דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הסתברות

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 11 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהסתברות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

ניסוי אקראי

יש מצבים שבהם אי אפשר לדעת מראש מה יקרה: מטילים קובייה, בוחרים תלמיד מהכיתה בלי לראות, מוציאים כדור מקופסה. תורת ההסתברות עוסקת במצבים כאלה.

במדויק: ניסוי אקראי הוא פעולה שיש לה כמה תוצאות אפשריות שידועות מראש, אבל אי אפשר לדעת מראש איזו מהן תתקבל. תוצאה היא אחת מהאפשרויות שיכולות להתקבל בניסוי. "בוחרים באקראי" פירושו שלכל פרט יש אותו סיכוי להיבחר.

תזכורת: קבוצות

בהסתברות מתארים אוספים של תוצאות. לכן משתמשים במושגים של קבוצות.

במדויק: קבוצה היא אוסף של עצמים, שנקראים איברים של הקבוצה. כותבים את האיברים בין סוגריים מסולסלים, למשל {2,4,6}\{2,4,6\}, וסדר האיברים לא משנה.

- A⊆BA\subseteq B (AA תת-קבוצה של BB): כל איבר של AA הוא גם איבר של BB. כל קבוצה היא תת-קבוצה של עצמה.

- ∅\emptyset (הקבוצה הריקה): הקבוצה שאין בה אף איבר. היא תת-קבוצה של כל קבוצה.

1. מרחב מדגם ומאורעות: וודאי, בלתי אפשרי, זרים ומשלימים

מרחב המדגם ומאורע

לפני שמחשבים סיכויים, רושמים מה בכלל יכול לקרות. בהטלת קובייה יכולות להתקבל התוצאות 1,2,3,4,5,61,2,3,4,5,6, ולא שום דבר אחר.

במדויק: מרחב המדגם של ניסוי, שמסמנים UU, הוא הקבוצה של כל התוצאות האפשריות של הניסוי. מאורע הוא תת-קבוצה כלשהי של מרחב המדגם (גם UU עצמו וגם ∅\emptyset הם מאורעות). מסמנים מאורעות באותיות גדולות: AA, BB, CC. אומרים שהמאורע AA קרה אם התוצאה שהתקבלה בניסוי שייכת ל-AA.

בהטלת קובייה U={1,2,3,4,5,6}U=\{1,2,3,4,5,6\}. המאורע AA - "התקבל מספר זוגי" - הוא A={2,4,6}A=\{2,4,6\}. אם התקבל 44, המאורע AA קרה. אם התקבל 33, הוא לא קרה.

בסרטוט: המלבן הוא מרחב המדגם UU, והעיגול הוא המאורע AA. התוצאות 1,3,51,3,5 שמחוץ לעיגול הן המאורע המשלים A‾\overline{A} - "התקבל מספר אי-זוגי".

UA246135

שני מאורעות זרים מסרטטים כשני עיגולים שלא נחתכים: אין תוצאה ששייכת לשניהם.

UAB

סוגי מאורעות

סוגמה זהדוגמה בהטלת קובייה
מאורע ודאיUU עצמו: הוא קורה תמיד"התקבל מספר קטן מ-7"
מאורע בלתי אפשרי∅\emptyset: הוא אף פעם לא קורה"התקבל 7"
מאורעות זריםאין להם אף תוצאה משותפת, ולכן הם לא יכולים לקרות יחד{1,2}\{1,2\} ו-{5,6}\{5,6\}
מאורע משלים ל-AA, A‾\overline{A}כל התוצאות של UU שאינן ב-AA: הוא קורה בדיוק כש-AA לא קורההמשלים של {2,4,6}\{2,4,6\} הוא {1,3,5}\{1,3,5\}
דרך הפתרון

רישום מרחב מדגם ומאורע

כשנתון ניסוי ומאורע שמתואר במילים:

1. רושמים את כל התוצאות האפשריות של הניסוי. זה מרחב המדגם UU.

2. עוברים על התוצאות ובוחרים את אלה שמקיימות את התיאור. הקבוצה שלהן היא המאורע.

3. משלים: כל התוצאות של UU שלא נבחרו בשלב 2.

שים לב

מאורע ומשלימו תמיד זרים, ויחד הם כל UU. אבל שני מאורעות זרים הם לא תמיד משלימים: {1,2}\{1,2\} ו-{5,6}\{5,6\} זרים, אבל התוצאות 3,43,4 לא שייכות לאף אחד מהם.

דוגמה - זיהוי מאורעות זרים ומשלימים בהטלת קובייה

מטילים קובייה מאוזנת פעם אחת. נתונים המאורעות:

AA - התקבל מספר זוגי. BB - התקבל מספר גדול מ-4. CC - התקבל מספר אי-זוגי. DD - התקבל מספר קטן מ-2.

א. רשמו את מרחב המדגם ואת כל אחד מהמאורעות כקבוצה.

ב. אילו זוגות מבין המאורעות הם זרים? אילו משלימים?

ג. מה סוג המאורע "התקבל מספר זוגי או אי-זוגי"?

פתרון

1. מרחב המדגם: U={1,2,3,4,5,6}U=\{1,2,3,4,5,6\}.

2. המאורעות: A={2,4,6}A=\{2,4,6\}, B={5,6}B=\{5,6\}, C={1,3,5}C=\{1,3,5\}, D={1}D=\{1\}.

3. זרים - אין תוצאה משותפת: AA ו-CC, AA ו-DD, BB ו-DD. (AA ו-BB חולקים את 66, BB ו-CC את 55, CC ו-DD את 11.)

4. משלימים - זרים, ויחד נותנים את כל UU: רק AA ו-CC, כי {2,4,6}\{2,4,6\} ו-{1,3,5}\{1,3,5\} יחד הם UU. AA ו-DD זרים, אבל 33 ו-55 לא שייכים לאף אחד מהם.

5. ג: כל תוצאה היא זוגית או אי-זוגית, ולכן המאורע הוא UU - מאורע ודאי.

תשובה

א. U={1,…,6}U=\{1,\dots,6\}, A={2,4,6}A=\{2,4,6\}, B={5,6}B=\{5,6\}, C={1,3,5}C=\{1,3,5\}, D={1}D=\{1\}. ב. זרים: A,CA,C; A,DA,D; B,DB,D. משלימים: AA ו-CC בלבד. ג. מאורע ודאי.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

2. איחוד וחיתוך מאורעות ודיאגרמת ון

איחוד וחיתוך

משני מאורעות אפשר לבנות מאורעות חדשים. "התלמיד משחק כדורגל או כדורסל" ו"התלמיד משחק כדורגל וגם כדורסל" הם שני מאורעות כאלה.

