דילוג לתוכן המרכזי

סיכום ניסויים רב-שלביים ונוסחת ברנולי

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בניסויים רב-שלביים ונוסחת ברנולי: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

ניסוי רב-שלבי

יש ניסויים שמתבצעים בכמה שלבים, זה אחרי זה: מטילים מטבע שלוש פעמים, מוציאים מכד שני כדורים בזה אחר זה, או זורקים לסל עד שקולעים. ניסוי כזה נקרא ניסוי רב-שלבי.

במדויק: ניסוי רב-שלבי הוא ניסוי אקראי שמורכב מכמה שלבים שמתבצעים בסדר קבוע. התוצאה של הניסוי היא רשימה סדורה של תוצאות: התוצאה של השלב הראשון, אחריה התוצאה של השלב השני, וכן הלאה. מספר השלבים יכול להיות קבוע מראש (מטילים מטבע בדיוק 33 פעמים) או להיקבע לפי התוצאות (זורקים עד הקליעה הראשונה).

בהטלת מטבע פעמיים יש ארבע תוצאות: (H,H)(\text{H},\text{H}), (H,T)(\text{H},\text{T}), (T,H)(\text{T},\text{H}), (T,T)(\text{T},\text{T}) (H\text{H} - "ראש", T\text{T} - "זנב"). התוצאות (H,T)(\text{H},\text{T}) ו-(T,H)(\text{T},\text{H}) שונות, כי הסדר חשוב: ב-(H,T)(\text{H},\text{T}) ה"ראש" יצא בהטלה הראשונה.

נוח לתאר ניסוי רב-שלבי בעץ הסתברויות: כל שלב הוא "קומה" של ענפים, וכל תוצאה של הניסוי היא מסלול אחד מההתחלה עד הסוף.

1/21/21/21/21/21/2HTHHTTהטלת מטבע

תזכורת: הסתברות מותנית ומאורעות בלתי תלויים

בעץ ההסתברויות נשתמש כל הזמן בשני מושגים מהנושא "הסתברות מותנית ותלות".

במדויק: ההסתברות ש-BB יקרה כאשר ידוע ש-AA קרה נקראת הסתברות מותנית ומסומנת P(B/A)P(B/A). היא מוגדרת כאשר P(A)>0P(A)>0, ושווה ל-P(A∩B)P(A)\frac{P(A\cap B)}{P(A)}. המאורעות AA ו-BB בלתי תלויים אם P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B); כאשר P(A)>0P(A)>0 זה אותו דבר כמו P(B/A)=P(B)P(B/A)=P(B).

1. עץ הסתברויות דו-שלבי וחוק המכפלה

עץ הסתברויות דו-שלבי

בניסוי דו-שלבי קל ללכת לאיבוד בין כל האפשרויות. עץ הסתברויות מסדר אותן: מנקודת ההתחלה יוצאים ענפים לתוצאות של השלב הראשון, ומכל תוצאה כזאת יוצאים ענפים לתוצאות של השלב השני.

במדויק: בעץ הסתברויות דו-שלבי, מנקודת ההתחלה יוצא ענף לכל מאורע של השלב הראשון. המאורעות האלה זרים זה לזה, ויחד הם מכסים את כל האפשרויות (למשל AA ו-A‾\overline{A}). על כל ענף כזה רושמים את ההסתברות שלו. מסוף כל ענף יוצאים באותה צורה ענפים למאורעות של השלב השני, ועליהם רושמים את ההסתברות המותנית, בהינתן התוצאה שבתחילת הענף. מסלול בעץ הוא דרך מנקודת ההתחלה עד הסוף, והוא מייצג את החיתוך של כל המאורעות שלאורכו.

בעץ הכללי יש ארבעה מסלולים. המסלול "AA ואז BB" מייצג את המאורע A∩BA\cap B, והמסלול "לא AA ואז BB" מייצג את A‾∩B\overline{A}\cap B. על הענף מ-AA אל BB כתוב P(B/A)P(B/A), כי כשמגיעים לענף הזה כבר ידוע ש-AA קרה.

P(B/A)P(B̄/A)P(A)P(B/Ā)P(B̄/Ā)P(Ā)Bלא BABלא Bלא Aניסוי

חוק המכפלה

ההסתברות של מסלול היא מכפלת ההסתברויות שעל הענפים שלו. בעץ דו-שלבי, כאשר P(A)>0P(A)>0:

P(A∩B)=P(A)⋅P(B/A)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B/A)

החוק נובע מהגדרת ההסתברות המותנית: P(B/A)=P(A∩B)P(A)P(B/A)=\frac{P(A\cap B)}{P(A)}, ומכפילים את שני האגפים ב-P(A)P(A).

כללי העץ

•הסכום של ההסתברויות על הענפים שיוצאים מאותה נקודה הוא 11.

•הסכום של ההסתברויות של כל המסלולים בעץ הוא 11.

•המסלולים מייצגים מאורעות זרים. לכן ההסתברות של מאורע היא סכום ההסתברויות של כל המסלולים שבהם הוא קורה. למשל: P(B)=P(A)⋅P(B/A)+P(A‾)⋅P(B/A‾)P(B)=P(A)\cdot P(B/A)+P(\overline{A})\cdot P(B/\overline{A}).

מאורעות תלויים ובלתי תלויים בעץ

כאשר 0<P(A)<10<P(A)<1:

מצבמה רואים בעץ
התוצאה של השלב הראשון לא משפיעה על השלב השניעל הענפים אל BB אותה הסתברות: P(B/A)=P(B/A‾)=P(B)P(B/A)=P(B/\overline{A})=P(B). המאורעות בלתי תלויים, ו-P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B)
התוצאה של השלב הראשון משפיעה על השלב השניעל הענפים אל BB הסתברויות שונות: P(B/A)≠P(B/A‾)P(B/A)\ne P(B/\overline{A}). המאורעות תלויים
דרך הפתרון

חישוב הסתברות בעזרת עץ דו-שלבי

כשנתון ניסוי דו-שלבי ומבקשים הסתברות של מאורע:

1. קובעים מה השלב הראשון ומה השלב השני, ומסמנים את המאורעות.

