דילוג לתוכן המרכזי

סיכום פונקציות עם שורש: נגזרת וחקירה

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בפונקציות עם שורש: נגזרת וחקירה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: השורש הריבועי

את פונקציית השורש y=xy=\sqrt{x} הכרנו בכיתה י'. למשל 9=3\sqrt{9}=3, כי 32=93^2=9.

במדויק: a\sqrt{a} הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-aa. הוא מוגדר רק כאשר a≥0a\ge 0, ותמיד a≥0\sqrt{a}\ge 0. לכן −4\sqrt{-4} לא מוגדר, ו-x2\sqrt{x^2} שווה ל-xx רק כאשר x≥0x\ge 0 (כאשר x<0x<0 הוא שווה ל-−x-x).

הגרף של y=xy=\sqrt{x} מתחיל בנקודה (0,0)(0,0) ועולה ימינה. משמאל ל-00 אין גרף, כי שם השורש לא מוגדר.

-224681024(0,0)(4,2)(9,3)

פונקציות עם שורש בנושא הזה

בנושא הזה נחקור פונקציות שיש בהן שורש של פולינום: g(x)\sqrt{g(x)}, מכפלה כמו (x−3)x(x-3)\sqrt{x} ומנה כמו xx2+1\frac{x}{\sqrt{x^2+1}} או x+5x−4\frac{\sqrt{x+5}}{x-4}.

במדויק: אלה פונקציות מהצורות g(x)\sqrt{g(x)}, f(x)⋅g(x)f(x)\cdot\sqrt{g(x)}, f(x)g(x)\frac{f(x)}{\sqrt{g(x)}} ו-g(x)f(x)\frac{\sqrt{g(x)}}{f(x)}, כאשר f(x)f(x) ו-g(x)g(x) פולינומים ממעלה שנייה לכל היותר. מה שמבדיל אותן מפונקציה רציונלית הוא השורש: הוא מגביל את תחום ההגדרה, ובגללו יכולים להופיע קיצון בקצה התחום ושתי אסימפטוטות אופקיות שונות.

1. תחום הגדרה של פונקציה עם שורש במונה או במכנה

תחום ההגדרה של פונקציה עם שורש

לא כל xx אפשר להציב בפונקציה עם שורש. מתחת לשורש אסור שיהיה מספר שלילי, וכשהשורש במכנה הוא גם לא יכול להיות 00, כי אסור לחלק ב-00.

במדויק: תחום ההגדרה של פונקציה הוא קבוצת כל ערכי xx שעבורם f(x)f(x) מוגדר. בפונקציה עם שורש אלה כל ערכי xx שמקיימים את כל התנאים יחד: כל ביטוי שמתחת לשורש גדול או שווה ל-00, וכל מכנה שונה מ-00. לכן כשהשורש במכנה, הביטוי שמתחתיו חייב להיות גדול ממש מ-00.

בגרף רואים את ההבדל. y=x+3y=\sqrt{x+3} מוגדרת ב-x≥−3x\ge -3, והגרף מתחיל בנקודה (−3,0)(-3,0). y=1x+3y=\frac{1}{\sqrt{x+3}} מוגדרת רק ב-x>−3x>-3: ב-x=−3x=-3 המכנה מתאפס, ושם יש אסימפטוטה.

-4-2246-112345(-3,0)(1,2)
-4-2246-112345(1,1/2)

תנאי תחום ההגדרה

- y=g(x)y=\sqrt{g(x)}: התנאי g(x)≥0g(x)\ge 0

- y=f(x)⋅g(x)y=f(x)\cdot\sqrt{g(x)}: התנאי g(x)≥0g(x)\ge 0

- y=f(x)g(x)y=\frac{f(x)}{\sqrt{g(x)}}: התנאי g(x)>0g(x)>0

- y=g(x)h(x)y=\frac{\sqrt{g(x)}}{h(x)}: התנאים g(x)≥0g(x)\ge 0 וגם h(x)≠0h(x)\ne 0

שים לב

כותבים 36−x2≥036-x^2\ge 0 גם כשהשורש במכנה, ומכניסים לתחום את x=±6x=\pm 6. בערכים האלה המכנה מתאפס, ולכן הם לא בתחום.

דרך הפתרון

פתרון אי-שוויון ריבועי

כדי לפתור ax2+bx+c≥0ax^2+bx+c\ge 0 (או >0>0):

1. מוצאים את שורשי המשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0.

2. מסרטטים פרבולה: כש-a>0a>0 היא חיובית מחוץ לשורשים; כש-a<0a<0 היא חיובית בין השורשים.

3. באי-שוויון ≥\ge (שורש במונה) השורשים נכללים. באי-שוויון >> (שורש במכנה) הם לא נכללים.

4. אם למשוואה אין שורשים, הסימן של הביטוי קבוע: כש-a>0a>0 הוא חיובי לכל xx (למשל x2+3x^2+3).

שים לב

פותרים x2<36x^2<36 כאילו התשובה היא רק x<6x<6, ושוכחים את x>−6x>-6. סרטטו פרבולה במקום "להוציא שורש" מאי-שוויון.

שים לב

בשאלת חקירה תחום ההגדרה הוא הסעיף הראשון, וכל ההמשך נשען עליו: נקודות חיתוך, נקודות קיצון ותחומי עלייה חייבים להיות בתוך התחום. כתבו אותו בבירור לפני שממשיכים.

דוגמה א - שורש במכנה: הביטוי בתוכו חיובי ממש

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)=3x−136−x2f(x)=\frac{3x-1}{\sqrt{36-x^2}}.

פתרון

1. השורש נמצא במכנה, ולכן הביטוי שמתחתיו חייב להיות חיובי ממש: 36−x2>036-x^2>0.

2. שורשי המשוואה 36−x2=036-x^2=0 הם x=−6x=-6 ו-x=6x=6.

3. המקדם של x2x^2 שלילי, ולכן הפרבולה חיובית בין השורשים. בלי השורשים עצמם, כי שם המכנה מתאפס.

תשובה

−6<x<6-6<x<6

דוגמה ב - שורש במונה, ומכנה שמוציא ערך אחד מהתחום

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)=x2−x−6x−5f(x)=\frac{\sqrt{x^2-x-6}}{x-5}.

פתרון

1. תנאי השורש (במונה): x2−x−6≥0x^2-x-6\ge 0.

2. x2−x−6=(x+2)(x−3)x^2-x-6=(x+2)(x-3), ולכן השורשים הם x=−2x=-2 ו-x=3x=3.

