דילוג לתוכן המרכזי

סיכום צורות המתפרקות למשולשים ישרי זווית

מתמטיקה כיתה י"א 3 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בצורות המתפרקות למשולשים ישרי זווית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: סינוס, קוסינוס וטנגנס במשולש ישר זווית

במשולש ישר זווית יש לנו שני כלים. משפט פיתגורס מקשר בין שלוש הצלעות. סינוס, קוסינוס וטנגנס מקשרים בין זווית חדה לבין שתי צלעות.

במדויק: במשולש ישר זווית שהיתר שלו cc, ו-α\alpha זווית חדה בו, aa הניצב שמול α\alpha ו-bb הניצב שליד α\alpha:

- sin⁡α=ac\sin\alpha=\frac{a}{c}, cos⁡α=bc\cos\alpha=\frac{b}{c}, tan⁡α=ab\tan\alpha=\frac{a}{b}.

•משפט פיתגורס: a2+b2=c2a^2+b^2=c^2.

•שתי הזוויות החדות משלימות זו את זו ל-90∘90^\circ.

הכלים האלה עובדים רק במשולש ישר זווית. לכן בצורות אחרות מחפשים או יוצרים משולש ישר זווית. היתר הוא תמיד הצלע שמול הזווית הישרה, והוא הצלע הארוכה ביותר במשולש.

αabcACB

צורה שמתפרקת למשולשים ישרי זווית

במקבילית, בטרפז או במעוין אין זווית ישרה מוכנה. אבל אם מעבירים גובה או אלכסון, הצורה נחתכת לחלקים, ובהם משולשים ישרי זווית. בכל משולש כזה כבר אפשר להשתמש בסינוס, בקוסינוס, בטנגנס ובמשפט פיתגורס.

במדויק: פירוק של צורה הוא חלוקה שלה בעזרת קטעי עזר (גבהים, אלכסונים, קטעים מהמרכז) לחלקים שאין להם שטח משותף, ויחד הם מכסים את כל הצורה. השטח של הצורה שווה לסכום השטחים של החלקים. גובה במשולש הוא קטע שיוצא מקודקוד, מאונך לישר שעליו נמצאת הצלע שמול הקודקוד, ונגמר על הישר הזה. גובה במקבילית או בטרפז הוא קטע שמאונך לשתי הצלעות המקבילות (או להמשכים שלהן) ונגמר עליהן.

באיור: טרפז שהעבירו בו שני גבהים, DEDE ו-CFCF. הטרפז התפרק למלבן EFCDEFCD ולשני משולשים ישרי זווית, AEDAED ו-FBCFBC. במלבן הצלעות הנגדיות שוות, ולכן EF=DCEF=DC ו-DE=CFDE=CF.

ABCDEF

1. מלבן וריבוע: אלכסונים וזוויות

מלבן, ריבוע ואלכסונים

דלת, מסך וחלון הם בדרך כלל מלבנים. אלכסון של מלבן חוצה אותו לשני משולשים ישרי זווית, ולכן אפשר לחשב בו צלעות וזוויות בעזרת טריגונומטריה.

במדויק: מלבן הוא מרובע שכל ארבע הזוויות שלו ישרות. ריבוע הוא מלבן שכל ארבע הצלעות שלו שוות. אלכסון של מרובע הוא קטע שמחבר שני קודקודים שאינם סמוכים. בכל מרובע יש שני אלכסונים.

באיור: המלבן ABCDABCD עם האלכסונים ACAC ו-BDBD, שנפגשים בנקודה OO. האלכסון ACAC יוצר את המשולש הישר זווית ABCABC: היתר הוא האלכסון, והניצבים הם הצלעות aa ו-bb. ארבעת הקטעים OAOA, OBOB, OCOC, ODOD שווים, ולכן המשולש AOBAOB שווה שוקיים, וגם הזווית ABOABO שווה ל-α\alpha.

ααabABCDO

תכונות המלבן

•כל הזוויות ישרות, והצלעות הנגדיות שוות.

•האלכסונים שווים זה לזה וחוצים זה את זה: OA=OB=OC=ODOA=OB=OC=OD.

•כל אלכסון מחלק את המלבן לשני משולשים ישרי זווית חופפים. היתר שלהם הוא האלכסון.

האלכסון והזווית שלו עם הצלע

במלבן שהצלעות שלו aa ו-bb, והאלכסון dd:

- d=a2+b2d=\sqrt{a^2+b^2} (משפט פיתגורס).

•הזווית α\alpha בין האלכסון לצלע aa: tan⁡α=ba\tan\alpha=\frac{b}{a}. הזווית בין האלכסון לצלע bb היא 90∘−α90^\circ-\alpha.

•בריבוע שהצלע שלו aa: d=a2d=a\sqrt2, והאלכסון יוצר זווית של 45∘45^\circ עם כל צלע.

