דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נגזרות של פונקציות טריגונומטריות

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנגזרות של פונקציות טריגונומטריות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: sin⁡x\sin x, cos⁡x\cos x ו-tan⁡x\tan x על מעגל היחידה

בכיתה י' הכרנו את הפונקציות הטריגונומטריות על מעגל היחידה: יוצאים מהנקודה (1,0)(1,0), הולכים על המעגל קשת באורך xx, ומגיעים לנקודה PP. השיעורים של PP הם cos⁡x\cos x ו-sin⁡x\sin x.

במדויק: לכל מספר ממשי xx מתאימים נקודה PP על מעגל היחידה (מרכז (0,0)(0,0), רדיוס 11): מתחילים ב-(1,0)(1,0) והולכים על המעגל קשת באורך ∣x∣|x|, נגד כיוון השעון כש-x>0x>0 ובכיוון השעון כש-x<0x<0. cos⁡x\cos x הוא שיעור ה-xx של PP, ו-sin⁡x\sin x הוא שיעור ה-yy של PP. tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}, והיא מוגדרת רק כאשר cos⁡x≠0\cos x\ne0.

xx נמדד ברדיאנים: π\pi רדיאנים הם 180∘180^\circ.

באיור x=π3x=\frac{\pi}{3}, ולכן P=(12,32)P=(\frac12,\frac{\sqrt3}{2}): cos⁡π3=12\cos\frac{\pi}{3}=\frac12 ו-sin⁡π3=32\sin\frac{\pi}{3}=\frac{\sqrt3}{2}. מכיוון ש-PP על מעגל היחידה, תמיד −1≤sin⁡x≤1-1\le\sin x\le1, −1≤cos⁡x≤1-1\le\cos x\le1 ו-sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1.

-1.5-1.0-0.50.51.01.5-1.5-1.0-0.50.51.01.5P(1,0)

תזכורת: פונקציה מחזורית

הגרף של sin⁡x\sin x חוזר על עצמו: אחרי כל 2π2\pi הוא נראה בדיוק אותו דבר. פונקציה כזאת נקראת מחזורית.

במדויק: פונקציה ff היא מחזורית אם יש מספר T>0T>0 כך שלכל xx בתחום ההגדרה גם x+Tx+T ו-x−Tx-T בתחום ההגדרה, ו-f(x+T)=f(x)f(x+T)=f(x). מספר TT כזה נקרא מחזור של ff. אם יש מחזור חיובי קטן ביותר, קוראים לו בקיצור המחזור של ff.

פונקציההמחזור
sin⁡x\sin x2π2\pi
cos⁡x\cos x2π2\pi
tan⁡x\tan xπ\pi

אם TT מחזור, גם 2T2T, 3T3T וכן הלאה הם מחזורים. לכן חשוב להבדיל בין "מחזור" ובין "המחזור הקטן ביותר". בגרף של sin⁡x\sin x הנקודות (π2,1)(\frac{\pi}{2},1) ו-(5π2,1)(\frac{5\pi}{2},1) רחוקות זו מזו בדיוק 2π2\pi.

-6-4-22468-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.52.0(π/2,1)(5π/2,1)

תזכורת: הנגזרת וכללי הגזירה

בכיתה י' למדנו שהנגזרת f′(x)f'(x) היא שיפוע המשיק לגרף בנקודה, וראינו כללים שחוסכים חישוב מההגדרה. בנושא הזה נשתמש באותם כללים, עם פונקציות טריגונומטריות.

במדויק: הנגזרת של ff בנקודה xx היא הגבול f′(x)=lim⁡h→0f(x+h)−f(x)hf'(x)=\lim\limits_{h\to0}\frac{f(x+h)-f(x)}{h}, אם הגבול קיים (ואז אומרים ש-ff גזירה ב-xx). כללי הגזירה:

- [f(x)+g(x)]′=f′(x)+g′(x)[f(x)+g(x)]'=f'(x)+g'(x)

- [c⋅f(x)]′=c⋅f′(x)[c\cdot f(x)]'=c\cdot f'(x)

- [f(x)⋅g(x)]′=f′(x)g(x)+f(x)g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)g(x)+f(x)g'(x)

- [f(x)g(x)]′=f′(x)g(x)−f(x)g′(x)g2(x)\left[\frac{f(x)}{g(x)}\right]'=\frac{f'(x)g(x)-f(x)g'(x)}{g^2(x)}, כאשר g(x)≠0g(x)\ne0

- [f(u(x))]′=f′(u)⋅u′(x)[f(u(x))]'=f'(u)\cdot u'(x) (כלל השרשרת)

1. מחזוריות וסימטריה ככלי לחקירה בתחום מצומצם

חקירה בתחום מצומצם

כדי לדעת איך נראה הגרף של sin⁡x\sin x בכל ציר המספרים, לא צריך לחקור אותו בכל מקום. מספיק לדעת איך הוא נראה בקטע קטן, ואת השאר משלימים בעזרת מחזוריות וסימטריה.

במדויק: אם TT הוא מחזור של ff, הגרף של ff כולו מתקבל מהחלק שלו בקטע אחד באורך TT (למשל [0,T][0,T]) על ידי הזזות אופקיות ב-kTkT, לכל kk שלם. אם ff גם זוגית או אי-זוגית, מספיק לדעת אותה בקטע [0,T2][0,\frac{T}{2}]: הסימטריה נותנת את [−T2,0][-\frac{T}{2},0], וביחד זה קטע באורך TT.

ב-sin⁡x\sin x אפשר לצמצם עוד: מספיק הקטע [0,π2][0,\frac{\pi}{2}]. הזהות sin⁡(π−x)=sin⁡x\sin(\pi-x)=\sin x נותנת את [π2,π][\frac{\pi}{2},\pi] (שיקוף ביחס לישר x=π2x=\frac{\pi}{2}), האי-זוגיות נותנת את [−π,0][-\pi,0], והמחזור 2π2\pi נותן את כל השאר. באיור החלק המודגש הוא 0≤x≤π20\le x\le\frac{\pi}{2}, והחלק המקווקו נבנה ממנו.

-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5(π/2,1)(0,0)

מחזור של הרכבה

•אם הפונקציה הפנימית u(x)u(x) מחזורית עם מחזור TT, גם f(u(x))f(u(x)) מחזורית, ו-TT הוא מחזור שלה (לא בהכרח הקטן ביותר). למשל sin⁡x\sqrt{\sin x}, 1cos⁡x\frac{1}{\cos x} ו-sin⁡2x\sin^2x מחזוריות, ו-2π2\pi מחזור של כל אחת מהן.

•אם רק הפונקציה החיצונית מחזורית, ההרכבה לא בהכרח מחזורית: sin⁡(3x)\sin(3x) מחזורית, אבל sin⁡(x2)\sin(x^2) לא.

דרך הפתרון

חקירה בעזרת מחזוריות וסימטריה

כשנתונה פונקציה טריגונומטרית וצריך לתאר את הגרף שלה בתחום גדול:

1. מוצאים מחזור TT: בודקים ש-f(x+T)=f(x)f(x+T)=f(x).

2. בודקים אם ff זוגית או אי-זוגית.

3. חוקרים את ff בקטע [0,T2][0,\frac{T}{2}] אם יש סימטריה, ובקטע [0,T][0,T] אם אין.

4. משלימים את [−T2,0][-\frac{T}{2},0] בסימטריה.

5. מזיזים את מה שהתקבל ב-TT, 2T2T, ... ימינה ושמאלה עד שמכסים את התחום המבוקש.

שים לב

המחזור של sin⁡2x\sin^2x הוא π\pi, לא 2π2\pi: sin⁡2(x+π)=(−sin⁡x)2=sin⁡2x\sin^2(x+\pi)=(-\sin x)^2=\sin^2x. אחרי שמוצאים מחזור, כדאי לבדוק אם יש מחזור קטן ממנו.

