דילוג לתוכן המרכזי

סיכום התפלגות נורמלית: שימוש בטבלה

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהתפלגות נורמלית: שימוש בטבלה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: ציון תקן

ציון התקן אומר כמה סטיות תקן ערך מסוים רחוק מהממוצע, ולאיזה כיוון. ציון תקן 11 פירושו סטיית תקן אחת מעל הממוצע. ציון תקן −2-2 פירושו שתי סטיות תקן מתחת לממוצע.

במדויק: ציון התקן של ערך xx באוכלוסייה שהממוצע שלה xˉ\bar{x} וסטיית התקן שלה SS (כאשר S>0S>0) הוא z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S}. ערך מעל הממוצע מקבל ציון תקן חיובי, ערך מתחת לממוצע מקבל ציון תקן שלילי, והממוצע עצמו מקבל 00.

ההתפלגות הנורמלית הסטנדרטית

כשמשתנה מתפלג נורמלית, גם ציוני התקן שלו מתפלגים נורמלית. לכן מספיקה עקומה אחת, של ציוני התקן, כדי לחשב הסתברויות בכל התפלגות נורמלית.

במדויק: ההתפלגות הנורמלית הסטנדרטית היא ההתפלגות הנורמלית שהממוצע שלה 00 וסטיית התקן שלה 11. אם משתנה מתפלג נורמלית, ציוני התקן שלו מתפלגים נורמלית סטנדרטית. השטח מתחת לעקומה כולה הוא 11, והשטח מתחת לעקומה בתחום מסוים הוא ההסתברות שציון התקן נמצא בתחום הזה (או החלק היחסי של האוכלוסייה שנמצא בו).

העקומה הסטנדרטית סימטרית ביחס ל-00: השטח משמאל ל-00 הוא 0.50.5, וגם השטח מימין ל-00 הוא 0.50.5. כמעט כל השטח נמצא בין −3-3 ל-33.

−3−2−10123

1. הטבלה המצטברת: הסתברות לערך קטן מערך נתון

הטבלה המצטברת

את השטחים מתחת לעקומה לא מחשבים לבד: מוצאים אותם בטבלת ההתפלגות הנורמלית שבדף הנוסחאות. הטבלה "מצטברת": היא אוספת את כל השטח משמאל לנקודה.

במדויק: לכל ציון תקן zz עם שתי ספרות אחרי הנקודה, מ-−3.09-3.09 עד 3.093.09, הטבלה נותנת את P(Z<z)P(Z<z): השטח מתחת לעקומה הנורמלית הסטנדרטית משמאל ל-zz. זו ההסתברות שציון התקן של ערך שנבחר באקראי קטן מ-zz.

למשל P(Z<1)=0.841P(Z<1)=0.841: השטח המסומן, משמאל ל-z=1z=1, הוא 0.8410.841 מכל השטח. כלומר 84.1%84.1\% מהאוכלוסייה נמצאים פחות מסטיית תקן אחת מעל הממוצע.

−3−2−10123
דרך הפתרון

קריאת הטבלה

1. מעגלים את zz לשתי ספרות אחרי הנקודה.

2. השורה: zz עד הספרה הראשונה אחרי הנקודה (כולל הסימן).

3. העמודה: הספרה השנייה אחרי הנקודה.

4. המספר בתא הוא P(Z<z)P(Z<z).

למשל z=−1.23z=-1.23: שורה −1.2-1.2, עמודה 33, ובתא 0.1090.109. לכן P(Z<−1.23)=0.109P(Z<-1.23)=0.109.

הסתברות לערך קטן מ-aa

כש-XX מתפלג נורמלית עם ממוצע xˉ\bar{x} וסטיית תקן SS:

P(X<a)=P(Z<z),z=a−xˉSP(X<a)=P(Z<z),\quad z=\frac{a-\bar{x}}{S}

כלומר מחשבים את ציון התקן של aa, ואת התשובה קוראים בטבלה.

שים לב

הטבלה נותנת שבר בין 00 ל-11. כדי לקבל אחוז כופלים ב-100100: 0.8410.841 הם 84.1%84.1\%.

