דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נגזרת של פונקציה רציונלית

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנגזרת של פונקציה רציונלית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה רציונלית ותחום ההגדרה

פונקציה כמו 2x+1x−3\frac{2x+1}{x-3} היא מנה של שני פולינומים. בנושא הקודם ראינו שהיא לא מוגדרת בנקודה שבה המכנה מתאפס.

במדויק: פונקציה רציונלית היא פונקציה שאפשר לכתוב כמנה של שני פולינומים, f(x)=p(x)q(x)f(x)=\frac{p(x)}{q(x)}, כאשר q(x)q(x) אינו הפולינום אפס. תחום ההגדרה שלה הוא כל xx שבו q(x)≠0q(x)\ne0.

תזכורת: הנגזרת

את הנגזרת הכרתם בפולינומים: היא אומרת כמה מהר הפונקציה משתנה ולאיזה כיוון. בנושא הזה גוזרים גם פונקציות רציונליות.

במדויק: הנגזרת של ff בנקודה x0x_0, שמסמנים f′(x0)f'(x_0), היא המספר שאליו מתקרב שיפוע הישר דרך הנקודות (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) ו-(x0+h,f(x0+h))(x_0+h,f(x_0+h)), כלומר f(x0+h)−f(x0)h\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h}, כש-hh מתקרב ל-00 (אם יש מספר כזה). זהו שיפוע המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)). פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) נותנת את השיפוע הזה בכל נקודה.

למשל ל-f(x)=1xf(x)=\frac{1}{x} יש f′(1)=−1f'(1)=-1. לכן המשיק לגרף בנקודה (1,1)(1,1) יורד, והמשוואה שלו היא y=−x+2y=-x+2.

-3-2-1123-3-2-1123(1, 1)

1. נגזרת של מנה

נגזרת של מנה

פונקציה רציונלית היא מנה: מונה חלקי מכנה. כדי לגזור אותה צריך כלל מיוחד, כי הנגזרת של מנה אינה מנת הנגזרות. למשל, ב-1x\frac{1}{x} מנת הנגזרות היא 01=0\frac{0}{1}=0, כאילו הפונקציה קבועה. אבל 1x\frac{1}{x} לא קבועה, ולכן הנגזרת שלה לא יכולה להיות 00.

במדויק: אם ל-uu ול-vv יש נגזרת (למשל, כשהן פולינומים), אז לפונקציה f(x)=u(x)v(x)f(x)=\frac{u(x)}{v(x)} יש נגזרת בכל xx שבו v(x)≠0v(x)\ne0, והיא ניתנת בכלל המנה. בנקודה שבה v(x)=0v(x)=0 לא מוגדרות f(x)f(x) ו-f′(x)f'(x).

מסמנים את המונה ב-uu ואת המכנה ב-vv. את המכנה v2v^2 של הנגזרת משאירים בצורת ריבוע: כך רואים מיד שהוא חיובי בכל תחום ההגדרה, וזה עוזר אחר כך לקבוע את הסימן של f′(x)f'(x).

כלל המנה

(uv)′=u′⋅v−u⋅v′v2\left(\frac{u}{v}\right)'=\frac{u'\cdot v-u\cdot v'}{v^2}

בכל xx שבו v(x)≠0v(x)\ne 0.

בעל-פה: נגזרת המונה כפול המכנה, פחות המונה כפול נגזרת המכנה, חלקי המכנה בריבוע.

שים לב

לא הופכים את הסדר במונה: u′⋅v−u⋅v′u'\cdot v-u\cdot v', ולא u⋅v′−u′⋅vu\cdot v'-u'\cdot v. בסדר ההפוך הסימן של הנגזרת יוצא הפוך. מתחילים תמיד מנגזרת המונה.

דרך הפתרון

גזירה בכלל המנה

כשנתונה פונקציה f(x)=u(x)v(x)f(x)=\frac{u(x)}{v(x)}:

1. רושמים בצד: uu, u′u', vv, v′v'.

2. מציבים בכלל המנה, עם סוגריים סביב כל גורם.

3. פותחים סוגריים ומפשטים רק את המונה. את המכנה משאירים בצורה v2v^2.