2. מציירים עץ: ענפים לתוצאות של השלב הראשון, ומכל אחת ענפים לתוצאות של השלב השני.

3. רושמים על כל ענף את ההסתברות שלו. בשלב השני זו הסתברות מותנית.

4. בוחרים את המסלולים שבהם המאורע המבוקש קורה.

5. כופלים לאורך כל מסלול, ומחברים את התוצאות של המסלולים.

שים לב

על ענף בשלב השני רושמים הסתברות מותנית, P(B/A)P(B/A), ולא את ההסתברות של החיתוך P(A∩B)P(A\cap B). את החיתוך מקבלים רק אחרי הכפל לאורך המסלול.

שים לב

בדיקה עצמית: על הענפים שיוצאים מכל נקודה הסכום הוא 11, וגם סכום כל המסלולים הוא 11.

דוגמה - ענפים מותנים: גשם ואיחור

ההסתברות שירד גשם ביום מסוים היא 0.30.3. אם יורד גשם, ההסתברות שדני יאחר לבית הספר היא 0.40.4. אם לא יורד גשם, ההסתברות שדני יאחר היא 0.10.1.

א. מהי ההסתברות שירד גשם ודני לא יאחר?

ב. מהי ההסתברות שדני יאחר?

ג. האם המאורעות "יורד גשם" ו"דני מאחר" בלתי תלויים?

פתרון

1. נתון: ההסתברות לגשם 0.30.3, ההסתברות לאיחור בהינתן גשם 0.40.4, ובהינתן שאין גשם 0.10.1. המטרה: הסתברות של מסלול אחד, הסתברות של מאורע שמופיע בשני מסלולים, ובדיקת תלות.

2. השלב הראשון: גשם או אין גשם. השלב השני: מאחר או לא מאחר. משלימים לכל נקודה סכום 11: 1−0.3=0.71-0.3=0.7, 1−0.4=0.61-0.4=0.6, 1−0.1=0.91-0.1=0.9.

0.40.60.30.10.90.7מאחרלא מאחרגשםמאחרלא מאחראין גשםיום

3. סעיף א: המסלול "גשם ואז לא מאחר": 0.3⋅0.6=0.180.3\cdot0.6=0.18.

4. סעיף ב: דני מאחר בשני מסלולים: 0.3⋅0.4+0.7⋅0.1=0.12+0.07=0.190.3\cdot0.4+0.7\cdot0.1=0.12+0.07=0.19.

5. סעיף ג: ההסתברות לאיחור בהינתן גשם היא 0.40.4, וההסתברות לאיחור בלי תנאי היא 0.190.19. הן שונות, ולכן המאורעות תלויים. בעץ רואים את זה ישר: על שני הענפים אל "מאחר" הסתברויות שונות (0.40.4 ו-0.10.1).

תשובה

א. 0.180.18. ב. 0.190.19. ג. המאורעות תלויים.

שאלות פתוחות על עץ הסתברויות דו-שלבי וחוק המכפלה

2. עץ הסתברויות תלת-שלבי ורב-שלבי

עץ הסתברויות תלת-שלבי

כשיש שלושה שלבים, ממשיכים לבנות את העץ באותה דרך: מסוף כל ענף של השלב השני יוצאים ענפים לתוצאות של השלב השלישי.

במדויק: בעץ הסתברויות תלת-שלבי, על כל ענף של השלב השלישי רושמים את ההסתברות של התוצאה שלו בהינתן כל מה שקרה במסלול לפניו (התוצאות של השלב הראשון ושל השלב השני). מסלול מייצג את החיתוך של שלושת המאורעות שלאורכו, וההסתברות שלו היא מכפלת שלוש ההסתברויות שעל הענפים שלו. אותו דבר נכון לכל מספר של שלבים.

בהטלת מטבע שלוש פעמים יש 2⋅2⋅2=82\cdot2\cdot2=8 מסלולים. ההטלות בלתי תלויות, ולכן על כל ענף כתוב 12\frac12, וההסתברות של כל מסלול היא (12)3=18\left(\frac12\right)^3=\frac18.

1/21/21/21/21/21/21/21/21/21/21/21/21/21/2HTHHTTHHTHHTTTמטבע

חוק המכפלה לשלושה שלבים

כאשר P(A∩B)>0P(A\cap B)>0:

P(A∩B∩C)=P(A)⋅P(B/A)⋅P(C/A∩B)P(A\cap B\cap C)=P(A)\cdot P(B/A)\cdot P(C/A\cap B)

אם שלושת השלבים בלתי תלויים, על כל ענף כתובה ההסתברות הרגילה, וההסתברות של המסלול היא P(A)⋅P(B)⋅P(C)P(A)\cdot P(B)\cdot P(C).

"לפחות אחד" דרך המאורע המשלים

המאורע "לפחות פעם אחת קרה AA" משלים למאורע "אף פעם לא קרה AA". למאורע "אף פעם לא קרה AA" יש מסלול אחד בלבד, ולכן:

ההסתברות ל"לפחות פעם אחת" =1−=1- ההסתברות של המסלול "אף פעם".

כך לא צריך לחבר את כל המסלולים האחרים. למשל בשלושה שלבים בלתי תלויים: 1−P(A1‾)⋅P(A2‾)⋅P(A3‾)1-P(\overline{A_1})\cdot P(\overline{A_2})\cdot P(\overline{A_3}), כאשר AiA_i - "AA קרה בשלב ii".

דרך הפתרון

חישוב בעץ עם שלושה שלבים או יותר

כשנתון ניסוי עם שלושה שלבים או יותר:

1. מציירים את העץ, או רק את המסלולים שבהם המאורע המבוקש קורה.