3. המקדם של x2x^2 חיובי, ולכן הפרבולה חיובית מחוץ לשורשים: x≤−2x\le -2 או x≥3x\ge 3. השורשים נכללים, כי 0=0\sqrt{0}=0 מותר.

4. תנאי המכנה: x−5≠0x-5\ne 0, כלומר x≠5x\ne 5.

5. מחברים: מוציאים את x=5x=5 מהקטע x≥3x\ge 3.

תשובה

x≤−2x\le -2 או 3≤x<53\le x<5 או x>5x>5

שאלות פתוחות על תחום הגדרה של פונקציה עם שורש במונה או במכנה

2. חזרה: נגזרת של מכפלה מהצורה f(x)·√g(x)

מכפלה של פולינום בשורש

פונקציה כמו (x+2)6−x(x+2)\sqrt{6-x} היא מכפלה של שתי פונקציות: הפולינום x+2x+2 והשורש 6−x\sqrt{6-x}. גוזרים אותה בכלל המכפלה, ואת השורש גוזרים בכלל השרשרת, כמו שלמדנו בכיתה י'.

במדויק: פונקציה מהצורה f(x)⋅g(x)f(x)\cdot\sqrt{g(x)}, כאשר f(x)f(x) ו-g(x)g(x) פולינומים, מוגדרת כאשר g(x)≥0g(x)\ge 0. את הנגזרת שלה מחשבים בנקודות שבהן g(x)>0g(x)>0. בקצה התחום, שבו g(x)=0g(x)=0, נוסחת הנגזרת לא מוגדרת, כי יש בה חלוקה ב-00.

אחרי הגזירה מקבלים סכום של שני איברים. כדי לפתור f′(x)=0f'(x)=0 או לבנות טבלת סימנים, מביאים למכנה משותף 2g(x)2\sqrt{g(x)}. כך הנגזרת היא שבר אחד. המכנה חיובי, ולכן הסימן של הנגזרת נקבע לפי המונה בלבד.

נגזרת של שורש

(x)′=12x\left(\sqrt{x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x}}

(g(x))′=g′(x)2g(x)\left(\sqrt{g(x)}\right)'=\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}

הנגזרת מוגדרת רק כש-g(x)>0g(x)>0.

שים לב

שוכחים את הנגזרת הפנימית: כותבים (6−x)′=126−x\left(\sqrt{6-x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{6-x}}. הנכון: −126−x\frac{-1}{2\sqrt{6-x}}, כי הנגזרת של 6−x6-x היא −1-1.

כלל המכפלה עם שורש

(u⋅v)′=u′⋅v+u⋅v′(u\cdot v)'=u'\cdot v+u\cdot v'

(f(x)g(x))′=f′(x)g(x)+f(x) g′(x)2g(x)=2f′(x) g(x)+f(x) g′(x)2g(x)\left(f(x)\sqrt{g(x)}\right)'=f'(x)\sqrt{g(x)}+\frac{f(x)\,g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}=\frac{2f'(x)\,g(x)+f(x)\,g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}

שים לב

משווים ל-0 רק איבר אחד מתוך הסכום, לפני שמביאים למכנה משותף. קודם הופכים את הנגזרת לשבר אחד, ורק אז מאפסים את המונה.

שים לב

בדיקה עצמית לפישוט: הציבו מספר נוח בנגזרת לפני הפישוט ואחריו. ב-f(x)=(x+2)6−xf(x)=(x+2)\sqrt{6-x} עם x=0x=0: לפני הפישוט 6−226=56\sqrt{6}-\frac{2}{2\sqrt{6}}=\frac{5}{\sqrt{6}}, ואחריו 1026=56\frac{10}{2\sqrt{6}}=\frac{5}{\sqrt{6}}. אותו ערך, ולכן הפישוט נכון.

דוגמה - שורש של ביטוי ממעלה ראשונה, וחישוב f′(0)f'(0)

נתונה הפונקציה f(x)=(x+2)6−xf(x)=(x+2)\sqrt{6-x}. מצאו את f′(x)f'(x) ואת f′(0)f'(0).

פתרון

1. נגזרת השורש: הביטוי הפנימי 6−x6-x, ונגזרתו −1-1. לכן (6−x)′=−126−x\left(\sqrt{6-x}\right)'=\frac{-1}{2\sqrt{6-x}}.

2. כלל המכפלה: f′(x)=1⋅6−x+(x+2)⋅−126−xf'(x)=1\cdot\sqrt{6-x}+(x+2)\cdot\frac{-1}{2\sqrt{6-x}}.

3. מכנה משותף 26−x2\sqrt{6-x}: f′(x)=2(6−x)−(x+2)26−x=12−2x−x−226−x=10−3x26−xf'(x)=\frac{2(6-x)-(x+2)}{2\sqrt{6-x}}=\frac{12-2x-x-2}{2\sqrt{6-x}}=\frac{10-3x}{2\sqrt{6-x}}.

4. הצבה: f′(0)=1026=56=566f'(0)=\frac{10}{2\sqrt{6}}=\frac{5}{\sqrt{6}}=\frac{5\sqrt{6}}{6}.

תשובה

f′(x)=10−3x26−xf'(x)=\frac{10-3x}{2\sqrt{6-x}}, f′(0)=566f'(0)=\frac{5\sqrt{6}}{6}

שאלות פתוחות על חזרה: נגזרת של מכפלה מהצורה f(x)·√g(x)

3. נגזרת של מנה הכוללת שורש

מנה שיש בה שורש

פונקציה כמו x−2x\frac{x-2}{\sqrt{x}} או x+5x−4\frac{\sqrt{x+5}}{x-4} היא מנה, ולכן גוזרים אותה בכלל המנה. החלק הקשה הוא הפישוט: מתקבל "שבר בתוך שבר", ומפשטים אותו כשכופלים את המונה ואת המכנה באותו ביטוי.

במדויק: הפונקציה f(x)g(x)\frac{f(x)}{\sqrt{g(x)}} מוגדרת כאשר g(x)>0g(x)>0. הפונקציה g(x)h(x)\frac{\sqrt{g(x)}}{h(x)} מוגדרת כאשר g(x)≥0g(x)\ge 0 וגם h(x)≠0h(x)\ne 0, ואת הנגזרת שלה מחשבים בנקודות שבהן g(x)>0g(x)>0 וגם h(x)≠0h(x)\ne 0.

כלל המנה

(uv)′=u′⋅v−u⋅v′v2\left(\frac{u}{v}\right)'=\frac{u'\cdot v-u\cdot v'}{v^2}

כש-v=g(x)v=\sqrt{g(x)}, המכנה הוא v2=g(x)v^2=g(x).

