דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טריגונומטריה בגאומטריה ובגופים

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטריגונומטריה בגאומטריה ובגופים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משפט הסינוסים, משפט הקוסינוסים ושטח משולש

בכיתה י' למדנו שלושה כלים שמקשרים בין הצלעות לזוויות של משולש. בנושא הזה הם הכלים העיקריים, ונשתמש בהם כדי להוכיח טענות ולחשב גדלים במישור ובגופים.

במדויק: במשולש ABCABC מסמנים a=BCa=BC, b=ACb=AC, c=ABc=AB, ואת הזוויות שמולן α\alpha, β\beta, γ\gamma. RR הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש. לכל משולש (חד-זווית, ישר-זווית או קהה-זווית):

- משפט הסינוסים: asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2R.

- משפט הקוסינוסים: c2=a2+b2−2abcos⁡γc^2=a^2+b^2-2ab\cos\gamma.

- שטח משולש: S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma.

השוויון asin⁡α=2R\frac{a}{\sin\alpha}=2R אומר שכל צלע של משולש חסום היא מיתר במעגל, ושאורכה נקבע על ידי הזווית שמולה בלבד. זה הקשר שמחבר בין משולשים למעגלים בהרבה בעיות בנושא.

RαβγabcABCO

תזכורת: זהויות של סכום זוויות וזווית כפולה

בנושא "זהויות טריגונומטריות" למדנו זהויות שמפרקות סינוס וקוסינוס של סכום. בבעיות גאומטריות הן מופיעות כשזווית אחת בנויה משתי זוויות, או כשזווית אחת כפולה מזווית אחרת.

במדויק: לכל שתי זוויות α\alpha ו-β\beta:

- sin⁡(α±β)=sin⁡αcos⁡β±cos⁡αsin⁡β\sin(\alpha\pm\beta)=\sin\alpha\cos\beta\pm\cos\alpha\sin\beta

- cos⁡(α±β)=cos⁡αcos⁡β∓sin⁡αsin⁡β\cos(\alpha\pm\beta)=\cos\alpha\cos\beta\mp\sin\alpha\sin\beta

- sin⁡2α=2sin⁡αcos⁡α\sin2\alpha=2\sin\alpha\cos\alpha

- cos⁡2α=cos⁡2α−sin⁡2α=2cos⁡2α−1=1−2sin⁡2α\cos2\alpha=\cos^2\alpha-\sin^2\alpha=2\cos^2\alpha-1=1-2\sin^2\alpha

חתך של גוף

בגוף מרחבי קשה לחשב ישירות. לכן מחפשים בתוך הגוף משולש או מלבן שמכיל את הנתונים ואת מה שמבקשים, ופותרים אותו כמו בעיה במישור.

במדויק: חתך של גוף הוא הצורה המישורית שמתקבלת כשמישור חותך את הגוף. חתך צירי של גליל ישר או של חרוט ישר הוא החתך במישור שעובר דרך הציר שלו (הישר שמחבר את מרכזי הבסיסים בגליל, או את הקודקוד עם מרכז הבסיס בחרוט). חתך של כדור במישור שעובר דרך המרכז הוא עיגול שהרדיוס שלו הוא רדיוס הכדור.

בגליל ישר החתך הצירי הוא מלבן, בחרוט ישר הוא משולש שווה-שוקיים, ובכדור הוא עיגול. בשיעורים על הגופים כל חישוב נעשה במשולש מישורי אחד או יותר שנמצא בתוך הגוף.

hrαPQQ1P1O
ℓhrβSOAB

1. הוכחת טענות ומשפטים בגאומטריה בעזרת טריגונומטריה

הוכחה בעזרת טריגונומטריה

עד עכשיו השתמשנו בטריגונומטריה כדי לחשב אורכים וזוויות. אפשר להשתמש בה גם כדי להוכיח טענות: מבטאים את שני הצדדים של הטענה בעזרת אותן זוויות ואותם אורכים, ומראים שהביטויים שווים.

במדויק: הוכחה טריגונומטרית של טענה גאומטרית היא הוכחה שבה כל גודל בטענה (קטע, שטח או זווית) מבוטא בעזרת גדלים כלליים (אותיות, לא מספרים מסוימים), בעזרת משפט הסינוסים, משפט הקוסינוסים, נוסחת השטח או זהויות, ומראים שהשוויון מתקיים לכל הערכים האפשריים של הגדלים האלה.

