תזכורת: מדדי מרכז וסטיית תקן
בכיתה י' למדנו לתאר אוסף נתונים בכמה מספרים: איפה "האמצע" שלו, וכמה הנתונים מפוזרים סביבו.
במדויק:
- הממוצע הוא סכום כל הנתונים חלקי מספר הנתונים.
- החציון הוא הערך האמצעי כשמסדרים את הנתונים לפי הגודל. כשמספר הנתונים זוגי, החציון הוא הממוצע של שני הערכים האמצעיים.
- השכיח הוא הערך שמופיע הכי הרבה פעמים (יכולים להיות כמה ערכים כאלה).
- סטיית התקן מודדת כמה הנתונים מפוזרים סביב הממוצע: . תמיד , ו- רק כשכל הנתונים שווים.
ממוצע, חציון ושכיח הם מדדי מרכז. סטיית התקן היא מדד פיזור: ככל שהיא גדולה יותר, הנתונים רחוקים יותר מהממוצע. בנושא הזה נראה איך שני המדדים, הממוצע וסטיית התקן, קובעים את הצורה של העקומה הנורמלית.
התפלגות של משתנה
כשמודדים תכונה באוכלוסייה גדולה (גובה, ציון, אורך חיים של סוללה), מקבלים הרבה ערכים שונים. חלק מהערכים נפוצים, וחלק נדירים.
במדויק: ההתפלגות של משתנה היא ההתאמה בין הערכים האפשריים של המשתנה לבין ההסתברות (או החלק היחסי באוכלוסייה) שבה כל ערך, או כל תחום של ערכים, מופיע.
את ההתפלגות מציגים בגרף: על ציר ה- הערכים, ועל הציר האנכי כמה הם נפוצים. באוכלוסייה גדולה, כשהמשתנה יכול לקבל כל ערך בתחום מסוים (כמו גובה), מתארים את ההתפלגות בעקומה חלקה במקום בעמודות. בהיסטוגרמה הזאת רוב הציונים בין 60 ל-80, ומעט מאוד ציונים בקצוות.
1. ייצוגים גרפיים של התפלגויות: זנב ימני, זנב שמאלי וסימטרית
התפלגות סימטרית והתפלגות עם זנב
כשמסתכלים על גרף של התפלגות, הדבר הראשון שבודקים הוא הצורה שלו: האם שני הצדדים דומים, או שצד אחד "נמרח" רחוק יותר.
במדויק:
•התפלגות סימטרית היא התפלגות שהגרף שלה הוא תמונת ראי של עצמו ביחס לישר אנכי אחד: הצד השמאלי והצד הימני זהים.
•להתפלגות יש זנב ימני כשרוב הנתונים מרוכזים בערכים הנמוכים, ומשם הגרף יורד לאט ימינה: מעט נתונים גדולים, שמתפרסים על קטע ארוך.
•להתפלגות יש זנב שמאלי כשרוב הנתונים מרוכזים בערכים הגבוהים, ומשם הגרף יורד לאט שמאלה: מעט נתונים קטנים, שמתפרסים על קטע ארוך.
שלוש ההתפלגויות של ציונים במבחן. בגרף עם הזנב הימני רוב התלמידים קיבלו ציון נמוך, ורק מעטים קיבלו ציון גבוה. בגרף עם הזנב השמאלי זה הפוך. בגרף הסימטרי רוב הציונים באמצע, ובשני הקצוות יש מעט ציונים באותה מידה.
צורת הגרף ומשמעותה
שתי צורות נוספות
הזנב נקרא על שם הצד הארוך והנמוך של הגרף, לא על שם הצד שבו השיא. שיא בצד שמאל פירושו זנב ימני.
דוגמה - התאמת תיאור מילולי לצורת הגרף
בשלושה קורסים נערך מבחן מסכם. לפניכם שלושה גרפים של התפלגות הציונים.
התאימו לכל קורס את הגרף שלו:
א. בקורס א המבחן היה קשה מהרגיל: רוב הציונים היו נמוכים, ומעט ציונים היו גבוהים.
ב. בקורס ב רוב הציונים היו באמצע, ומעט ציונים היו בשני הקצוות, באותה מידה.
ג. בקורס ג רוב הציונים היו גבוהים, ומעט ציונים היו נמוכים.
