דילוג לתוכן המרכזי

סיכום משוואות טריגונומטריות

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת במשוואות טריגונומטריות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הפתרון הכללי של משוואות היסוד

כל משוואה בנושא הזה נגמרת, בסוף, במשוואת יסוד: sin⁡x=a\sin x=a, cos⁡x=a\cos x=a או tan⁡x=a\tan x=a. את משוואות היסוד פתרנו בכיתה י'. כאן נלמד איך מגיעים אליהן ממשוואות מסובכות יותר.

במדויק: הפתרון הכללי של משוואה הוא קבוצת כל המספרים xx שמקיימים אותה. אם x0x_0 הוא פתרון אחד ו-kk הוא מספר שלם כלשהו:

משוואהיש פתרון כאשרהפתרון הכללי
sin⁡x=a\sin x=a−1≤a≤1-1\le a\le1x=x0+2πkx=x_0+2\pi k או x=π−x0+2πkx=\pi-x_0+2\pi k
cos⁡x=a\cos x=a−1≤a≤1-1\le a\le1x=x0+2πkx=x_0+2\pi k או x=−x0+2πkx=-x_0+2\pi k
tan⁡x=a\tan x=aלכל aax=x0+πkx=x_0+\pi k

אותו דבר נכון כשבמקום xx יש ביטוי. למשל sin⁡A=sin⁡B\sin A=\sin B מתקיים בדיוק כאשר A=B+2πkA=B+2\pi k או A=π−B+2πkA=\pi-B+2\pi k, ו-cos⁡A=cos⁡B\cos A=\cos B מתקיים בדיוק כאשר A=B+2πkA=B+2\pi k או A=−B+2πkA=-B+2\pi k.

מקרים מיוחדים שכדאי לזכור: sin⁡x=0\sin x=0 נותן x=πkx=\pi k, cos⁡x=0\cos x=0 נותן x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k, sin⁡x=1\sin x=1 נותן x=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi k.

בגרף: הפתרונות של sin⁡x=12\sin x=\frac12 הם נקודות החיתוך של y=sin⁡xy=\sin x עם הישר y=12y=\frac12. בכל מחזור באורך 2π2\pi יש שתי נקודות: π6\frac{\pi}{6} ו-5π6\frac{5\pi}{6}, ושאר הנקודות רחוקות מהן ב-2π2\pi, ב-4π4\pi וכן הלאה.

-6-4-2246-11-11π/6-7π/6π/65π/6

תזכורת: זהות לעומת משוואה

השוויון sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1 נכון תמיד, לכל xx. השוויון sin⁡x=12\sin x=\frac12 נכון רק לחלק מה-xx-ים. זה ההבדל בין זהות למשוואה.

במדויק: זהות היא שוויון בין שני ביטויים שמתקיים לכל ערך של המשתנה ששני הביטויים מוגדרים בו. משוואה היא שאלה: עבור אילו ערכים של המשתנה השוויון מתקיים.

בנושא הזה משתמשים בזהויות ככלי: מחליפים ביטוי בביטוי ששווה לו לכל xx. ההחלפה לא משנה את קבוצת הפתרונות, כל עוד שני הביטויים מוגדרים באותם ערכים (כשמחליפים tan⁡x\tan x זוכרים ש-cos⁡x≠0\cos x\ne0). המטרה היא להגיע למשוואת יסוד או למכפלה שווה לאפס.

תזכורת: הזהויות שמשתמשים בהן

כל שיעור בנושא נשען על קבוצה אחרת של זהויות. אלה הזהויות מכיתה י' ומהנושא "זהויות טריגונומטריות".

במדויק: הזהויות האלה נכונות לכל α\alpha ו-β\beta (וזהות עם tan⁡\tan - בכל מקום ש-tan⁡\tan מוגדר):

- sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1, tan⁡α=sin⁡αcos⁡α\tan\alpha=\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha} (כאשר cos⁡α≠0\cos\alpha\ne0).

- sin⁡2α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=2\sin\alpha\cos\alpha, cos⁡2α=cos⁡2α−sin⁡2α=2cos⁡2α−1=1−2sin⁡2α\cos2\alpha=\cos^2\alpha-\sin^2\alpha=2\cos^2\alpha-1=1-2\sin^2\alpha.

- sin⁡(α±β)=sin⁡αcos⁡β±cos⁡αsin⁡β\sin(\alpha\pm\beta)=\sin\alpha\cos\beta\pm\cos\alpha\sin\beta, cos⁡(α±β)=cos⁡αcos⁡β∓sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha\pm\beta)=\cos\alpha\cos\beta\mp\sin\alpha\sin\beta.

•סכום והפרש של סינוסים ושל קוסינוסים: הפיכה למכפלה (מופיעות בשיעור "משוואות בעזרת זהויות סכום והפרש").

1. משוואות בעזרת זהויות הזווית הכפולה

משוואה עם זווית כפולה

במשוואה sin⁡2x=sin⁡x\sin2x=\sin x יש שתי זוויות שונות: 2x2x ו-xx. הזהויות של הזווית הכפולה מחליפות את sin⁡2x\sin2x ואת cos⁡2x\cos2x בביטויים בזווית xx, וכך כל המשוואה נכתבת בזווית אחת.