דוגמה לטענה כזאת: בכל משולש a=bcos⁡γ+ccos⁡βa=b\cos\gamma+c\cos\beta. כשהזוויות β\beta ו-γ\gamma חדות, הגובה מ-AA מחלק את BCBC לשני קטעים: ccos⁡βc\cos\beta ו-bcos⁡γb\cos\gamma. הוכחה בעזרת משפט הסינוסים וזהות sin⁡(β+γ)\sin(\beta+\gamma) מכסה בבת אחת גם את המקרה שאחת הזוויות קהה.

βγc·cosβb·cosγcbABCD

קשרים בין הזוויות של משולש

במשולש α+β+γ=180∘\alpha+\beta+\gamma=180^\circ, ולכן β+γ=180∘−α\beta+\gamma=180^\circ-\alpha:

- sin⁡(β+γ)=sin⁡α\sin(\beta+\gamma)=\sin\alpha

- cos⁡(β+γ)=−cos⁡α\cos(\beta+\gamma)=-\cos\alpha

באופן כללי, לכל זווית xx: sin⁡(180∘−x)=sin⁡x\sin(180^\circ-x)=\sin x ו-cos⁡(180∘−x)=−cos⁡x\cos(180^\circ-x)=-\cos x.

איזה כלי מתאים לאיזו טענה

מה צריך להוכיחכלי מתאים
שוויון קטעיםמבטאים כל קטע בעזרת 2Rsin⁡2R\sin של הזווית שמולו, או בעזרת משפט הקוסינוסים
יחס בין קטעיםמשפט הסינוסים בשני משולשים שיש להם צלע משותפת או זווית משותפת
שוויון שטחיםS=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma לכל אחד מהשטחים
שוויון זוויותמראים שהסינוסים (או הקוסינוסים) שווים, ובודקים את תחום הזוויות
דרך הפתרון

הוכחת טענה בעזרת טריגונומטריה

כשנתונה טענה כללית על משולש, מרובע או מעגל:

1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח, ומסמנים זוויות ואורכים באותיות.

2. בוחרים משולשים שמכילים את הקטעים שבטענה.

3. מבטאים כל צד של הטענה בעזרת משפט הסינוסים, משפט הקוסינוסים או נוסחת השטח.

4. מפשטים בעזרת זהויות ובעזרת α+β+γ=180∘\alpha+\beta+\gamma=180^\circ.

5. מגיעים לאותו ביטוי בשני הצדדים.

שים לב

בדיקה במשולש מסוים עם מספרים אינה הוכחה. בהוכחה משתמשים בערכים מדויקים, למשל sin⁡45∘=22\sin45^\circ=\frac{\sqrt2}{2}, ולא בערך מקורב כמו 0.7070.707.

שים לב

מ-sin⁡x=sin⁡y\sin x=\sin y לא נובע x=yx=y: יכול להיות גם x+y=180∘x+y=180^\circ. כדי להסיק שוויון זוויות צריך לדעת, למשל, ששתיהן חדות.

דוגמה - הוכחת קשר בין צלעות בעזרת sin⁡(β+γ)\sin(\beta+\gamma)

במשולש ABCABC מסמנים a=BCa=BC, b=ACb=AC, c=ABc=AB, ואת הזוויות β=∠B\beta=\angle B, γ=∠C\gamma=\angle C.

הוכיחו שבכל משולש מתקיים a=bcos⁡γ+ccos⁡βa=b\cos\gamma+c\cos\beta.

פתרון

1. נתון: משולש ABCABC כלשהו. צריך להוכיח: a=bcos⁡γ+ccos⁡βa=b\cos\gamma+c\cos\beta.

2. מסמנים ב-RR את רדיוס המעגל החוסם. לפי משפט הסינוסים: b=2Rsin⁡βb=2R\sin\beta ו-c=2Rsin⁡γc=2R\sin\gamma.

3. מציבים באגף ימין: bcos⁡γ+ccos⁡β=2R(sin⁡βcos⁡γ+cos⁡βsin⁡γ)b\cos\gamma+c\cos\beta=2R(\sin\beta\cos\gamma+\cos\beta\sin\gamma).

4. בסוגריים יש בדיוק sin⁡(β+γ)\sin(\beta+\gamma), ולכן אגף ימין שווה 2Rsin⁡(β+γ)2R\sin(\beta+\gamma).

5. במשולש β+γ=180∘−α\beta+\gamma=180^\circ-\alpha, ולכן sin⁡(β+γ)=sin⁡α\sin(\beta+\gamma)=\sin\alpha. מקבלים 2Rsin⁡α2R\sin\alpha.

