תזכורת: פונקציה רציונלית ותחום ההגדרה
פונקציה כמו היא מנה של שני פולינומים. בנושא הקודם ראינו שהיא לא מוגדרת בנקודה שבה המכנה מתאפס.
במדויק: פונקציה רציונלית היא פונקציה שאפשר לכתוב כמנה של שני פולינומים, , כאשר אינו הפולינום אפס. תחום ההגדרה שלה הוא כל שבו .
תזכורת: הנגזרת
את הנגזרת הכרתם בפולינומים: היא אומרת כמה מהר הפונקציה משתנה ולאיזה כיוון. בנושא הזה גוזרים גם פונקציות רציונליות.
במדויק: הנגזרת של בנקודה , שמסמנים , היא המספר שאליו מתקרב שיפוע הישר דרך הנקודות ו-, כלומר , כש- מתקרב ל- (אם יש מספר כזה). זהו שיפוע המשיק לגרף בנקודה . פונקציית הנגזרת נותנת את השיפוע הזה בכל נקודה.
למשל ל- יש . לכן המשיק לגרף בנקודה יורד, והמשוואה שלו היא .
1. נגזרת של מנה
נגזרת של מנה
פונקציה רציונלית היא מנה: מונה חלקי מכנה. כדי לגזור אותה צריך כלל מיוחד, כי הנגזרת של מנה אינה מנת הנגזרות. למשל, ב- מנת הנגזרות היא , כאילו הפונקציה קבועה. אבל לא קבועה, ולכן הנגזרת שלה לא יכולה להיות .
במדויק: אם ל- ול- יש נגזרת (למשל, כשהן פולינומים), אז לפונקציה יש נגזרת בכל שבו , והיא ניתנת בכלל המנה. בנקודה שבה לא מוגדרות ו-.
מסמנים את המונה ב- ואת המכנה ב-. את המכנה של הנגזרת משאירים בצורת ריבוע: כך רואים מיד שהוא חיובי בכל תחום ההגדרה, וזה עוזר אחר כך לקבוע את הסימן של .
כלל המנה
בכל שבו .
בעל-פה: נגזרת המונה כפול המכנה, פחות המונה כפול נגזרת המכנה, חלקי המכנה בריבוע.
לא הופכים את הסדר במונה: , ולא . בסדר ההפוך הסימן של הנגזרת יוצא הפוך. מתחילים תמיד מנגזרת המונה.
גזירה בכלל המנה
כשנתונה פונקציה :
1. רושמים בצד: , , , .
2. מציבים בכלל המנה, עם סוגריים סביב כל גורם.
3. פותחים סוגריים ומפשטים רק את המונה. את המכנה משאירים בצורה .
המינוס חל על כל הסוגריים שאחריו: ב- מקבלים , לא .
בדיקה מהירה ל-: המונה של הנגזרת הוא תמיד המספר . למשל ב-: . אם יצא במונה, יש טעות.
מונה קבוע
כש- קבוע: .
למשל: , .
דוגמה - מונה ומכנה ממעלה ראשונה, ערך הנגזרת בנקודה
נתונה הפונקציה . מצאו את וחשבו את .
1. מסמנים: , , , .
2. מציבים בכלל המנה: .
3. פותחים סוגריים במונה. שימו לב למינוס לפני הסוגריים: .
4. לכן .
5. מציבים : .
,
2. נגזרת של סכום והפרש של פונקציה רציונלית ופולינום
סכום והפרש של פונקציה רציונלית ופולינום
פונקציות כמו או בנויות מפולינום ומשבר. כדי לגזור אותן לא צריך מכנה משותף: גוזרים כל איבר לחוד.
במדויק: אם פולינום ו- פונקציה רציונלית, הפונקציה מוגדרת בדיוק בתחום ההגדרה של , ובכל בתחום הזה .
את הפולינום גוזרים כרגיל, ואת השבר בכלל המנה או לפי מונה קבוע. מכנה משותף מביאים אחרי הגזירה, כשרוצים לפתור או לבדוק את הסימן של .
נגזרת של סכום והפרש
נגזרת של קבוע היא .
למשל: .
לא שוכחים את המינוס בנגזרת השבר: , לא ולא .
פתרון
כשהנגזרת כתובה כסכום של איברים, ואחד מהם שבר:
1. מביאים את למכנה משותף אחד.
2. משווים את המונה ל- ופותרים.
3. בודקים שהפתרונות בתחום ההגדרה (המכנה לא מתאפס בהם).
4. כדי למצוא את הנקודות על הגרף, מציבים כל פתרון ב-.
במכנה משותף כופלים כל איבר: . מי ששוכח לכפול את ה- מקבל , וזה שגוי.
דוגמה - הנקודות על הגרף שבהן הנגזרת מתאפסת
נתונה הפונקציה . מצאו את ואת הנקודות על גרף הפונקציה שבהן .