במדויק: משוואה עם זווית כפולה היא משוואה שמופיעים בה sin⁡2A\sin2A או cos⁡2A\cos2A (כאשר AA הוא xx או ביטוי ב-xx) וגם פונקציות של AA עצמה. כיוון ש-sin⁡2A=2sin⁡Acos⁡A\sin2A=2\sin A\cos A ו-cos⁡2A=2cos⁡2A−1\cos2A=2\cos^2A-1 נכונות לכל AA, ההחלפה נותנת משוואה בזווית AA בלבד, עם אותם פתרונות בדיוק.

בגרף: הפתרונות של sin⁡2x=sin⁡x\sin2x=\sin x הם נקודות החיתוך של y=sin⁡2xy=\sin2x עם y=sin⁡xy=\sin x. אחרי ההחלפה מקבלים sin⁡x(2cos⁡x−1)=0\sin x(2\cos x-1)=0, ובתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi אלה חמש נקודות: 0,π3,π,5π3,2π0,\frac{\pi}{3},\pi,\frac{5\pi}{3},2\pi.

123456-110π/35π/32π

הזווית הכפולה

sin⁡2α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=2\sin\alpha\cos\alpha

cos⁡2α=cos⁡2α−sin⁡2α=2cos⁡2α−1=1−2sin⁡2α\cos2\alpha=\cos^2\alpha-\sin^2\alpha=2\cos^2\alpha-1=1-2\sin^2\alpha

הזהויות נכונות לכל α\alpha, גם כש-α\alpha הוא ביטוי: sin⁡6x=2sin⁡3xcos⁡3x\sin6x=2\sin3x\cos3x.

מכפלה שווה לאפס

A⋅B=0A\cdot B=0 מתקיים בדיוק כאשר A=0A=0 או B=0B=0 (בנקודות ששני הגורמים מוגדרים בהן). כל גורם נותן משוואת יסוד, והפתרון הכללי הוא איחוד הפתרונות של כל הגורמים.

דרך הפתרון

משוואה עם sin⁡2x\sin2x או cos⁡2x\cos2x

כשבמשוואה מופיעים sin⁡2x\sin2x או cos⁡2x\cos2x וגם פונקציות של xx:

1. מחליפים sin⁡2x=2sin⁡xcos⁡x\sin2x=2\sin x\cos x.

2. מחליפים את cos⁡2x\cos2x בצורה שמתאימה לשאר המשוואה:

מה עוד יש במשוואההצורה של cos⁡2x\cos2x
רק cos⁡x\cos x2cos⁡2x−12\cos^2x-1
רק sin⁡x\sin x1−2sin⁡2x1-2\sin^2x
sin⁡x\sin x וגם cos⁡x\cos xcos⁡2x−sin⁡2x\cos^2x-\sin^2x

3. מעבירים הכול לאגף אחד, כך שבאגף השני 00.

4. מוציאים גורם משותף (מכפלה שווה לאפס), או מקבלים משוואה ריבועית בפונקציה אחת.

5. פותרים כל משוואת יסוד, וכותבים את הפתרון הכללי.

שים לב

לא מחלקים ב-sin⁡x\sin x או ב-cos⁡x\cos x כשהם יכולים להתאפס בפתרון: כך מאבדים את הפתרונות שבהם הם אפס. ב-2sin⁡xcos⁡x=sin⁡x2\sin x\cos x=\sin x החלוקה ב-sin⁡x\sin x מאבדת את x=πkx=\pi k. מוציאים גורם משותף במקום.

שים לב

בדיקה: מציבים פתרון אחד מכל משפחה במשוואה המקורית, עם sin⁡2x\sin2x ו-cos⁡2x\cos2x.

דוגמה א - גורם משותף אחרי פתיחת sin⁡2x\sin2x

פתרו את המשוואה sin⁡2x=3cos⁡x\sin2x=\sqrt3\cos x.

פתרון

1. פותחים את הזווית הכפולה: 2sin⁡xcos⁡x=3cos⁡x2\sin x\cos x=\sqrt3\cos x.

2. מעבירים אגף: 2sin⁡xcos⁡x−3cos⁡x=02\sin x\cos x-\sqrt3\cos x=0. לא מחלקים ב-cos⁡x\cos x.

3. גורם משותף: cos⁡x (2sin⁡x−3)=0\cos x\,(2\sin x-\sqrt3)=0.

4. cos⁡x=0\cos x=0: x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k.

5. 2sin⁡x−3=02\sin x-\sqrt3=0, כלומר sin⁡x=32\sin x=\frac{\sqrt3}{2}: x=π3+2πkx=\frac{\pi}{3}+2\pi k או x=2π3+2πkx=\frac{2\pi}{3}+2\pi k.

6. בדיקה ב-x=π3x=\frac{\pi}{3}: sin⁡2π3=32\sin\frac{2\pi}{3}=\frac{\sqrt3}{2} ו-3cos⁡π3=32\sqrt3\cos\frac{\pi}{3}=\frac{\sqrt3}{2}.