שים לב

בדיקה עצמית: ערך מתחת לממוצע (z<0z<0) נותן הסתברות קטנה מ-0.50.5, וערך מעל הממוצע נותן הסתברות גדולה מ-0.50.5.

דוגמה - ציון תקן חיובי וציון תקן שלילי

משקלי התינוקות שנולדים בעיר מסוימת מתפלגים נורמלית. המשקל הממוצע הוא 3.43.4 ק"ג, וסטיית התקן היא 0.50.5 ק"ג.

א. מהו אחוז התינוקות שנולדים במשקל קטן מ-3.93.9 ק"ג?

ב. מהו אחוז התינוקות שנולדים במשקל קטן מ-2.82.8 ק"ג?

פתרון

נתון: xˉ=3.4\bar{x}=3.4, S=0.5S=0.5. המטרה: P(X<3.9)P(X<3.9) ו-P(X<2.8)P(X<2.8).

1. א: ציון התקן של 3.93.9 הוא z=3.9−3.40.5=1z=\frac{3.9-3.4}{0.5}=1.

2. בטבלה, שורה 1.01.0 ועמודה 00: P(Z<1)=0.841P(Z<1)=0.841.

3. ב: ציון התקן של 2.82.8 הוא z=2.8−3.40.5=−1.2z=\frac{2.8-3.4}{0.5}=-1.2.

4. בטבלה, שורה −1.2-1.2 ועמודה 00: P(Z<−1.2)=0.115P(Z<-1.2)=0.115. כצפוי, 2.82.8 מתחת לממוצע, וההסתברות קטנה מ-0.50.5.

תשובה

א. 84.1%84.1\%. ב. 11.5%11.5\%.

שאלות פתוחות על הטבלה המצטברת: הסתברות לערך קטן מערך נתון

2. הסתברות לערך גדול מערך נתון ובין שני ערכים

שטח מימין לערך ושטח בין שני ערכים

הטבלה נותנת רק שטח משמאל לנקודה. כששואלים על ערכים גדולים מ-aa, או על ערכים בין aa ל-bb, מחשבים את השטח בעזרת שטחים משמאל.

במדויק: ההסתברות ש-XX גדול מ-aa היא השטח מתחת לעקומה מימין ל-aa. ההסתברות ש-XX בין aa ל-bb (כאשר a<ba<b) היא השטח מתחת לעקומה בין aa ל-bb. מכיוון שכל השטח הוא 11, השטח מימין ל-aa הוא 11 פחות השטח משמאל ל-aa.

בעקומה של ציוני התקן: השטח מימין ל-z=1.5z=1.5 הוא 1−0.933=0.0671-0.933=0.067, והשטח בין z=0.5z=0.5 ל-z=1.5z=1.5 הוא 0.933−0.692=0.2410.933-0.692=0.241.

−3−2−10123
−3−2−10123

גדול מ-aa ובין aa ל-bb

מה מחפשיםאיך מחשבים
P(X>a)P(X>a)1−P(X<a)1-P(X<a)
P(a<X<b)P(a<X<b)P(X<b)−P(X<a)P(X<b)-P(X<a)

את P(X<a)P(X<a) ואת P(X<b)P(X<b) מוצאים כמו קודם: מחשבים ציון תקן וקוראים בטבלה.

סימטריה

העקומה סימטרית ביחס לממוצע, ולכן P(Z>z)=P(Z<−z)P(Z>z)=P(Z<-z). למשל P(Z>1.5)=P(Z<−1.5)=0.067P(Z>1.5)=P(Z<-1.5)=0.067.

שים לב

טעות נפוצה: לקרוא בטבלה ולעצור. המספר בטבלה הוא תמיד השטח משמאל. ב"גדול מ-" צריך עוד להחסיר מ-11.

שים לב

ב"בין" מחסירים את השטח של הערך הקטן מהשטח של הערך הגדול. התוצאה חייבת לצאת חיובית.

דוגמה - ערך גדול מ-aa וערך בין שני ערכים

במשתלה מסוימת אורכי גבעולי הפרחים מתפלגים נורמלית עם ממוצע 2020 ס"מ וסטיית תקן 44 ס"מ.

א. מהו אחוז הפרחים שאורך הגבעול שלהם גדול מ-2626 ס"מ?

