תזכורת: ציון תקן
ציון התקן אומר כמה סטיות תקן ערך מסוים רחוק מהממוצע, ולאיזה כיוון. ציון תקן פירושו סטיית תקן אחת מעל הממוצע. ציון תקן פירושו שתי סטיות תקן מתחת לממוצע.
במדויק: ציון התקן של ערך באוכלוסייה שהממוצע שלה וסטיית התקן שלה (כאשר ) הוא . ערך מעל הממוצע מקבל ציון תקן חיובי, ערך מתחת לממוצע מקבל ציון תקן שלילי, והממוצע עצמו מקבל .
ההתפלגות הנורמלית הסטנדרטית
כשמשתנה מתפלג נורמלית, גם ציוני התקן שלו מתפלגים נורמלית. לכן מספיקה עקומה אחת, של ציוני התקן, כדי לחשב הסתברויות בכל התפלגות נורמלית.
במדויק: ההתפלגות הנורמלית הסטנדרטית היא ההתפלגות הנורמלית שהממוצע שלה וסטיית התקן שלה . אם משתנה מתפלג נורמלית, ציוני התקן שלו מתפלגים נורמלית סטנדרטית. השטח מתחת לעקומה כולה הוא , והשטח מתחת לעקומה בתחום מסוים הוא ההסתברות שציון התקן נמצא בתחום הזה (או החלק היחסי של האוכלוסייה שנמצא בו).
העקומה הסטנדרטית סימטרית ביחס ל-: השטח משמאל ל- הוא , וגם השטח מימין ל- הוא . כמעט כל השטח נמצא בין ל-.
1. הטבלה המצטברת: הסתברות לערך קטן מערך נתון
הטבלה המצטברת
את השטחים מתחת לעקומה לא מחשבים לבד: מוצאים אותם בטבלת ההתפלגות הנורמלית שבדף הנוסחאות. הטבלה "מצטברת": היא אוספת את כל השטח משמאל לנקודה.
במדויק: לכל ציון תקן עם שתי ספרות אחרי הנקודה, מ- עד , הטבלה נותנת את : השטח מתחת לעקומה הנורמלית הסטנדרטית משמאל ל-. זו ההסתברות שציון התקן של ערך שנבחר באקראי קטן מ-.
למשל : השטח המסומן, משמאל ל-, הוא מכל השטח. כלומר מהאוכלוסייה נמצאים פחות מסטיית תקן אחת מעל הממוצע.
קריאת הטבלה
1. מעגלים את לשתי ספרות אחרי הנקודה.
2. השורה: עד הספרה הראשונה אחרי הנקודה (כולל הסימן).
3. העמודה: הספרה השנייה אחרי הנקודה.
4. המספר בתא הוא .
למשל : שורה , עמודה , ובתא . לכן .
הסתברות לערך קטן מ-
כש- מתפלג נורמלית עם ממוצע וסטיית תקן :
כלומר מחשבים את ציון התקן של , ואת התשובה קוראים בטבלה.
הטבלה נותנת שבר בין ל-. כדי לקבל אחוז כופלים ב-: הם .
בדיקה עצמית: ערך מתחת לממוצע () נותן הסתברות קטנה מ-, וערך מעל הממוצע נותן הסתברות גדולה מ-.
דוגמה - ציון תקן חיובי וציון תקן שלילי
משקלי התינוקות שנולדים בעיר מסוימת מתפלגים נורמלית. המשקל הממוצע הוא ק"ג, וסטיית התקן היא ק"ג.
א. מהו אחוז התינוקות שנולדים במשקל קטן מ- ק"ג?
ב. מהו אחוז התינוקות שנולדים במשקל קטן מ- ק"ג?
נתון: , . המטרה: ו-.
1. א: ציון התקן של הוא .
2. בטבלה, שורה ועמודה : .
3. ב: ציון התקן של הוא .
4. בטבלה, שורה ועמודה : . כצפוי, מתחת לממוצע, וההסתברות קטנה מ-.
א. . ב. .
2. הסתברות לערך גדול מערך נתון ובין שני ערכים
שטח מימין לערך ושטח בין שני ערכים
הטבלה נותנת רק שטח משמאל לנקודה. כששואלים על ערכים גדולים מ-, או על ערכים בין ל-, מחשבים את השטח בעזרת שטחים משמאל.
במדויק: ההסתברות ש- גדול מ- היא השטח מתחת לעקומה מימין ל-. ההסתברות ש- בין ל- (כאשר ) היא השטח מתחת לעקומה בין ל-. מכיוון שכל השטח הוא , השטח מימין ל- הוא פחות השטח משמאל ל-.