שים לב

המינוס חל על כל הסוגריים שאחריו: ב-2(x−3)−(2x+1)2(x-3)-(2x+1) מקבלים −2x−1-2x-1, לא −2x+1-2x+1.

שים לב

בדיקה מהירה ל-ax+bcx+d\frac{ax+b}{cx+d}: המונה של הנגזרת הוא תמיד המספר ad−bcad-bc. למשל ב-2x+1x−3\frac{2x+1}{x-3}: 2⋅(−3)−1⋅1=−72\cdot(-3)-1\cdot 1=-7. אם יצא xx במונה, יש טעות.

מונה קבוע

כש-kk קבוע: (kv)′=−k⋅v′v2\left(\frac{k}{v}\right)'=\frac{-k\cdot v'}{v^2}.

למשל: (1x)′=−1x2\left(\frac{1}{x}\right)'=-\frac{1}{x^2}, (kx−a)′=−k(x−a)2\left(\frac{k}{x-a}\right)'=-\frac{k}{(x-a)^2}.

דוגמה - מונה ומכנה ממעלה ראשונה, ערך הנגזרת בנקודה

נתונה הפונקציה f(x)=2x+1x−3f(x)=\frac{2x+1}{x-3}. מצאו את f′(x)f'(x) וחשבו את f′(4)f'(4).

פתרון

1. מסמנים: u=2x+1u=2x+1, u′=2u'=2, v=x−3v=x-3, v′=1v'=1.

2. מציבים בכלל המנה: f′(x)=2(x−3)−(2x+1)⋅1(x−3)2f'(x)=\frac{2(x-3)-(2x+1)\cdot 1}{(x-3)^2}.

3. פותחים סוגריים במונה. שימו לב למינוס לפני הסוגריים: 2x−6−2x−1=−72x-6-2x-1=-7.

4. לכן f′(x)=−7(x−3)2f'(x)=\frac{-7}{(x-3)^2}.

5. מציבים x=4x=4: f′(4)=−712=−7f'(4)=\frac{-7}{1^2}=-7.

תשובה

f′(x)=−7(x−3)2f'(x)=-\frac{7}{(x-3)^2}, f′(4)=−7f'(4)=-7

שאלות פתוחות על נגזרת של מנה

2. נגזרת של סכום והפרש של פונקציה רציונלית ופולינום

סכום והפרש של פונקציה רציונלית ופולינום

פונקציות כמו x+4x−2x+\frac{4}{x-2} או 3x−1+2x3x-1+\frac{2}{x} בנויות מפולינום ומשבר. כדי לגזור אותן לא צריך מכנה משותף: גוזרים כל איבר לחוד.

במדויק: אם gg פולינום ו-hh פונקציה רציונלית, הפונקציה f(x)=g(x)±h(x)f(x)=g(x)\pm h(x) מוגדרת בדיוק בתחום ההגדרה של hh, ובכל xx בתחום הזה f′(x)=g′(x)±h′(x)f'(x)=g'(x)\pm h'(x).

את הפולינום גוזרים כרגיל, ואת השבר בכלל המנה או לפי מונה קבוע. מכנה משותף מביאים אחרי הגזירה, כשרוצים לפתור f′(x)=0f'(x)=0 או לבדוק את הסימן של f′(x)f'(x).

נגזרת של סכום והפרש

(g(x)±h(x))′=g′(x)±h′(x)\left(g(x)\pm h(x)\right)'=g'(x)\pm h'(x)

נגזרת של קבוע היא 00.

למשל: (x+4x−2)′=1−4(x−2)2\left(x+\frac{4}{x-2}\right)'=1-\frac{4}{(x-2)^2}.

שים לב

לא שוכחים את המינוס בנגזרת השבר: (4x−2)′=−4(x−2)2\left(\frac{4}{x-2}\right)'=-\frac{4}{(x-2)^2}, לא 4(x−2)2\frac{4}{(x-2)^2} ולא 00.

דרך הפתרון

פתרון f′(x)=0f'(x)=0

כשהנגזרת כתובה כסכום של איברים, ואחד מהם שבר:

1. מביאים את f′(x)f'(x) למכנה משותף אחד.

2. משווים את המונה ל-00 ופותרים.

3. בודקים שהפתרונות בתחום ההגדרה (המכנה לא מתאפס בהם).

