דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טכניקה אלגברית

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטכניקה אלגברית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חוק הפילוג

כשכופלים מספר בסכום, אפשר לכפול אותו בכל מחובר בנפרד: 3(x+5)=3x+153(x+5)=3x+15. כך פותחים סוגריים.

במדויק: לכל ביטויים aa, bb, cc, dd:

- a(b+c)=ab+aca(b+c)=ab+ac ו-a(b−c)=ab−aca(b-c)=ab-ac.

- (a+b)(c+d)=ac+ad+bc+bd(a+b)(c+d)=ac+ad+bc+bd: כופלים כל איבר בסוגריים (a+b)(a+b) בכל איבר בסוגריים (c+d)(c+d).

כשהאורכים חיוביים, רואים את חוק הפילוג בשטחים: מלבן שצלעותיו aa ו-b+cb+c מתחלק לשני מלבנים, ששטחיהם abab ו-acac. לכן a(b+c)=ab+aca(b+c)=ab+ac.

abcabac

פירוק לגורמים

פתיחת סוגריים הופכת מכפלה לסכום. פירוק לגורמים עושה את ההפך: הופך סכום למכפלה. למשל x2−5x=x(x−5)x^2-5x=x(x-5).

במדויק: לפרק ביטוי לגורמים פירושו לכתוב אותו כמכפלה של כמה ביטויים (הגורמים), כך שהמכפלה שווה לביטוי המקורי לכל ערך של המשתנה. מפרקים עד הסוף: עד שאף גורם, חוץ מגורם מספרי, אי אפשר לכתוב כמכפלה של ביטויים ממעלה נמוכה יותר.

למה מפרקים? מכפלה שווה לאפס רק כשלפחות אחד הגורמים שווה לאפס. מהצורה x(x−5)x(x-5) רואים מיד שהביטוי מתאפס ב-x=0x=0 וב-x=5x=5. הפירוק משמש למציאת נקודות חיתוך עם ציר ה-xx, לצמצום שברים, לפתרון משוואות ולטבלת סימנים.

דרךדוגמה
הוצאת גורם משותף6x2+9x=3x(2x+3)6x^2+9x=3x(2x+3)
נוסחאות הכפל המקוצרx2−49=(x−7)(x+7)x^2-49=(x-7)(x+7)
פירוק הטרינוםx2+3x−4=(x+4)(x−1)x^2+3x-4=(x+4)(x-1)

1. פירוק לגורמים בהוצאת גורם משותף

גורם משותף

בביטוי 6x2+9x6x^2+9x כל איבר מתחלק ב-3x3x: 6x2=3x⋅2x6x^2=3x\cdot2x ו-9x=3x⋅39x=3x\cdot3. לכן 3x3x הוא גורם משותף, ואפשר להוציא אותו אל מחוץ לסוגריים: 6x2+9x=3x(2x+3)6x^2+9x=3x(2x+3).

במדויק: גורם משותף של כמה איברים הוא ביטוי שכל אחד מהאיברים שווה למכפלה שלו בביטוי אחר. כשהמקדמים שלמים, הגורם המשותף הגדול הוא המחלק המשותף הגדול של המקדמים, כפול כל משתנה שמופיע בכל האיברים, בחזקה הנמוכה ביותר שבה הוא מופיע.

למשל ב-12x3−8x212x^3-8x^2: המחלק המשותף הגדול של 1212 ו-88 הוא 44. המשתנה xx מופיע בחזקות 33 ו-22, ולכן לוקחים x2x^2. הגורם המשותף הגדול הוא 4x24x^2, ו-12x3−8x2=4x2(3x−2)12x^3-8x^2=4x^2(3x-2).

באיבר בלי xx (מספר), xx לא נכנס לגורם המשותף: ב-5x2+105x^2+10 הגורם המשותף הוא רק 55.

הוצאת גורם משותף

ab+ac=a(b+c)ab−ac=a(b−c)ab+ac=a(b+c)\qquad ab-ac=a(b-c)

זה חוק הפילוג בכיוון ההפוך. הגורם המשותף aa יכול להיות מספר, חזקה של xx, או ביטוי שלם בסוגריים: x(x−2)+3(x−2)=(x−2)(x+3)x(x-2)+3(x-2)=(x-2)(x+3).

דרך הפתרון

הוצאת הגורם המשותף הגדול

כשנתון סכום של איברים שיש להם גורם משותף:

1. מוצאים את המחלק המשותף הגדול של המקדמים.

2. לכל משתנה שמופיע בכל האיברים, לוקחים את החזקה הנמוכה ביותר שלו.

