דילוג לתוכן המרכזי

סיכום משוואות ואי-שוויונות

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 11 נושאים

כל מה שצריך לדעת במשוואות ואי-שוויונות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

משוואה, תחום ההצבה ופתרון

משוואה היא בעצם שאלה: לאילו מספרים שני האגפים שווים? ב-x2=12−xx^2=12-x, למשל, ההצבה x=3x=3 נותנת 9=99=9, ולכן 33 הוא פתרון. גם x=−4x=-4 הוא פתרון: 16=1616=16.

במדויק: תחום ההצבה של משוואה הוא קבוצת כל ערכי xx שעבורם שני האגפים מוגדרים (אין חלוקה באפס ואין שורש של מספר שלילי). פתרון של המשוואה הוא מספר מתחום ההצבה שההצבה שלו נותנת שוויון נכון. לפתור משוואה פירושו למצוא את כל הפתרונות שלה. יכול להיות שאין אף פתרון, ויכול להיות שיש אינסוף פתרונות.

אפשר להסתכל על משוואה גם דרך גרפים: הפתרונות של f(x)=g(x)f(x)=g(x) הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של הגרפים של ff ושל gg. בגרף רואים את הפרבולה y=x2y=x^2 ואת הישר המקווקו y=12−xy=12-x. הם נפגשים בשתי נקודות, ולכן ל-x2=12−xx^2=12-x יש בדיוק שני פתרונות: x=−4x=-4 ו-x=3x=3.

-6-4-2246510152025(-4,16)(3,9)

תזכורת: מכפלה ששווה לאפס

הרבה משוואות פותרים כך: מעבירים הכול לאגף אחד, מפרקים לגורמים, ומשתמשים בעובדה פשוטה על אפס.

במדויק: מכפלה של ביטויים מוגדרים שווה ל-00 אם ורק אם לפחות אחד הגורמים שווה ל-00.

למשל, (x−3)(2x+1)=0(x-3)(2x+1)=0 אם ורק אם x−3=0x-3=0 או 2x+1=02x+1=0, כלומר x=3x=3 או x=−12x=-\frac12. הכלל עובד רק מול אפס: מ-(x−1)(x−2)=6(x-1)(x-2)=6 אי אפשר להסיק ש-x−1=6x-1=6.

תזכורת: הגרף של פונקציה ריבועית

הגרף של פונקציה ריבועית הוא פרבולה. כיוון הפתיחה שלה והמקום של הקודקוד עוזרים לפתור משוואות ואי-שוויונות.

במדויק: הגרף של y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c (כאשר a≠0a\ne0) הוא פרבולה. אם a>0a>0 היא פתוחה כלפי מעלה (צורת "מחייכת"), ואם a<0a<0 היא פתוחה כלפי מטה. שיעור ה-xx של הקודקוד הוא x=−b2ax=-\frac{b}{2a}. נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-xx הן הפתרונות של ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0, ולכן יכולות להיות שתיים, אחת או אף אחת.

הפרבולה y=x2−2x−3y=x^2-2x-3 פתוחה כלפי מעלה (a=1>0a=1>0). הקודקוד שלה ב-x=−−22=1x=-\frac{-2}{2}=1, כלומר בנקודה (1,−4)(1,-4). היא חותכת את ציר ה-xx ב-x=−1x=-1 וב-x=3x=3.

-3-2-112345-4-22468(-1,0)(3,0)(1,-4)

1. פתרון משוואה ממעלה ראשונה

משוואה ממעלה ראשונה

במשוואה כמו 3x−5=73x-5=7 הנעלם xx מופיע רק בחזקה ראשונה. משוואה כזאת פותרים בכמה צעדים פשוטים, ובסוף מקבלים x=x= מספר.

במדויק: משוואה ממעלה ראשונה היא משוואה שאפשר להביא, בפעולות שקולות, לצורה ax+b=0ax+b=0, כאשר a≠0a\ne0. למשוואה כזאת יש בדיוק פתרון אחד: x=−bax=-\frac{b}{a}.

בעיני גרף: הפתרון של 2x−6=02x-6=0 הוא המקום שבו הישר y=2x−6y=2x-6 חותך את ציר ה-xx. ישר שאינו מקביל לציר ה-xx חותך אותו בנקודה אחת בדיוק, ולכן יש פתרון אחד: x=3x=3.

-2246-8-6-4-22468(3,0)

פעולות שקולות

פעולה שקולה לא משנה את הפתרונות של המשוואה:

•מוסיפים לשני האגפים (או מחסירים משניהם) אותו מספר, או אותו ביטוי שמוגדר בכל תחום ההצבה.

•כופלים את שני האגפים (או מחלקים את שניהם) באותו מספר שונה מאפס.

דרך הפתרון

פתרון משוואה ממעלה ראשונה

כשנתונה משוואה שבה xx מופיע רק בחזקה ראשונה:

1. אם יש שברים עם מספרים במכנה, כופלים את כל האיברים במכנה המשותף.

2. פותחים סוגריים.

3. מעבירים את האיברים עם xx לאגף אחד ואת המספרים לאגף השני, ומכנסים איברים דומים.

4. מחלקים במקדם של xx.

5. בודקים: מציבים את הפתרון במשוואה המקורית.

כש-xx נעלם בדרך

לפעמים אחרי כינוס האיברים xx נעלם משני האגפים:

מה מתקבלפתרונות
שוויון נכון, כמו 6=66=6כל xx הוא פתרון (אינסוף פתרונות)
שוויון לא נכון, כמו 6=46=4אין פתרון
שים לב

מינוס לפני שבר חל על כל המונה: −x+24-\frac{x+2}{4} נותן אחרי כפל ב-44 את −(x+2)=−x−2-(x+2)=-x-2, ולא −x+2-x+2.

דוגמה - משוואה עם שברים ומשוואה ש-xx נעלם בה

פתרו את המשוואות:

א. x−13−x+24=1\frac{x-1}{3}-\frac{x+2}{4}=1

ב. 2(x+3)−x=x+42(x+3)-x=x+4

פתרון

1. א: המכנה המשותף הוא 1212. כופלים כל איבר ב-1212: 4(x−1)−3(x+2)=124(x-1)-3(x+2)=12.

2. פותחים סוגריים: 4x−4−3x−6=124x-4-3x-6=12, כלומר x−10=12x-10=12.

3. מעבירים אגף: x=22x=22.

4. בדיקה: 213−244=7−6=1\frac{21}{3}-\frac{24}{4}=7-6=1. נכון.