תשובה

x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k, x=π3+2πkx=\frac{\pi}{3}+2\pi k, x=2π3+2πkx=\frac{2\pi}{3}+2\pi k (kk שלם)

דוגמה ב - בחירת הצורה של cos⁡2x\cos2x: משוואה ריבועית

פתרו את המשוואה cos⁡2x+cos⁡x=0\cos2x+\cos x=0.

פתרון

1. בשאר המשוואה יש רק cos⁡x\cos x, ולכן בוחרים cos⁡2x=2cos⁡2x−1\cos2x=2\cos^2x-1.

2. מקבלים 2cos⁡2x+cos⁡x−1=02\cos^2x+\cos x-1=0.

3. מציבים t=cos⁡xt=\cos x: 2t2+t−1=02t^2+t-1=0, כלומר (2t−1)(t+1)=0(2t-1)(t+1)=0, ולכן t=12t=\frac12 או t=−1t=-1. שני הערכים בין −1-1 ל-11.

4. cos⁡x=12\cos x=\frac12: x=π3+2πkx=\frac{\pi}{3}+2\pi k או x=−π3+2πkx=-\frac{\pi}{3}+2\pi k.

5. cos⁡x=−1\cos x=-1: x=π+2πkx=\pi+2\pi k.

תשובה

x=±π3+2πkx=\pm\frac{\pi}{3}+2\pi k, x=π+2πkx=\pi+2\pi k (kk שלם)

שאלות פתוחות על משוואות בעזרת זהויות הזווית הכפולה

2. משוואות בעזרת זהויות סכום והפרש

משוואה בעזרת זהויות סכום והפרש

לפעמים מופיע במשוואה ביטוי כמו 12sin⁡x+32cos⁡x\frac12\sin x+\frac{\sqrt3}{2}\cos x. אם שמים לב ש-12=cos⁡π3\frac12=\cos\frac{\pi}{3} ו-32=sin⁡π3\frac{\sqrt3}{2}=\sin\frac{\pi}{3}, רואים שזה בדיוק הפיתוח של sin⁡(x+π3)\sin(x+\frac{\pi}{3}). ביטוי ארוך הופך לפונקציה אחת.

במדויק: פותרים משוואה בעזרת זהויות סכום והפרש כשמופיע בה אחד הצדדים של זהות כזאת: sin⁡(α±β)\sin(\alpha\pm\beta), cos⁡(α±β)\cos(\alpha\pm\beta), או סכום או הפרש של שני סינוסים או של שני קוסינוסים. הזהויות נכונות לכל α\alpha ו-β\beta, ולכן החלפת צד אחד בצד השני לא משנה את קבוצת הפתרונות. המטרה: פונקציה אחת שווה למספר, או מכפלה שווה לאפס.

סכום של שתי פונקציות סינוס הוא ביטוי שקשה לפתור ישירות. ההפיכה למכפלה sin⁡3x+sin⁡x=2sin⁡2xcos⁡x\sin3x+\sin x=2\sin2x\cos x מראה מיד איפה הוא מתאפס: איפה ש-sin⁡2x=0\sin2x=0 או cos⁡x=0\cos x=0. בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi אלה הנקודות 0,π2,π,3π2,2π0,\frac{\pi}{2},\pi,\frac{3\pi}{2},2\pi.

1234567-2-1120π/2π3π/22π

סינוס וקוסינוס של סכום והפרש

sin⁡(α±β)=sin⁡αcos⁡β±cos⁡αsin⁡β\sin(\alpha\pm\beta)=\sin\alpha\cos\beta\pm\cos\alpha\sin\beta

cos⁡(α±β)=cos⁡αcos⁡β∓sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha\pm\beta)=\cos\alpha\cos\beta\mp\sin\alpha\sin\beta

בקוסינוס הסימן מתהפך: בסכום יש מינוס, ובהפרש יש פלוס.

סכום והפרש של סינוסים ושל קוסינוסים

sin⁡α+sin⁡β=2sin⁡α+β2cos⁡α−β2\sin\alpha+\sin\beta=2\sin\frac{\alpha+\beta}{2}\cos\frac{\alpha-\beta}{2}

sin⁡α−sin⁡β=2sin⁡α−β2cos⁡α+β2\sin\alpha-\sin\beta=2\sin\frac{\alpha-\beta}{2}\cos\frac{\alpha+\beta}{2}

cos⁡α+cos⁡β=2cos⁡α+β2cos⁡α−β2\cos\alpha+\cos\beta=2\cos\frac{\alpha+\beta}{2}\cos\frac{\alpha-\beta}{2}

cos⁡α−cos⁡β=−2sin⁡α+β2sin⁡α−β2\cos\alpha-\cos\beta=-2\sin\frac{\alpha+\beta}{2}\sin\frac{\alpha-\beta}{2}

דרך הפתרון

כתיבה כפונקציה אחת

כשבמשוואה יש ביטוי מהצורה psin⁡x+qcos⁡xp\sin x+q\cos x, ו-pp, qq הם סינוס וקוסינוס של אותה זווית מיוחדת β\beta:

1. מזהים את β\beta: למשל 12=cos⁡π3\frac12=\cos\frac{\pi}{3} ו-32=sin⁡π3\frac{\sqrt3}{2}=\sin\frac{\pi}{3}.

