דילוג לתוכן המרכזי

חוק קולון ושיווי משקל של כדורים טעונים - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · חוק קולון והשדה החשמלי · 40 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · הכוח בין יון נתרן ליון כלור במולקולת מלח בודדתקצרה · קלה

במולקולת נתרן כלורי בודדת (במצב גז) יון הנתרן Na+\text{Na}^+ נושא מטען +e+e ויון הכלור Cl−\text{Cl}^- נושא מטען −e-e. המרחק בין מרכזי היונים הוא 2.4 A˚2.4\,\mathring{\text{A}} (1 A˚=10−10 m1\,\mathring{\text{A}}=10^{-10}\,\text{m}). מתייחסים ליונים כאל מטענים נקודתיים.

מה גודל הכוח החשמלי שכל יון מפעיל על היון האחר? האם זו משיכה או דחייה, ולאן מכוון הכוח על כל יון?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

F=4⋅10−9 NF=4\cdot10^{-9}\,\text{N}, משיכה: הכוח על כל יון מכוון אל היון השני

לפי חוק קולון:

F=k∣q1q2∣r2=9⋅109⋅(1.6⋅10−19)2(2.4⋅10−10)2=2.304⋅10−285.76⋅10−20=4⋅10−9 NF=k\frac{|q_1q_2|}{r^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{(1.6\cdot10^{-19})^2}{(2.4\cdot10^{-10})^2}=\frac{2.304\cdot10^{-28}}{5.76\cdot10^{-20}}=4\cdot10^{-9}\,\text{N}

למטענים סימנים מנוגדים, ולכן זה כוח משיכה: הכוח על יון הנתרן מכוון אל יון הכלור, והכוח על יון הכלור מכוון אל יון הנתרן. לפי החוק השלישי של ניוטון שני הכוחות שווים בגודלם והפוכים בכיוונם.

טעות נפוצה: לשכוח להמיר אנגסטרם למטרים, או לשכוח לרבע את המרחק.

שאלה 2 · שתי דסקיות טעונות על שולחן אוויר: כוח ותאוצותקצרה · קלה

שתי דסקיות קטנות מונחות על שולחן אוויר אופקי, כך שהחיכוך זניח. שתיהן על ציר xx: הדסקית הראשונה, שמסתה m1=0.4 kgm_1=0.4\,\text{kg} וטעונה במטען q1=+50 μCq_1=+50\,\mu\text{C}, נמצאת בנקודה x1=1 mx_1=1\,\text{m}, והשנייה, שמסתה m2=1.0 kgm_2=1.0\,\text{kg} וטעונה במטען q2=−80 μCq_2=-80\,\mu\text{C}, נמצאת בנקודה x2=4 mx_2=4\,\text{m}. ברגע מסוים משחררים את שתיהן ממנוחה. הדסקיות נחשבות למטענים נקודתיים.

א.

חשבו את גודל הכוח החשמלי שפועל על כל דסקית ברגע השחרור, וקבעו את כיוונו.

ב.

מה התאוצה של כל דסקית ברגע השחרור (גודל וכיוון)?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

F=4 NF=4\,\text{N}; על הדסקית הראשונה בכיוון +x+x, על השנייה בכיוון −x-x

המרחק בין הדסקיות: r=4−1=3 mr=4-1=3\,\text{m}. לפי חוק קולון:

F=k∣q1q2∣r2=9⋅109⋅50⋅10−6⋅80⋅10−632=369=4 NF=k\frac{|q_1q_2|}{r^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{50\cdot10^{-6}\cdot80\cdot10^{-6}}{3^2}=\frac{36}{9}=4\,\text{N}

המטענים מנוגדים בסימנם, ולכן הדסקיות נמשכות זו לזו: על הדסקית הראשונה (משמאל) הכוח מכוון ימינה, בכיוון +x+x, ועל השנייה – שמאלה, בכיוון −x-x.

סעיף ב

תשובה:

a→1=+10 m/s2 x^\vec a_1=+10\,\text{m/s}^2\,\hat x, a→2=−4 m/s2 x^\vec a_2=-4\,\text{m/s}^2\,\hat x

הכוח החשמלי הוא הכוח האופקי היחיד (כוח הכובד וכוח הנורמל מתקזזים). לפי החוק השני של ניוטון:

a1=Fm1=40.4=10 m/s2a2=Fm2=41.0=4 m/s2a_1=\frac{F}{m_1}=\frac{4}{0.4}=10\,\text{m/s}^2\qquad a_2=\frac{F}{m_2}=\frac{4}{1.0}=4\,\text{m/s}^2

כיוון התאוצה ככיוון הכוח: a→1\vec a_1 בכיוון +x+x ו-a→2\vec a_2 בכיוון −x-x. הכוחות שווים, ולכן הדסקית הקלה מקבלת תאוצה גדולה יותר.

שימו לב: זו התאוצה רק ברגע השחרור – כשהדסקיות מתקרבות הכוח גדל, ולכן גם התאוצה.

שאלה 3 · שני מטענים במישור: כוח קולון כווקטור ותאוצהקצרה · בינונית

שני כדורים קטנים מונחים על משטח אופקי חלק, שעליו משורטטת מערכת צירים x,yx,y (כל המרחקים במטרים). כדור AA, שמסתו 60 g60\,\text{g}, טעון במטען qA=+12 μCq_A=+12\,\mu\text{C} ונמצא בנקודה (1,1)(1,1). כדור BB, שמסתו 40 g40\,\text{g}, טעון במטען qB=+5 μCq_B=+5\,\mu\text{C} ונמצא בנקודה (4,5)(4,5). הכדורים נחשבים למטענים נקודתיים.

א.

חשבו את גודל הכוח החשמלי שפועל על כל כדור. קבעו את כיוון הכוח על כל כדור – רכיבי xx ו-yy של הכוח והזווית שהוא יוצר עם הכיוון החיובי של ציר xx.

ב.

חשבו את גודל התאוצה של כל כדור ברגע שבו משחררים את שניהם ממנוחה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

F=0.0216 NF=0.0216\,\text{N}; על BB: (0.01296, 0.01728) N(0.01296,\ 0.01728)\,\text{N}, בזווית 53.1∘53.1^\circ; על AA: (−0.01296, −0.01728) N(-0.01296,\ -0.01728)\,\text{N}, בזווית 233.1∘233.1^\circ

המרחק בין הכדורים: Δx=3 m\Delta x=3\,\text{m}, Δy=4 m\Delta y=4\,\text{m}, ולכן r=32+42=5 mr=\sqrt{3^2+4^2}=5\,\text{m}.

F=k∣qAqB∣r2=9⋅109⋅12⋅10−6⋅5⋅10−625=0.0216 NF=k\frac{|q_Aq_B|}{r^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{12\cdot10^{-6}\cdot5\cdot10^{-6}}{25}=0.0216\,\text{N}

שני המטענים חיוביים – דחייה. הכוח על BB מכוון לאורך הקו מ-AA אל BB והלאה, כלומר בכיוון הווקטור (3,4)(3,4):

Fx=0.0216⋅35=0.01296 N,Fy=0.0216⋅45=0.01728 NF_x=0.0216\cdot\frac{3}{5}=0.01296\,\text{N},\qquad F_y=0.0216\cdot\frac{4}{5}=0.01728\,\text{N}

הזווית: tan⁡θ=43\tan\theta=\frac{4}{3}, θ≈53.1∘\theta\approx53.1^\circ.

על AA פועל כוח שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו (החוק השלישי של ניוטון): הרכיבים (−0.01296,−0.01728) N(-0.01296,-0.01728)\,\text{N}, בזווית 53.1∘+180∘=233.1∘53.1^\circ+180^\circ=233.1^\circ.

סעיף ב

תשובה:

aA=0.36 m/s2a_A=0.36\,\text{m/s}^2, aB=0.54 m/s2a_B=0.54\,\text{m/s}^2

הכוח החשמלי הוא הכוח השקול במישור המשטח:

aA=FmA=0.02160.06=0.36 m/s2aB=FmB=0.02160.04=0.54 m/s2a_A=\frac{F}{m_A}=\frac{0.0216}{0.06}=0.36\,\text{m/s}^2\qquad a_B=\frac{F}{m_B}=\frac{0.0216}{0.04}=0.54\,\text{m/s}^2

כל תאוצה בכיוון הכוח שעל אותו כדור (סעיף א).

טעות נפוצה: להציב מסה בגרמים.

שאלה 4 · שני כדורי נייר כסף תלויים מנקודה אחת: מציאת המסהקצרה · בינונית

שני כדורים קטנים וזהים עשויים נייר כסף תלויים מאותה נקודה בשני חוטי משי, שאורך כל אחד מהם L=15 cmL=15\,\text{cm}. כל כדור טעון במטען q=0.2 μCq=0.2\,\mu\text{C}. במצב שיווי משקל הזווית בין החוטים היא 60∘60^\circ (ראו תרשים). הכדורים נחשבים למטענים נקודתיים, ו-g=10 m/s2g=10\,\text{m/s}^2.

א.

מה המרחק בין הכדורים, ומה גודל הכוח החשמלי שפועל על כל כדור?

ב.

חשבו את מסת כל כדור ואת מתיחות כל חוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

r=0.15 mr=0.15\,\text{m}, FE=0.016 NF_E=0.016\,\text{N}

כל חוט יוצר זווית 30∘30^\circ עם האנך, ולכן המשולש שקודקודיו הם נקודת התלייה ושני הכדורים הוא שווה צלעות (זווית ראש 60∘60^\circ ושתי צלעות שוות). לכן r=L=0.15 mr=L=0.15\,\text{m} (או: r=2Lsin⁡30∘=Lr=2L\sin30^\circ=L).

FE=kq2r2=9⋅109⋅(0.2⋅10−6)20.152=3.6⋅10−40.0225=0.016 NF_E=k\frac{q^2}{r^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{(0.2\cdot10^{-6})^2}{0.15^2}=\frac{3.6\cdot10^{-4}}{0.0225}=0.016\,\text{N}

הכוח אופקי ומכוון הרחק מהכדור השני.

סעיף ב

תשובה:

m≈2.8 gm\approx2.8\,\text{g}, T=0.032 NT=0.032\,\text{N}

על כל כדור פועלים: כוח הכובד mgmg (מטה), מתיחות החוט TT (לאורך החוט, בזווית 30∘30^\circ מהאנך) והכוח החשמלי FEF_E (אופקי). בשיווי משקל:

Tsin⁡30∘=FETcos⁡30∘=mgT\sin30^\circ=F_E\qquad T\cos30^\circ=mg

מהמשוואה הראשונה: T=0.0160.5=0.032 NT=\frac{0.016}{0.5}=0.032\,\text{N}.

מחלוקת המשוואות:

mg=FEtan⁡30∘=0.0160.577≈0.0277 N⇒m≈2.8⋅10−3 kg=2.8 gmg=\frac{F_E}{\tan30^\circ}=\frac{0.016}{0.577}\approx0.0277\,\text{N}\quad\Rightarrow\quad m\approx2.8\cdot10^{-3}\,\text{kg}=2.8\,\text{g}

שאלה 5 · האלקטרון ביון הליום: מהירות ותדירות הקפהקצרה · בינונית

ביון הליום He+\text{He}^+ נשאר אלקטרון אחד, הנע סביב הגרעין. הגרעין נושא מטען +2e+2e. במודל פשוט האלקטרון נע במעגל שרדיוסו r=0.265 A˚r=0.265\,\mathring{\text{A}} (1 A˚=10−10 m1\,\mathring{\text{A}}=10^{-10}\,\text{m}) סביב הגרעין, שנחשב לנייח. הכוח היחיד שיש להתחשב בו הוא הכוח החשמלי. מסת האלקטרון me=9.11⋅10−31 kgm_e=9.11\cdot10^{-31}\,\text{kg} ו-e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}.

א.

חשבו את גודל הכוח החשמלי על האלקטרון ואת מהירותו.

ב.