5. ב: פותחים סוגריים: 2x+6−x=x+42x+6-x=x+4, כלומר x+6=x+4x+6=x+4.

6. מחסירים xx משני האגפים: 6=46=4. זה שוויון לא נכון, ולכן אין פתרון.

תשובה

א. x=22x=22. ב. אין פתרון.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

2. פתרון משוואה ממעלה שנייה

משוואה ממעלה שנייה

כשהנעלם מופיע גם בריבוע, כמו ב-x2−2x−3=0x^2-2x-3=0, המשוואה נקראת משוואה ריבועית. למשוואה כזאת יכולים להיות שני פתרונות, פתרון אחד, או אף פתרון.

במדויק: משוואה ממעלה שנייה (משוואה ריבועית) היא משוואה שאפשר להביא, בפעולות שקולות, לצורה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0, כאשר a≠0a\ne0. המספר b2−4acb^2-4ac נקרא הדיסקרימיננטה ומסומן Δ\Delta.

הפתרונות של משוואה ריבועית הם נקודות החיתוך של פרבולה עם ציר ה-xx. בגרף שלוש פרבולות עם אותה צורה:

- y=x2−2x−3y=x^2-2x-3 (הקודקוד (1,−4)(1,-4)) חותכת את ציר ה-xx ב-(−1,0)(-1,0) וב-(3,0)(3,0): ל-x2−2x−3=0x^2-2x-3=0 שני פתרונות.

- y=x2−2x+1y=x^2-2x+1 (הקו המקווקו) נוגעת בציר ה-xx רק ב-(1,0)(1,0): ל-x2−2x+1=0x^2-2x+1=0 פתרון אחד.

- y=x2−2x+3y=x^2-2x+3 (הקודקוד (1,2)(1,2)) כולה מעל ציר ה-xx: ל-x2−2x+3=0x^2-2x+3=0 אין פתרון.

לכן למשוואה ריבועית יש לכל היותר שני פתרונות.

-3-2-112345-4-2246810(3,0)

נוסחת השורשים

הפתרונות של ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 (כאשר a≠0a\ne0):

x1,2=−b±b2−4ac2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}

מספר הפתרונות לפי הדיסקרימיננטה

הדיסקרימיננטה Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4acמספר הפתרונות
Δ>0\Delta>0שני פתרונות
Δ=0\Delta=0פתרון אחד: x=−b2ax=-\frac{b}{2a}
Δ<0\Delta<0אין פתרון
דרך הפתרון

משוואה ריבועית חסרה

כשנתונה משוואה ריבועית ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0, בודקים קודם אם חסר בה איבר. משוואה חסרה פותרים בלי נוסחה:

1. אין איבר חופשי (ax2+bx=0ax^2+bx=0): מוציאים גורם משותף, x(ax+b)=0x(ax+b)=0. הפתרונות: x=0x=0 ו-x=−bax=-\frac{b}{a}.

2. אין איבר עם xx (ax2+c=0ax^2+c=0): מבודדים, x2=−cax^2=-\frac{c}{a}. אם המספר חיובי, x=±−cax=\pm\sqrt{-\frac{c}{a}}. אם הוא 00, x=0x=0. אם הוא שלילי, אין פתרון.

3. משוואה מלאה: מפרקים לגורמים (טרינום) או משתמשים בנוסחת השורשים.

שים לב

לפני שמשתמשים בנוסחה, מביאים את המשוואה לצורה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0: הכול באגף אחד, ו-00 באגף השני.

שים לב

לא מחלקים ב-xx: מ-5x2=20x5x^2=20x חילוק ב-xx נותן רק x=4x=4, והפתרון x=0x=0 הולך לאיבוד.

דוגמה א - משוואה מלאה: נוסחת השורשים

פתרו את המשוואה 3x2−5x−2=03x^2-5x-2=0.

פתרון

1. מזהים מקדמים: a=3a=3, b=−5b=-5, c=−2c=-2.

2. הדיסקרימיננטה: Δ=(−5)2−4⋅3⋅(−2)=25+24=49>0\Delta=(-5)^2-4\cdot3\cdot(-2)=25+24=49>0. לכן יש שני פתרונות.

3. מציבים בנוסחה: x1,2=5±496=5±76x_{1,2}=\frac{5\pm\sqrt{49}}{6}=\frac{5\pm7}{6}.

4. x1=126=2x_1=\frac{12}{6}=2, x2=−26=−13x_2=\frac{-2}{6}=-\frac13.

תשובה

x=2x=2 או x=−13x=-\frac13

דוגמה ב - משוואות חסרות: גורם משותף ובידוד x2x^2

פתרו את המשוואות:

א. 5x2−20x=05x^2-20x=0

ב. 2x2−18=02x^2-18=0

פתרון

1. א: אין איבר חופשי. מוציאים גורם משותף: 5x(x−4)=05x(x-4)=0.

2. מכפלה שווה לאפס, ולכן x=0x=0 או x−4=0x-4=0, כלומר x=0x=0 או x=4x=4.

3. ב: אין איבר עם xx. מבודדים: 2x2=182x^2=18, כלומר x2=9x^2=9.

4. 99 חיובי, ולכן x=3x=3 או x=−3x=-3.

תשובה

א. x=0x=0 או x=4x=4. ב. x=3x=3 או x=−3x=-3.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

3. מערכת שתי משוואות ממעלה ראשונה

מערכת של שתי משוואות ממעלה ראשונה

לפעמים יש שני נעלמים, xx ו-yy, ושתי משוואות שצריכות להתקיים יחד. כל משוואה כזאת מתארת ישר, והפתרון של המערכת הוא הנקודה שנמצאת על שני הישרים.

במדויק: מערכת של שתי משוואות ממעלה ראשונה היא שתי משוואות מהצורה ax+by=cax+by=c (כאשר aa ו-bb אינם שניהם אפס). פתרון של המערכת הוא זוג מספרים (x,y)(x,y) שמקיים את שתי המשוואות.

הישר 2x+y=72x+y=7 והישר המקווקו x+3y=6x+3y=6 נחתכים בנקודה (3,1)(3,1). בדיקה: 2⋅3+1=72\cdot3+1=7 ו-3+3⋅1=63+3\cdot1=6. לכן (3,1)(3,1) הוא הפתרון היחיד של המערכת.