4. כדי למצוא את הנקודות על הגרף, מציבים כל פתרון ב-f(x)f(x).

שים לב

במכנה משותף כופלים כל איבר: 1−4(x−2)2=(x−2)2−4(x−2)21-\frac{4}{(x-2)^2}=\frac{(x-2)^2-4}{(x-2)^2}. מי ששוכח לכפול את ה-11 מקבל 1−4(x−2)2\frac{1-4}{(x-2)^2}, וזה שגוי.

דוגמה - הנקודות על הגרף שבהן הנגזרת מתאפסת

נתונה הפונקציה f(x)=x+4x−2f(x)=x+\frac{4}{x-2}. מצאו את f′(x)f'(x) ואת הנקודות על גרף הפונקציה שבהן f′(x)=0f'(x)=0.

פתרון

1. תחום ההגדרה: x≠2x\ne 2.

2. גוזרים איבר-איבר: f′(x)=1−4(x−2)2f'(x)=1-\frac{4}{(x-2)^2}.

3. מכנה משותף: f′(x)=(x−2)2−4(x−2)2=x2−4x(x−2)2f'(x)=\frac{(x-2)^2-4}{(x-2)^2}=\frac{x^2-4x}{(x-2)^2}.

4. משווים את המונה ל-00: x2−4x=0x^2-4x=0, כלומר x(x−4)=0x(x-4)=0, ולכן x=0x=0 או x=4x=4. שניהם בתחום.

5. מציבים בפונקציה: f(0)=0+4−2=−2f(0)=0+\frac{4}{-2}=-2, f(4)=4+42=6f(4)=4+\frac{4}{2}=6.

תשובה

f′(x)=1−4(x−2)2f'(x)=1-\frac{4}{(x-2)^2}. הנקודות: (0,−2)(0,-2) ו-(4,6)(4,6).

שאלות פתוחות על נגזרת של סכום והפרש של פונקציה רציונלית ופולינום

3. משוואת משיק לגרף פונקציה רציונלית

משיק לגרף

כשמסתכלים על גרף מקרוב מאוד, ליד נקודה מסוימת, הוא נראה כמעט כמו ישר. הישר הזה הוא המשיק לגרף בנקודה, והנגזרת בנקודה היא השיפוע שלו.

במדויק: אם ל-ff יש נגזרת בנקודה x0x_0, המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) הוא הישר שעובר בנקודה הזאת והשיפוע שלו הוא f′(x0)f'(x_0). הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) נקראת נקודת ההשקה.

כדי לכתוב משוואת ישר צריך נקודה ושיפוע. את הנקודה נותנת הפונקציה, y0=f(x0)y_0=f(x_0), ואת השיפוע נותנת הנגזרת, f′(x0)f'(x_0). מה שנתון בשאלה קובע את x0x_0:

מה נתון בשאלהאיך מוצאים את x0x_0
שיעור ה-xx של נקודת ההשקההוא x0x_0
משיק בנקודת החיתוך עם ציר ה-yyx0=0x_0=0
משיק בנקודת החיתוך עם ציר ה-xxפותרים f(x)=0f(x)=0
משיק המקביל לישר y=mx+by=mx+bפותרים f′(x)=mf'(x)=m
משיק המקביל לציר ה-xxפותרים f′(x)=0f'(x)=0

למשל ל-f(x)=x+4xf(x)=x+\frac{4}{x} יש f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=2x=2 וב-x=−2x=-2. שם המשיקים מקבילים לציר ה-xx: y=4y=4 ו-y=−4y=-4.

-8-6-4-22468-55(2, 4)(-2, -4)

משוואת משיק

המשיק לגרף ff בנקודה שבה x=x0x=x_0:

y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0)
דרך הפתרון

משוואת משיק בנקודה

כשידוע x0x_0 של נקודת ההשקה:

1. מחשבים y0=f(x0)y_0=f(x_0).

2. גוזרים ומחשבים את השיפוע m=f′(x0)m=f'(x_0).

3. מציבים בנוסחה ומעבירים לצורה y=mx+by=mx+b.

שים לב

השיפוע הוא מספר: מציבים f′(x0)f'(x_0), לא f′(x)f'(x). אם במשוואת המשיק נשאר שבר עם xx, זה לא ישר.