שים לב

נקודות מיוחדות חוזרות כל מחזור: אם ל-ff יש מקסימום ב-x0x_0 ו-TT הוא מחזור, יש לה מקסימום גם בכל x0+kTx_0+kT. לכן בתחום ארוך כותבים את כל הנקודות האלה.

דוגמה - ממחזור וזוגיות לתיאור הגרף בקטע ארוך

נתונה הפונקציה f(x)=sin⁡2xf(x)=\sin^2x.

א. הראו ש-π\pi הוא מחזור של ff.

ב. הראו ש-ff זוגית.

ג. ידוע ש-ff עולה בקטע 0≤x≤π20\le x\le\frac{\pi}{2}, מ-00 עד 11. תארו את ff בקטע −π≤x≤π-\pi\le x\le\pi: תחומי עלייה וירידה, והנקודות שבהן הערך הגדול ביותר והקטן ביותר.

פתרון

נתון: f(x)=sin⁡2xf(x)=\sin^2x, ו-ff עולה מ-00 עד 11 בקטע [0,π2][0,\frac{\pi}{2}]. המטרה: להשלים את התמונה בקטע [−π,π][-\pi,\pi] בלי לחקור מחדש.

1. מחזור: sin⁡(x+π)=−sin⁡x\sin(x+\pi)=-\sin x, ולכן f(x+π)=(−sin⁡x)2=sin⁡2x=f(x)f(x+\pi)=(-\sin x)^2=\sin^2x=f(x).

2. זוגיות: התחום הוא כל xx, ו-f(−x)=(sin⁡(−x))2=(−sin⁡x)2=f(x)f(-x)=(\sin(-x))^2=(-\sin x)^2=f(x).

3. הקטע [−π2,0][-\frac{\pi}{2},0]: בגלל הזוגיות הגרף שם הוא שיקוף של הגרף ב-[0,π2][0,\frac{\pi}{2}] ביחס לציר ה-yy. לכן שם ff יורדת מ-11 ל-00.

4. עכשיו ידוע הגרף בקטע [−π2,π2][-\frac{\pi}{2},\frac{\pi}{2}], שאורכו π\pi - מחזור שלם. מזיזים אותו ב-π\pi: הקטע [−π2,0][-\frac{\pi}{2},0] עובר ל-[π2,π][\frac{\pi}{2},\pi] (שם ff יורדת), והקטע [0,π2][0,\frac{\pi}{2}] עובר ל-[−π,−π2][-\pi,-\frac{\pi}{2}] (שם ff עולה).

5. הערך הגדול ביותר 11 מתקבל ב-x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2}, והקטן ביותר 00 ב-x=0x=0 וב-x=±πx=\pm\pi.

-3-2-11231(π/2,1)(-π/2,1)(0,0)
תשובה

א. f(x+π)=f(x)f(x+\pi)=f(x). ב. f(−x)=f(x)f(-x)=f(x). ג. עולה ב-−π≤x≤−π2-\pi\le x\le-\frac{\pi}{2} וב-0≤x≤π20\le x\le\frac{\pi}{2}; יורדת ב-−π2≤x≤0-\frac{\pi}{2}\le x\le0 וב-π2≤x≤π\frac{\pi}{2}\le x\le\pi. הערך 11 ב-x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2}, הערך 00 ב-x=0,±πx=0,\pm\pi.

שאלות פתוחות על מחזוריות וסימטריה ככלי לחקירה בתחום מצומצם

2. זוגיות ואי-זוגיות של פונקציות טריגונומטריות

פונקציה זוגית ואי-זוגית

לחלק מהגרפים יש סימטריה. הגרף של cos⁡x\cos x הוא תמונת ראי של עצמו ביחס לציר ה-yy, והגרף של sin⁡x\sin x חוזר לעצמו בסיבוב של חצי סיבוב סביב (0,0)(0,0).

במדויק: ff זוגית אם לכל xx בתחום ההגדרה גם −x-x בתחום, ו-f(−x)=f(x)f(-x)=f(x). ff אי-זוגית אם לכל xx בתחום ההגדרה גם −x-x בתחום, ו-f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x). רוב הפונקציות אינן זוגיות ואינן אי-זוגיות.

הסימטריות של sin⁡\sin ו-cos⁡\cos נובעות ממעגל היחידה: xx ו-−x-x מתאימים לשתי נקודות שהן שיקוף זו של זו ביחס לציר ה-xx. לשתיהן אותו שיעור xx (ולכן cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x), ושיעורי ה-yy נגדיים (ולכן sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x).

-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5(0,1)
-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5(0,0)

זוגיות של הפונקציות הטריגונומטריות

פונקציהתכונהזהות
sin⁡x\sin xאי-זוגיתsin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x
cos⁡x\cos xזוגיתcos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x
tan⁡x\tan xאי-זוגיתtan⁡(−x)=−tan⁡x\tan(-x)=-\tan x

זוגיות של צירופים

(בתחום הגדרה סימטרי ביחס ל-00)

•מכפלה או מנה של שתי פונקציות זוגיות, או של שתי פונקציות אי-זוגיות: זוגית. למשל xsin⁡xx\sin x, sin⁡2x\sin^2x, sin⁡xx\frac{\sin x}{x}.

•מכפלה או מנה של זוגית ואי-זוגית: אי-זוגית. למשל xcos⁡xx\cos x, tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}.

•סכום של שתי זוגיות: זוגית. סכום של שתי אי-זוגיות: אי-זוגית.

•אם הפנימית זוגית, f(u(x))f(u(x)) זוגית: cos⁡(x2)\cos(x^2), cos⁡x\sqrt{\cos x}. בנוסף, cos⁡(ax)\cos(ax) זוגית, ו-sin⁡(ax)\sin(ax), tan⁡(ax)\tan(ax) אי-זוגיות (למשל sin⁡(−ax)=−sin⁡(ax)\sin(-ax)=-\sin(ax)).

דרך הפתרון

בדיקת זוגיות

כשצריך לקבוע אם ff זוגית, אי-זוגית או אף אחת מהן:

1. בודקים שתחום ההגדרה סימטרי ביחס ל-00.

2. מחשבים f(−x)f(-x) ומפשטים בעזרת sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x ו-cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x.

3. משווים ל-f(x)f(x) ול-−f(x)-f(x).

4. כדי להראות ש-ff לא זוגית ולא אי-זוגית, מספיק מספר אחד xx שבו f(−x)≠f(x)f(-x)\ne f(x) וגם f(−x)≠−f(x)f(-x)\ne-f(x).

שים לב

sin⁡(x+c)\sin(x+c) ו-asin⁡(bx+c)+da\sin(bx+c)+d בדרך כלל לא זוגיות ולא אי-זוגיות. לא מסיקים זוגיות רק מכך שמופיע cos⁡\cos או sin⁡\sin.

שים לב

f(π3)=f(−π3)f(\frac{\pi}{3})=f(-\frac{\pi}{3}) לא מוכיח זוגיות - צריך f(−x)=f(x)f(-x)=f(x) לכל xx בתחום.

דוגמה - זוגית, אי-זוגית או אף אחת מהן

קבעו לגבי כל פונקציה אם היא זוגית, אי-זוגית או אף אחת מהן:

א. f(x)=xsin⁡xf(x)=x\sin x

ב. g(x)=sin⁡x1+cos⁡xg(x)=\frac{\sin x}{1+\cos x}

ג. h(x)=sin⁡x+cos⁡xh(x)=\sin x+\cos x

פתרון

1. א: התחום הוא כל xx. f(−x)=(−x)sin⁡(−x)=(−x)(−sin⁡x)=xsin⁡x=f(x)f(-x)=(-x)\sin(-x)=(-x)(-\sin x)=x\sin x=f(x). זוגית.