-1123456-4-22468(3,1)
דרך הפתרון

שתי דרכים לפתרון

כשנתונה מערכת של שתי משוואות ממעלה ראשונה:

1. מקבלים משוואה עם נעלם אחד באחת משתי הדרכים. הצבה: מבודדים נעלם אחד מאחת המשוואות (למשל y=7−2xy=7-2x) ומציבים אותו במשוואה השנייה. השוואת מקדמים: כופלים את המשוואות במספרים כך שלאחד הנעלמים יהיו מקדמים נגדיים, ומחברים את המשוואות.

2. פותרים את המשוואה עם הנעלם האחד.

3. מציבים את הערך שהתקבל באחת המשוואות ומוצאים את הנעלם השני.

4. בודקים את הזוג בשתי המשוואות.

מספר הפתרונות של המערכת

מצב הישריםמה קורה בפתרוןמספר הפתרונות
נחתכיםמתקבל ערך אחד לכל נעלםפתרון אחד
מקבילים ולא מתלכדיםמתקבל שוויון לא נכון, כמו 0=20=2אין פתרון
מתלכדיםמתקבל שוויון נכון, כמו 0=00=0אינסוף פתרונות
שים לב

התשובה היא זוג: כותבים x=3, y=1x=3,\ y=1 או את הנקודה (3,1)(3,1). מציאת xx בלבד היא חצי פתרון.

דוגמה - השוואת מקדמים, ומערכת בלי פתרון

א. פתרו את המערכת: 2x+3y=122x+3y=12, 5x−2y=115x-2y=11.

ב. האם יש נקודת חיתוך לישרים x−2y=1x-2y=1 ו-3x−6y=53x-6y=5?

פתרון

1. א: רוצים מקדמים נגדיים ל-yy. כופלים את המשוואה הראשונה ב-22 ואת השנייה ב-33: 4x+6y=244x+6y=24 ו-15x−6y=3315x-6y=33.

2. מחברים: 19x=5719x=57, ולכן x=3x=3.

3. מציבים במשוואה הראשונה: 6+3y=126+3y=12, ולכן y=2y=2.

4. בדיקה בשנייה: 5⋅3−2⋅2=115\cdot3-2\cdot2=11. נכון.

5. ב: כופלים את המשוואה הראשונה ב-33: 3x−6y=33x-6y=3.

6. לפי המשוואה השנייה 3x−6y=53x-6y=5. אותו ביטוי לא יכול להיות שווה גם 33 וגם 55. מחסירים ומקבלים 0=20=2, שוויון לא נכון.

7. לכן אין פתרון: הישרים מקבילים ואין להם נקודת חיתוך.

תשובה

א. x=3, y=2x=3,\ y=2. ב. לא, הישרים מקבילים.

שאלות פתוחות על מערכת שתי משוואות ממעלה ראשונה

4. מערכת של משוואה ריבועית ומשוואה לינארית

מערכת של משוואה ריבועית ומשוואה לינארית

כשאחת המשוואות היא משוואת פרבולה והשנייה משוואת ישר, הפתרונות של המערכת הם הנקודות שבהן הישר פוגש את הפרבולה. ישר שאינו מקביל לציר ה-yy יכול לחתוך פרבולה בשתי נקודות, להשיק לה בנקודה אחת, או לא לפגוש אותה.

במדויק: מערכת של משוואה ריבועית ומשוואה לינארית היא שתי משוואות בנעלמים xx ו-yy: אחת ממעלה ראשונה, ואחת ממעלה שנייה (מופיע בה לפחות אחד מ-x2x^2, y2y^2 או xyxy). פתרון של המערכת הוא זוג (x,y)(x,y) שמקיים את שתיהן.

הפרבולה y=x2−2x−3y=x^2-2x-3 והישר המקווקו y=3−xy=3-x נפגשים בשתי נקודות: (−2,5)(-2,5) ו-(3,0)(3,0). לכן למערכת שני פתרונות.

-4-2246-4-224681012(-2,5)(3,0)
דרך הפתרון

פתרון בהצבה

כשנתונה מערכת של משוואה ממעלה ראשונה ומשוואה ממעלה שנייה:

1. מהמשוואה הלינארית מבודדים נעלם אחד (למשל y=16−4xy=16-4x).

2. מציבים אותו במשוואה הריבועית. מתקבלת משוואה ריבועית בנעלם אחד.

3. פותרים אותה.

4. לכל פתרון מוצאים את הנעלם השני, בעזרת המשוואה הלינארית.

5. כותבים את הפתרונות כזוגות (x,y)(x,y).

מספר הפתרונות

עבור פרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c וישר y=mx+ny=mx+n, ההצבה נותנת משוואה ריבועית ב-xx, ומספר הפתרונות של המערכת שווה למספר הפתרונות שלה:

הדיסקרימיננטה של המשוואה אחרי ההצבההישר והפרבולהמספר הפתרונות
Δ>0\Delta>0נחתכים בשתי נקודותשניים
Δ=0\Delta=0הישר משיק לפרבולהאחד
Δ<0\Delta<0לא נפגשיםאין
שים לב

את הנעלם השני מחשבים מהמשוואה הלינארית. הצבה במשוואה הריבועית עלולה לתת ערכים נוספים שאינם פתרון.

שים לב

המערכת יכולה לכלול גם שתי משוואות ממעלה שנייה, כמו y=x2−4y=x^2-4 ו-y=−x2+2xy=-x^2+2x. משווים את שני הביטויים של yy: x2−4=−x2+2xx^2-4=-x^2+2x, כלומר 2x2−2x−4=02x^2-2x-4=0, ולכן x=2x=2 או x=−1x=-1. נקודות החיתוך: (2,0)(2,0) ו-(−1,−3)(-1,-3).

דוגמה - ישר שחותך פרבולה בשתי נקודות

מצאו את נקודות החיתוך של הפרבולה y=−x2+2x+8y=-x^2+2x+8 עם הישר 4x+y=164x+y=16.

פתרון

1. נתונים פרבולה וישר. המטרה: הנקודות שמקיימות את שתי המשוואות.

2. מבודדים את yy מהמשוואה הלינארית: y=16−4xy=16-4x.

3. מציבים במשוואת הפרבולה: 16−4x=−x2+2x+816-4x=-x^2+2x+8.

4. מעבירים אגף: x2−6x+8=0x^2-6x+8=0, כלומר (x−2)(x−4)=0(x-2)(x-4)=0. לכן x=2x=2 או x=4x=4.

5. מוצאים את yy מהישר: ב-x=2x=2, y=16−8=8y=16-8=8. ב-x=4x=4, y=16−16=0y=16-16=0.

