דילוג לתוכן המרכזי

סיכום יחס ופרופורציה

מתמטיקה כיתה י"א 3 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת ביחס ופרופורציה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

יחס

בכיתה יש 12 בנים ו-18 בנות. אפשר לומר: "על כל 2 בנים יש בכיתה 3 בנות". זה יחס: השוואה בין שני גדלים לפי פי כמה אחד גדול מהשני, ולא לפי ההפרש ביניהם.

במדויק: היחס בין גודל aa לגודל bb (שני מספרים חיוביים) נכתב a:ba:b (קוראים: "aa ל-bb"), ומשמעותו המנה ab\frac{a}{b}. שני יחסים שווים זה לזה כשהמנות שלהם שוות. לכן כופלים או מחלקים את שני האיברים של יחס באותו מספר חיובי, והיחס לא משתנה: 12:18=2:312:18=2:3.

הסדר ביחס חשוב: היחס בין מספר הבנים למספר הבנות הוא 2:32:3, והיחס בין מספר הבנות למספר הבנים הוא 3:23:2. אלה שני יחסים שונים.

יחס a:ba:b אומר כמה חלקים שווים יש לכל גודל. ביחס 2:32:3 הבנים הם 2 חלקים והבנות 3 חלקים, וכל חלק כאן הוא 6 תלמידים.

תזכורת: המרת יחידות

בשאלות על יחס הגדלים נתונים לפעמים ביחידות שונות, למשל מטרים וסנטימטרים.

במדויק: המרת יחידות היא כתיבת אותו גודל ביחידה אחרת, בלי לשנות את הגודל עצמו:

- 1 מ' = 100 ס"מ, 1 ס"מ = 10 מ"מ, 1 ק"מ = 1,000 מ'.

•ממירים מיחידה גדולה ליחידה קטנה בכפל, ומיחידה קטנה ליחידה גדולה בחילוק. למשל 1.5 מ' = 150 ס"מ, ו-800 ס"מ = 8 מ'.

תזכורת: היקף ושטח של מלבן

בשאלות על יחס נשתמש הרבה במלבן: תמונה, מגרש, מסך או לוח.

במדויק: במלבן שאורכי צלעותיו aa ו-bb, ההיקף הוא סכום ארבע הצלעות, P=2a+2b=2(a+b)P=2a+2b=2(a+b), והשטח הוא S=a⋅bS=a\cdot b. כשהצלעות במטרים, ההיקף במטרים (מ') והשטח במטרים רבועים (מ"ר).

במלבן הצלעות הנגדיות שוות, ולכן מספיק לדעת שתי צלעות סמוכות aa ו-bb כדי לחשב גם את ההיקף וגם את השטח.

abABCD

1. משמעות היחס ורישומו: מעבר בין ייצוג מילולי לייצוג סימבולי

משמעות היחס וייצוגו

יחס אפשר לכתוב במילים ("על כל 4 ס"מ רוחב יש 3 ס"מ גובה") או בסימנים (4:34:3). את שני הייצוגים צריך לדעת לתרגם זה לזה, ולשמור על הסדר: הגודל שנאמר ראשון במילים נכתב ראשון ביחס.

במדויק: המשפט "היחס בין AA ל-BB הוא p:qp:q" (עם pp, qq חיוביים) אומר ש-AB=pq\frac{A}{B}=\frac{p}{q}. כלומר אפשר לחלק את AA ל-pp חלקים שווים ואת BB ל-qq חלקים שווים, וכל החלקים באותו גודל. במילים אחרות: AA גדול מ-BB פי pq\frac{p}{q}.

בתמונות על המסך שומרים בדרך כלל על יחס קבוע בין הרוחב לגובה. במלבנים I ו-II היחס בין הרוחב לגובה זהה: 8:6=4:38:6=4:3 וגם 12:9=4:312:9=4:3. במלבן III היחס הוא 12:6=2:112:6=2:1, ולכן התמונה בו נראית "מתוחה" לרוחב.

86I
129II
126III
דרך הפתרון

מעבר ממילים ליחס בסימנים

כשנתונים במילים שני גדלים שצריך להשוות:

1. מזהים מי הגודל הראשון ומי השני, לפי הסדר במשפט.

2. אם שני הגדלים מאותו סוג (למשל שני אורכים) - ממירים אותם לאותה יחידה.