במדויק:

- האיחוד A∪BA\cup B הוא המאורע שכולל את כל התוצאות ששייכות ל-AA או ל-BB (או לשניהם). הוא קורה כשקורה לפחות אחד מהמאורעות.

- החיתוך A∩BA\cap B הוא המאורע שכולל את התוצאות ששייכות גם ל-AA וגם ל-BB. הוא קורה כששני המאורעות קורים יחד.

AA ו-BB זרים בדיוק כאשר A∩B=∅A\cap B=\emptyset.

בדיאגרמת ון המלבן הוא מרחב המדגם, וכל מאורע הוא עיגול. שני העיגולים נחתכים, וכך נוצרים ארבעה אזורים: רק AA, רק BB, גם AA וגם BB, ואף אחד מהם.

בדיאגרמה הראשונה צבוע האיחוד A∪BA\cup B - שני העיגולים כולם. החלק המשותף נראה כהה יותר רק כי שני העיגולים צבועים עליו, אבל באיחוד כל תוצאה נספרת פעם אחת. בשנייה צבוע החיתוך A∩BA\cap B - רק החלק המשותף.

AB
AB

מילים ומאורעות

במיליםהמאורע
AA או BB (לפחות אחד מהם)A∪BA\cup B
AA וגם BBA∩BA\cap B
AA ולא BB (רק AA)A∩B‾A\cap\overline{B}
אף אחד מהםA∪B‾\overline{A\cup B}
לא AAA‾\overline{A}
דרך הפתרון

מילוי דיאגרמת ון לפי מספרים

כשנתון כמה פרטים יש בכל קבוצה וכמה בשתיהן:

1. כותבים בחלק המשותף את מספר הפרטים ששייכים לשתי הקבוצות.

2. רק AA = מספר הפרטים ב-AA פחות החלק המשותף. כך גם רק BB.

3. באיחוד = רק AA + רק BB + החלק המשותף.

4. אף אחד = מספר כל הפרטים פחות האיחוד.

שים לב

"או" במתמטיקה כולל גם את המקרה ששניהם קורים. תלמיד שמשחק בשני המשחקים שייך ל"כדורגל או כדורסל".

שים לב

לא מחברים פשוט את שתי הקבוצות: מי שנמצא בחלק המשותף נספר פעמיים. בודקים שסכום ארבעת האזורים שווה למספר כל הפרטים.

דוגמה - ארבעה אזורים בדיאגרמת ון

בכיתה יש 3030 תלמידים. 1717 מהם משחקים כדורגל, 1212 משחקים כדורסל, ו-55 משחקים בשני המשחקים.

א. כמה תלמידים משחקים רק כדורגל? כמה רק כדורסל?

ב. כמה תלמידים שייכים למאורע "משחק כדורגל או כדורסל"?

ג. כמה תלמידים לא משחקים אף אחד מהמשחקים?

פתרון

1. נתון: 3030 תלמידים, 1717 בכדורגל, 1212 בכדורסל, 55 בשניהם. המטרה: מספר התלמידים בכל אזור של דיאגרמת ון.

2. החלק המשותף: 55.

3. א: רק כדורגל: 17−5=1217-5=12. רק כדורסל: 12−5=712-5=7.

4. ב: האיחוד: 12+7+5=2412+7+5=24.

5. ג: אף אחד: 30−24=630-24=6.

6. בדיקה: 12+5+7+6=3012+5+7+6=30.

כדורגלכדורסל12576
תשובה

א. רק כדורגל 1212, רק כדורסל 77. ב. 2424. ג. 66.

שאלות פתוחות על איחוד וחיתוך מאורעות ודיאגרמת ון

3. הגדרת ההסתברות וחישובה כשכיחות יחסית

הסתברות של מאורע

ההסתברות היא מספר שמודד כמה סביר שמאורע יקרה: 00 - הוא לא יקרה, 11 - הוא יקרה בוודאות. כשמטילים קובייה מאוזנת, לכל אחת מ-6 התוצאות אותו סיכוי, ולכן ההסתברות לקבל 44 היא 16\frac16.

במדויק: כשלכל התוצאות במרחב המדגם הסופי UU יש אותו סיכוי (למשל כשבוחרים באקראי), ההסתברות של מאורע AA היא

P(A)=∣A∣∣U∣P(A)=\frac{|A|}{|U|}

(∣A∣|A| - מספר התוצאות ב-AA, ∣U∣|U| - מספר התוצאות ב-UU.)

כשבוחרים באקראי פרט אחד מאוכלוסייה, ההסתברות שלפרט יש תכונה מסוימת שווה לשכיחות היחסית של התכונה באוכלוסייה: מספר הפרטים עם התכונה חלקי מספר כל הפרטים.

בכיתה של 4040 תלמידים שאלו איך כל תלמיד מגיע לבית הספר. בוחרים באקראי תלמיד. ההסתברות שהוא מגיע ברגל היא השכיחות היחסית של "רגלי": 1540=0.375\frac{15}{40}=0.375.

כשחוזרים על ניסוי הרבה פעמים, השכיחות היחסית של מאורע משמשת הערכה להסתברות שלו.

0246810121416121594‫אוטובוס‬‫רגלי‬‫רכב‬‫אופניים‬‫דרך הגעה‬‫שכיחות‬

הסתברות כשלכל התוצאות אותו סיכוי

P(A)=∣A∣∣U∣P(A)=\frac{|A|}{|U|}

∣A∣|A| - מספר התוצאות ב-AA, ∣U∣|U| - מספר כל התוצאות.

הסתברות כשכיחות יחסית

בוחרים באקראי פרט מאוכלוסייה של NN פרטים, ו-ff מהם בעלי תכונה AA:

P(A)=fNP(A)=\frac{f}{N}

כשהנתונים בטבלת שכיחויות, ff הוא סכום השכיחויות של כל הערכים שמקיימים את התנאי.

שים לב

∣A∣∣U∣\frac{|A|}{|U|} נכון רק כשלכל התוצאות אותו סיכוי. בסכום של שתי קוביות הסכומים 2,…,122,\dots,12 לא באותו סיכוי: לסכום 77 יש 6 דרכים, ולסכום 22 רק אחת.

שים לב

"לפחות 2" כולל גם את 22: מחברים את השכיחויות של 22 ושל כל מה שמעליו.