2. רושמים על כל ענף את ההסתברות שלו בהינתן כל מה שקרה לפניו במסלול.

3. מחשבים כל מסלול בחוק המכפלה.

4. מחברים את המסלולים של המאורע. כשהמאורע הוא "לפחות אחד", מחשבים 11 פחות המסלול "אף אחד".

שים לב

בעץ תלת-שלבי שבו לכל שלב שתי תוצאות יש 88 מסלולים. מסלולים שונים יכולים להתאים לאותו מאורע. למשל "בדיוק שתי הצלחות" קורה בשלושה מסלולים, ויש לחבר את שלושתם.

שים לב

כשההסתברות בשלב מסוים תלויה רק בשלב שלפניו (למשל: "אם קלע, ההסתברות לקלוע בזריקה הבאה 0.80.8"), על ענפים שיוצאים מתוצאה זהה בשלב הקודם כתובה אותה הסתברות.

דוגמה - שלוש זריקות שתלויות בזריקה הקודמת

שחקן כדורסל זורק לסל שלוש זריקות. ההסתברות שיקלע בזריקה הראשונה היא 0.60.6. אם קלע בזריקה מסוימת, ההסתברות שיקלע בזריקה שאחריה היא 0.80.8. אם החטיא בזריקה מסוימת, ההסתברות שיקלע בזריקה שאחריה היא 0.50.5.

א. מהי ההסתברות שיקלע בדיוק פעמיים?

ב. מהי ההסתברות שיקלע לפחות פעם אחת?

פתרון

1. נתון: ההסתברות לקליעה בזריקה הראשונה 0.60.6. ההסתברות לקליעה אחרי קליעה 0.80.8 (ולהחטאה 0.20.2), ואחרי החטאה 0.50.5 (ולהחטאה 0.50.5). המטרה: ההסתברות לבדיוק שתי קליעות, וההסתברות לפחות לקליעה אחת.

2. מציירים עץ תלת-שלבי. בכל ענף ההסתברות תלויה בתוצאה של הזריקה הקודמת.

0.80.20.80.50.50.20.60.80.20.50.50.50.50.4קלעהחטיאקלעקלעהחטיאהחטיאקלעקלעהחטיאקלעקלעהחטיאהחטיאהחטיאזריקה 1

3. סעיף א: שתי קליעות בדיוק קורות בשלושה מסלולים:

•קלע, קלע, החטיא: 0.6⋅0.8⋅0.2=0.0960.6\cdot0.8\cdot0.2=0.096.

•קלע, החטיא, קלע: 0.6⋅0.2⋅0.5=0.060.6\cdot0.2\cdot0.5=0.06.

•החטיא, קלע, קלע: 0.4⋅0.5⋅0.8=0.160.4\cdot0.5\cdot0.8=0.16.

4. מחברים: 0.096+0.06+0.16=0.3160.096+0.06+0.16=0.316.

5. סעיף ב: המאורע המשלים הוא "החטיא בשלוש הזריקות", מסלול אחד: 0.4⋅0.5⋅0.5=0.10.4\cdot0.5\cdot0.5=0.1. לכן ההסתברות המבוקשת היא 1−0.1=0.91-0.1=0.9.

תשובה

א. 0.3160.316. ב. 0.90.9.

שאלות פתוחות על עץ הסתברויות תלת-שלבי ורב-שלבי

3. דגימה עם החזרה ובלי החזרה

דגימה עם החזרה ובלי החזרה

מוציאים מכד כדור, רושמים את הצבע שלו, ומוציאים עוד כדור. השאלה החשובה: האם החזרנו את הכדור הראשון לכד לפני ההוצאה השנייה?

במדויק: דגימה עם החזרה: אחרי כל הוצאה מחזירים את הפריט, ולכן ההרכב לא משתנה. ההסתברויות זהות בכל השלבים, והשלבים בלתי תלויים. דגימה בלי החזרה: הפריט שהוצא לא חוזר, ולכן בכל שלב יש פריט אחד פחות, וההרכב תלוי במה שהוצא קודם. ההסתברויות בשלב הבא הן הסתברויות מותנות, והשלבים תלויים (כשבכד יש פריטים משני הסוגים).

בכד 55 כדורים אדומים ו-33 כחולים, ומוציאים שני כדורים. בעץ של דגימה עם החזרה כל הענפים בשלב השני זהים לשלב הראשון. בעץ של דגימה בלי החזרה המכנה בשלב השני הוא 77, והמונה תלוי בצבע שהוצא בשלב הראשון.

5/83/85/85/83/83/8אדוםכחולאדוםאדוםכחולכחולכד
4/73/75/85/72/73/8אדוםכחולאדוםאדוםכחולכחולכד

ההסתברות בשלב השני

בכד NN פריטים, ומהם rr מסוג מסוים. ההסתברות להוציא בשלב השני פריט מהסוג הזה:

סוג הדגימהאחרי שהוצא פריט מהסוג הזהאחרי שהוצא פריט מסוג אחר
עם החזרהrN\frac{r}{N}rN\frac{r}{N}
בלי החזרהr−1N−1\frac{r-1}{N-1}rN−1\frac{r}{N-1}
דרך הפתרון

ניסוי של דגימה

כשמוציאים כמה פריטים ומבקשים הסתברות להרכב מסוים:

1. קובעים אם הדגימה עם החזרה או בלי החזרה.

2. מציירים עץ: כל הוצאה היא שלב.

3. בכל ענף רושמים מספר הפריטים מהסוג המתאים שנשארו, חלקי מספר הפריטים שנשארו.

4. מחשבים כל מסלול בחוק המכפלה, ומחברים את המסלולים של המאורע.