חשבו את המהירות הזוויתית של האלקטרון ואת מספר ההקפות שהוא משלים בשנייה.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

F≈6.56⋅10−7 NF\approx6.56\cdot10^{-7}\,\text{N}, v≈4.37⋅106 m/sv\approx4.37\cdot10^6\,\text{m/s}

F=k2e⋅er2=9⋅109⋅2⋅(1.6⋅10−19)2(0.265⋅10−10)2≈6.56⋅10−7 NF=k\frac{2e\cdot e}{r^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{2\cdot(1.6\cdot10^{-19})^2}{(0.265\cdot10^{-10})^2}\approx6.56\cdot10^{-7}\,\text{N}

הכוח מכוון אל הגרעין והוא הכוח הצנטריפטלי:

k2e2r2=mev2r⇒v=2ke2mer=2⋅9⋅109⋅(1.6⋅10−19)29.11⋅10−31⋅0.265⋅10−10≈4.37⋅106 m/sk\frac{2e^2}{r^2}=\frac{m_ev^2}{r}\quad\Rightarrow\quad v=\sqrt{\frac{2ke^2}{m_er}}=\sqrt{\frac{2\cdot9\cdot10^9\cdot(1.6\cdot10^{-19})^2}{9.11\cdot10^{-31}\cdot0.265\cdot10^{-10}}}\approx4.37\cdot10^6\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לשכוח את הגורם 2 – מטען הגרעין הוא 2e2e.

סעיף ב

תשובה:

ω≈1.65⋅1017 rad/s\omega\approx1.65\cdot10^{17}\,\text{rad/s}, f≈2.6⋅1016f\approx2.6\cdot10^{16} הקפות בשנייה

ω=vr=4.37⋅1060.265⋅10−10≈1.65⋅1017 rad/s\omega=\frac{v}{r}=\frac{4.37\cdot10^6}{0.265\cdot10^{-10}}\approx1.65\cdot10^{17}\,\text{rad/s}
f=ω2π≈1.65⋅10176.28≈2.6⋅1016 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}\approx\frac{1.65\cdot10^{17}}{6.28}\approx2.6\cdot10^{16}\,\text{Hz}

כלומר זמן מחזור של כ-3.8⋅10−17 s3.8\cdot10^{-17}\,\text{s}.

שאלה 6 · שלושה חרוזים טעונים זהים בקודקודי משולש שווה צלעותקצרה · בינונית

שלושה חרוזים קטנים, שכל אחד מהם טעון במטען q=−3 μCq=-3\,\mu\text{C}, מקובעים בקודקודי משולש שווה צלעות שאורך צלעו 30 cm30\,\text{cm}. החרוזים נחשבים למטענים נקודתיים.

חשבו את גודל הכוח החשמלי השקול שפועל על כל חרוז, ותארו את כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

F≈1.56 NF\approx1.56\,\text{N}, לאורך הקו ממרכז המשולש אל החרוז, הרחק מהמרכז

כל חרוז נדחה משני האחרים (כל המטענים באותו סימן). גודל כל אחד משני הכוחות:

F1=kq2a2=9⋅109⋅(3⋅10−6)20.32=0.9 NF_1=k\frac{q^2}{a^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{(3\cdot10^{-6})^2}{0.3^2}=0.9\,\text{N}

הכוחות שווים בגודלם, והזווית ביניהם 60∘60^\circ (זווית המשולש). הרכיבים המאונכים לחוצה הזווית מתקזזים, והרכיבים לאורכו מתחברים:

F=2F1cos⁡30∘=3F1=3⋅0.9≈1.56 NF=2F_1\cos30^\circ=\sqrt3F_1=\sqrt3\cdot0.9\approx1.56\,\text{N}

הכוח מכוון לאורך חוצה הזווית, הרחק מהצלע שמול החרוז – כלומר לאורך הקו ממרכז המשולש אל החרוז, החוצה.

טעות נפוצה: לחבר את הגדלים (1.8 N1.8\,\text{N}) כאילו הכוחות באותו כיוון, או להשתמש ב-cos⁡60∘\cos60^\circ במקום ב-cos⁡30∘\cos30^\circ (הזווית בין כל כוח לחוצה היא 30∘30^\circ).

שאלה 7 · שלושה מטענים על ישר: הכוח על כל אחד וסכום הכוחותביניים · בינונית

שלושה מטענים נקודתיים מקובעים על ציר xx (ראו תרשים): q1=−3 μCq_1=-3\,\mu\text{C} בנקודה x=0x=0, q2=+6 μCq_2=+6\,\mu\text{C} בנקודה x=0.3 mx=0.3\,\text{m}, ו-q3=−4 μCq_3=-4\,\mu\text{C} בנקודה x=0.5 mx=0.5\,\text{m}.

א.

חשבו את גודל הכוח שכל מטען מפעיל על כל אחד מהמטענים האחרים (שלושה זוגות).

ב.

חשבו את הכוח השקול (גודל וכיוון) שפועל על כל אחד משלושת המטענים.

ג.

חשבו את סכום שלושת הכוחות השקולים שמצאתם. הסבירו מדוע התוצאה הייתה צפויה מראש.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

F12=1.8 NF_{12}=1.8\,\text{N}, F23=5.4 NF_{23}=5.4\,\text{N}, F13=0.432 NF_{13}=0.432\,\text{N}

לפי חוק קולון לכל זוג:

F12=9⋅109⋅3⋅10−6⋅6⋅10−60.32=1.8 NF_{12}=9\cdot10^9\cdot\frac{3\cdot10^{-6}\cdot6\cdot10^{-6}}{0.3^2}=1.8\,\text{N}

(משיכה)

F23=9⋅109⋅6⋅10−6⋅4⋅10−60.22=5.4 NF_{23}=9\cdot10^9\cdot\frac{6\cdot10^{-6}\cdot4\cdot10^{-6}}{0.2^2}=5.4\,\text{N}

(משיכה)

F13=9⋅109⋅3⋅10−6⋅4⋅10−60.52=0.432 NF_{13}=9\cdot10^9\cdot\frac{3\cdot10^{-6}\cdot4\cdot10^{-6}}{0.5^2}=0.432\,\text{N}

(דחייה)

q1q_1 ו-q3q_3 שליליים ולכן דוחים זה את זה; כל אחד מהם נמשך אל q2q_2 החיובי.

סעיף ב

תשובה:

F→1=+1.368 N x^\vec F_1=+1.368\,\text{N}\,\hat x, F→2=+3.6 N x^\vec F_2=+3.6\,\text{N}\,\hat x, F→3=−4.968 N x^\vec F_3=-4.968\,\text{N}\,\hat x

נבחר את הכיוון החיובי של ציר xx (ימינה).

על q1q_1: q2q_2 מושך אותו ימינה (+1.8+1.8), q3q_3 דוחה אותו שמאלה (−0.432-0.432):

F1=1.8−0.432=+1.368 NF_1=1.8-0.432=+1.368\,\text{N}

על q2q_2: q1q_1 מושך אותו שמאלה (−1.8-1.8), q3q_3 מושך אותו ימינה (+5.4+5.4):

F2=−1.8+5.4=+3.6 NF_2=-1.8+5.4=+3.6\,\text{N}

על q3q_3: q2q_2 מושך אותו שמאלה (−5.4-5.4), q1q_1 דוחה אותו ימינה (+0.432+0.432):

F3=−5.4+0.432=−4.968 NF_3=-5.4+0.432=-4.968\,\text{N}

טעות נפוצה: לקבוע כיוון לפי סימן המכפלה qiqjq_iq_j בלבד, בלי לבדוק באיזה צד נמצא המטען המפעיל.

סעיף ג

תשובה:

הסכום אפס

1.368+3.6−4.968=01.368+3.6-4.968=0

כל כוח פנימי במערכת מופיע בזוג פעולה–תגובה: הכוח ש-q1q_1 מפעיל על q2q_2 שווה בגודלו והפוך בכיוונו לכוח ש-q2q_2 מפעיל על q1q_1, וכך גם בשני הזוגות האחרים. כשמחברים את כל הכוחות על כל המטענים, כל זוג מתקזז, ולכן הסכום אפס – בלי קשר לגודל המטענים ולמרחקים. זו בדיקה טובה לחישוב.

שאלה 8 · שני קישוטים בעלי מטענים מנוגדים תלויים משני ווים: מטען ומתיחותביניים · בינונית

שני קישוטים קטנים, שמסת כל אחד מהם m=5 gm=5\,\text{g}, תלויים בשני חוטים מבודדים שאורך כל אחד מהם l=10 cml=10\,\text{cm}. החוטים קשורים לשני ווים בתקרה, והמרחק בין הווים d=20 cmd=20\,\text{cm}. קישוט אחד טעון במטען +q+q והשני במטען −q-q. הקישוטים נמשכים זה לזה, ובמצב שיווי משקל כל חוט נוטה פנימה, לכיוון הקישוט השני, בזווית α=37∘\alpha=37^\circ מהאנך (ראו תרשים). נתון sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8, g=10 m/s2g=10\,\text{m/s}^2. הקישוטים נחשבים למטענים נקודתיים.

א.

בטאו את גודל המטען qq באמצעות mm, gg, ll, dd, α\alpha ו-kk.

ב.

חשבו את qq.

ג.

חשבו את מתיחות כל חוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

q=(d−2lsin⁡α)mgtan⁡αkq=(d-2l\sin\alpha)\sqrt{\dfrac{mg\tan\alpha}{k}}

המרחק בין הקישוטים: כל קישוט מוסט פנימה lsin⁡αl\sin\alpha מהאנך שמתחת לוו שלו, ולכן

r=d−2lsin⁡αr=d-2l\sin\alpha

על כל קישוט: mgmg (מטה), TT (לאורך החוט) ו-FEF_E (אופקי, פנימה – אל הקישוט השני). בשיווי משקל:

Tsin⁡α=FE,Tcos⁡α=mg⇒FE=mgtan⁡αT\sin\alpha=F_E,\qquad T\cos\alpha=mg\quad\Rightarrow\quad F_E=mg\tan\alpha

לפי חוק קולון FE=kq2r2F_E=\frac{kq^2}{r^2}, ולכן

q=rmgtan⁡αk=(d−2lsin⁡α)mgtan⁡αkq=r\sqrt{\frac{mg\tan\alpha}{k}}=(d-2l\sin\alpha)\sqrt{\frac{mg\tan\alpha}{k}}

טעות נפוצה: לחבר את ההסטות ל-dd (r=d+2lsin⁡αr=d+2l\sin\alpha) כאילו הקישוטים נדחים – כאן הם נמשכים, והחוטים נוטים פנימה.

סעיף ב

תשובה:

q≈1.6⋅10−7 Cq\approx1.6\cdot10^{-7}\,\text{C}

r=0.2−2⋅0.1⋅0.6=0.08 mr=0.2-2\cdot0.1\cdot0.6=0.08\,\text{m}
FE=mgtan⁡α=0.005⋅10⋅0.60.8=0.0375 NF_E=mg\tan\alpha=0.005\cdot10\cdot\frac{0.6}{0.8}=0.0375\,\text{N}
q=0.08⋅0.03759⋅109=0.08⋅2.04⋅10−6≈1.6⋅10−7 Cq=0.08\cdot\sqrt{\frac{0.0375}{9\cdot10^9}}=0.08\cdot2.04\cdot10^{-6}\approx1.6\cdot10^{-7}\,\text{C}

סעיף ג

תשובה:

T=0.0625 NT=0.0625\,\text{N}

T=mgcos⁡α=0.050.8=0.0625 NT=\frac{mg}{\cos\alpha}=\frac{0.05}{0.8}=0.0625\,\text{N}

(או T=FEsin⁡α=0.03750.6=0.0625 NT=\frac{F_E}{\sin\alpha}=\frac{0.0375}{0.6}=0.0625\,\text{N}.)