דוגמה - חישוב הסתברות מטבלת שכיחויות

בטבלה מספר האחים של כל אחד מ-40 תלמידי שכבה:

xx00112233
ff661414121288

בוחרים באקראי תלמיד מהשכבה. מהי ההסתברות שלתלמיד:

א. בדיוק 2 אחים?

ב. לפחות 2 אחים?

ג. אין אחים?

פתרון

1. נתון: N=40N=40 תלמידים והשכיחות של כל ערך. הבחירה אקראית, ולכן ההסתברות היא השכיחות היחסית.

2. א: P=1240=0.3P=\frac{12}{40}=0.3.

3. ב: "לפחות 2" הם הערכים 22 ו-33: 12+840=2040=0.5\frac{12+8}{40}=\frac{20}{40}=0.5.

4. ג: P=640=0.15P=\frac{6}{40}=0.15.

תשובה

א. 0.30.3. ב. 0.50.5. ג. 0.150.15.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

4. הסתברות כיחס שטחים

הסתברות כיחס שטחים

זורקים חץ ללוח, והוא פוגע בנקודה אקראית בלוח. יש אינסוף נקודות, ולכן אי אפשר לספור תוצאות. במקום לספור, משווים שטחים: ככל שהאזור גדול יותר, כך הסיכוי לפגוע בו גדול יותר.

במדויק: בוחרים באקראי נקודה בתוך צורה UU, כך שהסיכוי שהנקודה תיפול בחלק כלשהו של UU תלוי רק בשטח של החלק. אז ההסתברות שהנקודה תיפול בתוך אזור AA שנמצא בתוך UU היא השטח של AA חלקי השטח של UU.

במלבן ABCDABCD שבסרטוט (12×812\times8) הנקודה EE על הצלע DCDC. השטח של המשולש ABEABE הוא 12⋅82=48\frac{12\cdot8}{2}=48, חצי משטח המלבן (9696), איפה שלא תהיה EE על הצלע. לכן ההסתברות שנקודה אקראית במלבן תיפול בתוך המשולש היא 4896=12\frac{48}{96}=\frac12.

128ABCDE

הסתברות כיחס שטחים

P(A)=SASUP(A)=\frac{S_A}{S_U}

SAS_A - שטח האזור של המאורע, SUS_U - שטח כל הצורה.

דרך הפתרון

חישוב הסתברות כיחס שטחים

כשבוחרים נקודה באקראי בתוך צורה:

1. מחשבים את השטח של כל הצורה, SUS_U.

2. מחשבים את השטח של האזור המבוקש, SAS_A. אזור "מחוץ ל-" מחשבים בחיסור: SUS_U פחות השטח הפנימי.

3. מחלקים: P(A)=SASUP(A)=\frac{S_A}{S_U}.

שים לב

משתמשים באותן יחידות בשני השטחים. התשובה היא מספר בלי יחידות, בין 00 ל-11.

שים לב

"מחוץ לעיגול" הוא המאורע המשלים של "בתוך העיגול", ולכן אפשר גם לחשב 11 פחות ההסתברות לפגוע בתוך העיגול.

דוגמה - לוח מטרה ריבועי עם עיגול במרכז

לוח מטרה הוא ריבוע שאורך הצלע שלו 5050 ס"מ. במרכז הלוח מצויר עיגול שהרדיוס שלו 1515 ס"מ. חץ פוגע בנקודה אקראית בלוח.

א. מהי ההסתברות שהחץ יפגע בתוך העיגול?

ב. מהי ההסתברות שהחץ יפגע בלוח מחוץ לעיגול?

פתרון

1. נתון: ריבוע עם צלע 5050 ס"מ, ובתוכו עיגול עם רדיוס 1515 ס"מ. המטרה: ההסתברות לפגוע בתוך העיגול ומחוצה לו.

2. שטח הלוח: SU=502=2500S_U=50^2=2500 סמ"ר.

3. שטח העיגול: SA=π⋅152=225π≈706.86S_A=\pi\cdot15^2=225\pi\approx706.86 סמ"ר.

4. א: P=225π2500=0.09π≈0.2827P=\frac{225\pi}{2500}=0.09\pi\approx0.2827.

5. ב: המשלים: 1−0.09π≈0.71731-0.09\pi\approx0.7173.

5015
תשובה

א. 0.09π≈0.28270.09\pi\approx0.2827. ב. ≈0.7173\approx0.7173.

שאלות פתוחות על הסתברות כיחס שטחים

5. כללי ההסתברות והסתברות של איחוד מאורעות

כללי ההסתברות

הסתברות היא "חלק מתוך השלם": מספר התוצאות של AA חלקי מספר כל התוצאות, או שטח חלקי שטח. מזה נובעים כמה כללים שנכונים תמיד, ובעזרתם מחשבים הסתברות של מאורע מתוך הסתברויות של מאורעות אחרים.

במדויק: כללי ההסתברות מתקיימים לכל מאורעות AA ו-BB באותו מרחב מדגם UU. ההסתברות של איחוד, P(A∪B)P(A\cup B), היא ההסתברות שיקרה לפחות אחד מהמאורעות AA, BB.

בדיאגרמת ון רואים למה בהסתברות של איחוד מחסירים את החיתוך: כשמחברים P(A)+P(B)P(A)+P(B), החלק המשותף נכנס פעמיים - פעם עם AA ופעם עם BB. מחסירים אותו פעם אחת, וכל אזור באיחוד נספר בדיוק פעם אחת.

AB

כללי ההסתברות

- 0≤P(A)≤10\le P(A)\le1 לכל מאורע AA.

- P(U)=1P(U)=1 (מאורע ודאי), P(∅)=0P(\emptyset)=0 (מאורע בלתי אפשרי).

•אם A⊆BA\subseteq B, אז P(A)≤P(B)P(A)\le P(B).

•מאורע משלים: P(A‾)=1−P(A)P(\overline{A})=1-P(A).

הסתברות של איחוד מאורעות

•לכל שני מאורעות: P(A∪B)=P(A)+P(B)−P(A∩B)P(A\cup B)=P(A)+P(B)-P(A\cap B).

- AA ו-BB זרים: P(A∪B)=P(A)+P(B)P(A\cup B)=P(A)+P(B).

- A1,…,AnA_1,\dots,A_n זרים בזוגות (כל שניים מהם זרים): P(A1∪⋯∪An)=P(A1)+⋯+P(An)P(A_1\cup\dots\cup A_n)=P(A_1)+\dots+P(A_n).

