דילוג לתוכן המרכזי

סיכום אינטגרלים שהקדומה שלהם לוגריתמית

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת באינטגרלים שהקדומה שלהם לוגריתמית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הפונקציה ln⁡x\ln x ונגזרתה

בנושא הזה התשובה של האינטגרל תהיה לוגריתם. לכן נזכיר את הלוגריתם הטבעי ln⁡x\ln x, הלוגריתם שהבסיס שלו הוא המספר e≈2.718e\approx2.718.

במדויק: לכל x>0x>0, ln⁡x\ln x הוא המספר yy שמקיים ey=xe^y=x. הפונקציה ln⁡x\ln x מוגדרת רק עבור x>0x>0. מתקיים ln⁡1=0\ln1=0 ו-ln⁡e=1\ln e=1.

נגזרות שנשתמש בהן:

- (ln⁡x)′=1x(\ln x)'=\frac{1}{x}, לכל x>0x>0.

- (ln⁡(ax+b))′=aax+b\left(\ln(ax+b)\right)'=\frac{a}{ax+b}, לכל xx שבו ax+b>0ax+b>0 (a≠0a\ne0). זו גזירה של פונקציה מורכבת: הנגזרת הפנימית היא aa.

הגרף של y=ln⁡xy=\ln x נמצא כולו מימין לציר ה-yy, והישר x=0x=0 הוא אסימפטוטה אנכית שלו. הגרף עובר דרך (1,0)(1,0) ודרך (e,1)(e,1), ועולה בכל תחום ההגדרה.

36-33(1,0)(e,1)

תזכורת: חוקי הלוגריתמים

התוצאה של אינטגרל לוגריתמי היא לרוב הפרש או כפולה של לוגריתמים. בעזרת חוקי הלוגריתמים כותבים אותה בצורה פשוטה.

במדויק: לכל u>0u>0, v>0v>0 ולכל מספר nn:

- ln⁡(u⋅v)=ln⁡u+ln⁡v\ln(u\cdot v)=\ln u+\ln v

- ln⁡uv=ln⁡u−ln⁡v\ln\frac{u}{v}=\ln u-\ln v

- ln⁡(un)=nln⁡u\ln(u^n)=n\ln u

- ln⁡(en)=n\ln(e^n)=n ו-eln⁡u=ue^{\ln u}=u

למשל ln⁡9−ln⁡3=ln⁡3\ln9-\ln3=\ln3, ו-2ln⁡3=ln⁡92\ln3=\ln9.

1. אינטגרל של 1/x ושל 1/(ax+b)

אינטגרל של 1x\frac{1}{x} ושל 1ax+b\frac{1}{ax+b}

בכיתה י"א חישבנו אינטגרל של פולינום ושל c(ax+b)2\frac{c}{(ax+b)^2}. אבל לשבר 1x\frac{1}{x} אין קדומה מהסוג הזה. התשובה מגיעה מהלוגריתם: הנגזרת של ln⁡x\ln x היא בדיוק 1x\frac{1}{x}.

במדויק: בכל קטע שבו x>0x>0, הפונקציה ln⁡x\ln x היא פונקציה קדומה של 1x\frac{1}{x}, ולכן כל הקדומות של 1x\frac{1}{x} בקטע הזה הן ln⁡x+C\ln x+C. באותו אופן, כאשר a≠0a\ne0, בכל קטע שבו ax+b>0ax+b>0 הקדומות של 1ax+b\frac{1}{ax+b} הן 1aln⁡(ax+b)+C\frac{1}{a}\ln(ax+b)+C.

בגרף: בכל נקודה, השיפוע של y=ln⁡xy=\ln x שווה לגובה של y=1xy=\frac{1}{x}. למשל ב-x=2x=2 הגובה של 1x\frac{1}{x} הוא 12\frac12, וזה השיפוע של המשיק ל-ln⁡x\ln x בנקודה (2,ln⁡2)(2,\ln2).

