תזכורת: הסתברות של מאורע
כבר למדנו לחשב סיכויים: מה הסיכוי לקבל 6 בהטלת קובייה, או להוציא כדור אדום מקופסה. את הסיכוי מבטאים במספר בין ל-, ולפעמים באחוזים.
במדויק: מרחב המדגם הוא קבוצת כל התוצאות האפשריות של ניסוי. מאורע הוא חלק מהתוצאות האלה. ההסתברות של מאורע , שמסמנים , היא מספר בין ל-. כאשר כל התוצאות שוות סיכוי, הוא מספר התוצאות של חלקי מספר כל התוצאות.
מאורע ודאי הוא בעל הסתברות , ומאורע בלתי אפשרי הוא בעל הסתברות .
הנוסחה עם מספר התוצאות מתאימה רק כשכל התוצאות שוות סיכוי. בגלגל שבו גזרה אחת גדולה מהאחרות, התוצאות לא שוות סיכוי, ואז ההסתברות של כל גזרה היא החלק שלה מהעיגול.
בקבוצה גדולה, ההסתברות היא גם השכיחות היחסית: אם מהתלמידים בבית הספר רוכבים על אופניים, ההסתברות שתלמיד שנבחר באקראי רוכב על אופניים היא .
תזכורת: מאורע משלים ומאורעות זרים
כשמטילים קובייה, "יצא 6" ו"לא יצא 6" הם שני מאורעות שאחד מהם בטוח קורה, ורק אחד מהם.
במדויק: המאורע המשלים ל-, שמסמנים , הוא המאורע " לא התרחש": כל התוצאות של מרחב המדגם שאינן ב-. לכן .
מאורעות זרים הם מאורעות שאין להם אף תוצאה משותפת, ולכן הם לא יכולים להתרחש יחד. עבור מאורעות זרים, ההסתברות ש- או יתרחש היא . כשהמאורעות אינם זרים, אסור לחבר כך.
דוגמה: בהטלת קובייה, "יצא 1" ו"יצא 2" הם מאורעות זרים, ולכן ההסתברות שיצא 1 או 2 היא . לעומת זאת "יצא מספר זוגי" ו"יצא מספר גדול מ-3" אינם זרים (שניהם כוללים את 4 ואת 6), ולכן אסור לחבר את ההסתברויות שלהם.
מאורע דו-שלבי ותלת-שלבי
הרבה מצבים קורים בשלבים: מוציאים כדור ואחריו עוד כדור, מטילים מטבע ואחר כך קובייה, או ניגשים לשלוש בחינות.
במדויק: ניסוי דו-שלבי (או תלת-שלבי) הוא ניסוי שמורכב משני שלבים (או משלושה) שקורים בזה אחר זה. כל תוצאה של הניסוי כולו היא רצף של תוצאה אחת מכל שלב, לפי הסדר. למשל בהטלת מטבע פעמיים יש ארבע תוצאות: (פנים, פנים), (פנים, גב), (גב, פנים), (גב, גב).
הסדר חשוב: (פנים, גב) ו-(גב, פנים) הן שתי תוצאות שונות. בנושא הזה נחשב הסתברויות של מאורעות בניסויים כאלה, ונראה שהחישוב תלוי בשאלה אחת: האם התוצאה של שלב אחד משנה את ההסתברויות בשלב הבא.
1. זיהוי מאורעות תלויים ובלתי תלויים: הוצאה עם החזרה ובלי החזרה
מאורעות תלויים ובלתי תלויים
מוציאים כדור מקופסה ואחר כך עוד כדור. אם החזרנו את הכדור הראשון, הקופסה חזרה להיות כמו בהתחלה, ולכן מה שיצא בפעם הראשונה לא משנה את הסיכויים בפעם השנייה. אם לא החזרנו, בקופסה יש פחות כדורים, והסיכויים בפעם השנייה השתנו.
במדויק: שני מאורעות הם בלתי תלויים אם ההסתברות של כל אחד מהם נשארת אותו דבר, בין אם המאורע השני התרחש ובין אם לא. אם ההסתברות של אחד מהם משתנה לפי מה שקרה במאורע השני, המאורעות תלויים.