2. כותבים את הביטוי כצד הפתוח של זהות: sin⁡xcos⁡β+cos⁡xsin⁡β=sin⁡(x+β)\sin x\cos\beta+\cos x\sin\beta=\sin(x+\beta), או cos⁡xcos⁡β−sin⁡xsin⁡β=cos⁡(x+β)\cos x\cos\beta-\sin x\sin\beta=\cos(x+\beta).

3. פותרים את משוואת היסוד בזווית x+βx+\beta.

4. מבודדים את xx: מחסרים את β\beta מכל משפחה של פתרונות.

דרך הפתרון

סכום של שני סינוסים או שני קוסינוסים

כשנתונה משוואה מהצורה sin⁡A±sin⁡B=0\sin A\pm\sin B=0 או cos⁡A±cos⁡B=0\cos A\pm\cos B=0:

1. הופכים את האגף לביטוי של מכפלה לפי הזהות המתאימה.

2. משווים כל גורם לאפס (מכפלה שווה לאפס).

3. פותרים כל משוואת יסוד ומבודדים את xx. כשהזווית בגורם היא 2x2x, מחלקים ב-2 גם את הצעד: cos⁡2x=0\cos2x=0 נותן x=π4+πk2x=\frac{\pi}{4}+\frac{\pi k}{2}.

שים לב

משוואה sin⁡A=sin⁡B\sin A=\sin B או cos⁡A=cos⁡B\cos A=\cos B אפשר לפתור גם בלי מכפלה, לפי הפתרון הכללי: A=B+2πkA=B+2\pi k או A=π−B+2πkA=\pi-B+2\pi k בסינוס, A=±B+2πkA=\pm B+2\pi k בקוסינוס.

שים לב

ב-cos⁡α−cos⁡β\cos\alpha-\cos\beta יש מינוס לפני ה-22. שכחה שלו לא משנה את הפתרונות של "=0=0", אבל כן משנה כשהאגף השני אינו אפס.

דוגמה א - זיהוי sin⁡(x+β)\sin(x+\beta) והחלפה בפונקציה אחת

פתרו את המשוואה 12sin⁡x+32cos⁡x=22\frac12\sin x+\frac{\sqrt3}{2}\cos x=\frac{\sqrt2}{2}.

פתרון

1. מזהים: 12=cos⁡π3\frac12=\cos\frac{\pi}{3} ו-32=sin⁡π3\frac{\sqrt3}{2}=\sin\frac{\pi}{3}.

2. אגף שמאל הוא sin⁡xcos⁡π3+cos⁡xsin⁡π3=sin⁡(x+π3)\sin x\cos\frac{\pi}{3}+\cos x\sin\frac{\pi}{3}=\sin(x+\frac{\pi}{3}).

3. משוואת יסוד: sin⁡(x+π3)=22\sin(x+\frac{\pi}{3})=\frac{\sqrt2}{2}, ולכן x+π3=π4+2πkx+\frac{\pi}{3}=\frac{\pi}{4}+2\pi k או x+π3=3π4+2πkx+\frac{\pi}{3}=\frac{3\pi}{4}+2\pi k.

4. מחסרים π3\frac{\pi}{3}: x=π4−π3+2πk=−π12+2πkx=\frac{\pi}{4}-\frac{\pi}{3}+2\pi k=-\frac{\pi}{12}+2\pi k, או x=3π4−π3+2πk=5π12+2πkx=\frac{3\pi}{4}-\frac{\pi}{3}+2\pi k=\frac{5\pi}{12}+2\pi k.

תשובה

x=−π12+2πkx=-\frac{\pi}{12}+2\pi k או x=5π12+2πkx=\frac{5\pi}{12}+2\pi k (kk שלם)

דוגמה ב - סכום קוסינוסים: מעבר למכפלה

פתרו את המשוואה cos⁡3x+cos⁡x=0\cos3x+\cos x=0.

פתרון

1. לפי הזהות: cos⁡3x+cos⁡x=2cos⁡3x+x2cos⁡3x−x2=2cos⁡2xcos⁡x\cos3x+\cos x=2\cos\frac{3x+x}{2}\cos\frac{3x-x}{2}=2\cos2x\cos x.

2. המשוואה: 2cos⁡2xcos⁡x=02\cos2x\cos x=0, ולכן cos⁡2x=0\cos2x=0 או cos⁡x=0\cos x=0.

3. cos⁡2x=0\cos2x=0: 2x=π2+πk2x=\frac{\pi}{2}+\pi k, ולכן x=π4+πk2x=\frac{\pi}{4}+\frac{\pi k}{2}.

4. cos⁡x=0\cos x=0: x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k.

5. בדיקה ב-x=π4x=\frac{\pi}{4}: cos⁡3π4+cos⁡π4=−22+22=0\cos\frac{3\pi}{4}+\cos\frac{\pi}{4}=-\frac{\sqrt2}{2}+\frac{\sqrt2}{2}=0.