הזוויות בין האלכסונים

אם האלכסון יוצר עם הצלע ABAB זווית α\alpha, אז במשולש השווה שוקיים AOBAOB:

- ∠AOB=180∘−2α\angle AOB=180^\circ-2\alpha

- ∠BOC=2α\angle BOC=2\alpha (שתי הזוויות יחד 180∘180^\circ).

שים לב

במלבן שאינו ריבוע האלכסונים לא מאונכים זה לזה ולא חוצים את הזוויות. רק בריבוע הם מאונכים, והזווית ביניהם 90∘90^\circ.

דרך הפתרון

חישוב במלבן מצלע וזווית

כשנתונים במלבן צלע אחת והזווית בין האלכסון לצלע:

1. בוחרים את המשולש הישר זווית שהאלכסון הוא היתר שלו, ושהצלע הנתונה היא אחד הניצבים שלו.

2. מסמנים מול הזווית ולידה: איזה ניצב מול הזווית, איזה ניצב לידה.

3. הצלע השנייה: בעזרת tan⁡\tan. האלכסון: בעזרת cos⁡\cos או sin⁡\sin, או משפט פיתגורס.

4. שטח: a⋅ba\cdot b. היקף: 2(a+b)2(a+b).

שים לב

בודקים: האלכסון חייב לצאת ארוך מכל אחת מהצלעות.

דוגמה - צלע וזווית בין אלכסון לצלע

גינה בצורת מלבן ABCDABCD. אורך הצלע ABAB הוא 2525 מטרים. השביל ACAC (האלכסון) יוצר עם הצלע ABAB זווית של 32∘32^\circ.

א. מצאו את אורך הצלע BCBC.

ב. מצאו את אורך השביל ACAC.

ג. מצאו את שטח הגינה.

ד. מצאו את הזווית החדה בין האלכסונים ACAC ו-BDBD.

פתרון

1. נתון: מלבן, AB=25AB=25, ∠CAB=32∘\angle CAB=32^\circ. המטרה: BCBC, ACAC, השטח והזווית בין האלכסונים.

2. במשולש ABCABC הזווית BB ישרה. BCBC הניצב שמול הזווית 32∘32^\circ, ו-ABAB הניצב שלידה: tan⁡32∘=BC25\tan32^\circ=\frac{BC}{25}, ולכן BC=25tan⁡32∘≈15.62BC=25\tan32^\circ\approx15.62 מטרים.

3. ACAC הוא היתר: cos⁡32∘=25AC\cos32^\circ=\frac{25}{AC}, ולכן AC=25cos⁡32∘≈29.48AC=\frac{25}{\cos32^\circ}\approx29.48 מטרים.

4. שטח: 25⋅15.62≈390.525\cdot15.62\approx390.5 מ"ר.

5. האלכסונים נפגשים ב-OO, ו-OA=OBOA=OB. לכן במשולש AOBAOB גם ∠OBA=32∘\angle OBA=32^\circ, ו-∠AOB=180∘−2⋅32∘=116∘\angle AOB=180^\circ-2\cdot32^\circ=116^\circ. הזווית החדה בין האלכסונים: 180∘−116∘=64∘180^\circ-116^\circ=64^\circ.

32°25ABCDO
תשובה

א. BC≈15.62BC\approx15.62 מ'. ב. AC≈29.48AC\approx29.48 מ'. ג. כ-390.5390.5 מ"ר. ד. 64∘64^\circ.

שאלות פתוחות על מלבן וריבוע: אלכסונים וזוויות

2. מעוין ודלתון: אלכסונים וזוויות

מעוין ודלתון

עפיפון בנוי בדרך כלל משני מוטות שמוצלבים זה על זה, ובד שנמתח ביניהם. המוטות הם האלכסונים, והצורה היא מעוין או דלתון. בשתי הצורות האלכסונים מאונכים זה לזה, ולכן הם מחלקים את הצורה לארבעה משולשים ישרי זווית.

במדויק: מעוין הוא מרובע שכל ארבע הצלעות שלו שוות. דלתון ABCDABCD הוא מרובע קמור שיש בו שני זוגות של צלעות סמוכות שוות: AB=ADAB=AD ו-CB=CDCB=CD. האלכסון ACAC, שמחבר את שני הקודקודים שבהם נפגשות צלעות שוות, נקרא האלכסון הראשי. גם מעוין וריבוע הם דלתונים.

באיור של המעוין: האלכסונים מאונכים, חוצים זה את זה וחוצים את הזוויות, ולכן ארבעת המשולשים הישרי זווית חופפים.

באיור של הדלתון: האלכסון הראשי הוא ACAC. הוא מאונך לאלכסון BDBD (המקווקו) וחוצה אותו, וחוצה את הזוויות AA ו-CC. כאן המשולשים חופפים רק בזוגות: ABOABO עם ADOADO, ו-CBOCBO עם CDOCDO.