שים לב

"מוציאים שני כדורים בבת אחת" הוא דגימה בלי החזרה: אי אפשר לקבל את אותו כדור פעמיים. מחשבים כאילו מוציאים את הכדורים בזה אחר זה.

שים לב

בדגימה בלי החזרה, מסלולים עם אותו הרכב בסדר שונה (למשל אדום-כחול וכחול-אדום) מקבלים אותה הסתברות: המונים והמכנים זהים, רק בסדר אחר.

דוגמה א - עם החזרה: ההרכב לא משתנה

בכד 55 כדורים אדומים ו-33 כדורים כחולים. מוציאים כדור, רושמים את צבעו ומחזירים אותו לכד. אחר כך מוציאים כדור שני.

מהי ההסתברות ששני הכדורים בצבעים שונים?

פתרון

1. נתון: 55 אדומים ו-33 כחולים, דגימה עם החזרה. המטרה: ההסתברות לשני צבעים שונים.

2. עם החזרה, ההרכב לא משתנה: בכל הוצאה ההסתברות לאדום 58\frac58 ולכחול 38\frac38.

3. צבעים שונים קורים בשני מסלולים: אדום ואז כחול, 58⋅38=1564\frac58\cdot\frac38=\frac{15}{64}, וכחול ואז אדום, 38⋅58=1564\frac38\cdot\frac58=\frac{15}{64}.

4. מחברים: 1564+1564=3064=1532\frac{15}{64}+\frac{15}{64}=\frac{30}{64}=\frac{15}{32}.

5. לשם השוואה: בלי החזרה התשובה היא 2⋅58⋅37=15282\cdot\frac58\cdot\frac37=\frac{15}{28}, כי בשלב השני נשארים 77 כדורים.

תשובה

1532\frac{15}{32}

דוגמה ב - בלי החזרה: בחירה של שלושה בבת אחת

בקבוצה 1010 תלמידים: 66 בנות ו-44 בנים. בוחרים באקראי, בבת אחת, 33 תלמידים לוועדה.

מהי ההסתברות שבוועדה יהיו בדיוק 22 בנות?

פתרון

1. נתון: 66 בנות ו-44 בנים, בוחרים 33 בבת אחת. המטרה: ההסתברות לבדיוק 22 בנות ובן אחד.

2. בחירה בבת אחת היא בחירה בלי החזרה. מחשבים כאילו בוחרים בזה אחר זה, שלושה שלבים.

3. המסלול בת, בת, בן: 610⋅59⋅48=120720=16\frac{6}{10}\cdot\frac{5}{9}\cdot\frac{4}{8}=\frac{120}{720}=\frac16.

4. יש עוד שני מסלולים עם אותו הרכב: בת, בן, בת (610⋅49⋅58\frac{6}{10}\cdot\frac{4}{9}\cdot\frac{5}{8}) ובן, בת, בת (410⋅69⋅58\frac{4}{10}\cdot\frac{6}{9}\cdot\frac{5}{8}). בכל אחד מהם אותם מונים ואותם מכנים, ולכן גם הם 16\frac16.

5. מחברים את שלושת המסלולים: 3⋅16=123\cdot\frac16=\frac12.

תשובה

12\frac12

שאלות פתוחות על דגימה עם החזרה ובלי החזרה

4. נוסחת ברנולי

ניסויים חוזרים ונוסחת ברנולי

יש ניסויים שחוזרים על עצמם שוב ושוב באותם תנאים: מטילים קובייה 1010 פעמים, עונים בניחוש על 66 שאלות אמריקאיות, או זורקים 55 זריקות לסל. בכל פעם מעניין אותנו רק אם קרה דבר מסוים ("הצלחה") או לא ("כישלון"), ושואלים: מה ההסתברות לבדיוק kk הצלחות?

במדויק: ניסוי ברנולי הוא ניסוי שיש לו שתי תוצאות בלבד: הצלחה, בהסתברות pp, וכישלון, בהסתברות 1−p1-p. כשחוזרים על ניסוי ברנולי nn פעמים, כך שההסתברות להצלחה pp זהה בכל החזרות והחזרות בלתי תלויות זו בזו, מספר ההצלחות יכול להיות כל מספר שלם מ-00 עד nn. ההתפלגות של מספר ההצלחות נקראת התפלגות בינומית.

למה הנוסחה נראית כך: בעץ של 33 חזרות, "בדיוק 22 הצלחות" קורה בשלושה מסלולים: הצלחה-הצלחה-כישלון, הצלחה-כישלון-הצלחה, כישלון-הצלחה-הצלחה. בכל מסלול יש 22 ענפים של pp וענף אחד של 1−p1-p, ולכן ההסתברות של כל מסלול היא p2(1−p)p^2(1-p). מספר המסלולים הוא (32)=3\binom{3}{2}=3, וביחד: 3p2(1−p)3p^2(1-p).

p1-ppp1-p1-ppp1-ppp1-p1-p1-pהצלחהכישלוןהצלחההצלחהכישלוןכישלוןהצלחההצלחהכישלוןהצלחההצלחהכישלוןכישלוןכישלוןניסוי

בהתפלגות בינומית עם n=4n=4 ו-p=12p=\frac12 (למשל מספר הבנות במשפחה עם 44 ילדים, אם ההסתברות לבת 12\frac12), ההסתברויות של 0,1,2,3,40,1,2,3,4 הצלחות הן 116,416,616,416,116\frac{1}{16},\frac{4}{16},\frac{6}{16},\frac{4}{16},\frac{1}{16}.

‫התפלגות בינומית, n=⁦4⁩, p=⁦1⁩/⁦2⁩‬00.10.20.30.40.060.250.380.250.0601234‫מספר הצלחות‬‫הסתברות‬

נוסחת ברנולי

בניסוי ברנולי עם nn חזרות והסתברות להצלחה pp, ההסתברות לבדיוק kk הצלחות (k=0,1,…,nk=0,1,\dots,n) היא:

Pn(k)=(nk)pk(1−p)n−kP_n(k)=\binom{n}{k}p^k(1-p)^{n-k}

כאשר (nk)=n!k!(n−k)!\binom{n}{k}=\frac{n!}{k!(n-k)!} הוא מספר המסלולים בעץ שבהם יש בדיוק kk הצלחות.

