דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טריגונומטריה במשולש ישר זווית

מתמטיקה כיתה י"א 3 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטריגונומטריה במשולש ישר זווית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משולש ישר זווית

במשולש ישר זווית אחת הזוויות היא 90∘90^\circ. לצלעות שלו יש שמות מיוחדים: שתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה הן הניצבים, והצלע שמול הזווית הישרה היא היתר.

במדויק: משולש ישר זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו היא 90∘90^\circ. שתי הזוויות האחרות חדות (קטנות מ-90∘90^\circ), וסכומן 90∘90^\circ, כי סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ. היתר הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש.

- משפט פיתגורס: אם aa ו-bb הם הניצבים ו-cc הוא היתר, אז a2+b2=c2a^2+b^2=c^2.

בכל משולש ישר זווית מתקיים α+β=90∘\alpha+\beta=90^\circ. לכן אם יודעים זווית חדה אחת, יודעים גם את השנייה: למשל אם α=35∘\alpha=35^\circ, אז β=55∘\beta=55^\circ.

αβניצבניצביתרCBA

תזכורת: משולשים ישרי זווית דומים

אם שני משולשים ישרי זווית שווים באחת הזוויות החדות, הם דומים: גם הזווית הישרה משותפת להם, ולכן הם שווים בשתי זוויות (ז.ז.).

במדויק: במשולשים דומים היחס בין כל שתי צלעות באחד המשולשים שווה ליחס בין שתי הצלעות המתאימות במשולש השני. לכן במשולש ישר זווית היחס בין שתי צלעות תלוי רק בזווית החדה, ולא בגודל המשולש.

בסרטוט שני משולשים ישרי זווית עם אותה זווית α\alpha. המשולש הגדול הוא הגדלה של הקטן פי 22. כל הצלעות גדלו פי 22, ולכן היחס בין כל שתי צלעות נשאר אותו יחס. על העובדה הזאת בנויה כל הטריגונומטריה של הנושא.

αACBED

1. סינוס, קוסינוס וטנגנס כיחסי צלעות במשולש ישר זווית

סינוס, קוסינוס וטנגנס

במשולש ישר זווית מסתכלים על אחת הזוויות החדות, α\alpha. ביחס לזווית הזאת יש לכל צלע תפקיד: הניצב מול α\alpha, הניצב ליד α\alpha (הניצב שהוא אחת משוקי הזווית) והיתר. לשלושת היחסים בין הצלעות האלה נותנים שמות: סינוס, קוסינוס וטנגנס.

במדויק: לזווית חדה α\alpha במשולש ישר זווית:

- sin⁡α\sin\alpha (סינוס) הוא היחס בין הניצב מול α\alpha לבין היתר.

- cos⁡α\cos\alpha (קוסינוס) הוא היחס בין הניצב ליד α\alpha לבין היתר.

- tan⁡α\tan\alpha (טנגנס) הוא היחס בין הניצב מול α\alpha לבין הניצב ליד α\alpha.

היחסים האלה תלויים רק בגודל הזווית α\alpha, ולא בגודל המשולש (כל המשולשים ישרי הזווית עם הזווית α\alpha דומים זה לזה).

התפקיד של הניצבים תלוי בזווית שמסתכלים עליה. הניצב שמול α\alpha הוא הניצב שליד β\beta, ולהפך. היתר תמיד נשאר יתר, כי הוא מול הזווית הישרה. לכן תמיד מתחילים בשאלה: על איזו זווית מדברים? בשני הסרטוטים אותו משולש: בסרטוט של α\alpha המילים מול וליד מתייחסות לזווית α\alpha, ובסרטוט של β\beta - לזווית β\beta.

αלידיתרACBמול
βמוליתרACBליד

שלושת היחסים

במשולש ישר זווית, aa הניצב מול הזווית α\alpha, bb הניצב ליד α\alpha, ו-cc היתר:

sin⁡α=accos⁡α=bctan⁡α=ab\sin\alpha=\frac{a}{c}\qquad\cos\alpha=\frac{b}{c}\qquad\tan\alpha=\frac{a}{b}

שתי הזוויות החדות באותו משולש

אם α\alpha ו-β\beta הן שתי הזוויות החדות במשולש ישר זווית:

- sin⁡α=cos⁡β\sin\alpha=\cos\beta ו-cos⁡α=sin⁡β\cos\alpha=\sin\beta, כי הניצב שמול α\alpha הוא הניצב שליד β\beta.

- tan⁡β=ba\tan\beta=\frac{b}{a}: הפוך ל-tan⁡α\tan\alpha.

שים לב

את הצלעות מזהים לפי הזווית שבשאלה: קודם מסמנים את הזווית, ואז את הניצב שמולה, הניצב שלידה והיתר.