דרך הפתרון

איחוד, חיתוך ואף אחד

כשנתונות שלוש מבין ההסתברויות P(A)P(A), P(B)P(B), P(A∩B)P(A\cap B), P(A∪B)P(A\cup B):

1. מציבים את הנתונים ב-P(A∪B)=P(A)+P(B)−P(A∩B)P(A\cup B)=P(A)+P(B)-P(A\cap B) ומוצאים את החסרה.

2. רק AA: P(A)−P(A∩B)P(A)-P(A\cap B). רק BB: P(B)−P(A∩B)P(B)-P(A\cap B).

3. אף אחד: 1−P(A∪B)1-P(A\cup B), כי זה המשלים של האיחוד.

4. בודקים בדיאגרמת ון: ארבעת האזורים מסתכמים ל-11.

שים לב

P(A∪B)=P(A)+P(B)P(A\cup B)=P(A)+P(B) רק כש-AA ו-BB זרים. אם P(A)+P(B)>1P(A)+P(B)>1, המאורעות בוודאות לא זרים.

שים לב

בדיקה עצמית: הסתברות שיצאה שלילית או גדולה מ-1 היא טעות בחישוב.

דוגמה - מציאת החיתוך מתוך האיחוד

בעיר מסוימת 50%50\% מהתושבים קוראים את העיתון א, 40%40\% קוראים את העיתון ב, ו-70%70\% קוראים לפחות אחד משני העיתונים. בוחרים באקראי תושב.

א. מהי ההסתברות שהוא קורא את שני העיתונים?

ב. מהי ההסתברות שהוא לא קורא אף אחד מהעיתונים?

ג. מהי ההסתברות שהוא קורא רק את העיתון א?

פתרון

1. נתון: AA - קורא את העיתון א, BB - קורא את העיתון ב. P(A)=0.5P(A)=0.5, P(B)=0.4P(B)=0.4, P(A∪B)=0.7P(A\cup B)=0.7. המטרה: P(A∩B)P(A\cap B), אף אחד, ורק AA.

2. א: 0.7=0.5+0.4−P(A∩B)0.7=0.5+0.4-P(A\cap B), ולכן P(A∩B)=0.9−0.7=0.2P(A\cap B)=0.9-0.7=0.2.

3. ב: אף אחד - המשלים של האיחוד: 1−0.7=0.31-0.7=0.3.

4. ג: רק AA: 0.5−0.2=0.30.5-0.2=0.3 (האזור הצבוע).

5. בדיקה: רק BB הוא 0.4−0.2=0.20.4-0.2=0.2, ו-0.3+0.2+0.2+0.3=10.3+0.2+0.2+0.3=1.

AB0.30.20.20.3
תשובה

א. 0.20.2. ב. 0.30.3. ג. 0.30.3.

שאלות פתוחות על כללי ההסתברות והסתברות של איחוד מאורעות

6. הסתברות מותנית ומשמעותה

הסתברות מותנית

לפעמים יש מידע חלקי על התוצאה. מטילים קובייה, ומישהו מגלה לנו שהתקבל מספר זוגי. עכשיו האפשרויות הן רק 2,4,62,4,6, וההסתברות שהתקבל 66 היא כבר לא 16\frac16 אלא 13\frac13.

במדויק: כש-P(B)>0P(B)>0, ההסתברות המותנית של AA בהינתן BB, שמסמנים P(A/B)P(A/B), היא ההסתברות ש-AA קרה כשידוע ש-BB קרה:

P(A/B)=P(A∩B)P(B)P(A/B)=\frac{P(A\cap B)}{P(B)}

המשמעות: מרחב המדגם מצטמצם ל-BB, ובודקים איזה חלק מ-BB שייך גם ל-AA. כש-P(B)=0P(B)=0 לא מגדירים P(A/B)P(A/B).

בכיתה של 40 תלמידים: AA - לומד מוזיקה, BB - לומד ציור. העיגול BB צבוע: זה מרחב המדגם החדש כשידוע שהתלמיד לומד ציור. בתוכו 1818 תלמידים, ו-88 מהם לומדים גם מוזיקה. לכן P(A/B)=818=49P(A/B)=\frac{8}{18}=\frac49.

בכיוון ההפוך, מתוך 2020 התלמידים שלומדים מוזיקה 88 לומדים ציור: P(B/A)=820=0.4P(B/A)=\frac{8}{20}=0.4.

AB1281010

הסתברות מותנית

P(A/B)=P(A∩B)P(B),P(B)>0P(A/B)=\frac{P(A\cap B)}{P(B)},\qquad P(B)>0

ובכיוון ההפוך (כלל הכפל): P(A∩B)=P(B)⋅P(A/B)P(A\cap B)=P(B)\cdot P(A/B).

כשלכל התוצאות אותו סיכוי: P(A/B)=∣A∩B∣∣B∣P(A/B)=\frac{|A\cap B|}{|B|}.

P(A/B)P(A/B) לעומת P(B/A)P(B/A)

ההסתברותידוע ש...במכנה
P(A/B)P(A/B)BB קרהP(B)P(B)
P(B/A)P(B/A)AA קרהP(A)P(A)

לשתיהן אותו מונה, P(A∩B)P(A\cap B), אבל מכנים שונים. לכן הן בדרך כלל שונות.

משלים בתוך הסתברות מותנית

גם כשידוע ש-BB קרה, AA קרה או לא קרה: P(A‾/B)=1−P(A/B)P(\overline{A}/B)=1-P(A/B).

שים לב

מילים כמו "ידוע ש...", "מבין...", "מתוך..." מסמנות הסתברות מותנית. מה שידוע הוא התנאי, והוא נכנס למכנה.

שים לב

"30%30\% מבין הבנות" היא P(A/B)P(A/B), לא P(A∩B)P(A\cap B). כדי לקבל אחוז מתוך כל האוכלוסייה כופלים: P(A∩B)=P(B)⋅P(A/B)P(A\cap B)=P(B)\cdot P(A/B).

דוגמה - שני כיווני ההתניה בהטלת קובייה

מטילים קובייה מאוזנת. AA - התקבל מספר גדול מ-4. BB - התקבל מספר זוגי.

א. ידוע שהתקבל מספר זוגי. מהי ההסתברות שהוא גדול מ-4?

ב. ידוע שהתקבל מספר גדול מ-4. מהי ההסתברות שהוא זוגי?

פתרון

1. נתון: U={1,…,6}U=\{1,\dots,6\}, A={5,6}A=\{5,6\}, B={2,4,6}B=\{2,4,6\}. המטרה: P(A/B)P(A/B) ו-P(B/A)P(B/A).

2. החיתוך: A∩B={6}A\cap B=\{6\}, ולכן P(A∩B)=16P(A\cap B)=\frac16.