בקופסה 3 כדורים אדומים ו-2 כחולים, ומוציאים שני כדורים. בעץ "עם החזרה" ההסתברויות בשלב השני זהות בשני הענפים: לאדום ו- לכחול. בעץ "בלי החזרה" הן שונות: אחרי אדום נשארו 2 אדומים ו-2 כחולים, ואחרי כחול נשארו 3 אדומים וכחול אחד.
איך מזהים תלות
קביעה אם שני מאורעות תלויים
כשנתון תיאור של ניסוי דו-שלבי:
1. רושמים מהו המאורע הראשון ומהו המאורע השני.
2. שואלים: האם מה שקרה בשלב הראשון משנה את מה שיש בשלב השני (מספר הכדורים, מספר הפתקים, מספר האנשים)?
3. אם כן, מחשבים את ההסתברות בשלב השני בשני המקרים ומראים שהיא שונה: המאורעות תלויים. אם לא, ההסתברות בשלב השני זהה: המאורעות בלתי תלויים.
בהוצאה בלי החזרה משתנים גם מספר הכדורים מאותו צבע וגם מספר הכדורים הכולל. בהוצאה השנייה המכנה קטן ב-1.
כשבוחרים כמה אנשים מתוך אוכלוסייה גדולה מאוד (למשל סטודנטים באוניברסיטה גדולה), בחירה של אדם אחד כמעט לא משנה את האחוזים. לכן מתייחסים לבחירות כאל מאורעות בלתי תלויים.
דוגמה - אותה קופסה, עם החזרה ובלי החזרה
בקופסה 4 כדורים אדומים ו-6 כדורים כחולים. מוציאים באקראי כדור אחד, ואחריו עוד כדור.
המאורעות: "בפעם הראשונה יצא כדור אדום" ו"בפעם השנייה יצא כדור אדום".
א. ההוצאה היא עם החזרה. האם המאורעות תלויים או בלתי תלויים?
ב. ההוצאה היא בלי החזרה. האם המאורעות תלויים או בלתי תלויים?
1. נתון: 4 אדומים ו-6 כחולים, 10 כדורים בסך הכול. המטרה: לבדוק אם התוצאה הראשונה משנה את ההסתברות לאדום בפעם השנייה.
2. א: הכדור הראשון חוזר לקופסה, ולכן בפעם השנייה שוב יש 4 אדומים מתוך 10. ההסתברות לאדום היא , מה שלא יצא קודם. המאורעות בלתי תלויים.
3. ב: אם בפעם הראשונה יצא אדום, נשארו 3 אדומים מתוך 9, וההסתברות לאדום היא .
4. אם בפעם הראשונה יצא כחול, נשארו 4 אדומים מתוך 9, וההסתברות לאדום היא .
5. : ההסתברות בפעם השנייה תלויה במה שיצא בפעם הראשונה. המאורעות תלויים.
א. בלתי תלויים. ב. תלויים ( אחרי אדום, אחרי כחול).
2. הסתברות לחיתוך של שני מאורעות בלתי תלויים
חיתוך של שני מאורעות
הרבה פעמים שואלים על שני דברים שקורים יחד: גם הרמזור הראשון ירוק וגם הרמזור השני ירוק. מאורע כזה נקרא חיתוך.
במדויק: החיתוך של המאורעות ו- הוא המאורע " וגם ": שני המאורעות מתרחשים יחד. כאשר ו- בלתי תלויים, ההסתברות של החיתוך שווה למכפלת ההסתברויות שלהם.
למה כופלים: נניח שבדרך לבית הספר יש שני רמזורים, וההסתברויות לאור ירוק הן ו-. מתוך 100 ימים, בכ-70 ימים הרמזור הראשון ירוק. מתוך 70 הימים האלה, בכ- גם השני ירוק: ימים, כלומר מכל הימים.
בעץ של מאורעות בלתי תלויים ההסתברויות בשלב השני זהות בכל הענפים.
חיתוך של שני מאורעות בלתי תלויים
אם ו- מאורעות בלתי תלויים, ההסתברות ש- וגם יתרחשו היא:
הכלל נכון גם כשאחד המאורעות (או שניהם) הוא מאורע משלים. למשל ההסתברות ש- יתרחש ו- לא יתרחש היא .
