תזכורת: נגזרת, עלייה וירידה
בנושא הקודם למדנו לגזור פונקציה רציונלית. הנגזרת אומרת לנו מה השיפוע של הגרף בכל נקודה, ולכן גם לאן הגרף הולך: למעלה או למטה.
במדויק: הוא שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה . בתחום (קטע) שבו הפונקציה עולה, ובתחום שבו היא יורדת. נקודה פנימית בתחום ההגדרה שבה היא רק נקודה חשודה לקיצון: היא נקודת מקסימום אם הסימן של מתחלף בה מ- ל-, ונקודת מינימום אם הוא מתחלף מ- ל-. אם הסימן לא מתחלף, אין בה קיצון.
חקירת פונקציה
עד עכשיו מצאנו כל תכונה של פונקציה רציונלית לחוד: תחום, אסימפטוטות, חיתוך עם הצירים, עלייה וירידה. בנושא הזה מחברים את כולן לתמונה אחת: הסקיצה של הגרף.
במדויק: חקירת פונקציה היא מציאה של תחום ההגדרה, האסימפטוטות המאונכות לצירים, נקודות החיתוך עם הצירים, תחומי העלייה והירידה, נקודות הקיצון וסוגן, ותחומי החיוביות והשליליות. בסוף מסרטטים סקיצה של הגרף שמתאימה לכל התכונות האלה.
הנושא בנוי מארבעה שלבים: חקירה מלאה וסקיצה; קריאה של גרף מתוך גרף פונקציית הנגזרת ולהפך; פונקציה עם פרמטר אחד שמוצאים מנתון; ופונקציה שנבנתה מפונקציה שכבר חקרנו בעזרת הזזה, שיקוף, מתיחה או ערך מוחלט. בבגרות של 4 יח"ל המונה והמכנה הם ממעלה 2 לכל היותר.
1. חקירה מלאה וסרטוט סקיצה
חקירה מלאה וסקיצה
חקירה מלאה היא רשימת שאלות קבועה על הפונקציה. כל שאלה נותנת חלק מהתמונה: איפה הפונקציה לא מוגדרת, לאן הגרף בורח, איפה הוא חותך את הצירים, ואיפה הוא עולה ויורד. אם עובדים לפי הסדר, הסקיצה כמעט מציירת את עצמה.
במדויק: סקיצה של גרף הפונקציה היא סרטוט שמראה את כל מה שמצאנו בחקירה: האסימפטוטות (בקו מקווקו), נקודות החיתוך עם הצירים ונקודות הקיצון, וכיוון הגרף (עולה או יורד) בכל תחום. סקיצה לא חייבת להיות מדויקת בקנה מידה, אבל אסור שתסתור אף תכונה שמצאנו.
למה הסדר חשוב: תחום ההגדרה קובע אילו נקודות אסור להציב. הנקודות שמחוץ לתחום (האסימפטוטות האנכיות) נכנסות לטבלת הסימנים של , כי שם הגרף נקטע והסימן יכול להשתנות. לכן מתחילים תמיד בתחום ההגדרה, ומסיימים בסקיצה.
למשל, הסקיצה של : אסימפטוטות ו-, ונקודת מקסימום שהיא גם החיתוך היחיד עם הצירים.
שלבי החקירה המלאה (לפי הסדר)
כשצריך לחקור פונקציה רציונלית :
1. תחום הגדרה: כל שבו המכנה שונה מ-.
2. אסימפטוטות אנכיות: ב- שבו המכנה מתאפס והמונה לא.
3. אסימפטוטה אופקית: לפי מעלות המונה והמכנה (כלל המעלות).
4. נקודות חיתוך עם הצירים: עם ציר ה- מציבים (אם בתחום). עם ציר ה- פותרים , כלומר מונה .
5. נגזרת: מחשבים ופותרים . מקבלים נקודות חשודות לקיצון.
6. טבלת סימנים של : שמים בה את הנקודות החשודות ואת הנקודות שמחוץ לתחום ההגדרה. ממנה קוראים תחומי עלייה וירידה, וסוג כל קיצון. את שיעור ה- של הקיצון מוצאים בהצבה ב-.
7. תחומי חיוביות ושליליות: מנקודות החיתוך עם ציר ה- והאסימפטוטות האנכיות (או מהסקיצה).