ABCDO
ABCDO

תכונות המעוין

•כל הצלעות שוות. הזוויות הנגדיות שוות, ושתי זוויות סמוכות יחד 180∘180^\circ.

•האלכסונים חוצים זה את זה, מאונכים זה לזה, וחוצים את הזוויות.

•לכן המעוין מתפרק לארבעה משולשים ישרי זווית חופפים: היתר הוא הצלע aa, הניצבים הם חצאי האלכסונים, והזווית החדה בקודקוד היא חצי מזווית המעוין.

תכונות הדלתון

בדלתון ABCDABCD שבו AB=ADAB=AD ו-CB=CDCB=CD, והאלכסונים נפגשים ב-OO:

•האלכסון הראשי ACAC מאונך לאלכסון BDBD וחוצה אותו: BO=ODBO=OD.

•האלכסון הראשי חוצה את הזוויות AA ו-CC.

- ∠ABC=∠ADC\angle ABC=\angle ADC (הזוויות בין צלעות שאינן שוות).

•לכן הדלתון מתפרק לשני זוגות של משולשים ישרי זווית חופפים: ABOABO ו-ADOADO, CBOCBO ו-CDOCDO.

שים לב

בדלתון רק האלכסון הראשי חוצה. האלכסון BDBD לא חוצה את ACAC, חוץ ממקרה שהדלתון הוא מעוין.

שטח מרובע שהאלכסונים שלו מאונכים

במעוין, בדלתון ובריבוע האלכסונים מאונכים זה לזה. אם האלכסונים הם d1d_1 ו-d2d_2, השטח הוא S=d1⋅d22S=\frac{d_1\cdot d_2}{2}.

דרך הפתרון

אלכסוני מעוין מהצלע ומזווית

כשנתונים במעוין ABCDABCD הצלע aa והזווית α\alpha שבקודקוד AA:

1. מעבירים את שני האלכסונים, שנפגשים ב-OO. במשולש ABOABO הזווית OO ישרה, והזווית ב-AA היא α2\frac{\alpha}{2}.

2. AO=acos⁡α2AO=a\cos\frac{\alpha}{2} ו-BO=asin⁡α2BO=a\sin\frac{\alpha}{2}.

3. האלכסונים: AC=2⋅AOAC=2\cdot AO, BD=2⋅BOBD=2\cdot BO.

4. השטח: AC⋅BD2\frac{AC\cdot BD}{2}. ההיקף: 4a4a.

שים לב

האלכסון שיוצא מקודקוד של הזווית החדה הוא האלכסון הארוך. אם נתונה הזווית הקהה β\beta, הזווית החדה היא 180∘−β180^\circ-\beta, והאלכסונים יוצאים אותו דבר.

דוגמה א - מעוין: צלע וזווית נתונות

עפיפון בצורת מעוין ABCDABCD. אורך כל צלע 2525 ס"מ, והזווית BADBAD היא 70∘70^\circ. המוטות של העפיפון הם האלכסונים ACAC ו-BDBD.

א. מצאו את אורכי שני המוטות.

ב. מהו שטח הבד הדרוש לעפיפון?

פתרון

1. נתון: מעוין, a=25a=25, ∠BAD=70∘\angle BAD=70^\circ. המטרה: ACAC, BDBD והשטח.

2. האלכסונים נפגשים ב-OO, מאונכים וחוצים את הזווית AA. במשולש ABOABO: ∠AOB=90∘\angle AOB=90^\circ, ∠BAO=35∘\angle BAO=35^\circ, והיתר AB=25AB=25.

3. AOAO ליד הזווית: AO=25cos⁡35∘≈20.48AO=25\cos35^\circ\approx20.48. לכן AC=2⋅AO≈40.96AC=2\cdot AO\approx40.96 ס"מ.

4. BOBO מול הזווית: BO=25sin⁡35∘≈14.34BO=25\sin35^\circ\approx14.34. לכן BD=2⋅BO≈28.68BD=2\cdot BO\approx28.68 ס"מ.

5. השטח: AC⋅BD2≈40.96⋅28.682≈587.3\frac{AC\cdot BD}{2}\approx\frac{40.96\cdot28.68}{2}\approx587.3 סמ"ר.

תשובה

א. המוט הארוך AC≈40.96AC\approx40.96 ס"מ, המוט הקצר BD≈28.68BD\approx28.68 ס"מ. ב. כ-587.3587.3 סמ"ר.

דוגמה ב - דלתון: צלעות ואלכסון נתונים, מוצאים זוויות

שלט בצורת דלתון ABCDABCD, שבו AB=AD=13AB=AD=13 ס"מ ו-CB=CD=20CB=CD=20 ס"מ. אורך האלכסון BDBD הוא 2424 ס"מ.

א. מצאו את אורך האלכסון הראשי ACAC.

ב. מצאו את הזוויות של הדלתון.

ג. מצאו את שטח השלט.

פתרון

1. נתון: דלתון, AB=AD=13AB=AD=13, CB=CD=20CB=CD=20, BD=24BD=24. המטרה: ACAC, הזוויות והשטח.