תשובה

x=π4+πk2x=\frac{\pi}{4}+\frac{\pi k}{2} או x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k (kk שלם)

שאלות פתוחות על משוואות בעזרת זהויות סכום והפרש

3. משוואות ריבועיות בפונקציה טריגונומטרית

משוואה ריבועית בפונקציה טריגונומטרית

המשוואה 2sin⁡2x−5sin⁡x+2=02\sin^2x-5\sin x+2=0 נראית כמו משוואה ריבועית, רק שבמקום tt כתוב sin⁡x\sin x. לכן פותרים אותה כמו משוואה ריבועית, ורק בסוף חוזרים ל-xx.

במדויק: משוואה ריבועית בפונקציה טריגונומטרית היא משוואה מהצורה au2+bu+c=0a u^2+b u+c=0 עם a≠0a\ne0, כאשר uu הוא sin⁡A\sin A, cos⁡A\cos A או tan⁡A\tan A, ו-AA הוא xx או ביטוי ב-xx. מציבים t=ut=u ופותרים משוואה ריבועית ב-tt. כל פתרון t1t_1 נותן משוואת יסוד u=t1u=t_1, ולפעמים אין לה פתרון.

בגרף: אחרי ההצבה ב-2sin⁡2x−5sin⁡x+2=02\sin^2x-5\sin x+2=0 מקבלים sin⁡x=12\sin x=\frac12 או sin⁡x=2\sin x=2. הישר y=12y=\frac12 חותך את y=sin⁡xy=\sin x בכל מחזור פעמיים. הישר y=2y=2 לא חותך אותו אף פעם, כי sin⁡x≤1\sin x\le1.

0123456-112(π/6,1/2)(5π/6,1/2)

מתי לפתרון ב-tt יש פתרון ב-xx

ההצבהיש פתרונות ב-xx כאשר
t=sin⁡At=\sin A או t=cos⁡At=\cos A−1≤t≤1-1\le t\le1
t=tan⁡At=\tan Aלכל tt

ערך tt שמחוץ לתחום הזה נפסל: הוא לא נותן אף פתרון.

דרך הפתרון

משוואה ריבועית בפונקציה טריגונומטרית

כשבמשוואה מופיעים ריבועים (sin⁡2x\sin^2x או cos⁡2x\cos^2x) וגם sin⁡x\sin x או cos⁡x\cos x:

1. אם מופיעים גם סינוס וגם קוסינוס, מחליפים את הריבוע של הפונקציה ה"אחרת" לפי sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1: עם sin⁡x\sin x כותבים cos⁡2x=1−sin⁡2x\cos^2x=1-\sin^2x, ועם cos⁡x\cos x כותבים sin⁡2x=1−cos⁡2x\sin^2x=1-\cos^2x. אם יש cos⁡2x\cos2x, מחליפים אותו קודם בצורה המתאימה.

2. מציבים tt במקום הפונקציה שנשארה, ומסדרים ל-at2+bt+c=0at^2+bt+c=0.

3. פותרים את המשוואה הריבועית.

4. פוסלים ערכי tt שאין להם פתרון (בסינוס ובקוסינוס: ∣t∣>1|t|>1).

5. פותרים את משוואות היסוד שנשארו, וכותבים פתרון כללי.

שים לב

כשאין איבר חופשי, כמו 2sin⁡2x−sin⁡x=02\sin^2x-\sin x=0, מוציאים גורם משותף: sin⁡x(2sin⁡x−1)=0\sin x(2\sin x-1)=0. לא מחלקים ב-sin⁡x\sin x.

שים לב

לפסול tt זה לא לפסול את כל המשוואה: הפתרונות של ה-tt האחר נשארים.

דוגמה - שורש אחד נפסל כי ∣t∣>1|t|>1

פתרו את המשוואה 2cos⁡2x+5sin⁡x−4=02\cos^2x+5\sin x-4=0.

פתרון

1. מופיעים cos⁡2x\cos^2x ו-sin⁡x\sin x, ולכן מחליפים cos⁡2x=1−sin⁡2x\cos^2x=1-\sin^2x: 2−2sin⁡2x+5sin⁡x−4=02-2\sin^2x+5\sin x-4=0.

2. מסדרים: 2sin⁡2x−5sin⁡x+2=02\sin^2x-5\sin x+2=0.

3. מציבים t=sin⁡xt=\sin x: 2t2−5t+2=02t^2-5t+2=0, כלומר (2t−1)(t−2)=0(2t-1)(t-2)=0, ולכן t=12t=\frac12 או t=2t=2.

4. sin⁡x=2\sin x=2 נפסל, כי sin⁡x≤1\sin x\le1.

5. sin⁡x=12\sin x=\frac12: x=π6+2πkx=\frac{\pi}{6}+2\pi k או x=5π6+2πkx=\frac{5\pi}{6}+2\pi k.

6. בדיקה ב-x=π6x=\frac{\pi}{6}: 2⋅34+5⋅12−4=32+52−4=02\cdot\frac34+5\cdot\frac12-4=\frac32+\frac52-4=0.