3. כותבים a:ba:b בסדר שנקבע.

4. מפשטים: מחלקים את שני האיברים באותו מספר. אם יש עשרוני, אפשר קודם לכפול את שניהם ב-10 או ב-100.

מעבר מיחס בסימנים למילים

היחס A:B=p:qA:B=p:q אומר:

- "על כל pp יחידות של AA יש qq יחידות של BB".

- "AA גדול מ-BB פי pq\frac{p}{q}" (ואם p<qp<q, AA קטן מ-BB).

היחס לא אומר כמה יש מכל גודל, אלא רק איך הם משתווים.

שים לב

לא כותבים יחס בין גדלים מאותו סוג ביחידות שונות. היחס בין 1.5 מ' ל-50 ס"מ הוא 150:50=3:1150:50=3:1, ולא 1.5:501.5:50.

שים לב

היחס 2:32:3 לא אומר שיש בדיוק 2 ו-3. אותו יחס מתאים גם ל-12 ו-18, וגם ל-20 ו-30.

דוגמה - יחס בין אורכים ביחידות שונות, ותרגום למילים

ערוגה מלבנית בגינה: אורכה 2.4 מ' ורוחבה 90 ס"מ.

א. כתבו את היחס בין רוחב הערוגה לאורכה, בצורה מפושטת.

ב. מה המשמעות של היחס שמצאתם?

ג. בערוגה אחרת היחס בין האורך לרוחב הוא 5:25:2. תארו במילים מה המשמעות של היחס הזה.

פתרון

1. נתון: אורך 2.4 מ', רוחב 90 ס"מ. המטרה: יחס רוחב לאורך, ומשמעות של יחסים.

2. הגדלים ביחידות שונות. ממירים לס"מ: 2.4 מ' = 240 ס"מ.

3. הסדר: קודם רוחב, אחר כך אורך: 90:24090:240.

4. מחלקים את שני האיברים ב-30: 90:240=3:890:240=3:8.

5. המשמעות: על כל 3 ס"מ ברוחב יש 8 ס"מ באורך. הרוחב הוא 38\frac{3}{8} מהאורך.

6. בערוגה האחרת: על כל 5 יחידות אורך (למשל 5 ס"מ או 5 מ') באורך יש 2 יחידות כאלה ברוחב, כלומר האורך גדול מהרוחב פי 52=2.5\frac{5}{2}=2.5.

תשובה

א. 3:83:8. ב. על כל 3 ס"מ רוחב יש 8 ס"מ אורך. ג. האורך גדול מהרוחב פי 2.5.

שאלות פתוחות על משמעות היחס ורישומו: מעבר בין ייצוג מילולי לייצוג סימבולי

2. מציאת ממדי מלבן מיחס הצלעות ומההיקף או מהשטח

מלבן שנתון יחס הצלעות שלו

אם ידוע רק שהיחס בין צלעות המלבן הוא 3:53:5, יש הרבה מלבנים כאלה: 33 על 55, 66 על 1010, 3030 על 5050. כדי למצוא את המלבן המסוים צריך נתון נוסף: ההיקף או השטח.

במדויק: אם היחס בין הצלע הקצרה לצלע הארוכה של מלבן הוא p:qp:q, אז קיים מספר חיובי xx כך שאורכי הצלעות הם p⋅xp\cdot x ו-q⋅xq\cdot x. המספר xx הוא אורך של "חלק" אחד, ומוצאים אותו מהנתון הנוסף.

בסרטוט מלבן שהיחס בין צלעותיו 3:53:5: הצלע הקצרה היא 3 חלקים, הארוכה 5 חלקים, וכל חלק אורכו xx.

5x3xABCD
דרך הפתרון

ממדי מלבן מיחס הצלעות ומההיקף

כשנתונים יחס הצלעות p:qp:q וההיקף PP:

1. מסמנים את הצלעות p⋅xp\cdot x ו-q⋅xq\cdot x.

2. כותבים משוואה להיקף: 2(px+qx)=P2(px+qx)=P.

3. פותרים משוואה ממעלה ראשונה ומוצאים את xx.

4. מציבים ומוצאים את שתי הצלעות.