שים לב

כותבים במכנה (g(x))2=g(x)2\left(\sqrt{g(x)}\right)^2=g(x)^2. הנכון: (g(x))2=g(x)\left(\sqrt{g(x)}\right)^2=g(x).

שים לב

הופכים את הסדר במונה וכותבים u⋅v′−u′⋅vu\cdot v'-u'\cdot v. כך הנגזרת יוצאת עם סימן הפוך, וכל טבלת הסימנים מתהפכת.

נגזרת של מנה עם שורש במכנה

(f(x)g(x))′=2f′(x) g(x)−f(x) g′(x)2g(x)g(x)\left(\frac{f(x)}{\sqrt{g(x)}}\right)'=\frac{2f'(x)\,g(x)-f(x)\,g'(x)}{2g(x)\sqrt{g(x)}}

דרך הפתרון

פישוט שבר בתוך שבר

כשבמונה של הנגזרת יש איבר עם g(x)\sqrt{g(x)} במכנה שלו:

1. כופלים את המונה ואת המכנה של כל השבר ב-2g(x)2\sqrt{g(x)} (או ב-g(x)\sqrt{g(x)}, לפי המכנה הפנימי).

2. פותחים סוגריים במונה ומכנסים איברים דומים.

שים לב

לפני שכותבים "הנגזרת מתאפסת ב-..." בודקים שהערך בתחום ההגדרה. ב-x+5x−4\frac{\sqrt{x+5}}{x-4} הפתרון x=−14x=-14 נפסל, ולפונקציה אין נקודה שבה f′(x)=0f'(x)=0.

דוגמה - שורש במונה, ופתרון f′(x)=0f'(x)=0 שלא בתחום

נתונה הפונקציה f(x)=x+5x−4f(x)=\frac{\sqrt{x+5}}{x-4}. מצאו את f′(x)f'(x). האם יש xx שבו f′(x)=0f'(x)=0?

פתרון

1. תחום: x≥−5x\ge -5 וגם x≠4x\ne 4.

2. כלל המנה: u=x+5u=\sqrt{x+5}, u′=12x+5u'=\frac{1}{2\sqrt{x+5}}, v=x−4v=x-4, v′=1v'=1.

3. f′(x)=x−42x+5−x+5(x−4)2f'(x)=\frac{\frac{x-4}{2\sqrt{x+5}}-\sqrt{x+5}}{(x-4)^2}.

4. פישוט: כופלים מונה ומכנה ב-2x+52\sqrt{x+5}: f′(x)=(x−4)−2(x+5)2(x−4)2x+5=−x−142(x−4)2x+5f'(x)=\frac{(x-4)-2(x+5)}{2(x-4)^2\sqrt{x+5}}=\frac{-x-14}{2(x-4)^2\sqrt{x+5}}.

5. f′(x)=0f'(x)=0: −x−14=0-x-14=0 נותן x=−14x=-14. הערך לא בתחום (x≥−5x\ge -5), ולכן נפסל.

6. מסקנה נוספת: בכל התחום x>−5x>-5 המונה −x−14-x-14 שלילי והמכנה חיובי, ולכן f′(x)<0f'(x)<0.

תשובה

f′(x)=−x−142(x−4)2x+5f'(x)=\frac{-x-14}{2(x-4)^2\sqrt{x+5}}. אין xx שבו f′(x)=0f'(x)=0; הנגזרת שלילית בכל מקום שבו היא מוגדרת.

שאלות פתוחות על נגזרת של מנה הכוללת שורש

4. אסימפטוטות של פונקציות עם שורש

אסימפטוטות של פונקציה עם שורש

יש גרפים שמתקרבים לישר מסוים יותר ויותר. ישר כזה נקרא אסימפטוטה. כשהשורש במכנה, האסימפטוטה האנכית נמצאת בדרך כלל בקצה של תחום ההגדרה, ולכן הגרף מתקרב אליה מצד אחד בלבד.

במדויק: הישר x=ax=a הוא אסימפטוטה אנכית של ff אם כש-xx מתקרב ל-aa (מימין או משמאל), f(x)f(x) שואף ל-∞\infty או ל-−∞-\infty. הישר y=cy=c הוא אסימפטוטה אופקית של ff אם כש-x→∞x\to\infty או כש-x→−∞x\to-\infty, f(x)f(x) שואף ל-cc. לכל צד יכולה להיות אסימפטוטה אופקית משלו, ואת האסימפטוטה האופקית הגרף יכול לחתוך.

למה השורש משנה את האסימפטוטה האופקית? כש-xx רחוק מאוד מ-00, הביטוי x2+4\sqrt{x^2+4} קרוב מאוד ל-x2\sqrt{x^2}. כש-x>0x>0 זה xx, וכש-x<0x<0 זה −x-x (מספר חיובי). השורש תמיד חיובי, אבל xx חיובי בצד ימין ושלילי בצד שמאל. לכן ל-2xx2+4\frac{2x}{\sqrt{x^2+4}} יש את y=2y=2 כש-x→∞x\to\infty ואת y=−2y=-2 כש-x→−∞x\to-\infty.

-10-8-6-4-2246810-22

אסימפטוטה אנכית

הישר x=ax=a הוא אסימפטוטה אנכית כש-aa מאפס את המכנה והמונה לא מתאפס ב-aa, והפונקציה מוגדרת ליד aa (לפחות מצד אחד).

קצה תחום של שורש במונה (למשל x=6x=6 ב-(x+2)6−x(x+2)\sqrt{6-x}) הוא נקודה על הגרף, לא אסימפטוטה.

שים לב

מסמנים אסימפטוטה אנכית בקצה תחום של שורש במונה, למשל x=6x=6 ב-(x+2)6−x(x+2)\sqrt{6-x}. שם אין מכנה שמתאפס: הפונקציה מגיעה לנקודה (6,0)(6,0).

אסימפטוטה אופקית בפונקציה עם שורש

•כאשר a>0a>0 וגם x→∞x\to\infty: הביטוי ax2+bx+c\sqrt{ax^2+bx+c} מתנהג כמו a⋅x\sqrt{a}\cdot x.

•כאשר a>0a>0 וגם x→−∞x\to-\infty: הביטוי ax2+bx+c\sqrt{ax^2+bx+c} מתנהג כמו −a⋅x-\sqrt{a}\cdot x.

•מחליפים, מצמצמים ומקבלים את האסימפטוטה בכל צד בנפרד.

•אם המכנה גדל מהר יותר מהמונה, האסימפטוטה היא y=0y=0. אם המונה גדל מהר יותר (למשל 2xx−1\frac{2x}{\sqrt{x-1}}, כי x−1\sqrt{x-1} גדל לאט יותר מ-2x2x), אין אסימפטוטה אופקית.