2. ב: המכנה מתאפס כש-cos⁡x=−1\cos x=-1, כלומר x=π+2πkx=\pi+2\pi k. הקבוצה הזאת סימטרית (−(π+2πk)=π+2π(−k−1)-(\pi+2\pi k)=\pi+2\pi(-k-1)), ולכן התחום סימטרי.

3. ב: g(−x)=sin⁡(−x)1+cos⁡(−x)=−sin⁡x1+cos⁡x=−g(x)g(-x)=\frac{\sin(-x)}{1+\cos(-x)}=\frac{-\sin x}{1+\cos x}=-g(x). אי-זוגית.

4. ג: h(π4)=22+22=2h(\frac{\pi}{4})=\frac{\sqrt2}{2}+\frac{\sqrt2}{2}=\sqrt2, ו-h(−π4)=−22+22=0h(-\frac{\pi}{4})=-\frac{\sqrt2}{2}+\frac{\sqrt2}{2}=0.

5. ג: 0≠20\ne\sqrt2 וגם 0≠−20\ne-\sqrt2, ולכן hh לא זוגית ולא אי-זוגית.

תשובה

א. זוגית. ב. אי-זוגית. ג. לא זוגית ולא אי-זוגית.

שאלות פתוחות על זוגיות ואי-זוגיות של פונקציות טריגונומטריות

3. חקירת a·sin(bx+c)+d: תפקידי הפרמטרים

המשרעת, המחזור וקו האמצע

הגרף של f(x)=asin⁡(bx+c)+df(x)=a\sin(bx+c)+d הוא הגרף של sin⁡x\sin x אחרי מתיחות והזזות. הוא עדיין "גל", אבל הגל יכול להיות גבוה יותר, צפוף יותר, ומוזז הצידה או למעלה.

במדויק: בפונקציה f(x)=asin⁡(bx+c)+df(x)=a\sin(bx+c)+d, כאשר a≠0a\ne0 ו-b≠0b\ne0:

- המשרעת היא ∣a∣|a|: מחצית ההפרש בין הערך הגדול ביותר של ff לערך הקטן ביותר.

- המחזור (הקטן ביותר) הוא 2π∣b∣\frac{2\pi}{|b|}.

- קו האמצע הוא הישר y=dy=d: הגרף נע סביבו, בין y=d−∣a∣y=d-|a| ל-y=d+∣a∣y=d+|a|.

אותו דבר נכון ל-acos⁡(bx+c)+da\cos(bx+c)+d.

באיור f(x)=2sin⁡(2x)+1f(x)=2\sin(2x)+1: המשרעת 22, המחזור π\pi, קו האמצע y=1y=1, והגרף נע בין −1-1 ל-33.

-22462(π/4,3)(3π/4,-1)

תפקידי הפרמטרים ב-asin⁡(bx+c)+da\sin(bx+c)+d

פרמטרמה הוא עושה לגרףמה מחשבים ממנו
aaמתיחה אנכית פי ∣a∣|a|; כש-a<0a<0 גם שיקוף ביחס לקו האמצעמשרעת ∣a∣|a|
bbמתיחה או כיווץ אופקימחזור 2π∣b∣\frac{2\pi}{|b|}
ccהזזה אופקית: bx+c=b(x+cb)bx+c=b(x+\frac{c}{b})הזזה ב-cb\frac{c}{b} שמאלה (מספר שלילי: ימינה)
ddהזזה אנכיתקו אמצע y=dy=d

הערך הגדול ביותר של ff הוא d+∣a∣d+|a|, והקטן ביותר d−∣a∣d-|a|. הטווח: d−∣a∣≤f(x)≤d+∣a∣d-|a|\le f(x)\le d+|a|.

המחזור של tan⁡(bx+c)\tan(bx+c)

המחזור של atan⁡(bx+c)+da\tan(bx+c)+d (a≠0a\ne0, b≠0b\ne0) הוא π∣b∣\frac{\pi}{|b|}. לפונקציה הזאת אין ערך גדול ביותר ואין ערך קטן ביותר, ולכן אין לה משרעת.

פונקציה במעלות כמתיחה אופקית

xx מעלות הן πx180\frac{\pi x}{180} רדיאנים. לכן sin⁡(x∘)=sin⁡(π180x)\sin(x^\circ)=\sin(\frac{\pi}{180}x): זו פונקציה מהצורה sin⁡(bx)\sin(bx) עם b=π180b=\frac{\pi}{180}. הגרף שלה הוא הגרף של sin⁡x\sin x אחרי מתיחה אופקית פי 180π\frac{180}{\pi}, והמחזור שלה 360360.

שים לב

ההזזה האופקית היא cb\frac{c}{b}, לא cc. ב-sin⁡(2x−π3)=sin⁡(2(x−π6))\sin(2x-\frac{\pi}{3})=\sin(2(x-\frac{\pi}{6})) הגרף זז ב-π6\frac{\pi}{6} ימינה, לא ב-π3\frac{\pi}{3}.

שים לב

המשרעת היא ∣a∣|a| ולא aa: ל-−3sin⁡x-3\sin x משרעת 33. גם המחזור תמיד חיובי: ל-sin⁡(−2x)\sin(-2x) המחזור π\pi.

דוגמה - משרעת, מחזור, הזזות וערכים קיצוניים בקטע

נתונה הפונקציה f(x)=2sin⁡(2x−π3)+1f(x)=2\sin(2x-\frac{\pi}{3})+1.

א. מצאו את המשרעת, המחזור, קו האמצע והטווח של ff.

ב. תארו איך מתקבל הגרף של ff מהגרף של sin⁡x\sin x.

ג. מצאו בקטע 0≤x≤π0\le x\le\pi את הנקודות שבהן ff מקבלת את הערך הגדול ביותר ואת הערך הקטן ביותר.

פתרון

1. א: a=2a=2, b=2b=2, d=1d=1. המשרעת 22, המחזור 2π2=π\frac{2\pi}{2}=\pi, קו האמצע y=1y=1, הטווח 1−2≤f(x)≤1+21-2\le f(x)\le1+2, כלומר −1≤f(x)≤3-1\le f(x)\le3.

2. ב: כותבים 2x−π3=2(x−π6)2x-\frac{\pi}{3}=2(x-\frac{\pi}{6}). מהגרף של sin⁡x\sin x: כיווץ אופקי פי 22 (המחזור נעשה π\pi), הזזה ב-π6\frac{\pi}{6} ימינה, מתיחה אנכית פי 22, והזזה ב-11 למעלה.

3. ג, ערך גדול ביותר: f=3f=3 כאשר sin⁡(2x−π3)=1\sin(2x-\frac{\pi}{3})=1, כלומר 2x−π3=π2+2πk2x-\frac{\pi}{3}=\frac{\pi}{2}+2\pi k, ומכאן x=5π12+πkx=\frac{5\pi}{12}+\pi k. בקטע: x=5π12x=\frac{5\pi}{12}.

4. ג, ערך קטן ביותר: f=−1f=-1 כאשר 2x−π3=−π2+2πk2x-\frac{\pi}{3}=-\frac{\pi}{2}+2\pi k, כלומר x=−π12+πkx=-\frac{\pi}{12}+\pi k. בקטע: x=11π12x=\frac{11\pi}{12} (עבור k=1k=1).

1234-1123(5π/12,3)(11π/12,-1)(0,1-√3)
תשובה

א. משרעת 22, מחזור π\pi, קו אמצע y=1y=1, טווח −1≤f(x)≤3-1\le f(x)\le3. ב. כיווץ אופקי פי 22, הזזה ב-π6\frac{\pi}{6} ימינה, מתיחה אנכית פי 22, הזזה ב-11 למעלה. ג. (5π12,3)(\frac{5\pi}{12},3) ו-(11π12,−1)(\frac{11\pi}{12},-1).