בעקומה של ציוני התקן: השטח מימין ל- הוא , והשטח בין ל- הוא .
גדול מ- ובין ל-
את ואת מוצאים כמו קודם: מחשבים ציון תקן וקוראים בטבלה.
סימטריה
העקומה סימטרית ביחס לממוצע, ולכן . למשל .
טעות נפוצה: לקרוא בטבלה ולעצור. המספר בטבלה הוא תמיד השטח משמאל. ב"גדול מ-" צריך עוד להחסיר מ-.
ב"בין" מחסירים את השטח של הערך הקטן מהשטח של הערך הגדול. התוצאה חייבת לצאת חיובית.
דוגמה - ערך גדול מ- וערך בין שני ערכים
במשתלה מסוימת אורכי גבעולי הפרחים מתפלגים נורמלית עם ממוצע ס"מ וסטיית תקן ס"מ.
א. מהו אחוז הפרחים שאורך הגבעול שלהם גדול מ- ס"מ?
ב. מהו אחוז הפרחים שאורך הגבעול שלהם בין ס"מ ל- ס"מ?
נתון: , . המטרה: ו-.
1. ציוני התקן: ל-: . ל-: .
2. מהטבלה: ו-.
3. א: .
4. ב: .
א. . ב. .
3. מציאת ציון התקן המתאים להסתברות נתונה
מהסתברות לציון תקן
עד עכשיו ידענו את וחיפשנו שטח. עכשיו הכיוון הפוך: יודעים את השטח, ומחפשים את ציון התקן. לכן מחפשים את המספר בתוך הטבלה, וקוראים את מהשורה ומהעמודה.
במדויק: ציון התקן המתאים להסתברות (כאשר ) הוא המספר שעבורו , כלומר השטח משמאל ל- הוא . כש- לא מופיע בטבלה בדיוק, לוקחים את שהערך שלו בטבלה הכי קרוב ל-.
למשל , ולכן ציון התקן שמשמאלו מהשטח הוא .
מציאת לפי הסתברות
1. מתרגמים את הנתון לשטח משמאל ל-:
•נתון שטח משמאל: משתמשים ב-.
•נתון שטח מימין: השטח משמאל הוא .
2. מחפשים את השטח בתוך הטבלה (או את הערך הכי קרוב אליו).
3. קוראים את : השורה נותנת את עד הספרה הראשונה אחרי הנקודה (כולל הסימן), והעמודה נותנת את הספרה השנייה.
בדיקה עצמית: שטח משמאל שקטן מ- נותן שלילי, ושטח משמאל שגדול מ- נותן חיובי. שטח נותן .
אחוז הופכים קודם לשבר: הם .
דוגמה - שטח נתון משמאל ושטח נתון מימין
הוא ציון תקן בהתפלגות נורמלית סטנדרטית.
א. מצאו את שעבורו .
ב. מצאו את שעבורו .
מחפשים בתוך הטבלה את השטח משמאל ל-.
1. א: השטח משמאל הוא . בטבלה מופיע בשורה ובעמודה , ולכן .
2. ב: השטח מימין הוא , ולכן השטח משמאל הוא .
3. בטבלה מופיע בשורה ובעמודה , ולכן .
4. בדיקה: בשני הסעיפים השטח משמאל גדול מ-, ו- אכן חיובי.
א. . ב. .
4. מציאת ערך גולמי לפי אחוז נתון
ערך גולמי לפי אחוז
לפעמים יודעים איזה חלק מהאוכלוסייה נמצא מתחת לערך מסוים, ורוצים לדעת מה הערך עצמו. למשל: מה המשקל שמתחתיו נמצאים מהתינוקות? הערך הזה נקרא ערך גולמי, כדי להבדיל אותו מציון התקן שלו.
במדויק: הערך הגולמי שמתחתיו נמצא חלק מהאוכלוסייה (כאשר ) הוא , כאשר הוא ציון התקן שעבורו .
אורך החיים של סוללות מתפלג נורמלית עם ממוצע שעות וסטיית תקן שעות. מהסוללות, אלה שאורך החיים שלהן הקצר ביותר, נמצאות (בערך) משמאל ל- שעות.
מציון תקן לערך גולמי
מנוסחת ציון התקן מקבלים:
מציאת ערך גולמי לפי אחוז
כשנתון אחוז מהאוכלוסייה ומחפשים את הערך שמפריד אותו:
1. מתרגמים לשטח משמאל: " הנמוכים ביותר" זה שטח משמאל. " הגבוהים ביותר" זה שטח משמאל.
