תזכורת: הפתרון הכללי של משוואות היסוד
כל משוואה בנושא הזה נגמרת, בסוף, במשוואת יסוד: , או . את משוואות היסוד פתרנו בכיתה י'. כאן נלמד איך מגיעים אליהן ממשוואות מסובכות יותר.
במדויק: הפתרון הכללי של משוואה הוא קבוצת כל המספרים שמקיימים אותה. אם הוא פתרון אחד ו- הוא מספר שלם כלשהו:
אותו דבר נכון כשבמקום יש ביטוי. למשל מתקיים בדיוק כאשר או , ו- מתקיים בדיוק כאשר או .
מקרים מיוחדים שכדאי לזכור: נותן , נותן , נותן .
בגרף: הפתרונות של הם נקודות החיתוך של עם הישר . בכל מחזור באורך יש שתי נקודות: ו-, ושאר הנקודות רחוקות מהן ב-, ב- וכן הלאה.
תזכורת: זהות לעומת משוואה
השוויון נכון תמיד, לכל . השוויון נכון רק לחלק מה--ים. זה ההבדל בין זהות למשוואה.
במדויק: זהות היא שוויון בין שני ביטויים שמתקיים לכל ערך של המשתנה ששני הביטויים מוגדרים בו. משוואה היא שאלה: עבור אילו ערכים של המשתנה השוויון מתקיים.
בנושא הזה משתמשים בזהויות ככלי: מחליפים ביטוי בביטוי ששווה לו לכל . ההחלפה לא משנה את קבוצת הפתרונות, כל עוד שני הביטויים מוגדרים באותם ערכים (כשמחליפים זוכרים ש-). המטרה היא להגיע למשוואת יסוד או למכפלה שווה לאפס.
תזכורת: הזהויות שמשתמשים בהן
כל שיעור בנושא נשען על קבוצה אחרת של זהויות. אלה הזהויות מכיתה י' ומהנושא "זהויות טריגונומטריות".
במדויק: הזהויות האלה נכונות לכל ו- (וזהות עם - בכל מקום ש- מוגדר):
- , (כאשר ).
- , .
- , .
•סכום והפרש של סינוסים ושל קוסינוסים: הפיכה למכפלה (מופיעות בשיעור "משוואות בעזרת זהויות סכום והפרש").
1. משוואות בעזרת זהויות הזווית הכפולה
משוואה עם זווית כפולה
במשוואה יש שתי זוויות שונות: ו-. הזהויות של הזווית הכפולה מחליפות את ואת בביטויים בזווית , וכך כל המשוואה נכתבת בזווית אחת.
במדויק: משוואה עם זווית כפולה היא משוואה שמופיעים בה או (כאשר הוא או ביטוי ב-) וגם פונקציות של עצמה. כיוון ש- ו- נכונות לכל , ההחלפה נותנת משוואה בזווית בלבד, עם אותם פתרונות בדיוק.
בגרף: הפתרונות של הם נקודות החיתוך של עם . אחרי ההחלפה מקבלים , ובתחום אלה חמש נקודות: .
הזווית הכפולה
הזהויות נכונות לכל , גם כש- הוא ביטוי: .
מכפלה שווה לאפס
מתקיים בדיוק כאשר או (בנקודות ששני הגורמים מוגדרים בהן). כל גורם נותן משוואת יסוד, והפתרון הכללי הוא איחוד הפתרונות של כל הגורמים.
משוואה עם או
כשבמשוואה מופיעים או וגם פונקציות של :
1. מחליפים .
2. מחליפים את בצורה שמתאימה לשאר המשוואה:
3. מעבירים הכול לאגף אחד, כך שבאגף השני .
4. מוציאים גורם משותף (מכפלה שווה לאפס), או מקבלים משוואה ריבועית בפונקציה אחת.
5. פותרים כל משוואת יסוד, וכותבים את הפתרון הכללי.