2. האלכסון הראשי ACAC מאונך ל-BDBD וחוצה אותו ב-OO: BO=12BO=12.

3. במשולש ABOABO (פיתגורס): AO=132−122=5AO=\sqrt{13^2-12^2}=5. במשולש CBOCBO: CO=202−122=16CO=\sqrt{20^2-12^2}=16. לכן AC=5+16=21AC=5+16=21 ס"מ.

4. במשולש ABOABO: tan⁡∠BAO=125\tan\angle BAO=\frac{12}{5}, ולכן ∠BAO≈67.38∘\angle BAO\approx67.38^\circ ו-∠BAD≈134.76∘\angle BAD\approx134.76^\circ (האלכסון חוצה את הזווית).

5. במשולש CBOCBO: tan⁡∠BCO=1216\tan\angle BCO=\frac{12}{16}, ולכן ∠BCO≈36.87∘\angle BCO\approx36.87^\circ ו-∠BCD≈73.74∘\angle BCD\approx73.74^\circ.

6. ∠ABC=∠ADC=360∘−134.76∘−73.74∘2≈75.75∘\angle ABC=\angle ADC=\frac{360^\circ-134.76^\circ-73.74^\circ}{2}\approx75.75^\circ.

7. השטח: 21⋅242=252\frac{21\cdot24}{2}=252 סמ"ר.

1320ABCDOBD = 24
תשובה

א. AC=21AC=21 ס"מ. ב. ∠A≈134.76∘\angle A\approx134.76^\circ, ∠C≈73.74∘\angle C\approx73.74^\circ, ∠B=∠D≈75.75∘\angle B=\angle D\approx75.75^\circ. ג. 252252 סמ"ר.

שאלות פתוחות על מעוין ודלתון: אלכסונים וזוויות

3. מקבילית: גובה, זוויות ושטח

מקבילית והגובה שלה

קיר משופע או ריצוף בצורת מקבילית אינם מלבנים, ולכן השטח שלהם הוא לא "צלע כפול צלע". כדי לחשב אותו צריך את הגובה, ואת הגובה מוצאים במשולש ישר זווית שנוצר כשמורידים אותו.

במדויק: מקבילית היא מרובע שבו כל שתי צלעות נגדיות מקבילות. גובה של מקבילית לצלע ADAD הוא קטע שמאונך לישר ADAD ויוצא מקודקוד של הצלע שמולה, BCBC. האורך שלו הוא המרחק בין שתי הצלעות המקבילות, ולכן הוא אותו אורך מכל נקודה של BCBC.

באיור: מקבילית ABCDABCD שהצלעות שלה aa ו-bb, והזווית החדה α\alpha. הגובה BEBE יוצר משולש ישר זווית ABEABE: היתר הוא הצלע bb, והניצב שמול α\alpha הוא הגובה hh.

hαbaADBCE

תכונות המקבילית

•הצלעות הנגדיות שוות.

•הזוויות הנגדיות שוות, ושתי זוויות סמוכות יחד 180∘180^\circ.

•האלכסונים חוצים זה את זה.

גובה ושטח של מקבילית

במקבילית שהצלעות שלה aa ו-bb, והזווית החדה ביניהן α\alpha:

•הגובה לצלע aa: h=bsin⁡αh=b\sin\alpha.

•השטח: S=a⋅hS=a\cdot h, צלע כפול הגובה לאותה צלע.

דרך הפתרון

חישוב במקבילית משתי צלעות וזווית

כשנתונים במקבילית ABCDABCD הצלעות ABAB, ADAD והזווית החדה α\alpha שבקודקוד AA:

1. מורידים גובה BEBE לצלע ADAD.

2. במשולש ABEABE (היתר ABAB): BE=ABsin⁡αBE=AB\sin\alpha ו-AE=ABcos⁡αAE=AB\cos\alpha.

3. שטח: AD⋅BEAD\cdot BE.

4. לאלכסון BDBD: במשולש הישר זווית BEDBED, ED=AD−AEED=AD-AE, ואז BD=BE2+ED2BD=\sqrt{BE^2+ED^2}.

שים לב

אם הזווית הנתונה קהה, β\beta, משתמשים בזווית החדה α=180∘−β\alpha=180^\circ-\beta. הגובה לצלע ADAD מוכפל ב-ADAD, לא ב-ABAB.

שים לב

אם AEAE יוצא גדול מ-ADAD, הנקודה EE נמצאת על ההמשך של ADAD. אז ED=AE−ADED=AE-AD.

דוגמה - גובה, שטח ואלכסון ממשולשים ישרי זווית

קיר של בניין בנוי בצורת מקבילית ABCDABCD. נתון: AB=12AB=12 מטרים, AD=30AD=30 מטרים, ∠BAD=40∘\angle BAD=40^\circ. BEBE הוא הגובה לצלע ADAD.