שים לב

הסינוס והקוסינוס של זווית חדה תמיד בין 00 ל-11, כי היתר ארוך משני הניצבים. טנגנס יכול להיות גם גדול מ-11. בדיקה עצמית: יצא sin⁡α>1\sin\alpha>1? החלפתם בין הצלעות.

דוגמה - שני ניצבים נתונים: קודם מוצאים את היתר

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה. אורך הניצב ACAC הוא 1515 ס"מ ואורך הניצב BCBC הוא 88 ס"מ (ראו סרטוט).

א. חשבו את אורך היתר ABAB.

ב. כתבו את sin⁡A\sin A, cos⁡A\cos A ו-tan⁡A\tan A.

ג. כתבו את tan⁡B\tan B.

158ACB
פתרון

1. נתון: משולש ישר זווית, שני הניצבים 1515 ו-88. המטרה: היתר ושלושת היחסים.

2. היתר לפי משפט פיתגורס: AB2=152+82=225+64=289AB^2=15^2+8^2=225+64=289, ולכן AB=17AB=17 ס"מ.

3. ביחס לזווית AA: הניצב מול AA הוא BC=8BC=8, הניצב ליד AA הוא AC=15AC=15, והיתר AB=17AB=17.

4. sin⁡A=817≈0.4706\sin A=\frac{8}{17}\approx0.4706, cos⁡A=1517≈0.8824\cos A=\frac{15}{17}\approx0.8824, tan⁡A=815≈0.5333\tan A=\frac{8}{15}\approx0.5333.

5. ביחס לזווית BB התפקידים מתחלפים: מול BB הניצב AC=15AC=15, וליד BB הניצב BC=8BC=8. לכן tan⁡B=158=1.875\tan B=\frac{15}{8}=1.875.

תשובה

א. AB=17AB=17 ס"מ. ב. sin⁡A=817\sin A=\frac{8}{17}, cos⁡A=1517\cos A=\frac{15}{17}, tan⁡A=815\tan A=\frac{8}{15}. ג. tan⁡B=158\tan B=\frac{15}{8}.

שאלות פתוחות על סינוס, קוסינוס וטנגנס כיחסי צלעות במשולש ישר זווית

2. ערך של פונקציה טריגונומטרית וזווית חדה בעזרת מחשבון

סינוס, קוסינוס וטנגנס במחשבון

לכל זווית חדה יש סינוס אחד, קוסינוס אחד וטנגנס אחד. את המספרים האלה לא מודדים בכל פעם מחדש: המחשבון נותן אותם מיד. וגם בכיוון ההפוך: אם יודעים את היחס, המחשבון מוצא את הזווית.

במדויק: סינוס, קוסינוס וטנגנס הם פונקציות של הזווית: לכל זווית חדה α\alpha (כלומר 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ) מתאים ערך אחד של sin⁡α\sin\alpha, ערך אחד של cos⁡α\cos\alpha וערך אחד של tan⁡α\tan\alpha. בכיוון ההפוך, לכל מספר שגדול מ-00 וקטן מ-11 יש בדיוק זווית חדה אחת שזה הסינוס שלה (וכך גם לקוסינוס), ולכל מספר חיובי יש בדיוק זווית חדה אחת שזה הטנגנס שלה. את הזווית מוצאים במחשבון במקשים sin⁡−1\sin^{-1}, cos⁡−1\cos^{-1}, tan⁡−1\tan^{-1}.

מה המשמעות של המספר? למשל sin⁡30∘=0.5\sin30^\circ=0.5: בכל משולש ישר זווית עם זווית של 30∘30^\circ, הניצב שמול הזווית הוא בדיוק חצי מהיתר. בסרטוט היתר 22 והניצב שמול הזווית 11.

21ACB30°
דרך הפתרון

חישוב במחשבון

כשנתונה זווית ומחפשים את הסינוס, הקוסינוס או הטנגנס שלה:

1. בודקים שהמחשבון במצב מעלות (על המסך מופיע D או DEG).

2. לוחצים על המקש של הפונקציה (sin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan), מקלידים את הזווית ולוחצים ==.

כשנתון הערך ומחפשים את הזווית החדה:

1. לוחצים SHIFT ואז על מקש הפונקציה, כדי לקבל sin⁡−1\sin^{-1}, cos⁡−1\cos^{-1} או tan⁡−1\tan^{-1}.

2. מקלידים את הערך (או את השבר, למשל 35\frac{3}{5}) ולוחצים ==. התוצאה היא הזווית במעלות.

טווח הערכים בזווית חדה

פונקציההערכים בזווית חדהכשהזווית גדלה
sin⁡α\sin\alphaבין 00 ל-11הערך גדל
cos⁡α\cos\alphaבין 00 ל-11הערך קטן
tan⁡α\tan\alphaכל מספר חיוביהערך גדל
שים לב

מחשבון שלא במצב מעלות (R או G על המסך) נותן מספרים אחרים. בדיקה מהירה: sin⁡30∘\sin30^\circ צריך לצאת 0.50.5.