3. כותבים את הגורם המשותף לפני הסוגריים.

4. בתוך הסוגריים כותבים את המנה של כל איבר בגורם המשותף.

5. בודקים בפתיחת סוגריים שחזרנו לביטוי המקורי.

שים לב

כשאיבר שווה כולו לגורם המשותף, נשאר במקומו 11, לא 00: 4x2+4x=4x(x+1)4x^2+4x=4x(x+1).

שים לב

סוגריים הפוכים: 5−x=−(x−5)5-x=-(x-5). כך הופכים סוגריים כדי לקבל גורם משותף: 2x(x−5)+3(5−x)=2x(x−5)−3(x−5)2x(x-5)+3(5-x)=2x(x-5)-3(x-5).

דוגמה א - גורם משותף שהוא מספר כפול חזקה

פרקו לגורמים: 6x4−3x3+3x26x^4-3x^3+3x^2.

פתרון

1. המחלק המשותף הגדול של 66, 33 ו-33 הוא 33.

2. xx מופיע בחזקות 44, 33, 22. לוקחים את הנמוכה: x2x^2.

3. הגורם המשותף: 3x23x^2.

4. מחלקים כל איבר: 6x43x2=2x2\frac{6x^4}{3x^2}=2x^2, −3x33x2=−x\frac{-3x^3}{3x^2}=-x, 3x23x2=1\frac{3x^2}{3x^2}=1.

5. בתוך הסוגריים 2x2−x+12x^2-x+1. ל-2x2−x+1=02x^2-x+1=0 אין פתרון (Δ=1−8=−7<0\Delta=1-8=-7<0), ולכן הוא לא מתפרק עוד.

6. בדיקה: 3x2(2x2−x+1)=6x4−3x3+3x23x^2(2x^2-x+1)=6x^4-3x^3+3x^2.

תשובה

3x2(2x2−x+1)3x^2(2x^2-x+1)

דוגמה ב - גורם משותף שהוא סוגריים, עם היפוך סימן

פרקו לגורמים: 2x(x−5)+3(5−x)2x(x-5)+3(5-x).

פתרון

1. הסוגריים (5−x)(5-x) ו-(x−5)(x-5) הפוכים: 5−x=−(x−5)5-x=-(x-5).

2. לכן 2x(x−5)+3(5−x)=2x(x−5)−3(x−5)2x(x-5)+3(5-x)=2x(x-5)-3(x-5).

3. הגורם המשותף הוא (x−5)(x-5): (x−5)(2x−3)(x-5)(2x-3).

4. בדיקה: (x−5)(2x−3)=2x2−13x+15(x-5)(2x-3)=2x^2-13x+15, וגם 2x(x−5)+3(5−x)=2x2−10x+15−3x=2x2−13x+152x(x-5)+3(5-x)=2x^2-10x+15-3x=2x^2-13x+15.

תשובה

(x−5)(2x−3)(x-5)(2x-3)

שאלות בנושא בבונה המבחנים

2. פירוק לגורמים לפי נוסחאות הכפל המקוצר

נוסחאות הכפל המקוצר

יש מכפלות שחוזרות כל הזמן, כמו (x+3)2(x+3)^2 או (x−4)(x+4)(x-4)(x+4). במקום לפתוח סוגריים כל פעם מחדש, זוכרים את התוצאה בנוסחה. וכשרואים את התוצאה, אפשר לחזור ממנה למכפלה: זה פירוק לגורמים.

במדויק: נוסחאות הכפל המקוצר הן שלוש זהויות, שנכונות לכל שני ביטויים aa ו-bb:

- (a+b)2=a2+2ab+b2(a+b)^2=a^2+2ab+b^2

- (a−b)2=a2−2ab+b2(a-b)^2=a^2-2ab+b^2

- (a−b)(a+b)=a2−b2(a-b)(a+b)=a^2-b^2

כשהאורכים חיוביים, רואים את (a+b)2(a+b)^2 בשטחים: ריבוע שצלעו a+ba+b מתחלק לריבוע a2a^2, לריבוע b2b^2 ולשני מלבנים שווים abab. לכן (a+b)2=a2+2ab+b2(a+b)^2=a^2+2ab+b^2, ולא רק a2+b2a^2+b^2.

ababa²ababb²

נוסחאות הכפל המקוצר

הביטויהפירוק
a2+2ab+b2a^2+2ab+b^2(a+b)2(a+b)^2
a2−2ab+b2a^2-2ab+b^2(a−b)2(a-b)^2
a2−b2a^2-b^2(a−b)(a+b)(a-b)(a+b)
דרך הפתרון

זיהוי הנוסחה המתאימה

כשנתון ביטוי שאין לו (או כבר אין לו) גורם משותף:

1. שני איברים עם מינוס ביניהם, וכל אחד ריבוע: a2−b2=(a−b)(a+b)a^2-b^2=(a-b)(a+b). למשל x2−25=(x−5)(x+5)x^2-25=(x-5)(x+5).