שאלה 9 · מטען בפינת ריבוע: שלושה כוחות וכוח שקול בביטוי סגורביניים · קשה

בארבעת קודקודי ריבוע שאורך צלעו aa מקובעים ארבעה מטענים נקודתיים (ראו תרשים): בקודקוד השמאלי העליון +q+q, בקודקוד הימני העליון +2q+2q, בקודקוד הימני התחתון −q-q, ובקודקוד השמאלי התחתון DD מטען +q+q. נתונים q>0q>0, aa ו-kk. בחרו ציר xx ימינה וציר yy למעלה.

א.

מצאו את הרכיבים FxF_x ו-FyF_y של הכוח השקול שפועל על המטען שבקודקוד DD, באמצעות kk, qq ו-aa.

ב.

הראו שגודל הכוח השקול על המטען ב-DD הוא 3 kq2a2\sqrt3\,\dfrac{kq^2}{a^2}, ומצאו את הזווית שהוא יוצר עם הכיוון החיובי של ציר xx.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Fx=kq2a2(1−12)F_x=\dfrac{kq^2}{a^2}\left(1-\dfrac{1}{\sqrt2}\right), Fy=−kq2a2(1+12)F_y=-\dfrac{kq^2}{a^2}\left(1+\dfrac{1}{\sqrt2}\right)

נסמן F0=kq2a2F_0=\frac{kq^2}{a^2}.

מהמטען +q+q שמעל DD (מרחק aa): דחייה, כלפי מטה: (0, −F0)(0,\,-F_0).

מהמטען −q-q שמימין ל-DD (מרחק aa): משיכה, ימינה: (+F0, 0)(+F_0,\,0).

מהמטען +2q+2q בקודקוד שמול DD (מרחק 2a\sqrt2a):

F=k2q⋅q2a2=F0F=k\frac{2q\cdot q}{2a^2}=F_0

דחייה – הכוח מכוון לאורך האלכסון הרחק מ-+2q+2q, כלומר שמאלה ומטה בזווית 45∘45^\circ: (−F02, −F02)\left(-\frac{F_0}{\sqrt2},\,-\frac{F_0}{\sqrt2}\right).

סכום:

Fx=F0−F02=F0(1−12)≈0.29F0F_x=F_0-\frac{F_0}{\sqrt2}=F_0\left(1-\frac{1}{\sqrt2}\right)\approx0.29F_0
Fy=−F0−F02=−F0(1+12)≈−1.71F0F_y=-F_0-\frac{F_0}{\sqrt2}=-F_0\left(1+\frac{1}{\sqrt2}\right)\approx-1.71F_0

טעות נפוצה: לשכוח שהמרחק לקודקוד הנגדי הוא 2a\sqrt2a, ולכן r2=2a2r^2=2a^2.

סעיף ב

תשובה:

F=3 kq2a2F=\sqrt3\,\dfrac{kq^2}{a^2}, בזווית 80.3∘80.3^\circ מתחת לכיוון החיובי של ציר xx

F2=F02[(1−12)2+(1+12)2]=F02[2+2⋅12]=3F02F^2=F_0^2\left[\left(1-\frac{1}{\sqrt2}\right)^2+\left(1+\frac{1}{\sqrt2}\right)^2\right]=F_0^2\left[2+2\cdot\frac12\right]=3F_0^2

(המכפלות המעורבות ∓22\mp\frac{2}{\sqrt2} מתקזזות.) לכן F=3F0=3kq2a2F=\sqrt3F_0=\sqrt3\frac{kq^2}{a^2}.

הכיוון: Fx>0F_x>0 ו-Fy<0F_y<0, כלומר ימינה ומטה:

tan⁡θ=∣Fy∣Fx=1.7070.293≈5.83⇒θ≈80.3∘\tan\theta=\frac{|F_y|}{F_x}=\frac{1.707}{0.293}\approx5.83\quad\Rightarrow\quad\theta\approx80.3^\circ

מתחת לכיוון החיובי של ציר xx.

שאלה 10 · משולש ישר-זווית: סימני המטענים מכיוון הכוח השקולביניים · קשה

שלושה מטענים נקודתיים מקובעים בקודקודי משולש ישר-זווית ABCABC (ראו תרשים). הזווית הישרה היא בקודקוד CC; AC=9 cmAC=9\,\text{cm}, BC=12 cmBC=12\,\text{cm}, AB=15 cmAB=15\,\text{cm}, והצלע ABAB אופקית.

בקודקוד CC נמצא המטען Q3=−4 μCQ_3=-4\,\mu\text{C}, בקודקוד AA – מטען q1q_1 שגודלו ∣q1∣=2.7 μC|q_1|=2.7\,\mu\text{C}, ובקודקוד BB – מטען q2q_2. סימני q1q_1 ו-q2q_2 וגודל q2q_2 אינם ידועים.

ידוע שהכוח השקול על Q3Q_3 מקביל לצלע ABAB ומכוון מ-AA לכיוון BB (ימינה). התעלמו מכוח הכובד.

א.

קבעו את הסימנים של q1q_1 ושל q2q_2. נמקו.

ב.

חשבו את המטען q2q_2.

ג.

חשבו את גודל הכוח השקול על Q3Q_3.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

q1q_1 שלילי, q2q_2 חיובי

הכוח של q1q_1 על Q3Q_3 פועל לאורך הקו ACAC, והכוח של q2q_2 – לאורך הקו BCBC. הקווים מאונכים זה לזה.

נבדוק את האפשרויות. כדי שהשקול יהיה אופקי, לאחד הכוחות חייב להיות רכיב כלפי מעלה ולשני כלפי מטה. כוח לאורך ACAC שמכוון הרחק מ-AA פונה ימינה ומעלה; כוח לאורך BCBC שמכוון אל BB פונה ימינה ומטה. רק הצירוף הזה נותן שקול ימינה (בצירוף ההפוך – אל AA והרחק מ-BB – שני הכוחות פונים שמאלה).

לכן q1q_1 דוחה את Q3Q_3 – כלומר q1q_1 שלילי כמו Q3Q_3, ו-q2q_2 מושך את Q3Q_3 – כלומר q2q_2 חיובי.

טעות נפוצה: לקבוע סימנים בלי לבדוק את כיוון השקול – הדרישה שהשקול יהיה דווקא ימינה פוסלת את הצירוף ההפוך.

סעיף ב

תשובה:

q2=+6.4 μCq_2=+6.4\,\mu\text{C}

נקבע מערכת צירים: xx לאורך ABAB ימינה, yy מעלה. מהגאומטריה: cos⁡∠A=ACAB=0.6\cos\angle A=\frac{AC}{AB}=0.6, ולכן וקטור היחידה מ-AA אל CC הוא (0.6, 0.8)(0.6,\,0.8) ומ-CC אל BB הוא (0.8, −0.6)(0.8,\,-0.6).

F1=k∣q1Q3∣AC2=9⋅109⋅2.7⋅10−6⋅4⋅10−60.092=0.09720.0081=12 NF_1=k\frac{|q_1Q_3|}{AC^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{2.7\cdot10^{-6}\cdot4\cdot10^{-6}}{0.09^2}=\frac{0.0972}{0.0081}=12\,\text{N}

בכיוון (0.6, 0.8)(0.6,\,0.8). הכוח F2F_2 בכיוון (0.8, −0.6)(0.8,\,-0.6). השקול אופקי, ולכן רכיב yy מתאפס:

0.8F1−0.6F2=0⇒F2=43F1=16 N0.8F_1-0.6F_2=0\quad\Rightarrow\quad F_2=\frac43F_1=16\,\text{N}
q2=F2⋅BC2k∣Q3∣=16⋅0.1229⋅109⋅4⋅10−6=0.230436000=6.4⋅10−6 Cq_2=\frac{F_2\cdot BC^2}{k|Q_3|}=\frac{16\cdot0.12^2}{9\cdot10^9\cdot4\cdot10^{-6}}=\frac{0.2304}{36000}=6.4\cdot10^{-6}\,\text{C}

סעיף ג

תשובה:

F=20 NF=20\,\text{N}

רכיב xx:

F=0.6F1+0.8F2=0.6⋅12+0.8⋅16=7.2+12.8=20 NF=0.6F_1+0.8F_2=0.6\cdot12+0.8\cdot16=7.2+12.8=20\,\text{N}

בדיקה: הכוחות מאונכים, ולכן גם F=122+162=20 NF=\sqrt{12^2+16^2}=20\,\text{N}.

שאלה 11 · כדור תלוי בחוט מעל כדור טעון: כוח קולון ומתיחותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן BB שמסתו mB=5 gm_B=5\,\text{g} תלוי בחוט מבודד מתקרה. בדיוק מתחתיו, על קו אנכי אחד, מקובע כדור קטן AA בראש מוט מבודד (ראו תרשים).

כדור AA טעון במטען qA=−0.5 μCq_A=-0.5\,\mu\text{C}, וכדור BB טעון במטען qB=+0.4 μCq_B=+0.4\,\mu\text{C}. המרחק בין מרכזי הכדורים הוא r=10 cmr=10\,\text{cm}. הכדורים נמצאים באוויר (התייחסו אליו כאל ריק).

א.

סרטטו את תרשים הכוחות שפועלים על כדור BB. ליד כל כוח רשמו את שמו וציינו מי מפעיל אותו.

ב.

חשבו את גודל הכוח החשמלי שכדור AA מפעיל על כדור BB.

ג.

חשבו את מתיחות החוט.

ד.

מרחיקים את כדור AA כלפי מטה, כך שהמרחק בין מרכזי הכדורים גדל ל־20 cm20\,\text{cm} (כדור BB נשאר במקומו).

הראו שהכוח החשמלי קטן פי 44, וחשבו את מתיחות החוט במצב החדש.

ה.

תלמיד רוצה למדוד את המתיחות TT במרחקים rr שונים, ולסרטט גרף שיהיה קו ישר. הוא מתלבט אם לשים על הציר האופקי את rr, את 1r\frac{1}{r} או את 1r2\frac{1}{r^2} (ועל הציר האנכי את TT).

קבעו איזו בחירה תיתן קו ישר, ומצאו את השיפוע ואת נקודת החיתוך עם הציר האנכי של הישר (ערכים מספריים עם יחידות). נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

כוח הכובד mBgm_Bg (כדור הארץ, מטה), מתיחות החוט TT (החוט, מעלה), כוח משיכה חשמלי FEF_E (כדור AA, מטה).

על כדור BB פועלים שלושה כוחות לאורך הקו האנכי:

1. כוח הכובד mBgm_Bg – מופעל על ידי כדור הארץ, כלפי מטה.

2. מתיחות החוט TT – מופעלת על ידי החוט, כלפי מעלה.

3. הכוח החשמלי FEF_E – מופעל על ידי כדור AA. המטענים מנוגדים בסימן, ולכן זהו כוח משיכה: כיוונו מ־BB אל AA, כלומר כלפי מטה.

סעיף ב

תשובה:

FE=0.18 NF_E=0.18\,\text{N}

לפי חוק קולון מדף הנוסחאות:

FE=k∣qA∣∣qB∣r2F_E=k\frac{|q_A||q_B|}{r^2}

הצבה (ביחידות SI: 0.5 μC=0.5⋅10−6 C0.5\,\mu\text{C}=0.5\cdot 10^{-6}\,\text{C}, r=0.10 mr=0.10\,\text{m}):

FE=9⋅109⋅0.5⋅10−6⋅0.4⋅10−60.102=1.8⋅10−30.01=0.18 NF_E=9\cdot 10^{9}\cdot\frac{0.5\cdot 10^{-6}\cdot 0.4\cdot 10^{-6}}{0.10^2}=\frac{1.8\cdot 10^{-3}}{0.01}=0.18\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב את סימן המינוס של qAq_A – בחוק קולון מציבים גדלים, ואת הכיוון קובעים לפי סימני המטענים (מנוגדים – משיכה).