"וגם" פירושו כפל, לא חיבור. ההסתברות של " וגם " לא יכולה להיות גדולה מההסתברות של כל אחד מהם לבד.
הכלל הזה רק למאורעות בלתי תלויים. לפני שכופלים, בודקים שהמאורעות באמת בלתי תלויים.
דוגמה - שני רמזורים: שניהם ירוקים, או אדום ואז ירוק
בדרך לבית הספר נועה עוברת שני רמזורים להולכי רגל. ההסתברות שברמזור הראשון יהיה אור ירוק היא , וההסתברות שברמזור השני יהיה אור ירוק היא . הרמזורים פועלים בלי קשר זה לזה. בכל רמזור יש רק אור ירוק או אור אדום.
א. מהי ההסתברות שנועה תחצה את שני הכבישים בלי לעצור?
ב. מהי ההסתברות שנועה תעצור ברמזור הראשון ולא תעצור ברמזור השני?
1. נתון: ההסתברות לירוק ברמזור הראשון ו- בשני. הרמזורים פועלים בלי קשר, ולכן המאורעות בלתי תלויים. המטרה: הסתברויות של חיתוך.
2. א: "בלי לעצור" = ירוק ברמזור הראשון וגם ירוק בשני: .
3. ב: עוצרת ברמזור הראשון = אור אדום שם. ההסתברות היא (מאורע משלים).
4. לא עוצרת ברמזור השני = ירוק שם, . החיתוך: .
א. . ב. .
3. הסתברות לחיתוך של שלושה מאורעות בלתי תלויים
חיתוך של שלושה מאורעות
עכשיו יש שלושה שלבים: למשל תלמיד שניגש לשלוש בחינות, או שלושה ימים שבכל אחד מהם יכול לרדת גשם. שואלים מה ההסתברות שיקרו שלושה דברים יחד.
במדויק: החיתוך של , ו- הוא המאורע " וגם וגם ": שלושתם מתרחשים. כאשר שלושת המאורעות בלתי תלויים (התוצאה של כל אחד לא משנה את ההסתברויות של האחרים), ההסתברות של החיתוך היא מכפלת שלוש ההסתברויות.
בעץ של שלושה שלבים יש מסלולים. כל מסלול הוא חיתוך של שלושה מאורעות, וההסתברות שלו היא מכפלת שלוש ההסתברויות שעל הענפים. בעץ הזה תלמיד ניגש לבחינות במתמטיקה, באנגלית ובלשון, וההסתברויות להצליח בהן הן , ו-. "כן" פירושו הצלחה, ו"לא" פירושו כישלון.
חיתוך של שלושה מאורעות בלתי תלויים
אם , ו- מאורעות בלתי תלויים, ההסתברות ש- וגם וגם יתרחשו היא:
גם כאן אפשר להחליף כל מאורע במשלים שלו: ההסתברות ש- ו- יתרחשו ו- לא יתרחש היא .
חישוב הסתברות של מסלול אחד בשלושה שלבים
כשנתונים שלושה מאורעות בלתי תלויים ושואלים על תוצאה מסוימת בכל שלב:
1. רושמים לכל שלב מה צריך לקרות בו (המאורע או המשלים שלו).
2. רושמים את ההסתברות של כל שלב. למשלים: פחות ההסתברות.
3. כופלים את שלוש ההסתברויות.
"אבל לא" או "ולא" בשאלה הם עדיין "וגם": כופלים, ובשלב שבו המאורע לא קורה משתמשים בהסתברות של המשלים.
דוגמה - הצלחה בשלוש בחינות, וכישלון באחת מהן
ההסתברות שדניאל יצליח בבחינה במתמטיקה היא , בבחינה באנגלית , ובבחינה בלשון . ההצלחה בכל בחינה לא תלויה בבחינות האחרות.
א. מהי ההסתברות שדניאל יצליח בשלוש הבחינות?
ב. מהי ההסתברות שדניאל יצליח במתמטיקה ובאנגלית, אבל ייכשל בלשון?
1. נתון: שלושה מאורעות בלתי תלויים, עם הסתברויות , ו-. המטרה: הסתברויות של חיתוך.
2. א: מצליח בשלוש: .
3. ב: ההסתברות להיכשל בלשון היא .