6. שוב לפי משפט הסינוסים, 2Rsin⁡α=a2R\sin\alpha=a. ההוכחה לא השתמשה בכך שהזוויות חדות, ולכן היא נכונה בכל משולש.

תשובה

bcos⁡γ+ccos⁡β=2Rsin⁡(β+γ)=2Rsin⁡α=ab\cos\gamma+c\cos\beta=2R\sin(\beta+\gamma)=2R\sin\alpha=a

שאלות פתוחות על הוכחת טענות ומשפטים בגאומטריה בעזרת טריגונומטריה

2. יישומים בכדור ובגליל

כדור וגליל ישר

כדור הוא הגוף העגול המוכר, וגליל ישר הוא הצורה של פחית שתייה. בשניהם כל החישובים נעשים בחתך שעובר דרך המרכז או דרך הציר.

במדויק: כדור שמרכזו OO ורדיוסו RR הוא קבוצת כל הנקודות במרחב שהמרחק שלהן מ-OO קטן מ-RR או שווה לו. גליל ישר הוא הגוף שנוצר כשמסובבים מלבן סביב אחת מצלעותיו: הצלע שסביבה מסובבים היא הגובה hh, והצלע הסמוכה לה היא רדיוס הבסיס rr.

החתך הצירי של גליל ישר הוא מלבן שצלעותיו 2r2r ו-hh. האלכסון שלו יוצר עם קוטר הבסיס זווית α\alpha שמקיימת tan⁡α=h2r\tan\alpha=\frac{h}{2r}. חתך של כדור דרך המרכז הוא עיגול ברדיוס RR.

hrαPQQ1P1O
RROAN

נפח ושטח של גליל ישר ושל כדור

גוףנפחשטח
גליל ישרV=πr2hV=\pi r^2hמעטפת: M=2πrhM=2\pi rh; שטח פנים: 2πr2+2πrh2\pi r^2+2\pi rh
כדורV=43πR3V=\frac43\pi R^3שטח פנים: S=4πR2S=4\pi R^2

גליל וכדור זה בתוך זה

מצבבחתך הציריקשר
גליל חסום בכדור (המעגלים של שני הבסיסים על הכדור)מלבן חסום במעגל ברדיוס RRהאלכסון הוא קוטר: (2r)2+h2=(2R)2(2r)^2+h^2=(2R)^2. אם α\alpha הזווית בין האלכסון לקוטר הבסיס: r=Rcos⁡αr=R\cos\alpha, h=2Rsin⁡αh=2R\sin\alpha
כדור חסום בגליל (משיק לשני הבסיסים ולמעטפת)עיגול חסום בריבועr=Rr=R ו-h=2Rh=2R
דרך הפתרון

חישוב בכדור ובגליל

כשנתון כדור או גליל (או אחד בתוך השני) ומבקשים אורך, שטח או נפח:

1. משרטטים את החתך הצירי (או את החתך דרך מרכז הכדור).

2. מסמנים בחתך את הנתונים ואת הנעלם.

3. מוצאים משולש ישר-זווית או משולש אחר בחתך, ומחשבים בו rr ו-hh בעזרת טריגונומטריה.

4. מציבים בנוסחת הנפח או השטח.

שים לב

ביטוי מהצורה ksin⁡2αk\sin2\alpha (k>0k>0, 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ) מקבל ערך מקסימלי kk כש-α=45∘\alpha=45^\circ, כי הערך הגדול ביותר של sin⁡\sin הוא 11. אין צורך בנגזרת.

שים לב

בחתך הצירי צלע המלבן היא הקוטר 2r2r, לא הרדיוס rr.

דוגמה - גליל חסום בכדור: מעטפת בעזרת sin⁡2α\sin2\alpha

גליל ישר חסום בכדור שרדיוסו RR. האלכסון של החתך הצירי של הגליל יוצר זווית α\alpha עם קוטר הבסיס.

א. הביעו באמצעות RR ו-α\alpha את רדיוס הבסיס ואת הגובה של הגליל.

ב. הראו ששטח המעטפת של הגליל הוא M=2πR2sin⁡2αM=2\pi R^2\sin2\alpha.

ג. עבור איזו זווית α\alpha שטח המעטפת של הגליל שווה למחצית שטח הפנים של הכדור? מה נפח הגליל במקרה זה?