סעיף ג

תשובה:

T=0.23 NT=0.23\,\text{N}

הכדור במנוחה, ולכן לפי החוק השני של ניוטון שקול הכוחות אפס (כיוון חיובי – מעלה):

T−mBg−FE=0  ⇒  T=mBg+FET-m_Bg-F_E=0\;\Rightarrow\;T=m_Bg+F_E
T=0.005⋅10+0.18=0.05+0.18=0.23 NT=0.005\cdot 10+0.18=0.05+0.18=0.23\,\text{N}

המתיחות גדולה מהמשקל פי יותר מ־4: הכוח החשמלי כאן חזק בהרבה מכוח הכובד.

סעיף ד

תשובה:

FE′=0.045 NF_E'=0.045\,\text{N}, T′=0.095 NT'=0.095\,\text{N}

לפי חוק קולון הכוח הפוך ביחס לריבוע המרחק:

FE′FE=r2r′2=(0.100.20)2=14\frac{F_E'}{F_E}=\frac{r^2}{r'^2}=\left(\frac{0.10}{0.20}\right)^2=\frac14

המרחק גדל פי 2, ולכן הכוח קטן פי 22=42^2=4:

FE′=0.184=0.045 NF_E'=\frac{0.18}{4}=0.045\,\text{N}

המתיחות (כמו בסעיף ג):

T′=mBg+FE′=0.05+0.045=0.095 NT'=m_Bg+F_E'=0.05+0.045=0.095\,\text{N}

טעות נפוצה: להקטין את הכוח פי 2 בלבד – הכוח תלוי ב־1r2\frac{1}{r^2}.

סעיף ה

תשובה:

1r2\frac{1}{r^2}; שיפוע k∣qAqB∣=1.8⋅10−3 N⋅m2k|q_Aq_B|=1.8\cdot 10^{-3}\,\text{N}\cdot\text{m}^2, חיתוך mBg=0.05 Nm_Bg=0.05\,\text{N}.

מהסעיפים הקודמים:

T=mBg+k∣qA∣∣qB∣r2=k∣qAqB∣⋅1r2+mBgT=m_Bg+\frac{k|q_A||q_B|}{r^2}=k|q_Aq_B|\cdot\frac{1}{r^2}+m_Bg

זהו ביטוי מהצורה y=ax+by=ax+b רק אם x=1r2x=\frac{1}{r^2}. לכן הגרף של TT כפונקצייה של 1r2\frac{1}{r^2} הוא קו ישר (הגרפים כפונקצייה של rr או של 1r\frac1r הם עקומים).

השיפוע:

a=k∣qAqB∣=9⋅109⋅0.5⋅10−6⋅0.4⋅10−6=1.8⋅10−3 N⋅m2a=k|q_Aq_B|=9\cdot 10^{9}\cdot 0.5\cdot 10^{-6}\cdot 0.4\cdot 10^{-6}=1.8\cdot 10^{-3}\,\text{N}\cdot\text{m}^2

החיתוך עם הציר האנכי (כאשר 1r2→0\frac{1}{r^2}\to 0, כלומר הכדורים רחוקים מאוד ואין כוח חשמלי):

b=mBg=0.05 Nb=m_Bg=0.05\,\text{N}

(בדיקה: ב־r=0.10 mr=0.10\,\text{m}, 1r2=100 m−2\frac{1}{r^2}=100\,\text{m}^{-2}, ו־T=1.8⋅10−3⋅100+0.05=0.23 NT=1.8\cdot 10^{-3}\cdot 100+0.05=0.23\,\text{N} – כמו בסעיף ג ✓.)

1/r^2 (m^-2)T (N)0204060801001200.000.050.100.150.200.250.30

שאלה 12 · כדור טעון תלוי בין לוחות טעונים: זווית, מתיחות ומטען שמבטל את הסטייהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמסתו m=1.0 gm=1.0\,\text{g}, הטעון במטען חיובי q=5.0⋅10−8 Cq=5.0\cdot 10^{-8}\,\text{C}, תלוי בחוט מבודד בין שני לוחות מתכת אנכיים ומקבילים.

המרחק בין הלוחות d=20 cmd=20\,\text{cm} והמתח ביניהם U=6.0 kVU=6.0\,\text{kV}. הלוח השמאלי טעון במטען חיובי והלוח הימני במטען שלילי. השדה החשמלי בין הלוחות אחיד.

הכדור נמצא במנוחה, והחוט נטוי בזווית θ\theta לאנך (ראו תרשים).

א.

חשבו את עוצמת השדה החשמלי בין הלוחות וקבעו את כיוונו. הסבירו מדוע הכדור סוטה ימינה.

ב.

סרטטו את הכוחות הפועלים על הכדור, והראו ש־tan⁡θ=qEmg\tan\theta=\dfrac{qE}{mg}. חשבו את הזווית θ\theta.

ג.

חשבו את מתיחות החוט.

ד.

מקרבים לכדור התלוי, מימינו ובאותו גובה, כדור קטן נוסף הטעון במטען QQ ומקובע על מוט מבודד. כאשר המרחק בין מרכזי הכדורים הוא r=5.0 cmr=5.0\,\text{cm}, החוט של הכדור התלוי אנכי (הכדור אינו סוטה).

(1)

קבעו את הסימן של המטען QQ. נמקו.

(2)

חשבו את גודל המטען QQ, וקבעו אם התוצאה תלויה בגודל המטען qq של הכדור התלוי. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

E=3.0⋅104 N/CE=3.0\cdot 10^{4}\,\text{N/C}, ימינה (מהלוח החיובי אל השלילי). הכוח על מטען חיובי בכיוון השדה – ימינה.

מדף הנוסחאות (שדה בין לוחות קבל):

E=VABd=60000.20=3.0⋅104 N/CE=\frac{V_{AB}}{d}=\frac{6000}{0.20}=3.0\cdot 10^{4}\,\text{N/C}

השדה מכוון מהלוח החיובי אל הלוח השלילי – ימינה.

הכוח החשמלי על הכדור: F→=qE→\vec F=q\vec E. המטען חיובי, ולכן הכוח בכיוון השדה – ימינה, והכדור סוטה ימינה (לעבר הלוח השלילי).

סעיף ב

תשובה:

כוחות: mgmg מטה, TT לאורך החוט, qEqE ימינה. θ≈8.5∘\theta\approx 8.5^\circ

על הכדור פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. מתיחות החוט TT – החוט, לאורך החוט אל נקודת התלייה (מעלה ושמאלה).

3. הכוח החשמלי qEqE – השדה שבין הלוחות, אופקי ימינה.

הכדור במנוחה, ולכן שקול הכוחות אפס:

Tsin⁡θ=qE,Tcos⁡θ=mgT\sin\theta=qE,\qquad T\cos\theta=mg

מחלקים:

tan⁡θ=qEmg\tan\theta=\frac{qE}{mg}

הצבה (m=10−3 kgm=10^{-3}\,\text{kg}, mg=0.010 Nmg=0.010\,\text{N}, qE=5⋅10−8⋅3⋅104=1.5⋅10−3 NqE=5\cdot 10^{-8}\cdot 3\cdot 10^{4}=1.5\cdot 10^{-3}\,\text{N}):

tan⁡θ=1.5⋅10−30.010=0.15  ⇒  θ≈8.5∘\tan\theta=\frac{1.5\cdot 10^{-3}}{0.010}=0.15\;\Rightarrow\;\theta\approx 8.5^\circ

סעיף ג

תשובה:

T≈1.01⋅10−2 NT\approx 1.01\cdot 10^{-2}\,\text{N}

משתי המשוואות של סעיף ב, TT הוא היתר במשולש שניצביו mgmg ו־qEqE:

T=(mg)2+(qE)2=0.0102+(1.5⋅10−3)2≈1.01⋅10−2 NT=\sqrt{(mg)^2+(qE)^2}=\sqrt{0.010^2+(1.5\cdot 10^{-3})^2}\approx 1.01\cdot 10^{-2}\,\text{N}

(המתיחות גדולה רק מעט מהמשקל, כי הכוח החשמלי קטן ביחס לכוח הכובד.)

סעיף ד(1)

תשובה:

QQ חיובי.

החוט אנכי, ולכן שקול הכוחות האופקיים על הכדור התלוי אפס: כוח קולון מ־QQ צריך לבטל את הכוח החשמלי qEqE שמכוון ימינה, כלומר כוח קולון מכוון שמאלה. הכדור QQ נמצא מימין, ולכן כוח שמאלה הוא דחייה – המטענים שווי סימן. qq חיובי, ולכן גם QQ חיובי.

סעיף ד(2)

תשובה:

Q≈8.3⋅10−9 CQ\approx 8.3\cdot 10^{-9}\,\text{C}; התוצאה אינה תלויה ב־qq.

שוויון הכוחות האופקיים:

kqQr2=qEk\frac{qQ}{r^2}=qE

המטען qq מופיע בשני האגפים ומצטמצם:

Q=Er2k=3⋅104⋅0.0529⋅109≈8.3⋅10−9 CQ=\frac{Er^2}{k}=\frac{3\cdot 10^{4}\cdot 0.05^2}{9\cdot 10^{9}}\approx 8.3\cdot 10^{-9}\,\text{C}

התוצאה אינה תלויה ב־qq: גם הכוח של השדה האחיד וגם כוח קולון פרופורציוניים ל־qq. במילים אחרות – הכדור אינו סוטה כאשר השדה של QQ במקום הכדור, kQr2k\frac{Q}{r^2}, שווה בגודלו לשדה האחיד ומנוגד לו, כלומר השדה השקול במקום הכדור אפס.

שאלה 13 · טעינה בהשראה של שני כדורים וכוח קולוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורי מתכת קטנים וזהים AA ו־BB, שאינם טעונים, מונחים על מעמדים מבודדים ונוגעים זה בזה. מכניסים אותם לתחום שבו שורר שדה חשמלי אחיד E→\vec E המכוון ימינה (ראו תרשים).

כשהכדורים עדיין בתוך השדה מרחיקים אותם זה מזה בעזרת המעמדים, ואחר כך מוציאים אותם מן השדה.

א.

במתכת יש אלקטרונים חופשיים. קבעו לאיזה כיוון פועל הכוח החשמלי על האלקטרונים החופשיים שבכדורים, והסיקו מה סימן המטען של כל אחד מהכדורים לאחר שהוצא מן השדה.

ב.

נמצא שמטען כדור AA הוא −16 nC-16\,\text{nC} (−1.6⋅10−8 C-1.6\cdot10^{-8}\,\text{C}). מהו המטען של כדור BB? נמקו.

ג.

כמה אלקטרונים עברו בתהליך הטעינה, ומאיזה כדור לאיזה כדור?

ד.

מניחים את שני הכדורים (הטעונים) כך שהמרחק בין מרכזיהם 12 cm12\,\text{cm}.

חשבו את גודל הכוח החשמלי שכל אחד מהכדורים מפעיל על האחר, וקבעו אם זה כוח משיכה או כוח דחייה.

ה.

מקבעים את כדור BB במרכזו של משטח אופקי חלק ומבודד. מסת כדור AA היא 1 g1\,\text{g}.

כדור AA נע על המשטח בתנועה מעגלית קצובה ברדיוס 12 cm12\,\text{cm} סביב BB. השתמשו בחוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, וחשבו את גודל מהירותו של כדור AA.

ו.

נניח שכדור AA היה מקבל, באותה נקודה ובאותו כיוון, מהירות גדולה מזו שחישבתם בסעיף ה. האם הוא היה נע במעגל ברדיוס 12 cm12\,\text{cm}? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

הכוח על האלקטרונים – שמאלה. AA – שלילי, BB – חיובי.

הכוח על מטען בשדה חשמלי: F→=qE→\vec F=q\vec E. מטען האלקטרון שלילי, ולכן הכוח עליו מנוגד לכיוון השדה – שמאלה.

שני הכדורים נוגעים זה בזה ומהווים מוליך אחד, ולכן האלקטרונים החופשיים נודדים שמאלה ומצטברים בכדור AA. בכדור BB נוצר חוסר באלקטרונים.