שים לב

sin⁡−1\sin^{-1} (cos⁡−1\cos^{-1}, tan⁡−1\tan^{-1}) נותן את הזווית שזה הסינוס (הקוסינוס, הטנגנס) שלה. הסימן הזה אינו 1sin⁡\frac{1}{\sin}. לערך גדול מ-11 אין sin⁡−1\sin^{-1}, והמחשבון מציג שגיאה.

שים לב

מעגלים רק בסוף החישוב. בתוצאות ביניים כדאי לשמור לפחות 44 ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

דוגמה א - מזווית לערך: חישוב סינוס, קוסינוס וטנגנס

חשבו בעזרת מחשבון (דייקו עד 4 ספרות אחרי הנקודה):

א. sin⁡38∘\sin38^\circ

ב. cos⁡64∘\cos64^\circ

ג. tan⁡52∘\tan52^\circ

ד. מה המשמעות של התוצאה בסעיף א?

פתרון

1. במצב מעלות מקלידים sin⁡38\sin38: מקבלים 0.61570.6157.

2. cos⁡64\cos64: מקבלים 0.43840.4384.

3. tan⁡52\tan52: מקבלים 1.27991.2799. הטנגנס גדול מ-11, כי ב-52∘52^\circ הניצב שמול הזווית ארוך מהניצב שלידה.

4. משמעות סעיף א: בכל משולש ישר זווית עם זווית של 38∘38^\circ, הניצב שמול הזווית הוא בערך 0.61570.6157 מאורך היתר.

תשובה

א. 0.61570.6157 ב. 0.43840.4384 ג. 1.27991.2799 ד. הניצב מול הזווית הוא כ-0.61570.6157 מהיתר.

דוגמה ב - מערך לזווית: שימוש ב-sin⁡−1\sin^{-1}, cos⁡−1\cos^{-1}, tan⁡−1\tan^{-1}

מצאו את הזווית החדה (דייקו עד 2 ספרות אחרי הנקודה):

א. sin⁡α=0.8\sin\alpha=0.8

ב. cos⁡β=0.3\cos\beta=0.3

ג. tan⁡γ=2.5\tan\gamma=2.5

פתרון

1. מחפשים זווית מתוך ערך, ולכן משתמשים במקשים ההפוכים (SHIFT).

2. α=sin⁡−1(0.8)≈53.13∘\alpha=\sin^{-1}(0.8)\approx53.13^\circ.

3. β=cos⁡−1(0.3)≈72.54∘\beta=\cos^{-1}(0.3)\approx72.54^\circ.

4. γ=tan⁡−1(2.5)≈68.20∘\gamma=\tan^{-1}(2.5)\approx68.20^\circ.

5. בדיקה: sin⁡53.13∘≈0.8\sin53.13^\circ\approx0.8, וכך גם לשאר.

תשובה

א. α≈53.13∘\alpha\approx53.13^\circ ב. β≈72.54∘\beta\approx72.54^\circ ג. γ≈68.20∘\gamma\approx68.20^\circ

שאלות פתוחות על ערך של פונקציה טריגונומטרית וזווית חדה בעזרת מחשבון

3. חישוב צלע מזווית חדה וצלע

מציאת צלע בעזרת זווית

אם במשולש ישר זווית יודעים זווית חדה אחת וצלע אחת, אפשר לחשב את כל שאר הצלעות. היחס בין הצלעות נקבע לפי הזווית, ולכן צלע אחת מספיקה כדי לדעת את הגודל.

במדויק: במשולש ישר זווית, כשנתונים זווית חדה α\alpha ואחת הצלעות (הניצב מול α\alpha, הניצב ליד α\alpha או היתר), בוחרים את הפונקציה (sin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan) שמקשרת בין הצלע הנתונה לצלע המבוקשת. מקבלים משוואה עם נעלם אחד, ופותרים אותה.

הבחירה תלויה רק בשתי הצלעות שמשתתפות: זו שנתונה וזו שמחפשים. הצלע השלישית לא משתתפת בחישוב.

הצלעות שמשתתפותהפונקציה
ניצב מול α\alpha ויתרsin⁡α\sin\alpha
ניצב ליד α\alpha ויתרcos⁡α\cos\alpha
ניצב מול α\alpha וניצב ליד α\alphatan⁡α\tan\alpha
דרך הפתרון

חישוב צלע מזווית וצלע

כשנתונים במשולש ישר זווית זווית חדה α\alpha וצלע אחת, ומחפשים צלע אחרת:

1. מסמנים את הזווית, ומזהים ביחס אליה את הצלע הנתונה ואת הצלע המבוקשת (מול, ליד, יתר).