2. שלושה איברים, ושניים מהם ריבועים a2a^2 ו-b2b^2: בודקים אם האיבר השלישי הוא 2ab2ab או −2ab-2ab. אם כן, זה (a+b)2(a+b)^2 או (a−b)2(a-b)^2.

3. בודקים בפתיחת סוגריים.

שים לב

סכום של ריבועים כמו x2+9x^2+9 לא מתפרק לגורמים ממעלה ראשונה: למשוואה x2+9=0x^2+9=0 אין פתרון. באופן כללי x2+kx^2+k עם k>0k>0 לא מתפרק.

שים לב

קודם מוציאים גורם משותף, ורק אחר כך מחפשים נוסחה: 3x2−12=3(x2−4)=3(x−2)(x+2)3x^2-12=3(x^2-4)=3(x-2)(x+2).

שים לב

גם 4−x2=(2−x)(2+x)4-x^2=(2-x)(2+x), כי 4=224=2^2.

דוגמה א - הפרש ריבועים אחרי הוצאת גורם משותף

פרקו לגורמים: 2x3−18x2x^3-18x.

פתרון

1. מוציאים גורם משותף 2x2x: 2x3−18x=2x(x2−9)2x^3-18x=2x(x^2-9).

2. x2−9=x2−32x^2-9=x^2-3^2 הוא הפרש ריבועים, ולכן x2−9=(x−3)(x+3)x^2-9=(x-3)(x+3).

3. בדיקה: 2x(x−3)(x+3)=2x(x2−9)=2x3−18x2x(x-3)(x+3)=2x(x^2-9)=2x^3-18x.

תשובה

2x(x−3)(x+3)2x(x-3)(x+3)

דוגמה ב - שלושה איברים: ריבוע של הפרש

פרקו לגורמים: 9x2−12x+49x^2-12x+4.

פתרון

1. אין גורם משותף לשלושת האיברים.

2. 9x2=(3x)29x^2=(3x)^2 ו-4=224=2^2. לכן a=3xa=3x ו-b=2b=2.

3. בודקים את האיבר עם xx: 2ab=2⋅3x⋅2=12x2ab=2\cdot3x\cdot2=12x, והסימן מינוס. זה (a−b)2(a-b)^2.

4. בדיקה: (3x−2)2=9x2−12x+4(3x-2)^2=9x^2-12x+4.

תשובה

(3x−2)2(3x-2)^2

שאלות בנושא בבונה המבחנים

3. פירוק הטרינום הריבועי

טרינום ריבועי

ביטוי כמו x2−6x+5x^2-6x+5 נקרא טרינום ריבועי: יש בו איבר עם x2x^2, איבר עם xx ומספר. לטרינום כזה יש קשר ישיר למשוואה x2−6x+5=0x^2-6x+5=0: הפתרונות שלה נותנים את הפירוק.

במדויק: טרינום ריבועי הוא ביטוי ax2+bx+cax^2+bx+c, כאשר aa, bb, cc מספרים ו-a≠0a\ne0. השורשים שלו הם פתרונות המשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0. הדיסקרימיננטה היא Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac.

השורשים של הטרינום הם נקודות החיתוך של הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c עם ציר ה-xx. ל-x2−6x+5x^2-6x+5 השורשים 11 ו-55, והפירוק הוא (x−1)(x−5)(x-1)(x-5). בגרף רואים את הפרבולה y=x2−6x+5y=x^2-6x+5 חותכת את ציר ה-xx בדיוק בשתי הנקודות האלה.

246-4-224(1,0)(5,0)

פירוק הטרינום לפי השורשים

עבור ax2+bx+cax^2+bx+c עם a≠0a\ne0, והשורשים x1,2=−b±b2−4ac2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}:

הדיסקרימיננטההפירוק
Δ>0\Delta>0a(x−x1)(x−x2)a(x-x_1)(x-x_2)
Δ=0\Delta=0a(x−x1)2a(x-x_1)^2
Δ<0\Delta<0אין פירוק לגורמים ממעלה ראשונה
דרך הפתרון

פירוק x2+bx+cx^2+bx+c בעזרת סכום ומכפלה

כשהמקדם של x2x^2 הוא 11 והשורשים שלמים:

1. מחפשים שני מספרים pp ו-qq שהמכפלה שלהם cc והסכום שלהם bb.