כשמפרידים את הכדורים בתוך השדה, המטען כבר מחולק ואין לו דרך לחזור (המעמדים מבודדים):

- AA – עודף אלקטרונים: שלילי.

- BB – חוסר אלקטרונים: חיובי.

סעיף ב

תשובה:

qB=+16 nC=+1.6⋅10−8 Cq_B=+16\,\text{nC}=+1.6\cdot10^{-8}\,\text{C}

לפי חוק שימור המטען, המטען הכולל של מערכת מבודדת אינו משתנה. לפני התהליך שני הכדורים היו ניטרליים, ולכן גם אחריו:

qA+qB=0  ⇒  qB=−qA=+1.6⋅10−8 C=+16 nCq_A+q_B=0\;\Rightarrow\;q_B=-q_A=+1.6\cdot10^{-8}\,\text{C}=+16\,\text{nC}

בתהליך לא נוצר מטען – אלקטרונים רק עברו מ־BB אל AA.

סעיף ג

תשובה:

1⋅10111\cdot10^{11} אלקטרונים, מכדור BB אל כדור AA.

כל אלקטרון נושא מטען −e-e, ולכן מספר האלקטרונים שעברו:

n=∣qA∣e=1.6⋅10−81.6⋅10−19=1⋅1011n=\frac{|q_A|}{e}=\frac{1.6\cdot10^{-8}}{1.6\cdot10^{-19}}=1\cdot10^{11}

האלקטרונים עברו מכדור BB (שנעשה חיובי) אל כדור AA (שנעשה שלילי).

סעיף ד

תשובה:

F=1.6⋅10−4 NF=1.6\cdot10^{-4}\,\text{N}, כוח משיכה.

לפי חוק קולון:

F=k∣qA∣ ∣qB∣r2=9⋅109⋅(1.6⋅10−8)20.122=1.6⋅10−4 NF=k\frac{|q_A|\,|q_B|}{r^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{(1.6\cdot10^{-8})^2}{0.12^2}=1.6\cdot10^{-4}\,\text{N}

המטענים מנוגדים בסימנם, ולכן זהו כוח משיכה. לפי החוק השלישי של ניוטון, גודל הכוח שכל כדור מפעיל על האחר זהה.

סעיף ה

תשובה:

v≈0.14 msv\approx 0.14\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

הכוחות האנכיים (כובד ונורמל) מאזנים זה את זה, והמשטח חלק. הכוח השקול הוא הכוח החשמלי, המכוון אל BB – אל מרכז המעגל. לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, עם aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}:

F=mv2r  ⇒  v=FrmF=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{Fr}{m}}

הצבה (F=1.6⋅10−4 NF=1.6\cdot10^{-4}\,\text{N} מסעיף ד, r=0.12 mr=0.12\,\text{m}, m=1⋅10−3 kgm=1\cdot10^{-3}\,\text{kg}):

v=1.6⋅10−4⋅0.121⋅10−3=0.0192≈0.14 msv=\sqrt{\frac{1.6\cdot10^{-4}\cdot 0.12}{1\cdot10^{-3}}}=\sqrt{0.0192}\approx 0.14\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

סעיף ו

תשובה:

לא. הכוח החשמלי קטן מהכוח הרדיאלי הדרוש, ולכן הכדור מתרחק מ־BB (המרחק גדל).

קביעה: לא.

נימוק: כדי לנוע במעגל ברדיוס rr במהירות vv נדרש כוח שקול רדיאלי mv2rm\frac{v^2}{r}. במהירות גדולה יותר הכוח הדרוש גדל, אבל הכוח החשמלי במרחק 12 cm12\,\text{cm} נשאר 1.6⋅10−4 N1.6\cdot10^{-4}\,\text{N} – הוא תלוי רק במטענים ובמרחק, לא במהירות. הכוח הקיים קטן מהכוח הדרוש, ולכן הוא אינו מספיק "לכופף" את המסלול למעגל הזה: המסלול מתעקל פחות, והכדור מתרחק מ־BB.

טעות נפוצה: לחשוב שהכדור "נזרק החוצה" בגלל כוח צנטריפוגלי – אין כוח כזה; פשוט הכוח הפונה פנימה קטן מהדרוש.

שאלה 14 · כדור טעון הנדחה מלוח טעוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוח מוליך גדול ואנכי טעון במטען חיובי שצפיפותו השטחית אחידה, σ=8.85⋅10−7 C/m2\sigma=8.85\cdot10^{-7}\,\text{C/m}^2.

מול הלוח תלוי, על חוט מבודד וקל, כדור קטן שמסתו m=0.5 gm=0.5\,\text{g}, הטעון במטען qq שגודלו 5⋅10−8 C5\cdot10^{-8}\,\text{C}. הכדור סטה הרחק מן הלוח, וכאשר הגיע למצב מנוחה נוצרה זווית α\alpha בין החוט ובין הכיוון האנכי (ראו תרשים).

התייחסו לכדור כאל גוף נקודתי. השפעת הכדור על צפיפות המטען בלוח זניחה.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הכדור. ליד כל כוח כתבו את שמו ומי מפעיל אותו.

ב.

היעזרו בנוסחה לשדה החשמלי של לוח טעון גדול שבדף הנוסחאות, וחשבו את גודל השדה החשמלי במקום הכדור. מהו כיוון השדה?

ג.

חשבו את גודל הכוח החשמלי הפועל על הכדור ואת הזווית α\alpha. היעזרו בתנאי שיווי המשקל בציר האופקי ובציר האנכי.

ד.

קבעו את הסימן של המטען qq. נמקו.

ה.

מזיזים את נקודת התלייה של החוט קרוב יותר אל הלוח (הכדור אינו נוגע בלוח). האם הזווית α\alpha תגדל, תקטן או לא תשתנה? נמקו.

ו.

מגדילים פי 2 את צפיפות המטען של הלוח. תלמיד טוען שגם הזווית α\alpha תגדל פי 2. האם הוא צודק? חשבו את הזווית החדשה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

כוח הכובד mgmg (מטה, כדור הארץ), כוח המתיחות TT (לאורך החוט אל נקודת התלייה, החוט), כוח חשמלי FEF_E (אופקי, הרחק מהלוח, השדה של הלוח).

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, לאורך החוט אל נקודת התלייה.

3. הכוח החשמלי FEF_E – מופעל על ידי הלוח הטעון (באמצעות השדה שלו). השדה של לוח גדול ניצב ללוח, ולכן הכוח אופקי; כיוונו הרחק מהלוח, כי הכדור סטה הרחק מהלוח.

סעיף ב

תשובה:

E=5⋅104 N/CE=5\cdot10^{4}\,\text{N/C}, אופקי, הרחק מהלוח.

E=σ2ε0=8.85⋅10−72⋅8.85⋅10−12=5⋅104 NCE=\frac{\sigma}{2\varepsilon_0}=\frac{8.85\cdot10^{-7}}{2\cdot8.85\cdot10^{-12}}=5\cdot10^{4}\,\frac{\text{N}}{\text{C}}

הלוח טעון חיובית, ולכן השדה מכוון הרחק מהלוח, בניצב לו (אופקית).

סעיף ג

תשובה:

FE=2.5⋅10−3 NF_E=2.5\cdot10^{-3}\,\text{N}, tan⁡α=0.5\tan\alpha=0.5, α≈26.6∘\alpha\approx26.6^\circ

הכוח החשמלי:

FE=∣q∣E=5⋅10−8⋅5⋅104=2.5⋅10−3 NF_E=|q|E=5\cdot10^{-8}\cdot5\cdot10^{4}=2.5\cdot10^{-3}\,\text{N}

כוח הכובד: mg=0.5⋅10−3⋅10=5⋅10−3 Nmg=0.5\cdot10^{-3}\cdot10=5\cdot10^{-3}\,\text{N}.

שיווי משקל:

ציר אנכי: Tcos⁡α=mgT\cos\alpha=mg

ציר אופקי: Tsin⁡α=FET\sin\alpha=F_E

מחלקים:

tan⁡α=FEmg=2.5⋅10−35⋅10−3=0.5  ⇒  α≈26.6∘\tan\alpha=\frac{F_E}{mg}=\frac{2.5\cdot10^{-3}}{5\cdot10^{-3}}=0.5\;\Rightarrow\;\alpha\approx26.6^\circ

(כוח המתיחות: T=FE2+(mg)2≈5.6⋅10−3 NT=\sqrt{F_E^2+(mg)^2}\approx5.6\cdot10^{-3}\,\text{N}.)

טעות נפוצה: להציב את המסה בגרמים.

סעיף ד

תשובה:

qq חיובי.

קביעה: חיובי.

נימוק: השדה של הלוח החיובי מכוון הרחק מהלוח, והכוח על הכדור מכוון גם הוא הרחק מהלוח (הכדור סטה הרחק מהלוח) – כלומר בכיוון השדה. לפי F→=qE→\vec F=q\vec E, כוח בכיוון השדה פועל על מטען חיובי (מטענים שווי סימן נדחים).

סעיף ה

תשובה:

הזווית לא תשתנה.

קביעה: לא תשתנה.

נימוק: השדה של לוח טעון גדול הוא E=σ2ε0E=\frac{\sigma}{2\varepsilon_0} – הוא אחיד ואינו תלוי במרחק מהלוח. לכן גם במקום החדש הכוח החשמלי על הכדור FE=∣q∣EF_E=|q|E זהה, כוח הכובד זהה, ו־tan⁡α=FEmg\tan\alpha=\frac{F_E}{mg} לא משתנה.

טעות נפוצה: לחשוב שקרוב יותר ללוח הכוח גדל (כמו ליד מטען נקודתי).

סעיף ו

תשובה:

לא. tan⁡α′=1\tan\alpha'=1, ולכן α′=45∘\alpha'=45^\circ (ולא 53∘53^\circ).

השדה יחסי ל־σ\sigma, ולכן הוא והכוח החשמלי גדלים פי 2: FE′=5⋅10−3 NF_E'=5\cdot10^{-3}\,\text{N}. מתנאי שיווי המשקל:

tan⁡α′=FE′mg=5⋅10−35⋅10−3=1  ⇒  α′=45∘\tan\alpha'=\frac{F_E'}{mg}=\frac{5\cdot10^{-3}}{5\cdot10^{-3}}=1\;\Rightarrow\;\alpha'=45^\circ

פי 2 מהזווית הקודמת היה 53.1∘53.1^\circ. התלמיד אינו צודק: מה שגדל פי 2 הוא tan⁡α\tan\alpha, והזווית עצמה אינה יחסית ל־tan⁡α\tan\alpha.

שאלה 15 · כדור טעון התלוי על חוט ליד כדור טעוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן BB, שמסתו 20 g20\,\text{g} והוא טעון במטען qB=+0.5 μCq_B=+0.5\,\mu\text{C}, תלוי על חוט מבודד קל.

כדור קטן אחר, AA, הטעון במטען qA=+1 μCq_A=+1\,\mu\text{C}, מוחזק באמצעות מוט אופקי מבודד משמאל לכדור BB.

במצב שיווי משקל מרכזי שני הכדורים נמצאים באותו גובה, במרחק r=15 cmr=15\,\text{cm} זה מזה, והחוט נוטה מן האנך (ראו תרשים).

הניחו כי רדיוסי הכדורים קטנים מאוד ביחס למרחק ביניהם.

א.

חשבו את גודל הכוח החשמלי שכדור AA מפעיל על כדור BB, וקבעו אם זהו כוח משיכה או כוח דחייה.

ב.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על כדור BB, וציינו מי מפעיל כל אחד מהם.

ג.

כתבו את משוואות שיווי המשקל של כדור BB בציר האופקי ובציר האנכי, וחשבו את הזווית שהחוט יוצר עם האנך ואת גודל המתיחות בחוט.

ד.

מקרבים את כדור AA אל כדור BB. במצב שיווי המשקל החדש מרכזי הכדורים שוב באותו גובה, והמרחק ביניהם הוא 7.5 cm7.5\,\text{cm}.