2. בוחרים את הפונקציה שמקשרת ביניהן.

3. כותבים משוואה, למשל sin⁡α=xc\sin\alpha=\frac{x}{c}, ומציבים את מה שידוע.

4. פותרים:

•הנעלם במונה: כופלים. מ-sin⁡α=xc\sin\alpha=\frac{x}{c} מקבלים x=c⋅sin⁡αx=c\cdot\sin\alpha.

•הנעלם במכנה: מחלקים. מ-sin⁡α=ax\sin\alpha=\frac{a}{x} מקבלים x=asin⁡αx=\frac{a}{\sin\alpha}.

הצלע השלישית והזווית השלישית

•אחרי שידועות שתי צלעות, את השלישית מוצאים במשפט פיתגורס, או שוב בפונקציה טריגונומטרית עם הזווית הנתונה.

•הזווית החדה השנייה: β=90∘−α\beta=90^\circ-\alpha.

שים לב

כדאי לחשב כל צלע מהנתונים המקוריים ולא מתוצאה מעוגלת. כך טעות עיגול לא עוברת הלאה.

שים לב

בדיקה עצמית: היתר חייב לצאת ארוך משני הניצבים. ניצב שיצא ארוך מהיתר מעיד על פונקציה לא נכונה או על כפל במקום חילוק.

דוגמה א - הנעלם במונה: כופלים

סולם שאורכו 66 מ' נשען על קיר אנכי. הזווית בין הסולם לקרקע היא 70∘70^\circ (ראו סרטוט).

א. לאיזה גובה hh מגיע הסולם על הקיר?

ב. מה המרחק בין רגל הסולם לקיר?

6hACB70°
פתרון

1. נתון: משולש ישר זווית (הקיר מאונך לקרקע), היתר הוא הסולם, 66 מ', והזווית ליד הקרקע 70∘70^\circ. המטרה: הניצב מול הזווית (hh) והניצב ליד הזווית.

2. סעיף א: הגובה הוא הניצב מול 70∘70^\circ, והסולם הוא היתר, ולכן sin⁡\sin: sin⁡70∘=h6\sin70^\circ=\frac{h}{6}.

3. הנעלם במונה, ולכן כופלים: h=6⋅sin⁡70∘≈5.64h=6\cdot\sin70^\circ\approx5.64 מ'.

4. סעיף ב: המרחק מהקיר הוא הניצב ליד 70∘70^\circ, ולכן cos⁡\cos: x=6⋅cos⁡70∘≈2.05x=6\cdot\cos70^\circ\approx2.05 מ'.

תשובה

א. כ-5.645.64 מ'. ב. כ-2.052.05 מ'.

דוגמה ב - הנעלם במכנה: מחלקים

כדי לחזק קיר שגובהו 3.53.5 מ' מציבים מוט ישר מראש הקיר אל הקרקע. הזווית בין המוט לקרקע היא 50∘50^\circ (ראו סרטוט).

א. מה אורך המוט xx?

ב. באיזה מרחק מהקיר נוגע המוט בקרקע?

x3.5ACB50°
פתרון

1. נתון: משולש ישר זווית, הניצב מול הזווית 50∘50^\circ הוא הקיר, 3.53.5 מ'. המטרה: היתר (xx, המוט) והניצב ליד הזווית.

2. סעיף א: ניצב מול הזווית ויתר, ולכן sin⁡\sin: sin⁡50∘=3.5x\sin50^\circ=\frac{3.5}{x}.

3. הנעלם במכנה, ולכן מחלקים: x=3.5sin⁡50∘≈4.57x=\frac{3.5}{\sin50^\circ}\approx4.57 מ'.

4. סעיף ב: ניצב מול הזווית וניצב ליד הזווית, ולכן tan⁡\tan: tan⁡50∘=3.5y\tan50^\circ=\frac{3.5}{y}, ומכאן y=3.5tan⁡50∘≈2.94y=\frac{3.5}{\tan50^\circ}\approx2.94 מ'.

5. בדיקה: היתר 4.57 ארוך משני הניצבים.

תשובה

א. כ-4.574.57 מ'. ב. כ-2.942.94 מ'.

שאלות פתוחות על חישוב צלע מזווית חדה וצלע

4. חישוב זווית משתי צלעות

מציאת זווית מצלעות

אם יודעים שתי צלעות במשולש ישר זווית, יודעים את היחס ביניהן. היחס הזה קובע את הזווית, והמחשבון מתרגם אותו לזווית.

במדויק: במשולש ישר זווית, כשנתונות שתי צלעות (שני ניצבים, או ניצב ויתר), מחשבים את היחס ביניהן לפי הפונקציה המתאימה לזווית המבוקשת, ואז מוצאים את הזווית החדה בעזרת sin⁡−1\sin^{-1}, cos⁡−1\cos^{-1} או tan⁡−1\tan^{-1}.