פתרון

1. נתון: גליל חסום בכדור ברדיוס RR, וזווית α\alpha בין אלכסון החתך הצירי לקוטר הבסיס. המטרה: rr, hh, MM, ואחר כך α\alpha והנפח.

2. החתך הצירי הוא מלבן ABCDABCD חסום במעגל ברדיוס RR. האלכסון ACAC הוא קוטר, ולכן AC=2RAC=2R.

3. במשולש ישר-הזווית ABCABC: AB=2Rcos⁡αAB=2R\cos\alpha ו-BC=2Rsin⁡αBC=2R\sin\alpha. ABAB הוא קוטר הבסיס, ולכן r=Rcos⁡αr=R\cos\alpha, ו-h=BC=2Rsin⁡αh=BC=2R\sin\alpha.

4. מעטפת: M=2πrh=2π⋅Rcos⁡α⋅2Rsin⁡α=2πR2⋅2sin⁡αcos⁡α=2πR2sin⁡2αM=2\pi rh=2\pi\cdot R\cos\alpha\cdot2R\sin\alpha=2\pi R^2\cdot2\sin\alpha\cos\alpha=2\pi R^2\sin2\alpha.

5. שטח הפנים של הכדור 4πR24\pi R^2, ומחציתו 2πR22\pi R^2. המשוואה: 2πR2sin⁡2α=2πR22\pi R^2\sin2\alpha=2\pi R^2, כלומר sin⁡2α=1\sin2\alpha=1.

6. 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ, ולכן 0∘<2α<180∘0^\circ<2\alpha<180^\circ, ושם הפתרון היחיד הוא 2α=90∘2\alpha=90^\circ, כלומר α=45∘\alpha=45^\circ. זו גם הזווית שבה המעטפת הכי גדולה.

7. נפח: r=Rcos⁡45∘=22Rr=R\cos45^\circ=\frac{\sqrt2}{2}R, h=2Rsin⁡45∘=2Rh=2R\sin45^\circ=\sqrt2R, ולכן V=πr2h=π⋅R22⋅2R=22πR3V=\pi r^2h=\pi\cdot\frac{R^2}{2}\cdot\sqrt2R=\frac{\sqrt2}{2}\pi R^3.

α2R2rhABCD
תשובה

א. r=Rcos⁡αr=R\cos\alpha, h=2Rsin⁡αh=2R\sin\alpha. ב. M=2πR2sin⁡2αM=2\pi R^2\sin2\alpha. ג. α=45∘\alpha=45^\circ, V=22πR3V=\frac{\sqrt2}{2}\pi R^3.

שאלות פתוחות על יישומים בכדור ובגליל

3. יישומים במנסרה, בפירמידה ובחרוט

מנסרה ישרה, פירמידה ישרה וחרוט ישר

קופסת קרטון משולשת היא מנסרה, הפירמידות במצרים הן פירמידות, וגביע גלידה הוא חרוט. בכל אחד מהגופים האלה יש משולשים ישרי-זווית "מוסתרים", ובהם עושים את החישובים.

במדויק:

- מנסרה ישרה היא מנסרה שהמקצועות הצדדיים שלה מאונכים לבסיסים. הפאות הצדדיות שלה הן מלבנים, והגובה שלה שווה למקצוע הצדדי.

- פירמידה ישרה היא פירמידה שכל המקצועות הצדדיים שלה שווים זה לזה. הגובה שלה יורד למרכז המעגל החוסם את הבסיס. בפירמידה ישרה שבסיסה ריבוע זו נקודת המפגש של האלכסונים.

- חרוט ישר הוא הגוף שנוצר כשמסובבים משולש ישר-זווית סביב אחד הניצבים. הניצב הזה הוא הגובה hh, הניצב השני הוא רדיוס הבסיס rr, והיתר הוא הקו היוצר ℓ\ell.

בחרוט ישר החתך הצירי הוא משולש שווה-שוקיים עם שוקיים ℓ\ell ובסיס 2r2r. הגובה חוצה את זווית הראש, ואם β\beta היא מחצית זווית הראש: r=ℓsin⁡βr=\ell\sin\beta ו-h=ℓcos⁡βh=\ell\cos\beta.

בפירמידה ישרה שבסיסה ריבוע, kk הוא הגובה של פאה צדדית לצלע הבסיס. הוא מגיע לאמצע הצלע MM, כי הפאה היא משולש שווה-שוקיים.