פי כמה גדל הכוח החשמלי? חשבו את הזווית החדשה בין החוט לאנך, וקבעו אם הזווית גדלה פי אותו מספר.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

FE=0.2 NF_E=0.2\,\text{N}, כוח דחייה.

מדף הנוסחאות, חוק קולון:

F=k∣q1q2∣r2F=k\frac{|q_1q_2|}{r^2}

הצבה, עם qA=1⋅10−6 Cq_A=1\cdot 10^{-6}\,\text{C}, qB=0.5⋅10−6 Cq_B=0.5\cdot 10^{-6}\,\text{C}, r=0.15 mr=0.15\,\text{m}:

FE=9⋅109⋅1⋅10−6⋅0.5⋅10−60.152=4.5⋅10−30.0225=0.2 NF_E=9\cdot 10^9\cdot\frac{1\cdot 10^{-6}\cdot 0.5\cdot 10^{-6}}{0.15^2}=\frac{4.5\cdot 10^{-3}}{0.0225}=0.2\,\text{N}

שני המטענים חיוביים, ולכן זהו כוח דחייה: הכוח על BB מכוון אופקית, הרחק מ־AA (ימינה בתרשים).

טעות נפוצה: לשכוח להמיר מיקרו־קולון (μC=10−6 C\mu\text{C}=10^{-6}\,\text{C}) וסנטימטרים ליחידות SI.

סעיף ב

תשובה:

כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, מטה), מתיחות החוט TT (החוט, לאורך החוט אל נקודת התלייה), הכוח החשמלי FEF_E (כדור AA, אופקית ימינה).

על כדור BB פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. מתיחות החוט TT – מופעלת על ידי החוט, לאורך החוט מהכדור אל נקודת התלייה (מעלה ושמאלה).

3. הכוח החשמלי FEF_E – מופעל על ידי כדור AA, אופקי וכיוונו הרחק מ־AA (ימינה) – דחייה.

הכדור במנוחה, ולכן שקול הכוחות אפס: הכוח החשמלי ורכיב המתיחות האופקי מאזנים זה את זה, וכוח הכובד מאוזן על ידי רכיב המתיחות האנכי.

סעיף ג

תשובה:

θ=45∘\theta=45^\circ; T≈0.28 NT\approx 0.28\,\text{N}

נסמן ב־θ\theta את הזווית שבין החוט לאנך. הכדור במנוחה, ולכן לפי החוק השני של ניוטון:

בציר האופקי: Tsin⁡θ=FET\sin\theta=F_E

בציר האנכי: Tcos⁡θ=mgT\cos\theta=mg

כוח הכובד: mg=0.02⋅10=0.2 Nmg=0.02\cdot 10=0.2\,\text{N}.

הזווית – מחלקים את המשוואות:

tan⁡θ=FEmg=0.20.2=1  ⇒  θ=45∘\tan\theta=\frac{F_E}{mg}=\frac{0.2}{0.2}=1\;\Rightarrow\;\theta=45^\circ

המתיחות – מעלים בריבוע ומחברים:

T=FE2+(mg)2=0.22+0.22≈0.28 NT=\sqrt{F_E^2+(mg)^2}=\sqrt{0.2^2+0.2^2}\approx 0.28\,\text{N}

סעיף ד

תשובה:

הכוח גדל פי 4 (0.8 N0.8\,\text{N}); הזווית החדשה θ≈76∘\theta\approx 76^\circ – לא פי 4.

הכוח: לפי חוק קולון הכוח יחסי הפוך לריבוע המרחק. המרחק קטן פי 22 (מ־1515 ל־7.5 cm7.5\,\text{cm}), ולכן הכוח גדל פי 22=42^2=4:

FE′=4⋅0.2=0.8 NF_E'=4\cdot 0.2=0.8\,\text{N}

הזווית: משיווי המשקל, כמו בסעיף ג:

tan⁡θ′=FE′mg=0.80.2=4  ⇒  θ′≈76∘\tan\theta'=\frac{F_E'}{mg}=\frac{0.8}{0.2}=4\;\Rightarrow\;\theta'\approx 76^\circ

הזווית גדלה רק מ־45∘45^\circ ל־76∘76^\circ, ולא פי 44: הכוח קובע את tan⁡θ\tan\theta, ולא את הזווית עצמה (ולעולם θ<90∘\theta<90^\circ).

טעות נפוצה: לחשוב שקירוב פי 22 מגדיל את הכוח פי 22 – הכוח יורד כריבוע המרחק.

שאלה 16 · מטען במרכז משולש שווה צלעות שמחזיק את המערכת בשיווי משקלבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שלושה כדורים קטנים, הטעונים כל אחד במטען חיובי q=3 μCq=3\,\mu\text{C}, מקובעים לרגע בקודקודים של משולש שווה צלעות שאורך צלעו aa. במרכז המשולש (הנקודה שמרחקה שווה משלושת הקודקודים) מניחים כדור קטן רביעי שמטענו q′q' (ראו תרשים).

מעוניינים לבחור את q′q' כך שאחרי שמשחררים את הכדורים, כל ארבעת הכדורים יישארו במקומם.

כוח הכובד אינו משפיע על התנועה (המערכת מונחת על משטח אופקי חלק), והכדורים נחשבים למטענים נקודתיים.

א.

מצאו את הסימן ואת הגודל של המטען q′q' שיש להציב במרכז המשולש כדי שכל המערכת תהיה בשיווי משקל.

ב.

מזיזים את הכדור שבמרכז מעט מאוד מהמרכז, לכיוון אחד הקודקודים, ומשחררים אותו (שאר הכדורים במקומם). האם הוא יחזור למרכז או יתרחק ממנו? האם שיווי המשקל יציב או רופף? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

q′=−q3≈−1.73 μCq'=-\frac{q}{\sqrt3}\approx-1.73\,\mu\text{C} (שלילי)

הכדור שבמרכז: שלושת הכדורים שבקודקודים זהים ונמצאים במרחקים שווים ממנו, בכיוונים שביניהם 120∘120^\circ. שלושה כוחות שווים בגודלם בזוויות של 120∘120^\circ זה מזה מבטלים זה את זה, ולכן הכדור שבמרכז בשיווי משקל לכל ערך של q′q'. התנאי נקבע לפי הכדורים שבקודקודים.

כדור בקודקוד: שני הכדורים האחרים שבקודקודים דוחים אותו, כל אחד בכוח

F1=kq2a2F_1=k\frac{q^2}{a^2}

הכוחות האלה פועלים לאורך שתי הצלעות שיוצאות מהקודקוד, הרחק מהכדורים הדוחים, והזווית ביניהם 60∘60^\circ. השקול שלהם מכוון לאורך חוצה הזווית, כלומר הרחק ממרכז המשולש:

F12=2F1cos⁡30∘=3 kq2a2F_{12}=2F_1\cos30^\circ=\sqrt3\,k\frac{q^2}{a^2}

כדי לאזן אותו, הכדור שבמרכז צריך למשוך את הכדור שבקודקוד, ולכן q′q' שלילי.

המרחק מהמרכז לקודקוד הוא 23\frac{2}{3} מגובה המשולש:

r=23⋅32a=a3  ⇒  r2=a23r=\frac23\cdot\frac{\sqrt3}{2}a=\frac{a}{\sqrt3}\;\Rightarrow\;r^2=\frac{a^2}{3}

כוח המשיכה של q′q':

F′=kq∣q′∣r2=3kq∣q′∣a2F'=k\frac{q|q'|}{r^2}=3k\frac{q|q'|}{a^2}

שיווי משקל של הכדור שבקודקוד:

3kq∣q′∣a2=3 kq2a2  ⇒  ∣q′∣=q3=31.732≈1.73 μC3k\frac{q|q'|}{a^2}=\sqrt3\,k\frac{q^2}{a^2}\;\Rightarrow\;|q'|=\frac{q}{\sqrt3}=\frac{3}{1.732}\approx1.73\,\mu\text{C}

ולכן q′≈−1.73 μCq'\approx-1.73\,\mu\text{C}. התוצאה אינה תלויה באורך הצלע aa: כל הכוחות פרופורציוניים ל־1a2\frac{1}{a^2}.

טעות נפוצה: להציב במרחק בין המרכז לקודקוד את aa או את a2\frac a2. המרחק הוא a3\frac{a}{\sqrt3}.

סעיף ב

תשובה:

הכדור יתרחק מהמרכז לכיוון הקודקוד: שיווי המשקל רופף (לא יציב).

כשהכדור השלילי שבמרכז זז לכיוון קודקוד אחד:

•המרחק שלו מהכדור שבקודקוד הזה קטן, ולכן כוח המשיכה אליו גדל (הכוח הפוך לריבוע המרחק).

•המרחקים שלו משני הכדורים האחרים גדלים, ולכן כוחות המשיכה אליהם קטנים.

לפני ההזזה שלושת הכוחות התאזנו בדיוק. אחרי ההזזה המשיכה לכיוון הקודקוד הקרוב חזקה יותר משקול המשיכה לשני האחרים, והשקול מכוון הלאה מהמרכז, לכיוון שאליו הכדור כבר זז. הכדור לא חוזר, אלא מואץ ומתרחק עוד יותר מנקודת שיווי המשקל. לכן שיווי המשקל רופף.

זו תכונה כללית: מערכת של מטענים נקודתיים שפועלים עליהם רק כוחות חשמליים אינה יכולה להיות בשיווי משקל יציב.

שאלה 17 · שלושה מטענים על ישר בשיווי משקל, והעבודה להרכבת המערכתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורים קטנים טעונים מונחים על ציר xx: הכדור הראשון, שמטענו Q1=+2 μCQ_1=+2\,\mu\text{C}, בראשית (x=0x=0), והכדור השני, שמטענו Q2=+8 μCQ_2=+8\,\mu\text{C}, בנקודה x=d=30 cmx=d=30\,\text{cm} (ראו תרשים). הכדורים חופשיים לנוע לאורך הציר, ולכן הם דוחים זה את זה ומתרחקים.

כדי שהשניים יישארו במקומם, מניחים ביניהם כדור שלישי שמטענו qq.

מתחשבים רק בכוחות החשמליים. הכדורים נחשבים למטענים נקודתיים.

א.

מצאו היכן על הציר יש להניח את הכדור השלישי, ומה הסימן והגודל של מטענו qq, כדי ששלושת הכדורים יהיו בשיווי משקל.

ב.

בהתחלה שלושת הכדורים היו רחוקים מאוד זה מזה. מהי העבודה החיצונית שנדרשה כדי להביא אותם (לאט, בלי לשנות את האנרגייה הקינטית) למצב הסופי שתואר בסעיף א?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

x=10 cmx=10\,\text{cm}; q=−89 μC≈−0.89 μCq=-\frac89\,\mu\text{C}\approx-0.89\,\mu\text{C}

המקום: הכוח השקול על הכדור השלישי חייב להתאפס. בין שני מטענים חיוביים, הכוחות ש־Q1Q_1 ו־Q2Q_2 מפעילים עליו מנוגדים בכיוונם (בכל סימן של qq), ולכן אפשר לאזן אותם. נסמן את מקומו xx:

kQ1∣q∣x2=kQ2∣q∣(d−x)2  ⇒  d−xx=Q2Q1=82=2k\frac{Q_1|q|}{x^2}=k\frac{Q_2|q|}{(d-x)^2}\;\Rightarrow\;\frac{d-x}{x}=\sqrt{\frac{Q_2}{Q_1}}=\sqrt{\frac{8}{2}}=2
d−x=2x  ⇒  x=d3=10 cmd-x=2x\;\Rightarrow\;x=\frac d3=10\,\text{cm}

תנאי זה אינו תלוי ב־qq.

הסימן: Q2Q_2 דוחה את Q1Q_1 בכיוון השלילי של הציר. כדי לאזן, הכדור השלישי (שנמצא מימין ל־Q1Q_1) צריך למשוך את Q1Q_1, ולכן qq שלילי.

