תזכורת: משפט הסינוסים, משפט הקוסינוסים ושטח משולש
בכיתה י' למדנו שלושה כלים שמקשרים בין הצלעות לזוויות של משולש. בנושא הזה הם הכלים העיקריים, ונשתמש בהם כדי להוכיח טענות ולחשב גדלים במישור ובגופים.
במדויק: במשולש מסמנים , , , ואת הזוויות שמולן , , . הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש. לכל משולש (חד-זווית, ישר-זווית או קהה-זווית):
- משפט הסינוסים: .
- משפט הקוסינוסים: .
- שטח משולש: .
השוויון אומר שכל צלע של משולש חסום היא מיתר במעגל, ושאורכה נקבע על ידי הזווית שמולה בלבד. זה הקשר שמחבר בין משולשים למעגלים בהרבה בעיות בנושא.
תזכורת: זהויות של סכום זוויות וזווית כפולה
בנושא "זהויות טריגונומטריות" למדנו זהויות שמפרקות סינוס וקוסינוס של סכום. בבעיות גאומטריות הן מופיעות כשזווית אחת בנויה משתי זוויות, או כשזווית אחת כפולה מזווית אחרת.
במדויק: לכל שתי זוויות ו-:
-
-
-
-
חתך של גוף
בגוף מרחבי קשה לחשב ישירות. לכן מחפשים בתוך הגוף משולש או מלבן שמכיל את הנתונים ואת מה שמבקשים, ופותרים אותו כמו בעיה במישור.
במדויק: חתך של גוף הוא הצורה המישורית שמתקבלת כשמישור חותך את הגוף. חתך צירי של גליל ישר או של חרוט ישר הוא החתך במישור שעובר דרך הציר שלו (הישר שמחבר את מרכזי הבסיסים בגליל, או את הקודקוד עם מרכז הבסיס בחרוט). חתך של כדור במישור שעובר דרך המרכז הוא עיגול שהרדיוס שלו הוא רדיוס הכדור.
בגליל ישר החתך הצירי הוא מלבן, בחרוט ישר הוא משולש שווה-שוקיים, ובכדור הוא עיגול. בשיעורים על הגופים כל חישוב נעשה במשולש מישורי אחד או יותר שנמצא בתוך הגוף.
1. הוכחת טענות ומשפטים בגאומטריה בעזרת טריגונומטריה
הוכחה בעזרת טריגונומטריה
עד עכשיו השתמשנו בטריגונומטריה כדי לחשב אורכים וזוויות. אפשר להשתמש בה גם כדי להוכיח טענות: מבטאים את שני הצדדים של הטענה בעזרת אותן זוויות ואותם אורכים, ומראים שהביטויים שווים.
במדויק: הוכחה טריגונומטרית של טענה גאומטרית היא הוכחה שבה כל גודל בטענה (קטע, שטח או זווית) מבוטא בעזרת גדלים כלליים (אותיות, לא מספרים מסוימים), בעזרת משפט הסינוסים, משפט הקוסינוסים, נוסחת השטח או זהויות, ומראים שהשוויון מתקיים לכל הערכים האפשריים של הגדלים האלה.
דוגמה לטענה כזאת: בכל משולש . כשהזוויות ו- חדות, הגובה מ- מחלק את לשני קטעים: ו-. הוכחה בעזרת משפט הסינוסים וזהות מכסה בבת אחת גם את המקרה שאחת הזוויות קהה.
קשרים בין הזוויות של משולש
במשולש , ולכן :
-
-
באופן כללי, לכל זווית : ו-.
איזה כלי מתאים לאיזו טענה
הוכחת טענה בעזרת טריגונומטריה
כשנתונה טענה כללית על משולש, מרובע או מעגל:
1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח, ומסמנים זוויות ואורכים באותיות.
2. בוחרים משולשים שמכילים את הקטעים שבטענה.
3. מבטאים כל צד של הטענה בעזרת משפט הסינוסים, משפט הקוסינוסים או נוסחת השטח.
4. מפשטים בעזרת זהויות ובעזרת .
5. מגיעים לאותו ביטוי בשני הצדדים.
בדיקה במשולש מסוים עם מספרים אינה הוכחה. בהוכחה משתמשים בערכים מדויקים, למשל , ולא בערך מקורב כמו .
מ- לא נובע : יכול להיות גם . כדי להסיק שוויון זוויות צריך לדעת, למשל, ששתיהן חדות.
דוגמה - הוכחת קשר בין צלעות בעזרת
במשולש מסמנים , , , ואת הזוויות , .