שים לב

כותבים אסימפטוטה אופקית אחת, למשל y=3y=3, לשני הצדדים. כש-x<0x<0 השורש מתנהג כמו −x-x, ושם האסימפטוטה יכולה להיות שונה (y=−3y=-3).

שים לב

בדיקה מהירה: הציבו ערך גדול, למשל x=100x=100 ו-x=−100x=-100. ב-3xx2−4\frac{3x}{\sqrt{x^2-4}} יוצא בערך 3.00063.0006 ו-−3.0006-3.0006, קרוב מאוד לאסימפטוטות y=3y=3 ו-y=−3y=-3.

דוגמה א - מכנה שלא מתאפס: רק אסימפטוטות אופקיות

מצאו את האסימפטוטות של הפונקציה f(x)=xx2+1f(x)=\frac{x}{\sqrt{x^2+1}}.

פתרון

1. תחום: x2+1>0x^2+1>0 לכל xx, ולכן המכנה לא מתאפס לעולם. אין אסימפטוטה אנכית.

2. x→∞x\to\infty: x2+1\sqrt{x^2+1} מתנהג כמו xx, ולכן f(x)f(x) מתנהגת כמו xx=1\frac{x}{x}=1. האסימפטוטה y=1y=1.

3. x→−∞x\to-\infty: x2+1\sqrt{x^2+1} מתנהג כמו −x-x, ולכן f(x)f(x) מתנהגת כמו x−x=−1\frac{x}{-x}=-1. האסימפטוטה y=−1y=-1.

-8-6-4-22468-2-112(0, 0)
תשובה

אין אסימפטוטה אנכית. y=1y=1 כש-x→∞x\to\infty, ו-y=−1y=-1 כש-x→−∞x\to-\infty.

דוגמה ב - אסימפטוטות אנכיות בשני קצות התחום

נתונה הפונקציה f(x)=3xx2−4f(x)=\frac{3x}{\sqrt{x^2-4}}. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטות.

פתרון

1. תחום: x2−4>0x^2-4>0. הפרבולה חיובית מחוץ לשורשים ±2\pm 2: x<−2x<-2 או x>2x>2.

2. אסימפטוטות אנכיות: המכנה מתאפס ב-x=2x=2 וב-x=−2x=-2. המונה שם 66 ו-−6-6, לא 0. לכן x=2x=2 ו-x=−2x=-2 הן אסימפטוטות אנכיות.

3. הגרף מתקרב ל-x=2x=2 רק מימין, ול-x=−2x=-2 רק משמאל, כי בין −2-2 ל-22 אין גרף.

4. x→∞x\to\infty: f(x)f(x) מתנהגת כמו 3xx=3\frac{3x}{x}=3, ולכן y=3y=3.

5. x→−∞x\to-\infty: f(x)f(x) מתנהגת כמו 3x−x=−3\frac{3x}{-x}=-3, ולכן y=−3y=-3.

-8-6-4-22468-10-8-6-4-2246810
תשובה

תחום: x<−2x<-2 או x>2x>2. אנכיות: x=2x=2, x=−2x=-2. אופקיות: y=3y=3 (כש-x→∞x\to\infty), y=−3y=-3 (כש-x→−∞x\to-\infty).

שאלות פתוחות על אסימפטוטות של פונקציות עם שורש

5. משוואת משיק לגרף פונקציה עם שורש

המשיק לגרף בנקודה

המשיק בנקודה על הגרף הוא ישר שעובר בנקודה, והשיפוע שלו הוא השיפוע של הגרף באותה נקודה. לכן צריך שני מספרים: ערך הפונקציה נותן את הנקודה, וערך הנגזרת נותן את השיפוע.

במדויק: המשיק לגרף של ff בנקודה שבה x=x0x=x_0 הוא הישר שעובר בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) ושיפועו f′(x0)f'(x_0). בפונקציה עם שורש צריך ש-x0x_0 יהיה בתחום ההגדרה, ושהנגזרת תהיה מוגדרת בו.

למשל, המשיק לגרף y=xy=\sqrt{x} בנקודה (4,2)(4,2): השיפוע הוא 124=14\frac{1}{2\sqrt{4}}=\frac{1}{4}, והמשיק הוא y=14x+1y=\frac{1}{4}x+1.

-224681024(4,2)

משוואת משיק

y−f(x0)=f′(x0) (x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)\,(x-x_0)

1. מחשבים y0=f(x0)y_0=f(x_0).

2. גוזרים ומחשבים את השיפוע m=f′(x0)m=f'(x_0).

3. מציבים במשוואה y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0) ומסדרים.

שים לב

מציבים את x0x_0 בפונקציה במקום בנגזרת, ומקבלים "שיפוע" שהוא בעצם גובה הנקודה. השיפוע הוא תמיד f′(x0)f'(x_0).

שים לב

שאלה נפוצה בבגרות: משיק בנקודת החיתוך עם ציר ה-yy (מציבים x0=0x_0=0) או עם ציר ה-xx (פותרים קודם f(x)=0f(x)=0). מוצאים את הנקודה, ורק אחר כך את השיפוע.

משיק עם שיפוע נתון

•שיפוע נתון mm: פותרים f′(x)=mf'(x)=m. אם מעלים בריבוע, בודקים כל פתרון במשוואה המקורית.

•משיק מקביל לישר y=mx+by=mx+b: השיפוע שלו mm.

•משיק מקביל לציר ה-xx: השיפוע 0, פותרים f′(x)=0f'(x)=0, והמשיק הוא y=f(x0)y=f(x_0).

שים לב

אחרי העלאה בריבוע משאירים את שני הפתרונות. ב-25−x2\sqrt{25-x^2} הנקודה x=3x=3 נותנת שיפוע −34-\frac{3}{4} ולא 34\frac{3}{4}, ולכן היא נפסלת.

דוגמה א - משיק בנקודה ששיעור ה-xx שלה נתון

מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה f(x)=2x+1f(x)=\sqrt{2x+1} בנקודה שבה x=4x=4.

פתרון

1. הנקודה: f(4)=9=3f(4)=\sqrt{9}=3, כלומר (4,3)(4,3).

2. הנגזרת: f′(x)=222x+1=12x+1f'(x)=\frac{2}{2\sqrt{2x+1}}=\frac{1}{\sqrt{2x+1}}.

3. השיפוע: f′(4)=19=13f'(4)=\frac{1}{\sqrt{9}}=\frac{1}{3}.