8. סקיצה: קודם אסימפטוטות בקו מקווקו, אחר כך הנקודות, ואז מחברים לפי העלייה והירידה.
שוכחים את האסימפטוטה בטבלת הסימנים. אם שמים בטבלה רק את הנקודות שבהן , מחברים תחומים שהאסימפטוטה מפרידה ביניהם. גם כשהסימן לא משתנה, כותבים שני תחומים נפרדים: "יורדת ב- וב-", ולא "יורדת לכל ".
מסיקים קיצון רק מ-. הנקודה חשודה בלבד. סוג הקיצון (ואם יש קיצון בכלל) נקבע רק בטבלת הסימנים: מ-+ ל-− זה מקסימום, מ-− ל-+ זה מינימום.
אסימפטוטה אופקית: כלל המעלות
משווים את המעלה הגבוהה ביותר של במונה ובמכנה:
•מעלת המונה קטנה ממעלת המכנה: אסימפטוטה אופקית .
•המעלות שוות: אסימפטוטה אופקית , כאשר המקדם המוביל במונה ו- המקדם המוביל במכנה. למשל ב-: .
•מעלת המונה גדולה ממעלת המכנה: אין אסימפטוטה אופקית.
התנהגות הגרף ליד אסימפטוטה אנכית
ליד אסימפטוטה אנכית הגרף עולה ל- או יורד ל-, ובכל צד בנפרד.
איך יודעים לאן? מציבים מספר קרוב ל- מכל צד (או קוראים מטבלת חיוביות ושליליות): חיובית ליד - הגרף עולה למעלה. שלילית - הגרף יורד למטה.
בדיקה עצמית לסקיצה: כל נקודה שחישבתם חייבת להיות על הגרף, והגרף לא חותך אסימפטוטה אנכית. ערך המקסימום יכול להיות קטן מערך המינימום, כשהם בשני צדדים של אסימפטוטה. למשל ב-: מקסימום ומינימום . זו לא טעות.
דוגמה - מעלת המונה גבוהה: אין אסימפטוטה אופקית
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטות של הפונקציה המאונכות לצירים.
ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.
ג. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן. מצאו את תחומי העלייה והירידה.
ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה.
ה. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקציה.
1. סעיף א: המכנה מתאפס ב-. התחום: . ב- המונה שווה , לכן אסימפטוטה אנכית.
מעלת המונה (2) גדולה ממעלת המכנה (1), לכן אין אסימפטוטה אופקית.
2. סעיף ב: , נקודה . כאשר , כלומר . נקודות ו-.
3. סעיף ג - נגזרת: . כאשר או .
4. טבלת סימנים (המכנה חיובי, הסימן לפי ):
ו-. מקסימום , מינימום .
עולה: או . יורדת: או .
5. סעיף ד - סקיצה: משמאל לאסימפטוטה הגרף עולה עד ויורד ל-. מימין הוא יורד מ- עד ועולה.
6. סעיף ה: נקודות החלוקה הן , (אפסים) ו- (אסימפטוטה). בודקים סימן בכל תחום: , , , .
חיובית: או . שלילית: או .
א. ; אסימפטוטה , אין אופקית. ב. , . ג. מקסימום , מינימום ; עולה או , יורדת או . ה. חיובית: או . שלילית: או .
2. הקשר בין גרף הפונקציה לגרף הנגזרת
גרף פונקציית הנגזרת
הנגזרת היא השיפוע של גרף בכל נקודה. לכן גרף לא מראה כמה גבוה גרף , אלא לאן הוא הולך: איפה שגרף מעל ציר ה-, גרף עולה; איפה שהוא מתחת לציר, גרף יורד; ואיפה שהוא חותך את הציר ומחליף סימן, לגרף יש נקודת קיצון.
במדויק: גרף פונקציית הנגזרת הוא הגרף של . לכל בתחום ההגדרה של , הגובה של גרף בנקודה שבה שווה לשיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה . בפונקציה רציונלית, מוגדרת בדיוק באותו תחום כמו .