דרך הפתרון

ממדי מלבן מיחס הצלעות ומהשטח

כשנתונים יחס הצלעות p:qp:q והשטח SS:

1. מסמנים את הצלעות p⋅xp\cdot x ו-q⋅xq\cdot x.

2. כותבים משוואה לשטח: px⋅qx=Spx\cdot qx=S, כלומר pq⋅x2=Spq\cdot x^2=S.

3. פותרים משוואה ממעלה שנייה: x2=Spqx^2=\frac{S}{pq}. לוקחים רק את הפתרון החיובי, כי xx הוא אורך.

4. מציבים ומוצאים את שתי הצלעות.

שים לב

בדיקה: מחשבים מחדש את ההיקף או את השטח מהצלעות שיצאו, ובודקים שהיחס ביניהן הוא היחס הנתון.

שים לב

בשטח xx מופיע בריבוע: 3x⋅5x=15x23x\cdot5x=15x^2, ולא 15x15x.

דוגמה א - נתון היקף: משוואה ממעלה ראשונה

מגרש בצורת מלבן. היחס בין הממד הקצר לממד הארוך הוא 3:53:5, והיקף המגרש 128 מ'. חשבו את ממדי המגרש.

פתרון

1. נתון: יחס הצלעות 3:53:5, היקף 128 מ'. המטרה: אורכי הצלעות.

2. מסמנים: הצלע הקצרה 3x3x, הארוכה 5x5x.

3. ההיקף: 2(3x+5x)=16x=1282(3x+5x)=16x=128.

4. מחלקים: x=8x=8.

5. הצלעות: 3⋅8=243\cdot8=24 מ' ו-5⋅8=405\cdot8=40 מ'.

6. בדיקה: 2(24+40)=1282(24+40)=128, ו-24:40=3:524:40=3:5.

תשובה

24 מ' ו-40 מ'.

דוגמה ב - נתון שטח: משוואה ממעלה שנייה

לוח מודעות בצורת מלבן. היחס בין צלעותיו 2:32:3, ושטחו 3.84 מ"ר. מצאו את אורכי צלעות הלוח.

פתרון

1. נתון: יחס הצלעות 2:32:3, שטח 3.84 מ"ר. המטרה: אורכי הצלעות.

2. מסמנים: הצלעות 2x2x ו-3x3x.

3. השטח: 2x⋅3x=6x2=3.842x\cdot3x=6x^2=3.84.

4. מחלקים ב-6: x2=0.64x^2=0.64, ולכן x=0.8x=0.8 (הפתרון −0.8-0.8 נפסל, כי אורך חיובי).

5. הצלעות: 2⋅0.8=1.62\cdot0.8=1.6 מ' ו-3⋅0.8=2.43\cdot0.8=2.4 מ'.

6. בדיקה: 1.6⋅2.4=3.841.6\cdot2.4=3.84, ו-1.6:2.4=16:24=2:31.6:2.4=16:24=2:3.

תשובה

1.6 מ' ו-2.4 מ'.

שאלות פתוחות על מציאת ממדי מלבן מיחס הצלעות ומההיקף או מהשטח

3. פרופורציה: מציאת ערך חסר

פרופורציה

בתמונה המקורית היחס בין הרוחב לגובה הוא 4:34:3. כשמגדילים אותה ל-20 ס"מ רוחב ו-15 ס"מ גובה, היחס נשמר: 20:15=4:320:15=4:3. שוויון כזה בין שני יחסים נקרא פרופורציה.

במדויק: פרופורציה היא שוויון בין שני יחסים: a:b=c:da:b=c:d, כלומר ab=cd\frac{a}{b}=\frac{c}{d} (כאשר b≠0b\ne0 ו-d≠0d\ne0). כשאחד מארבעת המספרים לא ידוע, אפשר למצוא אותו מהפרופורציה.

כפל בהצלבה

אם b≠0b\ne0 ו-d≠0d\ne0:

ab=cd  ⟺  a⋅d=b⋅c\frac{a}{b}=\frac{c}{d}\iff a\cdot d=b\cdot c

כך משוואה עם שברים הופכת למשוואה בלי שברים.

דרך הפתרון

מציאת ערך חסר בפרופורציה

כשנתון יחס ונתון אחד מהגדלים:

1. מסמנים את הגודל החסר ב-xx.