4. המשיק: y−3=13(x−4)y-3=\frac{1}{3}(x-4), ולכן y=13x+53y=\frac{1}{3}x+\frac{5}{3}.

תשובה

y=13x+53y=\frac{1}{3}x+\frac{5}{3}

דוגמה ב - משיק המקביל לישר נתון, ופסילת פתרון

נתונה הפונקציה f(x)=25−x2f(x)=\sqrt{25-x^2}. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה שמקביל לישר y=34xy=\frac{3}{4}x.

פתרון

1. השיפוע: משיק מקביל לישר, ולכן שיפועו 34\frac{3}{4}.

2. הנגזרת: f′(x)=−2x225−x2=−x25−x2f'(x)=\frac{-2x}{2\sqrt{25-x^2}}=\frac{-x}{\sqrt{25-x^2}}.

3. המשוואה −x25−x2=34\frac{-x}{\sqrt{25-x^2}}=\frac{3}{4}: הצד הימני חיובי, ולכן −x>0-x>0, כלומר x<0x<0.

4. העלאה בריבוע: x225−x2=916\frac{x^2}{25-x^2}=\frac{9}{16}, ולכן 16x2=225−9x216x^2=225-9x^2, 25x2=22525x^2=225, x=±3x=\pm 3.

5. בדיקה: x=3x=3 נותן f′(3)=−34f'(3)=-\frac{3}{4}, ולכן נפסל. נשאר x=−3x=-3, ו-f(−3)=16=4f(-3)=\sqrt{16}=4.

6. המשיק: y−4=34(x+3)y-4=\frac{3}{4}(x+3), ולכן y=34x+254y=\frac{3}{4}x+\frac{25}{4}.

-8-6-4-2246246(-3, 4)
תשובה

y=34x+254y=\frac{3}{4}x+\frac{25}{4}, בנקודה (−3,4)(-3,4).

שאלות פתוחות על משוואת משיק לגרף פונקציה עם שורש

6. עלייה, ירידה ונקודות קיצון, כולל קיצון בקצה תחום ההגדרה

עלייה, ירידה וקיצון בקצה התחום

הסימן של הנגזרת קובע את כיוון הגרף: כש-f′(x)>0f'(x)>0 הפונקציה עולה, וכש-f′(x)<0f'(x)<0 היא יורדת. בפונקציה עם שורש תחום ההגדרה חסום לפעמים. קצה תחום ששייך לתחום (למשל x=6x=6 ב-6−x\sqrt{6-x}) הוא נקודה על הגרף, ויכול להיות שהיא הנקודה הגבוהה או הנמוכה בסביבה שלה.

במדויק: הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) היא נקודת מקסימום של ff אם יש קטע סביב x0x_0 שבו לכל xx מתחום ההגדרה מתקיים f(x)≤f(x0)f(x)\le f(x_0). היא נקודת מינימום אם באותו אופן f(x)≥f(x0)f(x)\ge f(x_0). כש-x0x_0 הוא קצה של תחום ההגדרה ושייך לתחום, זו נקודת קיצון בקצה: משווים רק לנקודות שבצד אחד שלו.

איך יודעים את סוג הקיצון בקצה? מסתכלים על כיוון הגרף ליד הקצה. אם בקצה השמאלי הפונקציה מתחילה לעלות, הקצה נמוך מהנקודות שלידו, ולכן הוא מינימום. אם היא מתחילה לרדת, הקצה הוא מקסימום. למשל, x−1\sqrt{x-1} מתחילה ב-(1,0)(1,0) ועולה, ולכן (1,0)(1,0) היא מינימום בקצה.

24681024(1, 0)
דרך הפתרון

עלייה, ירידה וקיצון בצעדים

כשמבקשים תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון:

1. מוצאים את תחום ההגדרה ואת הקצוות שלו.

2. גוזרים ומפשטים לשבר אחד.

3. מוצאים את הנקודות שבהן f′(x)=0f'(x)=0 (רק בתוך התחום) ואת הנקודות שבהן f′f' לא מוגדרת.

4. בונים טבלת סימנים של f′f', כולל הקצוות.

5. f′f' עוברת מ-++ ל-−-: מקסימום. מ-−- ל-++: מינימום.

שים לב

שוכחים את הקצה. ב-(x2−5)x(x^2-5)\sqrt{x} התשובה "מינימום ב-(1,−4)(1,-4)" חסרה את המקסימום בקצה (0,0)(0,0).

סוג הקיצון בקצה התחום

הקצההגרף ליד הקצהסוג הקיצון
שמאליעולה אחריו ↗מינימום
שמאלייורד אחריו ↘מקסימום
ימניעולה לפניו ↗מקסימום
ימנייורד לפניו ↘מינימום

קיצון בקצה קיים רק כשהקצה שייך לתחום (שורש במונה, תנאי ≥\ge). כשהשורש במכנה הקצה לא בתחום, ואין שם קיצון.

שים לב

קובעים את סוג הקיצון בקצה לפי הסימן של f(x)f(x) ("הערך 0, אז זה מינימום"). הסוג נקבע לפי כיוון הגרף ליד הקצה, כלומר לפי הסימן של f′f' בקטע הסמוך.

שים לב

בבגרות מופיע הנוסח "מצאו את נקודות הקיצון, כולל נקודות קצה". רשמו את הקצוות כבר בשלב תחום ההגדרה, ושימו אותם כעמודות בטבלה, כדי לא לשכוח אותם.

דוגמה - קצה שמאלי שהוא מקסימום, ומינימום פנימי

נתונה הפונקציה f(x)=(x2−5)xf(x)=(x^2-5)\sqrt{x}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.

ב. מצאו את f′(x)f'(x).

ג. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה, כולל נקודות קצה, וקבעו את סוגן.

ד. מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה.

פתרון

1. א. x≥0x\ge 0.

2. ב. כלל המכפלה: f′(x)=2xx+x2−52xf'(x)=2x\sqrt{x}+\frac{x^2-5}{2\sqrt{x}}. במכנה משותף 2x2\sqrt{x}: 2xx=4x22x2x\sqrt{x}=\frac{4x^2}{2\sqrt{x}}, ולכן f′(x)=4x2+x2−52x=5x2−52xf'(x)=\frac{4x^2+x^2-5}{2\sqrt{x}}=\frac{5x^2-5}{2\sqrt{x}}.

3. ג. 5x2−5=05x^2-5=0, כלומר x=1x=1 או x=−1x=-1. רק x=1x=1 בתחום. f(1)=−4⋅1=−4f(1)=-4\cdot 1=-4. בקצה: f(0)=0f(0)=0, והנגזרת לא מוגדרת שם.