0.51.01.52.02.53.03.5-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.5(2,1/2)(2,ln2)

אינטגרלים שהקדומה שלהם לוגריתמית

האינטגרלהתוצאהבתנאי
∫1x dx\int\frac{1}{x}\,dxln⁡x+C\ln x+Cx>0x>0
∫1ax+b dx\int\frac{1}{ax+b}\,dx1aln⁡(ax+b)+C\frac{1}{a}\ln(ax+b)+Ca≠0a\ne0, ax+b>0ax+b>0
∫cax+b dx\int\frac{c}{ax+b}\,dxcaln⁡(ax+b)+C\frac{c}{a}\ln(ax+b)+Ca≠0a\ne0, ax+b>0ax+b>0
שים לב

הכלל נכון רק בקטע שבו ax+b>0ax+b>0, כי רק שם ln⁡(ax+b)\ln(ax+b) מוגדר. ב-51−2x\frac{5}{1-2x} כש-x<12x<\frac12: a=−2a=-2, והמכנה 1−2x1-2x חיובי.

דרך הפתרון

אינטגרל של סכום עם שבר לינארי

כשהפונקציה היא סכום של איברים (פולינום, c(ax+b)2\frac{c}{(ax+b)^2}, cax+b\frac{c}{ax+b}):

1. אם יש שבר שהמונה שלו פולינום והמכנה xx, מפרקים אותו לאיברים. למשל x2+3x=x+3x\frac{x^2+3}{x}=x+\frac{3}{x}.

2. מחשבים אינטגרל לכל איבר לפי הכלל שלו.

3. מוסיפים CC אחד בסוף.

4. בדיקה: גוזרים את התוצאה ומקבלים את הפונקציה המקורית.

שים לב

שני סוגי שברים, שתי תשובות שונות: ∫cax+b dx=caln⁡(ax+b)+C\int\frac{c}{ax+b}\,dx=\frac{c}{a}\ln(ax+b)+C, אבל ∫c(ax+b)2 dx=−ca(ax+b)+C\int\frac{c}{(ax+b)^2}\,dx=-\frac{c}{a(ax+b)}+C, בלי ln⁡\ln.

שים לב

טעות נפוצה: שוכחים לחלק ב-aa. ∫63x+2 dx=2ln⁡(3x+2)+C\int\frac{6}{3x+2}\,dx=2\ln(3x+2)+C, ולא 6ln⁡(3x+2)+C6\ln(3x+2)+C.

דוגמה - שבר לינארי, פירוק שבר, ומקדם xx שלילי

חשבו:

א. ∫63x+2 dx\int\frac{6}{3x+2}\,dx, עבור x>−23x>-\frac23

ב. ∫x2+3x dx\int\frac{x^2+3}{x}\,dx, עבור x>0x>0

ג. ∫51−2x dx\int\frac{5}{1-2x}\,dx, עבור x<12x<\frac12

פתרון

1. א: c=6c=6, a=3a=3, b=2b=2, ו-3x+2>03x+2>0 בתחום. לפי הכלל: 63ln⁡(3x+2)=2ln⁡(3x+2)\frac{6}{3}\ln(3x+2)=2\ln(3x+2).

2. ב: מפרקים: x2+3x=x+3x\frac{x^2+3}{x}=x+\frac{3}{x}. האינטגרל: x22+3ln⁡x\frac{x^2}{2}+3\ln x.

3. ג: c=5c=5, a=−2a=-2, b=1b=1, ו-1−2x>01-2x>0 בתחום. לפי הכלל: 5−2ln⁡(1−2x)=−52ln⁡(1−2x)\frac{5}{-2}\ln(1-2x)=-\frac52\ln(1-2x).

4. בדיקה בא: (2ln⁡(3x+2))′=2⋅33x+2=63x+2\left(2\ln(3x+2)\right)'=2\cdot\frac{3}{3x+2}=\frac{6}{3x+2}.

תשובה

א. 2ln⁡(3x+2)+C2\ln(3x+2)+C. ב. x22+3ln⁡x+C\frac{x^2}{2}+3\ln x+C. ג. −52ln⁡(1−2x)+C-\frac52\ln(1-2x)+C.