4. מצליח במתמטיקה וגם באנגלית וגם נכשל בלשון: .
א. . ב. .
4. הסתברות לחיתוך של שני מאורעות תלויים
חיתוך של שני מאורעות תלויים
כשהמאורעות תלויים, אי אפשר פשוט לכפול את שתי ההסתברויות מההתחלה. אחרי השלב הראשון המצב השתנה, ולכן את ההסתברות של השלב השני מחשבים במצב החדש.
במדויק: כאשר ו- תלויים, ההסתברות ש- וגם יתרחשו היא ההסתברות של , כפול ההסתברות של אחרי ש- כבר התרחש.
למשל, בוחרים באקראי שני תלמידים מכיתה של 15 בנות ו-10 בנים, אחד אחרי השני. אחרי שנבחרה בת, נשארו 24 תלמידים: 14 בנות ו-10 בנים. בעץ רואים שההסתברויות בשלב השני שונות בכל ענף, ושגם המכנה קטן מ-25 ל-24.
חיתוך של שני מאורעות תלויים
ההסתברות ש- וגם יתרחשו היא כפול ההסתברות של אחרי ש- התרחש.
כאשר ו- בלתי תלויים, ההסתברות של אחרי ש- התרחש היא פשוט , ומקבלים את הכלל .
חיתוך של שני מאורעות בהוצאה בלי החזרה
כשמוציאים (או בוחרים) שני פריטים בלי החזרה ושואלים מה ההסתברות לתוצאה מסוימת בשתי הפעמים:
1. מחשבים את ההסתברות של השלב הראשון: מספר הפריטים המתאימים חלקי מספר כל הפריטים.
2. מעדכנים את המצב: מורידים את הפריט שיצא, גם מהסוג שלו וגם מהסך הכול.
3. מחשבים את ההסתברות של השלב השני במצב החדש.
4. כופלים את שתי ההסתברויות.
טעות נפוצה: לכתוב בהוצאה בלי החזרה . בשלב השני גם המונה וגם המכנה כבר קטנו.
דוגמה - בחירת שני תלמידים בלי החזרה
בכיתה 15 בנות ו-10 בנים. בוחרים באקראי תלמיד אחד לוועד הכיתה, ואחריו בוחרים באקראי תלמיד נוסף מבין התלמידים שנשארו.
א. מהי ההסתברות ששני הנבחרים הם בנות?
ב. מהי ההסתברות שהנבחר הראשון הוא בן והנבחרת השנייה היא בת?
1. נתון: 25 תלמידים, 15 בנות ו-10 בנים. בוחרים בלי החזרה, ולכן המאורעות תלויים. המטרה: הסתברות של חיתוך של שני מאורעות תלויים.
2. א: בבחירה הראשונה ההסתברות לבת היא .
3. אחרי שנבחרה בת נשארו 24 תלמידים, מהם 14 בנות. ההסתברות לבת נוספת: .
4. כופלים: .
5. ב: בבחירה הראשונה ההסתברות לבן היא . אחריה נשארו 24 תלמידים, וכל 15 הבנות עדיין שם: .
6. כופלים: .
א. . ב. .
5. דיאגרמת עץ וטבלת אפשרויות
דיאגרמת עץ וטבלת אפשרויות
כדי לא להתבלבל בניסוי של כמה שלבים, מסדרים את כל האפשרויות בציור. יש שתי דרכים: דיאגרמת עץ וטבלה.
במדויק: דיאגרמת עץ היא ציור שבו כל שלב של הניסוי הוא קומה. מכל נקודה יוצאים ענפים לכל התוצאות האפשריות של השלב הבא, ועל כל ענף רושמים את ההסתברות של התוצאה שלו, אחרי מה שכבר קרה בענפים שלפניו במסלול. מסלול בעץ הוא רצף ענפים מההתחלה עד הסוף, והוא מתאר תוצאה אחת של הניסוי כולו.
טבלת אפשרויות מתאימה לניסוי דו-שלבי: התוצאות של השלב הראשון בשורות, של השלב השני בעמודות, וכל משבצת היא תוצאה אחת של הניסוי.
בעץ הזה ההסתברות לגשם היא . ביום גשום ההסתברות שהאוטובוס יאחר היא , וביום בלי גשם . יש ארבעה מסלולים, וההסתברויות שלהם הן , , ו-. הסכום שלהן הוא .