א. מצאו את גובה הקיר BEBE.

ב. מצאו את שטח הקיר.

ג. בין BB ל-DD עובר פס ישר. מצאו את AEAE ואת אורך הפס BDBD.

פתרון

1. נתון: מקבילית, AB=12AB=12, AD=30AD=30, ∠A=40∘\angle A=40^\circ, BE⊥ADBE\perp AD. המטרה: BEBE, השטח, AEAE ו-BDBD.

2. במשולש ABEABE הזווית EE ישרה והיתר AB=12AB=12. BEBE מול הזווית 40∘40^\circ: BE=12sin⁡40∘≈7.71BE=12\sin40^\circ\approx7.71 מ'.

3. שטח: AD⋅BE=30⋅7.71≈231.4AD\cdot BE=30\cdot7.71\approx231.4 מ"ר.

4. AEAE ליד הזווית: AE=12cos⁡40∘≈9.19AE=12\cos40^\circ\approx9.19 מ'.

5. במשולש הישר זווית BEDBED: ED=30−9.19=20.81ED=30-9.19=20.81, ולכן BD=7.712+20.812≈22.19BD=\sqrt{7.71^2+20.81^2}\approx22.19 מ'.

40°1230ADBCE
תשובה

א. BE≈7.71BE\approx7.71 מ'. ב. כ-231.4231.4 מ"ר. ג. AE≈9.19AE\approx9.19 מ', BD≈22.19BD\approx22.19 מ'.

שאלות פתוחות על מקבילית: גובה, זוויות ושטח

4. טרפז: טרפז שווה שוקיים וטרפז ישר זווית

טרפז, טרפז שווה שוקיים וטרפז ישר זווית

משטח של שולחן, חצר או מגלשה הם לפעמים בצורת טרפז. כשמורידים גבהים מהבסיס הקצר, הטרפז מתפרק למלבן ולמשולשים ישרי זווית.

במדויק: טרפז הוא מרובע שיש בו זוג אחד בדיוק של צלעות מקבילות. הצלעות המקבילות נקראות בסיסים, והשתיים האחרות שוקיים. הגובה של הטרפז הוא המרחק בין הבסיסים. טרפז שווה שוקיים הוא טרפז שהשוקיים שלו שוות. טרפז ישר זווית הוא טרפז שאחת השוקיים שלו מאונכת לבסיסים.

באיור של הטרפז השווה שוקיים: שני הגבהים חותכים מהבסיס הגדול שני קטעים שווים xx, ושני המשולשים הישרי זווית AEDAED ו-FBCFBC חופפים.

באיור של הטרפז הישר זווית: השוק ADAD היא בעצמה הגובה. גובה אחד, CECE, מספיק: הוא יוצר מלבן AECDAECD ומשולש ישר זווית EBCEBC, שבו EB=a−bEB=a-b (הפרש הבסיסים).

xxABCDEF
a - bABCDE

טרפז שווה שוקיים

בטרפז שווה שוקיים שהבסיסים שלו aa (הגדול) ו-bb (הקטן):

•הזוויות שליד אותו בסיס שוות, והאלכסונים שווים.

•שני הגבהים מהבסיס הקטן חותכים מהבסיס הגדול שני קטעים שווים: x=a−b2x=\frac{a-b}{2}.

•במשולש הישר זווית שבצד: הניצבים xx ו-hh, והיתר הוא השוק.

טרפז ישר זווית

בטרפז ישר זווית ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC, ABAB הבסיס הגדול, ADAD מאונכת לבסיסים):

- ∠A=∠D=90∘\angle A=\angle D=90^\circ, ו-∠B+∠C=180∘\angle B+\angle C=180^\circ.

•השוק ADAD היא הגובה.

•הגובה CECE יוצר משולש ישר זווית EBCEBC, ובו EB=AB−DCEB=AB-DC ו-CE=ADCE=AD.

שטח טרפז

S=(a+b)⋅h2S=\frac{(a+b)\cdot h}{2}, כאשר aa ו-bb הבסיסים ו-hh הגובה.

דרך הפתרון

חישוב בטרפז שווה שוקיים

כשנתונים בטרפז שווה שוקיים שני הבסיסים וזווית חדה ליד הבסיס הגדול:

1. מורידים שני גבהים מקצות הבסיס הקטן.

2. מחשבים x=a−b2x=\frac{a-b}{2}.

3. במשולש שבצד: h=xtan⁡αh=x\tan\alpha (הגובה מול הזווית), והשוק =xcos⁡α=\frac{x}{\cos\alpha} (השוק היא היתר).

4. שטח: (a+b)⋅h2\frac{(a+b)\cdot h}{2}.

שים לב

הקטע xx הוא חצי מהפרש הבסיסים, לא חצי מהבסיס הגדול.

שים לב

שימו לב ליחידות: אם בסיס אחד נתון במטרים והשני בס"מ, ממירים לפני שמחשבים.