ב. מהו אחוז הפרחים שאורך הגבעול שלהם בין 2222 ס"מ ל-2626 ס"מ?

פתרון

נתון: xˉ=20\bar{x}=20, S=4S=4. המטרה: P(X>26)P(X>26) ו-P(22<X<26)P(22<X<26).

1. ציוני התקן: ל-2626: z=26−204=1.5z=\frac{26-20}{4}=1.5. ל-2222: z=22−204=0.5z=\frac{22-20}{4}=0.5.

2. מהטבלה: P(Z<1.5)=0.933P(Z<1.5)=0.933 ו-P(Z<0.5)=0.692P(Z<0.5)=0.692.

3. א: P(X>26)=1−0.933=0.067P(X>26)=1-0.933=0.067.

4. ב: P(22<X<26)=0.933−0.692=0.241P(22<X<26)=0.933-0.692=0.241.

8121620242832
תשובה

א. 6.7%6.7\%. ב. 24.1%24.1\%.

שאלות פתוחות על הסתברות לערך גדול מערך נתון ובין שני ערכים

3. מציאת ציון התקן המתאים להסתברות נתונה

מהסתברות לציון תקן

עד עכשיו ידענו את zz וחיפשנו שטח. עכשיו הכיוון הפוך: יודעים את השטח, ומחפשים את ציון התקן. לכן מחפשים את המספר בתוך הטבלה, וקוראים את zz מהשורה ומהעמודה.

במדויק: ציון התקן המתאים להסתברות pp (כאשר 0<p<10<p<1) הוא המספר zz שעבורו P(Z<z)=pP(Z<z)=p, כלומר השטח משמאל ל-zz הוא pp. כש-pp לא מופיע בטבלה בדיוק, לוקחים את zz שהערך שלו בטבלה הכי קרוב ל-pp.

למשל P(Z<1.28)=0.900P(Z<1.28)=0.900, ולכן ציון התקן שמשמאלו 90%90\% מהשטח הוא z=1.28z=1.28.

−3−2−10123
דרך הפתרון

מציאת zz לפי הסתברות

1. מתרגמים את הנתון לשטח משמאל ל-zz:

•נתון שטח pp משמאל: משתמשים ב-pp.

•נתון שטח pp מימין: השטח משמאל הוא 1−p1-p.

2. מחפשים את השטח בתוך הטבלה (או את הערך הכי קרוב אליו).

3. קוראים את zz: השורה נותנת את zz עד הספרה הראשונה אחרי הנקודה (כולל הסימן), והעמודה נותנת את הספרה השנייה.

שים לב

בדיקה עצמית: שטח משמאל שקטן מ-0.50.5 נותן zz שלילי, ושטח משמאל שגדול מ-0.50.5 נותן zz חיובי. שטח 0.50.5 נותן z=0z=0.

שים לב

אחוז הופכים קודם לשבר: 2.5%2.5\% הם 0.0250.025.

דוגמה - שטח נתון משמאל ושטח נתון מימין

ZZ הוא ציון תקן בהתפלגות נורמלית סטנדרטית.

א. מצאו את zz שעבורו P(Z<z)=0.9P(Z<z)=0.9.

ב. מצאו את zz שעבורו P(Z>z)=0.025P(Z>z)=0.025.

פתרון

מחפשים בתוך הטבלה את השטח משמאל ל-zz.

1. א: השטח משמאל הוא 0.90.9. בטבלה מופיע 0.9000.900 בשורה 1.21.2 ובעמודה 88, ולכן z=1.28z=1.28.

2. ב: השטח מימין הוא 0.0250.025, ולכן השטח משמאל הוא 1−0.025=0.9751-0.025=0.975.

3. בטבלה מופיע 0.9750.975 בשורה 1.91.9 ובעמודה 66, ולכן z=1.96z=1.96.

4. בדיקה: בשני הסעיפים השטח משמאל גדול מ-0.50.5, ו-zz אכן חיובי.

תשובה

א. z=1.28z=1.28. ב. z=1.96z=1.96.