הגודל: שיווי משקל של Q1Q_1:

kQ1∣q∣x2=kQ1Q2d2  ⇒  ∣q∣=Q2x2d2=8⋅(1030)2=89 μC≈0.89 μCk\frac{Q_1|q|}{x^2}=k\frac{Q_1Q_2}{d^2}\;\Rightarrow\;|q|=Q_2\frac{x^2}{d^2}=8\cdot\left(\frac{10}{30}\right)^2=\frac89\,\mu\text{C}\approx0.89\,\mu\text{C}

בדיקה עבור Q2Q_2: המרחק שלו מ־qq הוא 20 cm20\,\text{cm}:

kQ2∣q∣(0.2)2=9⋅109⋅8⋅10−6⋅89⋅10−60.04=1.6 N,kQ1Q2d2=9⋅109⋅2⋅10−6⋅8⋅10−60.09=1.6 Nk\frac{Q_2|q|}{(0.2)^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{8\cdot10^{-6}\cdot\frac89\cdot10^{-6}}{0.04}=1.6\,\text{N},\qquad k\frac{Q_1Q_2}{d^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{2\cdot10^{-6}\cdot8\cdot10^{-6}}{0.09}=1.6\,\text{N}

הכוחות שווים ומנוגדים, ולכן גם Q2Q_2 בשיווי משקל.

טעות נפוצה: לחפש את מקום הכדור השלישי באמצע הקטע. הוא קרוב יותר למטען הקטן.

סעיף ב

תשובה:

W=0W=0

כשמביאים את המטענים לאט, העבודה החיצונית שווה לשינוי באנרגייה הפוטנציאלית החשמלית של המערכת. במצב ההתחלתי (מרחקים אין־סופיים) האנרגייה אפס, ולכן העבודה שווה לאנרגייה של המצב הסופי, סכום האנרגיות של שלושת הזוגות (UE=kq1q2rU_E=k\frac{q_1q_2}{r}):

W=U=k(Q1Q2d+Q1qx+Q2qd−x)W=U=k\left(\frac{Q_1Q_2}{d}+\frac{Q_1q}{x}+\frac{Q_2q}{d-x}\right)
W=9⋅109⋅10−12(2⋅80.3−2⋅890.1−8⋅890.2)=9⋅10−3(53.3−17.8−35.6)=0W=9\cdot10^9\cdot10^{-12}\left(\frac{2\cdot8}{0.3}-\frac{2\cdot\frac89}{0.1}-\frac{8\cdot\frac89}{0.2}\right)=9\cdot10^{-3}\left(53.3-17.8-35.6\right)=0

(בחישוב מדויק: 1603−1609−3209=480−160−3209=0\frac{160}{3}-\frac{160}{9}-\frac{320}{9}=\frac{480-160-320}{9}=0.)

הזוג החיובי Q1,Q2Q_1,Q_2 תורם אנרגייה חיובית (נדרשת עבודה כדי לקרב מטענים דוחים), והזוגות עם qq השלילי תורמים אנרגייה שלילית (המשיכה עושה עבודה). במצב שיווי המשקל שני החלקים מתקזזים בדיוק.

טעות נפוצה: לחשב רק את האנרגייה של שני המטענים הגדולים. האנרגייה של המערכת היא סכום על כל הזוגות.

שאלה 18 · מטענים בקודקודי מעוין: מתי מטען בקודקוד הרביעי אינו מרגיש כוחבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שלושה כדורים קטנים טעונים מקובעים בשלושה קודקודים של מעוין שאורך צלעו aa. הזווית החדה של המעוין היא 60∘60^\circ.

בקודקוד שבו הזווית החדה מקובע כדור שמטענו −q2-q_2, ובשני הקודקודים הסמוכים לו מקובעים כדורים שמטען כל אחד מהם q1=+2 μCq_1=+2\,\mu\text{C}. הקודקוד הרביעי, PP, נמצא מול הכדור −q2-q_2 (ראו תרשים).

הכדורים נחשבים למטענים נקודתיים.

מה צריך להיות הגודל של q2q_2 כדי שכדור טעון נוסף, שיוצב בקודקוד PP, לא ירגיש כוח חשמלי? מה היחס q2q1\frac{q_2}{q_1}?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

פתרון

תשובה:

q2q1=33≈5.2\frac{q_2}{q_1}=3\sqrt3\approx5.2; q2≈10.4 μCq_2\approx10.4\,\mu\text{C}

נסמן את מטען הכדור הנוסף ב־QQ ונניח שהוא חיובי (התוצאה אינה תלויה בכך: אם QQ שלילי, כל הכוחות מתהפכים יחד).

המרחקים. PP נמצא מול הקודקוד החד, ולכן הזווית ב־PP היא גם 60∘60^\circ. הקודקודים עם q1q_1 נמצאים במרחק aa מ־PP. המרחק בין PP ל־−q2-q_2 הוא האלכסון הארוך: האלכסון חוצה את זווית ה־60∘60^\circ, ולכן

D=2acos⁡30∘=3 a  ⇒  D2=3a2D=2a\cos30^\circ=\sqrt3\,a\;\Rightarrow\;D^2=3a^2

הכוחות מ־q1q_1: כל אחד דוחה את QQ בכוח kq1Qa2k\frac{q_1Q}{a^2}, לאורך הצלע, הרחק מהקודקוד שלו. הזווית בין שני הכוחות 60∘60^\circ, והשקול לאורך האלכסון, הרחק מ־−q2-q_2:

F1=2kq1Qa2cos⁡30∘=3 kq1Qa2F_1=2k\frac{q_1Q}{a^2}\cos30^\circ=\sqrt3\,k\frac{q_1Q}{a^2}

הכוח מ־−q2-q_2: משיכה לאורך האלכסון, לכיוון −q2-q_2:

F2=kq2QD2=kq2Q3a2F_2=k\frac{q_2Q}{D^2}=k\frac{q_2Q}{3a^2}

כוח שקול אפס: שני הכוחות על אותו קו ובכיוונים מנוגדים, ולכן מספיק להשוות את הגדלים:

kq2Q3a2=3 kq1Qa2  ⇒  q2q1=33≈5.2k\frac{q_2Q}{3a^2}=\sqrt3\,k\frac{q_1Q}{a^2}\;\Rightarrow\;\frac{q_2}{q_1}=3\sqrt3\approx5.2
q2=33⋅2≈10.4 μCq_2=3\sqrt3\cdot2\approx10.4\,\mu\text{C}

הרכיבים הניצבים לאלכסון של שני הכוחות מ־q1q_1 מבטלים זה את זה מסימטריה, ולכן אין צורך בתנאי נוסף.

טעות נפוצה: להציב במרחק בין PP ל־−q2-q_2 את aa. זהו האלכסון הארוך, 3 a\sqrt3\,a.

שאלה 19 · מטענים בקודקודי ריבוע: כוח שקול אפס רק על חלק מהמטעניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארבעה כדורים קטנים טעונים מקובעים בקודקודים של ריבוע ABCDABCD שאורך צלעו a=10 cma=10\,\text{cm}. בקודקודים AA ו־CC (קודקודים נגדיים) מטען כל כדור q=+1 μCq=+1\,\mu\text{C}, ובקודקודים BB ו־DD מטען כל כדור QQ (ראו תרשים).

הכדורים נחשבים למטענים נקודתיים.

א.

מה צריכים להיות הסימן והגודל של QQ כדי שהכוח השקול על הכדורים שב־BB וב־DD יהיה אפס? מה היחס Qq\frac{Q}{q}?

ב.

עבור הערך של QQ שמצאתם, חשבו את הכוח השקול (גודל וכיוון) על הכדור שב־AA. האם אפשר לבחור את QQ כך שהכוח השקול על כל ארבעת הכדורים יהיה אפס? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Qq=−22\frac{Q}{q}=-2\sqrt2; Q≈−2.83 μCQ\approx-2.83\,\mu\text{C}

נבדוק את הכדור שב־BB (מסימטריה, אותו תנאי מתקבל עבור DD).

הכוח מ־DD: המרחק הוא האלכסון a2a\sqrt2. המטענים שווים, והכוח דחייה לאורך האלכסון, הרחק ממרכז הריבוע:

FD=kQ22a2F_D=k\frac{Q^2}{2a^2}

הכוחות מ־AA ומ־CC: כל אחד בגודל kq∣Q∣a2k\frac{q|Q|}{a^2}, לאורך הצלעות, ושני הכוחות ניצבים זה לזה. כדי לבטל את הדחייה מ־DD, השקול שלהם צריך להיות מכוון אל מרכז הריבוע, כלומר שניהם כוחות משיכה. לכן QQ ו־qq בסימנים מנוגדים, ו־QQ שלילי. גודל השקול:

FAC=2 kq∣Q∣a2F_{AC}=\sqrt2\,k\frac{q|Q|}{a^2}

שקול אפס:

2 kq∣Q∣a2=kQ22a2  ⇒  ∣Q∣=22 q\sqrt2\,k\frac{q|Q|}{a^2}=k\frac{Q^2}{2a^2}\;\Rightarrow\;|Q|=2\sqrt2\,q
Qq=−22≈−2.83  ⇒  Q≈−2.83 μC\frac{Q}{q}=-2\sqrt2\approx-2.83\;\Rightarrow\;Q\approx-2.83\,\mu\text{C}

סעיף ב

תשובה:

FA=3.5 kq2a2=3.15 NF_A=3.5\,k\frac{q^2}{a^2}=3.15\,\text{N}, לכיוון מרכז הריבוע; לא ניתן.

הכוח על AA:

•מ־CC (אלכסון, דחייה, הרחק מהמרכז): kq22a2k\frac{q^2}{2a^2}.

•מ־BB ומ־DD (משיכה, ניצבים זה לזה): שקול לכיוון המרכז בגודל 2 kq∣Q∣a2=2⋅22 kq2a2=4kq2a2\sqrt2\,k\frac{q|Q|}{a^2}=\sqrt2\cdot2\sqrt2\,k\frac{q^2}{a^2}=4k\frac{q^2}{a^2}.

כל הכוחות על האלכסון ACAC, ולכן:

FA=4kq2a2−0.5kq2a2=3.5kq2a2F_A=4k\frac{q^2}{a^2}-0.5k\frac{q^2}{a^2}=3.5k\frac{q^2}{a^2}
kq2a2=9⋅109⋅(10−6)20.12=0.9 N  ⇒  FA=3.5⋅0.9=3.15 Nk\frac{q^2}{a^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{(10^{-6})^2}{0.1^2}=0.9\,\text{N}\;\Rightarrow\;F_A=3.5\cdot0.9=3.15\,\text{N}

הכוח מכוון לאורך האלכסון, אל מרכז הריבוע.

כל הארבעה בשיווי משקל? אותו חישוב כמו בסעיף א, עבור הכדור שב־AA, נותן את התנאי ∣q∣=22 ∣Q∣|q|=2\sqrt2\,|Q|, כלומר ∣Q∣q=122\frac{|Q|}{q}=\frac{1}{2\sqrt2}. אבל עבור BB ו־DD צריך ∣Q∣q=22\frac{|Q|}{q}=2\sqrt2. שני התנאים אינם יכולים להתקיים יחד (22≠1222\sqrt2\ne\frac{1}{2\sqrt2}), ולכן אי אפשר לבחור QQ כך שכל ארבעת הכדורים יהיו בשיווי משקל.

טעות נפוצה: להסיק שאם הכוח מתאפס על שני כדורים, הוא מתאפס גם על השניים האחרים ״מסימטריה״. אין כאן סימטריה בין qq ל־QQ, כי הגדלים שונים.

שאלה 20 · שני כדורים במטענים שווים בזווית קטנה: ביטוי לזווית ומקרי קצהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורים קטנים וזהים, שמסת כל אחד מהם mm, תלויים מאותה נקודה בשני חוטים קלים ומבודדים שאורך כל אחד מהם LL. כל כדור טעון במטען q0q_0, ובגלל הדחייה כל חוט נוטה בזווית θ\theta לאנך (ראו תרשים).