2. כותבים x2+bx+c=(x+p)(x+q)x^2+bx+c=(x+p)(x+q).

3. בודקים בפתיחת סוגריים. אם לא מוצאים מספרים כאלה, עוברים לנוסחת השורשים.

דרך הפתרון

פירוק בעזרת נוסחת השורשים

כשנתון טרינום ax2+bx+cax^2+bx+c (בפרט כש-a≠1a\ne1):

1. מחשבים Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac. אם Δ<0\Delta<0, הטרינום לא מתפרק.

2. מוצאים את השורשים בנוסחה.

3. כותבים a(x−x1)(x−x2)a(x-x_1)(x-x_2), ולא שוכחים את aa.

4. אם רוצים, מכניסים את aa לאחד הגורמים כדי להיפטר משבר.

שים לב

שורש שלילי נותן סוגריים עם פלוס: לשורש x1=−2x_1=-2 מתאים הגורם (x+2)(x+2).

שים לב

2x2−2x−42x^2-2x-4 אינו (x−2)(x+1)(x-2)(x+1), אלא 2(x−2)(x+1)2(x-2)(x+1): בלי aa פתיחת הסוגריים נותנת ביטוי אחר.

דוגמה א - מקדם x2x^2 הוא 11: סכום ומכפלה

פרקו לגורמים: x2−x−12x^2-x-12.

פתרון

1. מחפשים שני מספרים שהמכפלה שלהם −12-12 והסכום שלהם −1-1.

2. −4⋅3=−12-4\cdot3=-12 ו-−4+3=−1-4+3=-1. המספרים הם −4-4 ו-33.

3. לכן x2−x−12=(x−4)(x+3)x^2-x-12=(x-4)(x+3).

4. בדיקה: (x−4)(x+3)=x2+3x−4x−12=x2−x−12(x-4)(x+3)=x^2+3x-4x-12=x^2-x-12.

תשובה

(x−4)(x+3)(x-4)(x+3)

דוגמה ב - מקדם x2x^2 שונה מ-11: נוסחת השורשים

פרקו לגורמים: 3x2+5x−23x^2+5x-2.

פתרון

1. a=3a=3, b=5b=5, c=−2c=-2. Δ=25+24=49>0\Delta=25+24=49>0, ולכן יש שני שורשים.

2. x1,2=−5±76x_{1,2}=\frac{-5\pm7}{6}: x1=13x_1=\frac13, x2=−2x_2=-2.

3. 3x2+5x−2=3(x−13)(x+2)3x^2+5x-2=3(x-\frac13)(x+2).

4. מכניסים את 33 לגורם (x−13)(x-\frac13): 3(x−13)=3x−13(x-\frac13)=3x-1. לכן (3x−1)(x+2)(3x-1)(x+2).

5. בדיקה: (3x−1)(x+2)=3x2+6x−x−2=3x2+5x−2(3x-1)(x+2)=3x^2+6x-x-2=3x^2+5x-2.

תשובה

(3x−1)(x+2)(3x-1)(x+2)

שאלות פתוחות על פירוק הטרינום הריבועי

4. צמצום שברים אלגבריים

שבר אלגברי וצמצום

כמו שבר של מספרים, גם x+1x−3\frac{x+1}{x-3} הוא שבר, אבל במונה ובמכנה יש ביטויים עם xx. שבר כזה נקרא שבר אלגברי. את 68\frac{6}{8} מצמצמים ב-22 ומקבלים 34\frac34. באותו אופן מצמצמים שבר אלגברי בגורם שמופיע גם במונה וגם במכנה.

במדויק: שבר אלגברי הוא מנה PQ\frac{P}{Q} של שני פולינומים, כאשר QQ אינו הפולינום אפס. תחום ההגדרה שלו הוא כל ה-xx שבהם Q≠0Q\ne0. לצמצם שבר פירושו לחלק את המונה ואת המכנה באותו גורם (לא באותו מחובר). השבר המצומצם שווה לשבר המקורי בכל תחום ההגדרה של השבר המקורי.

למשל ב-x(x+2)3(x+2)\frac{x(x+2)}{3(x+2)} הגורם (x+2)(x+2) מופיע במונה ובמכנה. מצמצמים ומקבלים x3\frac{x}{3}, אבל רק עבור x≠−2x\ne-2: ב-x=−2x=-2 השבר המקורי לא מוגדר (המכנה 00), ולכן גם אחרי הצמצום כותבים x≠−2x\ne-2.