6. בדיקה בפרבולה: −4+4+8=8-4+4+8=8 ו-−16+8+8=0-16+8+8=0. נכון.

-2246-10-5510(2,8)(4,0)
תשובה

(2,8)(2,8) ו-(4,0)(4,0)

שאלות בנושא בבונה המבחנים

5. אי-שוויונות ממעלה ראשונה

אי-שוויון ממעלה ראשונה

באי-שוויון שואלים לא מתי שני האגפים שווים, אלא מתי אגף אחד גדול מהשני. התשובה היא בדרך כלל קטע שלם של מספרים, למשל x>2x>2.

במדויק: אי-שוויון ממעלה ראשונה הוא אי-שוויון שאפשר להביא, בפעולות שקולות, לצורה ax+b>0ax+b>0 (או <0<0, ≥0\ge0, ≤0\le0), כאשר a≠0a\ne0. פתרון של אי-השוויון הוא כל מספר xx שההצבה שלו נותנת טענה נכונה. לפתור אי-שוויון פירושו למצוא את קבוצת כל הפתרונות.

בגרף: 4−2x>04-2x>0 פירושו "איפה הישר y=4−2xy=4-2x נמצא מעל ציר ה-xx". הישר חותך את ציר ה-xx ב-(2,0)(2,0), ועבור כל x<2x<2 הוא מעל הציר (האזור המסומן). לכן הפתרון הוא x<2x<2. הנקודה x=2x=2 עצמה לא נכללת, כי שם 4−2x=04-2x=0 (היא מסומנת בעיגול ריק).

-2-1123456-8-6-4-22468(2,0)

פעולות באי-שוויון

•מוסיפים או מחסירים אותו מספר (או ביטוי) בשני האגפים: סימן אי-השוויון לא משתנה.

•כופלים או מחלקים את שני האגפים במספר חיובי: הסימן לא משתנה.

•כופלים או מחלקים את שני האגפים במספר שלילי: הסימן מתהפך (>> הופך ל-<<, ו-≥\ge הופך ל-≤\le).

דרך הפתרון

פתרון אי-שוויון ממעלה ראשונה

כשנתון אי-שוויון שבו xx מופיע רק בחזקה ראשונה:

1. אם יש שברים עם מספרים במכנה, כופלים את כל האיברים במכנה המשותף (מספר חיובי, הסימן לא משתנה).

2. פותחים סוגריים ומכנסים: איברים עם xx באגף אחד, מספרים באגף השני.

3. מחלקים במקדם של xx. אם הוא שלילי, הופכים את הסימן.

4. כותבים את התשובה, למשל x≤3x\le3.

שים לב

אם xx נעלם בדרך: שוויון או אי-שוויון נכון, כמו 0<50<5, אומר שכל xx הוא פתרון. טענה לא נכונה, כמו 0>50>5, אומרת שאין פתרון.

שים לב

אי-שוויון ממעלה ראשונה מופיע כשמחפשים תחום הגדרה של פונקציית שורש: 12−3x\sqrt{12-3x} מוגדר כאשר 12−3x≥012-3x\ge0, כלומר x≤4x\le4.

דוגמה - חילוק במספר שלילי הופך את הסימן

פתרו את אי-השוויון x+12−2x−33≥1\frac{x+1}{2}-\frac{2x-3}{3}\ge1.

פתרון

1. המכנה המשותף הוא 66 (חיובי). כופלים כל איבר ב-66: 3(x+1)−2(2x−3)≥63(x+1)-2(2x-3)\ge6.

2. פותחים סוגריים: 3x+3−4x+6≥63x+3-4x+6\ge6, כלומר −x+9≥6-x+9\ge6.

3. מעבירים אגף: −x≥−3-x\ge-3.

4. מחלקים ב-−1-1, מספר שלילי, ולכן הסימן מתהפך: x≤3x\le3.

5. בדיקה עם x=0x=0 (שמקיים x≤3x\le3): 12+1=1.5≥1\frac12+1=1.5\ge1. נכון.

תשובה

x≤3x\le3

שאלות פתוחות על אי-שוויונות ממעלה ראשונה

6. אי-שוויונות ממעלה שנייה

אי-שוויון ממעלה שנייה

באי-שוויון כמו x2−x−2<0x^2-x-2<0 שואלים: איפה הפרבולה y=x2−x−2y=x^2-x-2 נמצאת מתחת לציר ה-xx? את התשובה רואים מסקיצה של הפרבולה.

במדויק: אי-שוויון ממעלה שנייה הוא אי-שוויון שאפשר להביא, בפעולות שקולות, לצורה ax2+bx+c>0ax^2+bx+c>0 (או <0<0, ≥0\ge0, ≤0\le0), כאשר a≠0a\ne0. הפתרון הוא קבוצת כל ה-xx שעבורם הטענה נכונה.

הפרבולה y=x2−x−2y=x^2-x-2 פתוחה כלפי מעלה וחותכת את ציר ה-xx ב-x=−1x=-1 וב-x=2x=2. בין נקודות החיתוך היא מתחת לציר (האזור המסומן), ומחוץ להן היא מעליו. לכן:

- x2−x−2<0x^2-x-2<0 כאשר −1<x<2-1<x<2.

- x2−x−2>0x^2-x-2>0 כאשר x<−1x<-1 או x>2x>2.

-3-2-11234-4-2246810(-1,0)(2,0)
דרך הפתרון

פתרון בעזרת סקיצה של הפרבולה

כשנתון אי-שוויון ריבועי:

1. מעבירים הכול לאגף אחד, כך שבאגף השני 00.

2. פותרים את המשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 ומוצאים את נקודות החיתוך עם ציר ה-xx.

3. משרטטים סקיצה של הפרבולה: כלפי מעלה אם a>0a>0, כלפי מטה אם a<0a<0.

4. בוחרים את התחומים שבהם הפרבולה מעל הציר (ב->0>0) או מתחתיו (ב-<0<0).

5. ב-≥\ge וב-≤\le מוסיפים לתשובה גם את נקודות החיתוך עצמן.

התשובה כאשר a>0a>0

מספר נקודות החיתוך עם ציר ה-xxax2+bx+c>0ax^2+bx+c>0ax2+bx+c<0ax^2+bx+c<0
שתיים, x1<x2x_1<x_2 (Δ>0\Delta>0)x<x1x<x_1 או x>x2x>x_2x1<x<x2x_1<x<x_2
אחת, x1x_1 (Δ=0\Delta=0)כל xx חוץ מ-x1x_1אין פתרון
אין (Δ<0\Delta<0)כל xxאין פתרון

כאשר a<0a<0 כופלים את שני האגפים ב-−1-1 והופכים את הסימן, וחוזרים לטבלה.