שאלות פתוחות על אינטגרל של 1/x ושל 1/(ax+b)

2. מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה על הגרף

פונקציה לפי נגזרתה ונקודה

כמו בכיתה י"א: הנגזרת לבד קובעת את הפונקציה רק עד כדי קבוע CC. נקודה אחת על הגרף בוחרת מתוך כל הקדומות את הפונקציה היחידה שעוברת דרכה. ההבדל עכשיו: בקדומה יכול להופיע ln⁡\ln.

במדויק: נתונה f′(x)f'(x) בקטע, ונתונה נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על גרף ff, כאשר x0x_0 בקטע. אם FF קדומה של f′f' בקטע, אז f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C, ויש מספר CC אחד בלבד שמקיים F(x0)+C=y0F(x_0)+C=y_0.

בגרף: שלוש קדומות של 1x\frac{1}{x} בתחום x>0x>0. רק y=ln⁡x+2y=\ln x+2 עוברת דרך הנקודה (e,3)(e,3), כי ln⁡e+2=3\ln e+2=3.

2468-4-224(e,3)
דרך הפתרון

מציאת f(x)f(x) לפי f′(x)f'(x) ונקודה על הגרף

כשנתונה f′(x)f'(x) (עם cax+b\frac{c}{ax+b}) ונתונה נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על גרף ff:

1. מחשבים ∫f′(x) dx\int f'(x)\,dx ומקבלים f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C.

2. מציבים את הנקודה: F(x0)+C=y0F(x_0)+C=y_0. משתמשים ב-ln⁡1=0\ln1=0 וב-ln⁡e=1\ln e=1.

3. פותרים ומוצאים את CC.

4. כותבים את f(x)f(x) עם המספר שמצאנו במקום CC, ואת התחום שבו היא מוגדרת.

שים לב

הנקודה היא בדרך כלל כזאת שבה הביטוי בתוך ה-ln⁡\ln שווה 11 או ee, ואז החישוב קל. למשל ב-ln⁡(2x−1)\ln(2x-1) הנקודה x=1x=1 נותנת ln⁡1=0\ln1=0.

שים לב

את CC מוצאים אחרי האינטגרל. הצבת הנקודה ב-f′(x)f'(x) נותנת שיפוע, לא את CC.

דוגמה - נגזרת עם cax+b\frac{c}{ax+b} ונקודה שבה ln⁡\ln מתאפס

הפונקציה f(x)f(x) מוגדרת בתחום x>12x>\frac12, והנגזרת שלה היא f′(x)=2−42x−1f'(x)=2-\frac{4}{2x-1}. גרף הפונקציה עובר דרך הנקודה (1,3)(1,3). מצאו את f(x)f(x).

פתרון

1. נתון: f′(x)f'(x) בתחום x>12x>\frac12, והנקודה (1,3)(1,3) על הגרף. המטרה: הביטוי של f(x)f(x).

2. אינטגרל: ∫2 dx=2x\int2\,dx=2x. בשבר c=4c=4, a=2a=2, ו-2x−1>02x-1>0 בתחום, ולכן ∫42x−1 dx=2ln⁡(2x−1)\int\frac{4}{2x-1}\,dx=2\ln(2x-1).

3. לכן f(x)=2x−2ln⁡(2x−1)+Cf(x)=2x-2\ln(2x-1)+C.

4. מציבים את הנקודה: f(1)=2−2ln⁡1+C=2+C=3f(1)=2-2\ln1+C=2+C=3, ולכן C=1C=1.

5. בדיקה: f′(x)=2−2⋅22x−1=2−42x−1f'(x)=2-2\cdot\frac{2}{2x-1}=2-\frac{4}{2x-1}.

0.00.51.01.52.02.53.03.54.00246810(1,3)
תשובה

f(x)=2x−2ln⁡(2x−1)+1f(x)=2x-2\ln(2x-1)+1, עבור x>12x>\frac12

שאלות פתוחות על מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה על הגרף

3. אינטגרל מסוים שתוצאתו לוגריתם

אינטגרל מסוים עם קדומה לוגריתמית

אינטגרל מסוים מחשבים כמו בכיתה י"א: מוצאים קדומה ומציבים את הגבולות. כשהקדומה היא ln⁡\ln, התוצאה היא בדרך כלל מספר כמו ln⁡3\ln3 או 2ln⁡52\ln5, ולא מספר שלם.