תשובה

x=π6+2πkx=\frac{\pi}{6}+2\pi k או x=5π6+2πkx=\frac{5\pi}{6}+2\pi k (kk שלם)

שאלות פתוחות על משוואות ריבועיות בפונקציה טריגונומטרית

4. משוואות הומוגניות ומשוואות עם tan

משוואה הומוגנית

במשוואה sin⁡x=3cos⁡x\sin x=\sqrt3\cos x יש סינוס וקוסינוס של אותה זווית, ובכל איבר יש בדיוק פונקציה טריגונומטרית אחת. חלוקה ב-cos⁡x\cos x נותנת tan⁡x=3\tan x=\sqrt3: משוואת יסוד אחת.

במדויק: משוואה הומוגנית ב-sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x היא משוואה שאגף אחד שלה אפס, ובאגף השני כל איבר הוא מספר כפול מכפלה של חזקות של sin⁡x\sin x ושל cos⁡x\cos x, עם אותו סכום מעריכים בכל האיברים (המעלה). ממעלה 1: asin⁡x+bcos⁡x=0a\sin x+b\cos x=0. ממעלה 2: asin⁡2x+bsin⁡xcos⁡x+ccos⁡2x=0a\sin^2x+b\sin x\cos x+c\cos^2x=0. המקדמים אינם כולם אפס.

tan⁡x\tan x מוגדר רק כאשר cos⁡x≠0\cos x\ne0, כלומר x≠π2+πkx\ne\frac{\pi}{2}+\pi k.

בגרף: הפתרונות של sin⁡x=3cos⁡x\sin x=\sqrt3\cos x הם נקודות החיתוך של y=sin⁡xy=\sin x עם y=3cos⁡xy=\sqrt3\cos x. הם חוזרים כל π\pi ולא כל 2π2\pi, כי הפתרון הוא של tan⁡x=3\tan x=\sqrt3: x=π3+πkx=\frac{\pi}{3}+\pi k.

123456-2-112π/34π/3

מתי מותר לחלק ב-cos⁡x\cos x

המשוואהמה עושים
asin⁡x+bcos⁡x=0a\sin x+b\cos x=0, a≠0a\ne0cos⁡x=0\cos x=0 אינו פתרון (אז sin⁡x=±1\sin x=\pm1). מחלקים ב-cos⁡x\cos x: tan⁡x=−ba\tan x=-\frac{b}{a}
asin⁡2x+bsin⁡xcos⁡x+ccos⁡2x=0a\sin^2x+b\sin x\cos x+c\cos^2x=0, a≠0a\ne0cos⁡x=0\cos x=0 אינו פתרון. מחלקים ב-cos⁡2x\cos^2x: atan⁡2x+btan⁡x+c=0a\tan^2x+b\tan x+c=0
a=0a=0לא מחלקים: מוציאים גורם משותף cos⁡x\cos x, ו-cos⁡x=0\cos x=0 נותן פתרונות
דרך הפתרון

משוואה הומוגנית

כשנתונה משוואה בסינוס וקוסינוס של אותה זווית, שבה כל איבר באותה מעלה (1 או 2), או ממעלה 2 עם מספר באגף:

1. אם באגף יש מספר d≠0d\ne0 (במשוואה ממעלה 2), כותבים d=d(sin⁡2x+cos⁡2x)d=d(\sin^2x+\cos^2x) ומעבירים הכול לאגף אחד.

2. בודקים אם cos⁡x=0\cos x=0 מקיים את המשוואה: מספיק לבדוק אם המקדם של sin⁡x\sin x (או של sin⁡2x\sin^2x) הוא אפס.

3. אם לא: מחלקים ב-cos⁡x\cos x (ממעלה 1) או ב-cos⁡2x\cos^2x (ממעלה 2), ומקבלים משוואה ב-tan⁡x\tan x.

4. אם כן: מוציאים גורם משותף cos⁡x\cos x במקום לחלק.

5. פותרים: tan⁡x=t\tan x=t נותן x=x0+πkx=x_0+\pi k.

דרך הפתרון

משוואה עם tan⁡x\tan x

כשבמשוואה מופיע tan⁡x\tan x יחד עם sin⁡x\sin x או cos⁡x\cos x:

1. כותבים את תחום ההגדרה: cos⁡x≠0\cos x\ne0.

2. מחליפים tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x} ומפשטים, או כופלים ב-cos⁡x\cos x (מותר, כי בתחום cos⁡x≠0\cos x\ne0).

3. פותרים את המשוואה שהתקבלה.

4. פוסלים כל פתרון שבו cos⁡x=0\cos x=0.

שים לב

בודקים את cos⁡x=0\cos x=0 לפני החלוקה. ב-sin⁡2x−sin⁡xcos⁡x=1\sin^2x-\sin x\cos x=1 מקבלים cos⁡x(sin⁡x+cos⁡x)=0\cos x(\sin x+\cos x)=0, ו-x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k הם פתרונות. חלוקה ב-cos⁡2x\cos^2x הייתה מאבדת אותם.

שים לב

הפתרון של tan⁡x=t\tan x=t חוזר כל π\pi, לא כל 2π2\pi: x=x0+πkx=x_0+\pi k.