שים לב

לא מוציאים שורש משני האגפים: מ-x2>9x^2>9 לא נובע x>3x>3 בלבד. הפתרון הוא x<−3x<-3 או x>3x>3.

שים לב

כאשר הפתרון הוא שני תחומים נפרדים, כותבים ביניהם "או": x≤−2x\le-2 או x≥4x\ge4. אין מספר שמקיים את שניהם יחד.

דוגמה א - פרבולה עם שתי נקודות חיתוך: תחום הגדרה

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)=x2−2x−8g(x)=\sqrt{x^2-2x-8}.

פתרון

1. המטרה: כל ה-xx שעבורם הביטוי שמתחת לשורש אינו שלילי, כלומר x2−2x−8≥0x^2-2x-8\ge0.

2. פותרים את המשוואה: x2−2x−8=(x−4)(x+2)=0x^2-2x-8=(x-4)(x+2)=0, ולכן x=−2x=-2 או x=4x=4.

3. a=1>0a=1>0: הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, והיא מעל הציר מחוץ לנקודות החיתוך.

4. הסימן הוא ≥\ge, ולכן גם x=−2x=-2 ו-x=4x=4 נכללים.

-4-2246-10-551015(-2,0)(4,0)
תשובה

x≤−2x\le-2 או x≥4x\ge4

דוגמה ב - פרבולה שלא חותכת את ציר ה-xx

פתרו את אי-השוויון −x2+6x−13<0-x^2+6x-13<0.

פתרון

1. פותרים את המשוואה −x2+6x−13=0-x^2+6x-13=0: Δ=62−4⋅(−1)⋅(−13)=36−52=−16<0\Delta=6^2-4\cdot(-1)\cdot(-13)=36-52=-16<0. אין נקודות חיתוך עם ציר ה-xx.

2. a=−1<0a=-1<0: הפרבולה פתוחה כלפי מטה. היא לא פוגשת את הציר, ולכן כולה מתחתיו.

3. לכן −x2+6x−13<0-x^2+6x-13<0 לכל xx. בגרף: הקודקוד (3,−4)(3,-4) הוא הנקודה הגבוהה ביותר, והוא מתחת לציר.

-11234567-20-15-10-5(3,-4)
תשובה

כל xx

שאלות פתוחות על אי-שוויונות ממעלה שנייה

7. משוואות בדרך גרפית ומספר הפתרונות

פתרון משוואה בעזרת גרפים

כשיש לנו את הגרפים, אפשר "לראות" את הפתרונות של משוואה: מחפשים איפה שני הגרפים נפגשים.

במדויק: הפתרונות של המשוואה f(x)=g(x)f(x)=g(x) הם שיעורי ה-xx של כל נקודות החיתוך של הגרף של ff עם הגרף של gg. בפרט, הפתרונות של f(x)=kf(x)=k (kk מספר) הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של הגרף של ff עם הישר האופקי y=ky=k. מספר הפתרונות שווה למספר נקודות החיתוך.

הפרבולה y=x2y=x^2 והישר המקווקו y=6−xy=6-x נחתכים ב-(−3,9)(-3,9) וב-(2,4)(2,4). לכן הפתרונות של x2=6−xx^2=6-x הם x=−3x=-3 ו-x=2x=2. שימו לב: הפתרון הוא שיעור ה-xx בלבד, לא הנקודה.

-4-224-224681012(-3,9)(2,4)
דרך הפתרון

מספר הפתרונות של f(x)=kf(x)=k

כשנתון הגרף של ff ורוצים לדעת כמה פתרונות יש ל-f(x)=kf(x)=k:

1. מסמנים בגרף את הנקודות החשובות: נקודות הקיצון (כמו קודקוד של פרבולה) וקצות התחום.

2. מעבירים ישר אופקי y=ky=k ומזיזים אותו למעלה ולמטה.

3. בכל תחום של ערכי kk סופרים כמה פעמים הישר חותך את הגרף. המעברים קורים בגובה של נקודות הקיצון.

פרבולה וישר אופקי

לפרבולה פתוחה כלפי מעלה עם קודקוד (p,q)(p,q):

הערך של kkמספר הפתרונות של f(x)=kf(x)=k
k>qk>qשניים
k=qk=qאחד: x=px=p
k<qk<qאין

בפרבולה פתוחה כלפי מטה הכיוונים מתחלפים: שני פתרונות כאשר k<qk<q, ואין פתרון כאשר k>qk>q.

שים לב

ישר אופקי שעובר בדיוק בגובה של נקודת קיצון פנימית של פולינום (למשל קודקוד של פרבולה) משיק לגרף בנקודה הזאת, וזו נקודה משותפת אחת.

שים לב

מגרף קוראים ערכים בקירוב. כשצריך ערך מדויק, פותרים את המשוואה באופן אלגברי, או לפחות מציבים ובודקים.

דוגמה - מספר הפתרונות לפי גובה נקודות הקיצון

בסרטוט מתואר הגרף של f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x. לפונקציה נקודת מקסימום (−1,2)(-1,2) ונקודת מינימום (1,−2)(1,-2). הישר המקווקו הוא y=1y=1.

א. כמה פתרונות יש למשוואה f(x)=1f(x)=1?

ב. לאילו ערכים של kk יש למשוואה f(x)=kf(x)=k פתרון אחד בלבד?

-3-2-1123-6-4-2246(-1,2)(1,-2)
פתרון

1. נתון גרף עם מקסימום בגובה 22 ומינימום בגובה −2-2. המטרה: לספור נקודות חיתוך עם ישרים אופקיים.

2. א: הישר y=1y=1 עובר בין גובה המינימום (−2-2) לגובה המקסימום (22). בגרף הוא חותך את הגרף שלוש פעמים: פעם אחת עבור x<−1x<-1, פעם אחת עבור −1<x<1-1<x<1, ופעם אחת עבור x>1x>1.

3. ב: כאשר k>2k>2, הישר מעל המקסימום ופוגש את הגרף רק בתחום x>1x>1, שבו ff עולה: נקודה אחת.

4. כאשר k<−2k<-2, הישר מתחת למינימום ופוגש את הגרף רק בתחום x<−1x<-1: נקודה אחת.