1. בכל גרף בודקים איפה השיא ולאיזה צד הגרף יורד לאט.
2. גרף I: השיא בציונים הגבוהים (80-90), והגרף יורד לאט שמאלה. זה זנב שמאלי: רוב הציונים גבוהים.
3. גרף II: שני הצדדים זהים והשיא באמצע. זו התפלגות סימטרית.
4. גרף III: השיא בציונים הנמוכים (50-60), והגרף יורד לאט ימינה. זה זנב ימני: רוב הציונים נמוכים.
5. מתאימים: קורס א (רוב הציונים נמוכים) לגרף III, קורס ב לגרף II, קורס ג (רוב הציונים גבוהים) לגרף I.
קורס א: גרף III. קורס ב: גרף II. קורס ג: גרף I.
2. תופעות שמתפלגות נורמלית ותופעות שאינן
מהי התפלגות נורמלית
הרבה תופעות בטבע ובחברה מתנהגות באותה צורה: רוב הערכים קרובים לממוצע, ככל שמתרחקים מהממוצע יש פחות ערכים, ושני הצדדים נראים אותו דבר. הגרף של תופעה כזאת הוא עקומה בצורת פעמון.
במדויק: התפלגות נורמלית היא התפלגות שהגרף שלה הוא העקומה הנורמלית: עקומת פעמון מסוימת, ולא כל עקומת פעמון. העקומה נקבעת לגמרי על ידי שני מספרים: הממוצע (מדד המרכז) וסטיית התקן (מדד הפיזור). לכל ממוצע ולכל סטיית תקן יש עקומה נורמלית אחת בדיוק.
למשל, הגבהים של בנים בני 17 מתפלגים בקירוב נורמלית. בגרף, הגובה הנפוץ ביותר הוא הממוצע ס"מ. גבהים של או ס"מ פחות נפוצים, וגבהים רחוקים מאוד מהממוצע נדירים מאוד.
תופעה שמתפלגת נורמלית
בתופעה שמתפלגת נורמלית רואים את שלושת הדברים האלה יחד:
1. רוב הערכים מרוכזים סביב הממוצע.
2. הגרף סימטרי: ערכים גבוהים מהממוצע וערכים נמוכים ממנו באותו מרחק נפוצים באותה מידה.
3. ככל שמתרחקים מהממוצע, הערכים נעשים נדירים מאוד, בשני הצדדים.
דוגמאות: גבהים ומשקלים באוכלוסייה גדולה בגיל מסוים, משקלי תינוקות שנולדים בעיר, אורכי מלפפונים במשלוח גדול, ציוני מבחן רגיל באוכלוסייה גדולה.
תופעה שאינה מתפלגת נורמלית
לא כל גרף סימטרי הוא נורמלי. גרף שטוח, למשל, הוא סימטרי, אבל אין בו ריכוז של נתונים סביב הממוצע. בשאלה בבגרות כתוב במפורש שהמשתנה "מתפלג נורמלית".
דוגמה - זיהוי תופעות נורמליות ותופעות שאינן
קבעו לגבי כל תופעה אם היא מתפלגת נורמלית. אם לא, תארו את צורת הגרף שלה.
א. הגבהים של כל הבנות בנות 16 בארץ.
ב. השכר החודשי של כל העובדים בארץ. ידוע שרוב העובדים מרוויחים שכר נמוך או בינוני, ומעט עובדים מרוויחים שכר גבוה מאוד.
ג. המספר שמתקבל כשמטילים קובייה הוגנת פעמים רבות.
1. א: רוב הגבהים קרובים לגובה הממוצע. גבהים נמוכים מאוד וגבוהים מאוד נדירים, באותה מידה. זו תופעה נורמלית.
2. ב: רוב הערכים בצד הנמוך, ומעט ערכים גבוהים מאוד מותחים את הגרף ימינה. זו התפלגות עם זנב ימני, ולא נורמלית.
3. ג: לכל אחד מהמספרים יש אותו סיכוי, . הגרף שטוח, אין ריכוז סביב האמצע, ולכן ההתפלגות לא נורמלית.
א. נורמלית. ב. לא נורמלית: זנב ימני. ג. לא נורמלית: גרף שטוח.