טבלת אפשרויות להטלת שני מטבעות:
כללי העץ
•סכום ההסתברויות על הענפים שיוצאים מאותה נקודה הוא .
•ההסתברות של מסלול היא מכפלת ההסתברויות שעל הענפים שלו.
•סכום ההסתברויות של כל המסלולים בעץ הוא .
•במאורעות תלויים ההסתברויות בשלב השני שונות מענף לענף. במאורעות בלתי תלויים הן זהות.
טבלת אפשרויות
כאשר השלבים בלתי תלויים (למשל שתי קוביות או שני גלגלים) ובכל שלב כל התוצאות שוות סיכוי (קובייה מאוזנת, גלגל עם גזרות שוות), גם כל המשבצות בטבלה שוות סיכוי. לכן הוא מספר המשבצות של חלקי מספר כל המשבצות.
אם התוצאות של שלב אינן שוות סיכוי (למשל גלגל שבו גזרה אחת היא חצי עיגול), המשבצות לא שוות סיכוי, ואי אפשר רק לספור. כותבים בכל משבצת את מכפלת ההסתברויות, או משתמשים בעץ.
בדיקה עצמית: סכום ההסתברויות של כל המסלולים (או של כל המשבצות) צריך לצאת .
דוגמה א - טבלת אפשרויות לשני גלגלים עם גזרות שוות
גלגל א' מחולק לשלוש גזרות שוות, ועליהן המספרים 1, 2, 3. גלגל ב' מחולק לארבע גזרות שוות, ועליהן המספרים 1, 2, 3, 4. מסובבים כל גלגל פעם אחת.
א. מהי ההסתברות שסכום שני המספרים יהיה 5?
ב. מהי ההסתברות שסכום שני המספרים יהיה זוגי?
1. נתון: בכל גלגל הגזרות שוות, ולכן כל התוצאות שוות סיכוי. המטרה: לספור משבצות בטבלה.
2. בונים טבלה של הסכומים. השורות הן גלגל א', והעמודות הן גלגל ב':
3. יש משבצות.
4. א: הסכום 5 מופיע ב-3 משבצות: .
5. ב: סכום זוגי (2, 4 או 6) מופיע ב-6 משבצות: .
א. . ב. .
דוגמה ב - דיאגרמת עץ להוצאה בלי החזרה
בקופסה 8 פרלינים: 5 משוקולד חלב ו-3 משוקולד מריר. דנה לוקחת באקראי פרלין אחד ואוכלת אותו, ואחר כך לוקחת באקראי עוד פרלין.
סרטטו דיאגרמת עץ, ורשמו את ההסתברות של כל אחד מהמסלולים.
1. נתון: 5 חלב ו-3 מריר, בלי החזרה (הפרלין הראשון נאכל). המטרה: עץ דו-שלבי וההסתברות של כל מסלול.
2. שלב ראשון: חלב , מריר .
3. שלב שני אחרי חלב: נשארו 7 פרלינים, 4 חלב ו-3 מריר: ו-.
4. שלב שני אחרי מריר: נשארו 5 חלב ו-2 מריר: ו-.
5. כופלים לאורך כל מסלול:
•חלב, חלב:
•חלב, מריר:
•מריר, חלב:
•מריר, מריר:
6. בדיקה: .
חלב-חלב , חלב-מריר , מריר-חלב , מריר-מריר .
6. הסתברות ל"בדיוק": חיבור הסתברויות של כמה מסלולים
מאורע שמורכב מכמה מסלולים
"בדיוק אחד מהשניים יצליח" יכול לקרות בשתי דרכים: הראשון מצליח והשני לא, או הראשון לא והשני כן. כל דרך היא מסלול אחר בעץ.
במדויק: מאורע כמו "בדיוק הצלחות" הוא איחוד של כל המסלולים שבהם יש בדיוק הצלחות. שני מסלולים שונים לא יכולים לקרות יחד (אלה מאורעות זרים), ולכן ההסתברות של המאורע היא סכום ההסתברויות של המסלולים שלו.