שאלות פתוחות על מציאת ציון התקן המתאים להסתברות נתונה

4. מציאת ערך גולמי לפי אחוז נתון

ערך גולמי לפי אחוז

לפעמים יודעים איזה חלק מהאוכלוסייה נמצא מתחת לערך מסוים, ורוצים לדעת מה הערך עצמו. למשל: מה המשקל שמתחתיו נמצאים 9%9\% מהתינוקות? הערך הזה נקרא ערך גולמי, כדי להבדיל אותו מציון התקן שלו.

במדויק: הערך הגולמי שמתחתיו נמצא חלק pp מהאוכלוסייה (כאשר 0<p<10<p<1) הוא x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S, כאשר zz הוא ציון התקן שעבורו P(Z<z)=pP(Z<z)=p.

אורך החיים של סוללות מתפלג נורמלית עם ממוצע 200200 שעות וסטיית תקן 1515 שעות. 2%2\% מהסוללות, אלה שאורך החיים שלהן הקצר ביותר, נמצאות (בערך) משמאל ל-169.25169.25 שעות.

155170185200215230245

מציון תקן לערך גולמי

מנוסחת ציון התקן z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S} מקבלים:

x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S
דרך הפתרון

מציאת ערך גולמי לפי אחוז

כשנתון אחוז מהאוכלוסייה ומחפשים את הערך שמפריד אותו:

1. מתרגמים לשטח משמאל: "pp הנמוכים ביותר" זה שטח pp משמאל. "pp הגבוהים ביותר" זה שטח 1−p1-p משמאל.

2. מוצאים בטבלה את zz המתאים.

3. מחשבים x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S.

שים לב

כש-zz שלילי, הערך יוצא מתחת לממוצע. בדיקה: "הנמוכים ביותר" צריכים לתת x<xˉx<\bar{x} כשהאחוז קטן מ-50%50\%.

דוגמה - הנמוכים ביותר מול הגבוהים ביותר

אורך החיים של סוללות מתפלג נורמלית עם ממוצע 200200 שעות וסטיית תקן 1515 שעות.

א. 2%2\% מהסוללות, אלה שאורך החיים שלהן הקצר ביותר, נחשבות פגומות. מצאו את אורך החיים שמתחתיו סוללה נחשבת פגומה.

ב. 10%10\% מהסוללות, אלה שאורך החיים שלהן הארוך ביותר, מקבלות תו איכות. מהו אורך החיים הקצר ביותר של סוללה עם תו איכות?

פתרון

נתון: xˉ=200\bar{x}=200, S=15S=15. המטרה: שני ערכים גולמיים.

1. א: השטח משמאל לערך הוא 0.020.02. בטבלה P(Z<−2.05)=0.0202P(Z<-2.05)=0.0202 ו-P(Z<−2.06)=0.0197P(Z<-2.06)=0.0197. הקרוב ביותר ל-0.020.02 הוא 0.02020.0202, ולכן z=−2.05z=-2.05.

2. x=200+(−2.05)⋅15=200−30.75=169.25x=200+(-2.05)\cdot15=200-30.75=169.25.

3. ב: 10%10\% הגבוהים ביותר נמצאים מימין לערך, ולכן השטח משמאל לו הוא 1−0.1=0.91-0.1=0.9. בטבלה P(Z<1.28)=0.900P(Z<1.28)=0.900, ולכן z=1.28z=1.28.

4. x=200+1.28⋅15=200+19.2=219.2x=200+1.28\cdot15=200+19.2=219.2.

תשובה

א. 169.25169.25 שעות. ב. 219.2219.2 שעות.

שאלות פתוחות על מציאת ערך גולמי לפי אחוז נתון

5. מציאת הממוצע או סטיית התקן

ממוצע או סטיית תקן חסרים

בנוסחה x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S יש ארבעה גדלים. אם יודעים ערך אחד ואת האחוז שמתחתיו, אפשר למצוא את zz מהטבלה. אז נשאר נעלם אחד: הממוצע או סטיית התקן.

במדויק: כשנתונים ערך xx, החלק של האוכלוסייה שמתחתיו (או מעליו), ואחד מהגדלים xˉ\bar{x} או SS, מוצאים את zz מהטבלה ומציבים ב-x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S. מקבלים משוואה עם נעלם אחד, ופותרים אותה. כדי למצוא את SS צריך z≠0z\ne0, כלומר ערך שאינו הממוצע.