3. תכונות העקומה הנורמלית: סימטריה והתלכדות הממוצע, החציון והשכיח
הצורה של העקומה הנורמלית
לכל העקומות הנורמליות יש אותה צורת פעמון. השיא נמצא בדיוק באמצע, והעקומה יורדת משני צדדיו באותו אופן.
במדויק: העקומה הנורמלית עם ממוצע וסטיית תקן היא:
- סימטרית ביחס לישר האנכי ;
- עולה משמאל ל-, מגיעה לשיא ב-, ויורדת מימין ל-;
- תמיד מעל ציר ה-, ובשני הקצוות מתקרבת אליו מהר מאוד.
השטח כולו מתחת לעקומה הוא , כלומר מהנתונים. בגלל הסימטריה, הישר חוצה את השטח לשני חצאים שווים: מהנתונים קטנים מהממוצע, ו- גדולים ממנו. בגרף: ממוצע וסטיית תקן , והשטח מימין לממוצע הוא חצי מהשטח כולו.
הממוצע, החציון והשכיח מתלכדים
בהתפלגות נורמלית:
- החציון שווה לממוצע, כי בדיוק מהנתונים משני צדי הממוצע.
- השכיח שווה לממוצע, כי השיא של העקומה נמצא ב-.
לכן החציון השכיח.
סימטריה סביב הממוצע
לכל מספר : אחוז הנתונים שקטנים מ- שווה לאחוז הנתונים שגדולים מ-.
במילים: שני ערכים שנמצאים באותו מרחק מהממוצע, אחד משמאל ואחד מימין, "חותכים" זנבות שווים.
רוב הנתונים קרובים לממוצע
כמעט כל הנתונים (יותר מ-) נמצאים בין ל-. לכן מסקיצה של העקומה אפשר להעריך את הפיזור: החלק של העקומה שנראה מעל הציר רחב בערך .
הסימטריה היא סביב הממוצע, לא סביב . ב- הערכים ו- סימטריים, וגם ו-.
דוגמה - חציון ושכיח מהממוצע, וזנבות סימטריים
במטע דובדבנים גדול, משקל הדובדבנים שמניב כל עץ בשנה מתפלג נורמלית. המשקל הממוצע הוא ק"ג.
א. מהו החציון של משקל הדובדבנים לעץ? מהו השכיח?
ב. ידוע ש- מהעצים מניבים פחות מ- ק"ג. כמה אחוזים מהעצים מניבים יותר מ- ק"ג?
ג. כמה אחוזים מהעצים מניבים בין ל- ק"ג?
1. נתון: ההתפלגות נורמלית, , ו- מהעצים מניבים פחות מ-. המטרה: החציון, השכיח, ואחוזים של שני תחומים.
2. א: בהתפלגות נורמלית הממוצע, החציון והשכיח מתלכדים. לכן החציון ק"ג והשכיח ק"ג.
3. ב: ו-. שני הערכים באותו מרחק מהממוצע, ולכן לפי הסימטריה אחוז העצים שמניבים יותר מ- שווה לאחוז העצים שמניבים פחות מ-: .
4. ג: השטח כולו . מורידים את שני הזנבות: .
א. החציון והשכיח: ק"ג. ב. . ג. .
4. השוואת עקומות נורמליות לפי ממוצע וסטיית תקן
מה קובעים הממוצע וסטיית התקן
כל העקומות הנורמליות בצורת פעמון, אבל הן לא זהות. יש פעמון שנמצא ימינה יותר, ויש פעמון רחב ונמוך יותר.
במדויק: בעקומה נורמלית הממוצע קובע את המיקום: השיא וציר הסימטריה נמצאים ב-. סטיית התקן קובעת את הרוחב: ככל ש- גדולה יותר, העקומה רחבה ונמוכה יותר. השטח מתחת לכל עקומה נורמלית הוא תמיד .
בגרף הראשון לשתי העקומות אותו ממוצע, , וסטיות תקן שונות. העקומה עם (המקווקוות) רחבה פי 2 ונמוכה פי 2: הנתונים מפוזרים יותר, והשטח נשאר אותו שטח. בגרף השני לשתי העקומות אותה סטיית תקן, , וממוצעים שונים, ו-. העקומות זהות בצורה, ורק מוזזות.
השוואה בין שתי עקומות נורמליות
עקומה גבוהה יותר אינה מתארת "יותר נתונים". השטח מתחת לכל עקומה הוא , ולכן עקומה גבוהה היא עקומה צרה: סטיית תקן קטנה.