מקרים מיוחדים וניסוחים נפוצים

ניסוח בשאלהאיך מחשבים
בדיוק kk הצלחותPn(k)P_n(k)
אף הצלחהPn(0)=(1−p)nP_n(0)=(1-p)^n
הצלחה בכל החזרותPn(n)=pnP_n(n)=p^n
לפחות הצלחה אחת1−Pn(0)=1−(1−p)n1-P_n(0)=1-(1-p)^n
לכל היותר kk הצלחותPn(0)+Pn(1)+⋯+Pn(k)P_n(0)+P_n(1)+\dots+P_n(k)
לפחות kk הצלחותPn(k)+Pn(k+1)+⋯+Pn(n)P_n(k)+P_n(k+1)+\dots+P_n(n), או 11 פחות הסכום עד k−1k-1
דרך הפתרון

פתרון בעזרת נוסחת ברנולי

כשאותו ניסוי חוזר כמה פעמים ושואלים על מספר ההצלחות:

1. בודקים את התנאים: שתי תוצאות בכל חזרה, אותה הסתברות pp, חזרות בלתי תלויות.

2. מגדירים מה נחשב "הצלחה", וקובעים את nn ואת pp.

3. מתרגמים את השאלה לערכים של kk ("לפחות", "לכל היותר", "בדיוק").

4. מחשבים בנוסחה. אם יש הרבה איברים, עוברים למאורע המשלים.

סכום כל ההסתברויות

בעץ של nn חזרות כל מסלול שייך בדיוק לערך אחד של מספר ההצלחות k=0,1,…,nk=0,1,\dots,n, וסכום כל המסלולים בעץ הוא 11. לכן:

Pn(0)+Pn(1)+⋯+Pn(n)=1P_n(0)+P_n(1)+\dots+P_n(n)=1

בזכות זה אפשר לחשב "לפחות" או "לכל היותר" דרך המאורע המשלים.

שים לב

נוסחת ברנולי לא מתאימה לדגימה בלי החזרה: שם ההסתברות משתנה משלב לשלב, והשלבים תלויים. בדגימה כזאת עובדים עם עץ.

שים לב

אל תשכחו את המקדם (nk)\binom{n}{k}. pk(1−p)n−kp^k(1-p)^{n-k} לבד היא ההסתברות של מסלול אחד, בסדר מסוים.

דוגמה - ניחוש במבחן אמריקאי

במבחן אמריקאי 66 שאלות. לכל שאלה 44 תשובות, ורק אחת מהן נכונה. תלמיד עונה על כל השאלות בניחוש.

א. מהי ההסתברות שיענה נכון על בדיוק 22 שאלות?

ב. מהי ההסתברות שיענה נכון על שאלה אחת לפחות?

פתרון

1. נתון: 66 שאלות, בכל שאלה הסתברות 14\frac14 לתשובה נכונה, והניחושים בלתי תלויים. המטרה: הסתברות לבדיוק 22 הצלחות ולפחות להצלחה אחת.

2. זה ניסוי ברנולי: הצלחה היא תשובה נכונה, n=6n=6, p=14p=\frac14, 1−p=341-p=\frac34.

3. סעיף א: P6(2)=(62)(14)2(34)4=15⋅116⋅81256=12154096≈0.297P_6(2)=\binom{6}{2}\left(\frac14\right)^2\left(\frac34\right)^4=15\cdot\frac{1}{16}\cdot\frac{81}{256}=\frac{1215}{4096}\approx0.297.

4. סעיף ב: המאורע המשלים הוא "אף תשובה נכונה": P6(0)=(34)6=7294096P_6(0)=\left(\frac34\right)^6=\frac{729}{4096}.

5. לכן ההסתברות המבוקשת היא 1−7294096=33674096≈0.8221-\frac{729}{4096}=\frac{3367}{4096}\approx0.822.

תשובה

א. 12154096≈0.297\frac{1215}{4096}\approx0.297. ב. 33674096≈0.822\frac{3367}{4096}\approx0.822.

שאלות פתוחות על נוסחת ברנולי

5. מקדמי הבינום ובעיות ספירה פשוטות

עיקרון הכפל, עצרת ומקדם בינומי

כדי להבין את המקדם (nk)\binom{n}{k} בנוסחת ברנולי, סופרים אפשרויות. אם יש 22 חולצות ו-33 מכנסיים, אפשר להתלבש ב-2⋅3=62\cdot3=6 דרכים: לכל חולצה יש 33 מכנסיים לבחור.

במדויק:

- עצרת: לכל מספר שלם n≥1n\ge1, n!=1⋅2⋅3⋯nn!=1\cdot2\cdot3\cdots n. בנוסף מגדירים 0!=10!=1.

- המקדם הבינומי (nk)\binom{n}{k} (קוראים: "nn מעל kk"), עבור מספרים שלמים 0≤k≤n0\le k\le n, הוא מספר הדרכים לבחור kk פריטים מתוך nn פריטים שונים, כשהסדר לא חשוב. זה גם מספר הרצפים של nn חזרות שבהם יש בדיוק kk הצלחות.

עץ הבחירות של החולצה והמכנסיים: 22 ענפים בשלב הראשון, ומכל אחד 33 ענפים. יש 66 מסלולים, ולכן 66 אפשרויות.