בסרטוט: (קו רציף) והנגזרת (קו מקווקו). גרף חותך את ציר ה- ב- וב-, בדיוק בשיעורי ה- של נקודות הקיצון ו- של . לשתי הפונקציות אותה אסימפטוטה אנכית . האסימפטוטה האופקית שייכת רק לגרף .
קריאת מתוך גרף
- (גרף מעל ציר ה-): עולה.
- (גרף מתחת לציר ה-): יורדת.
•גרף חותך את ציר ה- מ-+ ל-−: נקודת מקסימום של .
•גרף חותך את ציר ה- מ-− ל-+: נקודת מינימום של .
- הוא שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה .
קוראים בגרף את הגובה של . הנקודה הגבוהה ביותר של גרף היא לא המקסימום של . היא המקום שבו עולה הכי תלול. המקסימום של נמצא איפה שגרף חותך את ציר ה- מ-+ ל-−.
מבלבלים בין " חיובית" ל" חיובית". אומר ש- עולה, לא שהיא מעל ציר ה-. פונקציה יכולה לעלות כשכל הגרף שלה מתחת לציר.
קריאת מתוך גרף
•בתחום שבו עולה, . בתחום שבו יורדת, .
•בנקודת קיצון של מתקיים , וגרף חותך שם את ציר ה-.
•בפונקציה רציונלית, לגרף יש אותן אסימפטוטות אנכיות כמו לגרף .
איך מזהים בבגרות איזה גרף הוא : מחפשים את נקודות הקיצון של גרף אחד, ובודקים אם הגרף השני חותך שם את ציר ה-. אם כן, הגרף השני הוא הנגזרת. תמיד בודקים גם את הכיוון ההפוך כדי לשלול אותו.
מה גרף לא מראה
גרף לא נותן את ערכי . לפונקציות ו- יש אותה נגזרת. כדי לדעת את שיעור ה- של נקודה על גרף , צריך נתון נוסף או את הפונקציה עצמה.
דוגמה א - נתון רק גרף הנגזרת: עלייה, ירידה וקיצון
היא פונקציה רציונלית המוגדרת לכל . בסרטוט שלפניך גרף פונקציית הנגזרת . גרף הנגזרת חותך את ציר ה- ב- וב-, ויש לו אסימפטוטה אנכית .
מצאו את תחומי העלייה והירידה של , ואת שיעורי ה- של נקודות הקיצון של וסוגן.
1. נתון ומטרה: נתון גרף בלבד. צריך למצוא את תחומי העלייה והירידה של ואת נקודות הקיצון שלה.
2. קוראים את הסימן של מהגרף: מעל ציר ה- כאשר וכאשר . מתחת לציר כאשר וכאשר .
3. מתרגמים לעלייה וירידה: עולה כאשר או , ויורדת כאשר או .
4. קיצון: ב- הנגזרת עוברת מ-+ ל-−, לכן מקסימום. ב- היא עוברת מ-− ל-+, לכן מינימום.
5. ב- אין קיצון: לא בתחום ההגדרה. שם יש אסימפטוטה אנכית, גם של .
עולה: או . יורדת: או . מקסימום ב-, מינימום ב-.
דוגמה ב - זיהוי איזה משני הגרפים הוא גרף הנגזרת
נתונה הפונקציה . בסרטוט שלפניך שני גרפים, I ו-II. אחד מהם הוא גרף והשני הוא גרף .
א. קבעו איזה גרף הוא גרף ואיזה הוא גרף . נמקו.
ב. מצאו את ערכי שבהם הפונקציה חיובית ויורדת.
ג. מצאו את משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה .
1. סעיף א: , ו-. גרף II עובר דרך וחותך את ציר ה- ב-, לכן II הוא גרף .
בדיקה בעזרת הקשר: לגרף II יש מינימום ב-, וגרף I חותך את ציר ה- בדיוק ב-, מ-− ל-+. משמאל ל- גרף II יורד וגרף I מתחת לציר. מימין הוא עולה וגרף I מעל הציר. לכן I הוא גרף .
(בכיוון ההפוך זה לא עובד: גרף II חותך את ציר ה- ב-, אבל לגרף I אין קיצון בנקודות האלה.)
2. אלגברית: . אכן מתאפסת רק ב-.
3. סעיף ב: יורדת כאשר , כלומר . חיובית כאשר , כלומר או . שני התנאים יחד: .