ℓhrβSOAB
hkαABCDSOM

המשולשים ישרי-הזווית בגופים

גוףמשולש ישר-זוויתצלעות
חרוט ישרגובה, רדיוס, קו יוצרℓ2=h2+r2\ell^2=h^2+r^2
פירמידה ישרהגובה, רדיוס המעגל החוסם את הבסיס, מקצוע צדדי(מקצוע צדדי)2=h2+R2^2=h^2+R^2
פירמידה ישרה שבסיסה ריבוע aaגובה, a2\frac a2, גובה הפאה kkk2=h2+(a2)2k^2=h^2+\left(\frac a2\right)^2
פאה צדדית שווה-שוקייםגובה הפאה kk, a2\frac a2, מקצוע צדדי(מקצוע צדדי)2=k2+(a2)2^2=k^2+\left(\frac a2\right)^2

בכל משולש כזה מחשבים צלעות וזוויות בעזרת sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan.

נפחים ומעטפת של חרוט

גוףנוסחה
מנסרה (וגליל)V=S⋅hV=S\cdot h (SS שטח הבסיס)
פירמידה (וחרוט)V=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3}
מעטפת של חרוט ישרM=πrℓM=\pi r\ell
דרך הפתרון

חישוב במנסרה, בפירמידה ובחרוט

כשנתון גוף עם זווית ואורך ומבקשים אורך, שטח או נפח:

1. מזהים באיזה משולש מישורי בתוך הגוף נמצאת הזווית הנתונה (פאה צדדית, חתך צירי, משולש הגובה).

2. משרטטים את המשולש הזה בנפרד, עם הנתונים.

3. מחשבים בו את האורך החסר.

4. עוברים למשולש הבא שחולק איתו צלע, עד שמגיעים לגובה ולשטח הבסיס.

5. מציבים בנוסחה.

שים לב

בדיקת ממדים: נפח הוא אורך בחזקת 3, שטח הוא אורך בחזקת 2. אם בנפח יצא ℓ2\ell^2, יש טעות.

שים לב

בפירמידה V=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3}: לא לשכוח את החלוקה ב-33. בגליל ובמנסרה אין חלוקה.

דוגמה - פירמידה שבסיסה ריבוע: גובה בעזרת cos⁡2α\cos2\alpha

SABCDSABCD היא פירמידה ישרה שבסיסה הריבוע ABCDABCD. אורך כל מקצוע צדדי הוא ℓ\ell, ו-∠ASB=2α\angle ASB=2\alpha.

א. הביעו באמצעות ℓ\ell ו-α\alpha את צלע הבסיס ואת גובה הפאה SMSM (MM אמצע ABAB).

ב. הראו שגובה הפירמידה הוא h=ℓcos⁡2αh=\ell\sqrt{\cos2\alpha}. לאילו ערכים של α\alpha יש פירמידה כזאת?

ג. חשבו את נפח הפירמידה עבור ℓ=10\ell=10 ו-2α=60∘2\alpha=60^\circ.

פתרון

1. נתון: SA=SB=ℓSA=SB=\ell, ∠ASB=2α\angle ASB=2\alpha, הבסיס ריבוע. המטרה: ABAB, SMSM, hh והנפח.

2. הפאה SABSAB שווה-שוקיים, ולכן הגובה SMSM חוצה את זווית הראש ואת הבסיס: ∠ASM=α\angle ASM=\alpha.

3. במשולש ASMASM (ישר-זווית ב-MM): AM=ℓsin⁡αAM=\ell\sin\alpha ו-SM=ℓcos⁡αSM=\ell\cos\alpha. לכן AB=2ℓsin⁡αAB=2\ell\sin\alpha.

4. OO מרכז הריבוע הוא רגל הגובה, ו-OM=AB2=ℓsin⁡αOM=\frac{AB}{2}=\ell\sin\alpha. במשולש SOMSOM (ישר-זווית ב-OO): h2=SM2−OM2=ℓ2(cos⁡2α−sin⁡2α)=ℓ2cos⁡2αh^2=SM^2-OM^2=\ell^2(\cos^2\alpha-\sin^2\alpha)=\ell^2\cos2\alpha, ולכן h=ℓcos⁡2αh=\ell\sqrt{\cos2\alpha}.

5. צריך h>0h>0, כלומר cos⁡2α>0\cos2\alpha>0. כיוון ש-0∘<2α<180∘0^\circ<2\alpha<180^\circ, זה מתקיים כש-2α<90∘2\alpha<90^\circ, כלומר 0∘<α<45∘0^\circ<\alpha<45^\circ.