דוגמה א - הומוגנית ממעלה 2 עם מספר באגף

פתרו את המשוואה 23sin⁡2x−2sin⁡xcos⁡x=32\sqrt3\sin^2x-2\sin x\cos x=\sqrt3.

פתרון

1. כותבים 3=3(sin⁡2x+cos⁡2x)\sqrt3=\sqrt3(\sin^2x+\cos^2x) ומעבירים אגף: 3sin⁡2x−2sin⁡xcos⁡x−3cos⁡2x=0\sqrt3\sin^2x-2\sin x\cos x-\sqrt3\cos^2x=0.

2. המקדם של sin⁡2x\sin^2x הוא 3≠0\sqrt3\ne0, ולכן cos⁡x=0\cos x=0 אינו פתרון. מחלקים ב-cos⁡2x\cos^2x: 3tan⁡2x−2tan⁡x−3=0\sqrt3\tan^2x-2\tan x-\sqrt3=0.

3. מציבים t=tan⁡xt=\tan x: t=2±4+1223=2±423t=\frac{2\pm\sqrt{4+12}}{2\sqrt3}=\frac{2\pm4}{2\sqrt3}, ולכן t=3t=\sqrt3 או t=−13t=-\frac{1}{\sqrt3}.

4. tan⁡x=3\tan x=\sqrt3: x=π3+πkx=\frac{\pi}{3}+\pi k.

5. tan⁡x=−13\tan x=-\frac{1}{\sqrt3}: x=−π6+πkx=-\frac{\pi}{6}+\pi k.

6. בדיקה ב-x=π3x=\frac{\pi}{3}: 23⋅34−2⋅32⋅12=332−32=32\sqrt3\cdot\frac34-2\cdot\frac{\sqrt3}{2}\cdot\frac12=\frac{3\sqrt3}{2}-\frac{\sqrt3}{2}=\sqrt3.

תשובה

x=π3+πkx=\frac{\pi}{3}+\pi k או x=−π6+πkx=-\frac{\pi}{6}+\pi k (kk שלם)

דוגמה ב - משוואה עם tan⁡x\tan x: פסילת פתרון מחוץ לתחום

פתרו את המשוואה tan⁡x⋅sin⁡2x=2sin⁡x\tan x\cdot\sin2x=2\sin x.

פתרון

1. תחום ההגדרה: cos⁡x≠0\cos x\ne0.

2. מחליפים: sin⁡xcos⁡x⋅2sin⁡xcos⁡x=2sin⁡2x\frac{\sin x}{\cos x}\cdot2\sin x\cos x=2\sin^2x, ולכן המשוואה היא 2sin⁡2x=2sin⁡x2\sin^2x=2\sin x.

3. גורם משותף: 2sin⁡x(sin⁡x−1)=02\sin x(\sin x-1)=0, ולכן sin⁡x=0\sin x=0 או sin⁡x=1\sin x=1.

4. sin⁡x=0\sin x=0: x=πkx=\pi k. שם cos⁡x=±1≠0\cos x=\pm1\ne0, ולכן הפתרונות בתחום.

5. sin⁡x=1\sin x=1: x=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi k. שם cos⁡x=0\cos x=0 ו-tan⁡x\tan x לא מוגדר, ולכן הפתרונות נפסלים.

תשובה

x=πkx=\pi k (kk שלם)

שאלות פתוחות על משוואות הומוגניות ומשוואות עם tan

5. פתרון בתחום נתון ומספר הפתרונות

פתרונות בתחום נתון

בהרבה שאלות לא מבקשים את כל הפתרונות, אלא רק את אלה שבתחום מסוים, למשל 0≤x≤2π0\le x\le2\pi. מהפתרון הכללי, שיש לו אינסוף פתרונות, בוחרים את אלה שנמצאים בתחום.

במדויק: הפתרונות של משוואה בתחום נתון הם כל הפתרונות מהפתרון הכללי שנמצאים בתחום, כל אחד פעם אחת. מספר הפתרונות בתחום שווה למספר נקודות החיתוך, בתחום, של הגרף של אגף שמאל עם הגרף של אגף ימין. האם קצות התחום נכללים (סימן ≤\le או <<) משנה את התשובה.

בגרף: ל-sin⁡2x=12\sin2x=\frac12 יש בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi ארבעה פתרונות. המחזור של sin⁡2x\sin2x הוא π\pi, ולכן התחום מכיל שני מחזורים שלמים, ובכל מחזור יש שתי נקודות חיתוך עם y=12y=\frac12.

123456-11π/125π/1213π/1217π/12
דרך הפתרון

מציאת הפתרונות בתחום

כשמבקשים את הפתרונות בתחום p≤x≤qp\le x\le q:

1. מוצאים את הפתרון הכללי. לכל משפחה יש צורה x=x0+d⋅kx=x_0+d\cdot k (למשל d=2π3d=\frac{2\pi}{3} כשהזווית היא 3x3x).