במדויק: אם ff מוגדרת ורציפה בכל הקטע [p,q][p,q] ו-FF קדומה שלה בקטע, אז ∫pqf(x) dx=F(q)−F(p)\int_p^q f(x)\,dx=F(q)-F(p). עבור f(x)=1ax+bf(x)=\frac{1}{ax+b} צריך ש-ax+b>0ax+b>0 בכל הקטע [p,q][p,q].

דוגמה מפורסמת: ∫1e1x dx=ln⁡e−ln⁡1=1\int_1^e\frac{1}{x}\,dx=\ln e-\ln1=1. זה השטח המסומן מתחת לגרף של y=1xy=\frac{1}{x} בין x=1x=1 ל-x=ex=e.

012345012345(1,1)(e,1/e)

אינטגרל מסוים של cax+b\frac{c}{ax+b}

כאשר ax+b>0ax+b>0 בכל הקטע [p,q][p,q]:

∫pqcax+b dx=ca(ln⁡(aq+b)−ln⁡(ap+b))=caln⁡aq+bap+b\int_p^q\frac{c}{ax+b}\,dx=\frac{c}{a}\left(\ln(aq+b)-\ln(ap+b)\right)=\frac{c}{a}\ln\frac{aq+b}{ap+b}
דרך הפתרון

חישוב אינטגרל מסוים שתוצאתו לוגריתם

1. בודקים שהביטוי שבמכנה חיובי בכל הקטע שבין הגבולות.

2. מוצאים קדומה (בלי CC).

3. מציבים את הגבול העליון, מציבים את התחתון, ומחסרים.

4. מפשטים בעזרת ln⁡1=0\ln1=0, ln⁡en=n\ln e^n=n וחוקי הלוגריתמים.

5. אם צריך, מוסיפים ערך מקורב במחשבון.

שים לב

אסור לחשב אינטגרל על קטע שיש בתוכו אסימפטוטה אנכית. למשל ∫021x−1 dx\int_0^2\frac{1}{x-1}\,dx לא מחושב בכלל, כי ב-x=1x=1 הפונקציה לא מוגדרת.

שים לב

ln⁡9−ln⁡1=ln⁡9\ln9-\ln1=\ln9, ולא ln⁡8\ln8. מחסרים את הלוגריתמים, לא את המספרים שבתוכם.

דוגמה - גבול עליון e2e^2, וגבולות שנותנים ln⁡1\ln1

חשבו:

א. ∫1e23x dx\int_1^{e^2}\frac{3}{x}\,dx

ב. ∫2642x−3 dx\int_2^6\frac{4}{2x-3}\,dx

פתרון

1. א: בקטע [1,e2][1,e^2] מתקיים x>0x>0. קדומה: 3ln⁡x3\ln x.

2. א: 3ln⁡e2−3ln⁡1=3⋅2−0=63\ln e^2-3\ln1=3\cdot2-0=6.

3. ב: בקטע [2,6][2,6] מתקיים 2x−3≥1>02x-3\ge1>0. קדומה: 42ln⁡(2x−3)=2ln⁡(2x−3)\frac{4}{2}\ln(2x-3)=2\ln(2x-3).

4. ב: 2ln⁡(2⋅6−3)−2ln⁡(2⋅2−3)=2ln⁡9−2ln⁡1=2ln⁡92\ln(2\cdot6-3)-2\ln(2\cdot2-3)=2\ln9-2\ln1=2\ln9.

5. ב: מפשטים: 2ln⁡9=2ln⁡32=4ln⁡3≈4.392\ln9=2\ln3^2=4\ln3\approx4.39.

תשובה

א. 66. ב. 4ln⁡3≈4.394\ln3\approx4.39.

שאלות פתוחות על אינטגרל מסוים שתוצאתו לוגריתם

4. חישובי שטחים עם 1/(ax+b)

שטח עם פונקציה שהקדומה שלה לוגריתמית

השטחים מחושבים בדיוק כמו בכיתה י"א: אינטגרל מסוים, עם תשומת לב לסימן. ההבדל הוא רק בקדומה, שעכשיו יכול להופיע בה ln⁡\ln.