שאלות פתוחות על חקירת a·sin(bx+c)+d: תפקידי הפרמטרים

4. נגזרת של sin x והגבול sin x/x→1

הגבול sin⁡xx→1\frac{\sin x}{x}\to1

קרוב ל-00, הגרף של sin⁡x\sin x כמעט מתלכד עם הישר y=xy=x. למשל sin⁡0.1≈0.09983\sin0.1\approx0.09983, ולכן sin⁡0.10.1≈0.998\frac{\sin0.1}{0.1}\approx0.998. ככל ש-xx קרוב יותר ל-00, המנה קרובה יותר ל-11.

במדויק: כאשר xx שואף ל-00 (מימין ומשמאל, x≠0x\ne0), המנה sin⁡xx\frac{\sin x}{x} שואפת ל-11: lim⁡x→0sin⁡xx=1\lim\limits_{x\to0}\frac{\sin x}{x}=1. זה נכון כאשר xx נמדד ברדיאנים. ב-x=0x=0 עצמו המנה לא מוגדרת.

למה זה נכון. עבור 0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}, במעגל היחידה: שטח המשולש שקדקודיו (0,0)(0,0), (1,0)(1,0) ו-(cos⁡x,sin⁡x)(\cos x,\sin x) קטן משטח הגזרה, שקטן משטח המשולש ישר-הזווית שניציו 11 ו-tan⁡x\tan x. כלומר sin⁡x2<x2<tan⁡x2\frac{\sin x}{2}<\frac{x}{2}<\frac{\tan x}{2}, ומכאן cos⁡x<sin⁡xx<1\cos x<\frac{\sin x}{x}<1. כש-x→0x\to0, cos⁡x→1\cos x\to1, ולכן גם המנה שואפת ל-11. המנה זוגית, ולכן אותו דבר נכון גם עבור x<0x<0.

מכאן הנגזרת. לפי הזהות sin⁡α−sin⁡β=2cos⁡α+β2sin⁡α−β2\sin\alpha-\sin\beta=2\cos\frac{\alpha+\beta}{2}\sin\frac{\alpha-\beta}{2}:

sin⁡(x+h)−sin⁡xh=cos⁡(x+h2)⋅sin⁡h2h2\frac{\sin(x+h)-\sin x}{h}=\cos\left(x+\frac{h}{2}\right)\cdot\frac{\sin\frac{h}{2}}{\frac{h}{2}}

כש-h→0h\to0, cos⁡(x+h2)→cos⁡x\cos(x+\frac{h}{2})\to\cos x ו-sin⁡h2h2→1\frac{\sin\frac{h}{2}}{\frac{h}{2}}\to1. לכן (sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x.

באיור של sin⁡x\sin x, xx ו-tan⁡x\tan x: קרוב ל-00 מתקיים sin⁡x<x<tan⁡x\sin x<x<\tan x, והשלושה כמעט מתלכדים. באיור של sin⁡xx\frac{\sin x}{x}: הגרף של sin⁡xx\frac{\sin x}{x} מתקרב ל-11, והנקודה (0,1)(0,1) חסרה בו.

-0.20.20.40.60.81.01.21.40.51.01.52.02.5(0,0)
-10-5510-0.4-0.20.20.40.60.81.01.21.4(0,1)

הנגזרת של sin⁡x\sin x

(sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x, לכל xx ממשי (xx ברדיאנים).

שים לב

הנוסחה נכונה רק ברדיאנים. במעלות, sin⁡(x∘)=sin⁡(π180x)\sin(x^\circ)=\sin(\frac{\pi}{180}x), והנגזרת שלה היא π180cos⁡(x∘)\frac{\pi}{180}\cos(x^\circ). הגבול sin⁡xx→1\frac{\sin x}{x}\to1 הוא הסיבה שעובדים ברדיאנים.

שים לב

בדיקה איכותנית: איפה ש-sin⁡x\sin x מגיעה לשיא (x=π2x=\frac{\pi}{2}) הנגזרת cos⁡x\cos x מתאפסת, ואיפה ש-sin⁡x\sin x עולה הכי מהר (x=0x=0) הנגזרת cos⁡x\cos x הכי גדולה, 11.

שים לב

הזהויות של סכום והפרש זוויות משמשות כאן ככלי: בעזרתן מפרקים את sin⁡(x+h)−sin⁡x\sin(x+h)-\sin x ומגיעים לגבול sin⁡tt\frac{\sin t}{t}.

דוגמה - שיפוע גרף הסינוס בנקודות מיוחדות

נתונה הפונקציה f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x.

א. חשבו את f′(0)f'(0), f′(π2)f'(\frac{\pi}{2}) ו-f′(π)f'(\pi).

ב. הסבירו מה כל אחד מהערכים אומר על הגרף של ff בנקודה המתאימה.

פתרון

1. f′(x)=cos⁡xf'(x)=\cos x.

2. f′(0)=cos⁡0=1f'(0)=\cos0=1, f′(π2)=cos⁡π2=0f'(\frac{\pi}{2})=\cos\frac{\pi}{2}=0, f′(π)=cos⁡π=−1f'(\pi)=\cos\pi=-1.

3. ב-x=0x=0: שיפוע המשיק 11. הגרף עולה, והמשיק בראשית הוא הישר y=xy=x.

4. ב-x=π2x=\frac{\pi}{2}: שיפוע 00. המשיק אופקי, וזו נקודת השיא (π2,1)(\frac{\pi}{2},1).

5. ב-x=πx=\pi: שיפוע −1-1. הגרף יורד, באותה תלילות כמו בראשית אבל בכיוון ההפוך.

-11234-11(0,0)(π/2,1)(π,0)
תשובה

א. f′(0)=1f'(0)=1, f′(π2)=0f'(\frac{\pi}{2})=0, f′(π)=−1f'(\pi)=-1. ב. בראשית הגרף עולה בשיפוע 11; ב-π2\frac{\pi}{2} המשיק אופקי (נקודת שיא); ב-π\pi הגרף יורד בשיפוע −1-1.

שאלות פתוחות על נגזרת של sin x והגבול sin x/x→1

5. נגזרת של cos x ושל tan x

הפונקציה tan⁡x\tan x ותחום ההגדרה שלה

את cos⁡x\cos x ואת tan⁡x\tan x גוזרים בעזרת הנגזרת של sin⁡x\sin x. לפני כן כדאי לזכור איפה tan⁡x\tan x מוגדרת: בכל מקום ש-cos⁡x\cos x מתאפס, יש לה "חור" ואסימפטוטה אנכית.

במדויק: tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}. היא מוגדרת לכל xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0, כלומר לכל x≠π2+πkx\ne\frac{\pi}{2}+\pi k (kk שלם). המחזור שלה π\pi, והישרים x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k הם אסימפטוטות אנכיות של הגרף.

בכל קטע בין שתי אסימפטוטות סמוכות הגרף עולה כל הזמן, מ-−∞-\infty עד ∞\infty.

-4-224-4-224(0,0)(π/4,1)(π,0)

הנגזרות של cos⁡x\cos x ושל tan⁡x\tan x

- (cos⁡x)′=−sin⁡x(\cos x)'=-\sin x, לכל xx.

- (tan⁡x)′=1cos⁡2x(\tan x)'=\frac{1}{\cos^2x}, לכל x≠π2+πkx\ne\frac{\pi}{2}+\pi k.