3. א: P(A/B)=P(A∩B)P(B)=1612=13P(A/B)=\frac{P(A\cap B)}{P(B)}=\frac{\frac16}{\frac12}=\frac13. בדיקה בספירה: מתוך {2,4,6}\{2,4,6\} רק 66 גדול מ-4.

4. ב: P(B/A)=P(A∩B)P(A)=1613=12P(B/A)=\frac{P(A\cap B)}{P(A)}=\frac{\frac16}{\frac13}=\frac12. בספירה: מתוך {5,6}\{5,6\} רק 66 זוגי.

5. אותו חיתוך, מכנים שונים, ולכן P(A/B)≠P(B/A)P(A/B)\ne P(B/A).

תשובה

א. 13\frac13. ב. 12\frac12.

שאלות פתוחות על הסתברות מותנית ומשמעותה

7. נוסחת ההסתברות השלמה

חלוקה לשני מקרים

במפעל יש שתי מכונות, ולכל אחת אחוז אחר של מוצרים פגומים. מה ההסתברות שמוצר כלשהו פגום? זה תלוי מאיזו מכונה הוא הגיע. לכן מפרקים לשני מקרים: מוצר ממכונה I, או מוצר ממכונה II.

במדויק: כל תוצאה שייכת ל-BB או ל-B‾\overline{B}, ולא לשניהם. לכן כל מאורע AA מתפרק לשני חלקים זרים: A∩BA\cap B ו-A∩B‾A\cap\overline{B}, ו-P(A)=P(A∩B)+P(A∩B‾)P(A)=P(A\cap B)+P(A\cap\overline{B}). כש-0<P(B)<10<P(B)<1, כל חלק הוא מכפלה של הסתברות המקרה בהסתברות המותנית של AA באותו מקרה. זו נוסחת ההסתברות השלמה.

בעץ: בשלב הראשון המקרים BB ו-B‾\overline{B}. בשלב השני האם AA קרה, עם ההסתברות המותנית של כל מקרה. P(A)P(A) הוא הסכום של שני המסלולים שמסתיימים ב-AA.

P(A/B)P(B)P(A/B̅)1-P(B)AA̅BAA̅B̅ניסוי

נוסחת ההסתברות השלמה

כש-0<P(B)<10<P(B)<1:

P(A)=P(A/B)⋅P(B)+P(A/B‾)⋅P(B‾)P(A)=P(A/B)\cdot P(B)+P(A/\overline{B})\cdot P(\overline{B})

זה ממוצע משוקלל של ההסתברויות המותנות P(A/B)P(A/B) ו-P(A/B‾)P(A/\overline{B}), והמשקלות הם P(B)P(B) ו-P(B‾)P(\overline{B}).

דרך הפתרון

הסתברות שלמה

כשהאוכלוסייה מחולקת לשתי קבוצות, ונתונה ההסתברות של AA בתוך כל קבוצה:

1. מסמנים ב-BB את אחת הקבוצות. מחשבים P(B‾)=1−P(B)P(\overline{B})=1-P(B).

2. רושמים את P(A/B)P(A/B) ואת P(A/B‾)P(A/\overline{B}) (אחוז ה-AA בתוך כל קבוצה).

3. כופלים כל הסתברות מותנית בהסתברות של הקבוצה שלה.

4. מחברים את שתי המכפלות.

שים לב

בדיקה: ממוצע משוקלל נמצא תמיד בין שני הערכים. P(A)P(A) חייב לצאת בין P(A/B)P(A/B) ל-P(A/B‾)P(A/\overline{B}).

שים לב

לא מחברים את האחוזים עצמם (5%+10%5\%+10\%) ולא עושים ממוצע רגיל שלהם: כל אחוז מוכפל קודם בגודל הקבוצה שלו.

דוגמה - שתי מכונות עם אחוזי פגומים שונים

במפעל שתי מכונות. מכונה I מייצרת 60%60\% מהמוצרים, ומכונה II את השאר. 5%5\% מהמוצרים של מכונה I פגומים, ו-10%10\% מהמוצרים של מכונה II פגומים. בוחרים באקראי מוצר מכל המוצרים של המפעל. מהי ההסתברות שהוא פגום?

פתרון

1. נתון: BB - המוצר ממכונה I, AA - המוצר פגום. P(B)=0.6P(B)=0.6, P(A/B)=0.05P(A/B)=0.05, P(A/B‾)=0.1P(A/\overline{B})=0.1. המטרה: P(A)P(A).

2. P(B‾)=1−0.6=0.4P(\overline{B})=1-0.6=0.4.

3. המסלולים שמסתיימים בפגום: 0.6⋅0.05=0.030.6\cdot0.05=0.03 ו-0.4⋅0.1=0.040.4\cdot0.1=0.04.

4. P(A)=0.03+0.04=0.07P(A)=0.03+0.04=0.07.

5. בדיקה: 0.070.07 נמצא בין 0.050.05 ל-0.10.1.

0.050.950.60.10.90.4פגוםתקיןמכונה Iפגוםתקיןמכונה IIמוצר
תשובה

0.070.07

שאלות פתוחות על נוסחת ההסתברות השלמה

8. נוסחת בייס

היפוך ההתניה

לפעמים יודעים את ההסתברות של התוצאה בכל מקרה, אבל שואלים הפוך: ראינו את התוצאה - מאיזה מקרה היא הגיעה? למשל: הוצאנו כדור אדום, ושואלים מה ההסתברות שהוא הוצא מקופסה I.

במדויק: כש-P(A)>0P(A)>0 ו-P(B)>0P(B)>0, מכלל הכפל, את P(A∩B)P(A\cap B) אפשר לכתוב בשתי דרכים: P(A/B)⋅P(B)=P(B/A)⋅P(A)P(A/B)\cdot P(B)=P(B/A)\cdot P(A). זו נוסחת בייס. מחלקים ב-P(A)P(A) ומקבלים את ההסתברות המותנית ההפוכה P(B/A)P(B/A) מתוך P(A/B)P(A/B).

בעץ ההסתברויות זה נראה כך: P(B/A)P(B/A) הוא החלק של מסלול אחד שמסתיים ב-AA מתוך כל המסלולים שמסתיימים ב-AA. במונה המסלול של BB, ובמכנה P(A)P(A) מנוסחת ההסתברות השלמה.