ערך שמתחתיו בדיוק 50%50\% מהאוכלוסייה הוא הממוצע, כי העקומה סימטרית ביחס לממוצע. ממנו אי אפשר למצוא את סטיית התקן. כדי למצוא את SS צריך ערך אחר: למשל, כשהממוצע 6060 ו-69.2%69.2\% מתחת ל-6363, ציון התקן של 6363 הוא 0.50.5, ולכן S=6S=6.

42485460667278

מציאת SS או xˉ\bar{x} כש-zz ידוע

הנעלםהנוסחה
סטיית התקןS=x−xˉzS=\frac{x-\bar{x}}{z}
הממוצעxˉ=x−z⋅S\bar{x}=x-z\cdot S

את SS אפשר למצוא רק כש-z≠0z\ne0, כלומר מערך שאינו הממוצע.

דרך הפתרון

מציאת הממוצע או סטיית התקן

כשנתון ערך xx והאחוז שמתחתיו או מעליו:

1. מתרגמים לשטח משמאל ל-xx (אם נתון אחוז מעל, מחסירים מ-11).

2. מוצאים בטבלה את zz של xx.

3. מציבים ב-x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S ופותרים את הנעלם.

שים לב

אם 50%50\% מהאוכלוסייה מתחת לערך מסוים, הערך הזה הוא הממוצע (וגם החציון).

שים לב

סטיית התקן תמיד חיובית. אם יצאה שלילית, כנראה טעות בסימן של zz: ערך מתחת לממוצע מקבל zz שלילי.

דוגמה א - מציאת סטיית התקן כשנתון אחוז מעל ערך

הציונים במבחן מתפלגים נורמלית. הציון הממוצע הוא 6060. 30.8%30.8\% מהנבחנים קיבלו ציון גבוה מ-6363. מצאו את סטיית התקן.

פתרון

נתון: xˉ=60\bar{x}=60, ו-30.8%30.8\% מעל 6363. המטרה: SS.

1. השטח משמאל ל-6363: 1−0.308=0.6921-0.308=0.692.

2. בטבלה P(Z<0.5)=0.692P(Z<0.5)=0.692, ולכן ציון התקן של 6363 הוא z=0.5z=0.5.

3. מציבים: 63=60+0.5⋅S63=60+0.5\cdot S, ולכן 0.5S=30.5S=3 ו-S=6S=6.

תשובה

S=6S=6

דוגמה ב - מציאת הממוצע כשנתונה סטיית התקן

הציונים במבחן כניסה מתפלגים נורמלית, וסטיית התקן היא 55. 93.3%93.3\% מהנבחנים קיבלו ציון נמוך מ-77.577.5. מצאו את הציון הממוצע.

פתרון

נתון: S=5S=5, ו-93.3%93.3\% מתחת ל-77.577.5. המטרה: xˉ\bar{x}.

1. השטח משמאל ל-77.577.5 הוא 0.9330.933. בטבלה P(Z<1.5)=0.933P(Z<1.5)=0.933, ולכן z=1.5z=1.5.

2. מציבים: 77.5=xˉ+1.5⋅5=xˉ+7.577.5=\bar{x}+1.5\cdot5=\bar{x}+7.5.

3. לכן xˉ=77.5−7.5=70\bar{x}=77.5-7.5=70.

תשובה

xˉ=70\bar{x}=70

שאלות פתוחות על מציאת הממוצע או סטיית התקן

6. מציאת הממוצע וסטיית התקן משני נתונים

שני נעלמים, שני נתונים

כשגם הממוצע וגם סטיית התקן לא ידועים, נתון אחד לא מספיק. צריך שני ערכים, ולכל אחד מהם את האחוז שמתחתיו או מעליו (או את ציון התקן שלו).

במדויק: אם ידועים שני ערכים שונים x1x_1 ו-x2x_2 וציוני התקן שלהם z1z_1 ו-z2z_2 (מהטבלה או מהנתונים), אז x1=xˉ+z1Sx_1=\bar{x}+z_1S ו-x2=xˉ+z2Sx_2=\bar{x}+z_2S. זו מערכת של שתי משוואות עם שני נעלמים, xˉ\bar{x} ו-SS, ויש לה פתרון אחד.