6. עבור ℓ=10\ell=10, α=30∘\alpha=30^\circ: AB=2⋅10⋅12=10AB=2\cdot10\cdot\frac12=10, h=10cos⁡60∘=1012=52h=10\sqrt{\cos60^\circ}=10\sqrt{\frac12}=5\sqrt2.

7. V=S⋅h3=102⋅523=50023≈235.7V=\frac{S\cdot h}{3}=\frac{10^2\cdot5\sqrt2}{3}=\frac{500\sqrt2}{3}\approx235.7.

תשובה

א. AB=2ℓsin⁡αAB=2\ell\sin\alpha, SM=ℓcos⁡αSM=\ell\cos\alpha. ב. 0∘<α<45∘0^\circ<\alpha<45^\circ. ג. V=50023≈235.7V=\frac{500\sqrt2}{3}\approx235.7 יחידות נפח.

שאלות פתוחות על יישומים במנסרה, בפירמידה ובחרוט

4. בעיות משולבות במעגל ובמצולעים עם זהויות

בעיה משולבת עם זהויות

בבעיות של הנושא הזה, לעיתים קרובות זווית אחת היא סכום של שתי זוויות או כפולה של זווית אחרת. אז הזהויות מאפשרות לפשט את הביטוי ולפתור משוואה טריגונומטרית.

במדויק: בעיה משולבת היא בעיה שבה מבטאים אורכים, שטחים או זוויות של מצולע או של מעגל באמצעות פרמטר (בדרך כלל זווית α\alpha ואורך כמו RR), מפשטים בעזרת זהויות, ואז פותרים משוואה כדי למצוא את הפרמטר. הפתרון חייב להיות בתחום שבו הצורה קיימת.

במשולש שווה-שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC) עם זוויות בסיס α\alpha, זווית הראש היא 180∘−2α180^\circ-2\alpha. מכאן sin⁡∠A=sin⁡2α\sin\angle A=\sin2\alpha ו-cos⁡∠A=−cos⁡2α\cos\angle A=-\cos2\alpha. כשהמשולש חסום במעגל ברדיוס RR: AB=AC=2Rsin⁡αAB=AC=2R\sin\alpha ו-BC=2Rsin⁡2αBC=2R\sin2\alpha.

ααOABCD

מיתר וזווית היקפית

במעגל ברדיוס RR, מיתר שנשען עליו זווית היקפית α\alpha הוא באורך 2Rsin⁡α2R\sin\alpha. זה נכון גם כש-α\alpha קהה, כי sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha: שתי הזוויות ההיקפיות משני צדי המיתר נותנות אותו אורך.

קשרים במשולש שווה-שוקיים

במשולש שווה-שוקיים עם שוק bb וזוויות בסיס α\alpha:

•הבסיס: 2bcos⁡α2b\cos\alpha

•הגובה לבסיס: bsin⁡αb\sin\alpha

•השטח: 12b2sin⁡(180∘−2α)=12b2sin⁡2α\frac12b^2\sin(180^\circ-2\alpha)=\frac12b^2\sin2\alpha

דרך הפתרון

בעיה עם פרמטר במעגל ובמצולע

כשחסר נתון מספרי ומבקשים לבטא גודל או למצוא זווית:

1. מגדירים את הנתון החסר כפרמטר (למשל α\alpha או RR).

2. מבטאים כל קטע בעזרת 2Rsin⁡2R\sin של הזווית שמולו, או בעזרת משולש ישר-זווית.

3. מפשטים בעזרת זהויות (sin⁡2α\sin2\alpha, cos⁡2α\cos2\alpha, sin⁡(180∘−x)\sin(180^\circ-x)).

4. מתרגמים את התנאי הנתון למשוואה ופותרים.

5. משאירים רק פתרונות שבתחום שבו הצורה קיימת.

שים לב

לפני שמחלקים במשוואה ב-sin⁡α\sin\alpha או ב-cos⁡α\cos\alpha, בודקים שהוא לא 00. בזווית של משולש sin⁡α>0\sin\alpha>0 תמיד, אבל cos⁡α\cos\alpha יכול להיות 00.

שים לב

תחום הזווית נקבע מהצורה. למשל זווית בסיס של משולש שווה-שוקיים מקיימת 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ.

דוגמה - משולש שווה-שוקיים חסום: גובה שווה לבסיס

המשולש ABCABC (AB=ACAB=AC) חסום במעגל שרדיוסו RR. זוויות הבסיס הן ∠B=∠C=α\angle B=\angle C=\alpha. ADAD הוא הגובה לבסיס BCBC.