דוגמה א - טרפז שווה שוקיים: בסיסים וזווית

המשטח העליון של שולחן הוא טרפז שווה שוקיים ABCDABCD. הבסיס הגדול ABAB הוא 1.41.4 מ', הבסיס הקטן DCDC הוא 9090 ס"מ, והזווית החדה של הטרפז היא 68∘68^\circ.

א. מצאו את רוחב השולחן (גובה הטרפז).

ב. מצאו את אורך השוק.

ג. מצאו את שטח המשטח במ"ר.

פתרון

1. נתון: טרפז שווה שוקיים, AB=1.4AB=1.4 מ' =140=140 ס"מ, DC=90DC=90 ס"מ, ∠A=68∘\angle A=68^\circ. המטרה: הגובה, השוק והשטח.

2. מורידים גבהים DEDE ו-CFCF. AE=FB=140−902=25AE=FB=\frac{140-90}{2}=25 ס"מ.

3. במשולש AEDAED: DEDE מול הזווית ו-AEAE לידה: DE=25tan⁡68∘≈61.88DE=25\tan68^\circ\approx61.88 ס"מ.

4. השוק ADAD היא היתר: AD=25cos⁡68∘≈66.74AD=\frac{25}{\cos68^\circ}\approx66.74 ס"מ.

5. שטח: (140+90)⋅61.882≈7116\frac{(140+90)\cdot61.88}{2}\approx7116 סמ"ר. במ"ר מחלקים ב-10,00010{,}000: כ-0.710.71 מ"ר.

68°9090ABCDEF
תשובה

א. כ-61.8861.88 ס"מ. ב. כ-66.7466.74 ס"מ. ג. כ-0.710.71 מ"ר.

דוגמה ב - טרפז ישר זווית: שלוש צלעות, פיתגורס

חצר של בית ספר היא בצורת טרפז ישר זווית ABCDABCD: AB∥DCAB\parallel DC, והצלע ADAD מאונכת לבסיסים. נתון: AB=30AB=30 מ', DC=23DC=23 מ', BC=25BC=25 מ'.

א. מצאו את רוחב החצר ADAD.

ב. מצאו את הזווית ABCABC.

ג. מצאו את שטח החצר ואת ההיקף שלה.

פתרון

1. נתון: טרפז ישר זווית, AB=30AB=30, DC=23DC=23, BC=25BC=25. המטרה: ADAD, ∠B\angle B, השטח וההיקף.

2. מורידים גובה CECE ל-ABAB. AECDAECD מלבן, ולכן AE=DC=23AE=DC=23 ו-EB=30−23=7EB=30-23=7.

3. במשולש EBCEBC (פיתגורס): CE=252−72=576=24CE=\sqrt{25^2-7^2}=\sqrt{576}=24. לכן AD=CE=24AD=CE=24 מ'.

4. cos⁡∠B=EBBC=725\cos\angle B=\frac{EB}{BC}=\frac{7}{25}, ולכן ∠B≈73.74∘\angle B\approx73.74^\circ.

5. שטח: (30+23)⋅242=636\frac{(30+23)\cdot24}{2}=636 מ"ר. היקף: 30+25+23+24=10230+25+23+24=102 מ'.

302325ABCDE
תשובה

א. AD=24AD=24 מ'. ב. ∠B≈73.74∘\angle B\approx73.74^\circ. ג. שטח 636636 מ"ר, היקף 102102 מ'.

שאלות פתוחות על טרפז: טרפז שווה שוקיים וטרפז ישר זווית

5. מצולעים משוכללים: פירוק למשולשים ישרי זווית

מצולע משוכלל

אריח בצורת משושה, מראה בצורת מתומן או תמרור עצור הם מצולעים "מושלמים": כל הצלעות שוות וכל הזוויות שוות. מצולע כזה מתפרק בקלות למשולשים ישרי זווית, אם מתחילים מהמרכז שלו.

במדויק: מצולע משוכלל הוא מצולע שכל הצלעות שלו שוות זו לזו וגם כל הזוויות שלו שוות זו לזו. לכל מצולע משוכלל יש מרכז OO: נקודה שהמרחק שלה מכל הקודקודים שווה. ריבוע ומשולש שווה צלעות הם מצולעים משוכללים. מעוין שאינו ריבוע אינו משוכלל (הזוויות לא שוות), וגם מלבן שאינו ריבוע (הצלעות לא שוות).

מחברים את המרכז OO לכל הקודקודים. מצולע משוכלל בעל nn צלעות מתפרק כך ל-nn משולשים שווי שוקיים חופפים. הגובה OMOM מהמרכז לצלע חוצה כל משולש כזה לשני משולשים ישרי זווית. בכל אחד מהם: הניצב AMAM הוא חצי צלע, והזווית ב-OO היא 180∘n\frac{180^\circ}{n}.