לא מחלקים ב- או ב- כשהם יכולים להתאפס בפתרון: כך מאבדים את הפתרונות שבהם הם אפס. ב- החלוקה ב- מאבדת את . מוציאים גורם משותף במקום.
בדיקה: מציבים פתרון אחד מכל משפחה במשוואה המקורית, עם ו-.
דוגמה א - גורם משותף אחרי פתיחת
פתרו את המשוואה .
1. פותחים את הזווית הכפולה: .
2. מעבירים אגף: . לא מחלקים ב-.
3. גורם משותף: .
4. : .
5. , כלומר : או .
6. בדיקה ב-: ו-.
, , ( שלם)
דוגמה ב - בחירת הצורה של : משוואה ריבועית
פתרו את המשוואה .
1. בשאר המשוואה יש רק , ולכן בוחרים .
2. מקבלים .
3. מציבים : , כלומר , ולכן או . שני הערכים בין ל-.
4. : או .
5. : .
, ( שלם)
2. משוואות בעזרת זהויות סכום והפרש
משוואה בעזרת זהויות סכום והפרש
לפעמים מופיע במשוואה ביטוי כמו . אם שמים לב ש- ו-, רואים שזה בדיוק הפיתוח של . ביטוי ארוך הופך לפונקציה אחת.
במדויק: פותרים משוואה בעזרת זהויות סכום והפרש כשמופיע בה אחד הצדדים של זהות כזאת: , , או סכום או הפרש של שני סינוסים או של שני קוסינוסים. הזהויות נכונות לכל ו-, ולכן החלפת צד אחד בצד השני לא משנה את קבוצת הפתרונות. המטרה: פונקציה אחת שווה למספר, או מכפלה שווה לאפס.
סכום של שתי פונקציות סינוס הוא ביטוי שקשה לפתור ישירות. ההפיכה למכפלה מראה מיד איפה הוא מתאפס: איפה ש- או . בתחום אלה הנקודות .
סינוס וקוסינוס של סכום והפרש
בקוסינוס הסימן מתהפך: בסכום יש מינוס, ובהפרש יש פלוס.
סכום והפרש של סינוסים ושל קוסינוסים
כתיבה כפונקציה אחת
כשבמשוואה יש ביטוי מהצורה , ו-, הם סינוס וקוסינוס של אותה זווית מיוחדת :
1. מזהים את : למשל ו-.
2. כותבים את הביטוי כצד הפתוח של זהות: , או .
3. פותרים את משוואת היסוד בזווית .
4. מבודדים את : מחסרים את מכל משפחה של פתרונות.
סכום של שני סינוסים או שני קוסינוסים
כשנתונה משוואה מהצורה או :
1. הופכים את האגף לביטוי של מכפלה לפי הזהות המתאימה.
2. משווים כל גורם לאפס (מכפלה שווה לאפס).
3. פותרים כל משוואת יסוד ומבודדים את . כשהזווית בגורם היא , מחלקים ב-2 גם את הצעד: נותן .
משוואה או אפשר לפתור גם בלי מכפלה, לפי הפתרון הכללי: או בסינוס, בקוסינוס.
ב- יש מינוס לפני ה-. שכחה שלו לא משנה את הפתרונות של "", אבל כן משנה כשהאגף השני אינו אפס.
דוגמה א - זיהוי והחלפה בפונקציה אחת
פתרו את המשוואה .
1. מזהים: ו-.
2. אגף שמאל הוא .
3. משוואת יסוד: , ולכן או .
4. מחסרים : , או .
או ( שלם)
דוגמה ב - סכום קוסינוסים: מעבר למכפלה
פתרו את המשוואה .
1. לפי הזהות: .
2. המשוואה: , ולכן או .
3. : , ולכן .
4. : .
5. בדיקה ב-: .
או ( שלם)
3. משוואות ריבועיות בפונקציה טריגונומטרית
משוואה ריבועית בפונקציה טריגונומטרית
המשוואה נראית כמו משוואה ריבועית, רק שבמקום כתוב . לכן פותרים אותה כמו משוואה ריבועית, ורק בסוף חוזרים ל-.