2. כותבים פרופורציה, ושומרים על אותו סדר בשני הצדדים: A1B1=A2B2\frac{A_1}{B_1}=\frac{A_2}{B_2}.

3. כופלים בהצלבה ופותרים.

4. בודקים שהתשובה הגיונית: הגודל הגדול ביחס צריך לצאת גדול יותר.

שים לב

כשלא נאמר איזו צלע נתונה (הקצרה או הארוכה), יש שתי אפשרויות, ופותרים את שתיהן.

שים לב

טעות נפוצה: להחליף את הסדר בצד אחד של הפרופורציה. אם בצד אחד רוחב חלקי גובה, גם בצד השני רוחב חלקי גובה.

דוגמה - לא ידוע איזו צלע נתונה: שתי אפשרויות

בתמונה מלבנית היחס בין צלע אחת לצלע השנייה הוא 3:43:4. אחת מצלעות התמונה אורכה 36 ס"מ. מה יכול להיות אורך הצלע השנייה?

פתרון

1. נתון: יחס הצלעות 3:43:4, צלע אחת 36 ס"מ. המטרה: אורך הצלע השנייה. לא נאמר אם 36 ס"מ היא הצלע הקצרה או הארוכה, ולכן בודקים את שתי האפשרויות.

2. אפשרות א - 36 ס"מ היא הצלע הקצרה. 34=36x\frac{3}{4}=\frac{36}{x}. כפל בהצלבה: 3x=4⋅36=1443x=4\cdot36=144, ולכן x=48x=48.

3. אפשרות ב - 36 ס"מ היא הצלע הארוכה. 34=x36\frac{3}{4}=\frac{x}{36}. כפל בהצלבה: 4x=3⋅36=1084x=3\cdot36=108, ולכן x=27x=27.

4. בדיקה: 36:48=3:436:48=3:4 ו-27:36=3:427:36=3:4.

תשובה

48 ס"מ (אם 36 ס"מ היא הצלע הקצרה) או 27 ס"מ (אם היא הארוכה).

שאלות פתוחות על פרופורציה: מציאת ערך חסר

4. יחס בין שלושה גדלים או יותר

יחס בין שלושה גדלים

לפעמים משווים יותר משני גדלים. מסלול טיול שבנוי מעלייה, מישור וירידה ביחס 4:5:34:5:3 אומר: העלייה היא 4 חלקים, המישור 5 חלקים והירידה 3 חלקים, וכל החלקים שווים באורכם.

במדויק: "היחס בין AA, BB ו-CC הוא p:q:rp:q:r" (עם p,q,rp,q,r חיוביים) אומר שקיים מספר חיובי xx כך ש-A=p⋅xA=p\cdot x, B=q⋅xB=q\cdot x ו-C=r⋅xC=r\cdot x. מזה נובע שכל שניים מהם ביחס המתאים: A:B=p:qA:B=p:q, B:C=q:rB:C=q:r ו-A:C=p:rA:C=p:r.

בסרטוט המסלול: כל קטע בנוי מחלקים שווים שאורך כל אחד xx. מספיק לדעת את אורך אחד הקטעים, או את אורך כל המסלול, כדי למצוא את xx.

4x5x3xעלייהמישורירידה
דרך הפתרון

יחס p:q:rp:q:r ונתון אחד הגדלים

כשנתון היחס p:q:rp:q:r וידוע הערך של אחד הגדלים:

1. מסמנים את הגדלים pxpx, qxqx, rxrx.

2. משווים את הגודל הידוע לביטוי שלו, ומוצאים את xx. למשל אם BB ידוע: x=Bqx=\frac{B}{q}.

3. מציבים את xx ומקבלים את שני הגדלים האחרים.

שים לב

שומרים על התאמה בין הגדלים למספרים: המספר הראשון ביחס שייך לגודל הראשון שנאמר במילים, וכן הלאה.

דוגמה - נתון אורך הקטע האמצעי

מסלול טיול בנוי משלושה קטעים: עלייה, מישור וירידה. אורכי הקטעים מתייחסים זה לזה ביחס 4:5:34:5:3 (לפי הסדר הזה). אורך קטע המישור 7.5 ק"מ.

א. מה אורך העלייה ומה אורך הירידה?

ב. מה אורך המסלול כולו?