במדויק: אם ff מוגדרת ורציפה בקטע [p,q][p,q], השטח המוגבל על ידי גרף ff, ציר ה-xx והישרים x=px=p, x=qx=q שווה ל-∫pqf(x) dx\int_p^q f(x)\,dx אם f(x)≥0f(x)\ge0 בכל הקטע, ול-−∫pqf(x) dx-\int_p^q f(x)\,dx אם f(x)≤0f(x)\le0 בכל הקטע. כשהסימן מתחלף, מחלקים את הקטע בנקודות החיתוך עם ציר ה-xx ומחברים את השטחים.

בגרף של y=2x−1y=\frac{2}{x}-1 הפונקציה חיובית בין x=1x=1 ל-x=2x=2 ושלילית בין x=2x=2 ל-x=4x=4. האינטגרל על החלק החיובי הוא 2ln⁡2−12\ln2-1, ועל החלק השלילי 2ln⁡2−22\ln2-2 (מספר שלילי). השטח הכולל: (2ln⁡2−1)+(2−2ln⁡2)=1(2\ln2-1)+(2-2\ln2)=1.

12345-2-11234(2,0)
דרך הפתרון

שטח בין גרף הפונקציה לציר ה-xx

1. מוצאים את נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx בתוך הקטע: פותרים f(x)=0f(x)=0.

2. מחלקים את הקטע לקטעים שבכל אחד מהם הסימן של ff קבוע.

3. בקטע שבו f≥0f\ge0: השטח הוא האינטגרל. בקטע שבו f≤0f\le0: השטח הוא מינוס האינטגרל.

4. מחברים את השטחים.

דרך הפתרון

שטח בין שני גרפים

1. מוצאים את נקודות החיתוך: פותרים f(x)=g(x)f(x)=g(x). במשוואה עם שבר כופלים במכנה (הוא חיובי בתחום) ופותרים.

2. קובעים איזה גרף עליון בקטע: מציבים מספר אחד מתוך הקטע.

3. אם ff העליון בקטע [p,q][p,q], השטח הוא ∫pq(f(x)−g(x))dx\int_p^q\left(f(x)-g(x)\right)dx: אינטגרל של העליונה פחות התחתונה.

שים לב

cax+b\frac{c}{ax+b} לבד לא מחליף סימן בקטע שבו ax+b>0ax+b>0: הוא חיובי כש-c>0c>0 ושלילי כש-c<0c<0. החלפת סימן מגיעה רק מסכום, כמו 3x+1−1\frac{3}{x+1}-1.

שים לב

בשטח בין שני גרפים לא צריך לבדוק אם הם מעל ציר ה-xx או מתחתיו. מספיק לדעת איזה מהם עליון.

דוגמה א - פונקציה שמחליפה סימן בתוך הקטע

נתונה הפונקציה f(x)=3x+1−1f(x)=\frac{3}{x+1}-1, עבור x>−1x>-1. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, ציר ה-xx והישרים x=0x=0 ו-x=5x=5.

פתרון

1. נתון: f(x)f(x), הקטע [0,5][0,5]. המטרה: השטח בין הגרף לציר ה-xx בקטע.

2. חיתוך עם ציר ה-xx: 3x+1=1\frac{3}{x+1}=1, כלומר x+1=3x+1=3, ולכן x=2x=2.

3. סימן: f(0)=2>0f(0)=2>0 ו-f(5)=−12<0f(5)=-\frac12<0. לכן f≥0f\ge0 ב-[0,2][0,2] ו-f≤0f\le0 ב-[2,5][2,5].

4. קדומה: F(x)=3ln⁡(x+1)−xF(x)=3\ln(x+1)-x.

5. ∫02f(x) dx=(3ln⁡3−2)−(0−0)=3ln⁡3−2≈1.30\int_0^2f(x)\,dx=(3\ln3-2)-(0-0)=3\ln3-2\approx1.30.