4. טבלת סימנים:

xx000<x<10<x<111x>1x>1
f′(x)f'(x)לא מוגדרת−-00++
f(x)f(x)00↘−4-4↗

5. סיווג: ב-x=1x=1 מינימום. בקצה השמאלי x=0x=0 הגרף יורד אחריו: מקסימום.

6. ד. יורדת ב-0<x<10<x<1, עולה ב-x>1x>1.

-11234-4-2246810(0, 0)(1, -4)
תשובה

א. x≥0x\ge 0. ב. f′(x)=5x2−52xf'(x)=\frac{5x^2-5}{2\sqrt{x}}. ג. מקסימום בקצה (0,0)(0,0), מינימום (1,−4)(1,-4). ד. יורדת: 0<x<10<x<1; עולה: x>1x>1.

שאלות פתוחות על עלייה, ירידה ונקודות קיצון, כולל קיצון בקצה תחום ההגדרה

7. חקירה מלאה וסרטוט סקיצה

חקירת פונקציה וסקיצה

חקירה מחברת את כל השלבים לתמונה אחת. התחום אומר איפה יש גרף. נקודות החיתוך, נקודות הקיצון והאסימפטוטות הן "עוגנים", וטבלת הסימנים של f′f' אומרת לאן הגרף הולך ביניהם.

במדויק: בחקירת פונקציה מוצאים את תחום ההגדרה, את נקודות החיתוך עם הצירים, את האסימפטוטות המאונכות לצירים, את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון (כולל קיצון בקצה התחום). סקיצה היא סרטוט של הגרף שמראה את כל מה שמצאנו: הגרף רק בתוך תחום ההגדרה, כל נקודה שמצאנו עליו, וכיוון נכון בכל קטע. היא לא חייבת להיות מדויקת במידות.

דרך הפתרון

שלבי חקירה של פונקציה עם שורש

כשמבקשים לחקור פונקציה עם שורש:

1. תחום הגדרה, כולל הקצוות שבתחום.

2. נקודות חיתוך עם הצירים: f(x)=0f(x)=0 (רק בתחום), ו-f(0)f(0) אם x=0x=0 בתחום.

3. אסימפטוטות: אנכיות (מכנה 0 והמונה לא) ואופקיות (כש-x→±∞x\to\pm\infty, אם התחום מגיע לשם).

4. נגזרת וטבלת סימנים: תחומי עלייה וירידה, נקודות קיצון כולל קצוות.

5. סקיצה: קודם האסימפטוטות (בקו מקווקו) והנקודות, ואז מחברים לפי החצים בטבלה.

שים לב

מסרטטים את הגרף גם מחוץ לתחום ההגדרה, למשל את (x−3)x+1(x-3)\sqrt{x+1} משמאל ל-x=−1x=-1. מחוץ לתחום אין גרף בכלל, והוא מתחיל בנקודה (−1,0)(-1,0).

שים לב

מחברים בקו אחד את הענפים משני הצדדים של אסימפטוטה אנכית. הגרף לא חוצה אסימפטוטה אנכית, ולכן משני צדיה יש חלקים נפרדים (ואם התחום רק בצד אחד, יש גרף רק בצד הזה).

שים לב

בדיקת התאמה לפני שמגישים: כל נקודה שמצאתם (חיתוך, קיצון, קצה) מופיעה בסקיצה, וכל חץ בטבלה מתאים לכיוון הגרף באותו קטע.

תחומי חיוביות ושליליות

מסמנים על ציר ה-xx את נקודות האפס של הפונקציה ואת הנקודות שבהן היא לא מוגדרת. בכל קטע ביניהן הסימן קבוע.

g(x)≥0\sqrt{g(x)}\ge 0 תמיד, ולכן במכפלה f(x)g(x)f(x)\sqrt{g(x)} או במנה f(x)g(x)\frac{f(x)}{\sqrt{g(x)}} הסימן נקבע לפי f(x)f(x).

דוגמה א - מכפלה עם קצה תחום: קיצון בקצה, בלי אסימפטוטות

חקרו את הפונקציה f(x)=(x−3)x+1f(x)=(x-3)\sqrt{x+1}: תחום הגדרה, נקודות חיתוך עם הצירים, נקודות קיצון (כולל קצה), תחומי עלייה וירידה, ותחומי חיוביות ושליליות. סרטטו סקיצה.

פתרון

1. תחום: x+1≥0x+1\ge 0, כלומר x≥−1x\ge -1.

2. חיתוך עם ציר ה-xx: x−3=0x-3=0 או x+1=0x+1=0, ולכן (3,0)(3,0) ו-(−1,0)(-1,0). עם ציר ה-yy: f(0)=−3⋅1=−3f(0)=-3\cdot 1=-3, ולכן (0,−3)(0,-3).

3. אסימפטוטות: אין מכנה, ולכן אין אסימפטוטה אנכית. כש-xx גדל, שני הגורמים גדלים בלי הגבלה, ולכן אין אסימפטוטה אופקית.

4. נגזרת: f′(x)=x+1+x−32x+1=2(x+1)+x−32x+1=3x−12x+1f'(x)=\sqrt{x+1}+\frac{x-3}{2\sqrt{x+1}}=\frac{2(x+1)+x-3}{2\sqrt{x+1}}=\frac{3x-1}{2\sqrt{x+1}}. היא מתאפסת ב-x=13x=\frac{1}{3}.

5. ערך: f(13)=−8343=−83⋅233=−1639≈−3.08f\left(\frac{1}{3}\right)=-\frac{8}{3}\sqrt{\frac{4}{3}}=-\frac{8}{3}\cdot\frac{2\sqrt{3}}{3}=-\frac{16\sqrt{3}}{9}\approx -3.08.

6. טבלת סימנים:

xx−1-1−1<x<13-1<x<\frac{1}{3}13\frac{1}{3}x>13x>\frac{1}{3}
f′(x)f'(x)לא מוגדרת−-00++
f(x)f(x)00↘−1639-\frac{16\sqrt{3}}{9}↗

7. סיווג: מקסימום בקצה (−1,0)(-1,0) (הגרף יורד אחריו), מינימום ב-(13,−1639)\left(\frac{1}{3},-\frac{16\sqrt{3}}{9}\right).

8. חיוביות: x+1≥0\sqrt{x+1}\ge 0, ולכן הסימן הוא הסימן של x−3x-3: חיובית ב-x>3x>3, שלילית ב-−1<x<3-1<x<3.