דוגמה - זיהוי ממוצע וסטיית תקן משלוש עקומות
הגבהים בשלוש אוכלוסיות מתפלגים נורמלית. לפניכם העקומות I, II ו-III של שלוש ההתפלגויות.
א. לאילו שתי אוכלוסיות אותו ממוצע?
ב. לאילו שתי אוכלוסיות אותה סטיית תקן?
ג. באיזו אוכלוסייה הגבהים מפוזרים הכי הרבה?
ד. ידוע שבאוכלוסייה אחת יש בנות ובשתיים האחרות בנים, וממוצע הגבהים של הבנים גבוה מממוצע הגבהים של הבנות. איזו עקומה מתארת את הבנות?
1. הממוצע הוא המקום של השיא, וסטיית התקן היא הרוחב של העקומה.
2. א: השיאים של II ושל III מעל אותו (), והשיא של I שמאלה יותר (). לכן ל-II ול-III אותו ממוצע.
3. ב: I ו-II זהות בצורה, ו-II רק מוזזת ימינה. לכן ל-I ול-II אותה סטיית תקן.
4. ג: III היא הרחבה והנמוכה ביותר, ולכן סטיית התקן שלה הגדולה ביותר.
5. ד: לבנות הממוצע הקטן ביותר, ולכן השיא שלהן שמאלה מהשיאים האחרים. זו עקומה I.
א. II ו-III. ב. I ו-II. ג. III. ד. עקומה I.
5. השטח מתחת לעקומה כהסתברות וכאחוז
השטח מתחת לעקומה
בעקומה נורמלית אין עמודות שאפשר לספור. במקום זה מסתכלים על שטח: ככל שהשטח מעל תחום מסוים גדול יותר, כך יש יותר נתונים בתחום הזה.
במדויק: השטח כולו מתחת לעקומה הנורמלית הוא . השטח מתחת לעקומה מעל תחום של ערכים שווה לחלק היחסי של האוכלוסייה שבתחום הזה. זו גם ההסתברות שפרט שנבחר באקראי יהיה בתחום, וכשכופלים ב- מקבלים את האחוז של האוכלוסייה בתחום.
למשל, אורכי גבעולים מתפלגים נורמלית עם ממוצע ס"מ וסטיית תקן ס"מ. השטח הצבוע מעל התחום עד הוא בערך . כלומר בערך מהגבעולים באורך בין ל- ס"מ, וההסתברות שגבעול שנבחר באקראי יהיה באורך כזה היא בערך .
השטח המצטבר עד ערך מסוים הוא השטח משמאל לערך: החלק של האוכלוסייה שקטן ממנו.
חישוב שטחים מתוך שטחים ידועים
- משלים: אחוז הנתונים שגדולים מ- הוא פחות אחוז הנתונים שקטנים מ-.
- בין שני ערכים: אחוז הנתונים בין ל- () הוא אחוז הנתונים שקטנים מ- פחות אחוז הנתונים שקטנים מ-.
- סימטריה: משני צדי הממוצע , וזנבות באותו מרחק מהממוצע שווים.
- מספר פריטים: מספר הפריטים בתחום מספר הפריטים הכולל ההסתברות של התחום.
חישוב אחוז או מספר פריטים בתחום
כשנתונה התפלגות נורמלית, הממוצע ואחוזים של תחומים מסוימים:
1. מסרטטים סקיצה של העקומה ומסמנים עליה את הממוצע ואת הערכים הנתונים.
2. צובעים את השטח שמבקשים.
3. מחשבים את השטח בעזרת המשלים, ההפרש והסימטריה.
4. אם מבקשים מספר פריטים: כופלים את ההסתברות במספר הכולל.
לשטח מעל ערך בודד אין רוחב, ולכן הוא . בהתפלגות נורמלית "קטן מ-" ו"קטן מ- או שווה לו" נותנים אותו אחוז.
בדיקה: אחוזים של תחומים שלא חופפים ומכסים את כל הערכים מסתכמים ל-.
דוגמה - מאחוז של זנב אחד לאחוז ולמספר בתחום
במשתלה, אורכי הגבעולים של הפרחים מתפלגים נורמלית. האורך הממוצע הוא ס"מ. ממיינים את הפרחים לשלוש קבוצות:
•קבוצה א: גבעול קצר מ- ס"מ.