מכנס כחולמכנס שחורמכנס אפורחולצה לבנהמכנס כחולמכנס שחורמכנס אפורחולצה אדומהבגדים

עיקרון הכפל

אם בחירה נעשית בשלבים, בשלב הראשון יש m1m_1 אפשרויות, ובשלב השני יש m2m_2 אפשרויות (לכל בחירה בשלב הראשון), וכן הלאה, אז מספר כל האפשרויות הוא m1⋅m2⋯m_1\cdot m_2\cdots.

בחירה סדורה

מספר הדרכים לבחור kk פריטים מתוך nn פריטים שונים כשהסדר חשוב (למשל kk תפקידים שונים), 0≤k≤n0\le k\le n:

n⋅(n−1)⋯(n−k+1)=n!(n−k)!n\cdot(n-1)\cdots(n-k+1)=\frac{n!}{(n-k)!}

בפרט, מספר הדרכים לסדר nn פריטים בשורה הוא n!n!.

בחירה שהסדר בה לא חשוב

כשהסדר לא חשוב (למשל kk תפקידים זהים), כל קבוצה של kk פריטים נספרה בבחירה הסדורה k!k! פעמים. לכן מחלקים ב-k!k!:

(nk)=n!k!(n−k)!\binom{n}{k}=\frac{n!}{k!(n-k)!}

תכונות: (n0)=(nn)=1\binom{n}{0}=\binom{n}{n}=1, (n1)=n\binom{n}{1}=n, (nk)=(nn−k)\binom{n}{k}=\binom{n}{n-k}.

דרך הפתרון

בעיית ספירה

כשסופרים אפשרויות:

1. שואלים: האם הסדר חשוב? תפקידים שונים, מקומות בשורה, קוד - הסדר חשוב. ועדה, קבוצה, תפקידים זהים - הסדר לא חשוב.

2. סדר חשוב: עיקרון הכפל, n!(n−k)!\frac{n!}{(n-k)!}.

3. סדר לא חשוב: (nk)\binom{n}{k}.

4. בהסתברות במרחב שווה-הסתברות: מספר האפשרויות המתאימות חלקי מספר כל האפשרויות.

שים לב

בדיקה עצמית: (nk)\binom{n}{k} תמיד קטן מ-n!(n−k)!\frac{n!}{(n-k)!} או שווה לו, כי הוא סופר כל קבוצה פעם אחת בלבד. גם בספירה פשוטה בלי נוסחה (כמו 8⋅7⋅68\cdot7\cdot6) מקבלים את אותה התשובה.

דוגמה א - תפקידים שונים מול תפקידים זהים

בחוג תיאטרון 88 תלמידים.

א. בכמה דרכים אפשר לבחור מהם במאי, תאורן ומפיק (תלמיד אחד לכל תפקיד)?

ב. בכמה דרכים אפשר לבחור מהם 33 תלמידים שיקבלו תפקידים זהים של שחקני ניצב?

פתרון

1. נתון: 88 תלמידים, בוחרים 33. המטרה: מספר הדרכים כשהתפקידים שונים, וכשהם זהים.

2. סעיף א: התפקידים שונים, ולכן הסדר חשוב. לבמאי 88 אפשרויות, לתאורן 77, למפיק 66. לפי עיקרון הכפל: 8⋅7⋅6=336=8!5!8\cdot7\cdot6=336=\frac{8!}{5!}.

3. סעיף ב: התפקידים זהים, ולכן הסדר לא חשוב. כל שלישייה נספרה בסעיף א 3!=63!=6 פעמים (בכל סידור של שלושת התלמידים בשלושת התפקידים).

4. לכן: 3366=56=(83)\frac{336}{6}=56=\binom{8}{3}.

תשובה

א. 336336. ב. 5656.

דוגמה ב - מספר המסלולים עם בדיוק kk הצלחות

מטילים מטבע הוגן 66 פעמים.

א. בכמה רצפים של תוצאות יש בדיוק 22 פעמים "ראש"?

ב. מהי ההסתברות שיתקבל "ראש" בדיוק פעמיים?

פתרון

1. כל רצף נקבע לפי ההטלות שבהן יצא "ראש". בוחרים 22 הטלות מתוך 66, והסדר שבו בוחרים אותן לא חשוב: (62)=6!2!⋅4!=15\binom{6}{2}=\frac{6!}{2!\cdot4!}=15.

2. מספר כל הרצפים לפי עיקרון הכפל: 26=642^6=64, וכולם שווי הסתברות.

3. ההסתברות: 1564\frac{15}{64}. בנוסחת ברנולי מקבלים אותו דבר: (62)(12)2(12)4=1564\binom{6}{2}\left(\frac12\right)^2\left(\frac12\right)^4=\frac{15}{64}.

תשובה

א. 1515. ב. 1564\frac{15}{64}.

שאלות פתוחות על מקדמי הבינום ובעיות ספירה פשוטות

6. ניסויים חוזרים עד לתוצאה

ניסוי שחוזר עד לתוצאה

לפעמים לא קובעים מראש כמה פעמים חוזרים על הניסוי: נבחן ניגש למבחן עד שהוא עובר, ושחקן זורק לסל עד שהוא קולע. ברגע שההצלחה מגיעה, הניסוי נעצר.

במדויק: בניסוי שחוזר עד לתוצאה, אחרי כל חזרה בודקים אם התקבלה התוצאה המבוקשת. אם כן, הניסוי נגמר; אם לא, ממשיכים לחזרה הבאה (לפעמים עד מספר מקסימלי של חזרות). בעץ ההסתברויות רק הענף של "עדיין לא הצלחנו" ממשיך לשלב הבא. המאורע "ההצלחה הראשונה בחזרה ה-kk" הוא המסלול: k−1k-1 כישלונות, ואחריהם הצלחה.