כשאותו אחוז נמצא מתחת לערך אחד ומעל ערך אחר, שני הערכים נמצאים במרחק שווה מהממוצע, כי העקומה סימטרית. למשל 6.7%6.7\% מתחת ל-4848 ו-6.7%6.7\% מעל 7272:

36445260687684
36445260687684
דרך הפתרון

מציאת הממוצע וסטיית התקן

כשנתונים שני ערכים והאחוזים שלהם:

1. לכל ערך מוצאים בטבלה את ציון התקן שלו (z1z_1, z2z_2).

2. כותבים x1=xˉ+z1Sx_1=\bar{x}+z_1S ו-x2=xˉ+z2Sx_2=\bar{x}+z_2S.

3. מחסירים את המשוואות: x2−x1=(z2−z1)Sx_2-x_1=(z_2-z_1)S, ומוצאים את SS.

4. מציבים את SS באחת המשוואות ומוצאים את xˉ\bar{x}.

אותו אחוז בשני הקצוות

אם החלק שמתחת ל-aa שווה לחלק שמעל bb, אז הממוצע באמצע: xˉ=a+b2\bar{x}=\frac{a+b}{2}. אחר כך מוצאים את SS מאחד הערכים, כמו כשהממוצע ידוע.

שים לב

אם נתונים ציוני התקן עצמם, לא צריך את הטבלה: מציבים אותם ישר במשוואות.

שים לב

בדיקה: מציבים את xˉ\bar{x} ואת SS שיצאו בשתי המשוואות. שתיהן צריכות להתקיים.

דוגמה א - שני אחוזים שונים: מערכת משוואות

משקלי התפוחים במטע מתפלגים נורמלית. 15.9%15.9\% מהתפוחים שוקלים פחות מ-4040 גרם, ו-2.27%2.27\% מהתפוחים שוקלים יותר מ-7070 גרם. מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן של משקלי התפוחים.

פתרון

נתון: 15.9%15.9\% מתחת ל-4040, ו-2.27%2.27\% מעל 7070. המטרה: xˉ\bar{x} ו-SS.

1. ל-4040: השטח משמאל 0.1590.159. בטבלה P(Z<−1)=0.159P(Z<-1)=0.159, ולכן z1=−1z_1=-1.

2. ל-7070: השטח משמאל 1−0.0227=0.97731-0.0227=0.9773. בטבלה P(Z<2)=0.9773P(Z<2)=0.9773, ולכן z2=2z_2=2.

3. המשוואות: 40=xˉ−S40=\bar{x}-S ו-70=xˉ+2S70=\bar{x}+2S.

4. מחסירים: 30=3S30=3S, ולכן S=10S=10.

5. מציבים: xˉ=40+10=50\bar{x}=40+10=50. בדיקה: 50+2⋅10=7050+2\cdot10=70.

תשובה

xˉ=50\bar{x}=50 גרם, S=10S=10 גרם.

דוגמה ב - אותו אחוז בשני הקצוות: הממוצע באמצע

הזמן שלוקח לתלמידים לפתור חידה מתפלג נורמלית. 6.7%6.7\% מהתלמידים פותרים אותה בפחות מ-4848 שניות, ו-6.7%6.7\% פותרים אותה ביותר מ-7272 שניות. מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן.

פתרון

נתון: אותו אחוז, 6.7%6.7\%, מתחת ל-4848 ומעל 7272. המטרה: xˉ\bar{x} ו-SS.

1. העקומה סימטרית ביחס לממוצע, ולכן הממוצע באמצע: xˉ=48+722=60\bar{x}=\frac{48+72}{2}=60.

2. ל-4848: השטח משמאל 0.0670.067. בטבלה P(Z<−1.5)=0.067P(Z<-1.5)=0.067, ולכן z=−1.5z=-1.5.

3. מציבים: 48=60−1.5S48=60-1.5S, ולכן 1.5S=121.5S=12 ו-S=8S=8.

תשובה

xˉ=60\bar{x}=60 שניות, S=8S=8 שניות.