איך מגיעים לזה מ-(sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x:

- cos⁡x=sin⁡(π2−x)\cos x=\sin(\frac{\pi}{2}-x). לפי כלל השרשרת (cos⁡x)′=cos⁡(π2−x)⋅(−1)=−sin⁡x(\cos x)'=\cos(\frac{\pi}{2}-x)\cdot(-1)=-\sin x.

- tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}. לפי נגזרת המנה (tan⁡x)′=cos⁡x⋅cos⁡x−sin⁡x⋅(−sin⁡x)cos⁡2x=cos⁡2x+sin⁡2xcos⁡2x=1cos⁡2x(\tan x)'=\frac{\cos x\cdot\cos x-\sin x\cdot(-\sin x)}{\cos^2x}=\frac{\cos^2x+\sin^2x}{\cos^2x}=\frac{1}{\cos^2x}.

שים לב

הסימן: (cos⁡x)′=−sin⁡x(\cos x)'=-\sin x, עם מינוס. לעומת זאת (sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x, בלי מינוס.

שים לב

1cos⁡2x>0\frac{1}{\cos^2x}>0, ולכן tan⁡x\tan x עולה בכל קטע של תחום ההגדרה. אבל היא לא עולה בכל התחום: tan⁡π4=1\tan\frac{\pi}{4}=1 ו-tan⁡3π4=−1\tan\frac{3\pi}{4}=-1.

שים לב

cos⁡x\cos x זוגית והנגזרת שלה −sin⁡x-\sin x אי-זוגית; sin⁡x\sin x אי-זוגית והנגזרת שלה cos⁡x\cos x זוגית. כך זה תמיד: הנגזרת של פונקציה זוגית היא אי-זוגית, והנגזרת של אי-זוגית היא זוגית.

דוגמה - גזירת הפרש של tan⁡x\tan x ו-cos⁡x\cos x וערך בנקודה

נתונה הפונקציה f(x)=tan⁡x−4cos⁡xf(x)=\tan x-4\cos x.

א. מצאו את f′(x)f'(x).

ב. חשבו את f′(π6)f'(\frac{\pi}{6}).

פתרון

1. ff מוגדרת כאשר cos⁡x≠0\cos x\ne0, כלומר x≠π2+πkx\ne\frac{\pi}{2}+\pi k. הנקודה π6\frac{\pi}{6} בתחום.

2. (tan⁡x)′=1cos⁡2x(\tan x)'=\frac{1}{\cos^2x}, ו-(4cos⁡x)′=4⋅(−sin⁡x)=−4sin⁡x(4\cos x)'=4\cdot(-\sin x)=-4\sin x.

3. לכן f′(x)=1cos⁡2x−(−4sin⁡x)=1cos⁡2x+4sin⁡xf'(x)=\frac{1}{\cos^2x}-(-4\sin x)=\frac{1}{\cos^2x}+4\sin x.

4. ב-x=π6x=\frac{\pi}{6}: cos⁡2π6=34\cos^2\frac{\pi}{6}=\frac34 ו-sin⁡π6=12\sin\frac{\pi}{6}=\frac12. לכן f′(π6)=43+4⋅12=103f'(\frac{\pi}{6})=\frac43+4\cdot\frac12=\frac{10}{3}.

תשובה

א. f′(x)=1cos⁡2x+4sin⁡xf'(x)=\frac{1}{\cos^2x}+4\sin x. ב. f′(π6)=103f'(\frac{\pi}{6})=\frac{10}{3}.

שאלות פתוחות על נגזרת של cos x ושל tan x

6. נגזרת של סכום ומכפלה עם פונקציות טריגונומטריות

פונקציה טריגונומטרית בשילוב פונקציה לא מחזורית

כשמחברים את sin⁡x\sin x לפונקציה לא מחזורית, או כופלים בה, הגל "נשען" על הפונקציה השנייה. הגרף של x+sin⁡xx+\sin x מתנדנד סביב הישר y=xy=x, והגרף של xsin⁡xx\sin x מתנדנד בין הישרים y=xy=x ו-y=−xy=-x.

במדויק: מכיוון ש-−1≤sin⁡x≤1-1\le\sin x\le1, הגרף של g(x)sin⁡xg(x)\sin x נמצא בין הגרפים של y=g(x)y=g(x) ו-y=−g(x)y=-g(x). הוא פוגש את y=g(x)y=g(x) בכל נקודה שבה sin⁡x=1\sin x=1, פוגש את y=−g(x)y=-g(x) בכל נקודה שבה sin⁡x=−1\sin x=-1, ומתאפס בנקודות שבהן sin⁡x=0\sin x=0 או g(x)=0g(x)=0. הגרף של g(x)+sin⁡xg(x)+\sin x נמצא בין y=g(x)−1y=g(x)-1 ל-y=g(x)+1y=g(x)+1.

הגרפים y=g(x)y=g(x) ו-y=−g(x)y=-g(x) נקראים כאן מעטפת. ב-xsin⁡xx\sin x המעטפת נפתחת, ולכן הגל הולך וגדל; ב-x+sin⁡xx+\sin x הגל נשאר באותו גובה סביב y=xy=x. שתי הפונקציות לא מחזוריות. כדי לגזור פונקציות כאלה משתמשים בכללי הסכום והמכפלה.

-10-8-6-4-2246810-10-8-6-4-2246810(5π/2,5π/2)
-8-6-4-22468-8-6-4-22468(0,0)

נגזרת של סכום ושל מכפלה

- [f(x)±g(x)]′=f′(x)±g′(x)[f(x)\pm g(x)]'=f'(x)\pm g'(x)

- [f(x)⋅g(x)]′=f′(x)g(x)+f(x)g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)g(x)+f(x)g'(x)

למשל (xsin⁡x)′=sin⁡x+xcos⁡x(x\sin x)'=\sin x+x\cos x, ו-(sin⁡xcos⁡x)′=cos⁡x⋅cos⁡x+sin⁡x⋅(−sin⁡x)=cos⁡2x−sin⁡2x(\sin x\cos x)'=\cos x\cdot\cos x+\sin x\cdot(-\sin x)=\cos^2x-\sin^2x.

דרך הפתרון

גזירה של מכפלה

כשנתונה מכפלה f(x)⋅g(x)f(x)\cdot g(x) שבה לפחות גורם אחד טריגונומטרי:

1. מזהים את שני הגורמים ff ו-gg.

2. גוזרים כל גורם בנפרד: f′f' ו-g′g'.

3. מציבים בכלל: f′g+fg′f'g+fg'.

4. מפשטים: מכנסים איברים דומים, ולפעמים משתמשים בזהות, כמו cos⁡2x−sin⁡2x=cos⁡2x\cos^2x-\sin^2x=\cos2x.

שים לב

הנגזרת של מכפלה אינה מכפלת הנגזרות: (xsin⁡x)′≠1⋅cos⁡x(x\sin x)'\ne1\cdot\cos x.

שים לב

בדיקה בעזרת זהות: sin⁡xcos⁡x=12sin⁡2x\sin x\cos x=\frac12\sin2x, ולכן הנגזרת היא גם 12⋅2cos⁡2x=cos⁡2x\frac12\cdot2\cos2x=\cos2x - אותה תוצאה כמו cos⁡2x−sin⁡2x\cos^2x-\sin^2x.

דוגמה - מכפלה של xx בפונקציה טריגונומטרית

נתונה הפונקציה f(x)=xcos⁡x−sin⁡xf(x)=x\cos x-\sin x.

א. הראו ש-f′(x)=−xsin⁡xf'(x)=-x\sin x.

ב. חשבו את f′(π2)f'(\frac{\pi}{2}) ואת f′(π)f'(\pi).

פתרון

1. את xcos⁡xx\cos x גוזרים כמכפלה: (x)′⋅cos⁡x+x⋅(cos⁡x)′=cos⁡x−xsin⁡x(x)'\cdot\cos x+x\cdot(\cos x)'=\cos x-x\sin x.