צמצום שבר

a⋅cb⋅c=ab(b≠0, c≠0)\frac{a\cdot c}{b\cdot c}=\frac{a}{b}\qquad (b\ne0,\ c\ne0)

מצמצמים רק גורמים - ביטויים שכופלים את כל המונה ואת כל המכנה.

הפכי סימן

a−bb−a=−1(a≠b)\frac{a-b}{b-a}=-1\qquad (a\ne b)

כי b−a=−(a−b)b-a=-(a-b). למשל x−44−x=−1\frac{x-4}{4-x}=-1 לכל x≠4x\ne4.

דרך הפתרון

צמצום שבר אלגברי

כשנתון שבר אלגברי:

1. מפרקים לגורמים את המונה ואת המכנה, עד הסוף.

2. מוצאים את תחום ההגדרה מהמכנה המקורי.

3. מצמצמים כל גורם שמופיע גם במונה וגם במכנה.

4. כותבים את השבר המצומצם יחד עם תחום ההגדרה.

שים לב

אסור לצמצם מחוברים: x+3x\frac{x+3}{x} אינו 33, ו-x2+4x2\frac{x^2+4}{x^2} אינו 44. כדי לצמצם, צריך קודם לפרק לגורמים.

שים לב

תחום ההגדרה נקבע לפני הצמצום. גורם שצומצם לא חוזר לתחום.

דוגמה א - גורם משותף אחרי פירוק המונה והמכנה

צמצמו את השבר x2−9x2−5x+6\frac{x^2-9}{x^2-5x+6} ומצאו את תחום ההגדרה.

פתרון

1. המונה: x2−9=(x−3)(x+3)x^2-9=(x-3)(x+3) (הפרש ריבועים).

2. המכנה: x2−5x+6=(x−2)(x−3)x^2-5x+6=(x-2)(x-3) (סכום −5-5, מכפלה 66).

3. תחום ההגדרה מהמכנה המקורי: x≠2x\ne2, x≠3x\ne3.

4. מצמצמים את (x−3)(x-3): (x−3)(x+3)(x−2)(x−3)=x+3x−2\frac{(x-3)(x+3)}{(x-2)(x-3)}=\frac{x+3}{x-2}.

תשובה

x+3x−2\frac{x+3}{x-2}, עבור x≠2x\ne2, x≠3x\ne3

דוגמה ב - גורמים הפוכים בסימן

צמצמו את השבר 2x−816−x2\frac{2x-8}{16-x^2} ומצאו את תחום ההגדרה.

פתרון

1. המונה: 2x−8=2(x−4)2x-8=2(x-4).

2. המכנה: 16−x2=(4−x)(4+x)16-x^2=(4-x)(4+x).

3. תחום ההגדרה: x≠4x\ne4, x≠−4x\ne-4.

4. הגורמים (x−4)(x-4) ו-(4−x)(4-x) הפוכים: x−44−x=−1\frac{x-4}{4-x}=-1.

5. לכן 2(x−4)(4−x)(4+x)=−2x+4\frac{2(x-4)}{(4-x)(4+x)}=\frac{-2}{x+4}.

תשובה

−2x+4-\frac{2}{x+4}, עבור x≠4x\ne4, x≠−4x\ne-4

שאלות פתוחות על צמצום שברים אלגבריים

5. פעולות בשברים אלגבריים

פעולות בשברים אלגבריים

עם שברים אלגבריים עושים את אותן פעולות כמו עם שברי מספרים: מחברים ומחסרים אחרי מכנה משותף, כופלים מונה במונה ומכנה במכנה, ומחלקים על ידי כפל בהפכי.

במדויק: לכל ביטויים aa, bb, cc, dd שבהם המכנים שונים מאפס: ab⋅cd=acbd\frac{a}{b}\cdot\frac{c}{d}=\frac{ac}{bd}, ab±cb=a±cb\frac{a}{b}\pm\frac{c}{b}=\frac{a\pm c}{b}, ו-ab:cd=ab⋅dc\frac{a}{b}:\frac{c}{d}=\frac{a}{b}\cdot\frac{d}{c} כאשר בנוסף c≠0c\ne0. התוצאה שווה לביטוי המקורי בתחום ההגדרה של הביטוי המקורי.