שים לב

את y0y_0 מחשבים בפונקציה המקורית, f(x0)f(x_0), ולא בנגזרת.

שים לב

בדיקה עצמית: מציבים x0x_0 במשוואת המשיק. צריך לצאת בדיוק f(x0)f(x_0).

משיק מקביל

ישרים מקבילים הם ישרים עם אותו שיפוע.

•משיק מקביל לישר y=mx+by=mx+b: פותרים f′(x)=mf'(x)=m. לכל פתרון יש משיק משלו.

•משיק מקביל לציר ה-xx: פותרים f′(x)=0f'(x)=0, והמשיק הוא y=f(x0)y=f(x_0).

דוגמה א - משיק בנקודה שבה xx נתון

נתונה הפונקציה f(x)=x+1x−1f(x)=\frac{x+1}{x-1}. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x=2x=2.

פתרון

1. נקודת ההשקה: f(2)=2+12−1=3f(2)=\frac{2+1}{2-1}=3. הנקודה היא (2,3)(2,3).

2. כלל המנה: f′(x)=1⋅(x−1)−(x+1)⋅1(x−1)2=−2(x−1)2f'(x)=\frac{1\cdot(x-1)-(x+1)\cdot 1}{(x-1)^2}=\frac{-2}{(x-1)^2}.

3. השיפוע: f′(2)=−21=−2f'(2)=\frac{-2}{1}=-2.

4. מציבים בנוסחה: y−3=−2(x−2)y-3=-2(x-2).

5. מעבירים: y=−2x+4+3=−2x+7y=-2x+4+3=-2x+7.

-4-2246-4-22468(2, 3)
תשובה

y=−2x+7y=-2x+7

דוגמה ב - משיקים המקבילים לישר נתון

נתונה הפונקציה f(x)=x+4xf(x)=x+\frac{4}{x}.

א. מצאו את שיעורי הנקודות על גרף הפונקציה שבהן המשיק מקביל לישר y=−3x+1y=-3x+1.

ב. רשמו את משוואות המשיקים בנקודות אלה.

פתרון

1. גוזרים: f′(x)=1−4x2f'(x)=1-\frac{4}{x^2}, בכל x≠0x\ne 0.

2. השיפוע של הישר הוא −3-3, ולכן פותרים f′(x)=−3f'(x)=-3: 1−4x2=−31-\frac{4}{x^2}=-3.

3. 4x2=4\frac{4}{x^2}=4, כלומר x2=1x^2=1, ולכן x=1x=1 או x=−1x=-1.

4. f(1)=1+4=5f(1)=1+4=5 ו-f(−1)=−1−4=−5f(-1)=-1-4=-5. הנקודות: (1,5)(1,5) ו-(−1,−5)(-1,-5).

5. משיק ב-(1,5)(1,5): y−5=−3(x−1)y-5=-3(x-1), כלומר y=−3x+8y=-3x+8.

6. משיק ב-(−1,−5)(-1,-5): y+5=−3(x+1)y+5=-3(x+1), כלומר y=−3x−8y=-3x-8.

-6-4-2246-55(1, 5)(-1, -5)
תשובה

א. (1,5)(1,5) ו-(−1,−5)(-1,-5). ב. y=−3x+8y=-3x+8 ו-y=−3x−8y=-3x-8.

שאלות פתוחות על משוואת משיק לגרף פונקציה רציונלית

4. תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון

עלייה, ירידה ונקודת קיצון

סימן הנגזרת אומר לאן הגרף הולך: כש-f′(x)>0f'(x)>0 הגרף עולה, וכש-f′(x)<0f'(x)<0 הוא יורד. נקודה שבה עלייה מתחלפת בירידה, או ירידה בעלייה, היא נקודת קיצון.

במדויק: ff עולה בקטע אם לכל x1<x2x_1<x_2 בקטע מתקיים f(x1)<f(x2)f(x_1)<f(x_2), ויורדת בקטע אם לכל x1<x2x_1<x_2 בקטע מתקיים f(x1)>f(x2)f(x_1)>f(x_2). נקודה x0x_0 בתחום ההגדרה היא נקודת מקסימום אם יש קטע פתוח סביב x0x_0, כולו בתחום ההגדרה, שבו f(x)<f(x0)f(x)<f(x_0) לכל x≠x0x\ne x_0. היא נקודת מינימום אם בקטע כזה f(x)>f(x0)f(x)>f(x_0) לכל x≠x0x\ne x_0.