2. (sin⁡x)′=cos⁡x(\sin x)'=\cos x.

3. לכן f′(x)=cos⁡x−xsin⁡x−cos⁡x=−xsin⁡xf'(x)=\cos x-x\sin x-\cos x=-x\sin x.

4. f′(π2)=−π2⋅sin⁡π2=−π2f'(\frac{\pi}{2})=-\frac{\pi}{2}\cdot\sin\frac{\pi}{2}=-\frac{\pi}{2}.

5. f′(π)=−π⋅sin⁡π=0f'(\pi)=-\pi\cdot\sin\pi=0.

תשובה

א. f′(x)=−xsin⁡xf'(x)=-x\sin x. ב. f′(π2)=−π2f'(\frac{\pi}{2})=-\frac{\pi}{2}, f′(π)=0f'(\pi)=0.

שאלות פתוחות על נגזרת של סכום ומכפלה עם פונקציות טריגונומטריות

7. נגזרת של מנה עם פונקציות טריגונומטריות

תחום ההגדרה של מנה עם פונקציה טריגונומטרית

במנה כמו 1cos⁡x\frac{1}{\cos x} או sin⁡x1+cos⁡x\frac{\sin x}{1+\cos x} צריך לבדוק איפה המכנה מתאפס. בגלל המחזוריות, מכנה טריגונומטרי מתאפס בדרך כלל באינסוף נקודות.

במדויק: תחום ההגדרה של f(x)g(x)\frac{f(x)}{g(x)} הוא כל ה-xx שבהם ff ו-gg מוגדרות ו-g(x)≠0g(x)\ne0. מכנים נפוצים:

מכנהמתאפס כאשר
cos⁡x\cos xx=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k
sin⁡x\sin xx=πkx=\pi k
1+cos⁡x1+\cos xx=π+2πkx=\pi+2\pi k
1−sin⁡x1-\sin xx=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi k
2+cos⁡x2+\cos xאף פעם, כי cos⁡x≥−1\cos x\ge-1

באיור f(x)=1cos⁡xf(x)=\frac{1}{\cos x}: בכל נקודה שבה cos⁡x=0\cos x=0 יש אסימפטוטה אנכית. כש-cos⁡x=1\cos x=1 גם f(x)=1f(x)=1, וכש-cos⁡x=−1\cos x=-1 גם f(x)=−1f(x)=-1. ערכים שבין −1-1 ל-11 הפונקציה לא מקבלת, כי ∣cos⁡x∣≤1|\cos x|\le1.

-4-224(0,1)(π,-1)(-π,-1)

נגזרת של מנה

[f(x)g(x)]′=f′(x)g(x)−f(x)g′(x)g2(x)\left[\frac{f(x)}{g(x)}\right]'=\frac{f'(x)g(x)-f(x)g'(x)}{g^2(x)}, בכל נקודה שבה g(x)≠0g(x)\ne0.

למשל (1cos⁡x)′=0⋅cos⁡x−1⋅(−sin⁡x)cos⁡2x=sin⁡xcos⁡2x\left(\frac{1}{\cos x}\right)'=\frac{0\cdot\cos x-1\cdot(-\sin x)}{\cos^2x}=\frac{\sin x}{\cos^2x}.

דרך הפתרון

גזירה של מנה עם פונקציה טריגונומטרית

כשנתונה מנה שבה המונה או המכנה טריגונומטריים:

1. מוצאים את תחום ההגדרה: פותרים את המשוואה "מכנה =0=0" ומוציאים את כל הפתרונות.

2. גוזרים לפי כלל המנה.

3. מפשטים את המונה, בעיקר בעזרת sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1.

4. אם אפשר, מצמצמים גורם משותף. מותר לצמצם רק גורם שלא מתאפס בתחום ההגדרה.

שים לב

בכלל המנה הסדר במונה חשוב: f′g−fg′f'g-fg', ולא fg′−f′gfg'-f'g. החלפת הסדר הופכת את הסימן של כל התוצאה.

שים לב

הנגזרת מוגדרת רק בתחום ההגדרה של הפונקציה. גם אחרי צמצום (כמו 11+cos⁡x\frac{1}{1+\cos x}) נשארים בתחום של הפונקציה המקורית.

דוגמה א - מכנה שלא מתאפס: 2+cos⁡x2+\cos x

נתונה הפונקציה f(x)=sin⁡x2+cos⁡xf(x)=\frac{\sin x}{2+\cos x}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של ff.

ב. הראו ש-f′(x)=2cos⁡x+1(2+cos⁡x)2f'(x)=\frac{2\cos x+1}{(2+\cos x)^2}.

ג. חשבו את f′(0)f'(0) ואת f′(π)f'(\pi).

פתרון

1. א: cos⁡x≥−1\cos x\ge-1, ולכן 2+cos⁡x≥1>02+\cos x\ge1>0. המכנה אף פעם לא אפס.

2. ב: לפי כלל המנה: f′(x)=cos⁡x(2+cos⁡x)−sin⁡x⋅(−sin⁡x)(2+cos⁡x)2f'(x)=\frac{\cos x(2+\cos x)-\sin x\cdot(-\sin x)}{(2+\cos x)^2}.

3. המונה: 2cos⁡x+cos⁡2x+sin⁡2x=2cos⁡x+12\cos x+\cos^2x+\sin^2x=2\cos x+1.

4. ג: f′(0)=2+1(2+1)2=13f'(0)=\frac{2+1}{(2+1)^2}=\frac13, ו-f′(π)=−2+1(2−1)2=−1f'(\pi)=\frac{-2+1}{(2-1)^2}=-1.

תשובה

א. כל xx. ב. f′(x)=2cos⁡x+1(2+cos⁡x)2f'(x)=\frac{2\cos x+1}{(2+\cos x)^2}. ג. f′(0)=13f'(0)=\frac13, f′(π)=−1f'(\pi)=-1.

דוגמה ב - מכנה שמתאפס: תחום, גזירה וצמצום בזהות

נתונה הפונקציה f(x)=1−cos⁡xsin⁡xf(x)=\frac{1-\cos x}{\sin x}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של ff.

ב. הראו שבתחום ההגדרה f′(x)=11+cos⁡xf'(x)=\frac{1}{1+\cos x}.

ג. חשבו את f′(π3)f'(\frac{\pi}{3}).

פתרון

1. א: sin⁡x=0\sin x=0 כאשר x=πkx=\pi k. לכן התחום: x≠πkx\ne\pi k (kk שלם).

2. ב: f′(x)=sin⁡x⋅sin⁡x−(1−cos⁡x)cos⁡xsin⁡2x=sin⁡2x+cos⁡2x−cos⁡xsin⁡2x=1−cos⁡xsin⁡2xf'(x)=\frac{\sin x\cdot\sin x-(1-\cos x)\cos x}{\sin^2x}=\frac{\sin^2x+\cos^2x-\cos x}{\sin^2x}=\frac{1-\cos x}{\sin^2x}.

3. מכנה: sin⁡2x=1−cos⁡2x=(1−cos⁡x)(1+cos⁡x)\sin^2x=1-\cos^2x=(1-\cos x)(1+\cos x).

4. בתחום ההגדרה cos⁡x≠1\cos x\ne1 (כי cos⁡x=1\cos x=1 רק כש-x=2πkx=2\pi k, ושם sin⁡x=0\sin x=0), ולכן מותר לצמצם ב-1−cos⁡x1-\cos x: f′(x)=11+cos⁡xf'(x)=\frac{1}{1+\cos x}.

5. ג: f′(π3)=11+12=23f'(\frac{\pi}{3})=\frac{1}{1+\frac12}=\frac23.