4. סעיף ג: ו-. המשיק: , כלומר .
א. I הוא גרף , II הוא גרף . ב. . ג. .
3. מציאת פרמטר על סמך נתון
פונקציה עם פרמטר
לפעמים בפונקציה יש אות נוספת, למשל . האות היא מספר קבוע שעדיין לא יודעים. השאלה נותנת נתון אחד, ובעזרתו מוצאים את .
במדויק: פרמטר הוא אות שמייצגת מספר קבוע אחד (לא משתנה כמו ), שהערך שלו לא ידוע בהתחלה ונקבע מהנתון (לפעמים הנתון נותן יותר מערך אפשרי אחד, ואז בודקים כל ערך). בשאלה יש פרמטר אחד בלבד. אחרי שמציבים את הערך שלו, מקבלים פונקציה עם מספרים, וחוקרים אותה כרגיל.
לפני שפותרים, שואלים: על מה הנתון מדבר? נתון על נקודה בגרף משתמש ב-. נתון על קיצון, שיפוע או משיק משתמש ב-. נתון על אסימפטוטה משתמש במכנה או במעלות.
תרגום נתון למשוואה
•הגרף עובר דרך הנקודה : .
•לפונקציה יש קיצון ב-: .
•שיפוע המשיק ב- הוא (או: המשיק מקביל לישר ): .
•ערך הקיצון ב- הוא : גם וגם .
•אסימפטוטה אנכית : המכנה מתאפס ב- והמונה לא.
•אסימפטוטה אופקית (מעלות שוות): מנת המקדמים המובילים שווה .
מציבים בפונקציה במקום בנגזרת. "קיצון ב-" לא אומר . הוא אומר . ו"משיק מקביל לישר" נותן את השיפוע, כלומר נתון על , לא על .
אחרי שמוצאים את הפרמטר
כשמצאתם את ערך הפרמטר:
1. מציבים את הפרמטר וכותבים את הפונקציה עם מספרים.
2. בודקים שהנתון באמת מתקיים. למשל, מ- יוצאת רק נקודה חשודה: בטבלת סימנים מוודאים שיש שם קיצון, ומהסוג הנכון.
3. ממשיכים בחקירה הרגילה לפי השלבים.
מניחים את סוג הקיצון בלי לבדוק. הסימן של הפרמטר יכול להפוך את הטבלה. למשל ב-: כש- יש מקסימום ב-, וכש- יש שם מינימום. לכן קובעים סוג קיצון רק מטבלת סימנים.
בדיקה עצמית: אחרי שמצאתם את הפרמטר, הציבו אותו ובדקו את הנתון המקורי (למשל, חשבו שוב את ). זה לוקח חצי דקה ותופס טעויות חישוב לפני שהן מתגלגלות לכל שאר הסעיפים.
דוגמה א - נתון שיעור ה- של הקיצון: משוואה ב-
נתונה הפונקציה , כאשר הוא פרמטר. לפונקציה יש נקודת קיצון שבה .
א. מצאו את .
ב. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן.
1. נתון ומטרה: לפונקציה יש קיצון ב-. צריך למצוא את , ואחר כך את נקודות הקיצון וסוגן.
2. נגזרת עם הפרמטר: .
3. תרגום הנתון: קיצון ב-, לכן : , ומכאן .
4. מציבים: ו-. נקודות חשודות: , .
5. טבלת סימנים:
6. שיעורי : ו-.
א. . ב. מקסימום , מינימום .
דוגמה ב - נתון ערך המקסימום: משוואה ב-
נתונה הפונקציה , כאשר . ערך המקסימום של הפונקציה הוא .
מצאו את , ואת נקודת המינימום של הפונקציה.
1. נתון ומטרה: , וערך המקסימום הוא . צריך למצוא את ואת נקודת המינימום.
2. נגזרת: . כאשר .
3. סוג הקיצון: המכנה חיובי, ו-. לכן הסימן הוא הסימן של :
4. תרגום הנתון: המקסימום ב-, לכן : , ומכאן .
5. מינימום: , ו-.
, נקודת מינימום .
