שלה ε\varepsilon וההתנגדות הפנימית שלה rr, נגד שהתנגדותו קבועה R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, נגד משתנה…

  14. שרשרת של ארבע נורות: בטור ובשני ענפים מקבילים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשימים שלפניכם מתוארים שני מעגלים חשמליים שונים, מעגל 1 ומעגל 2, המורכבים מרכיבים זהים: מארז סוללות שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו…

  15. סוללה לא אידאלית וגוף חימום: גרף מתח הדקים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידה בנתה מעגל חשמלי הכולל סוללה לא אידאלית, גוף חימום שהתנגדותו קבועה במהלך הניסוי, נגד משתנה, וולטמטר ואמפרמטר אידאליים ותילים…

  16. מקור מתח המזין נגדים זהים במקביל: מתח הדקים כפונקציה של הזרם (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמיד בנה את המעגל החשמלי המתואר בתרשים. רכיבי המעגל: מקור מתח שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית rr, מד־זרם אידאלי, מד־מתח אידאלי…

  17. נגד משתנה כמחלק מתח, שני מפסקים ומקור מתח נוסף (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מתואר מעגל חשמלי ובו מקור מתח שהכא"מ שלו ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=1 Ωr=1\,\Omega, נגד משתנה MNMN…

  18. שרשרת נורות בטור, נגד משתנה ובחירת מקור מתח (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים מכינים שרשרת נורות לקישוט הכיתה. בידיהם נורה L1L_1 שעליה מצוין 6 V6\,\text{V} ו־3 W3\,\text{W}, אמפרמטר אידיאלי AA, נגד משתנה MNMN,…

  19. מייבש שיער עם לחצן טורבו: מתחים על מפסק ונצילות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מוצג מודל חשמלי של מייבש שיער. שני גופי החימום, R2R_2 ו־R3R_3, מחוברים במקביל, ובטור אליהם מחובר נגד מגביל R1R_1. המפסק SS…

  20. מעגל עם נגד תלוי־אור למדידת הארה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מתואר מעגל חשמלי ובו מקור מתח שהכא"מ שלו ε=21 V\varepsilon=21\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=50 Ωr=50\,\Omega, נגד שהתנגדותו…

  21. הספק ונצילות במעגל עם מפסק המקצר נגד (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    לפניכם תרשים של מעגל חשמלי המורכב ממקור מתח שהכא"מ שלו ε=30 V\varepsilon=30\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=6 Ωr=6\,\Omega, נגד שהתנגדותו…

  22. מארז סוללות נטען של מכונית צעצוע: כא"מ, התנגדות פנימית והספק (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 מתואר מארז סוללות נטען של מכונית צעצוע. על המארז רשומים הנתונים: הכא"מ 6.0 V6.0\,\text{V}; כמות המטען 1200 mAh1200\,\text{mAh} (מילי־אמפר…

  23. נורה עם מקור לא אידיאלי: נקודת עבודה מגרף, שתי נורות במקביל ובעיה הפוכה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בתרשים מתואר גרף הזרם כתלות במתח (אופיין) של נורה. לרשותכם מקור מתח שהכא"מ שלו ε=6.0 V\varepsilon=6.0\,\text{V} והתנגדותו הפנימית…

  24. סוללה לא ידועה: שני עומסים עם אותו הספק, הספק מרבי וטור מול מקביל (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    לפניכם סוללה שהכא"מ שלה ε\varepsilon והתנגדותה הפנימית rr אינם ידועים. מחברים להדקי הסוללה, בכל פעם, נגד אחר (עומס), ומודדים את הזרם…

  25. מקור לא ידוע ונורות במקביל (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בידי תלמיד מקור מתח שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית rr אינם ידועים, נגד משתנה RR, וולטמטר אידיאלי המחובר להדקי המקור, ונורות…

  26. שתי התנגדויות עם אותו הספק – הספק מרבי ממקור (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מקור מתח שהכא"מ שלו ε\varepsilon והתנגדותו הפנימית rr אינם ידועים מחובר לנגד משתנה RR ולאמפרמטר אידיאלי (ראו תרשים). כאשר התנגדות…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.