שאלות פתוחות על מציאת הממוצע וסטיית התקן משני נתונים

7. מאחוזים למספר פרטים באוכלוסייה ולהפך

מאחוז למספר פרטים

הטבלה נותנת חלק יחסי. כשידוע כמה פרטים יש באוכלוסייה, אפשר לדעת בערך כמה מהם נמצאים בתחום מסוים. ואפשר גם הפוך: ממספר הפרטים בתחום לגודל האוכלוסייה כולה.

במדויק: אם באוכלוסייה יש NN פרטים, והחלק היחסי של התחום הוא pp, מספר הפרטים בתחום הוא בערך N⋅pN\cdot p. מעגלים למספר שלם, כי מספר פרטים הוא מספר שלם.

מספר פרטים וגודל האוכלוסייה

מה מחפשיםהנוסחה
מספר הפרטים בתחוםN⋅pN\cdot p
גודל האוכלוסייה NNמספר הפרטים בתחום חלקי pp
החלק היחסי ppמספר הפרטים בתחום חלקי NN
דרך הפתרון

מספר פרטים בתחום

כשנתון גודל האוכלוסייה NN ותחום של ערכים:

1. מוצאים את ההסתברות pp של התחום (ציון תקן וטבלה).

2. כופלים: N⋅pN\cdot p.

3. מעגלים למספר שלם, וכותבים "בערך".

דרך הפתרון

ממספר פרטים לערך

כשנתון כמה פרטים נמצאים בתחום:

- מחפשים את NN: מוצאים את pp של התחום מהטבלה, ומחלקים את מספר הפרטים ב-pp.

- מחפשים את גבול התחום: מחלקים את מספר הפרטים ב-NN ומקבלים pp. אחר כך מוצאים ערך גולמי לפי pp.

שים לב

מעגלים רק בסוף. אם מעגלים את pp לפני הכפל באוכלוסייה גדולה, התשובה יכולה לזוז בכמה פרטים.

דוגמה א - מגודל האוכלוסייה למספר הפרטים בתחום

1,2001{,}200 תלמידים נבחנו במבחן. הציונים מתפלגים נורמלית עם ממוצע 7070 וסטיית תקן 88. כמה תלמידים (בערך) קיבלו ציון גבוה מ-8282?

פתרון

נתון: N=1200N=1200, xˉ=70\bar{x}=70, S=8S=8. המטרה: מספר התלמידים מעל 8282.

1. ציון התקן של 8282: z=82−708=1.5z=\frac{82-70}{8}=1.5.

2. מהטבלה P(Z<1.5)=0.933P(Z<1.5)=0.933, ולכן p=P(X>82)=1−0.933=0.067p=P(X>82)=1-0.933=0.067.

3. מספר התלמידים: 1200⋅0.067=80.41200\cdot0.067=80.4, כלומר בערך 8080.

תשובה

בערך 8080 תלמידים.

דוגמה ב - ממספר הפרטים בתחום לגודל האוכלוסייה

בתחרות קפיצה לרוחק התוצאות התפלגו נורמלית עם ממוצע 4.64.6 מטרים וסטיית תקן 0.40.4 מטרים. המשתתפים שקפצו יותר מ-5.245.24 מטרים זכו במדליה. 2727 משתתפים זכו במדליה. כמה משתתפים (בערך) התחרו?

פתרון

נתון: xˉ=4.6\bar{x}=4.6, S=0.4S=0.4, ו-2727 משתתפים מעל 5.245.24. המטרה: NN.

1. ציון התקן של 5.245.24: z=5.24−4.60.4=1.6z=\frac{5.24-4.6}{0.4}=1.6.

2. מהטבלה P(Z<1.6)=0.945P(Z<1.6)=0.945, ולכן p=1−0.945=0.055p=1-0.945=0.055.

3. 2727 משתתפים הם חלק 0.0550.055 מכולם: N⋅0.055=27N\cdot0.055=27.

4. N=270.055≈490.9N=\frac{27}{0.055}\approx490.9, כלומר בערך 491491.

תשובה

בערך 491491 משתתפים.

שאלות פתוחות על מאחוזים למספר פרטים באוכלוסייה ולהפך

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.