א. הביעו באמצעות RR ו-α\alpha את BCBC ואת ADAD.

ב. נתון ש-AD=BCAD=BC. מצאו את α\alpha.

ג. הביעו באמצעות RR את שטח המשולש.

פתרון

1. נתון: AB=ACAB=AC, ∠B=∠C=α\angle B=\angle C=\alpha, רדיוס המעגל החוסם RR. המטרה: BCBC, ADAD, α\alpha והשטח.

2. זווית הראש: ∠A=180∘−2α\angle A=180^\circ-2\alpha. לפי משפט הסינוסים: BC=2Rsin⁡(180∘−2α)=2Rsin⁡2αBC=2R\sin(180^\circ-2\alpha)=2R\sin2\alpha, ו-AB=2Rsin⁡αAB=2R\sin\alpha.

3. במשולש ABDABD (ישר-זווית ב-DD): AD=ABsin⁡α=2Rsin⁡2αAD=AB\sin\alpha=2R\sin^2\alpha.

4. התנאי AD=BCAD=BC: 2Rsin⁡2α=2R⋅2sin⁡αcos⁡α2R\sin^2\alpha=2R\cdot2\sin\alpha\cos\alpha.

5. sin⁡α>0\sin\alpha>0, ולכן מחלקים ב-2Rsin⁡α2R\sin\alpha: sin⁡α=2cos⁡α\sin\alpha=2\cos\alpha. cos⁡α≠0\cos\alpha\ne0 (אחרת גם sin⁡α=0\sin\alpha=0), ולכן tan⁡α=2\tan\alpha=2.

6. בתחום 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ הפתרון היחיד: α≈63.43∘\alpha\approx63.43^\circ.

7. מ-tan⁡α=2\tan\alpha=2: sin⁡α=25\sin\alpha=\frac{2}{\sqrt5}, cos⁡α=15\cos\alpha=\frac{1}{\sqrt5}. לכן sin⁡2α=45\sin^2\alpha=\frac45 ו-sin⁡2α=2⋅25⋅15=45\sin2\alpha=2\cdot\frac{2}{\sqrt5}\cdot\frac{1}{\sqrt5}=\frac45.

8. BC=AD=8R5BC=AD=\frac{8R}{5}, והשטח: S=12⋅BC⋅AD=12⋅(8R5)2=32R225S=\frac12\cdot BC\cdot AD=\frac12\cdot\left(\frac{8R}{5}\right)^2=\frac{32R^2}{25}.

תשובה

א. BC=2Rsin⁡2αBC=2R\sin2\alpha, AD=2Rsin⁡2αAD=2R\sin^2\alpha. ב. tan⁡α=2\tan\alpha=2, α≈63.43∘\alpha\approx63.43^\circ. ג. S=32R225S=\frac{32R^2}{25}.

שאלות פתוחות על בעיות משולבות במעגל ובמצולעים עם זהויות

5. מעגלים משיקים ומרחק בין מרכזים

מעגלים המשיקים לאותו ישר

הרבה בעיות עוסקות בשני מעגלים שמשיקים לאותו ישר, או לשתי השוקיים של אותה זווית. המפתח הוא תמיד לחבר כל מרכז לנקודת ההשקה שלו: הרדיוס הזה מאונך לישר המשיק.

במדויק: מעגל משיק לישר אם יש להם נקודה משותפת אחת בדיוק, נקודת ההשקה. הרדיוס לנקודת ההשקה מאונך לישר המשיק, ולכן המרחק של מרכז המעגל מהישר שווה לרדיוס. קטע המרכזים של שני מעגלים הוא הקטע שמחבר את שני המרכזים, ואורכו הוא המרחק dd בין המרכזים.

כששני מעגלים משיקים לאותו ישר בנקודות AA ו-BB ונמצאים באותו צד שלו, הרדיוסים O1AO_1A ו-O2BO_2B מאונכים לישר, ולכן מקבילים. כש-R>rR>r המרובע O1ABO2O_1ABO_2 הוא טרפז ישר-זווית (כש-R=rR=r הוא מלבן, ו-AB=dAB=d). אנך מ-O2O_2 ל-O1AO_1A יוצר משולש ישר-זווית עם יתר dd וניצב R−rR-r.