-2246-4-2246(-1, 0)(1/3, -3.08)(3, 0)(0, -3)
תשובה

תחום x≥−1x\ge -1; חיתוך (−1,0)(-1,0), (3,0)(3,0), (0,−3)(0,-3); מקסימום בקצה (−1,0)(-1,0), מינימום (13,−1639)\left(\frac{1}{3},-\frac{16\sqrt{3}}{9}\right); יורדת ב-−1<x<13-1<x<\frac{1}{3}, עולה ב-x>13x>\frac{1}{3}; חיובית ב-x>3x>3, שלילית ב-−1<x<3-1<x<3.

דוגמה ב - שורש במכנה: אסימפטוטה אנכית במקום קיצון בקצה

נתונה הפונקציה f(x)=2xx−1f(x)=\frac{2x}{\sqrt{x-1}}. מצאו את תחום ההגדרה, נקודות החיתוך עם הצירים, האסימפטוטות, נקודות הקיצון ותחומי העלייה והירידה. סרטטו סקיצה.

פתרון

1. תחום: x−1>0x-1>0, כלומר x>1x>1.

2. חיתוך: 2x=02x=0 נותן x=0x=0, שלא בתחום. מאותה סיבה אין גם חיתוך עם ציר ה-yy. אין נקודות חיתוך. בכל התחום f(x)>0f(x)>0.

3. אסימפטוטה אנכית: x=1x=1 (המכנה 0, המונה 22). הגרף מתקרב אליה מימין.

4. אסימפטוטה אופקית: אין. x−1\sqrt{x-1} גדל לאט יותר מ-2x2x, ולכן f(x)f(x) גדלה בלי הגבלה.

5. נגזרת (כלל המנה): f′(x)=2x−1−2x2x−1x−1f'(x)=\frac{2\sqrt{x-1}-\frac{2x}{2\sqrt{x-1}}}{x-1}. כופלים מונה ומכנה ב-x−1\sqrt{x-1}: f′(x)=2(x−1)−x(x−1)x−1=x−2(x−1)x−1f'(x)=\frac{2(x-1)-x}{(x-1)\sqrt{x-1}}=\frac{x-2}{(x-1)\sqrt{x-1}}.

6. f′(x)=0f'(x)=0: x=2x=2, ו-f(2)=41=4f(2)=\frac{4}{1}=4.

7. טבלת סימנים:

xx1<x<21<x<222x>2x>2
f′(x)f'(x)−-00++
f(x)f(x)↘44↗

8. סיווג: מינימום (2,4)(2,4). כאן הקצה x=1x=1 לא בתחום, ולכן אין קיצון בקצה.

24681012246810(2, 4)
תשובה

תחום x>1x>1; אין חיתוך עם הצירים; אסימפטוטה אנכית x=1x=1, אין אופקית; מינימום (2,4)(2,4); יורדת ב-1<x<21<x<2, עולה ב-x>2x>2.

שאלות פתוחות על חקירה מלאה וסרטוט סקיצה

8. הקשר בין גרף הפונקציה לגרף הנגזרת

גרף הנגזרת

הערך של f′(x)f'(x) הוא השיפוע של גרף ff בנקודה. לכן בגרף הנגזרת לא מסתכלים על הצורה, אלא על המיקום ביחס לציר ה-xx.

במדויק: פונקציית הנגזרת f′f' מתאימה לכל xx שבו ff גזירה את שיפוע המשיק לגרף של ff בנקודה (x,f(x))(x,f(x)). לכן בקטע שבו גרף f′f' מעל ציר ה-xx הפונקציה ff עולה, בקטע שבו הוא מתחת לציר ff יורדת, ובנקודה שבה גרף f′f' חותך את ציר ה-xx והסימן מתחלף יש ל-ff נקודת קיצון.

למשל f(x)=(x−3)xf(x)=(x-3)\sqrt{x} ונגזרתה f′(x)=3x−32xf'(x)=\frac{3x-3}{2\sqrt{x}}. גרף f′f' חותך את ציר ה-xx ב-x=1x=1, מלמטה למעלה, ושם ל-ff יש מינימום (1,−2)(1,-2).

-11234567-22468(1,-2)(3,0)
246810-4-224(1,0)

מגרף f′f' לתכונות של ff

גרף f′(x)f'(x)הפונקציה f(x)f(x)
מעל ציר ה-xxעולה
מתחת לציר ה-xxיורדת
חותך את הציר מ-++ ל-−-מקסימום
חותך את הציר מ-−- ל-++מינימום
הערך f′(x0)f'(x_0)שיפוע המשיק ב-x0x_0
שים לב

מתבלבלים בין עלייה של גרף f′f' לעלייה של ff. כשגרף f′f' יורד אבל עדיין מעל ציר ה-xx, הפונקציה ff עדיין עולה.

שים לב

מחפשים את הקיצון של ff בנקודה הגבוהה או הנמוכה של גרף f′f'. הקיצון של ff נמצא היכן שגרף f′f' חותך את ציר ה-xx.

שים לב

כשגרף הנגזרת נתון, כתבו ליד כל קטע בגרף את הסימן (++ או −-). מהשורה הזו בונים טבלה רגילה של עלייה וירידה.

מגרף ff לתכונות של f′f'

•בקטע שבו ff עולה, גרף f′f' מעל ציר ה-xx (לכל היותר נוגע בו בנקודות בודדות). בקטע שבו ff יורדת, גרף f′f' מתחתיו (לכל היותר נוגע בו בנקודות בודדות).

•בנקודת קיצון פנימית של ff, הנגזרת מתאפסת: גרף f′f' חותך את ציר ה-xx.

•משיק תלול יותר אומר ש-f′f' רחוקה יותר מציר ה-xx.

דוגמה א - מגרף הנגזרת לעלייה, ירידה וקיצון בקצה

הפונקציה ff מוגדרת בתחום x≥0x\ge 0. בסרטוט מתואר גרף הנגזרת f′(x)f'(x) בתחום x>0x>0. גרף הנגזרת חותך את ציר ה-xx רק בנקודה שבה x=4x=4.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של ff ואת נקודות הקיצון שלה, כולל קצה.

51015-10-55(4, 0)
פתרון

1. 0<x<40<x<4: גרף f′f' מתחת לציר ה-xx, ולכן ff יורדת.

2. x>4x>4: גרף f′f' מעל לציר, ולכן ff עולה.

3. x=4x=4: f′f' עוברת מ-−- ל-++, ולכן ל-ff יש מינימום.

4. הקצה x=0x=0: הוא בתחום של ff, והפונקציה יורדת אחריו. לכן יש בו מקסימום בקצה.

תשובה

יורדת ב-0<x<40<x<4, עולה ב-x>4x>4. מינימום ב-x=4x=4, מקסימום בקצה x=0x=0.