הוכיחו שבכל משולש מתקיים .
1. נתון: משולש כלשהו. צריך להוכיח: .
2. מסמנים ב- את רדיוס המעגל החוסם. לפי משפט הסינוסים: ו-.
3. מציבים באגף ימין: .
4. בסוגריים יש בדיוק , ולכן אגף ימין שווה .
5. במשולש , ולכן . מקבלים .
6. שוב לפי משפט הסינוסים, . ההוכחה לא השתמשה בכך שהזוויות חדות, ולכן היא נכונה בכל משולש.
2. יישומים בכדור ובגליל
כדור וגליל ישר
כדור הוא הגוף העגול המוכר, וגליל ישר הוא הצורה של פחית שתייה. בשניהם כל החישובים נעשים בחתך שעובר דרך המרכז או דרך הציר.
במדויק: כדור שמרכזו ורדיוסו הוא קבוצת כל הנקודות במרחב שהמרחק שלהן מ- קטן מ- או שווה לו. גליל ישר הוא הגוף שנוצר כשמסובבים מלבן סביב אחת מצלעותיו: הצלע שסביבה מסובבים היא הגובה , והצלע הסמוכה לה היא רדיוס הבסיס .
החתך הצירי של גליל ישר הוא מלבן שצלעותיו ו-. האלכסון שלו יוצר עם קוטר הבסיס זווית שמקיימת . חתך של כדור דרך המרכז הוא עיגול ברדיוס .
נפח ושטח של גליל ישר ושל כדור
גליל וכדור זה בתוך זה
חישוב בכדור ובגליל
כשנתון כדור או גליל (או אחד בתוך השני) ומבקשים אורך, שטח או נפח:
1. משרטטים את החתך הצירי (או את החתך דרך מרכז הכדור).
2. מסמנים בחתך את הנתונים ואת הנעלם.
3. מוצאים משולש ישר-זווית או משולש אחר בחתך, ומחשבים בו ו- בעזרת טריגונומטריה.
4. מציבים בנוסחת הנפח או השטח.
ביטוי מהצורה (, ) מקבל ערך מקסימלי כש-, כי הערך הגדול ביותר של הוא . אין צורך בנגזרת.
בחתך הצירי צלע המלבן היא הקוטר , לא הרדיוס .
דוגמה - גליל חסום בכדור: מעטפת בעזרת
גליל ישר חסום בכדור שרדיוסו . האלכסון של החתך הצירי של הגליל יוצר זווית עם קוטר הבסיס.
א. הביעו באמצעות ו- את רדיוס הבסיס ואת הגובה של הגליל.
ב. הראו ששטח המעטפת של הגליל הוא .
ג. עבור איזו זווית שטח המעטפת של הגליל שווה למחצית שטח הפנים של הכדור? מה נפח הגליל במקרה זה?
1. נתון: גליל חסום בכדור ברדיוס , וזווית בין אלכסון החתך הצירי לקוטר הבסיס. המטרה: , , , ואחר כך והנפח.
2. החתך הצירי הוא מלבן חסום במעגל ברדיוס . האלכסון הוא קוטר, ולכן .
3. במשולש ישר-הזווית : ו-. הוא קוטר הבסיס, ולכן , ו-.
4. מעטפת: .
5. שטח הפנים של הכדור , ומחציתו . המשוואה: , כלומר .
6. , ולכן , ושם הפתרון היחיד הוא , כלומר . זו גם הזווית שבה המעטפת הכי גדולה.
7. נפח: , , ולכן .
א. , . ב. . ג. , .
3. יישומים במנסרה, בפירמידה ובחרוט
מנסרה ישרה, פירמידה ישרה וחרוט ישר
קופסת קרטון משולשת היא מנסרה, הפירמידות במצרים הן פירמידות, וגביע גלידה הוא חרוט. בכל אחד מהגופים האלה יש משולשים ישרי-זווית "מוסתרים", ובהם עושים את החישובים.
במדויק:
- מנסרה ישרה היא מנסרה שהמקצועות הצדדיים שלה מאונכים לבסיסים. הפאות הצדדיות שלה הן מלבנים, והגובה שלה שווה למקצוע הצדדי.
- פירמידה ישרה היא פירמידה שכל המקצועות הצדדיים שלה שווים זה לזה. הגובה שלה יורד למרכז המעגל החוסם את הבסיס. בפירמידה ישרה שבסיסה ריבוע זו נקודת המפגש של האלכסונים.