בפונקציה רציונלית הנגזרת יכולה להחליף סימן גם בנקודה שאינה בתחום ההגדרה (אסימפטוטה אנכית). לכן מכניסים לטבלת הסימנים גם את הנקודות האלה, אבל אין בהן קיצון.

המכנה של f′(x)f'(x) הוא ריבוע, ולכן הוא חיובי בכל תחום ההגדרה. הסימן של f′(x)f'(x) הוא הסימן של המונה שלה.

יכול לקרות שערך המקסימום קטן מערך המינימום. זה תקין: הם בענפים שונים של הגרף, משני צדי האסימפטוטה. למשל ל-f(x)=x2+3x−1f(x)=\frac{x^2+3}{x-1} יש מקסימום (−1,−2)(-1,-2) ומינימום (3,6)(3,6).

-4-22468-4-2246810‫מקסימום‬‫מינימום‬
דרך הפתרון

חקירת עלייה, ירידה וקיצון

כשמבקשים תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון:

1. מוצאים את תחום ההגדרה.

2. גוזרים ומביאים את f′(x)f'(x) לשבר אחד.

3. מוצאים איפה f′(x)=0f'(x)=0 (המונה מתאפס).

4. בונים טבלת סימנים עם הנקודות מסעיף 3 ועם הנקודות שאינן בתחום ההגדרה.

5. בודקים את הסימן של f′(x)f'(x) בכל קטע (מציבים מספר מהקטע במונה).

6. f′(x)>0f'(x)>0: עולה ↗. f′(x)<0f'(x)<0: יורדת ↘.

שים לב

לא שוכחים בטבלה את הנקודה שאינה בתחום. ב-x+9xx+\frac{9}{x}, בלי x=0x=0 נראה כאילו הפונקציה יורדת ב-−3<x<3-3<x<3. הנכון: יורדת ב-−3<x<0-3<x<0 וב-0<x<30<x<3, שני תחומים נפרדים.

שים לב

בבגרות כותבים את תחומי העלייה והירידה בנפרד, משני צדי האסימפטוטה, ולא מחברים אותם לתחום אחד. כדאי לצרף את טבלת הסימנים לתשובה: היא חלק מהנימוק.

סוג הקיצון לפי טבלת הסימנים

בנקודה x0x_0 בתחום ההגדרה שבה f′(x0)=0f'(x_0)=0:

- f′(x)f'(x) עוברת מ-++ ל-−- (↗ ואז ↘): מקסימום.

- f′(x)f'(x) עוברת מ-−- ל-++ (↘ ואז ↗): מינימום.

- f′(x)f'(x) לא מחליפה סימן: אין קיצון.

את ערך הקיצון מחשבים בפונקציה: y0=f(x0)y_0=f(x_0).

שים לב

את סוג הקיצון קובעים רק לפי שינוי הסימן של f′(x)f'(x), לא לפי ערך הפונקציה. ב-x+9xx+\frac{9}{x} הנקודה (−3,−6)(-3,-6) היא מקסימום, אף ש-−6<6-6<6.

דוגמה א - נקודה מחוץ לתחום ההגדרה בטבלת הסימנים

נתונה הפונקציה f(x)=x+9xf(x)=x+\frac{9}{x}. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון של הפונקציה, וקבעו את סוגן.

פתרון

1. תחום ההגדרה: x≠0x\ne 0.

2. גוזרים: f′(x)=1−9x2=x2−9x2f'(x)=1-\frac{9}{x^2}=\frac{x^2-9}{x^2}.

3. f′(x)=0f'(x)=0: x2=9x^2=9, ולכן x=−3x=-3 או x=3x=3.

4. טבלת סימנים, עם x=0x=0 שאינו בתחום:

xxf′(x)f'(x)f(x)f(x)
x<−3x<-3++↗
x=−3x=-300מקסימום (−3,−6)(-3,-6)
−3<x<0-3<x<0−-↘
x=0x=0לא מוגדרתלא מוגדרת
0<x<30<x<3−-↘
x=3x=300מינימום (3,6)(3,6)
x>3x>3++↗

5. ערכי הקיצון: f(−3)=−3−3=−6f(-3)=-3-3=-6, f(3)=3+3=6f(3)=3+3=6.