פתרון

1. נתון: יחס 4:5:34:5:3 (עלייה : מישור : ירידה), מישור 7.5 ק"מ. המטרה: אורכי העלייה, הירידה וכל המסלול.

2. מסמנים: עלייה 4x4x, מישור 5x5x, ירידה 3x3x.

3. המישור ידוע: 5x=7.55x=7.5, ולכן x=1.5x=1.5.

4. עלייה: 4⋅1.5=64\cdot1.5=6 ק"מ. ירידה: 3⋅1.5=4.53\cdot1.5=4.5 ק"מ.

5. כל המסלול: 6+7.5+4.5=186+7.5+4.5=18 ק"מ (וגם 12x=12⋅1.5=1812x=12\cdot1.5=18).

תשובה

א. עלייה 6 ק"מ, ירידה 4.5 ק"מ. ב. 18 ק"מ.

שאלות פתוחות על יחס בין שלושה גדלים או יותר

5. חלוקת שלם ביחס נתון

חלוקת שלם ביחס

שני חברים קנו כרטיס הגרלה: אחד שילם 3 ₪ והשני 5 ₪. הם זכו ב-40 ₪ והחליטו לחלק את הזכייה ביחס 3:53:5. איך מחלקים?

במדויק: לחלק שלם SS ביחס p:qp:q פירושו לחלק אותו לשני חלקים שסכומם SS ושהיחס ביניהם p:qp:q. מחלקים את SS ל-p+qp+q חלקים שווים: החלק הראשון מקבל pp מהם, והשני qq. כך גם ביחס בין שלושה גדלים או יותר.

בסרטוט: 40 ₪ מחולקים ל-3+5=83+5=8 חלקים שווים, כל חלק 408=5\frac{40}{8}=5 ₪. החבר הראשון מקבל 3⋅5=153\cdot5=15 ₪, והשני 5⋅5=255\cdot5=25 ₪.

1525

חלוקת שלם SS ביחס p:qp:q

החלק הראשון: S⋅pp+qS\cdot\frac{p}{p+q}. החלק השני: S⋅qp+qS\cdot\frac{q}{p+q}.

ביחס p:q:rp:q:r המכנה הוא p+q+rp+q+r.

דרך הפתרון

חלוקת שלם ביחס נתון

כשנתון השלם ונתון יחס החלוקה:

1. מחברים את מספרי היחס: זה מספר החלקים השווים.

2. מחלקים את השלם במספר החלקים: זה הגודל של חלק אחד.

3. כופלים את גודל החלק בכל אחד ממספרי היחס.

4. בודקים שסכום החלקים שווה לשלם.

שים לב

טעות נפוצה: לחלק את השלם במספר אחד מהיחס. ביחס 3:53:5 מחלקים ב-8, לא ב-3 ולא ב-5.

דוגמה - חלוקת רווח בין שלושה שותפים

שלושה שותפים פתחו עסק. בסוף השנה הם חילקו רווח של 36,000 ₪ ביחס 2:3:42:3:4, לפי הסכום שכל אחד השקיע. כמה קיבל כל שותף?

פתרון

1. נתון: שלם 36,000 ₪, יחס החלוקה 2:3:42:3:4. המטרה: החלק של כל שותף.

2. מספר החלקים: 2+3+4=92+3+4=9.

3. חלק אחד: 360009=4000\frac{36000}{9}=4000 ₪.

4. השותפים מקבלים: 2⋅4000=80002\cdot4000=8000 ₪, 3⋅4000=120003\cdot4000=12000 ₪, 4⋅4000=160004\cdot4000=16000 ₪.

5. בדיקה: 8000+12000+16000=360008000+12000+16000=36000.

תשובה

8,000 ₪, 12,000 ₪ ו-16,000 ₪.

שאלות פתוחות על חלוקת שלם ביחס נתון

6. יחס כשיעור: צפיפות אוכלוסין, צריכת דלק ומחיר ליחידה

יחס ליחידה אחת

יש יחסים בין גדלים מסוגים שונים: אנשים ושטח, קילומטרים וליטרים, שקלים ויחידות. נוח לכתוב אותם "לכל יחידה אחת" של הגודל השני: "15 ק"מ לליטר", "3,000 תושבים לקמ"ר". זה יחס ליחידה אחת.