המכנה המשותף הפשוט הוא המכפלה של כל הגורמים השונים שמופיעים במכנים, כל אחד בחזקה הגבוהה ביותר שבה הוא מופיע. למשל עבור המכנים x−2x-2 ו-x2−4=(x−2)(x+2)x^2-4=(x-2)(x+2), המכנה המשותף הוא (x−2)(x+2)(x-2)(x+2), ולא המכפלה (x−2)(x2−4)(x-2)(x^2-4).

כפל, חילוק, חיבור וחיסור

הפעולההכללתנאים
כפלab⋅cd=acbd\frac{a}{b}\cdot\frac{c}{d}=\frac{ac}{bd}b,d≠0b,d\ne0
חילוקab:cd=ab⋅dc\frac{a}{b}:\frac{c}{d}=\frac{a}{b}\cdot\frac{d}{c}b,c,d≠0b,c,d\ne0
חיבור וחיסורab±cd=ad±bcbd\frac{a}{b}\pm\frac{c}{d}=\frac{ad\pm bc}{bd}b,d≠0b,d\ne0
דרך הפתרון

חיבור וחיסור של שברים אלגבריים

כשנתון סכום או הפרש של שברים עם מכנים שונים:

1. מפרקים כל מכנה לגורמים.

2. רושמים את תחום ההגדרה: כל שורשי המכנים יוצאים.

3. בוחרים מכנה משותף פשוט, ומרחיבים כל שבר אליו.

4. מחברים או מחסרים את המונים. מינוס לפני שבר חל על כל המונה שלו, ולכן שמים אותו בסוגריים.

5. מכנסים איברים, מפרקים את המונה ומצמצמים אם אפשר.

דרך הפתרון

כפל וחילוק של שברים אלגבריים

כשנתונה מכפלה או מנה של שברים:

1. בחילוק: הופכים את השבר המחלק וכופלים.

2. מפרקים לגורמים את כל המונים ואת כל המכנים.

3. רושמים את תחום ההגדרה: שורשי כל המכנים בביטוי המקורי, ובחילוק גם שורשי המונה של השבר המחלק.

4. מצמצמים גורמים משותפים וכופלים את מה שנשאר.

שים לב

3x−2−x+4x2−4\frac{3}{x-2}-\frac{x+4}{x^2-4}: המונה של x+4x2−4\frac{x+4}{x^2-4} נכנס עם מינוס כולו: 3(x+2)−(x+4)3(x+2)-(x+4), ולא 3(x+2)−x+43(x+2)-x+4.

דוגמה א - חיסור שברים עם מכנים שונים

פשטו את הביטוי 3x−2−x+4x2−4\frac{3}{x-2}-\frac{x+4}{x^2-4}.

פתרון

1. מפרקים: x2−4=(x−2)(x+2)x^2-4=(x-2)(x+2).

2. תחום ההגדרה: x≠2x\ne2, x≠−2x\ne-2.

3. המכנה המשותף: (x−2)(x+2)(x-2)(x+2). מרחיבים את 3x−2\frac{3}{x-2} ב-(x+2)(x+2): 3(x+2)(x−2)(x+2)\frac{3(x+2)}{(x-2)(x+2)}.

4. מחסרים: 3(x+2)−(x+4)(x−2)(x+2)=3x+6−x−4(x−2)(x+2)=2x+2(x−2)(x+2)\frac{3(x+2)-(x+4)}{(x-2)(x+2)}=\frac{3x+6-x-4}{(x-2)(x+2)}=\frac{2x+2}{(x-2)(x+2)}.

5. מפרקים את המונה: 2x+2=2(x+1)2x+2=2(x+1). אין גורם לצמצם.

תשובה

2(x+1)(x−2)(x+2)\frac{2(x+1)}{(x-2)(x+2)}, עבור x≠±2x\ne\pm2

דוגמה ב - חילוק שברים: כפל בהפכי וצמצום

פשטו את הביטוי x2−1x2+3x:x+1x+3\frac{x^2-1}{x^2+3x}:\frac{x+1}{x+3}.

פתרון

1. הופכים את השבר המחלק: x2−1x2+3x⋅x+3x+1\frac{x^2-1}{x^2+3x}\cdot\frac{x+3}{x+1}.

2. מפרקים: x2−1=(x−1)(x+1)x^2-1=(x-1)(x+1), x2+3x=x(x+3)x^2+3x=x(x+3).

3. תחום ההגדרה: מהמכנים x≠0x\ne0, x≠−3x\ne-3. מהמונה של השבר המחלק (x+1≠0x+1\ne0): x≠−1x\ne-1.

4. (x−1)(x+1)x(x+3)⋅x+3x+1\frac{(x-1)(x+1)}{x(x+3)}\cdot\frac{x+3}{x+1}: מצמצמים את (x+1)(x+1) ואת (x+3)(x+3).