בסרטוט נתונים היתר והניצב שמול הזווית α\alpha, ולכן מחשבים את sin⁡α\sin\alpha. אם היה נתון הניצב שליד α\alpha במקום היתר, היינו מחשבים tan⁡α\tan\alpha.

α5032ACB
דרך הפתרון

חישוב זווית משתי צלעות

כשנתונות שתי צלעות במשולש ישר זווית ומחפשים זווית חדה:

1. מסמנים את הזווית המבוקשת, ומזהים ביחס אליה את שתי הצלעות הנתונות (מול, ליד, יתר).

2. בוחרים את הפונקציה: מול ויתר - sin⁡\sin; ליד ויתר - cos⁡\cos; מול וליד - tan⁡\tan.

3. מחשבים את היחס, למשל sin⁡α=3250=0.64\sin\alpha=\frac{32}{50}=0.64.

4. מוצאים את הזווית במחשבון: α=sin⁡−1(0.64)\alpha=\sin^{-1}(0.64).

5. הזווית החדה השנייה: 90∘−α90^\circ-\alpha.

שים לב

במחשבון מקלידים את היחס אחרי sin⁡−1\sin^{-1}, לא את הצלעות בנפרד: sin⁡−1(32÷50)\sin^{-1}(32\div50), עם סוגריים.

שים לב

בדיקה עצמית: בזווית קטנה הניצב שמולה קצר. אם הניצב שמול הזווית קצר מהניצב שלידה, הזווית קטנה מ-45∘45^\circ.

דוגמה - ניצב ויתר נתונים: זווית בעזרת sin⁡−1\sin^{-1}

חוט של עפיפון מתוח בקו ישר, ואורכו 5050 מ'. העפיפון נמצא בגובה 3232 מ' מעל היד של הילד שמחזיק בחוט (ראו סרטוט).

א. מצאו את הזווית α\alpha שבין החוט לקו האופקי.

ב. מצאו את הזווית שבין החוט לקו האנכי שיורד מהעפיפון.

ג. מה המרחק האופקי בין הילד לנקודה שמתחת לעפיפון?

α5032ACB
פתרון

1. נתון: משולש ישר זווית, היתר (החוט) 5050 מ', והניצב מול α\alpha (הגובה) 3232 מ'. המטרה: שתי הזוויות החדות והניצב השלישי.

2. סעיף א: מול ויתר, ולכן sin⁡α=3250=0.64\sin\alpha=\frac{32}{50}=0.64, ומכאן α=sin⁡−1(0.64)≈39.79∘\alpha=\sin^{-1}(0.64)\approx39.79^\circ.

3. סעיף ב: הזווית ליד העפיפון היא הזווית החדה השנייה: 90∘−39.79∘=50.21∘90^\circ-39.79^\circ=50.21^\circ.

4. סעיף ג: לפי משפט פיתגורס, x2=502−322=1476x^2=50^2-32^2=1476, ולכן x≈38.42x\approx38.42 מ'.

תשובה

א. α≈39.79∘\alpha\approx39.79^\circ ב. 50.21∘50.21^\circ ג. כ-38.4238.42 מ'.

שאלות פתוחות על חישוב זווית משתי צלעות

5. היקף ושטח של משולש ישר זווית

היקף ושטח של משולש ישר זווית

במשולש ישר זווית קל במיוחד לחשב שטח: כל ניצב הוא הגובה לניצב השני. לכן אם יודעים את שני הניצבים, יודעים את השטח.

במדויק: ההיקף של משולש הוא סכום אורכי שלוש הצלעות שלו. השטח של משולש הוא מחצית המכפלה של צלע בגובה לאותה צלע. במשולש ישר זווית הניצבים מאונכים זה לזה, ולכן השטח הוא מחצית המכפלה של שני הניצבים.

בסרטוט aa ו-bb הם הניצבים ו-cc היתר. ההיקף a+b+ca+b+c, והשטח a⋅b2\frac{a\cdot b}{2}. אם חסרה צלע, מוצאים אותה קודם בעזרת משפט פיתגורס או בעזרת פונקציה טריגונומטרית.

abcACB

היקף ושטח

במשולש ישר זווית עם ניצבים aa, bb ויתר cc:

•היקף: P=a+b+cP=a+b+c

•שטח: S=a⋅b2S=\frac{a\cdot b}{2}

דרך הפתרון

היקף ושטח מנתונים חלקיים

כשנתונים במשולש ישר זווית רק חלק מהצלעות והזוויות:

1. מוצאים את הצלעות החסרות: בפונקציה טריגונומטרית (כשנתונה זווית) או במשפט פיתגורס (כשנתונות שתי צלעות).

2. היקף: מחברים את שלוש הצלעות.

3. שטח: כופלים את שני הניצבים ומחלקים ב-22.