באיור: משושה משוכלל (n=6n=6). הזווית MOBMOB (המסומנת בקשת) היא 180∘6=30∘\frac{180^\circ}{6}=30^\circ.

OABCDEFM

זוויות במצולע משוכלל בעל nn צלעות

•זווית פנימית: 180∘⋅(n−2)n\frac{180^\circ\cdot(n-2)}{n}.

•זווית מרכזית (בין הקטעים מהמרכז לשני קודקודים סמוכים): 360∘n\frac{360^\circ}{n}.

•במשולש הישר זווית OMAOMA, הזווית ב-OO: 180∘n\frac{180^\circ}{n}.

שטח מצולע משוכלל

במצולע משוכלל בעל nn צלעות, שהצלע שלו aa, ו-hh הגובה מהמרכז לצלע:

- tan⁡180∘n=a/2h\tan\frac{180^\circ}{n}=\frac{a/2}{h}, ולכן h=a/2tan⁡180∘nh=\frac{a/2}{\tan\frac{180^\circ}{n}}.

•השטח הוא nn משולשים שהבסיס שלהם aa והגובה hh: S=n⋅a⋅h2S=n\cdot\frac{a\cdot h}{2}.

דרך הפתרון

שטח של מצולע משוכלל מהצלע

כשנתונים מספר הצלעות nn ואורך הצלע aa:

1. מחברים את המרכז לשני קודקודים סמוכים, ומורידים גובה OMOM לצלע.

2. במשולש OMAOMA: AM=a2AM=\frac a2, והזווית ב-OO היא 180∘n\frac{180^\circ}{n}.

3. h=OM=a/2tan⁡180∘nh=OM=\frac{a/2}{\tan\frac{180^\circ}{n}}.

4. S=n⋅a⋅h2S=n\cdot\frac{a\cdot h}{2}.

שים לב

במשושה משוכלל הזווית המרכזית היא 60∘60^\circ. לכן ששת המשולשים הם שווי צלעות, והמרחק מהמרכז לכל קודקוד שווה לצלע.

שים לב

לא מבלבלים בין שתי הזוויות: בתוך המשולש OMAOMA הזווית ב-OO היא חצי מהזווית המרכזית.

דוגמה - שטח מתומן משוכלל מאורך הצלע

מראה בצורת מתומן משוכלל. אורך כל צלע של המראה 1212 ס"מ.

א. מהי הזווית הפנימית של המתומן?

ב. מצאו את המרחק ממרכז המראה לכל צלע.

ג. מצאו את שטח המראה.

פתרון

1. נתון: מצולע משוכלל, n=8n=8, a=12a=12. המטרה: הזווית הפנימית, הגובה מהמרכז לצלע והשטח.

2. זווית פנימית: 180∘⋅(8−2)8=135∘\frac{180^\circ\cdot(8-2)}{8}=135^\circ.

3. במשולש OMAOMA: AM=6AM=6, והזווית ב-OO (המסומנת בקשת) היא 180∘8=22.5∘\frac{180^\circ}{8}=22.5^\circ.

4. AMAM מול הזווית ו-OMOM לידה: OM=6tan⁡22.5∘≈14.49OM=\frac{6}{\tan22.5^\circ}\approx14.49 ס"מ.

5. שטח: 8⋅12⋅14.492≈695.38\cdot\frac{12\cdot14.49}{2}\approx695.3 סמ"ר.

6OABCDEFGHM
תשובה

א. 135∘135^\circ. ב. כ-14.4914.49 ס"מ. ג. כ-695.3695.3 סמ"ר.

שאלות פתוחות על מצולעים משוכללים: פירוק למשולשים ישרי זווית

6. צורות מורכבות מהחיים: שילוב טריגונומטריה, דמיון ומשפט פיתגורס

צורה מורכבת

מתקן במגרש משחקים, חזית של בית או גג הם צורות מורכבות. בבעיה כזאת אין נוסחה אחת. מפרקים את הצורה לחלקים מוכרים, ופותרים חלק אחרי חלק: כל אורך שמוצאים בחלק אחד עוזר בחלק הבא.

במדויק: צורה מורכבת היא צורה שאפשר לפרק לכמה צורות מוכרות (משולשים, מלבנים, טרפזים וכו') שאין להן שטח משותף. השטח שלה הוא סכום השטחים של החלקים. ההיקף שלה הוא אורך הקו שמקיף אותה מבחוץ, בלי הקטעים הפנימיים שנוצרו בפירוק.

באיור: מתקן במגרש משחקים: סולם ABAB, משטח אופקי BCBC ומגלשה CDCD. הגבהים BEBE ו-CFCF מפרקים את הצורה למשולש ישר זווית ABEABE, למלבן EFCBEFCB ולמשולש ישר זווית FDCFDC. הזווית בין הסולם לקרקע היא 65∘65^\circ, והזווית בין המגלשה לקרקע (המסומנת בקשת ב-DD) היא 35∘35^\circ. במלבן BE=CFBE=CF, ולכן הגובה שמוצאים במשולש אחד עובר למשולש השני.