- חרוט ישר הוא הגוף שנוצר כשמסובבים משולש ישר-זווית סביב אחד הניצבים. הניצב הזה הוא הגובה , הניצב השני הוא רדיוס הבסיס , והיתר הוא הקו היוצר .
בחרוט ישר החתך הצירי הוא משולש שווה-שוקיים עם שוקיים ובסיס . הגובה חוצה את זווית הראש, ואם היא מחצית זווית הראש: ו-.
בפירמידה ישרה שבסיסה ריבוע, הוא הגובה של פאה צדדית לצלע הבסיס. הוא מגיע לאמצע הצלע , כי הפאה היא משולש שווה-שוקיים.
המשולשים ישרי-הזווית בגופים
בכל משולש כזה מחשבים צלעות וזוויות בעזרת , ו-.
נפחים ומעטפת של חרוט
חישוב במנסרה, בפירמידה ובחרוט
כשנתון גוף עם זווית ואורך ומבקשים אורך, שטח או נפח:
1. מזהים באיזה משולש מישורי בתוך הגוף נמצאת הזווית הנתונה (פאה צדדית, חתך צירי, משולש הגובה).
2. משרטטים את המשולש הזה בנפרד, עם הנתונים.
3. מחשבים בו את האורך החסר.
4. עוברים למשולש הבא שחולק איתו צלע, עד שמגיעים לגובה ולשטח הבסיס.
5. מציבים בנוסחה.
בדיקת ממדים: נפח הוא אורך בחזקת 3, שטח הוא אורך בחזקת 2. אם בנפח יצא , יש טעות.
בפירמידה : לא לשכוח את החלוקה ב-. בגליל ובמנסרה אין חלוקה.
דוגמה - פירמידה שבסיסה ריבוע: גובה בעזרת
היא פירמידה ישרה שבסיסה הריבוע . אורך כל מקצוע צדדי הוא , ו-.
א. הביעו באמצעות ו- את צלע הבסיס ואת גובה הפאה ( אמצע ).
ב. הראו שגובה הפירמידה הוא . לאילו ערכים של יש פירמידה כזאת?
ג. חשבו את נפח הפירמידה עבור ו-.
1. נתון: , , הבסיס ריבוע. המטרה: , , והנפח.
2. הפאה שווה-שוקיים, ולכן הגובה חוצה את זווית הראש ואת הבסיס: .
3. במשולש (ישר-זווית ב-): ו-. לכן .
4. מרכז הריבוע הוא רגל הגובה, ו-. במשולש (ישר-זווית ב-): , ולכן .
5. צריך , כלומר . כיוון ש-, זה מתקיים כש-, כלומר .
6. עבור , : , .
7. .
א. , . ב. . ג. יחידות נפח.
4. בעיות משולבות במעגל ובמצולעים עם זהויות
בעיה משולבת עם זהויות
בבעיות של הנושא הזה, לעיתים קרובות זווית אחת היא סכום של שתי זוויות או כפולה של זווית אחרת. אז הזהויות מאפשרות לפשט את הביטוי ולפתור משוואה טריגונומטרית.
במדויק: בעיה משולבת היא בעיה שבה מבטאים אורכים, שטחים או זוויות של מצולע או של מעגל באמצעות פרמטר (בדרך כלל זווית ואורך כמו ), מפשטים בעזרת זהויות, ואז פותרים משוואה כדי למצוא את הפרמטר. הפתרון חייב להיות בתחום שבו הצורה קיימת.
במשולש שווה-שוקיים () עם זוויות בסיס , זווית הראש היא . מכאן ו-. כשהמשולש חסום במעגל ברדיוס : ו-.
מיתר וזווית היקפית
במעגל ברדיוס , מיתר שנשען עליו זווית היקפית הוא באורך . זה נכון גם כש- קהה, כי : שתי הזוויות ההיקפיות משני צדי המיתר נותנות אותו אורך.
קשרים במשולש שווה-שוקיים
במשולש שווה-שוקיים עם שוק וזוויות בסיס :
•הבסיס:
•הגובה לבסיס:
•השטח:
בעיה עם פרמטר במעגל ובמצולע
כשחסר נתון מספרי ומבקשים לבטא גודל או למצוא זווית:
1. מגדירים את הנתון החסר כפרמטר (למשל או ).
2. מבטאים כל קטע בעזרת של הזווית שמולו, או בעזרת משולש ישר-זווית.
3. מפשטים בעזרת זהויות (, , ).
4. מתרגמים את התנאי הנתון למשוואה ופותרים.
5. משאירים רק פתרונות שבתחום שבו הצורה קיימת.