1. תחום ההגדרה: .
2. גוזרים איבר-איבר: .
3. מכנה משותף: .
4. משווים את המונה ל-: , כלומר , ולכן או . שניהם בתחום.
5. מציבים בפונקציה: , .
. הנקודות: ו-.
3. משוואת משיק לגרף פונקציה רציונלית
משיק לגרף
כשמסתכלים על גרף מקרוב מאוד, ליד נקודה מסוימת, הוא נראה כמעט כמו ישר. הישר הזה הוא המשיק לגרף בנקודה, והנגזרת בנקודה היא השיפוע שלו.
במדויק: אם ל- יש נגזרת בנקודה , המשיק לגרף בנקודה הוא הישר שעובר בנקודה הזאת והשיפוע שלו הוא . הנקודה נקראת נקודת ההשקה.
כדי לכתוב משוואת ישר צריך נקודה ושיפוע. את הנקודה נותנת הפונקציה, , ואת השיפוע נותנת הנגזרת, . מה שנתון בשאלה קובע את :
למשל ל- יש ב- וב-. שם המשיקים מקבילים לציר ה-: ו-.
משוואת משיק
המשיק לגרף בנקודה שבה :
משוואת משיק בנקודה
כשידוע של נקודת ההשקה:
1. מחשבים .
2. גוזרים ומחשבים את השיפוע .
3. מציבים בנוסחה ומעבירים לצורה .
השיפוע הוא מספר: מציבים , לא . אם במשוואת המשיק נשאר שבר עם , זה לא ישר.
את מחשבים בפונקציה המקורית, , ולא בנגזרת.
בדיקה עצמית: מציבים במשוואת המשיק. צריך לצאת בדיוק .
משיק מקביל
ישרים מקבילים הם ישרים עם אותו שיפוע.
•משיק מקביל לישר : פותרים . לכל פתרון יש משיק משלו.
•משיק מקביל לציר ה-: פותרים , והמשיק הוא .
דוגמה א - משיק בנקודה שבה נתון
נתונה הפונקציה . מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה .
1. נקודת ההשקה: . הנקודה היא .
2. כלל המנה: .
3. השיפוע: .
4. מציבים בנוסחה: .
5. מעבירים: .
דוגמה ב - משיקים המקבילים לישר נתון
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את שיעורי הנקודות על גרף הפונקציה שבהן המשיק מקביל לישר .
ב. רשמו את משוואות המשיקים בנקודות אלה.
1. גוזרים: , בכל .
2. השיפוע של הישר הוא , ולכן פותרים : .
3. , כלומר , ולכן או .
4. ו-. הנקודות: ו-.
5. משיק ב-: , כלומר .
6. משיק ב-: , כלומר .
א. ו-. ב. ו-.
4. תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון
עלייה, ירידה ונקודת קיצון
סימן הנגזרת אומר לאן הגרף הולך: כש- הגרף עולה, וכש- הוא יורד. נקודה שבה עלייה מתחלפת בירידה, או ירידה בעלייה, היא נקודת קיצון.
במדויק: עולה בקטע אם לכל בקטע מתקיים , ויורדת בקטע אם לכל בקטע מתקיים . נקודה בתחום ההגדרה היא נקודת מקסימום אם יש קטע פתוח סביב , כולו בתחום ההגדרה, שבו לכל . היא נקודת מינימום אם בקטע כזה לכל .
בפונקציה רציונלית הנגזרת יכולה להחליף סימן גם בנקודה שאינה בתחום ההגדרה (אסימפטוטה אנכית). לכן מכניסים לטבלת הסימנים גם את הנקודות האלה, אבל אין בהן קיצון.
המכנה של הוא ריבוע, ולכן הוא חיובי בכל תחום ההגדרה. הסימן של הוא הסימן של המונה שלה.
יכול לקרות שערך המקסימום קטן מערך המינימום. זה תקין: הם בענפים שונים של הגרף, משני צדי האסימפטוטה. למשל ל- יש מקסימום ומינימום .
חקירת עלייה, ירידה וקיצון
כשמבקשים תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון:
1. מוצאים את תחום ההגדרה.
2. גוזרים ומביאים את לשבר אחד.
3. מוצאים איפה (המונה מתאפס).
4. בונים טבלת סימנים עם הנקודות מסעיף 3 ועם הנקודות שאינן בתחום ההגדרה.
5. בודקים את הסימן של בכל קטע (מציבים מספר מהקטע במונה).
6. : עולה ↗. : יורדת ↘.
לא שוכחים בטבלה את הנקודה שאינה בתחום. ב-, בלי נראה כאילו הפונקציה יורדת ב-. הנכון: יורדת ב- וב-, שני תחומים נפרדים.