במדויק: יחס ליחידה אחת הוא יחס בין שני גדלים מסוגים שונים, A:BA:B, שמחשבים אותו כמנה AB\frac{A}{B}: הכמות של AA שמתאימה ליחידה אחת של BB. היחידות שלו הן "יחידות AA לכל יחידה של BB", ולכן כותבים אותו גם בצורה k:1k:1. דוגמאות:

- צפיפות אוכלוסין: מספר האנשים לקמ"ר אחד.

- צריכת דלק: מספר הקילומטרים לליטר אחד של דלק.

- מחיר ליחידה: המחיר של יחידה אחת (ליטר, ק"ג, מטר או מוצר אחד).

בעיר שגרים בה 1,200,000 תושבים על שטח של 400 קמ"ר, הצפיפות היא 1200000400=3000\frac{1200000}{400}=3000 תושבים לקמ"ר, ובכתיבה כיחס 3000:13000:1. כאן היחידות לא מתבטלות, בניגוד ליחס בין שני אורכים: הן חלק מהתשובה.

שלושת הגדלים ביחס ליחידה אחת

ביחס ליחידה אחת יש שלושה גדלים. כששניים מהם ידועים, מוצאים את השלישי:

•מספר התושבים = צפיפות ⋅\cdot שטח; השטח = מספר התושבים חלקי הצפיפות.

•המרחק = צריכת דלק ⋅\cdot מספר הליטרים; מספר הליטרים = המרחק חלקי צריכת הדלק.

•המחיר הכולל = מחיר ליחידה ⋅\cdot מספר היחידות; המחיר ליחידה = המחיר הכולל חלקי מספר היחידות.

דרך הפתרון

השוואת מחירים בעזרת מחיר ליחידה

כשמשווים כמה הצעות עם כמויות שונות:

1. בכל הצעה מחלקים את המחיר במספר היחידות: זה המחיר ליחידה.

2. משווים: ההצעה עם המחיר ליחידה הנמוך יותר זולה יותר.

3. אם היחידות שונות (למשל ליטר ומיליליטר), קודם ממירים לאותה יחידה.

שים לב

בדיקת הגיון: ב-15 ק"מ לליטר, נסיעה ארוכה יותר צורכת יותר ליטרים. לכן ליטרים = מרחק חלקי 15, ולא כפול 15.

דוגמה א - צריכת דלק: מציאת ליטרים ומציאת מרחק

צריכת הדלק של מכונית היא 15:115:1 (לכל 15 ק"מ המכונית צורכת ליטר אחד).

א. כמה ליטרים תצרוך המכונית בנסיעה של 240 ק"מ?

ב. איזה מרחק אפשר לנסוע עם 35 ליטרים?

פתרון

1. נתון: 15 ק"מ לליטר. המטרה: א. ליטרים ל-240 ק"מ. ב. מרחק ל-35 ליטר.

2. א: פרופורציה (ק"מ חלקי ליטרים): 151=240x\frac{15}{1}=\frac{240}{x}, ולכן 15x=24015x=240 ו-x=16x=16 ליטרים.

3. ב: 151=y35\frac{15}{1}=\frac{y}{35}, ולכן y=15⋅35=525y=15\cdot35=525 ק"מ.

תשובה

א. 16 ליטרים. ב. 525 ק"מ.

דוגמה ב - השוואת שתי אריזות לפי מחיר ליחידה

בסופרמרקט מוכרים מים מינרליים בשתי אריזות: אריזה של 6 בקבוקים ב-27 ₪, ואריזה של 9 בקבוקים ב-39.60 ₪. באיזו אריזה בקבוק אחד זול יותר?

פתרון

1. נתון: 6 בקבוקים ב-27 ₪, 9 בקבוקים ב-39.60 ₪. המטרה: האריזה שבה בקבוק זול יותר.

2. מחיר לבקבוק באריזה הקטנה: 276=4.5\frac{27}{6}=4.5 ₪.

3. מחיר לבקבוק באריזה הגדולה: 39.69=4.4\frac{39.6}{9}=4.4 ₪.

4. משווים: 4.4<4.54.4<4.5.

תשובה

באריזה של 9 בקבוקים (4.40 ₪ לבקבוק, לעומת 4.50 ₪).

שאלות פתוחות על יחס כשיעור: צפיפות אוכלוסין, צריכת דלק ומחיר ליחידה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.