6. ∫25f(x) dx=(3ln⁡6−5)−(3ln⁡3−2)=3ln⁡2−3≈−0.92\int_2^5f(x)\,dx=(3\ln6-5)-(3\ln3-2)=3\ln2-3\approx-0.92. השטח בקטע הזה: 3−3ln⁡23-3\ln2.

7. סך הכול: (3ln⁡3−2)+(3−3ln⁡2)=1+3ln⁡32≈2.22(3\ln3-2)+(3-3\ln2)=1+3\ln\frac32\approx2.22.

123456-112(2,0)(0,2)
תשובה

1+3ln⁡32≈2.221+3\ln\frac32\approx2.22 יחידות שטח

דוגמה ב - שטח בין גרף 4x+1\frac{4}{x+1} לישר

נתונות הפונקציות f(x)=4x+1f(x)=\frac{4}{x+1} (עבור x>−1x>-1) ו-g(x)=−x+4g(x)=-x+4. חשבו את השטח המוגבל על ידי שני הגרפים.

פתרון

1. נתון: שתי הפונקציות. המטרה: השטח שכלוא בין הגרפים.

2. חיתוך: 4x+1=−x+4\frac{4}{x+1}=-x+4. כופלים ב-x+1x+1 (חיובי בתחום): 4=(x+1)(4−x)=−x2+3x+44=(x+1)(4-x)=-x^2+3x+4, ולכן x2−3x=0x^2-3x=0, כלומר x=0x=0 או x=3x=3. הנקודות: (0,4)(0,4) ו-(3,1)(3,1).

3. איזה גרף עליון: ב-x=1x=1: g(1)=3g(1)=3 ו-f(1)=2f(1)=2. לכן gg עליון בקטע [0,3][0,3].

4. השטח: ∫03(−x+4−4x+1)dx=[−x22+4x−4ln⁡(x+1)]03\int_0^3\left(-x+4-\frac{4}{x+1}\right)dx=\left[-\frac{x^2}{2}+4x-4\ln(x+1)\right]_0^3.

5. =(−92+12−4ln⁡4)−0=152−4ln⁡4=7.5−8ln⁡2≈1.95=\left(-\frac92+12-4\ln4\right)-0=\frac{15}{2}-4\ln4=7.5-8\ln2\approx1.95.

123436(0,4)(3,1)
תשובה

7.5−8ln⁡2≈1.957.5-8\ln2\approx1.95 יחידות שטח

שאלות פתוחות על חישובי שטחים עם 1/(ax+b)

5. מציאת פרמטר מתוך שטח נתון

פרמטר שנקבע לפי שטח

לפעמים השטח ידוע, ומשהו אחר חסר: אחד מגבולות הקטע, או מקדם בפונקציה. מבטאים את השטח בעזרת הפרמטר, משווים לנתון ופותרים.

במדויק: בשאלה יש פרמטר אחד, נניח kk. מחשבים את השטח כביטוי S(k)S(k), לפי הכללים של חישובי שטחים, ופותרים את המשוואה S(k)=S0S(k)=S_0, כאשר S0S_0 השטח הנתון. מקבלים רק פתרונות שמקיימים את התנאים של השאלה.

למשל, השטח מתחת לגרף של y=1xy=\frac{1}{x} בין x=1x=1 ל-x=kx=k (עבור k>1k>1) הוא ln⁡k\ln k. אם השטח הזה שווה 22, אז ln⁡k=2\ln k=2 ולכן k=e2≈7.39k=e^2\approx7.39. זה השטח המסומן בגרף.

024682(1,1)
דרך הפתרון

מציאת פרמטר מתוך שטח

1. מסרטטים סקיצה וקובעים את סימן הפונקציה בקטע.

2. מבטאים את השטח בעזרת הפרמטר.

3. משווים לשטח הנתון ופותרים:

- הפרמטר בגבול הקטע: מגיעים למשוואה כמו ln⁡(u)=c\ln(u)=c, ולכן u=ecu=e^c.

- הפרמטר מקדם בפונקציה: מגיעים למשוואה לינארית בפרמטר.

4. בודקים שהפתרון מקיים את תנאי השאלה (למשל k>2k>2 או a>0a>0).