RrdtABO1O2XY
rRAPQO1O2T1T2

קטע המשיק המשותף

שני מעגלים ברדיוסים R≥rR\ge r, ומרחק בין המרכזים dd, משיקים לאותו ישר בנקודות AA ו-BB:

מצב המעגליםאורך ABAB
באותו צד של הישרAB=d2−(R−r)2AB=\sqrt{d^2-(R-r)^2}
משני צדי הישר (ישר כזה קיים רק כש-d≥R+rd\ge R+r)AB=d2−(R+r)2AB=\sqrt{d^2-(R+r)^2}

במעגלים באותו צד, הזווית φ\varphi בין קטע המרכזים לישר מקיימת sin⁡φ=R−rd\sin\varphi=\frac{R-r}{d}.

מעגל המשיק לשתי שוקי זווית

מעגל ברדיוס rr משיק לשתי השוקיים של זווית α\alpha שקודקודה AA:

•המרכז OO נמצא על חוצה הזווית.

- AO=rsin⁡α2AO=\frac{r}{\sin\frac{\alpha}{2}}, ואורך המשיק מ-AA עד נקודת ההשקה: rtan⁡α2\frac{r}{\tan\frac{\alpha}{2}}.

שני מעגלים ברדיוסים R>rR>r המשיקים לשתי השוקיים של אותה זווית: שני המרכזים על חוצה הזווית, והמרחק ביניהם d=R−rsin⁡α2d=\frac{R-r}{\sin\frac{\alpha}{2}}.

דרך הפתרון

בעיה עם מעגלים משיקים לישר

כששני מעגלים (או יותר) משיקים לישר או לשוקי זווית:

1. מחברים כל מרכז לנקודות ההשקה שלו ומסמנים זווית ישרה.

2. מחברים את המרכזים, ואם יש זווית - גם את הקודקוד למרכזים (על חוצה הזווית).

3. מורידים אנך מאחד המרכזים לרדיוס של המעגל השני, כדי לקבל משולש ישר-זווית.

4. פותרים את המשולש בעזרת פיתגורס או טריגונומטריה.

שים לב

במעגלים באותו צד של הישר, הניצב במשולש הוא הפרש הרדיוסים R−rR-r, ולא הסכום.

שים לב

בזווית α\alpha שבקודקוד, המשולש של המרכז עם נקודת ההשקה הוא עם הזווית α2\frac{\alpha}{2}, לא α\alpha.

דוגמה - שני מעגלים בתוך זווית של 60∘60^\circ

שני מעגלים, שרדיוסיהם 11 ו-44, משיקים שניהם לשתי השוקיים של זווית בת 60∘60^\circ שקודקודה AA. O1O_1 ו-O2O_2 הם המרכזים, ו-T1T_1, T2T_2 הן נקודות ההשקה של המעגלים עם אותה שוק.

א. חשבו את המרחק בין המרכזים.

ב. חשבו את T1T2T_1T_2.

פתרון

1. נתון: זווית 60∘60^\circ, רדיוסים 11 ו-44, שני המעגלים משיקים לשתי השוקיים. המטרה: O1O2O_1O_2 ו-T1T2T_1T_2.

2. כל מרכז נמצא על חוצה הזווית, ולכן ∠O1AT1=∠O2AT2=30∘\angle O_1AT_1=\angle O_2AT_2=30^\circ, ו-O1O_1, O2O_2 על אותה קרן מ-AA.

3. במשולש AO1T1AO_1T_1 (ישר-זווית ב-T1T_1): AO1=1sin⁡30∘=2AO_1=\frac{1}{\sin30^\circ}=2. באותו אופן AO2=4sin⁡30∘=8AO_2=\frac{4}{\sin30^\circ}=8.

4. המרחק בין המרכזים: O1O2=8−2=6O_1O_2=8-2=6.

5. אורכי המשיקים מ-AA: AT1=1tan⁡30∘=3AT_1=\frac{1}{\tan30^\circ}=\sqrt3 ו-AT2=4tan⁡30∘=43AT_2=\frac{4}{\tan30^\circ}=4\sqrt3. לכן T1T2=33T_1T_2=3\sqrt3.

6. בדיקה בנוסחת המשיק המשותף: 62−(4−1)2=27=33\sqrt{6^2-(4-1)^2}=\sqrt{27}=3\sqrt3.

4APQO2T1T2
תשובה

א. O1O2=6O_1O_2=6. ב. T1T2=33≈5.2T_1T_2=3\sqrt3\approx5.2.

שאלות פתוחות על מעגלים משיקים ומרחק בין מרכזים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.