5. כאשר k=2k=2 או k=−2k=-2, הישר משיק בנקודת קיצון וגם חותך פעם נוספת: שתי נקודות. כאשר −2<k<2-2<k<2: שלוש נקודות.

תשובה

א. שלושה פתרונות. ב. k>2k>2 או k<−2k<-2.

שאלות פתוחות על משוואות בדרך גרפית ומספר הפתרונות

8. אי-שוויונות בדרך גרפית: f(x)>g(x)

אי-שוויון בעזרת גרפים

"מתי f(x)>g(x)f(x)>g(x)?" זו בעצם השאלה: איפה הגרף של ff נמצא מעל הגרף של gg?

במדויק: הפתרון של אי-השוויון f(x)>g(x)f(x)>g(x) הוא קבוצת כל ה-xx ששתי הפונקציות מוגדרות בהם, ושבהם הנקודה של הגרף של ff נמצאת מעל הנקודה של הגרף של gg (באותו xx). ב-f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x) נוספים גם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך. המקרה g(x)=0g(x)=0 הוא תחום החיוביות של ff: הגרף מעל ציר ה-xx.

הפרבולה f(x)=9−x2f(x)=9-x^2 והישר המקווקו g(x)=9−4xg(x)=9-4x נחתכים ב-(0,9)(0,9) וב-(4,−7)(4,-7). בין שתי הנקודות הפרבולה מעל הישר (האזור המסומן), ולכן f(x)>g(x)f(x)>g(x) כאשר 0<x<40<x<4. כאשר x<0x<0 או x>4x>4 הפרבולה מתחת לישר.

-2-1123456-10-551015(0,9)(4,-7)
דרך הפתרון

פתרון f(x)>g(x)f(x)>g(x) בעזרת גרפים

כשנתונות שתי פונקציות פולינומיות, למשל לינארית וריבועית (או הגרפים שלהן):

1. מוצאים את נקודות החיתוך של הגרפים: פותרים f(x)=g(x)f(x)=g(x).

2. נקודות החיתוך מחלקות את ציר ה-xx לתחומים. בכל תחום אחד הגרפים כולו מעל השני.

3. בכל תחום קובעים איזה גרף מעל, מהסרטוט או בהצבה של מספר אחד מהתחום בשתי הפונקציות.

4. בוחרים את התחומים שבהם ff מעל gg. ב-≥\ge מוסיפים את נקודות החיתוך.

הקשר לאי-שוויון ריבועי

f(x)>g(x)f(x)>g(x) אם ורק אם f(x)−g(x)>0f(x)-g(x)>0. כאשר ff ו-gg הן פונקציות ריבועיות או לינאריות, f(x)−g(x)f(x)-g(x) הוא ביטוי ממעלה שנייה לכל היותר, ואפשר לבדוק את התשובה הגרפית באופן אלגברי.

שים לב

"מעל" פירושו ערך yy גדול יותר, ולא "רחוק יותר מציר ה-xx". כשהגרפים מתחת לציר, הגרף העליון הוא זה שהערך שלו פחות שלילי.

דוגמה - פרבולה מתחת לישר בין נקודות החיתוך

נתונות הפונקציות f(x)=x2−6x+3f(x)=x^2-6x+3 ו-g(x)=5−5xg(x)=5-5x.

א. מצאו את נקודות החיתוך של הגרפים.

ב. לאילו ערכי xx הגרף של ff נמצא מתחת לגרף של gg?

ג. פתרו את אי-השוויון f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x).

-2246-55101520(-1,10)(2,-5)
פתרון

1. נתונות פרבולה (הקו הרציף) וישר (המקווקו). המטרה: התחומים שבהם אחד הגרפים מעל השני.

2. א: משווים: x2−6x+3=5−5xx^2-6x+3=5-5x, כלומר x2−x−2=0x^2-x-2=0, ו-(x−2)(x+1)=0(x-2)(x+1)=0. לכן x=−1x=-1 או x=2x=2.

3. g(−1)=10g(-1)=10 ו-g(2)=−5g(2)=-5. נקודות החיתוך: (−1,10)(-1,10) ו-(2,−5)(2,-5).

4. ב: בודקים מספר בין −1-1 ל-22, למשל x=0x=0: f(0)=3f(0)=3 ו-g(0)=5g(0)=5. הפרבולה מתחת לישר בכל התחום הזה (האזור המסומן).

5. ג: מחוץ לתחום הפרבולה מעל הישר. למשל x=3x=3: f(3)=−6>g(3)=−10f(3)=-6>g(3)=-10. ב-≥\ge נכללות גם נקודות החיתוך.

6. בדיקה אלגברית: f(x)−g(x)=x2−x−2f(x)-g(x)=x^2-x-2, פרבולה פתוחה כלפי מעלה עם שורשים −1-1 ו-22. אותה תשובה.

תשובה

א. (−1,10)(-1,10) ו-(2,−5)(2,-5). ב. −1<x<2-1<x<2. ג. x≤−1x\le-1 או x≥2x\ge2.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

9. משוואות הכוללות שברים אלגבריים

משוואה עם נעלם במכנה

במשוואה כמו 3x−2=1\frac{3}{x-2}=1 הנעלם נמצא במכנה. לפני שפותרים, צריך לזכור שיש מספרים שאסור להציב: אלה שמאפסים מכנה.

במדויק: שבר אלגברי הוא שבר שיש במכנה שלו ביטוי עם xx. במשוואה עם שברים אלגבריים, תחום ההצבה הוא כל ה-xx שבהם אף אחד מהמכנים אינו שווה ל-00. פתרון חייב להיות בתחום ההצבה.

שבר ששווה לאפס

AB=0\frac{A}{B}=0 אם ורק אם A=0A=0 וגם B≠0B\ne0.

דרך הפתרון

פתרון משוואה עם שברים אלגבריים

כשנתונה משוואה שיש בה xx במכנה:

1. מפרקים את המכנים לגורמים (למשל x2−4=(x−2)(x+2)x^2-4=(x-2)(x+2)) ורושמים את תחום ההצבה.

2. מוצאים מכנה משותף וכופלים בו את כל האיברים, גם את אלה שאין להם מכנה.

3. פותרים את המשוואה שהתקבלה (ממעלה ראשונה או שנייה).

4. פוסלים כל פתרון שאינו בתחום ההצבה.