שים לב

בשטח כופלים שני ניצבים, לא ניצב ביתר. היתר אינו גובה לאף ניצב.

שים לב

יחידות: היקף במטרים (או ס"מ), שטח במטרים רבועים (או סמ"ר). אם הצלעות נתונות ביחידות שונות, ממירים קודם ליחידה אחת.

דוגמה - יתר וזווית נתונים: קודם הניצבים

חלקת גינה היא בצורת משולש ישר זווית. אורך הצלע הארוכה ביותר של החלקה הוא 1010 מ', ואחת הזוויות החדות היא 35∘35^\circ (ראו סרטוט).

א. מצאו את אורכי שתי הצלעות האחרות.

ב. כמה מטרים של גדר צריך כדי להקיף את החלקה?

ג. מה שטח החלקה?

10ACB35°
פתרון

1. נתון: הצלע הארוכה ביותר היא היתר, 1010 מ', וזווית חדה 35∘35^\circ. המטרה: הניצבים, ההיקף והשטח.

2. הניצב מול 35∘35^\circ: a=10⋅sin⁡35∘≈5.74a=10\cdot\sin35^\circ\approx5.74 מ'.

3. הניצב ליד 35∘35^\circ: b=10⋅cos⁡35∘≈8.19b=10\cdot\cos35^\circ\approx8.19 מ'.

4. היקף: P≈5.74+8.19+10≈23.93P\approx5.74+8.19+10\approx23.93 מ'.

5. שטח: S=a⋅b2≈23.49S=\frac{a\cdot b}{2}\approx23.49 מ"ר (חישוב בלי עיגול ביניים).

תשובה

א. כ-5.745.74 מ' וכ-8.198.19 מ'. ב. כ-23.9323.93 מ'. ג. כ-23.4923.49 מ"ר.

שאלות פתוחות על היקף ושטח של משולש ישר זווית

6. זווית גובה וזווית עומק

זווית גובה וזווית עומק

כשמסתכלים על ראש של מגדל, העיניים מורמות מעל הקו האופקי. כשמסתכלים מראש צוק על סירה בים, העיניים מושפלות מתחת לקו האופקי. את הזוויות האלה מודדים תמיד מהקו האופקי.

במדויק: קו הראייה הוא הקו הישר מעין הצופה אל העצם. זווית הגובה היא הזווית בין קו הראייה לבין הקו האופקי שעובר בעין הצופה, כשהעצם גבוה מהצופה. זווית העומק היא הזווית בין הקו האופקי שעובר בעין הצופה לבין קו הראייה, כשהעצם נמוך מהצופה.

בשני הסרטוטים הקטע ABAB הוא קו הראייה, והקו המקווקו הוא הקו האופקי שעובר בעין הצופה. בסרטוט של זווית הגובה הצופה ב-AA מסתכל למעלה על BB. בסרטוט של זווית העומק הצופה ב-AA, בראש המגדל, מסתכל למטה על BB. הקו האופקי שבראש המגדל מקביל לקרקע, ולכן זווית העומק שווה לזווית שבין קו הראייה לקרקע ליד BB (זוויות מתחלפות).

αאופקיACB
ααאופקיACB

זווית העומק שווה לזווית הגובה ההפוכה

זווית העומק שבה רואים מ-AA את BB שווה לזווית הגובה שבה רואים מ-BB את AA. הסיבה: הקו האופקי ב-AA והקו האופקי ב-BB מקבילים, וקו הראייה יוצר איתם זוויות מתחלפות.

דרך הפתרון

בעיות של זווית גובה וזווית עומק

כשנתונה זווית גובה או זווית עומק ועוד נתון:

1. מסרטטים: הקרקע, העצם הגבוה (מגדל, צוק) והקו האופקי מעין הצופה.

2. מסמנים את המשולש ישר הזווית: היתר הוא קו הראייה, ניצב אחד אופקי (מרחק) וניצב אחד אנכי (גובה).

3. זווית עומק מעבירים לזווית שבין קו הראייה לקרקע (הן שוות).

4. פותרים כמו במשולש ישר זווית: מוצאים צלע בפונקציה המתאימה, או מוצאים את הזווית משתי צלעות.

5. אם עין הצופה גבוהה מהקרקע, מוסיפים את גובה העין לגובה שחושב.

שים לב

את הזווית מודדים מהקו האופקי, לא מהקו האנכי. זווית של 20∘20^\circ מהאופק היא זווית של 70∘70^\circ מהאנך.

שים לב

הגובה שיוצא מהמשולש נמדד מגובה העין. למשל צופה שעיניו בגובה 1.61.6 מ': גובה המגדל הוא הניצב שחושב ועוד 1.61.6 מ'.