תשובה

א. x≠πkx\ne\pi k. ב. f′(x)=11+cos⁡xf'(x)=\frac{1}{1+\cos x}. ג. f′(π3)=23f'(\frac{\pi}{3})=\frac23.

שאלות פתוחות על נגזרת של מנה עם פונקציות טריגונומטריות

8. נגזרת של הרכבה: פולינום ושורש על פונקציה טריגונומטרית

פולינום או שורש על פונקציה טריגונומטרית

הביטוי sin⁡2x\sin^2x פירושו (sin⁡x)2(\sin x)^2: קודם מחשבים sin⁡x\sin x, ואז מעלים בריבוע. זו פונקציה מורכבת - הפנימית היא sin⁡x\sin x והחיצונית היא u2u^2. כך גם cos⁡2x\sqrt{\cos2x}: הפנימית cos⁡2x\cos2x והחיצונית u\sqrt{u}.

במדויק: כאן עוסקים בפונקציות f(x)=g(u(x))f(x)=g(u(x)) שבהן הפנימית u(x)u(x) היא פונקציה טריגונומטרית בעלת ארגומנט לינארי (כמו sin⁡(ax+b)\sin(ax+b), cos⁡(ax+b)\cos(ax+b), tan⁡(ax+b)\tan(ax+b)), והחיצונית gg היא פולינום או  \sqrt{\ }. הסימון sin⁡n(ax+b)\sin^n(ax+b) פירושו [sin⁡(ax+b)]n[\sin(ax+b)]^n. כשהחיצונית היא שורש, ff מוגדרת רק כאשר u(x)≥0u(x)\ge0.

באיור f(x)=sin⁡xf(x)=\sqrt{\sin x}. היא מוגדרת רק איפה ש-sin⁡x≥0\sin x\ge0, כלומר בקטעים 2πk≤x≤π+2πk2\pi k\le x\le\pi+2\pi k, ולכן הגרף בנוי מ"קשתות" נפרדות. הפנימית sin⁡x\sin x מחזורית, ולכן גם ff מחזורית עם מחזור 2π2\pi.

-6-4-2246-0.4-0.20.20.40.60.81.01.21.4(π/2,1)(-3π/2,1)(0,0)(π,0)

ארגומנט לינארי

לפי כלל השרשרת, עבור מספרים a≠0a\ne0 ו-bb:

- [sin⁡(ax+b)]′=acos⁡(ax+b)[\sin(ax+b)]'=a\cos(ax+b)

- [cos⁡(ax+b)]′=−asin⁡(ax+b)[\cos(ax+b)]'=-a\sin(ax+b)

- [tan⁡(ax+b)]′=acos⁡2(ax+b)[\tan(ax+b)]'=\frac{a}{\cos^2(ax+b)}, כאשר cos⁡(ax+b)≠0\cos(ax+b)\ne0

נגזרת של חזקה ושל שורש של פונקציה טריגונומטרית

לפי כלל השרשרת [g(u(x))]′=g′(u)⋅u′(x)[g(u(x))]'=g'(u)\cdot u'(x):

•חזקה: [un(x)]′=n un−1(x)⋅u′(x)[u^n(x)]'=n\,u^{n-1}(x)\cdot u'(x). למשל (sin⁡2x)′=2sin⁡xcos⁡x=sin⁡2x(\sin^2x)'=2\sin x\cos x=\sin2x, ו-[cos⁡3(2x)]′=3cos⁡2(2x)⋅(−2sin⁡2x)[\cos^3(2x)]'=3\cos^2(2x)\cdot(-2\sin2x).

•שורש: [u(x)]′=u′(x)2u(x)[\sqrt{u(x)}]'=\frac{u'(x)}{2\sqrt{u(x)}}, בנקודות שבהן u(x)>0u(x)>0. למשל (sin⁡x)′=cos⁡x2sin⁡x(\sqrt{\sin x})'=\frac{\cos x}{2\sqrt{\sin x}} כאשר sin⁡x>0\sin x>0.

דרך הפתרון

גזירה של פונקציה מורכבת

כשנתונה פונקציה כמו sin⁡n(ax+b)\sin^n(ax+b) או cos⁡(ax+b)\sqrt{\cos(ax+b)}:

1. מזהים שלוש שכבות: החיצונית (חזקה או שורש), הטריגונומטרית, והארגומנט ax+bax+b.

2. גוזרים את החיצונית ומשאירים בתוכה את הפנימית כמו שהיא.

3. כופלים בנגזרת הטריגונומטרית (עם הארגומנט שלה).

4. כופלים ב-aa, הנגזרת של ax+bax+b.

5. בשורש: מוצאים קודם את התחום (u(x)≥0u(x)\ge0), ומחשבים את הנגזרת רק איפה ש-u(x)>0u(x)>0.

שים לב

sin⁡2x\sin^2x פירושו (sin⁡x)2(\sin x)^2, ולא sin⁡(x2)\sin(x^2). כאן החיצונית היא u2u^2 והפנימית sin⁡x\sin x, ולכן (sin⁡2x)′=2sin⁡xcos⁡x(\sin^2x)'=2\sin x\cos x.

שים לב

שוכחים בקלות את השכבה האחרונה: ב-cos⁡3(2x)\cos^3(2x) צריך גם את הגורם 22 מהארגומנט 2x2x.

דוגמה א - חזקה של פונקציה טריגונומטרית

נתונה הפונקציה f(x)=cos⁡3(2x)f(x)=\cos^3(2x).

א. מצאו את f′(x)f'(x).

ב. חשבו את f′(π8)f'(\frac{\pi}{8}).

פתרון

1. השכבות: החיצונית u3u^3, הטריגונומטרית cos⁡\cos, הארגומנט 2x2x.

2. f′(x)=3cos⁡2(2x)⋅(−sin⁡2x)⋅2=−6cos⁡2(2x)sin⁡(2x)f'(x)=3\cos^2(2x)\cdot(-\sin2x)\cdot2=-6\cos^2(2x)\sin(2x).

3. ב-x=π8x=\frac{\pi}{8}: 2x=π42x=\frac{\pi}{4}, cos⁡2π4=12\cos^2\frac{\pi}{4}=\frac12, sin⁡π4=22\sin\frac{\pi}{4}=\frac{\sqrt2}{2}.

4. f′(π8)=−6⋅12⋅22=−322f'(\frac{\pi}{8})=-6\cdot\frac12\cdot\frac{\sqrt2}{2}=-\frac{3\sqrt2}{2}.

תשובה

א. f′(x)=−6cos⁡2(2x)sin⁡(2x)f'(x)=-6\cos^2(2x)\sin(2x). ב. f′(π8)=−322f'(\frac{\pi}{8})=-\frac{3\sqrt2}{2}.

דוגמה ב - שורש על פונקציה טריגונומטרית: תחום ונגזרת

נתונה הפונקציה f(x)=cos⁡2xf(x)=\sqrt{\cos2x} בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi.

א. מצאו את תחום ההגדרה של ff בתחום הנתון.

ב. מצאו את f′(x)f'(x).

ג. חשבו את f′(π6)f'(\frac{\pi}{6}).

פתרון

1. א: צריך cos⁡2x≥0\cos2x\ge0. כש-0≤x≤π0\le x\le\pi, 2x2x בין 00 ל-2π2\pi, ו-cos⁡2x≥0\cos2x\ge0 כאשר 0≤2x≤π20\le2x\le\frac{\pi}{2} או 3π2≤2x≤2π\frac{3\pi}{2}\le2x\le2\pi.

2. לכן 0≤x≤π40\le x\le\frac{\pi}{4} או 3π4≤x≤π\frac{3\pi}{4}\le x\le\pi.