שים לב

הכפל במכנה עם xx אינו פעולה שקולה: הוא יכול להוסיף פתרון שמאפס מכנה. לכן שלב הבדיקה מול תחום ההצבה הוא חובה.

דוגמה א - פתרון שמאפס מכנה ונפסל

פתרו את המשוואה 3x−2+xx+2=12x2−4\frac{3}{x-2}+\frac{x}{x+2}=\frac{12}{x^2-4}.

פתרון

1. מפרקים: x2−4=(x−2)(x+2)x^2-4=(x-2)(x+2). תחום ההצבה: x≠2x\ne2 ו-x≠−2x\ne-2.

2. כופלים כל איבר במכנה המשותף (x−2)(x+2)(x-2)(x+2): 3(x+2)+x(x−2)=123(x+2)+x(x-2)=12.

3. פותחים סוגריים: 3x+6+x2−2x=123x+6+x^2-2x=12, כלומר x2+x−6=0x^2+x-6=0.

4. מפרקים: (x+3)(x−2)=0(x+3)(x-2)=0, ולכן x=−3x=-3 או x=2x=2.

5. x=2x=2 מאפס מכנה, ולכן הוא נפסל.

6. בדיקה של x=−3x=-3: 3−5+−3−1=−0.6+3=2.4\frac{3}{-5}+\frac{-3}{-1}=-0.6+3=2.4, ו-129−4=2.4\frac{12}{9-4}=2.4. נכון.

תשובה

x=−3x=-3

דוגמה ב - שבר ששווה לאפס: רק המונה

פתרו את המשוואה x2−9x+3=0\frac{x^2-9}{x+3}=0.

פתרון

1. תחום ההצבה: x≠−3x\ne-3.

2. שבר שווה לאפס כשהמונה שווה לאפס והמכנה לא: x2−9=0x^2-9=0, ולכן x=3x=3 או x=−3x=-3.

3. x=−3x=-3 מאפס את המכנה, ולכן הוא נפסל.

4. בדיקה של x=3x=3: המונה 9−9=09-9=0 והמכנה 6≠06\ne0. נכון.

תשובה

x=3x=3

שאלות פתוחות על משוואות הכוללות שברים אלגבריים

10. משוואות אי-רציונליות (עם שורשים)

משוואה אי-רציונלית

במשוואה כמו x+7=5−x\sqrt{x+7}=5-x הנעלם נמצא מתחת לסימן השורש. כדי להיפטר מהשורש מעלים בריבוע, אבל זו פעולה שאינה שקולה, ולכן חייבים לבדוק את מה שמתקבל.

במדויק: משוואה אי-רציונלית היא משוואה שבה הנעלם מופיע מתחת לסימן שורש. a\sqrt{a} מוגדר רק כאשר a≥0a\ge0, והוא המספר האי-שלילי שהריבוע שלו הוא aa. לכן בתחום ההצבה כל ביטוי שמתחת לשורש אינו שלילי, וערך של שורש אף פעם אינו שלילי.

אחרי העלאה בריבוע, x+7=5−x\sqrt{x+7}=5-x הופכת ל-x+7=(5−x)2x+7=(5-x)^2, ולמשוואה הזאת שני פתרונות: x=2x=2 ו-x=9x=9. בגרף רואים שגרף השורש והישר המקווקו y=5−xy=5-x נפגשים רק ב-(2,3)(2,3). ב-x=9x=9 השורש שווה 44 (הנקודה (9,4)(9,4) על גרף השורש), אבל 5−x=−45-x=-4 (הנקודה (9,−4)(9,-4) על הישר). לכן x=9x=9 הוא פתרון זר: פתרון של המשוואה אחרי הריבוע, שאינו פתרון של המשוואה המקורית.

-5510-55(2,3)(9,4)(9,-4)

העלאה בריבוע

•מ-A=BA=B נובע A2=B2A^2=B^2.

•מ-A2=B2A^2=B^2 נובע רק A=BA=B או A=−BA=-B.

לכן העלאה בריבוע יכולה להוסיף פתרונות זרים. בפרט: g(x)=h(x)\sqrt{g(x)}=h(x) אם ורק אם g(x)=h(x)2g(x)=h(x)^2 וגם h(x)≥0h(x)\ge0.

דרך הפתרון

פתרון משוואה עם שורש אחד

כשנתונה משוואה שבה הנעלם מופיע מתחת לשורש אחד:

1. מבודדים את השורש באגף אחד: g(x)=h(x)\sqrt{g(x)}=h(x).

2. רושמים את התנאי h(x)≥0h(x)\ge0 (שורש אינו שלילי).

3. מעלים את שני האגפים בריבוע: g(x)=h(x)2g(x)=h(x)^2, ופותרים.

4. בודקים כל פתרון: מציבים במשוואה המקורית, או בודקים את התנאי h(x)≥0h(x)\ge0. פתרון שלא מתאים הוא פתרון זר, ופוסלים אותו.

שים לב

קודם מבודדים את השורש, ורק אחר כך מעלים בריבוע. ב-x+8−x2=0x+\sqrt{8-x^2}=0 מבודדים: 8−x2=−x\sqrt{8-x^2}=-x.

שים לב

(5−x)2=25−10x+x2(5-x)^2=25-10x+x^2, ולא 25−x225-x^2.

דרך הפתרון

משוואה עם שורש בכל אגף

כשנתונה משוואה מהצורה A(x)=B(x)\sqrt{A(x)}=\sqrt{B(x)}:

1. רושמים את התנאי A(x)≥0A(x)\ge0 (כש-A(x)=B(x)A(x)=B(x), גם B(x)≥0B(x)\ge0).

2. מעלים את שני האגפים בריבוע: A(x)=B(x)A(x)=B(x), ופותרים.

3. פוסלים כל פתרון שעבורו אחד הביטויים שמתחת לשורש שלילי.

שים לב

כששני השורשים באותו אגף, כמו ב-x+5−x=1\sqrt{x+5}-\sqrt{x}=1, מעבירים שורש אחד לאגף השני: x+5=1+x\sqrt{x+5}=1+\sqrt{x}. אחרי העלאה בריבוע נשאר שורש אחד: x+5=1+2x+xx+5=1+2\sqrt{x}+x, כלומר x=2\sqrt{x}=2 ו-x=4x=4. בסוף בודקים במשוואה המקורית: 3−2=13-2=1.

דוגמה א - נקודת חיתוך של פונקציית שורש עם ציר ה-xx

נתונה הפונקציה f(x)=x+8−x2f(x)=x+\sqrt{8-x^2}. מצאו את נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה-xx.