65°ABCDEF

איזה כלי בוחרים

מה ידועהכלי
שתי צלעות במשולש ישר זוויתמשפט פיתגורס לצלע השלישית, ו-sin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan לזווית
צלע וזווית חדה במשולש ישר זוויתsin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan
ישר שמקביל לצלע של משולשמשולשים דומים (ז.ז.), ויחס הדמיון
צלעות נגדיות במלבןהן שוות, ולכן מעבירים אורך מצד לצד
דרך הפתרון

פתרון בעיה בצורה מורכבת

כשנתונה צורה מורכבת ומבקשים אורך, זווית, שטח או היקף:

1. כותבים מה נתון ומה המטרה, ומסמנים את הנתונים בסרטוט.

2. מעבירים קטעי עזר (בדרך כלל גבהים) כך שנוצרים משולשים ישרי זווית ומלבנים.

3. מתחילים במשולש ישר זווית שיש בו שני נתונים, ולפחות אחד מהם צלע. פותרים אותו.

4. מעבירים את מה שמצאתם לחלק הסמוך: צלע משותפת, או צלע נגדית במלבן.

5. שטח: סכום השטחים של החלקים. היקף: רק הקטעים שעל השפה.

משולשים דומים בתוך הצורה

אם בתוך משולש ABCABC עובר קטע DEDE שמקביל ל-BCBC (DD על ABAB, EE על ACAC), אז המשולשים ADEADE ו-ABCABC דומים (ז.ז.: זווית AA משותפת, וזוויות מתאימות שוות בין ישרים מקבילים). כל קטע במשולש הקטן שווה לקטע המתאים במשולש הגדול כפול יחס הדמיון k=DEBCk=\frac{DE}{BC}.

שים לב

לא מעגלים באמצע הדרך. שומרים את התוצאה המלאה במחשבון, ומעגלים רק בתשובה הסופית.

דוגמה - חזית בית: גג משולש וקורה מקבילה

החזית של מחסן בנויה ממלבן FGCBFGCB ומעליו גג בצורת משולש שווה שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC). רוחב החזית FG=BC=10FG=BC=10 מ', גובה הקיר FB=3FB=3 מ', וזווית הגג ABCABC היא 25∘25^\circ.

א. מצאו את הגובה של קודקוד הגג AA מעל הקרקע.

ב. מצאו את אורך שיפוע הגג ABAB.

ג. בגג עוברת קורה אופקית DEDE (DD על ABAB, EE על ACAC), שמקבילה ל-BCBC ואורכה 44 מ'. באיזה גובה מעל הקרקע נמצאת הקורה?

ד. מצאו את שטח החזית.

פתרון

1. נתון: מלבן FGCBFGCB עם BC=10BC=10, FB=3FB=3; משולש שווה שוקיים ABCABC עם ∠B=25∘\angle B=25^\circ (מסומנת בקשת בסרטוט); DE∥BCDE\parallel BC, DE=4DE=4. המטרה: גובה AA, ABAB, גובה הקורה ושטח החזית.

2. מורידים גובה AKAK ל-BCBC. במשולש שווה שוקיים הגובה חוצה את הבסיס: BK=5BK=5.

3. במשולש ABKABK: AKAK מול הזווית ו-BKBK לידה: AK=5tan⁡25∘≈2.33AK=5\tan25^\circ\approx2.33 מ'. הגובה של AA מעל הקרקע: 3+2.33=5.333+2.33=5.33 מ'.

4. ABAB הוא היתר: AB=5cos⁡25∘≈5.52AB=\frac{5}{\cos25^\circ}\approx5.52 מ'. בדיקה בפיתגורס: 52+2.332≈5.52\sqrt{5^2+2.33^2}\approx5.52.

5. DE∥BCDE\parallel BC, ולכן המשולשים ADEADE ו-ABCABC דומים (ז.ז.), ביחס k=410=0.4k=\frac{4}{10}=0.4. הגובה AKAK חותך את DEDE בנקודה NN, וגם המשולשים ANEANE ו-AKCAKC דומים באותו יחס. לכן AN=0.4⋅2.33≈0.93AN=0.4\cdot2.33\approx0.93 מ'.

6. גובה הקורה מעל הקרקע: 5.33−0.93≈4.45.33-0.93\approx4.4 מ'.

7. שטח החזית: מלבן ועוד משולש: 10⋅3+10⋅2.332≈41.6610\cdot3+\frac{10\cdot2.33}{2}\approx41.66 מ"ר.

103FGCBAKDEN
תשובה

א. כ-5.335.33 מ'. ב. כ-5.525.52 מ'. ג. כ-4.44.4 מ'. ד. כ-41.6641.66 מ"ר.

שאלות פתוחות על צורות מורכבות מהחיים: שילוב טריגונומטריה, דמיון ומשפט פיתגורס

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.