בסעיפים א ו־ב הזווית θ\theta קטנה, ואפשר להשתמש בקירובים sin⁡θ≈tan⁡θ≈θ\sin\theta\approx\tan\theta\approx\theta (θ\theta ברדיאנים).

א.

מצאו ביטוי לזווית θ\theta באמצעות q0,L,m,g,kq_0,L,m,g,k.

ב.

חשבו את θ\theta כאשר q0=0.8 μCq_0=0.8\,\mu\text{C}, L=1.5 mL=1.5\,\text{m} ו־m=8 gm=8\,\text{g}. האם הקירוב של זווית קטנה מוצדק?

ג.

מה יקרה לזווית θ\theta אם המסה של כל כדור תגדל פי 8 (שאר הנתונים כבסעיף ב)? ומה יקרה לה כשהמסה גדלה מאוד (m→∞m\to\infty)?

ד.

מקצרים מאוד את החוטים (L→0L\to0). מה מנבא הביטוי מסעיף א, ומה קורה באמת לזווית θ\theta? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

θ=kq024L2mg3\theta=\sqrt[3]{\frac{kq_0^2}{4L^2mg}}

על כל כדור פועלים כובד mgmg, מתיחות TT וכוח דחייה חשמלי אופקי FF. משיווי המשקל:

tan⁡θ=Fmg\tan\theta=\frac{F}{mg}

המרחק בין הכדורים r=2Lsin⁡θ≈2Lθr=2L\sin\theta\approx2L\theta, ולפי חוק קולון

F=kq02r2≈kq024L2θ2F=k\frac{q_0^2}{r^2}\approx k\frac{q_0^2}{4L^2\theta^2}

עם tan⁡θ≈θ\tan\theta\approx\theta:

θ=kq024L2θ2mg  ⇒  θ3=kq024L2mg  ⇒  θ=kq024L2mg3\theta=\frac{kq_0^2}{4L^2\theta^2mg}\;\Rightarrow\;\theta^3=\frac{kq_0^2}{4L^2mg}\;\Rightarrow\;\theta=\sqrt[3]{\frac{kq_0^2}{4L^2mg}}

סעיף ב

תשובה:

θ=0.2 rad≈11.5∘\theta=0.2\,\text{rad}\approx11.5^\circ; כן.

מציבים ביחידות SI:

θ3=9⋅109⋅(0.8⋅10−6)24⋅1.52⋅0.008⋅10=5.76⋅10−30.72=8⋅10−3\theta^3=\frac{9\cdot10^9\cdot(0.8\cdot10^{-6})^2}{4\cdot1.5^2\cdot0.008\cdot10}=\frac{5.76\cdot10^{-3}}{0.72}=8\cdot10^{-3}
θ=8⋅10−33=0.2 rad≈11.5∘\theta=\sqrt[3]{8\cdot10^{-3}}=0.2\,\text{rad}\approx11.5^\circ

עבור 0.2 rad0.2\,\text{rad}: sin⁡0.2≈0.199\sin0.2\approx0.199 ו־tan⁡0.2≈0.203\tan0.2\approx0.203 – שניהם קרובים ל־0.20.2 בפחות מ־1.5%1.5\%, ולכן הקירוב מוצדק.

סעיף ג

תשובה:

הזווית קטנה פי 2 (0.1 rad0.1\,\text{rad}); כש־m→∞m\to\infty, θ→0\theta\to0.

לפי הביטוי מסעיף א, θ∝m−1/3\theta\propto m^{-1/3}. מסה גדולה פי 8:

θ′=θ83=0.22=0.1 rad\theta'=\frac{\theta}{\sqrt[3]{8}}=\frac{0.2}{2}=0.1\,\text{rad}

כש־m→∞m\to\infty, θ→0\theta\to0: הכובד גדול מאוד לעומת הכוח החשמלי, והחוטים כמעט אנכיים. במקרה הזה קירוב הזווית הקטנה מדויק עוד יותר.

סעיף ד

תשובה:

הביטוי מנבא θ→∞\theta\to\infty (לא פיזיקלי); באמת θ→90∘\theta\to90^\circ.

הביטוי: θ∝L−2/3\theta\propto L^{-2/3}, ולכן כש־L→0L\to0 הוא נותן θ→∞\theta\to\infty – תוצאה חסרת משמעות. הסיבה: כשהזווית גדלה, הקירוב sin⁡θ≈tan⁡θ≈θ\sin\theta\approx\tan\theta\approx\theta כבר לא תקף, והביטוי לא חל.

מה קורה באמת: כשהחוטים קצרים מאוד, הכדורים קרובים מאוד זה לזה, והכוח החשמלי F=kq02r2F=k\frac{q_0^2}{r^2} גדל מאוד לעומת הכובד. מ־tan⁡θ=Fmg\tan\theta=\frac{F}{mg}, כש־Fmg→∞\frac{F}{mg}\to\infty מתקבל θ→90∘\theta\to90^\circ (π2\frac{\pi}{2}): החוטים כמעט אופקיים.

הזווית לעולם אינה עוברת את 90∘90^\circ: בזווית של 90∘90^\circ למתיחות אין רכיב אנכי, ושום כוח לא מאזן את הכובד.

עוד 20 שאלות על חוק קולון ושיווי משקל של כדורים טעונים

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. כוחות הפעולה והתגובה בין שני מטענים שונים (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני כדורים קטנים טעונים מוחזקים על גבי מוטות מבודדים, כך שהמרחק בין מרכזיהם הוא 3 cm3\,\text{cm} (ראו תרשים). מטען הכדור AA הוא…

  2. כוח שקול על מטען בקודקוד של משולש ישר־זווית (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שלושה מטענים נקודתיים מקובעים בקודקודים של משולש ישר־זווית (ראו תרשים). הזווית הישרה היא בקודקוד שבו המטען qCq_C. המטען qAq_A נמצא…

  3. שני כדורים טעונים התלויים מנקודה אחת (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני כדורים קטנים וזהים, שמסת כל אחד מהם m=6 gm=6\,\text{g}, תלויים מאותה נקודה בתקרה בשני חוטים מבודדים. אורך כל חוט L=25 cmL=25\,\text{cm}.…

  4. הכוח החשמלי מול כוח הכבידה בין שני פרוטונים (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני פרוטונים נמצאים במרחק rr זה מזה. בין שני הפרוטונים פועל כוח חשמלי, וגם כוח כבידה (משיכה בין מסות). גודל כוח הכבידה בין שתי מסות m1m_1…

  5. שיווי משקל של ארבעה מטענים בקודקודי ריבוע ומטען במרכזו (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בארבעת הקודקודים של ריבוע שאורך צלעו aa מקובעים ארבעה מטענים חיוביים שווים qq. במרכז הריבוע מניחים מטען שלילי QQ (ראו תרשים). רוצים…

  6. כוח שקול על מטען בפינת מלבן (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארבעה מטענים נקודתיים מקובעים בקודקודי מלבן שאורכי צלעותיו aa (הצלע האופקית) ו־bb (הצלע האנכית), כמו בתרשים: q1q_1 בקודקוד השמאלי העליון,…

  7. שני כדורים טעונים התלויים מקצות מוט, ומטען שמניחים ביניהם (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    מוט אופקי מבודד שאורכו dd מקובע במקומו. מכל קצה של המוט תלוי כדור קטן בחוט מבודד שאורכו L=50 cmL=50\,\text{cm}. מסת כל כדור m=1.2 gm=1.2\,\text{g},…

  8. מטען באמצע צלע של משולש שווה צלעות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בקודקודי משולש שווה צלעות שאורך צלעו 60 cm60\,\text{cm} מקובעים שלושה מטענים שווים q=3⋅10−6 Cq=3\cdot10^{-6}\,\text{C}. באמצע אחת הצלעות מקובע מטען…

  9. כוח על מטען בקצה שורה של מטענים (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    חמישה מטענים נקודתיים מקובעים על קו ישר אופקי, כמו בתרשים. המרחקים בין מטענים סמוכים, משמאל לימין: d1=1 cmd_1=1\,\text{cm}, d2=2 cmd_2=2\,\text{cm},…

  10. כדור תלוי בחיישן כוח מעל כדור טעון על מאזניים: חוק קולון וליניאריזציה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים ביצעו ניסוי במעבדה וירטואלית (סימולציה ממוחשבת) העוסק באלקטרוסטטיקה. בסימולציה שני כדורים קטנים AA ו־BB, שמסת כל אחד מהם mm. שני…

  11. כדורים טעונים שלילית בין לוחות קבל: זווית סטייה, חוק קולון וגרף מתח (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בניסוי הדגמה באלקטרוסטטיקה הציבה מורה שני לוחות מתכת אנכיים ומקבילים, במרחק d=40 cmd=40\,\text{cm} זה מזה, וחיברה אותם לספק מתח גבוה שאת המתח…

  12. טעינה בהשראה של שלושה כדורים תלויים ותנועה מעגלית סביב כדור טעון (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בין שני לוחות מתכת גדולים ומקבילים, הטעונים במטענים מנוגדים, שורר שדה חשמלי אחיד E→\vec E המכוון שמאלה. תלמידים תלו שלושה כדורי מתכת…

  13. כדורים טעונים מרחפים בתחנת החלל: פוטנציאל, שדה ועבודה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתחנת חלל המקיפה את כדור הארץ, שבה הגופים נמצאים במצב של חוסר משקל, ערכה אסטרונאוטית ניסוי הדגמה. כדור פלסטיק קטן 11, שמסתו m1m_1 ומטענו…

  14. כדור טעון תלוי בין שני לוחות טעונים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידה ערכה שני ניסויים. במערכת הניסוי הראשון הוצבו זה מול זה שני לוחות מוליכים גדולים, אנכיים ומקבילים, AA ו־BB. הלוח AA טעון במטען…

  15. כדורים טעונים: מישור משופע, מאזניים וסופרפוזיציה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידה ערכה שלושה ניסויים באלקטרוסטטיקה. בניסוי הראשון השתמשה התלמידה בשני כדורים מוליכים קטנים, AA ו־BB, הטעונים שניהם במטען חשמלי…

  16. שני כדורים תלויים במטענים שונים: חיבור בתיל ומציאת המטענים המקוריים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני כדורי מתכת קטנים וזהים, שמסת כל אחד מהם m=3 gm=3\,\text{g}, תלויים מאותה נקודה בשני חוטים מבודדים, ואורך כל חוט L=30 cmL=30\,\text{cm}. טוענים…

  17. שני כדורים מוליכים תלויים בזווית קטנה: מרחק, חיבור בתיל ומטענים מקוריים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני כדורי מתכת קטנים וזהים, שמסת כל אחד מהם mm, תלויים מאותה נקודה בשני חוטים דקים מבודדים שאורך כל אחד מהם LL. הכדורים טעונים במטענים…

  18. מטען חיובי על האנך האמצעי בין שני מטענים שליליים: תאוצה, תנועה ומהירות מרבית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    על שולחן אופקי חלק מקובעים שני כדורים קטנים, כל אחד טעון במטען −Q-Q, בנקודות x=−bx=-b ו־x=bx=b של ציר xx. חרוזית קטנה שמסתה mm ומטענה +q+q…

  19. גוף טעון שלילית על האנך האמצעי בין שני מטענים חיוביים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני מטענים חיוביים שווים, Q=4⋅10−6 CQ=4\cdot10^{-6}\,\text{C} כל אחד, מקובעים על משטח אופקי חלק ומבודד. המרחק ביניהם 2d=6 cm2d=6\,\text{cm}. הנקודה MM…

  20. שני כדורים זהים התלויים מנקודה אחת (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שני כדורים מוליכים קטנים זהים, 1 ו־2, שמסת כל אחד מהם m=9 gm=9\,\text{g}, תלויים על שני חוטים מבודדים קלים שאורך כל אחד מהם…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.