פתרון

1. המטרה: לפתור f(x)=0f(x)=0, כלומר x+8−x2=0x+\sqrt{8-x^2}=0.

2. מבודדים את השורש: 8−x2=−x\sqrt{8-x^2}=-x. התנאי: −x≥0-x\ge0, כלומר x≤0x\le0.

3. מעלים בריבוע: 8−x2=x28-x^2=x^2, ולכן 2x2=82x^2=8, x2=4x^2=4, ו-x=2x=2 או x=−2x=-2.

4. x=2x=2 לא מקיים x≤0x\le0: פתרון זר. בדיקה: 2+4=4≠02+\sqrt{4}=4\ne0.

5. x=−2x=-2 מקיים את התנאי. בדיקה: −2+8−4=−2+2=0-2+\sqrt{8-4}=-2+2=0. נכון.

תשובה

(−2,0)(-2,0)

דוגמה ב - שורש בכל אגף: פתרון שנפסל

פתרו את המשוואה x2−3=2x\sqrt{x^2-3}=\sqrt{2x}.

פתרון

1. התנאי: הביטויים שמתחת לשורשים אינם שליליים, x2−3≥0x^2-3\ge0 ו-2x≥02x\ge0.

2. מעלים בריבוע: x2−3=2xx^2-3=2x, כלומר x2−2x−3=0x^2-2x-3=0.

3. מפרקים: (x−3)(x+1)=0(x-3)(x+1)=0, ולכן x=3x=3 או x=−1x=-1.

4. x=−1x=-1: 2x=−2<02x=-2<0, והשורש −2\sqrt{-2} אינו מוגדר. פתרון זר, נפסל.

5. x=3x=3: 9−3=6\sqrt{9-3}=\sqrt6 ו-2⋅3=6\sqrt{2\cdot3}=\sqrt6. נכון.

תשובה

x=3x=3

שאלות פתוחות על משוואות אי-רציונליות (עם שורשים)

11. פתרון משוואה בהצבה, כולל משוואה דו-ריבועית

הצבה ומשוואה דו-ריבועית

במשוואה x4−5x2+4=0x^4-5x^2+4=0 יש x4x^4, אבל אם מסמנים t=x2t=x^2, מקבלים t2−5t+4=0t^2-5t+4=0: משוואה ריבועית רגילה. זה הרעיון של הצבה: מחליפים ביטוי שחוזר על עצמו בנעלם חדש.

במדויק: משוואה דו-ריבועית היא משוואה מהצורה ax4+bx2+c=0ax^4+bx^2+c=0, כאשר a≠0a\ne0. בהצבה t=x2t=x^2 היא הופכת למשוואה ריבועית at2+bt+c=0at^2+bt+c=0. אחרי שמוצאים את tt, חוזרים ל-xx דרך x2=tx^2=t.

ההצבה t=x2t=x^2 ב-x4−5x2+4=0x^4-5x^2+4=0 נותנת (t−1)(t−4)=0(t-1)(t-4)=0, כלומר t=1t=1 או t=4t=4. החזרה: x2=1x^2=1 ו-x2=4x^2=4, ולכן x=±1x=\pm1 ו-x=±2x=\pm2. בגרף רואים ארבע נקודות חיתוך עם ציר ה-xx, (−2,0)(-2,0), (−1,0)(-1,0), (1,0)(1,0) ו-(2,0)(2,0): למשוואה דו-ריבועית יכולים להיות עד ארבעה פתרונות.

-3-2-1123-4-2246810121416
דרך הפתרון

פתרון בהצבה

כשבמשוואה חוזר אותו ביטוי (למשל x2x^2 או x\sqrt{x}), וחזקה שלו:

1. מסמנים את הביטוי ב-tt ורושמים את התנאי על tt: t=x2≥0t=x^2\ge0, t=x≥0t=\sqrt{x}\ge0.

2. כותבים את המשוואה בעזרת tt ופותרים אותה.

3. פוסלים ערכים של tt שלא מקיימים את התנאי.

4. חוזרים ל-xx: פותרים x2=tx^2=t (או x=t\sqrt{x}=t) לכל ערך של tt שנשאר.

החזרה מ-tt ל-xx במשוואה דו-ריבועית

הערך של ttהפתרונות של x2=tx^2=t
t>0t>0x=tx=\sqrt{t} או x=−tx=-\sqrt{t}
t=0t=0x=0x=0
t<0t<0אין פתרון
שים לב

אל תעצרו ב-tt: התשובה היא ערכי xx. ובחזרה מ-x2=tx^2=t לא שוכחים את הפתרון השלילי.

דוגמה א - דו-ריבועית: ערך שלילי של tt נפסל

פתרו את המשוואה x4−5x2−36=0x^4-5x^2-36=0.

פתרון

1. מציבים t=x2t=x^2, עם התנאי t≥0t\ge0: t2−5t−36=0t^2-5t-36=0.

2. מפרקים: (t−9)(t+4)=0(t-9)(t+4)=0, ולכן t=9t=9 או t=−4t=-4.

3. t=−4t=-4 שלילי: ל-x2=−4x^2=-4 אין פתרון.

4. t=9t=9: x2=9x^2=9, ולכן x=3x=3 או x=−3x=-3.

5. בדיקה: 81−45−36=081-45-36=0. נכון (גם עבור x=−3x=-3, כי יש רק חזקות זוגיות).

תשובה

x=3x=3 או x=−3x=-3

דוגמה ב - הצבה t=xt=\sqrt{x}

פתרו את המשוואה x−5x+6=0x-5\sqrt{x}+6=0.

פתרון

1. x=(x)2x=(\sqrt{x})^2, ולכן מציבים t=xt=\sqrt{x}, עם התנאי t≥0t\ge0: t2−5t+6=0t^2-5t+6=0.

2. מפרקים: (t−2)(t−3)=0(t-2)(t-3)=0, ולכן t=2t=2 או t=3t=3. שני הערכים מקיימים t≥0t\ge0.

3. חוזרים ל-xx: x=2\sqrt{x}=2 נותן x=4x=4, ו-x=3\sqrt{x}=3 נותן x=9x=9.

4. בדיקה: 4−5⋅2+6=04-5\cdot2+6=0 ו-9−5⋅3+6=09-5\cdot3+6=0. נכון.

תשובה

x=4x=4 או x=9x=9

שאלות פתוחות על פתרון משוואה בהצבה, כולל משוואה דו-ריבועית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.