5. נשאר x−1x\frac{x-1}{x}.

תשובה

x−1x\frac{x-1}{x}, עבור x≠0x\ne0, x≠−1x\ne-1, x≠−3x\ne-3

שאלות פתוחות על פעולות בשברים אלגבריים

6. חוקי חזקות

חזקה עם מעריך שלם

23=2⋅2⋅2=82^3=2\cdot2\cdot2=8: המעריך 33 אומר כמה פעמים כופלים את הבסיס 22 בעצמו. כשהמעריך יורד ב-11, מחלקים בבסיס: 22=42^2=4, 21=22^1=2, 20=12^0=1, 2−1=122^{-1}=\frac12, 2−2=142^{-2}=\frac14.

במדויק: עבור מספר טבעי nn, ana^n היא מכפלה של nn גורמים ששווים ל-aa (בפרט a1=aa^1=a). עבור a≠0a\ne0 מגדירים a0=1a^0=1 ו-a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}. הביטויים 000^0 ו-0−n0^{-n} אינם מוגדרים.

חוקי החזקות נובעים מספירת גורמים. למשל x3⋅x2=(x⋅x⋅x)⋅(x⋅x)=x5x^3\cdot x^2=(x\cdot x\cdot x)\cdot(x\cdot x)=x^5: חמישה גורמים, ולכן מחברים מעריכים. ב-x5x2\frac{x^5}{x^2} מצמצמים שני גורמים ונשארים שלושה: x3x^3.

חוקי החזקות

עבור a≠0a\ne0, b≠0b\ne0 ו-mm, nn שלמים:

החוקנוסחה
כפל חזקות עם אותו בסיסam⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}
חילוק חזקות עם אותו בסיסaman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}
חזקה של חזקה(am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}
חזקה של מכפלה(a⋅b)n=an⋅bn(a\cdot b)^n=a^n\cdot b^n
חזקה של מנה(ab)n=anbn(\frac{a}{b})^n=\frac{a^n}{b^n}
מעריך אפס ומעריך שליליa0=1a^0=1, a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}
דרך הפתרון

פישוט ביטוי עם חזקות

כשנתון ביטוי עם מכפלות, מנות וחזקות:

1. פותחים חזקה של מכפלה ושל חזקה: (2x3)2=4x6(2x^3)^2=4x^6.

2. כותבים בסיסים מספריים כחזקות של אותו בסיס, אם אפשר: 9=329=3^2, 8=238=2^3.

3. מחברים או מחסרים מעריכים של אותו בסיס.

4. מעריך שלילי שנשאר בתשובה כותבים כשבר: x−2=1x2x^{-2}=\frac{1}{x^2}.

שים לב

אין חוק לסכום: x2+x3x^2+x^3 אינו x5x^5. אפשר רק להוציא גורם משותף: x2+x3=x2(1+x)x^2+x^3=x^2(1+x). וגם (a+b)2≠a2+b2(a+b)^2\ne a^2+b^2.

שים לב

−32=−9-3^2=-9, אבל (−3)2=9(-3)^2=9: החזקה חלה רק על מה שצמוד אליה.

שים לב

בנגזרת של xnx^n כותבים את הפולינום כסכום חזקות: (x2)3=x6(x^2)^3=x^6, ולכן (x2)3(x^2)^3 גוזרים כמו x6x^6.

דוגמה - פישוט חזקות של מספרים ושל xx

פשטו:

א. 3−2⋅9233\frac{3^{-2}\cdot9^2}{3^3}

ב. (2x3)2⋅x−14x4\frac{(2x^3)^2\cdot x^{-1}}{4x^4}, עבור x≠0x\ne0

פתרון

1. א: 92=(32)2=349^2=(3^2)^2=3^4. לכן המונה 3−2⋅34=323^{-2}\cdot3^4=3^{2}.

2. א: 3233=32−3=3−1=13\frac{3^2}{3^3}=3^{2-3}=3^{-1}=\frac13.

3. ב: (2x3)2=22⋅(x3)2=4x6(2x^3)^2=2^2\cdot(x^3)^2=4x^6.

4. ב: המונה 4x6⋅x−1=4x54x^6\cdot x^{-1}=4x^{5}.

5. ב: 4x54x4=x5−4=x\frac{4x^5}{4x^4}=x^{5-4}=x.

תשובה

א. 13\frac13. ב. xx (עבור x≠0x\ne0).