במדויק: משוואה ריבועית בפונקציה טריגונומטרית היא משוואה מהצורה עם , כאשר הוא , או , ו- הוא או ביטוי ב-. מציבים ופותרים משוואה ריבועית ב-. כל פתרון נותן משוואת יסוד , ולפעמים אין לה פתרון.
בגרף: אחרי ההצבה ב- מקבלים או . הישר חותך את בכל מחזור פעמיים. הישר לא חותך אותו אף פעם, כי .
מתי לפתרון ב- יש פתרון ב-
ערך שמחוץ לתחום הזה נפסל: הוא לא נותן אף פתרון.
משוואה ריבועית בפונקציה טריגונומטרית
כשבמשוואה מופיעים ריבועים ( או ) וגם או :
1. אם מופיעים גם סינוס וגם קוסינוס, מחליפים את הריבוע של הפונקציה ה"אחרת" לפי : עם כותבים , ועם כותבים . אם יש , מחליפים אותו קודם בצורה המתאימה.
2. מציבים במקום הפונקציה שנשארה, ומסדרים ל-.
3. פותרים את המשוואה הריבועית.
4. פוסלים ערכי שאין להם פתרון (בסינוס ובקוסינוס: ).
5. פותרים את משוואות היסוד שנשארו, וכותבים פתרון כללי.
כשאין איבר חופשי, כמו , מוציאים גורם משותף: . לא מחלקים ב-.
לפסול זה לא לפסול את כל המשוואה: הפתרונות של ה- האחר נשארים.
דוגמה - שורש אחד נפסל כי
פתרו את המשוואה .
1. מופיעים ו-, ולכן מחליפים : .
2. מסדרים: .
3. מציבים : , כלומר , ולכן או .
4. נפסל, כי .
5. : או .
6. בדיקה ב-: .
או ( שלם)
4. משוואות הומוגניות ומשוואות עם tan
משוואה הומוגנית
במשוואה יש סינוס וקוסינוס של אותה זווית, ובכל איבר יש בדיוק פונקציה טריגונומטרית אחת. חלוקה ב- נותנת : משוואת יסוד אחת.
במדויק: משוואה הומוגנית ב- ו- היא משוואה שאגף אחד שלה אפס, ובאגף השני כל איבר הוא מספר כפול מכפלה של חזקות של ושל , עם אותו סכום מעריכים בכל האיברים (המעלה). ממעלה 1: . ממעלה 2: . המקדמים אינם כולם אפס.
מוגדר רק כאשר , כלומר .
בגרף: הפתרונות של הם נקודות החיתוך של עם . הם חוזרים כל ולא כל , כי הפתרון הוא של : .
מתי מותר לחלק ב-
משוואה הומוגנית
כשנתונה משוואה בסינוס וקוסינוס של אותה זווית, שבה כל איבר באותה מעלה (1 או 2), או ממעלה 2 עם מספר באגף:
1. אם באגף יש מספר (במשוואה ממעלה 2), כותבים ומעבירים הכול לאגף אחד.
2. בודקים אם מקיים את המשוואה: מספיק לבדוק אם המקדם של (או של ) הוא אפס.
3. אם לא: מחלקים ב- (ממעלה 1) או ב- (ממעלה 2), ומקבלים משוואה ב-.
4. אם כן: מוציאים גורם משותף במקום לחלק.
5. פותרים: נותן .
משוואה עם
כשבמשוואה מופיע יחד עם או :
1. כותבים את תחום ההגדרה: .
2. מחליפים ומפשטים, או כופלים ב- (מותר, כי בתחום ).
3. פותרים את המשוואה שהתקבלה.
4. פוסלים כל פתרון שבו .
בודקים את לפני החלוקה. ב- מקבלים , ו- הם פתרונות. חלוקה ב- הייתה מאבדת אותם.
הפתרון של חוזר כל , לא כל : .
דוגמה א - הומוגנית ממעלה 2 עם מספר באגף
פתרו את המשוואה .