דוגמה א - זווית גובה: גובה מגדל מעל עין הצופה

אדם עומד במרחק 4040 מ' ממגדל. עיניו בגובה 1.61.6 מ' מעל הקרקע. הוא רואה את ראש המגדל בזווית גובה של 38∘38^\circ (ראו סרטוט).

מה גובה המגדל?

40PECDB38°
פתרון

1. נתון: המרחק האופקי 4040 מ', זווית הגובה 38∘38^\circ, גובה העין 1.61.6 מ'. המטרה: גובה המגדל BCBC.

2. המשולש EDBEDB ישר זווית ב-DD. ED=40ED=40 הוא הניצב ליד 38∘38^\circ, ו-DBDB הוא הניצב מול הזווית.

3. מול וליד, ולכן tan⁡\tan: tan⁡38∘=DB40\tan38^\circ=\frac{DB}{40}, ומכאן DB=40⋅tan⁡38∘≈31.25DB=40\cdot\tan38^\circ\approx31.25 מ'.

4. מוסיפים את גובה העין: BC=DB+1.6≈32.85BC=DB+1.6\approx32.85 מ'.

תשובה

כ-32.8532.85 מ'.

דוגמה ב - זווית עומק: מעבירים אותה לזווית ליד הקרקע

מראש מגדלור, בגובה 4545 מ' מעל פני הים, רואים סירה בזווית עומק של 20∘20^\circ (ראו סרטוט).

א. מה המרחק האופקי בין המגדלור לסירה?

ב. מה המרחק בקו ישר מראש המגדלור לסירה?

45ACB20°
פתרון

1. נתון: הגובה AC=45AC=45 מ', זווית העומק 20∘20^\circ. המטרה: המרחק האופקי CBCB וקו הראייה ABAB.

2. הקו האופקי ב-AA מקביל לפני הים, ולכן ∠ABC=20∘\angle ABC=20^\circ (זוויות מתחלפות).

3. במשולש ABCABC (ישר זווית ב-CC): ACAC הוא הניצב מול ∠B\angle B ו-CBCB הניצב לידה. לכן tan⁡20∘=45CB\tan20^\circ=\frac{45}{CB}, ומכאן CB=45tan⁡20∘≈123.64CB=\frac{45}{\tan20^\circ}\approx123.64 מ'.

4. קו הראייה הוא היתר: sin⁡20∘=45AB\sin20^\circ=\frac{45}{AB}, ומכאן AB=45sin⁡20∘≈131.57AB=\frac{45}{\sin20^\circ}\approx131.57 מ'.

תשובה

א. כ-123.64123.64 מ'. ב. כ-131.57131.57 מ'.

שאלות פתוחות על זווית גובה וזווית עומק

7. משולש שווה שוקיים ומשולש שווה צלעות: פירוק בעזרת הגובה

הגובה לבסיס מפרק את המשולש

במשולש שווה שוקיים בדרך כלל אין זווית ישרה, אבל אפשר ליצור אותה: מורידים את הגובה מהקודקוד אל הבסיס. הגובה חוצה את המשולש לשני משולשים ישרי זווית חופפים, ובכל אחד מהם אפשר להשתמש בסינוס, קוסינוס וטנגנס.

במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש שיש בו שתי צלעות שוות, השוקיים. הבסיס הוא הצלע שבין שתי הזוויות השוות (הצלע השלישית, שאינה שוק). הגובה מהקודקוד שמול הבסיס אל הבסיס מאונך לבסיס, חוצה אותו לשני חצאים שווים, וחוצה את זווית הראש. הוא מחלק את המשולש לשני משולשים ישרי זווית חופפים: בכל אחד מהם היתר הוא שוק, ניצב אחד הוא חצי הבסיס, והניצב השני הוא הגובה.

במשולש שווה צלעות כל צלע יכולה להיות בסיס, וכל הזוויות 60∘60^\circ. הגובה מחלק אותו לשני משולשים ישרי זווית עם זוויות 30∘30^\circ, 60∘60^\circ, 90∘90^\circ, היתר הוא הצלע aa והניצב הקצר הוא a2\frac{a}{2}.

BCAD
aa/2BCAD60°30°

הזוויות במשולש שווה שוקיים ובמשולש שווה צלעות

•במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות. אם זווית הבסיס α\alpha, זווית הראש 180∘−2α180^\circ-2\alpha.

•במשולש שווה צלעות כל זווית היא 60∘60^\circ.

דרך הפתרון

פירוק בעזרת הגובה לבסיס

כשנתון משולש שווה שוקיים (או שווה צלעות) ונתונים בו שני גדלים:

1. מורידים את הגובה מהקודקוד שמול הבסיס אל הבסיס.

2. עובדים במשולש ישר זווית אחד: יתר - השוק, ניצב - חצי הבסיס, ניצב שני - הגובה, זווית חדה - זווית הבסיס (וליד הקודקוד: חצי זווית הראש).