6. ב-x=0x=0 הנגזרת לא מחליפה סימן (שלילית משני הצדדים), ובכל מקרה זו לא נקודה בתחום.

-10-5510-8-448‫מקסימום‬‫מינימום‬
תשובה

עולה: x<−3x<-3 או x>3x>3. יורדת: −3<x<0-3<x<0 או 0<x<30<x<3. מקסימום (−3,−6)(-3,-6), מינימום (3,6)(3,6).

דוגמה ב - מכנה שלא מתאפס: הפונקציה מוגדרת לכל xx

נתונה הפונקציה f(x)=4xx2+4f(x)=\frac{4x}{x^2+4}. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן, ואת תחומי העלייה והירידה.

פתרון

1. תחום ההגדרה: כל xx, כי x2+4>0x^2+4>0.

2. כלל המנה: f′(x)=4(x2+4)−4x⋅2x(x2+4)2=16−4x2(x2+4)2f'(x)=\frac{4(x^2+4)-4x\cdot 2x}{(x^2+4)^2}=\frac{16-4x^2}{(x^2+4)^2}.

3. f′(x)=0f'(x)=0: 16−4x2=016-4x^2=0, כלומר x2=4x^2=4, ולכן x=−2x=-2 או x=2x=2.

4. טבלת סימנים (הסימן נקבע לפי 16−4x216-4x^2):

xxf′(x)f'(x)f(x)f(x)
x<−2x<-2−-↘
x=−2x=-200מינימום (−2,−1)(-2,-1)
−2<x<2-2<x<2++↗
x=2x=200מקסימום (2,1)(2,1)
x>2x>2−-↘

5. ערכי הקיצון: f(−2)=−88=−1f(-2)=\frac{-8}{8}=-1, f(2)=88=1f(2)=\frac{8}{8}=1.

-8-6-4-22468-2-112‫מינימום ⁦(-2, -1)⁩‬‫מקסימום ⁦(2, 1)⁩‬
תשובה

מינימום (−2,−1)(-2,-1), מקסימום (2,1)(2,1). עולה: −2<x<2-2<x<2. יורדת: x<−2x<-2 או x>2x>2.

שאלות פתוחות על תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון

5. קיצון בקצה תחום ההגדרה

קיצון בקצה התחום וערך מוחלט

לפעמים הפונקציה מוגדרת רק בקטע, למשל −1≤x≤4-1\le x\le 4, או רק ב-x≥0x\ge 0. אז גם קצה התחום יכול להיות נקודת קיצון, אף שהנגזרת לא מתאפסת שם.

במדויק: נניח ש-aa הוא הקצה השמאלי של תחום ההגדרה ושייך לו. aa היא נקודת מקסימום בקצה אם יש d>0d>0 כך שכל ה-xx המקיימים a<x<a+da<x<a+d בתחום, ו-f(x)<f(a)f(x)<f(a) לכל אחד מהם. היא נקודת מינימום בקצה אם במקום זה f(x)>f(a)f(x)>f(a). בקצה ימני bb בודקים באותו אופן את b−d<x<bb-d<x<b. הערך המקסימלי המוחלט של ff בתחום הוא הערך הגדול ביותר ש-ff מקבלת בכל התחום (אם יש כזה), והערך המינימלי המוחלט הוא הקטן ביותר.

נקודת קיצון היא הגבוהה או הנמוכה ביותר בסביבה שלה. הערך המוחלט הוא הגבוה או הנמוך ביותר בכל התחום.

למשל, f(x)=4xx2+4f(x)=\frac{4x}{x^2+4} בתחום −1≤x≤4-1\le x\le 4: הגרף עולה מהקצה x=−1x=-1 ולכן יש שם מינימום בקצה, ויורד אל הקצה x=4x=4 ולכן גם שם יש מינימום בקצה. המינימום המוחלט הוא −0.8-0.8 והמקסימום המוחלט הוא 11.