1. כותבים ומעבירים אגף: .
2. המקדם של הוא , ולכן אינו פתרון. מחלקים ב-: .
3. מציבים : , ולכן או .
4. : .
5. : .
6. בדיקה ב-: .
או ( שלם)
דוגמה ב - משוואה עם : פסילת פתרון מחוץ לתחום
פתרו את המשוואה .
1. תחום ההגדרה: .
2. מחליפים: , ולכן המשוואה היא .
3. גורם משותף: , ולכן או .
4. : . שם , ולכן הפתרונות בתחום.
5. : . שם ו- לא מוגדר, ולכן הפתרונות נפסלים.
( שלם)
5. פתרון בתחום נתון ומספר הפתרונות
פתרונות בתחום נתון
בהרבה שאלות לא מבקשים את כל הפתרונות, אלא רק את אלה שבתחום מסוים, למשל . מהפתרון הכללי, שיש לו אינסוף פתרונות, בוחרים את אלה שנמצאים בתחום.
במדויק: הפתרונות של משוואה בתחום נתון הם כל הפתרונות מהפתרון הכללי שנמצאים בתחום, כל אחד פעם אחת. מספר הפתרונות בתחום שווה למספר נקודות החיתוך, בתחום, של הגרף של אגף שמאל עם הגרף של אגף ימין. האם קצות התחום נכללים (סימן או ) משנה את התשובה.
בגרף: ל- יש בתחום ארבעה פתרונות. המחזור של הוא , ולכן התחום מכיל שני מחזורים שלמים, ובכל מחזור יש שתי נקודות חיתוך עם .
מציאת הפתרונות בתחום
כשמבקשים את הפתרונות בתחום :
1. מוצאים את הפתרון הכללי. לכל משפחה יש צורה (למשל כשהזווית היא ).
2. לכל משפחה מציבים ו-, עד שיוצאים מהתחום. אפשר גם לפתור ולמצוא את ה--ים השלמים.
3. בודקים את הקצוות: נכללים רק אם הסימן הוא .
4. מאחדים את הרשימות, מוחקים כפילויות (אותו מספר משתי משפחות), ומסדרים לפי הגודל.
מספר הפתרונות במחזור
בכל קטע באורך מחזור אחד, ():
כשהתחום אינו מספר שלם של מחזורים, או כולל את שני הקצוות, סופרים בגרף או ברשימה.
כשהזווית היא , גם הצעד בין הפתרונות מתחלק ב-: נותן , לא .
קצוות סגורים יכולים להוסיף פתרון: ל- יש בתחום שלושה פתרונות (), ובתחום רק שניים.
דוגמה א - רשימת פתרונות לפי ומחיקת כפילויות
מצאו את כל הפתרונות של המשוואה בתחום .
1. לפי : או .
2. משפחה ראשונה: , כלומר . בתחום: נותנים ו-.
3. משפחה שנייה: , כלומר . בתחום: נותנים .
4. מאחדים ומוחקים כפילויות: ו- מופיעים בשתי המשפחות.
5. בדיקה ב-: .
, ,
דוגמה ב - מספר הפתרונות לפי פרמטר, בעזרת גרף
כמה פתרונות יש למשוואה בתחום ? ענו לפי ערכי .
1. מספר הפתרונות הוא מספר נקודות החיתוך של עם הישר האופקי , בתחום .
2. בתחום הזה עובר מ- עד , מחזור אחד שלם. הגרף יורד מ- למינימום ועולה חזרה ל-.
3. או : הישר מעל הגרף או מתחתיו. אין פתרון.
4. : הישר נוגע רק במינימום, . פתרון אחד.
5. : הישר חותך את החלק היורד פעם אחת ואת החלק העולה פעם אחת. שני פתרונות. למשל נותן ו-.
6. : הישר נוגע בשני הקצוות, ו-. שני פתרונות, כי שני הקצוות בתחום.
אין פתרון כש-; פתרון אחד כש-; שני פתרונות כש-.