בבגרות כותבים את תחומי העלייה והירידה בנפרד, משני צדי האסימפטוטה, ולא מחברים אותם לתחום אחד. כדאי לצרף את טבלת הסימנים לתשובה: היא חלק מהנימוק.
סוג הקיצון לפי טבלת הסימנים
בנקודה בתחום ההגדרה שבה :
- עוברת מ- ל- (↗ ואז ↘): מקסימום.
- עוברת מ- ל- (↘ ואז ↗): מינימום.
- לא מחליפה סימן: אין קיצון.
את ערך הקיצון מחשבים בפונקציה: .
את סוג הקיצון קובעים רק לפי שינוי הסימן של , לא לפי ערך הפונקציה. ב- הנקודה היא מקסימום, אף ש-.
דוגמה א - נקודה מחוץ לתחום ההגדרה בטבלת הסימנים
נתונה הפונקציה . מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון של הפונקציה, וקבעו את סוגן.
1. תחום ההגדרה: .
2. גוזרים: .
3. : , ולכן או .
4. טבלת סימנים, עם שאינו בתחום:
5. ערכי הקיצון: , .
6. ב- הנגזרת לא מחליפה סימן (שלילית משני הצדדים), ובכל מקרה זו לא נקודה בתחום.
עולה: או . יורדת: או . מקסימום , מינימום .
דוגמה ב - מכנה שלא מתאפס: הפונקציה מוגדרת לכל
נתונה הפונקציה . מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן, ואת תחומי העלייה והירידה.
1. תחום ההגדרה: כל , כי .
2. כלל המנה: .
3. : , כלומר , ולכן או .
4. טבלת סימנים (הסימן נקבע לפי ):
5. ערכי הקיצון: , .
מינימום , מקסימום . עולה: . יורדת: או .
5. קיצון בקצה תחום ההגדרה
קיצון בקצה התחום וערך מוחלט
לפעמים הפונקציה מוגדרת רק בקטע, למשל , או רק ב-. אז גם קצה התחום יכול להיות נקודת קיצון, אף שהנגזרת לא מתאפסת שם.
במדויק: נניח ש- הוא הקצה השמאלי של תחום ההגדרה ושייך לו. היא נקודת מקסימום בקצה אם יש כך שכל ה- המקיימים בתחום, ו- לכל אחד מהם. היא נקודת מינימום בקצה אם במקום זה . בקצה ימני בודקים באותו אופן את . הערך המקסימלי המוחלט של בתחום הוא הערך הגדול ביותר ש- מקבלת בכל התחום (אם יש כזה), והערך המינימלי המוחלט הוא הקטן ביותר.
נקודת קיצון היא הגבוהה או הנמוכה ביותר בסביבה שלה. הערך המוחלט הוא הגבוה או הנמוך ביותר בכל התחום.
למשל, בתחום : הגרף עולה מהקצה ולכן יש שם מינימום בקצה, ויורד אל הקצה ולכן גם שם יש מינימום בקצה. המינימום המוחלט הוא והמקסימום המוחלט הוא .
קיצון בקצה התחום
ערך מקסימלי ומינימלי מוחלט בקטע סגור
כשהפונקציה מוגדרת בכל הקטע (אין בו אסימפטוטה אנכית):
1. מוצאים את הנקודות בתוך הקטע שבהן . פתרונות מחוץ לקטע לא בודקים.
2. מחשבים את בנקודות האלה ובשני הקצוות, ו-.
3. הגדול מבין הערכים הוא הערך המקסימלי המוחלט, והקטן הוא הערך המינימלי המוחלט.
לא שוכחים את הקצוות. ב- בתחום הערך המקסימלי המוחלט, , מתקבל בקצה ולא בנקודה שבה הנגזרת מתאפסת.
פתרון של שמחוץ לתחום לא נכנס להשוואה. ב- בתחום הנקודה לא בתחום.
בבעיות קיצון מילוליות (שטח, עלות, נפח) התחום נקבע מהסיפור: אורך חיובי, כמות בין גבולות נתונים. אם הנקודה שבה יוצאת מחוץ לתחום, בודקים את קצוות התחום.
דוגמה - קטע סגור: קיצון בקצוות וערכים מוחלטים
הפונקציה מוגדרת בתחום .
א. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה בתחום זה, כולל קיצון בקצות התחום, וקבעו את סוגן.
ב. מהו הערך המקסימלי המוחלט ומהו הערך המינימלי המוחלט של הפונקציה בתחום?
1. האסימפטוטה מחוץ לתחום, ולכן הפונקציה מוגדרת בכל התחום.
2. כלל המנה: .
3. ב- וב-. רק בתחום.
4. טבלת סימנים:
5. ערכים: , , .
6. סעיף ב: הגדול מבין הוא , והקטן הוא .
א. מקסימום בקצה , מינימום , מקסימום בקצה . ב. מקסימום מוחלט , מינימום מוחלט .