כך עובדים שני הכלים יחד: כפל לאורך מסלול ("וגם"), וחיבור בין מסלולים ("או"). למשל, בשני שלבים עם הצלחה וכישלון יש ארבעה מסלולים: הצלחה-הצלחה, הצלחה-כישלון, כישלון-הצלחה וכישלון-כישלון. "בדיוק הצלחה אחת" הוא שני המסלולים האמצעיים.
הסתברות ל"בדיוק"
כששואלים מה ההסתברות שמשהו יקרה בדיוק מספר מסוים של פעמים:
1. רושמים את כל המסלולים שמתאימים לבקשה (כדאי בעזרת עץ או טבלה).
2. מחשבים את ההסתברות של כל מסלול: כופלים את ההסתברויות שעל הענפים שלו.
3. מחברים את ההסתברויות של כל המסלולים המתאימים.
כמה מסלולים יש
בניסוי שבו בכל שלב יש שתי תוצאות בלבד (הצלחה או כישלון):
טעות נפוצה: לחשב מסלול אחד בלבד. "אחד מהם זכה בפיצה ואחד במשקה" כולל גם את המסלול "הראשון פיצה, השני משקה" וגם את "הראשון משקה, השני פיצה".
דוגמה - בדיוק שניים ובדיוק אחד מתוך שלושה
שלושה שחקנים, א', ב' ו-ג', זורקים כל אחד כדור אחד לסל. ההסתברויות שהם יקלעו הן , ו-, בהתאמה. כל שחקן זורק בלי קשר לאחרים.
א. מהי ההסתברות שבדיוק שניים מהם יקלעו?
ב. מהי ההסתברות שבדיוק אחד מהם יקלע?
1. נתון: שלושה מאורעות בלתי תלויים. ההסתברויות להחטאה: , ו-. המטרה: לחבר את ההסתברויות של המסלולים המתאימים.
2. א: שלושה מסלולים עם בדיוק שתי קליעות:
•א' ו-ב' קולעים, ג' מחטיא:
•א' ו-ג' קולעים, ב' מחטיא:
•ב' ו-ג' קולעים, א' מחטיא:
3. מחברים: .
4. ב: שלושה מסלולים עם בדיוק קליעה אחת:
•רק א' קולע:
•רק ב' קולע:
•רק ג' קולע:
5. מחברים: .
א. . ב. .
7. הסתברות ל"לפחות" ול"לכל היותר", כולל מאורע משלים
"לפחות" ו"לכל היותר"
"לפחות אחד יצליח" פירושו: אחד, או שניים, או כולם. "לכל היותר אחד יצליח" פירושו: אף אחד, או אחד. המילים האלה מכניסות כמה מקרים יחד.
במדויק: "לפחות " פירושו או יותר. "לכל היותר " פירושו או פחות (כולל ). ההסתברות של כל אחד מהם היא סכום ההסתברויות של כל המקרים שהוא כולל.
הרבה פעמים קל יותר לחשב את מה שלא רוצים. המשלים של "לפחות אחד" הוא "אף אחד", וזה מסלול אחד בלבד בעץ. לכן מחשבים את המסלול הזה ומחסירים מ-.
הסתברות של המאורע המשלים
ובפרט:
•ההסתברות ל"לפחות אחד" = ההסתברות ל"אף אחד".
•ההסתברות ל"לכל היותר שניים" מתוך שלושה = ההסתברות ל"שלושתם".
הסתברות ל"לפחות" או ל"לכל היותר"
כששואלים על "לפחות" או על "לכל היותר":
1. רושמים אילו מקרים נכללים (למשל: לפחות שניים מתוך שלושה = בדיוק 2 או בדיוק 3).
2. רושמים אילו מקרים נכללים במשלים.
3. בוחרים את הצד שיש בו פחות מסלולים:
•אם זה המאורע עצמו: מחברים את ההסתברויות של המסלולים שלו.
•אם זה המשלים: מחשבים את ההסתברות שלו ומחסירים מ-.
המשלים של "לפחות אחד" הוא "אף אחד", לא "בדיוק אחד". המשלים של "כולם" הוא "לפחות אחד לא".
דוגמה א - לפחות אחד ולכל היותר שניים: בעזרת המשלים
במערכת אזעקה יש שלושה חיישנים, וכל אחד פועל בלי קשר לאחרים. ההסתברויות שהחיישנים יפעלו הן , ו-.