לפני שמחלקים במשוואה ב- או ב-, בודקים שהוא לא . בזווית של משולש תמיד, אבל יכול להיות .
תחום הזווית נקבע מהצורה. למשל זווית בסיס של משולש שווה-שוקיים מקיימת .
דוגמה - משולש שווה-שוקיים חסום: גובה שווה לבסיס
המשולש () חסום במעגל שרדיוסו . זוויות הבסיס הן . הוא הגובה לבסיס .
א. הביעו באמצעות ו- את ואת .
ב. נתון ש-. מצאו את .
ג. הביעו באמצעות את שטח המשולש.
1. נתון: , , רדיוס המעגל החוסם . המטרה: , , והשטח.
2. זווית הראש: . לפי משפט הסינוסים: , ו-.
3. במשולש (ישר-זווית ב-): .
4. התנאי : .
5. , ולכן מחלקים ב-: . (אחרת גם ), ולכן .
6. בתחום הפתרון היחיד: .
7. מ-: , . לכן ו-.
8. , והשטח: .
א. , . ב. , . ג. .
5. מעגלים משיקים ומרחק בין מרכזים
מעגלים המשיקים לאותו ישר
הרבה בעיות עוסקות בשני מעגלים שמשיקים לאותו ישר, או לשתי השוקיים של אותה זווית. המפתח הוא תמיד לחבר כל מרכז לנקודת ההשקה שלו: הרדיוס הזה מאונך לישר המשיק.
במדויק: מעגל משיק לישר אם יש להם נקודה משותפת אחת בדיוק, נקודת ההשקה. הרדיוס לנקודת ההשקה מאונך לישר המשיק, ולכן המרחק של מרכז המעגל מהישר שווה לרדיוס. קטע המרכזים של שני מעגלים הוא הקטע שמחבר את שני המרכזים, ואורכו הוא המרחק בין המרכזים.
כששני מעגלים משיקים לאותו ישר בנקודות ו- ונמצאים באותו צד שלו, הרדיוסים ו- מאונכים לישר, ולכן מקבילים. כש- המרובע הוא טרפז ישר-זווית (כש- הוא מלבן, ו-). אנך מ- ל- יוצר משולש ישר-זווית עם יתר וניצב .
קטע המשיק המשותף
שני מעגלים ברדיוסים , ומרחק בין המרכזים , משיקים לאותו ישר בנקודות ו-:
במעגלים באותו צד, הזווית בין קטע המרכזים לישר מקיימת .
מעגל המשיק לשתי שוקי זווית
מעגל ברדיוס משיק לשתי השוקיים של זווית שקודקודה :
•המרכז נמצא על חוצה הזווית.
- , ואורך המשיק מ- עד נקודת ההשקה: .
שני מעגלים ברדיוסים המשיקים לשתי השוקיים של אותה זווית: שני המרכזים על חוצה הזווית, והמרחק ביניהם .
בעיה עם מעגלים משיקים לישר
כששני מעגלים (או יותר) משיקים לישר או לשוקי זווית:
1. מחברים כל מרכז לנקודות ההשקה שלו ומסמנים זווית ישרה.
2. מחברים את המרכזים, ואם יש זווית - גם את הקודקוד למרכזים (על חוצה הזווית).
3. מורידים אנך מאחד המרכזים לרדיוס של המעגל השני, כדי לקבל משולש ישר-זווית.
4. פותרים את המשולש בעזרת פיתגורס או טריגונומטריה.
במעגלים באותו צד של הישר, הניצב במשולש הוא הפרש הרדיוסים , ולא הסכום.
בזווית שבקודקוד, המשולש של המרכז עם נקודת ההשקה הוא עם הזווית , לא .
דוגמה - שני מעגלים בתוך זווית של
שני מעגלים, שרדיוסיהם ו-, משיקים שניהם לשתי השוקיים של זווית בת שקודקודה . ו- הם המרכזים, ו-, הן נקודות ההשקה של המעגלים עם אותה שוק.
א. חשבו את המרחק בין המרכזים.
ב. חשבו את .
1. נתון: זווית , רדיוסים ו-, שני המעגלים משיקים לשתי השוקיים. המטרה: ו-.
2. כל מרכז נמצא על חוצה הזווית, ולכן , ו-, על אותה קרן מ-.
3. במשולש (ישר-זווית ב-): . באותו אופן .
4. המרחק בין המרכזים: .
5. אורכי המשיקים מ-: ו-. לכן .
6. בדיקה בנוסחת המשיק המשותף: .
א. . ב. .