4. חקירה בשילוב טרנספורמציות
פונקציה שנבנתה מפונקציה אחרת
כשהפונקציה נבנית מפונקציה שכבר חקרנו, לא צריך לחקור מחדש. מזיזים כל תכונה של יחד עם הגרף: נקודות קיצון, אסימפטוטות ותחומי עלייה וירידה. בסוף בודקים נקודה אחת בהצבה, כדי לוודא שהזזנו לכיוון הנכון.
במדויק: אומרים ש- מתקבלת מ- בפעולות על פונקציה אם הוא אחד מאלה: (הזזה אנכית), (הזזה אופקית), או (שיקוף ביחס לציר ה- או לציר ה-), עם (מתיחה או כיווץ אנכי), (ערך מוחלט), או כמה מהפעולות האלה בזו אחר זו.
מה משתנה ומה לא: הזזה אנכית לא משנה את הנגזרת. לכן שיעורי ה- של נקודות הקיצון וסוגן נשארים, ורק שיעורי ה- זזים ב-. שיקוף ביחס לציר ה- () הופך כל עלייה לירידה, ולכן מקסימום הופך למינימום.
בסרטוט: (קו מקווקו) ו- (קו רציף). האסימפטוטות האנכיות נשארו, האופקית ירדה מ- ל-, והמקסימום עבר ל-.
טרנספורמציות: מה קורה לכל תכונה
מזיזים לכיוון ההפוך. ב- הגרף זז ימינה ב-, לא שמאלה. בדיקה מהירה: אם ל- יש אסימפטוטה ב-, אז לא מוגדרת כאשר , כלומר ב-.
סוג הקיצון ותחומי העלייה והירידה
- הזזות ומתיחה אנכית (): סוג הקיצון נשאר. תחומי העלייה והירידה זזים יחד עם הגרף.
- : מקסימום הופך למינימום ולהפך. עלייה הופכת לירידה ולהפך.
- : סוג הקיצון נשאר, אבל עלייה הופכת לירידה (הגרף "מתהפך" ימינה-שמאלה).
- : בכל נקודה שבה (גם כשהגרף רק נוגע בציר), לגרף יש נקודת מינימום . בתחומים שבהם , עלייה הופכת לירידה ולהפך. נקודת קיצון של שמעל ציר ה- נשארת כמו שהיא. נקודת קיצון שמתחת לציר עוברת ל- ומחליפה סוג: מקסימום הופך למינימום ולהפך.
- שילוב של כמה פעולות: מבצעים אותן אחת אחרי השנייה על כל נקודה. למשל ב-: קודם הזזה ימינה ב-, אחר כך שיקוף.
שוכחים להחליף את סוג הקיצון בשיקוף. ב- כל מקסימום הופך למינימום. ובהזזה אנכית נקודות החיתוך עם ציר ה- לא זזות יחד עם הגרף: מוצאים אותן מחדש מ-.
גרף יכול לחצות אסימפטוטה אופקית. בשאלות "כמה נקודות חיתוך עם " בדקו תמיד גם את של האסימפטוטה: פותרים ישירות.
דוגמה - הזזה ימינה ושיקוף: מקסימום ומינימום מתחלפים
לפונקציה יש אסימפטוטה אנכית , נקודת מקסימום ונקודת מינימום . היא עולה כאשר או , ויורדת כאשר או .
נתונה הפונקציה . מצאו את האסימפטוטה האנכית של , את נקודות הקיצון שלה וסוגן, ואת תחומי העלייה והירידה. סרטטו סקיצה.
1. נתון ומטרה: נתונות התכונות של , ו-. צריך להעביר כל תכונה של ל-: קודם ההזזה, אחר כך השיקוף.
2. שלב 1 - הזזה ימינה ב- (): אסימפטוטה . מקסימום , מינימום . עולה: או . יורדת: או .
3. שלב 2 - שיקוף ביחס לציר ה- (סימן מינוס): האסימפטוטה האנכית נשארת . הופכת ל-, והופכת ממקסימום למינימום. הופכת ל-, מקסימום.
4. עלייה וירידה מתהפכות: יורדת כאשר או , ועולה כאשר או .
5. בדיקה בהצבה: , ו-. מתאים.
6. סקיצה: חיתוך עם ציר ה-: .
אסימפטוטה . מינימום , מקסימום . עולה: או . יורדת: או .