בעץ של ניסוי עד הצלחה, מכל שלב יוצאים שני ענפים, אבל רק ענף הכישלון ממשיך. כאן העץ מצויר לכל היותר ל-33 ניסיונות.

ppp1-p1-p1-pהצלחההצלחההצלחהכישלוןכישלוןכישלוןניסיון 1

ההצלחה הראשונה בחזרה ה-kk

אם בכל חזרה ההסתברות להצלחה היא pp, והחזרות בלתי תלויות, אז לכל מספר שלם k≥1k\ge1:

•ההסתברות שההצלחה הראשונה תהיה בחזרה ה-kk: (1−p)k−1⋅p(1-p)^{k-1}\cdot p.

•ההסתברות שלא תהיה הצלחה ב-kk החזרות הראשונות: (1−p)k(1-p)^k.

•ההסתברות שתהיה הצלחה באחת מ-kk החזרות הראשונות: 1−(1−p)k1-(1-p)^k.

דרך הפתרון

ניסוי עד לתוצאה

כשחוזרים על ניסוי עד שמתקבלת תוצאה מסוימת (או עד מספר מקסימלי של חזרות):

1. מציירים עץ שבו רק הענף שבו הניסוי לא נגמר ממשיך לשלב הבא.

2. רושמים על כל ענף את ההסתברות שלו. אם ההסתברות משתנה מחזרה לחזרה (או מתחלפת בין שני משתתפים), רושמים את הערך המתאים לכל שלב.

3. מוצאים את המסלולים שבהם המאורע המבוקש קורה, כופלים לאורך כל מסלול ומחברים.

4. בודקים: סכום ההסתברויות של כל המסלולים הוא 11.

שים לב

"הניסוי נמשך בדיוק mm חזרות" כשמותר לכל היותר mm חזרות: זה קורה אחרי m−1m-1 כישלונות, לא משנה מה קורה בחזרה ה-mm. לכן ההסתברות היא (1−p)m−1(1-p)^{m-1}, ולא (1−p)m−1⋅p(1-p)^{m-1}\cdot p.

שים לב

זה לא נוסחת ברנולי: מספר החזרות לא קבוע, ובמסלול יש הצלחה אחת בלבד, בסוף. לכן אין כאן מקדם (nk)\binom{n}{k}.

דוגמה א - הסתברות קבועה: נבחן שניגש עד שעובר

נבחן ניגש למבחן נהיגה. בכל ניסיון ההסתברות שיעבור היא 0.60.6, בלי קשר לניסיונות הקודמים. מותר לו לגשת לכל היותר 33 פעמים, והוא מפסיק לגשת ברגע שהוא עובר.

א. מהי ההסתברות שיעבור בניסיון השלישי?

ב. מהי ההסתברות שיעבור את המבחן?

ג. מהי ההסתברות שייגש למבחן בדיוק 33 פעמים?

פתרון

1. נתון: הסתברות p=0.6p=0.6 לעבור בכל ניסיון, 1−p=0.41-p=0.4, ניסיונות בלתי תלויים, לכל היותר 33. המטרה: שלוש הסתברויות של מסלולים בעץ שבו רק ענף הכישלון ממשיך.

0.60.60.60.40.40.4עברעברעברנכשלנכשלנכשלניסיון 1

2. סעיף א: נכשל פעמיים ואז עבר: 0.42⋅0.6=0.0960.4^2\cdot0.6=0.096.

3. סעיף ב: המאורע המשלים הוא "נכשל בכל 33 הניסיונות": 0.43=0.0640.4^3=0.064. לכן ההסתברות לעבור היא 1−0.064=0.9361-0.064=0.936.

4. סעיף ג: ייגש פעם שלישית רק אם נכשל בשני הניסיונות הראשונים. בניסיון השלישי הוא ייגש בכל מקרה, לא משנה אם יעבור: 0.42=0.160.4^2=0.16.

תשובה

א. 0.0960.096. ב. 0.9360.936. ג. 0.160.16.

דוגמה ב - שני משתתפים לסירוגין: הסתברות שמתחלפת

דני ויוסי זורקים לסל לסירוגין, ודני מתחיל. ההסתברות שדני יקלע בכל זריקה שלו היא 0.40.4, וההסתברות שיוסי יקלע בכל זריקה שלו היא 0.50.5. הזריקות בלתי תלויות. המשחק נגמר כשאחד מהם קולע (והוא המנצח), או אחרי שלוש זריקות: דני, יוסי ושוב דני.

א. מהי ההסתברות שדני ינצח?

ב. מהי ההסתברות שיוסי ינצח?

פתרון

1. נתון: דני קולע ב-0.40.4, יוסי ב-0.50.5, תורות לסירוגין, לכל היותר 33 זריקות. המטרה: ההסתברות לניצחון של כל אחד.

2. ההסתברות מתחלפת בין התורות, ולכן לא משתמשים בנוסחה אחת, אלא מציירים עץ שבו רק ענף ההחטאה ממשיך.

0.40.50.40.60.50.6דני קלעיוסי קלעדני קלעדני החטיאיוסי החטיאדני החטיאדני זורק

3. סעיף א: דני מנצח בשני מסלולים: קולע מיד, 0.40.4; או דני מחטיא, יוסי מחטיא ודני קולע, 0.6⋅0.5⋅0.4=0.120.6\cdot0.5\cdot0.4=0.12. ביחד: 0.4+0.12=0.520.4+0.12=0.52.

4. סעיף ב: יוסי מנצח במסלול אחד: דני מחטיא ויוסי קולע, 0.6⋅0.5=0.30.6\cdot0.5=0.3.

5. בדיקה: אף אחד לא מנצח (שלוש החטאות): 0.6⋅0.5⋅0.6=0.180.6\cdot0.5\cdot0.6=0.18. ואכן 0.52+0.3+0.18=10.52+0.3+0.18=1.

תשובה

א. 0.520.52. ב. 0.30.3.