משוואה עם ln⁡\ln

לכל מספר cc: ln⁡u=c\ln u=c אם ורק אם u=ecu=e^c. למשל ln⁡(k−1)=2\ln(k-1)=2 נותן k−1=e2k-1=e^2.

שים לב

גבול הקטע חייב להיות בתחום שבו הפונקציה מוגדרת. ב-2x−1\frac{2}{x-1} על הקטע [2,k][2,k] צריך k>2k>2, כדי שהקטע לא יחצה את האסימפטוטה x=1x=1.

דוגמה א - הפרמטר הוא גבול הקטע

נתונה הפונקציה f(x)=2x−1f(x)=\frac{2}{x-1}, עבור x>1x>1. השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, ציר ה-xx והישרים x=2x=2 ו-x=kx=k (כאשר k>2k>2) הוא 44. מצאו את kk.

פתרון

1. נתון: f(x)f(x), הקטע [2,k][2,k] והשטח 44. המטרה: kk.

2. בקטע x−1>0x-1>0, ולכן f(x)>0f(x)>0, והשטח שווה לאינטגרל.

3. ∫2k2x−1 dx=[2ln⁡(x−1)]2k=2ln⁡(k−1)−2ln⁡1=2ln⁡(k−1)\int_2^k\frac{2}{x-1}\,dx=\left[2\ln(x-1)\right]_2^k=2\ln(k-1)-2\ln1=2\ln(k-1).

4. משווים: 2ln⁡(k−1)=42\ln(k-1)=4, ולכן ln⁡(k−1)=2\ln(k-1)=2.

5. k−1=e2k-1=e^2, כלומר k=1+e2≈8.39k=1+e^2\approx8.39. מתקיים k>2k>2.

02468100246(2,2)
תשובה

k=1+e2≈8.39k=1+e^2\approx8.39

דוגמה ב - הפרמטר הוא מקדם בפונקציה

נתונה הפונקציה f(x)=a2x+1f(x)=\frac{a}{2x+1}, עבור x>−12x>-\frac12, כאשר a>0a>0 פרמטר. השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, ציר ה-xx והישרים x=0x=0 ו-x=4x=4 הוא 4ln⁡34\ln3. מצאו את aa.

פתרון

1. נתון: f(x)f(x) עם הפרמטר a>0a>0, הקטע [0,4][0,4] והשטח 4ln⁡34\ln3. המטרה: aa.

2. a>0a>0 ו-2x+1>02x+1>0 בקטע, ולכן f(x)>0f(x)>0 והשטח שווה לאינטגרל.

3. ∫04a2x+1 dx=[a2ln⁡(2x+1)]04=a2ln⁡9−a2ln⁡1=a2ln⁡9\int_0^4\frac{a}{2x+1}\,dx=\left[\frac{a}{2}\ln(2x+1)\right]_0^4=\frac{a}{2}\ln9-\frac{a}{2}\ln1=\frac{a}{2}\ln9.

4. מפשטים: a2ln⁡9=a2⋅2ln⁡3=aln⁡3\frac{a}{2}\ln9=\frac{a}{2}\cdot2\ln3=a\ln3.

5. משווים: aln⁡3=4ln⁡3a\ln3=4\ln3, ולכן a=4a=4. מתקיים a>0a>0.

תשובה

a=4a=4

שאלות פתוחות על מציאת פרמטר מתוך שטח נתון

6. אינטגרל של פונקציית הנגזרת כשהקדומה לוגריתמית

אינטגרל של פונקציית הנגזרת

בשאלות חקירה של פונקציה לוגריתמית מבקשים לפעמים שטח שמוגבל על ידי גרף הנגזרת f′(x)f'(x). לרוב אין לנו כלל לאינטגרל של f′(x)f'(x) עצמה. אבל אין צורך: הפונקציה ff היא קדומה של f′f', והיא כבר נתונה.

במדויק: אם ff גזירה בכל הקטע [p,q][p,q] ו-f′f' רציפה בקטע, אז ∫pqf′(x) dx=f(q)−f(p)\int_p^q f'(x)\,dx=f(q)-f(p), כי ff היא קדומה של f′f'.