שאלות פתוחות על חוקי חזקות

7. שורשים ריבועיים: מכפלה, מנה, הכנסת גורם והוצאת גורם

שורש ריבועי

25=5\sqrt{25}=5, כי 52=255^2=25. גם (−5)2=25(-5)^2=25, אבל הסימן  \sqrt{\ } מסמן תמיד את התשובה שאינה שלילית. שורשים מופיעים למשל באורך של צלע לפי משפט פיתגורס ובמרחק בין שתי נקודות.

במדויק: עבור a≥0a\ge0, a\sqrt{a} הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-aa. עבור a<0a<0 השורש a\sqrt{a} אינו מוגדר. מכאן (a)2=a(\sqrt{a})^2=a לכל a≥0a\ge0, ו-a2=∣a∣\sqrt{a^2}=|a| לכל aa.

במשולש ישר זווית שניצביו 44 ו-22, היתר cc מקיים c2=42+22=20c^2=4^2+2^2=20, ולכן c=20c=\sqrt{20}. בעזרת הכללים של השיעור כותבים אותו בצורה פשוטה יותר: 20=4⋅5=25\sqrt{20}=\sqrt{4\cdot5}=2\sqrt5.

42cABC

שורש של מכפלה ושל מנה

•עבור a≥0a\ge0, b≥0b\ge0: a⋅b=a⋅b\sqrt{a\cdot b}=\sqrt{a}\cdot\sqrt{b}.

•עבור a≥0a\ge0, b>0b>0: ab=ab\sqrt{\frac{a}{b}}=\frac{\sqrt{a}}{\sqrt{b}}.

הוצאת גורם מהשורש והכנסת גורם לשורש

עבור a≥0a\ge0, b≥0b\ge0:

a2⋅b=abab=a2⋅b\sqrt{a^2\cdot b}=a\sqrt{b}\qquad a\sqrt{b}=\sqrt{a^2\cdot b}

גורם שלילי מכניסים בלי הסימן: עבור a<0a<0, ab=−a2ba\sqrt{b}=-\sqrt{a^2b}.

דרך הפתרון

הוצאת גורם מהשורש

כשנתון שורש של מספר שאינו ריבוע שלם:

1. מפרקים את המספר למכפלה של הריבוע השלם הגדול ביותר שמחלק אותו ומספר נוסף: 72=36⋅272=36\cdot2.

2. מוציאים את שורש הריבוע: 36⋅2=62\sqrt{36\cdot2}=6\sqrt2.

3. שורשים עם אותו מספר בתוך השורש מחברים כמו איברים דומים: 62+52=1126\sqrt2+5\sqrt2=11\sqrt2.

שים לב

אין חוק לסכום: a+b≠a+b\sqrt{a+b}\ne\sqrt{a}+\sqrt{b}. למשל 9+16=5\sqrt{9+16}=5, אבל 9+16=7\sqrt9+\sqrt{16}=7. לכן 100−x2\sqrt{100-x^2} לא מפשטים ל-10−x10-x.

שים לב

x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|, ולא תמיד xx: עבור x=−3x=-3, (−3)2=3\sqrt{(-3)^2}=3.

דוגמה א - הוצאת גורם וכינוס שורשים דומים

פשטו: 72+50−8\sqrt{72}+\sqrt{50}-\sqrt{8}.

פתרון

1. מפרקים כל מספר לריבוע שלם כפול 22: 72=36⋅272=36\cdot2, 50=25⋅250=25\cdot2, 8=4⋅28=4\cdot2.

2. מוציאים גורמים: 72=62\sqrt{72}=6\sqrt2, 50=52\sqrt{50}=5\sqrt2, 8=22\sqrt8=2\sqrt2.

3. מכנסים: 62+52−22=926\sqrt2+5\sqrt2-2\sqrt2=9\sqrt2.

תשובה

929\sqrt2

דוגמה ב - הכנסת גורם לשורש כדי להשוות

איזה מספר גדול יותר: 353\sqrt5 או 2112\sqrt{11}? פתרו בלי מחשבון.

פתרון

1. מכניסים את הגורם לשורש: 35=9⋅5=453\sqrt5=\sqrt{9\cdot5}=\sqrt{45}.

2. באותו אופן: 211=4⋅11=442\sqrt{11}=\sqrt{4\cdot11}=\sqrt{44}.

3. 45>4445>44, ושורש של מספר גדול יותר הוא גדול יותר. לכן 45>44\sqrt{45}>\sqrt{44}.

תשובה

353\sqrt5 גדול יותר.

שאלות פתוחות על שורשים ריבועיים: מכפלה, מנה, הכנסת גורם והוצאת גורם

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.