P(A/B)P(B)P(A/B̅)1-P(B)AA̅BAA̅B̅ניסוי

נוסחת בייס

כש-P(A)>0P(A)>0 ו-P(B)>0P(B)>0:

P(A/B)⋅P(B)=P(B/A)⋅P(A)P(A/B)\cdot P(B)=P(B/A)\cdot P(A)

ולכן, כש-P(A)>0P(A)>0 ו-0<P(B)<10<P(B)<1:

P(B/A)=P(A/B)⋅P(B)P(A/B)⋅P(B)+P(A/B‾)⋅P(B‾)P(B/A)=\frac{P(A/B)\cdot P(B)}{P(A/B)\cdot P(B)+P(A/\overline{B})\cdot P(\overline{B})}
דרך הפתרון

מאיזה מקרה הגיעה התוצאה

כשידוע ש-AA קרה, ושואלים מה ההסתברות שזה היה במקרה BB:

1. משרטטים עץ: שלב ראשון BB ו-B‾\overline{B}, שלב שני AA או לא.

2. מחשבים את כל המסלולים שמסתיימים ב-AA, ומחברים: P(A)P(A).

3. המונה: המסלול של BB שמסתיים ב-AA, כלומר P(B)⋅P(A/B)P(B)\cdot P(A/B).

4. מחלקים: P(B/A)=P(B)⋅P(A/B)P(A)P(B/A)=\frac{P(B)\cdot P(A/B)}{P(A)}.

שים לב

במכנה תמיד ההסתברות של מה שידוע (AA), ולא 11. המונה הוא מסלול אחד, המכנה הוא כל המסלולים שמסתיימים ב-AA.

דוגמה - מאיזו קופסה הוצא כדור אדום

בקופסה I יש 33 כדורים אדומים ו-55 ירוקים. בקופסה II יש 66 כדורים אדומים ו-22 ירוקים. בוחרים באקראי קופסה, ומוציאים ממנה באקראי כדור אחד.

א. מהי ההסתברות שהכדור אדום?

ב. ידוע שהוצא כדור אדום. מהי ההסתברות שהוא הוצא מקופסה I?

פתרון

1. נתון: BB - נבחרה קופסה I, AA - הכדור אדום. P(B)=12P(B)=\frac12, P(A/B)=38P(A/B)=\frac38, P(A/B‾)=68P(A/\overline{B})=\frac68. המטרה: P(A)P(A) ו-P(B/A)P(B/A).

2. המסלולים שמסתיימים באדום: 12⋅38=316\frac12\cdot\frac38=\frac{3}{16} ו-12⋅68=616\frac12\cdot\frac68=\frac{6}{16}.

3. א: P(A)=316+616=916P(A)=\frac{3}{16}+\frac{6}{16}=\frac{9}{16}.

4. ב: לפי נוסחת בייס, P(B/A)=P(A/B)⋅P(B)P(A)=316916=13P(B/A)=\frac{P(A/B)\cdot P(B)}{P(A)}=\frac{\frac{3}{16}}{\frac{9}{16}}=\frac13.

5. בדיקה: בקופסה II יש יותר אדומים, ולכן הגיוני שכדור אדום הגיע ממנה בהסתברות גבוהה יותר (23\frac23).

3/85/81/26/82/81/2אדוםירוקקופסה Iאדוםירוקקופסה IIבחירת קופסה
תשובה

א. 916\frac{9}{16}. ב. 13\frac13.

שאלות פתוחות על נוסחת בייס

9. ייצוג באמצעות טבלה דו-ממדית

טבלה דו-ממדית

כשכל פרט באוכלוסייה מסווג לפי שתי תכונות - למשל בן או בת, ומגיע ברגל או לא - נוח לרשום את הנתונים בטבלה אחת. כל משבצת היא צירוף של שתי תכונות.

במדויק: בטבלה דו-ממדית (2×22\times2 או 2×32\times3) השורות הן מאורעות זרים שמכסים את כל מרחב המדגם (למשל BB ו-B‾\overline{B}), וגם העמודות (למשל AA ו-A‾\overline{A}). בכל משבצת ההסתברות של החיתוך של השורה והעמודה (או מספר הפרטים בחיתוך). בשוליים - הסכום של כל שורה ושל כל עמודה - ההסתברות של המאורע עצמו. הסכום הכולל הוא 11 (או מספר כל הפרטים).

כך נראית טבלה 2×22\times2 של הסתברויות:

AAA‾\overline{A}סה"כ
BBP(A∩B)P(A\cap B)P(A‾∩B)P(\overline{A}\cap B)P(B)P(B)
B‾\overline{B}P(A∩B‾)P(A\cap\overline{B})P(A‾∩B‾)P(\overline{A}\cap\overline{B})P(B‾)P(\overline{B})
סה"כP(A)P(A)P(A‾)P(\overline{A})11

בכל שורה: שתי המשבצות מסתכמות לשוליים. בכל עמודה - כך גם.

מה קוראים מהטבלה

מבקשיםמאיפה בטבלה
P(A∩B)P(A\cap B)המשבצת של AA ו-BB
P(A)P(A)סכום העמודה של AA
P(A/B)P(A/B)המשבצת חלקי הסכום של השורה BB
P(B/A)P(B/A)המשבצת חלקי הסכום של העמודה AA

בטבלה של מספרים: הסתברות = מספר הפרטים חלקי מספר כל הפרטים, והסתברות מותנית = משבצת חלקי השוליים של התנאי.

דרך הפתרון

השלמת טבלה דו-ממדית

כשנתונים חלק מהמשבצות והשוליים:

1. משרטטים את הטבלה עם שורת סה"כ ועמודת סה"כ, וכותבים את הנתונים. הסכום הכולל: 11 (או מספר הפרטים).

2. כל אחוז "מבין" קבוצה הוא הסתברות מותנית. הופכים אותו למשבצת: כופלים בשוליים של הקבוצה.

3. משלימים בחיסור: בכל שורה ובכל עמודה שבה חסר מספר אחד בלבד.

4. בודקים שכל השורות והעמודות מסתכמות.

שים לב

משבצת היא חיתוך מתוך כל האוכלוסייה. "מה ההסתברות שנבחרה בת שנוסעת באוטובוס" היא משבצת. "ידוע שנבחרה בת, מה ההסתברות שהיא נוסעת באוטובוס" היא משבצת חלקי שוליים.

דוגמה - טבלה 2×32\times3: השלמה ושתי הסתברויות מותנות

בשכבה מסוימת 55%55\% מהתלמידים הן בנות. כל תלמיד מגיע לבית הספר ברגל, באוטובוס או באופניים. 35%35\% מהתלמידים מגיעים ברגל ו-25%25\% באופניים. 20%20\% מהתלמידים הן בנות שמגיעות ברגל, 10%10\% הן בנות שמגיעות באופניים, ו-15%15\% הם בנים שמגיעים באוטובוס. בוחרים באקראי תלמיד מהשכבה.