שאלות פתוחות על ניסויים חוזרים עד לתוצאה

7. שאלות הפוכות: מציאת p מתוך הסתברות נתונה

שאלה הפוכה בהסתברות

בדרך כלל יודעים את pp ומחשבים הסתברות. בשאלה הפוכה הולכים בכיוון ההפוך: יודעים, למשל, שההסתברות לקלוע לפחות פעם אחת ב-33 זריקות היא 0.7840.784, ושואלים מה ההסתברות לקלוע בזריקה אחת.

במדויק: בשאלה הפוכה, ההסתברות pp של תוצאה בשלב אחד לא ידועה, ונתונה ההסתברות של מאורע בניסוי הרב-שלבי. כותבים את ההסתברות של המאורע כביטוי ב-pp (בעזרת עץ או נוסחת ברנולי), משווים אותו לערך הנתון, ופותרים את המשוואה. מתאימים רק פתרונות שמקיימים 0≤p≤10\le p\le1 ואת שאר תנאי השאלה.

ההסתברות לפחות לקליעה אחת ב-33 זריקות היא 1−(1−p)31-(1-p)^3. ככל ש-pp גדל, היא גדלה. הישר y=0.784y=0.784 חותך את הגרף בנקודה אחת, ב-p=0.4p=0.4.

0.20.40.60.81.00.20.40.60.81.0(0.4,0.784)
דרך הפתרון

מציאת pp מתוך הסתברות נתונה

כשנתונה הסתברות של מאורע ו-pp לא ידוע:

1. מגדירים את pp (ואת 1−p1-p).

2. כותבים את ההסתברות של המאורע כביטוי ב-pp: בעזרת עץ, חוק המכפלה או נוסחת ברנולי.

3. משווים את הביטוי לערך הנתון ופותרים את המשוואה.

4. משאירים רק פתרונות שמקיימים 0≤p≤10\le p\le1 ואת שאר תנאי השאלה.

5. בודקים: מציבים את pp שמצאנו ומקבלים את ההסתברות הנתונה.

משוואות נפוצות

נתוןהמשוואההפתרון
ההסתברות להצלחה בכל nn החזרות היא aapn=ap^n=ap=anp=\sqrt[n]{a}
ההסתברות לפחות להצלחה אחת ב-nn חזרות היא aa1−(1−p)n=a1-(1-p)^n=ap=1−1−anp=1-\sqrt[n]{1-a}
ההסתברות לבדיוק הצלחה אחת ב-22 חזרות היא aa2p(1−p)=a2p(1-p)=aמשוואה ריבועית: p2−p+a2=0p^2-p+\frac{a}{2}=0
שים לב

משוואה ריבועית יכולה לתת שני פתרונות בין 00 ל-11. במקרה כזה צריך נתון נוסף בשאלה (למשל "ההסתברות להצלחה גדולה מההסתברות לכישלון") כדי לבחור ביניהם. אם אין נתון כזה, שני הפתרונות מתאימים.

שים לב

פתרון שלילי או גדול מ-11 פוסלים: הוא לא יכול להיות הסתברות.

דוגמה א - הוצאת שורש: לפחות הצלחה אחת

צלף יורה 33 יריות למטרה. היריות בלתי תלויות, ובכל ירייה ההסתברות לפגוע היא pp. ההסתברות שיפגע במטרה לפחות פעם אחת היא 0.7840.784.

א. מצאו את pp.

ב. מהי ההסתברות שיפגע בכל שלוש היריות?

פתרון

1. נתון: 33 יריות בלתי תלויות, ההסתברות לפחות לפגיעה אחת 0.7840.784. המטרה: pp, ואז ההסתברות לשלוש פגיעות.

2. המאורע המשלים הוא "לא פגע אף פעם": (1−p)3(1-p)^3. לכן 1−(1−p)3=0.7841-(1-p)^3=0.784, כלומר (1−p)3=0.216(1-p)^3=0.216.

3. מוציאים שורש שלישי: 1−p=0.2163=0.61-p=\sqrt[3]{0.216}=0.6, ולכן p=0.4p=0.4. הערך בין 00 ל-11.

4. בדיקה: 1−0.63=1−0.216=0.7841-0.6^3=1-0.216=0.784.

5. סעיף ב: p3=0.43=0.064p^3=0.4^3=0.064.

תשובה

א. p=0.4p=0.4. ב. 0.0640.064.

דוגמה ב - משוואה ריבועית: בוחרים פתרון לפי תנאי

מטילים פעמיים מטבע לא הוגן. ההסתברות לקבל "ראש" בכל הטלה היא pp, וידוע ש"ראש" מתקבל בהסתברות גדולה יותר מ"זנב". ההסתברות לקבל "ראש" בדיוק פעם אחת היא 0.420.42.

מצאו את pp.

פתרון

1. נתון: 22 הטלות בלתי תלויות, ההסתברות לבדיוק "ראש" אחד 0.420.42, ו-p>1−pp>1-p, כלומר p>0.5p>0.5. המטרה: pp.

2. לפי נוסחת ברנולי: P2(1)=(21)p(1−p)=2p(1−p)P_2(1)=\binom{2}{1}p(1-p)=2p(1-p). לכן 2p(1−p)=0.422p(1-p)=0.42.

3. מסדרים: 2p−2p2=0.422p-2p^2=0.42, כלומר p2−p+0.21=0p^2-p+0.21=0.

4. פותרים: p=1±1−0.842=1±0.42p=\frac{1\pm\sqrt{1-0.84}}{2}=\frac{1\pm0.4}{2}, ולכן p=0.7p=0.7 או p=0.3p=0.3. שני הפתרונות בין 00 ל-11.

5. לפי התנאי p>0.5p>0.5, ולכן p=0.7p=0.7. בדיקה: 2⋅0.7⋅0.3=0.422\cdot0.7\cdot0.3=0.42.

0.20.40.60.81.00.20.40.6(0.3,0.42)(0.7,0.42)
תשובה

p=0.7p=0.7

שאלות פתוחות על שאלות הפוכות: מציאת p מתוך הסתברות נתונה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.