2. מוצאים בטבלה את המתאים.
3. מחשבים .
כש- שלילי, הערך יוצא מתחת לממוצע. בדיקה: "הנמוכים ביותר" צריכים לתת כשהאחוז קטן מ-.
דוגמה - הנמוכים ביותר מול הגבוהים ביותר
אורך החיים של סוללות מתפלג נורמלית עם ממוצע שעות וסטיית תקן שעות.
א. מהסוללות, אלה שאורך החיים שלהן הקצר ביותר, נחשבות פגומות. מצאו את אורך החיים שמתחתיו סוללה נחשבת פגומה.
ב. מהסוללות, אלה שאורך החיים שלהן הארוך ביותר, מקבלות תו איכות. מהו אורך החיים הקצר ביותר של סוללה עם תו איכות?
נתון: , . המטרה: שני ערכים גולמיים.
1. א: השטח משמאל לערך הוא . בטבלה ו-. הקרוב ביותר ל- הוא , ולכן .
2. .
3. ב: הגבוהים ביותר נמצאים מימין לערך, ולכן השטח משמאל לו הוא . בטבלה , ולכן .
4. .
א. שעות. ב. שעות.
5. מציאת הממוצע או סטיית התקן
ממוצע או סטיית תקן חסרים
בנוסחה יש ארבעה גדלים. אם יודעים ערך אחד ואת האחוז שמתחתיו, אפשר למצוא את מהטבלה. אז נשאר נעלם אחד: הממוצע או סטיית התקן.
במדויק: כשנתונים ערך , החלק של האוכלוסייה שמתחתיו (או מעליו), ואחד מהגדלים או , מוצאים את מהטבלה ומציבים ב-. מקבלים משוואה עם נעלם אחד, ופותרים אותה. כדי למצוא את צריך , כלומר ערך שאינו הממוצע.
ערך שמתחתיו בדיוק מהאוכלוסייה הוא הממוצע, כי העקומה סימטרית ביחס לממוצע. ממנו אי אפשר למצוא את סטיית התקן. כדי למצוא את צריך ערך אחר: למשל, כשהממוצע ו- מתחת ל-, ציון התקן של הוא , ולכן .
מציאת או כש- ידוע
את אפשר למצוא רק כש-, כלומר מערך שאינו הממוצע.
מציאת הממוצע או סטיית התקן
כשנתון ערך והאחוז שמתחתיו או מעליו:
1. מתרגמים לשטח משמאל ל- (אם נתון אחוז מעל, מחסירים מ-).
2. מוצאים בטבלה את של .
3. מציבים ב- ופותרים את הנעלם.
אם מהאוכלוסייה מתחת לערך מסוים, הערך הזה הוא הממוצע (וגם החציון).
סטיית התקן תמיד חיובית. אם יצאה שלילית, כנראה טעות בסימן של : ערך מתחת לממוצע מקבל שלילי.
דוגמה א - מציאת סטיית התקן כשנתון אחוז מעל ערך
הציונים במבחן מתפלגים נורמלית. הציון הממוצע הוא . מהנבחנים קיבלו ציון גבוה מ-. מצאו את סטיית התקן.
נתון: , ו- מעל . המטרה: .
1. השטח משמאל ל-: .
2. בטבלה , ולכן ציון התקן של הוא .
3. מציבים: , ולכן ו-.
דוגמה ב - מציאת הממוצע כשנתונה סטיית התקן
הציונים במבחן כניסה מתפלגים נורמלית, וסטיית התקן היא . מהנבחנים קיבלו ציון נמוך מ-. מצאו את הציון הממוצע.
נתון: , ו- מתחת ל-. המטרה: .
1. השטח משמאל ל- הוא . בטבלה , ולכן .
2. מציבים: .
3. לכן .
6. מציאת הממוצע וסטיית התקן משני נתונים
שני נעלמים, שני נתונים
כשגם הממוצע וגם סטיית התקן לא ידועים, נתון אחד לא מספיק. צריך שני ערכים, ולכל אחד מהם את האחוז שמתחתיו או מעליו (או את ציון התקן שלו).
במדויק: אם ידועים שני ערכים שונים ו- וציוני התקן שלהם ו- (מהטבלה או מהנתונים), אז ו-. זו מערכת של שתי משוואות עם שני נעלמים, ו-, ויש לה פתרון אחד.
כשאותו אחוז נמצא מתחת לערך אחד ומעל ערך אחר, שני הערכים נמצאים במרחק שווה מהממוצע, כי העקומה סימטרית. למשל מתחת ל- ו- מעל :
מציאת הממוצע וסטיית התקן
כשנתונים שני ערכים והאחוזים שלהם:
1. לכל ערך מוצאים בטבלה את ציון התקן שלו (, ).