א. מהי ההסתברות שלפחות חיישן אחד יפעל?
ב. מהי ההסתברות שלכל היותר שני חיישנים יפעלו?
1. נתון: שלושה מאורעות בלתי תלויים. ההסתברויות שחיישן לא יפעל: , ו-. המטרה: "לפחות" ו"לכל היותר".
2. א: המשלים של "לפחות אחד יפעל" הוא "אף חיישן לא יפעל": .
3. לכן: .
4. ב: "לכל היותר שניים" = 0, 1 או 2 חיישנים. המשלים: שלושת החיישנים יפעלו: .
5. לכן: .
א. . ב. .
דוגמה ב - לפחות שניים: חיבור מסלולים
גנן שותל שלושה זרעים. ההסתברות שכל זרע ינבוט היא , וכל זרע נובט בלי קשר לאחרים.
מהי ההסתברות שלפחות שניים מהזרעים ינבטו?
1. נתון: שלושה מאורעות בלתי תלויים, כל אחד בהסתברות . ההסתברות שזרע לא ינבוט: . המטרה: "לפחות שניים" = בדיוק 2 או בדיוק 3.
2. בדיוק שניים: שלושה מסלולים (הזרע שלא נובט הוא הראשון, השני או השלישי). כל מסלול: .
3. סך הכול לבדיוק שניים: .
4. שלושה נובטים: .
5. מחברים: .
8. קבלת החלטות בעזרת השוואת הסתברויות
החלטה לפי הסתברות
באיזו מסעדה כדאי לגרד כרטיס? באיזו כיתה סיכוי גבוה יותר להיבחר? כשיש כמה אפשרויות, מחשבים לכל אחת את ההסתברות ומשווים.
במדויק: האפשרות המועדפת היא האפשרות שבה ההסתברות של המאורע הרצוי היא הגבוהה ביותר, או שבה ההסתברות של המאורע הלא רצוי היא הנמוכה ביותר. אם ההסתברויות שוות, אף אפשרות לא עדיפה מבחינת הסיכוי.
כדי להשוות הסתברויות נוח להפוך אותן למספרים עשרוניים או לאחוזים. למשל ו-: ההסתברות השנייה גדולה יותר, אף שקשה לראות את זה מהשברים בלבד.
בחירת האפשרות המועדפת
כשנתונות כמה אפשרויות ושואלים באיזו מהן הסיכוי גבוה (או נמוך) יותר:
1. בכל אפשרות מזהים את המאורע הרצוי, והאם השלבים בה תלויים או בלתי תלויים.
2. מחשבים את ההסתברות בכל אפשרות, בעזרת עץ או טבלה.
3. מעבירים את כל ההסתברויות לאותה צורה (מספר עשרוני או אחוזים).
4. בוחרים את האפשרות עם ההסתברות הגבוהה ביותר (או הנמוכה ביותר, לפי השאלה), ומנמקים במספרים.
אותו חלק של זוכים לא מבטיח אותו סיכוי. בהוצאה בלי החזרה, ו- הם אותו חלק, אבל הסיכוי לזכות פעמיים שונה.
דוגמה - שני כרטיסי גירוד: באיזו מסעדה הסיכוי גדול יותר
במסעדה "פיצה טובה" כל קונה מקבל כרטיס עם 10 משבצות, ובשתיים מהן מוסתרת תמונה של פיצה. הקונה מגרד משבצת אחת ואחר כך עוד משבצת. אם בשתיהן יש תמונה של פיצה, הוא זוכה במנה נוספת.
במסעדה "פיצה חמה" הכרטיס דומה, אבל יש בו 15 משבצות, ובשלוש מהן מוסתרת תמונה של פיצה.
באיזו מסעדה הסיכוי לזכות במנה נוספת גדול יותר?
1. נתון: בכל כרטיס מגרדים שתי משבצות שונות, ולכן זו הוצאה בלי החזרה (מאורעות תלויים). המטרה: לחשב את ההסתברות לזכות בכל מסעדה ולהשוות.
2. "פיצה טובה": .
3. "פיצה חמה": .
4. משווים: .
במסעדה "פיצה חמה" (, לעומת ).