3. ב: f′(x)=(cos⁡2x)′2cos⁡2x=−2sin⁡2x2cos⁡2x=−sin⁡2xcos⁡2xf'(x)=\frac{(\cos2x)'}{2\sqrt{\cos2x}}=\frac{-2\sin2x}{2\sqrt{\cos2x}}=-\frac{\sin2x}{\sqrt{\cos2x}}, בנקודות שבהן cos⁡2x>0\cos2x>0 (כלומר לא ב-x=π4x=\frac{\pi}{4} וב-x=3π4x=\frac{3\pi}{4}).

4. ג: sin⁡π3=32\sin\frac{\pi}{3}=\frac{\sqrt3}{2} ו-cos⁡π3=12\cos\frac{\pi}{3}=\frac12. לכן f′(π6)=−3212=−32⋅2=−62f'(\frac{\pi}{6})=-\frac{\frac{\sqrt3}{2}}{\sqrt{\frac12}}=-\frac{\sqrt3}{2}\cdot\sqrt2=-\frac{\sqrt6}{2}.

0.51.01.52.02.53.03.50.51.0(0,1)(π/6,√2/2)(π,1)
תשובה

א. 0≤x≤π40\le x\le\frac{\pi}{4} או 3π4≤x≤π\frac{3\pi}{4}\le x\le\pi. ב. f′(x)=−sin⁡2xcos⁡2xf'(x)=-\frac{\sin2x}{\sqrt{\cos2x}} (כאשר cos⁡2x>0\cos2x>0). ג. f′(π6)=−62f'(\frac{\pi}{6})=-\frac{\sqrt6}{2}.

שאלות פתוחות על נגזרת של הרכבה: פולינום ושורש על פונקציה טריגונומטרית

9. משיק לפונקציה טריגונומטרית

המשיק לגרף בנקודה

המשיק הוא הישר שהכי קרוב לגרף בסביבת נקודה. השיפוע שלו הוא ערך הנגזרת בנקודה. למשל לגרף של sin⁡x\sin x בראשית, (sin⁡x)′=cos⁡0=1(\sin x)'=\cos0=1, ולכן המשיק הוא y=xy=x.

במדויק: אם ff גזירה ב-x0x_0, המשיק לגרף של ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) הוא הישר שעובר דרך הנקודה הזאת ושיפועו f′(x0)f'(x_0): y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0). כאשר f′(x0)=0f'(x_0)=0 המשיק אופקי: y=f(x0)y=f(x_0).

המשיק יכול לחתוך את הגרף בנקודות אחרות, ואפילו בנקודת ההשקה עצמה הגרף יכול לעבור מצד אחד של המשיק לצד השני. כך בגרף של sin⁡x\sin x בראשית: כאשר x<0x<0 הגרף מעל הישר y=xy=x, וכאשר x>0x>0 מתחתיו.

-4-3-2-11234-2-112(0,0)
דרך הפתרון

משוואת משיק בנקודה נתונה

כשנתון x0x_0 (שיעור ה-xx של נקודת ההשקה):

1. מחשבים y0=f(x0)y_0=f(x_0).

2. גוזרים ומחשבים את השיפוע m=f′(x0)m=f'(x_0).

3. מציבים במשוואה y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0) ומעבירים לצורה y=mx+ny=mx+n.

דרך הפתרון

משיק בשיפוע נתון

כשנתון שהמשיק מקביל לישר y=mx+ny=mx+n (כלומר שיפועו mm), או מאונך לישר ששיפועו m≠0m\ne0 (ואז שיפוע המשיק −1m-\frac{1}{m}):

1. פותרים את המשוואה f′(x)=f'(x)= השיפוע הנדרש. זו משוואה טריגונומטרית, ויש לה בדרך כלל אינסוף פתרונות.

2. בוחרים את הפתרונות שבתחום הנתון.

3. לכל פתרון x0x_0 מחשבים f(x0)f(x_0) וכותבים משוואת משיק.

שים לב

משאירים את π\pi במשוואה, בלי לעגל: y=x−π6+32y=x-\frac{\pi}{6}+\frac{\sqrt3}{2}, ולא y=x+0.34y=x+0.34.

שים לב

בגלל המחזוריות, ל-f′(x)=mf'(x)=m יש בדרך כלל כמה פתרונות בתחום. בודקים את כל הפתרונות בתחום, ולא רק את הראשון.

דוגמה א - משיק בנקודה נתונה

מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה f(x)=sin⁡2xf(x)=\sin2x בנקודה שבה x=π6x=\frac{\pi}{6}.

פתרון

1. f(π6)=sin⁡π3=32f(\frac{\pi}{6})=\sin\frac{\pi}{3}=\frac{\sqrt3}{2}. נקודת ההשקה (π6,32)(\frac{\pi}{6},\frac{\sqrt3}{2}).

2. f′(x)=2cos⁡2xf'(x)=2\cos2x, ולכן f′(π6)=2cos⁡π3=2⋅12=1f'(\frac{\pi}{6})=2\cos\frac{\pi}{3}=2\cdot\frac12=1.

3. y−32=1⋅(x−π6)y-\frac{\sqrt3}{2}=1\cdot(x-\frac{\pi}{6}), כלומר y=x−π6+32y=x-\frac{\pi}{6}+\frac{\sqrt3}{2}.

משיק
-1123-112(π/6,√3/2)
תשובה

y=x−π6+32y=x-\frac{\pi}{6}+\frac{\sqrt3}{2}

דוגמה ב - משיקים בשיפוע נתון בתחום

נתונה הפונקציה f(x)=x+2cos⁡xf(x)=x+2\cos x בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi. מצאו את משוואות המשיקים לגרף ff שמקבילים לישר y=2x+5y=2x+5.

פתרון

נתון: f(x)=x+2cos⁡xf(x)=x+2\cos x, 0≤x≤2π0\le x\le2\pi. המטרה: משיקים ששיפועם 22 (כמו שיפוע הישר y=2x+5y=2x+5).

1. f′(x)=1−2sin⁡xf'(x)=1-2\sin x.

2. 1−2sin⁡x=21-2\sin x=2, ולכן sin⁡x=−12\sin x=-\frac12.

3. הפתרון הכללי: x=−π6+2πkx=-\frac{\pi}{6}+2\pi k או x=7π6+2πkx=\frac{7\pi}{6}+2\pi k. בתחום הנתון: x=7π6x=\frac{7\pi}{6} ו-x=11π6x=\frac{11\pi}{6}.

4. f(7π6)=7π6+2⋅(−32)=7π6−3f(\frac{7\pi}{6})=\frac{7\pi}{6}+2\cdot(-\frac{\sqrt3}{2})=\frac{7\pi}{6}-\sqrt3. המשיק: y=2(x−7π6)+7π6−3=2x−7π6−3y=2(x-\frac{7\pi}{6})+\frac{7\pi}{6}-\sqrt3=2x-\frac{7\pi}{6}-\sqrt3.

5. f(11π6)=11π6+2⋅32=11π6+3f(\frac{11\pi}{6})=\frac{11\pi}{6}+2\cdot\frac{\sqrt3}{2}=\frac{11\pi}{6}+\sqrt3. המשיק: y=2(x−11π6)+11π6+3=2x−11π6+3y=2(x-\frac{11\pi}{6})+\frac{11\pi}{6}+\sqrt3=2x-\frac{11\pi}{6}+\sqrt3.

123456246810(7π/6,7π/6-√3)(11π/6,11π/6+√3)
תשובה

y=2x−7π6−3y=2x-\frac{7\pi}{6}-\sqrt3 ו-y=2x−11π6+3y=2x-\frac{11\pi}{6}+\sqrt3

שאלות פתוחות על משיק לפונקציה טריגונומטרית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.