2. כותבים ו-.
3. מחסירים את המשוואות: , ומוצאים את .
4. מציבים את באחת המשוואות ומוצאים את .
אותו אחוז בשני הקצוות
אם החלק שמתחת ל- שווה לחלק שמעל , אז הממוצע באמצע: . אחר כך מוצאים את מאחד הערכים, כמו כשהממוצע ידוע.
אם נתונים ציוני התקן עצמם, לא צריך את הטבלה: מציבים אותם ישר במשוואות.
בדיקה: מציבים את ואת שיצאו בשתי המשוואות. שתיהן צריכות להתקיים.
דוגמה א - שני אחוזים שונים: מערכת משוואות
משקלי התפוחים במטע מתפלגים נורמלית. מהתפוחים שוקלים פחות מ- גרם, ו- מהתפוחים שוקלים יותר מ- גרם. מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן של משקלי התפוחים.
נתון: מתחת ל-, ו- מעל . המטרה: ו-.
1. ל-: השטח משמאל . בטבלה , ולכן .
2. ל-: השטח משמאל . בטבלה , ולכן .
3. המשוואות: ו-.
4. מחסירים: , ולכן .
5. מציבים: . בדיקה: .
גרם, גרם.
דוגמה ב - אותו אחוז בשני הקצוות: הממוצע באמצע
הזמן שלוקח לתלמידים לפתור חידה מתפלג נורמלית. מהתלמידים פותרים אותה בפחות מ- שניות, ו- פותרים אותה ביותר מ- שניות. מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן.
נתון: אותו אחוז, , מתחת ל- ומעל . המטרה: ו-.
1. העקומה סימטרית ביחס לממוצע, ולכן הממוצע באמצע: .
2. ל-: השטח משמאל . בטבלה , ולכן .
3. מציבים: , ולכן ו-.
שניות, שניות.
7. מאחוזים למספר פרטים באוכלוסייה ולהפך
מאחוז למספר פרטים
הטבלה נותנת חלק יחסי. כשידוע כמה פרטים יש באוכלוסייה, אפשר לדעת בערך כמה מהם נמצאים בתחום מסוים. ואפשר גם הפוך: ממספר הפרטים בתחום לגודל האוכלוסייה כולה.
במדויק: אם באוכלוסייה יש פרטים, והחלק היחסי של התחום הוא , מספר הפרטים בתחום הוא בערך . מעגלים למספר שלם, כי מספר פרטים הוא מספר שלם.
מספר פרטים וגודל האוכלוסייה
מספר פרטים בתחום
כשנתון גודל האוכלוסייה ותחום של ערכים:
1. מוצאים את ההסתברות של התחום (ציון תקן וטבלה).
2. כופלים: .
3. מעגלים למספר שלם, וכותבים "בערך".
ממספר פרטים לערך
כשנתון כמה פרטים נמצאים בתחום:
- מחפשים את : מוצאים את של התחום מהטבלה, ומחלקים את מספר הפרטים ב-.
- מחפשים את גבול התחום: מחלקים את מספר הפרטים ב- ומקבלים . אחר כך מוצאים ערך גולמי לפי .
מעגלים רק בסוף. אם מעגלים את לפני הכפל באוכלוסייה גדולה, התשובה יכולה לזוז בכמה פרטים.
דוגמה א - מגודל האוכלוסייה למספר הפרטים בתחום
תלמידים נבחנו במבחן. הציונים מתפלגים נורמלית עם ממוצע וסטיית תקן . כמה תלמידים (בערך) קיבלו ציון גבוה מ-?
נתון: , , . המטרה: מספר התלמידים מעל .
1. ציון התקן של : .
2. מהטבלה , ולכן .
3. מספר התלמידים: , כלומר בערך .
בערך תלמידים.
דוגמה ב - ממספר הפרטים בתחום לגודל האוכלוסייה
בתחרות קפיצה לרוחק התוצאות התפלגו נורמלית עם ממוצע מטרים וסטיית תקן מטרים. המשתתפים שקפצו יותר מ- מטרים זכו במדליה. משתתפים זכו במדליה. כמה משתתפים (בערך) התחרו?
נתון: , , ו- משתתפים מעל . המטרה: .
1. ציון התקן של : .
2. מהטבלה , ולכן .
3. משתתפים הם חלק מכולם: .
4. , כלומר בערך .
בערך משתתפים.