א. השלימו טבלה דו-ממדית של הסתברויות.

ב. מהי ההסתברות שנבחרה בת שמגיעה באוטובוס?

ג. ידוע שנבחר בן. מהי ההסתברות שהוא מגיע ברגל?

ד. ידוע שהתלמיד שנבחר מגיע באופניים. מהי ההסתברות שזו בת?

פתרון

1. נתון: בנות 0.550.55, ברגל 0.350.35, אופניים 0.250.25, ושלוש משבצות. המטרה: הטבלה המלאה ושתי הסתברויות מותנות.

2. בנים: 1−0.55=0.451-0.55=0.45. אוטובוס: 1−0.35−0.25=0.41-0.35-0.25=0.4.

3. בנים ברגל: 0.35−0.2=0.150.35-0.2=0.15. בנים באופניים: 0.25−0.1=0.150.25-0.1=0.15. בנות באוטובוס: 0.4−0.15=0.250.4-0.15=0.25.

ברגלאוטובוסאופנייםסה"כ
בנות0.20.20.250.250.10.10.550.55
בנים0.150.150.150.150.150.150.450.45
סה"כ0.350.350.40.40.250.2511

4. בדיקה: שורת הבנים 0.15+0.15+0.15=0.450.15+0.15+0.15=0.45, ושורת הבנות 0.2+0.25+0.1=0.550.2+0.25+0.1=0.55.

5. ב: משבצת: 0.250.25.

6. ג: התנאי "בן" - מחלקים בשוליים של שורת הבנים: 0.150.45=13\frac{0.15}{0.45}=\frac13.

7. ד: התנאי "אופניים" - מחלקים בשוליים של עמודת האופניים: 0.10.25=0.4\frac{0.1}{0.25}=0.4.

תשובה

א. ראו בטבלה. ב. 0.250.25. ג. 13\frac13. ד. 0.40.4.

שאלות פתוחות על ייצוג באמצעות טבלה דו-ממדית

10. ניסוי רב-שלבי ועץ הסתברויות

ניסוי רב-שלבי ועץ הסתברויות

מוציאים מקופסה כדור, ואחר כך עוד כדור. זה ניסוי בשני שלבים. כדי לראות את כל האפשרויות מסדרים אותן בעץ: מכל צומת יוצאים ענפים לכל תוצאה אפשרית של השלב הבא.

במדויק: בניסוי רב-שלבי, עץ הסתברויות בנוי כך: כל רמה בעץ היא שלב בניסוי. על כל ענף כתובה ההסתברות של התוצאה שלו בהינתן כל מה שקרה לפני כן במסלול (הסתברות מותנית). מסלול מהשורש עד הקצה הוא תוצאה אחת של כל הניסוי, כלומר החיתוך של התוצאות שלאורכו.

בקופסה 33 כדורים אדומים ו-22 כחולים. מוציאים שני כדורים בזה אחר זה בלי החזרה. אחרי שהוצא אדום נשארו 22 אדומים ו-22 כחולים, ולכן בשלב השני ההסתברויות 24\frac24 ו-24\frac24. אחרי שהוצא כחול נשארו 33 אדומים וכחול אחד: 34\frac34 ו-14\frac14. ההסתברות ששני הכדורים אדומים היא 35⋅24=310\frac35\cdot\frac24=\frac{3}{10}.

2/42/43/53/41/42/5אדוםכחולאדוםאדוםכחולכחולקופסה

חישוב בעץ

- לאורך מסלול כופלים: P(A∩B)=P(A)⋅P(B/A)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B/A), וכך גם בשלושה שלבים.

- מאורע שכולל כמה מסלולים: מחברים את ההסתברויות של המסלולים (הם זרים).

•ההסתברויות של הענפים שיוצאים מאותו צומת מסתכמות ל-11, וכך גם ההסתברויות של כל המסלולים.

עם החזרה ובלי החזרה

הוצאהההסתברויות בשלב הבא
עם החזרהלא משתנות: הקופסה חוזרת למצבה ההתחלתי
בלי החזרהמשתנות: יש פריט אחד פחות, וההסתברות תלויה במה שהוצא
דרך הפתרון

פתרון בעזרת עץ הסתברויות

כשהניסוי בנוי משניים או משלושה שלבים:

1. משרטטים עץ: כל רמה היא שלב. בכל צומת ענף לכל תוצאה אפשרית.

2. כותבים על כל ענף את ההסתברות שלו, לפי מה שקרה לפניו במסלול.

3. מסמנים את המסלולים ששייכים למאורע המבוקש.

4. כופלים לאורך כל מסלול, ומחברים את המסלולים.

5. ל"לפחות אחד" לפעמים קצר יותר לחשב 11 פחות ההסתברות של "אף אחד".

שים לב

"בדיוק 2" מתוך 3 שלבים כולל כמה מסלולים, לפי המקום של השלב השונה. לא לשכוח אף אחד מהם.

שים לב

בדיקה: סכום ההסתברויות של כל המסלולים בעץ הוא 11.

דוגמה - שלוש הוצאות בלי החזרה

בקופסה 44 כדורים לבנים ו-33 כדורים שחורים. מוציאים באקראי שלושה כדורים, בזה אחר זה, בלי החזרה.

א. מהי ההסתברות ששלושת הכדורים לבנים?

ב. מהי ההסתברות שבדיוק שניים מהכדורים לבנים?

ג. מהי ההסתברות שלפחות אחד מהכדורים לבן?

פתרון

1. נתון: 77 כדורים (44 לבנים, 33 שחורים), שלוש הוצאות בלי החזרה. המטרה: שלוש הסתברויות של מאורעות בעץ.

2. משרטטים עץ בשלוש רמות. בכל הוצאה יש כדור אחד פחות, ולכן המכנים 77, 66, 55.

3. א: מסלול אחד: 47⋅36⋅25=24210=435\frac47\cdot\frac36\cdot\frac25=\frac{24}{210}=\frac{4}{35}.

4. ב: שלושה מסלולים - השחור בהוצאה השלישית, השנייה או הראשונה:

47⋅36⋅35+47⋅36⋅35+37⋅46⋅35=3⋅36210=108210=1835\frac47\cdot\frac36\cdot\frac35+\frac47\cdot\frac36\cdot\frac35+\frac37\cdot\frac46\cdot\frac35=3\cdot\frac{36}{210}=\frac{108}{210}=\frac{18}{35}.