3. מוצאים את מה שחסר בפונקציה טריגונומטרית או במשפט פיתגורס.

4. חוזרים למשולש השלם: הבסיס הוא פי 22 מחצי הבסיס, זווית הראש פי 22 מהזווית שליד הקודקוד.

5. שטח המשולש השלם: הבסיס כולו כפול הגובה, חלקי 22.

הגובה במשולש שווה צלעות

במשולש שווה צלעות שאורך צלעו aa, הגובה הוא h=a⋅sin⁡60∘≈0.866⋅ah=a\cdot\sin60^\circ\approx0.866\cdot a.

שים לב

בניצב משתמשים בחצי הבסיס, לא בבסיס כולו. ובסוף, בשטח ובהיקף, חוזרים לבסיס כולו.

שים לב

רק הגובה לבסיס חוצה את הבסיס ואת זווית הראש. גובה לשוק לא חוצה את השוק ולא את הזווית שמולה (חוץ ממשולש שווה צלעות, שבו כל צלע היא גם בסיס).

דוגמה א - בסיס וזווית בסיס נתונים: השוק, הגובה והשטח

חזית של גג היא בצורת משולש שווה שוקיים. אורך הבסיס 88 מ', וזווית הבסיס 35∘35^\circ (ראו סרטוט).

א. מצאו את אורך השוק.

ב. מצאו את גובה הגג.

ג. מצאו את שטח החזית ואת היקפה.

44BCAD35°
פתרון

1. נתון: משולש שווה שוקיים, בסיס 88 מ', זווית בסיס 35∘35^\circ. המטרה: השוק, הגובה, השטח וההיקף.

2. מורידים את הגובה ADAD לבסיס. הוא חוצה את הבסיס: BD=4BD=4 מ'. במשולש ABDABD (ישר זווית ב-DD) BDBD הוא הניצב ליד 35∘35^\circ והשוק ABAB היא היתר.

3. סעיף א: cos⁡35∘=4AB\cos35^\circ=\frac{4}{AB}, ולכן AB=4cos⁡35∘≈4.88AB=\frac{4}{\cos35^\circ}\approx4.88 מ'.

4. סעיף ב: הגובה הוא הניצב מול 35∘35^\circ: tan⁡35∘=AD4\tan35^\circ=\frac{AD}{4}, ולכן AD=4⋅tan⁡35∘≈2.80AD=4\cdot\tan35^\circ\approx2.80 מ'.

5. סעיף ג: שטח S=8⋅AD2≈11.20S=\frac{8\cdot AD}{2}\approx11.20 מ"ר. היקף P=8+2⋅AB≈17.77P=8+2\cdot AB\approx17.77 מ'.

תשובה

א. כ-4.884.88 מ'. ב. כ-2.802.80 מ'. ג. שטח כ-11.2011.20 מ"ר, היקף כ-17.7717.77 מ'.

דוגמה ב - שוק ובסיס נתונים: מציאת הזוויות

במשולש שווה שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC) אורך כל שוק 1010 ס"מ ואורך הבסיס BCBC הוא 1212 ס"מ (ראו סרטוט).

א. מצאו את זוויות המשולש.

ב. מצאו את הגובה לבסיס ואת שטח המשולש.

α101066BCAD
פתרון

1. נתון: שוקיים 1010 ס"מ, בסיס 1212 ס"מ. המטרה: שלוש הזוויות, הגובה והשטח.

2. מורידים את הגובה ADAD לבסיס: BD=6BD=6 ס"מ. במשולש ABDABD (ישר זווית ב-DD) היתר AB=10AB=10, והניצב ליד ∠B\angle B הוא BD=6BD=6.

3. סעיף א: cos⁡B=610=0.6\cos B=\frac{6}{10}=0.6, ולכן ∠B=cos⁡−1(0.6)≈53.13∘\angle B=\cos^{-1}(0.6)\approx53.13^\circ. גם ∠C≈53.13∘\angle C\approx53.13^\circ (זוויות הבסיס שוות).

4. זווית הראש: ∠A=180∘−2⋅53.13∘≈73.74∘\angle A=180^\circ-2\cdot53.13^\circ\approx73.74^\circ.

5. סעיף ב: לפי משפט פיתגורס, AD2=102−62=64AD^2=10^2-6^2=64, ולכן AD=8AD=8 ס"מ. שטח: S=12⋅82=48S=\frac{12\cdot8}{2}=48 סמ"ר.

תשובה

א. ∠B=∠C≈53.13∘\angle B=\angle C\approx53.13^\circ, ∠A≈73.74∘\angle A\approx73.74^\circ. ב. גובה 88 ס"מ, שטח 4848 סמ"ר.

שאלות פתוחות על משולש שווה שוקיים ומשולש שווה צלעות: פירוק בעזרת הגובה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.