2. לכל משפחה מציבים k=0,1,2,…k=0,1,2,\dots ו-k=−1,−2,…k=-1,-2,\dots, עד שיוצאים מהתחום. אפשר גם לפתור p≤x0+d⋅k≤qp\le x_0+d\cdot k\le q ולמצוא את ה-kk-ים השלמים.

3. בודקים את הקצוות: נכללים רק אם הסימן הוא ≤\le.

4. מאחדים את הרשימות, מוחקים כפילויות (אותו מספר משתי משפחות), ומסדרים לפי הגודל.

מספר הפתרונות במחזור

בכל קטע באורך מחזור אחד, α≤x<α+T\alpha\le x<\alpha+T (a≠0a\ne0):

המשוואהמספר הפתרונות במחזור
sin⁡(ax+b)=c\sin(ax+b)=c או cos⁡(ax+b)=c\cos(ax+b)=c, −1<c<1-1<c<12 (T=2π∣a∣T=\frac{2\pi}{|a|})
sin⁡(ax+b)=c\sin(ax+b)=c או cos⁡(ax+b)=c\cos(ax+b)=c, c=±1c=\pm11
sin⁡(ax+b)=c\sin(ax+b)=c או cos⁡(ax+b)=c\cos(ax+b)=c, ∣c∣>1|c|>10
tan⁡(ax+b)=c\tan(ax+b)=c1 (T=π∣a∣T=\frac{\pi}{|a|})

כשהתחום אינו מספר שלם של מחזורים, או כולל את שני הקצוות, סופרים בגרף או ברשימה.

שים לב

כשהזווית היא axax, גם הצעד בין הפתרונות מתחלק ב-aa: 2x=π6+2πk2x=\frac{\pi}{6}+2\pi k נותן x=π12+πkx=\frac{\pi}{12}+\pi k, לא π12+2πk\frac{\pi}{12}+2\pi k.

שים לב

קצוות סגורים יכולים להוסיף פתרון: ל-sin⁡x=0\sin x=0 יש בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi שלושה פתרונות (0,π,2π0,\pi,2\pi), ובתחום 0≤x<2π0\le x<2\pi רק שניים.

דוגמה א - רשימת פתרונות לפי kk ומחיקת כפילויות

מצאו את כל הפתרונות של המשוואה cos⁡3x=cos⁡x\cos3x=\cos x בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi.

פתרון

1. לפי cos⁡A=cos⁡B\cos A=\cos B: 3x=x+2πk3x=x+2\pi k או 3x=−x+2πk3x=-x+2\pi k.

2. משפחה ראשונה: 2x=2πk2x=2\pi k, כלומר x=πkx=\pi k. בתחום: k=0,1k=0,1 נותנים x=0x=0 ו-x=πx=\pi.

3. משפחה שנייה: 4x=2πk4x=2\pi k, כלומר x=πk2x=\frac{\pi k}{2}. בתחום: k=0,1,2k=0,1,2 נותנים x=0,π2,πx=0,\frac{\pi}{2},\pi.

4. מאחדים ומוחקים כפילויות: 00 ו-π\pi מופיעים בשתי המשפחות.

5. בדיקה ב-x=π2x=\frac{\pi}{2}: cos⁡3π2=0=cos⁡π2\cos\frac{3\pi}{2}=0=\cos\frac{\pi}{2}.

תשובה

x=0x=0, x=π2x=\frac{\pi}{2}, x=πx=\pi

דוגמה ב - מספר הפתרונות לפי פרמטר, בעזרת גרף

כמה פתרונות יש למשוואה cos⁡2x=m\cos2x=m בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi? ענו לפי ערכי mm.

פתרון

1. מספר הפתרונות הוא מספר נקודות החיתוך של y=cos⁡2xy=\cos2x עם הישר האופקי y=my=m, בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi.

2. בתחום הזה 2x2x עובר מ-00 עד 2π2\pi, מחזור אחד שלם. הגרף יורד מ-(0,1)(0,1) למינימום (π2,−1)(\frac{\pi}{2},-1) ועולה חזרה ל-(π,1)(\pi,1).

3. m>1m>1 או m<−1m<-1: הישר מעל הגרף או מתחתיו. אין פתרון.

4. m=−1m=-1: הישר נוגע רק במינימום, x=π2x=\frac{\pi}{2}. פתרון אחד.

5. −1<m<1-1<m<1: הישר חותך את החלק היורד פעם אחת ואת החלק העולה פעם אחת. שני פתרונות. למשל m=12m=\frac12 נותן x=π6x=\frac{\pi}{6} ו-x=5π6x=\frac{5\pi}{6}.

6. m=1m=1: הישר נוגע בשני הקצוות, x=0x=0 ו-x=πx=\pi. שני פתרונות, כי שני הקצוות בתחום.

0.00.51.01.52.02.53.0-1.5-1.0-0.50.51.01.5(0,1)(π/2,-1)(π,1)(π/6,1/2)(5π/6,1/2)
תשובה

אין פתרון כש-∣m∣>1|m|>1; פתרון אחד כש-m=−1m=-1; שני פתרונות כש-−1<m≤1-1<m\le1.

שאלות פתוחות על פתרון בתחום נתון ומספר הפתרונות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.