דוגמה ב - מתי f′(x)f'(x) קטנה משיפוע המשיק הנתון

בסרטוט מתואר גרף הפונקציה f(x)=25−x2f(x)=\sqrt{25-x^2}, המוגדרת בתחום −5≤x≤5-5\le x\le 5, והמשיק לגרף בנקודה (3,4)(3,4). עבור אילו ערכי xx מתקיים f′(x)<−34f'(x)<-\frac{3}{4}?

-6-4-22468246(3, 4)
פתרון

1. הנגזרת: f′(x)=−x25−x2f'(x)=\frac{-x}{\sqrt{25-x^2}}.

2. סימן: כש-x≤0x\le 0 הנגזרת לא שלילית, ולכן שם האי-שוויון לא מתקיים. נשאר לבדוק את 0<x<50<x<5.

3. פתרון בתחום 0<x<50<x<5: −x25−x2<−34\frac{-x}{\sqrt{25-x^2}}<-\frac{3}{4} שקול ל-x25−x2>34\frac{x}{\sqrt{25-x^2}}>\frac{3}{4}. שני האגפים חיוביים, ולכן מותר להעלות בריבוע: x225−x2>916\frac{x^2}{25-x^2}>\frac{9}{16}. המכנה חיובי, ולכן 16x2>9(25−x2)16x^2>9(25-x^2), כלומר 25x2>22525x^2>225, x2>9x^2>9, ו-x>3x>3 (כי x>0x>0).

4. בדיקה: f′(4)=−43<−34f'(4)=-\frac{4}{3}<-\frac{3}{4}, ו-f′(1)=−124>−34f'(1)=-\frac{1}{\sqrt{24}}>-\frac{3}{4}. ב-x=3x=3 השיפוע שווה בדיוק −34-\frac{3}{4}: זה המשיק שבסרטוט.

תשובה

3<x<53<x<5

שאלות פתוחות על הקשר בין גרף הפונקציה לגרף הנגזרת

9. מציאת פרמטר על סמך נתון

פרמטר בפונקציה

לפעמים בפונקציה יש אות, כמו aa או cc, במקום מספר. השאלה נותנת נתון שמאפשר למצוא אותה: מתרגמים את הנתון למשוואה ופותרים. אחרי שמוצאים אותה, הפונקציה ידועה, וממשיכים לחקור אותה כרגיל.

במדויק: פרמטר הוא אות שמייצגת מספר קבוע שאינו ידוע. לכל ערך של הפרמטר מתקבלת פונקציה אחרת. בשאלה יש פרמטר אחד, ומוצאים את הערך שלו מתוך הנתון.

מנתון למשוואה

הנתוןהמשוואה
הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרףf(x0)=y0f(x_0)=y_0
שיפוע המשיק ב-x0x_0 הוא mmf′(x0)=mf'(x_0)=m
לפונקציה קיצון פנימי ב-x0x_0f′(x0)=0f'(x_0)=0
המשיק ב-x0x_0 מקביל לציר ה-xxf′(x0)=0f'(x_0)=0
המשיק ב-x0x_0 עובר בנקודה PPכותבים את משוואת המשיק עם הפרמטר ומציבים את PP
שים לב

לנתון "קיצון ב-x=2x=2" כותבים f(2)=0f(2)=0. קיצון אומר שהנגזרת מתאפסת: f′(2)=0f'(2)=0. הערך f(2)f(2) הוא גובה הנקודה, והוא לא בהכרח 0.

שים לב

מציבים את x0x_0 לפני שגוזרים, ואז "גוזרים" מספר ומקבלים 0. קודם גוזרים את הפונקציה עם הפרמטר כאות, ורק אחר כך מציבים את x0x_0.

בדיקה אחרי מציאת הפרמטר

מציבים את הפרמטר בחזרה ובודקים:

•שהנקודה בתחום ההגדרה והשורש מוגדר;

•שהנתון באמת מתקיים (למשל השיפוע יוצא הנכון);

•בנתון של קיצון: שהנגזרת באמת מחליפה סימן.

שים לב

שמרו את הנגזרת עם הפרמטר. אחרי שמוצאים אותו, מציבים אותו באותה נגזרת וממשיכים לסעיפים הבאים בלי לגזור שוב.

דוגמה - פרמטר מתוך שיעור ה-xx של קיצון, ואחר כך חקירה

נתונה הפונקציה f(x)=(x−a)xf(x)=(x-a)\sqrt{x}, כאשר aa פרמטר. לפונקציה יש נקודת קיצון פנימית שבה x=2x=2.

א. מצאו את aa.

ב. הציבו a=6a=6 (הערך שמצאתם), ומצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה, כולל קצה, וקבעו את סוגן.

ג. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה-xx, וסרטטו סקיצה.

פתרון

1. תחום: x≥0x\ge 0.

2. א. נגזרת עם הפרמטר: f′(x)=x+x−a2x=2x+x−a2x=3x−a2xf'(x)=\sqrt{x}+\frac{x-a}{2\sqrt{x}}=\frac{2x+x-a}{2\sqrt{x}}=\frac{3x-a}{2\sqrt{x}}.

3. הנתון: f′(2)=0f'(2)=0, ולכן 3⋅2−a=03\cdot 2-a=0, a=6a=6.

4. ב. f(x)=(x−6)xf(x)=(x-6)\sqrt{x} ו-f′(x)=3x−62xf'(x)=\frac{3x-6}{2\sqrt{x}}. f(2)=−42≈−5.66f(2)=-4\sqrt{2}\approx -5.66, ו-f(0)=0f(0)=0.

5. טבלת סימנים:

xx000<x<20<x<222x>2x>2
f′(x)f'(x)לא מוגדרת−-00++
f(x)f(x)00↘−42-4\sqrt{2}↗

6. סיווג: מינימום (2,−42)(2,-4\sqrt{2}) (הנגזרת מחליפה סימן, ולכן זה באמת קיצון). מקסימום בקצה (0,0)(0,0).

7. ג. (x−6)x=0(x-6)\sqrt{x}=0 נותן x=6x=6 או x=0x=0: הנקודות (0,0)(0,0) ו-(6,0)(6,0).

48-6-4-2246(0, 0)(2, -5.66)(6, 0)
תשובה

א. a=6a=6. ב. מינימום (2,−42)(2,-4\sqrt{2}), מקסימום בקצה (0,0)(0,0). ג. (0,0)(0,0) ו-(6,0)(6,0).

שאלות פתוחות על מציאת פרמטר על סמך נתון

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.