•קבוצה ב: גבעול באורך בין ל- ס"מ.
•קבוצה ג: גבעול ארוך מ- ס"מ.
נתון ש- מהפרחים בקבוצה א.
א. מצאו את אחוז הפרחים בקבוצה ג.
ב. מצאו את אחוז הפרחים בקבוצה ב.
ג. ביום מסוים היו במשתלה פרחים. כמה מהם בקבוצה ב?
1. נתון: התפלגות נורמלית, , ו- מהגבעולים קצרים מ-. המטרה: האחוזים של קבוצות ג ו-ב, ומספר הפרחים בקבוצה ב.
2. א: ו-, באותו מרחק מהממוצע. לפי הסימטריה, אחוז הגבעולים הארוכים מ- שווה לאחוז הקצרים מ-: .
3. ב: שלוש הקבוצות מכסות את כל הפרחים, ולכן קבוצה ב היא מה שנשאר: .
4. ג: מספר הפרחים בקבוצה ב: .
א. . ב. . ג. פרחים.
6. עקומת ציוני התקן: ההתפלגות הנורמלית הסטנדרטית
העקומה הנורמלית הסטנדרטית
לכל אוכלוסייה נורמלית יש ממוצע וסטיית תקן משלה. כדי להשוות ביניהן, "מתרגמים" כל נתון לציון התקן שלו: כמה סטיות תקן הוא רחוק מהממוצע, ולאיזה צד.
במדויק: ציון התקן של נתון הוא . כשהנתונים מתפלגים נורמלית, גם ציוני התקן שלהם מתפלגים נורמלית, עם ממוצע וסטיית תקן . ההתפלגות הנורמלית עם ממוצע וסטיית תקן נקראת ההתפלגות הנורמלית הסטנדרטית (המתוקננת), והגרף שלה הוא העקומה הסטנדרטית.
העקומה הסטנדרטית היא אותה עקומת פעמון, רק שעל הציר כתובים ציוני תקן במקום הערכים עצמם. כל עקומה נורמלית עוברת לעקומה הזאת: הממוצע עובר ל-, הערך עובר ל-, הערך עובר ל-, וכן הלאה. בגרף: השטח משמאל ל-.
תכונות העקומה הסטנדרטית
•הממוצע של ציוני התקן הוא , וסטיית התקן שלהם היא .
•העקומה סימטרית ביחס ל-.
•השטח כולו מתחת לעקומה הוא .
ציון תקן
ציון התקן של נתון : .
- : הנתון מעל הממוצע. : מתחת לממוצע. : הנתון שווה לממוצע.
מעבר לעקומה הסטנדרטית
אם הוא ציון התקן של , אז אחוז הנתונים שקטנים מ- שווה לשטח משמאל ל- בעקומה הסטנדרטית. בטבלת ההתפלגות הנורמלית שבדף הנוסחאות רשום השטח הזה, משמאל ל-.
מהסימטריה ביחס ל-: השטח משמאל ל- שווה לשטח מימין ל-, והשטח משמאל ל- הוא .
ציון התקן הוא מספר בלי יחידות. ציון תקן אומר " סטיות תקן מעל הממוצע", גם בציונים, גם בס"מ וגם בשעות.
דוגמה - מציון גולמי לשטח בעקומה הסטנדרטית
הציונים במבחן מתפלגים נורמלית, עם ממוצע וסטיית תקן . השטח משמאל ל- בעקומה הסטנדרטית הוא .
א. מהו ציון התקן של הציון ? ושל הציון ?
ב. כמה אחוזים מהנבחנים קיבלו ציון גבוה מ-?
ג. כמה אחוזים מהנבחנים קיבלו ציון נמוך מ-?
1. נתון: , , והשטח משמאל ל- הוא . המטרה: ציוני תקן ושני אחוזים.
2. א: , ו-.
3. ב: אחוז הנבחנים מתחת ל- הוא השטח משמאל ל-: . לפי המשלים, מעל : , כלומר .
4. ג: מתחת ל- זה השטח משמאל ל-. לפי הסימטריה ביחס ל- הוא שווה לשטח מימין ל-: , כלומר .
א. ו-. ב. . ג. .