למשל f(x)=ln⁡(x2+1)f(x)=\ln(x^2+1), ו-f′(x)=2xx2+1f'(x)=\frac{2x}{x^2+1}. לשבר הזה אין כלל אינטגרל בתכנית (המכנה לא לינארי), אבל השטח המסומן מתחת לגרף f′f' בין x=0x=0 ל-x=2x=2 הוא פשוט f(2)−f(0)=ln⁡5−ln⁡1=ln⁡5f(2)-f(0)=\ln5-\ln1=\ln5.

-1.0-0.50.51.01.52.02.53.0-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.5(0,0)(2,ln5)

אינטגרל של פונקציית הנגזרת

∫pqf′(x) dx=f(q)−f(p)\int_p^q f'(x)\,dx=f(q)-f(p)

בתנאי ש-ff גזירה בכל הקטע [p,q][p,q] ו-f′f' רציפה בו.

דרך הפתרון

שטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת

כשנתונה f(x)f(x) ומבקשים שטח בין גרף f′(x)f'(x), ציר ה-xx וישרים:

1. מוצאים איפה f′(x)=0f'(x)=0: אלה נקודות החיתוך של גרף הנגזרת עם ציר ה-xx (ובדרך כלל נקודות הקיצון של ff, שכבר מצאנו בחקירה).

2. קובעים את הסימן של f′f' בכל קטע (לפי תחומי העלייה והירידה של ff).

3. בקטע שבו f′≥0f'\ge0: השטח הוא f(q)−f(p)f(q)-f(p). בקטע שבו f′≤0f'\le0: השטח הוא f(p)−f(q)f(p)-f(q).

4. מחברים את השטחים.

שים לב

לא גוזרים ולא מחפשים קדומה חדשה. מציבים את הגבולות ב-ff עצמה, לא ב-f′f'.

שים לב

f′≥0f'\ge0 בדיוק בתחום שבו ff עולה. לכן את הסימן של f′f' אפשר לקחת ישר מטבלת העלייה והירידה של ff.

דוגמה - שטח מתחת לגרף f′(x)=ln⁡xf'(x)=\ln x בעזרת ff

נתונה הפונקציה f(x)=xln⁡x−xf(x)=x\ln x-x, עבור x>0x>0.

א. הראו כי f′(x)=ln⁡xf'(x)=\ln x.

ב. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישר x=ex=e.

פתרון

1. נתון: f(x)=xln⁡x−xf(x)=x\ln x-x. המטרה: להראות ש-f′(x)=ln⁡xf'(x)=\ln x, ואחר כך השטח בין גרף f′f', ציר ה-xx והישר x=ex=e.

2. א: נגזרת של מכפלה: (xln⁡x)′=1⋅ln⁡x+x⋅1x=ln⁡x+1(x\ln x)'=1\cdot\ln x+x\cdot\frac{1}{x}=\ln x+1. לכן f′(x)=ln⁡x+1−1=ln⁡xf'(x)=\ln x+1-1=\ln x.

3. ב: חיתוך של גרף f′f' עם ציר ה-xx: ln⁡x=0\ln x=0, ולכן x=1x=1. השטח הוא בין x=1x=1 ל-x=ex=e.

4. בקטע [1,e][1,e] מתקיים ln⁡x≥0\ln x\ge0, ולכן השטח שווה ל-∫1ef′(x) dx\int_1^e f'(x)\,dx.

5. לפי הכלל: ∫1ef′(x) dx=f(e)−f(1)=(e⋅1−e)−(1⋅0−1)=0−(−1)=1\int_1^e f'(x)\,dx=f(e)-f(1)=(e\cdot1-e)-(1\cdot0-1)=0-(-1)=1.

0.00.51.01.52.02.53.03.54.0-2.5-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.5(1,0)(e,1)
תשובה

א. f′(x)=ln⁡xf'(x)=\ln x. ב. השטח הוא 11 יחידת שטח.

שאלות פתוחות על אינטגרל של פונקציית הנגזרת כשהקדומה לוגריתמית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.