-3-2-112345-11‫מינימום בקצה‬‫מקסימום‬‫מינימום בקצה‬

קיצון בקצה התחום

הקצההסימן של f′(x)f'(x) לידו, בתוך התחוםסוג הקיצון
שמאלי x=ax=af′(x)>0f'(x)>0 (עולה ממנו)מינימום בקצה
שמאלי x=ax=af′(x)<0f'(x)<0 (יורדת ממנו)מקסימום בקצה
ימני x=bx=bf′(x)>0f'(x)>0 (עולה אליו)מקסימום בקצה
ימני x=bx=bf′(x)<0f'(x)<0 (יורדת אליו)מינימום בקצה
דרך הפתרון

ערך מקסימלי ומינימלי מוחלט בקטע סגור

כשהפונקציה מוגדרת בכל הקטע a≤x≤ba\le x\le b (אין בו אסימפטוטה אנכית):

1. מוצאים את הנקודות בתוך הקטע שבהן f′(x)=0f'(x)=0. פתרונות מחוץ לקטע לא בודקים.

2. מחשבים את ff בנקודות האלה ובשני הקצוות, f(a)f(a) ו-f(b)f(b).

3. הגדול מבין הערכים הוא הערך המקסימלי המוחלט, והקטן הוא הערך המינימלי המוחלט.

שים לב

לא שוכחים את הקצוות. ב-x2+5x−2\frac{x^2+5}{x-2} בתחום 3≤x≤73\le x\le 7 הערך המקסימלי המוחלט, 1414, מתקבל בקצה x=3x=3 ולא בנקודה שבה הנגזרת מתאפסת.

שים לב

פתרון של f′(x)=0f'(x)=0 שמחוץ לתחום לא נכנס להשוואה. ב-x2+5x−2\frac{x^2+5}{x-2} בתחום 3≤x≤73\le x\le 7 הנקודה x=−1x=-1 לא בתחום.

שים לב

בבעיות קיצון מילוליות (שטח, עלות, נפח) התחום נקבע מהסיפור: אורך חיובי, כמות בין גבולות נתונים. אם הנקודה שבה f′(x)=0f'(x)=0 יוצאת מחוץ לתחום, בודקים את קצוות התחום.

דוגמה - קטע סגור: קיצון בקצוות וערכים מוחלטים

הפונקציה f(x)=x2+5x−2f(x)=\frac{x^2+5}{x-2} מוגדרת בתחום 3≤x≤73\le x\le 7.

א. מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה בתחום זה, כולל קיצון בקצות התחום, וקבעו את סוגן.

ב. מהו הערך המקסימלי המוחלט ומהו הערך המינימלי המוחלט של הפונקציה בתחום?

פתרון

1. האסימפטוטה x=2x=2 מחוץ לתחום, ולכן הפונקציה מוגדרת בכל התחום.

2. כלל המנה: f′(x)=2x(x−2)−(x2+5)(x−2)2=x2−4x−5(x−2)2=(x−5)(x+1)(x−2)2f'(x)=\frac{2x(x-2)-(x^2+5)}{(x-2)^2}=\frac{x^2-4x-5}{(x-2)^2}=\frac{(x-5)(x+1)}{(x-2)^2}.

3. f′(x)=0f'(x)=0 ב-x=5x=5 וב-x=−1x=-1. רק x=5x=5 בתחום.

4. טבלת סימנים:

xxf′(x)f'(x)f(x)f(x)
x=3x=3מקסימום בקצה (3,14)(3,14)
3<x<53<x<5−-↘
x=5x=500מינימום (5,10)(5,10)
5<x<75<x<7++↗
x=7x=7מקסימום בקצה (7,10.8)(7,10.8)

5. ערכים: f(3)=141=14f(3)=\frac{14}{1}=14, f(5)=303=10f(5)=\frac{30}{3}=10, f(7)=545=10.8f(7)=\frac{54}{5}=10.8.

6. סעיף ב: הגדול מבין 14,10,10.814,10,10.8 הוא 1414, והקטן הוא 1010.

234567889101112131415‫מקסימום בקצה‬‫מינימום‬‫מקסימום בקצה‬
תשובה

א. מקסימום בקצה (3,14)(3,14), מינימום (5,10)(5,10), מקסימום בקצה (7,10.8)(7,10.8). ב. מקסימום מוחלט 1414, מינימום מוחלט 1010.

שאלות פתוחות על קיצון בקצה תחום ההגדרה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.