5. ג: המשלים - שלושה שחורים: 37⋅26⋅15=6210=135\frac37\cdot\frac26\cdot\frac15=\frac{6}{210}=\frac{1}{35}. לכן 1−135=34351-\frac{1}{35}=\frac{34}{35}.

2/53/53/63/52/53/64/73/52/54/64/51/52/63/7לבןשחורלבןלבןשחורשחורלבןלבןשחורלבןלבןשחורשחורשחורקופסה
תשובה

א. 435\frac{4}{35}. ב. 1835\frac{18}{35}. ג. 3435\frac{34}{35}.

שאלות פתוחות על ניסוי רב-שלבי ועץ הסתברויות

11. מאורעות תלויים ובלתי תלויים

מאורעות בלתי תלויים

מטילים מטבע ואחר כך קובייה. התוצאה של המטבע לא משנה את הסיכוי לקבל 66 בקובייה. במקרה כזה אומרים שהמאורעות בלתי תלויים. לעומת זאת, כשמוציאים שני כדורים בלי החזרה, מה שהוצא ראשון משנה את הסיכויים בהוצאה השנייה.

במדויק: המאורעות AA ו-BB בלתי תלויים אם P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B). כש-P(B)>0P(B)>0 זה שקול ל-P(A/B)=P(A)P(A/B)=P(A): הידיעה ש-BB קרה לא משנה את ההסתברות של AA. אם השוויון לא מתקיים, המאורעות תלויים.

בעץ רואים אי-תלות כך: בשלב השני אותן הסתברויות בשני הענפים. כאן P(A/B)=P(A/B‾)=0.6P(A/B)=P(A/\overline{B})=0.6, ולכן P(A)=0.3⋅0.6+0.7⋅0.6=0.6P(A)=0.3\cdot0.6+0.7\cdot0.6=0.6 - בדיוק כמו בכל ענף. לדעת אם BB קרה לא עוזר לנחש את AA.

0.60.40.30.60.40.7AA̅BAA̅B̅ניסוי

שלוש דרכים לבדוק אי-תלות

כש-0<P(B)<10<P(B)<1, שלושת התנאים שקולים. כל אחד מהם אומר ש-AA ו-BB בלתי תלויים:

תנאיבמילים
P(A/B)=P(A)P(A/B)=P(A)הידיעה ש-BB קרה לא משנה את ההסתברות של AA
P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B)ההסתברות ששניהם קורים היא מכפלת ההסתברויות
P(A/B)=P(A/B‾)P(A/B)=P(A/\overline{B})ההסתברות של AA זהה כש-BB קרה וכש-BB לא קרה

למה שלוש הדרכים שקולות

1. P(A/B)=P(A)P(A/B)=P(A) פירושו P(A∩B)P(B)=P(A)\frac{P(A\cap B)}{P(B)}=P(A). כופלים ב-P(B)P(B): P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B). וגם בכיוון ההפוך.

2. אם P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B), אז P(A∩B‾)=P(A)−P(A∩B)=P(A)⋅(1−P(B))=P(A)⋅P(B‾)P(A\cap\overline{B})=P(A)-P(A\cap B)=P(A)\cdot(1-P(B))=P(A)\cdot P(\overline{B}). מחלקים ב-P(B‾)P(\overline{B}): P(A/B‾)=P(A)=P(A/B)P(A/\overline{B})=P(A)=P(A/B).

3. אם P(A/B)=P(A/B‾)=cP(A/B)=P(A/\overline{B})=c, אז לפי נוסחת ההסתברות השלמה P(A)=c⋅P(B)+c⋅P(B‾)=cP(A)=c\cdot P(B)+c\cdot P(\overline{B})=c, כלומר P(A/B)=P(A)P(A/B)=P(A).

דרך הפתרון

בדיקת תלות

כשצריך לקבוע אם AA ו-BB תלויים:

1. מחשבים את P(A)P(A), P(B)P(B) ו-P(A∩B)P(A\cap B) (מטבלה, מעץ או מספירה).

2. משווים את P(A∩B)P(A\cap B) ל-P(A)⋅P(B)P(A)\cdot P(B), או את P(A/B)P(A/B) ל-P(A)P(A).

3. שווים - בלתי תלויים. שונים - תלויים.

4. מנסחים במילים: האם הידיעה ש-BB קרה משנה את הסיכוי ל-AA.

שים לב

זרים זה לא בלתי תלויים. אם AA ו-BB זרים ו-P(A)>0P(A)>0, P(B)>0P(B)>0, אז P(A∩B)=0≠P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=0\ne P(A)\cdot P(B), ולכן הם תלויים: אם BB קרה, AA בוודאות לא קרה.

שים לב

הוצאה עם החזרה נותנת שלבים בלתי תלויים. הוצאה בלי החזרה נותנת שלבים תלויים.

דוגמה - בדיקת אי-תלות מתוך נתוני סקר

בבית ספר 200200 תלמידים: 120120 בנות ו-8080 בנים. 4848 מהבנות ו-3232 מהבנים פעילים בחוג ספורט. בוחרים באקראי תלמיד. האם המאורעות "התלמיד הוא בת" ו"התלמיד פעיל בחוג ספורט" תלויים או בלתי תלויים? נמקו.

פתרון

1. נתון: GG - בת, SS - פעיל בחוג ספורט. 200200 תלמידים, 120120 בנות, 4848 בנות בחוג, 3232 בנים בחוג. המטרה: לקבוע אם GG ו-SS בלתי תלויים.

2. P(S/G)=48120=0.4P(S/G)=\frac{48}{120}=0.4, ו-P(S/G‾)=3280=0.4P(S/\overline{G})=\frac{32}{80}=0.4.

3. ההסתברויות המותנות שוות, ולכן המאורעות בלתי תלויים.

4. בדיקה בדרך אחרת: P(S)=48+32200=0.4P(S)=\frac{48+32}{200}=0.4, P(G)=0.6P(G)=0.6, P(S∩G)=48200=0.24=0.6⋅0.4P(S\cap G)=\frac{48}{200}=0.24=0.6\cdot0.4.

5. במילים: בין הבנות ובין הבנים אותו אחוז פעילים בספורט, ולכן לדעת שנבחרה בת לא משנה את הסיכוי שהתלמיד פעיל.

תשובה

בלתי תלויים: P(S/G)=P(S/G‾)=0.4P(S/G)=P(S/\overline{G})=0.4.

שאלות פתוחות על מאורעות תלויים ובלתי תלויים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.